1 00:00:00,000 --> 00:00:20,000 {\an8}Downloaded from - MoviesMod.lol 2 00:00:11,521 --> 00:00:15,063 ‫על פי הסטטיסטיקה, זוכי מדליה אולימפית מצייתים לשלושה כללים‬ 3 00:00:15,063 --> 00:00:17,313 ‫כשהם מתכוננים לתחרויות שלהם.‬ 4 00:00:19,855 --> 00:00:20,855 ‫לישון מספיק...‬ 5 00:00:24,105 --> 00:00:25,605 ‫להתכונן בקפידה...‬ 6 00:00:26,646 --> 00:00:30,271 ‫ולהימנע מהסחות דעת בכל מחיר.‬ 7 00:00:32,063 --> 00:00:33,021 ‫יומן רעיונות‬ 8 00:01:01,480 --> 00:01:04,855 ‫זה מאות שנים שהם לומדים פה: זוכי פרסי נובל, ראשי מדינות,‬ 9 00:01:04,855 --> 00:01:07,063 ‫סופרים ומדענים.‬ 10 00:01:07,730 --> 00:01:09,438 ‫בקרוב אוכל להיות אחת מהם.‬ 11 00:01:13,355 --> 00:01:15,896 ‫העתיד שלי ממתין מאחורי הקירות האלה.‬ 12 00:01:16,396 --> 00:01:18,355 ‫במשך שנים חיכיתי ליום הזה.‬ 13 00:01:18,855 --> 00:01:19,813 ‫סוף סוף, הוא הגיע.‬ 14 00:01:26,396 --> 00:01:27,521 ‫- היי. - היי.‬ 15 00:01:28,063 --> 00:01:28,896 ‫- היי. - היי.‬ 16 00:01:30,271 --> 00:01:32,188 ‫- וזה... - ג'וד.‬ 17 00:01:32,188 --> 00:01:33,355 ‫רובי.‬ 18 00:01:33,355 --> 00:01:36,271 ‫- היי. - היי. לין, היי.‬ 19 00:01:39,980 --> 00:01:45,355 {\an8}‫מקסטון הול - העולם בינינו‬ 20 00:01:45,355 --> 00:01:50,146 ‫מבוסס על הרומן מאת מונה קאסטן‬ 21 00:01:59,688 --> 00:02:01,938 ‫- אני מקווה שלא אפשל לגמרי. - שטויות.‬ 22 00:02:01,938 --> 00:02:04,813 ‫גם אם תקיא בפח של המרצה, אתה עדיין תתקבל.‬ 23 00:02:04,813 --> 00:02:07,146 ‫לאימא שלך לא היה שיעור איתו?‬ 24 00:02:07,146 --> 00:02:09,896 ‫נראה שעליך להשקיע קצת עבודה כדי להתקבל.‬ 25 00:02:11,146 --> 00:02:13,230 ‫כן, אולי לא יהיה קל. מחשבות חיוביות.‬ 26 00:02:14,730 --> 00:02:16,355 ‫היי, אליסטר, חכה!‬ 27 00:02:17,688 --> 00:02:18,521 ‫מוכן?‬ 28 00:02:19,563 --> 00:02:20,480 ‫כמובן.‬ 29 00:02:20,855 --> 00:02:24,146 ‫ניכנס לשם, נשיג את מכתב הקבלה ונעזוב. זה לא סיפור גדול.‬ 30 00:02:33,230 --> 00:02:37,605 ‫שמי ג'וד, אני בשנה שנייה כאן, בקולג' סיינט הילדה באוקספורד,‬ 31 00:02:37,605 --> 00:02:39,980 ‫ואני אלווה אתכם בתהליך הגשת המועמדות.‬ 32 00:02:39,980 --> 00:02:41,605 ‫בריאיון הראשון,‬ 33 00:02:41,605 --> 00:02:44,271 ‫המרצים יבדקו את כישורי החשיבה הביקורתית שלכם‬ 34 00:02:44,271 --> 00:02:47,063 ‫כדי לראות אתכם מפתחים חוות דעת בנושא.‬ 35 00:02:47,063 --> 00:02:48,105 ‫בריאיון השני,‬ 36 00:02:48,105 --> 00:02:50,855 ‫הם רוצים לראות איך אתם עובדים תחת לחץ.‬ 37 00:02:50,855 --> 00:02:54,021 ‫הריאיון השלישי והאחרון הוא אודות עצמכם.‬ 38 00:02:54,021 --> 00:02:56,105 ‫כדי לראות אם תתאימו לאוקספורד.‬ 39 00:02:56,730 --> 00:02:58,813 ‫הוא החשוב מכולם.‬ 40 00:02:58,813 --> 00:03:01,480 ‫הסיבוב הראשון מתחיל בעוד 45 דקות.‬ 41 00:03:01,480 --> 00:03:05,688 ‫אז יש לכם זמן לעבור על הרשימות שלכם ואולי לאכול משהו.‬ 42 00:03:05,688 --> 00:03:07,521 ‫אתם מתוחים, אבל הגעתם עד הלום,‬ 43 00:03:07,521 --> 00:03:09,063 ‫אז אוקספורד רוצים אתכם.‬ 44 00:03:09,938 --> 00:03:12,313 ‫כל שעליכם לעשות הוא לא להתקיל את עצמכם.‬ 45 00:03:12,313 --> 00:03:14,521 ‫אקרא לכם בתורכם, בסדר?‬ 46 00:04:02,605 --> 00:04:04,730 ‫רובי בל. סיינט הילדה.‬ 47 00:04:30,438 --> 00:04:31,271 ‫בהצלחה.‬ 48 00:04:45,313 --> 00:04:46,146 ‫היי.‬ 49 00:04:47,438 --> 00:04:48,813 ‫אין צורך להילחץ.‬ 50 00:04:49,521 --> 00:04:50,438 ‫זה קטן עלייך.‬ 51 00:04:55,063 --> 00:04:55,980 ‫אתה לא נלחצת?‬ 52 00:04:57,396 --> 00:04:59,605 ‫לא נלחצתי? הייתי גרוע ממך פי עשרה.‬ 53 00:05:00,480 --> 00:05:01,563 ‫אבל התקבלתי.‬ 54 00:05:03,063 --> 00:05:04,063 ‫נתראה אחר כך.‬ 55 00:05:08,938 --> 00:05:09,771 ‫תודה.‬ 56 00:05:30,480 --> 00:05:33,688 ‫מיס בל, אנחנו שמחים שנענית להזמנה שלנו.‬ 57 00:05:33,688 --> 00:05:35,355 ‫תודה לכם. העונג כולו שלי.‬ 58 00:05:35,355 --> 00:05:37,021 ‫נפלא. אז נתחיל.‬ 59 00:05:38,063 --> 00:05:40,730 ‫לפני כמה שנים, הניו יורק טיימס‬ 60 00:05:40,730 --> 00:05:42,771 ‫פרסם מאמר דעה שטען‬ 61 00:05:42,771 --> 00:05:46,605 ‫שהמלוכה הבריטית היא מיושנת ובזבזנית.‬ 62 00:05:47,313 --> 00:05:51,105 ‫האם המערכת הכפולה שלנו של מלוכה‬ 63 00:05:51,105 --> 00:05:53,896 ‫ודמוקרטיה פרלמנטרית יכולה להתקיים,‬ 64 00:05:54,438 --> 00:05:56,146 ‫או שמא עלינו להפוך לרפובליקה?‬ 65 00:05:58,605 --> 00:06:00,605 ‫ניתן לגשת לשאלה הזו בשתי דרכים.‬ 66 00:06:00,605 --> 00:06:03,063 ‫מצד אחד אפשר לטעון שהמלוכה‬ 67 00:06:03,063 --> 00:06:05,438 ‫מציעה יציבות, לפחות באופן סמלי.‬ 68 00:06:06,313 --> 00:06:08,438 ‫מצד שני, ניתן להטיל ספק‬ 69 00:06:08,438 --> 00:06:11,230 ‫בכמות הכסף העצומה שזורמת למימונו של משהו סמלי.‬ 70 00:06:12,063 --> 00:06:16,105 ‫בהתחשב בכל המדינות שמשגשגות עם צורות ממשל אחרות.‬ 71 00:06:16,771 --> 00:06:18,438 ‫בבקשה, תמשיכי.‬ 72 00:06:20,105 --> 00:06:22,855 ‫השוק מבוסס על השערות, על העובדה‬ 73 00:06:22,855 --> 00:06:25,896 ‫שהעתיד אינו צפוי כפי שהיינו רוצים שיהיה.‬ 74 00:06:25,896 --> 00:06:28,896 ‫אבל הרווח נוצר כאן ועכשיו,‬ 75 00:06:28,896 --> 00:06:31,813 ‫ומודל עסקי מוצלח משתמש בזה לטובתו.‬ 76 00:06:32,271 --> 00:06:33,771 ‫תודה, מר בופורט.‬ 77 00:06:34,521 --> 00:06:36,480 ‫התפוח לא נופל רחוק מהעץ.‬ 78 00:06:36,480 --> 00:06:40,438 ‫אני זוכר שאביך היה בראש הכיתה שלו בבאליול.‬ 79 00:06:40,438 --> 00:06:44,563 ‫בזכות הידע והשאפתנות שלו, הוא הקדים את כולם בשנות אור.‬ 80 00:06:50,271 --> 00:06:51,980 ‫- איך הלך? - קודם את.‬ 81 00:06:52,771 --> 00:06:54,063 ‫ממש טוב, נראה לי.‬ 82 00:06:54,063 --> 00:06:55,771 ‫היה ממש כיף לדבר איתן.‬ 83 00:06:55,771 --> 00:06:57,396 ‫ציטטתי את אפלטון...‬ 84 00:06:57,396 --> 00:06:59,438 ‫לפחות הן לא בהו בך.‬ 85 00:06:59,438 --> 00:07:02,230 ‫המרצה בריאיון שלי היה כזה חד-גבה,‬ 86 00:07:02,230 --> 00:07:04,563 ‫שהוא נראה כמו מר בין כועס.‬ 87 00:07:04,563 --> 00:07:06,480 ‫לא יכולתי להפסיק להסתכל על זה.‬ 88 00:07:06,480 --> 00:07:07,605 ‫- הוא שם לב. - לא.‬ 89 00:07:07,605 --> 00:07:08,521 ‫היי.‬ 90 00:07:09,938 --> 00:07:11,188 ‫איך הלך הסיבוב הראשון?‬ 91 00:07:11,188 --> 00:07:12,355 ‫- טוב. - כן.‬ 92 00:07:12,355 --> 00:07:14,855 ‫בהחלט נראה שאתן צריכות להירגע קצת.‬ 93 00:07:15,396 --> 00:07:17,021 ‫הערב ב-20:00? בסגנון אוקספורד?‬ 94 00:07:18,355 --> 00:07:19,313 ‫כן!‬ 95 00:07:28,938 --> 00:07:31,771 ‫אני מציג בפניכן את "טרף טאוורן" בעל השם העולמי.‬ 96 00:07:31,771 --> 00:07:34,605 ‫פאב שאותו פקדו ליז,‬ 97 00:07:34,605 --> 00:07:39,438 ‫אוסקר, ואשת הברזל בכבודה ובעצמה.‬ 98 00:07:46,271 --> 00:07:48,855 ‫יש שם מושבים בשבילנו. בואו.‬ 99 00:07:55,313 --> 00:07:56,771 ‫את מי יש לנו כאן?‬ 100 00:07:57,396 --> 00:07:58,771 ‫נראה שמשהו שם מתפתח.‬ 101 00:08:06,896 --> 00:08:08,063 ‫הנה הם.‬ 102 00:08:08,896 --> 00:08:11,896 ‫המשקה המפורסם שלהם. חובה מוחלטת לכל מבקר באוקספורד.‬ 103 00:08:13,646 --> 00:08:15,438 ‫קרוס קיז.‬ 104 00:08:16,896 --> 00:08:19,521 ‫גם אני הייתי עושה פרצוף כזה לו נתנו לי מים.‬ 105 00:08:20,230 --> 00:08:22,855 ‫את חייבת לנסות את זה, ויסקי בן 18 שנה.‬ 106 00:08:26,563 --> 00:08:28,063 ‫קרה משהו?‬ 107 00:08:29,230 --> 00:08:30,146 ‫מצטערת.‬ 108 00:08:38,021 --> 00:08:42,896 ‫ושמעתי שהברמנים חותמים על הסכם סודיות כשהם מתחילים לעבוד פה.‬ 109 00:08:42,896 --> 00:08:44,105 ‫ברצינות?‬ 110 00:08:46,605 --> 00:08:48,813 ‫זה אותו פרצוף שעשיתי בפעם הראשונה.‬ 111 00:08:48,813 --> 00:08:52,855 ‫בסוף הלילה רצתי חצי עירום ברחבי הקמפוס תוך כדי ציטוט שירה.‬ 112 00:08:52,855 --> 00:08:55,230 ‫אני רוצה לדלג על החוויה הזו, אם אפשר.‬ 113 00:08:55,230 --> 00:08:58,938 ‫אז נשמור את זה למתי שתהיי סטודנטית פה. לחיים.‬ 114 00:09:16,146 --> 00:09:17,313 ‫אלוהים!‬ 115 00:09:22,646 --> 00:09:23,563 ‫זה ממש חזק.‬ 116 00:09:32,646 --> 00:09:34,771 ‫אני צריכה קצת אוויר. אפשר את התיק שלי?‬ 117 00:09:43,188 --> 00:09:46,480 ‫- אאוץ'! - אתה שקוף מדי.‬ 118 00:09:52,146 --> 00:09:53,146 ‫תראו מי שמדבר.‬ 119 00:10:16,105 --> 00:10:17,063 ‫הכול בסדר?‬ 120 00:10:20,271 --> 00:10:21,771 ‫זו בטח שאלה רטורית.‬ 121 00:10:29,813 --> 00:10:31,771 ‫את מתוחה בגלל הראיונות?‬ 122 00:10:32,730 --> 00:10:36,563 ‫לא משנה איך ילכו הראיונות. לא אוכל ללמוד באוקספורד בכל מקרה.‬ 123 00:10:38,980 --> 00:10:39,813 ‫למה לא?‬ 124 00:10:43,021 --> 00:10:45,855 ‫עקפת אותי כתלמידה המצטיינת בכיתה כבר פעמיים.‬ 125 00:10:51,396 --> 00:10:54,230 ‫- אם את צריכה... - לא היה לי מחזור כבר חודשיים.‬ 126 00:11:06,063 --> 00:11:08,021 ‫- זה... - זה טירוף לשמור אותו.‬ 127 00:11:13,896 --> 00:11:15,813 ‫אבל מעולם לא אהבתי מישהו כמוהו.‬ 128 00:11:19,646 --> 00:11:20,938 ‫ואני כבר אוהבת גם אותו.‬ 129 00:11:22,813 --> 00:11:24,105 ‫הורמונים ארורים.‬ 130 00:11:26,313 --> 00:11:28,521 ‫יש מסלולים טובים לאימהות באוקספורד.‬ 131 00:11:29,063 --> 00:11:31,313 ‫ראיתי אותם כשבדקתי מלגות.‬ 132 00:11:33,271 --> 00:11:36,188 ‫ג'סינדה ארדרן ילדה תינוק בזמן שניהלה מדינה שלמה.‬ 133 00:11:42,230 --> 00:11:43,521 ‫אומנם אנחנו לא חברות,‬ 134 00:11:45,730 --> 00:11:47,438 ‫אבל אני רואה אותך בלימודים.‬ 135 00:11:47,438 --> 00:11:49,355 ‫איך שהתמדת תוך כדי...‬ 136 00:11:52,938 --> 00:11:56,063 ‫אם יש מישהי שמסוגלת לעשות את זה, זאת את.‬ 137 00:12:10,063 --> 00:12:12,605 ‫אני מתחילה להבין למה הוא לא מסוגל לשכוח אותך.‬ 138 00:12:14,605 --> 00:12:16,605 ‫את נותנת רושם כאילו הכול אפשרי.‬ 139 00:12:17,146 --> 00:12:19,188 ‫לא משנה כמה המצב מחורבן.‬ 140 00:12:21,605 --> 00:12:22,646 ‫מה זאת אומרת?‬ 141 00:12:26,313 --> 00:12:28,230 ‫את לא יודעת כמה הוא סובל?‬ 142 00:12:31,646 --> 00:12:32,938 ‫הוא זרק אותי.‬ 143 00:12:34,188 --> 00:12:37,188 ‫לפעמים העדות הגדולה ביותר לאהבתנו היא הוויתור עליה.‬ 144 00:14:25,438 --> 00:14:31,438 ‫הניקוד אחרי יום אחד באוקספורד: שינה, אפס. הסחת דעת, עשר.‬ 145 00:14:31,896 --> 00:14:33,230 ‫ציון נהדר, רובי בל.‬ 146 00:14:38,646 --> 00:14:41,688 ‫כבר הדהמת אותם אתמול. ילך לך נהדר.‬ 147 00:14:43,563 --> 00:14:45,105 ‫מידע למועמדים חדשים‬ 148 00:14:57,146 --> 00:14:59,771 ‫כמה אנשים יש בחדר הזה?‬ 149 00:15:03,813 --> 00:15:08,646 ‫אם נתבסס על תפיסה ישירה, כמו במודל של גיבסון,‬ 150 00:15:09,855 --> 00:15:13,563 ‫הייתי אומרת שאני תופסת שתי ישויות, מלבד עצמי.‬ 151 00:15:14,688 --> 00:15:15,521 ‫אז...‬ 152 00:15:16,313 --> 00:15:18,188 ‫התשובה הברורה תהיה שלושה.‬ 153 00:15:19,938 --> 00:15:20,855 ‫נסי שוב.‬ 154 00:15:22,021 --> 00:15:25,521 ‫כמה אנשים יש בחדר הזה?‬ 155 00:15:42,730 --> 00:15:43,730 ‫היי.‬ 156 00:15:46,063 --> 00:15:46,896 ‫הכול בסדר?‬ 157 00:15:49,271 --> 00:15:50,521 ‫נראה שלא חשת בטוב.‬ 158 00:15:51,980 --> 00:15:54,521 ‫אני בסדר. פשוט לא רציתי לחגוג.‬ 159 00:15:55,063 --> 00:15:56,230 ‫כנראה בגלל הלחץ.‬ 160 00:15:57,105 --> 00:15:59,188 ‫גם אני אשמח כשהכול ייגמר.‬ 161 00:15:59,188 --> 00:16:01,813 ‫ונוכל סוף סוף להמשיך מאיפה שהפסקנו, נכון?‬ 162 00:16:02,438 --> 00:16:04,021 ‫שנה אחרונה של חופש.‬ 163 00:16:04,021 --> 00:16:07,355 ‫במקום לשבת כאן וללמוד ולשנן. ובשביל מה? בכל מקרה...‬ 164 00:16:22,063 --> 00:16:22,896 ‫לידיה?‬ 165 00:16:26,105 --> 00:16:26,938 ‫מה אמרת?‬ 166 00:16:28,521 --> 00:16:32,396 ‫אשמח כשנגיע הביתה והמצב ישוב לקדמותו למשך שנה.‬ 167 00:16:34,521 --> 00:16:35,521 ‫מה?‬ 168 00:16:36,355 --> 00:16:38,438 ‫שינוי הוא תמיד דבר רע?‬ 169 00:16:41,063 --> 00:16:42,646 ‫תלוי בשינוי, נכון?‬ 170 00:17:03,313 --> 00:17:06,230 ‫- איך הלך הריאיון היום? - נראה לי שפישלתי.‬ 171 00:17:07,730 --> 00:17:09,230 ‫שתיתי יותר מדי אתמול.‬ 172 00:17:14,438 --> 00:17:16,855 ‫ידעת שהפרזיה מסמל אמון?‬ 173 00:17:20,313 --> 00:17:21,313 ‫אתה יודע, אני...‬ 174 00:17:22,313 --> 00:17:25,521 ‫חשבתי שאם אתן לקש קצת מרחב, אז...‬ 175 00:17:26,105 --> 00:17:28,896 ‫הוא ייקח את הזמן כדי להבין את המצב.‬ 176 00:17:30,271 --> 00:17:34,355 ‫במקום זאת הוא מנסה להתאים את עצמו לציפיות של הוריו או של מי שלא יהיה.‬ 177 00:17:34,355 --> 00:17:36,063 ‫הוא מפלרטט עם קמיל...‬ 178 00:17:36,813 --> 00:17:39,230 ‫איכשהו הוא לא מסוגל להודות במציאות שלו.‬ 179 00:17:41,938 --> 00:17:42,771 ‫ו...‬ 180 00:17:43,480 --> 00:17:46,521 ‫אני יכול לחשוב רק על זה שלא הייתי צריך לשחרר אותו.‬ 181 00:17:50,021 --> 00:17:52,146 ‫לעזאזל, לא הייתי צריך לשחרר אותו.‬ 182 00:17:54,146 --> 00:17:55,688 ‫לא בטוח שהייתה לך ברירה.‬ 183 00:17:56,605 --> 00:17:57,896 ‫תמיד יש ברירה.‬ 184 00:17:59,896 --> 00:18:01,688 ‫אפשר להילחם או לוותר.‬ 185 00:18:03,438 --> 00:18:04,896 ‫אני לא מבין למה אנשים‬ 186 00:18:04,896 --> 00:18:07,313 ‫מפחדים עד מוות מלהיות האני האמיתי שלהם.‬ 187 00:18:23,438 --> 00:18:26,146 ‫אשב בשורה האחרונה. אישן ואעביר את ההנגאובר.‬ 188 00:18:48,563 --> 00:18:50,771 ‫- סליחה, רצית לשבת פה? - זה בסדר.‬ 189 00:19:05,480 --> 00:19:09,438 ‫ברוכים הבאים למפגש השאלות והתשובות לתלמידים.‬ 190 00:19:09,438 --> 00:19:12,063 ‫כמה מחבריי לכיתה הסכימו לבוא הנה‬ 191 00:19:12,063 --> 00:19:13,938 ‫כי אמרתי שיהיו חטיפים ומשקאות.‬ 192 00:19:13,938 --> 00:19:17,021 ‫רובם עכשיו רעבים מאוד, והם חשים נבגדים.‬ 193 00:19:17,021 --> 00:19:19,730 ‫אני מקווה שהם עדיין יענו על כמה מהשאלות שלכם.‬ 194 00:19:20,563 --> 00:19:21,396 ‫תתחילו.‬ 195 00:19:23,021 --> 00:19:25,480 ‫עד כמה הקורסים פה אינטנסיביים?‬ 196 00:19:25,480 --> 00:19:28,271 ‫- עדיין יש זמן לחיים אישיים? - נילה?‬ 197 00:19:28,271 --> 00:19:31,730 ‫בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות, בהחלט יותר אינטנסיבי פה.‬ 198 00:19:31,730 --> 00:19:36,813 ‫זה נכון, אבל אל דאגה, יש עדיין זמן לחיים אישיים.‬ 199 00:19:39,688 --> 00:19:40,730 ‫יש עוד שאלות?‬ 200 00:19:41,230 --> 00:19:44,105 ‫יש הרבה קשר עם מכללות אחרות באוקספורד,‬ 201 00:19:44,105 --> 00:19:45,813 ‫או שהן נפרדות זו מזו?‬ 202 00:19:46,230 --> 00:19:50,313 ‫אני רוצה לדעת אם עליי להיפרד כבר עכשיו מהחברה הכי טובה שלי.‬ 203 00:19:51,063 --> 00:19:53,480 ‫המכללות בדרך כלל נפרדות למדי.‬ 204 00:19:53,480 --> 00:19:55,896 ‫אז למישהו שבחר בבאליול, לדוגמה,‬ 205 00:19:56,688 --> 00:19:59,605 ‫לרוב אין הרבה במשותף עם מישהו‬ 206 00:20:00,105 --> 00:20:02,021 ‫שלומד בסיינט הילדה.‬ 207 00:20:02,021 --> 00:20:04,063 ‫הרי באליול היא המכללה העילית פה.‬ 208 00:20:04,063 --> 00:20:07,438 ‫כן, זו דוגמה למה שמישהו מבאליול היה אומר.‬ 209 00:20:08,021 --> 00:20:09,480 ‫תודה. יש עוד שאלות?‬ 210 00:20:09,480 --> 00:20:10,521 ‫מה הממוצע שלך?‬ 211 00:20:12,105 --> 00:20:14,563 ‫- סליחה? - אני שואל רק כדי לוודא שיש לך‬ 212 00:20:14,563 --> 00:20:16,896 ‫הכישורים המתאימים להכין אותנו לפה.‬ 213 00:20:17,605 --> 00:20:19,605 ‫יש מועמדים עם שאלות אמיתיות.‬ 214 00:20:21,271 --> 00:20:25,646 ‫תן להם לדבר במקום לבזבז זמן עם ההערות שלך שלא במקום.‬ 215 00:20:26,230 --> 00:20:27,146 ‫מה הבעיה שלך?‬ 216 00:20:27,146 --> 00:20:30,396 ‫מפחיד איך אתה מסוגל להחליף תקליט ולהישמע כמוהו.‬ 217 00:20:30,396 --> 00:20:31,896 ‫- מי? - אבא שלך.‬ 218 00:20:35,146 --> 00:20:38,063 ‫- אתה רוצה אולי... - תשתוק, ליצן שכמוך.‬ 219 00:20:38,063 --> 00:20:40,480 ‫- עזוב אותו. - אני הורס לכם את הדייט?‬ 220 00:20:40,480 --> 00:20:41,688 ‫למה אתה בכלל פה?‬ 221 00:20:42,396 --> 00:20:46,230 ‫אתה רוצה ללמוד בבאליול המפוארת, אבל אל תעמיד פנים שזו ההחלטה שלך.‬ 222 00:20:46,230 --> 00:20:47,980 ‫- מה? - זו האסטרטגיה שלך.‬ 223 00:20:48,605 --> 00:20:50,771 ‫אתה גורם לכולם להרגיש קטנים ומרחיק אותם‬ 224 00:20:50,771 --> 00:20:53,688 ‫כדי שאף אחד לא ישים לב לכך שאתה סתם פחדן‬ 225 00:20:53,688 --> 00:20:56,938 ‫שמעדיף להיות בובה במקום לעמוד על שלך.‬ 226 00:21:29,730 --> 00:21:30,605 ‫רובי!‬ 227 00:21:33,230 --> 00:21:35,521 ‫אתה מתעלם ממני בשבועות האחרונים.‬ 228 00:21:35,521 --> 00:21:36,938 ‫נוכל לחזור לזה?‬ 229 00:21:40,480 --> 00:21:41,896 ‫מה אם אגיד שאת צודקת?‬ 230 00:21:44,771 --> 00:21:46,271 ‫נתתי לאחרים להחליט על חיי,‬ 231 00:21:46,271 --> 00:21:49,105 ‫אני עושה מעשים נוראיים, משקר, מסתיר את רגשותיי.‬ 232 00:21:49,105 --> 00:21:52,063 ‫אבל אל תשפטי אותי כי אני עושה את זה בשבילך.‬ 233 00:21:53,313 --> 00:21:55,771 ‫- על מה אתה מדבר? - תשכחי מזה.‬ 234 00:21:57,063 --> 00:22:00,605 ‫תענה לי במקום לדבר בחידות מטופשות. אתה משגע אותי!‬ 235 00:22:00,605 --> 00:22:01,896 ‫את משגעת אותי!‬ 236 00:22:01,896 --> 00:22:04,188 ‫את יודעת מה את עושה לי ברגע זה?‬ 237 00:22:04,188 --> 00:22:07,146 ‫את חושבת שקל לי לראות אותך, לשמוע את קולך?‬ 238 00:22:07,146 --> 00:22:10,521 ‫אתה לא יכול לזרוק אותי ולהביך אותי מול כולם,‬ 239 00:22:10,521 --> 00:22:13,063 ‫ואז להתנהג כאילו לא פירשתי נכון את המצב.‬ 240 00:22:25,271 --> 00:22:26,355 ‫אני לא יכול, רובי.‬ 241 00:22:28,855 --> 00:22:30,730 ‫אני מצטער, בסדר?‬ 242 00:22:30,730 --> 00:22:31,938 ‫אז למה אתה כאן?‬ 243 00:22:32,896 --> 00:22:34,313 ‫למה אתה בכלל מדבר איתי?‬ 244 00:22:34,313 --> 00:22:36,146 ‫כי אני... כי...‬ 245 00:22:36,146 --> 00:22:38,813 ‫אתה לא יודע כי אין לך מושג מה אתה רוצה.‬ 246 00:22:38,813 --> 00:22:39,980 ‫אתה לא יודע כלום!‬ 247 00:22:51,063 --> 00:22:52,355 ‫אני יודע מה אני רוצה.‬ 248 00:22:53,230 --> 00:22:54,730 ‫אז למה אתה לא נלחם על זה?‬ 249 00:22:57,188 --> 00:22:59,355 ‫כי מה שאני רוצה לא עניין אף אחד.‬ 250 00:23:02,355 --> 00:23:03,188 ‫אותי כן.‬ 251 00:23:06,355 --> 00:23:08,230 ‫אני תמיד התעניינתי במה שאתה רוצה.‬ 252 00:23:45,355 --> 00:23:47,938 ‫לא באמת האמנת שמישהו כמוני‬ 253 00:23:47,938 --> 00:23:50,605 ‫יהיה מעוניין במישהי כמוך, נכון?‬ 254 00:24:06,771 --> 00:24:09,146 ‫רובי, מה קרה?‬ 255 00:24:23,771 --> 00:24:24,605 ‫אני מצטער.‬ 256 00:24:25,605 --> 00:24:26,438 ‫למה?‬ 257 00:24:32,146 --> 00:24:33,105 ‫מה העניין?‬ 258 00:24:34,688 --> 00:24:37,813 ‫ההורים שלי ראו כמה השתניתי בגללך.‬ 259 00:24:41,730 --> 00:24:43,855 ‫אבא ראה בך איום לתוכניותיו.‬ 260 00:24:44,355 --> 00:24:45,355 ‫והוא צדק.‬ 261 00:24:45,355 --> 00:24:48,563 ‫הוא נשבע שהוא יהרוס את חייך.‬ 262 00:24:48,563 --> 00:24:50,438 ‫אני לא יכול להגן עלייך מפניו.‬ 263 00:24:51,271 --> 00:24:53,980 ‫מגיע לך מישהו שמסוגל להגן עלייך‬ 264 00:24:53,980 --> 00:24:56,688 ‫ומשפחה שמקבלת אותך, ואני לא יכול להעניק את זה.‬ 265 00:24:56,688 --> 00:25:00,230 ‫אני יכול להעניק לך רק בעיות שאני בעצמי לא יכול להתמודד איתן.‬ 266 00:25:02,355 --> 00:25:03,396 ‫למה לא סיפרת לי?‬ 267 00:25:10,188 --> 00:25:12,271 ‫אתה לא זה שמחליט עם מה אתמודד.‬ 268 00:25:13,105 --> 00:25:14,355 ‫לא רציתי שהוא יפגע בך.‬ 269 00:25:15,896 --> 00:25:16,855 ‫אני לא מפחדת ממנו.‬ 270 00:25:30,605 --> 00:25:31,480 ‫איך את עושה זאת?‬ 271 00:25:36,355 --> 00:25:38,063 ‫את לא יודעת למה הוא מסוגל.‬ 272 00:25:40,355 --> 00:25:41,188 ‫אני לא רוצה...‬ 273 00:25:42,313 --> 00:25:43,521 ‫לא אוכל...‬ 274 00:25:43,521 --> 00:25:44,980 ‫ג'יימס.‬ 275 00:25:49,688 --> 00:25:50,605 ‫לא עוד סודות.‬ 276 00:25:52,355 --> 00:25:53,438 ‫בלי שקרים.‬ 277 00:25:54,063 --> 00:25:54,896 ‫אני מבטיח.‬ 278 00:26:11,480 --> 00:26:12,688 ‫מה את עושה?‬ 279 00:26:14,313 --> 00:26:16,230 ‫מה שעושים בני זוג שסומכים זה על זה.‬ 280 00:26:16,813 --> 00:26:20,230 ‫- בני זוג? - אתה הרי לא נער השעשועים שלי.‬ 281 00:26:21,271 --> 00:26:25,396 ‫איך מישהי יכולה להיות כזו חכמה ואז להשתמש במונח כמו "נער שעשועים"?‬ 282 00:26:26,605 --> 00:26:28,688 ‫אתה באמת חושב שזה הזמן להתחצף?‬ 283 00:26:30,146 --> 00:26:33,813 ‫אהיה כל מה שתרצי. חבר, נער שעשועים, הכול.‬ 284 00:26:34,271 --> 00:26:35,771 ‫- הכול? - הכול.‬ 285 00:28:53,105 --> 00:28:58,105 ‫- זה הבחור שהורס מיטות מים? - זו לא הייתה מיטת מים.‬ 286 00:29:08,688 --> 00:29:09,855 ‫אני לא רוצה לעזוב.‬ 287 00:29:11,021 --> 00:29:15,021 ‫- לא היום, לא מחר, לעולם לא. - לא רצית לבוא לאוקספורד.‬ 288 00:29:15,021 --> 00:29:17,146 ‫לא אמרתי שאעזוב את החדר הזה.‬ 289 00:29:22,605 --> 00:29:23,688 ‫פשוט נישאר כאן.‬ 290 00:29:27,063 --> 00:29:29,438 ‫מחר בבוקר, העולם ימשיך להסתובב.‬ 291 00:29:41,396 --> 00:29:43,938 ‫יש לך אותן ההזדמנויות כמו לכל אחד אחר.‬ 292 00:29:44,896 --> 00:29:46,396 ‫נצל אותן, ג'יימס.‬ 293 00:30:10,855 --> 00:30:14,021 ‫בכל פעם שאני אובדת עצות או אומללה, אני מכינה רשימות.‬ 294 00:30:14,021 --> 00:30:16,813 ‫זה עוזר לי לשמור על מוטיבציה וראש צלול.‬ 295 00:30:18,438 --> 00:30:19,605 ‫את מכינה לי רשימה?‬ 296 00:30:20,146 --> 00:30:21,813 ‫מה יהיה הפריט הראשון?‬ 297 00:30:27,438 --> 00:30:30,480 ‫אני אוהב ספורט, מוזיקה...‬ 298 00:30:39,355 --> 00:30:41,855 ‫ואוכל אסייתי חריף.‬ 299 00:30:42,563 --> 00:30:44,730 ‫אשמח לאכול בכל השווקים בבנגקוק.‬ 300 00:30:44,730 --> 00:30:47,146 ‫- כמו חגבים מטוגנים וכאלה? - בדיוק.‬ 301 00:30:47,646 --> 00:30:48,480 ‫בסדר.‬ 302 00:30:48,480 --> 00:30:50,188 ‫- לקרוא יותר... - לקרוא יותר...‬ 303 00:30:55,896 --> 00:30:57,230 ‫אלה לא מטרות לחיים.‬ 304 00:30:59,813 --> 00:31:01,063 ‫חלומות הם חשובים.‬ 305 00:31:06,938 --> 00:31:08,563 ‫אני מאושר כשאני מצייר.‬ 306 00:31:12,855 --> 00:31:14,563 ‫תביעי משאלה.‬ 307 00:31:25,605 --> 00:31:27,105 ‫שכחת את הדבר החשוב מכול.‬ 308 00:31:30,896 --> 00:31:33,188 ‫5. רובי‬ 309 00:32:07,771 --> 00:32:08,605 ‫מיס בל.‬ 310 00:32:09,063 --> 00:32:11,938 ‫תגידי לי בבקשה, מדוע אוקספורד?‬ 311 00:32:18,730 --> 00:32:21,021 ‫את מכירה את סיפור הפיל שקשור ליתד?‬ 312 00:32:26,021 --> 00:32:30,146 ‫בדרך כלל, המטאפורה משמשת לתיאור מערכת אמונות מגבילות.‬ 313 00:32:30,730 --> 00:32:32,605 ‫העובדה שרוב האנשים מסוגלים‬ 314 00:32:32,605 --> 00:32:35,230 ‫ליותר ממה שהם חושבים.‬ 315 00:32:35,730 --> 00:32:39,855 ‫אבל אני מתחילה להבין שכבלתי את עצמי לעתיד שלי,‬ 316 00:32:39,855 --> 00:32:42,105 ‫ולכן אני לא מעניקה לרגע הנוכחי‬ 317 00:32:42,105 --> 00:32:45,230 ‫את תשומת הלב שמגיעה לו.‬ 318 00:32:45,230 --> 00:32:46,438 ‫ג'יימס בופורט?‬ 319 00:32:47,813 --> 00:32:49,855 ‫ג'יימס בופורט, באליול?‬ 320 00:32:56,063 --> 00:32:59,271 ‫עכשיו אני יודעת שהתחנות שאנו עוצרים בהן לאורך הדרך‬ 321 00:32:59,271 --> 00:33:01,396 ‫הן אלה שמרכיבות את החיים שלנו.‬ 322 00:33:03,313 --> 00:33:05,230 ‫החיים שלנו מתרחשים כאן ועכשיו.‬ 323 00:33:06,646 --> 00:33:09,730 ‫ולפעמים הרגעים האלה מציירים בחול‬ 324 00:33:09,730 --> 00:33:12,646 ‫חזיונות חדשים ומרגשים של העתיד שלנו.‬ 325 00:33:31,521 --> 00:33:33,813 ‫זה התא הקולי של קורדיליה בופורט.‬ 326 00:33:33,813 --> 00:33:36,271 ‫נא להשאיר הודעה לאחר הצפצוף.‬ 327 00:33:37,188 --> 00:33:40,021 ‫היי, אימא. אני מקווה ששלומך טוב.‬ 328 00:33:41,188 --> 00:33:42,646 ‫יש לי משהו חשוב לומר.‬ 329 00:33:43,771 --> 00:33:45,271 ‫אל תדאגי, אלה...‬ 330 00:33:46,521 --> 00:33:47,438 ‫חדשות טובות.‬ 331 00:33:51,188 --> 00:33:52,396 ‫אני אוהבת אותך, אימא.‬ 332 00:33:53,313 --> 00:33:54,355 ‫נתראה אחר כך.‬ 333 00:34:11,396 --> 00:34:14,146 ‫אנחנו מבינים שאנחנו כבר לא חוששים יותר מהעתיד.‬ 334 00:34:14,688 --> 00:34:18,105 ‫משום שההווה הוא הזמן להחליט האם חלומותינו יתגשמו,‬ 335 00:34:18,646 --> 00:34:21,396 ‫והאם נהפוך לאנשים שתמיד רצינו להיות.‬ 336 00:34:44,355 --> 00:34:47,146 ‫דרוש אומץ כדי לחשוב מעבר להווה.‬ 337 00:34:48,938 --> 00:34:51,396 ‫אבל לפעמים מבט מצד אדם אחר‬ 338 00:34:51,396 --> 00:34:53,771 ‫מספיק כדי להאיר את העתיד באור חדש.‬ 339 00:35:04,146 --> 00:35:07,105 ‫לראשונה בחיי, אני מרגישה שהגעתי למקומי.‬ 340 00:35:07,105 --> 00:35:09,646 ‫שלום. חזרתי.‬ 341 00:35:09,646 --> 00:35:14,688 ‫אני לא רוצה להריץ קדימה או לחזור לאחור. אני רוצה להיות כאן ועכשיו.‬ 342 00:35:26,438 --> 00:35:27,771 ‫היי!‬ 343 00:36:21,813 --> 00:36:23,605 ‫מר בופורט מצפה לכם.‬ 344 00:36:57,730 --> 00:36:58,563 ‫שבו.‬ 345 00:37:15,521 --> 00:37:16,688 ‫אמרתי לשבת.‬ 346 00:37:31,730 --> 00:37:33,521 ‫אימא שלכם חטפה שבץ.‬ 347 00:37:36,480 --> 00:37:37,896 ‫- איפה היא? - איך היא?‬ 348 00:37:40,355 --> 00:37:41,521 ‫קורדיליה מתה.‬ 349 00:38:00,188 --> 00:38:03,730 ‫הגענו לבית החולים שלשום בלילה. הם לא יכלו לעשות כלום.‬ 350 00:38:08,146 --> 00:38:09,855 ‫ולא התקשרת אלינו?‬ 351 00:38:09,855 --> 00:38:14,480 ‫קורדיליה הייתה כה גאה בהזמנות שלכם, שלא רציתי להפריע לראיונות שלכם.‬ 352 00:38:17,605 --> 00:38:22,355 ‫כבר אמרתי לך שריצוי המשקיעים הוא בראש סדר העדיפויות שלנו כרגע.‬ 353 00:38:23,063 --> 00:38:25,230 ‫לא נוכל לאפשר למניות להתרסק.‬ 354 00:38:27,563 --> 00:38:29,271 ‫כן, אני יודע את זה. לעזאזל,‬ 355 00:38:30,438 --> 00:38:31,938 ‫שמרדית תשלח את הטיוטה.‬ 356 00:38:32,438 --> 00:38:33,688 ‫- שתתפרסם. - ג'יימס, לא.‬ 357 00:38:34,730 --> 00:38:36,771 ‫כן, לעזאזל, אני מבין את זה.‬ 358 00:38:36,771 --> 00:38:41,063 ‫המנהל האמנותי ימונה לאחר פרסום ההודעה לעיתונות.‬ 359 00:38:41,480 --> 00:38:42,563 ‫ג'יימס, לא!‬ 360 00:38:45,646 --> 00:38:47,396 ‫תפסיק!‬ 361 00:39:04,688 --> 00:39:06,188 ‫אל תיגע בי!‬ 362 00:39:12,146 --> 00:39:14,480 ‫ישבת במכונית ולא אמרת כלום.‬ 363 00:39:18,271 --> 00:39:19,271 ‫אני מצטער, ג'יימס.‬ 364 00:39:35,313 --> 00:39:38,188 ‫כל אחד ראוי לעולם מלא הזדמנויות.‬ 365 00:39:43,271 --> 00:39:47,105 ‫לחלום חלומות משלו, להיות מי שהוא רוצה להיות,‬ 366 00:39:48,771 --> 00:39:50,271 ‫לאהוב את מי שבא לו.‬ 367 00:40:38,646 --> 00:40:41,146 ‫אני רואה את עתידי באופן ברור יותר מאי פעם.‬ 368 00:40:41,771 --> 00:40:43,980 ‫סוף סוף, כל חלקי הפאזל התחברו.‬ 369 00:40:43,980 --> 00:40:47,646 ‫כל הדלתות פתוחות בפנינו. עכשיו רק צריך לעבור דרכן.‬ 370 00:42:50,938 --> 00:42:52,938 ‫תרגום כתוביות: ליאור כרמל‬ 371 00:42:52,938 --> 00:42:55,021 ‫בקרת כתוביות רינת זוהר-מנחם‬ 372 00:42:56,021 --> 00:43:16,021 {\an8}Downloaded from - MoviesMod.lol