1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:36,370 --> 00:00:40,040 ‫לאיזה קולנוען היו חמישה סרטים שפתחו במקום הראשון בקופות‬ 4 00:00:40,124 --> 00:00:41,834 ‫בארבע השנים האחרונות?‬ 5 00:00:42,418 --> 00:00:45,296 ‫לספילברג? לטרנטינו?‬ 6 00:00:46,130 --> 00:00:47,256 ‫לסקורסזה?‬ 7 00:00:48,340 --> 00:00:49,300 ‫לא.‬ 8 00:00:51,719 --> 00:00:54,138 ‫השיא הזה שייך לטיילר פרי.‬ 9 00:00:55,598 --> 00:00:58,350 ‫כשאנשים אומרים לי, "גיליתי את טיילר פרי הבא",‬ 10 00:00:58,434 --> 00:01:02,646 ‫אני שואל, "הוא נוסע 300-280 יום בשנה כדי להכיר את הקהל שלו?‬ 11 00:01:02,730 --> 00:01:05,816 ‫"אם לא, אז לא גילית את טיילר פרי הבא."‬ 12 00:01:07,985 --> 00:01:09,779 ‫אל תקטינו אותו,‬ 13 00:01:11,447 --> 00:01:14,992 ‫כי הוא לא סתם כושי-שהפך-לשחור‬ 14 00:01:15,075 --> 00:01:19,538 ‫בר מזל ועשיר.‬ 15 00:01:23,209 --> 00:01:25,669 ‫גדלנו ברובע השלישי בצפון ניו אורלינס,‬ 16 00:01:26,337 --> 00:01:28,005 ‫ליד שיכוני מגנוליה.‬ 17 00:01:29,840 --> 00:01:31,425 ‫אנשים פנו לפשע.‬ 18 00:01:31,842 --> 00:01:35,221 ‫פריצה, שוד, הם השתמשו בסמים ומכרו סמים.‬ 19 00:01:39,140 --> 00:01:42,186 ‫אתה מאמין שלפני שבע שנים היית חסר בית?‬ 20 00:01:42,269 --> 00:01:43,854 ‫כן, כן.‬ 21 00:01:46,148 --> 00:01:49,109 ‫הוא שחקן, תסריטאי, במאי ומפיק,‬ 22 00:01:49,193 --> 00:01:52,029 ‫אני אגיד את זה, איל בידור.‬ 23 00:01:52,988 --> 00:01:56,826 ‫אולפני טיילר פרי. יש לך את האולפנים הגדולים ביותר בארה"ב.‬ 24 00:01:56,908 --> 00:01:59,370 ‫- ככה סיפרו לי, כן. - בארץ.‬ 25 00:01:59,453 --> 00:02:00,621 ‫תנו לו כוכב לכת. קדימה.‬ 26 00:02:01,497 --> 00:02:03,999 ‫אין לכם מושג מה נדרש‬ 27 00:02:04,083 --> 00:02:06,544 ‫כדי לרכוש נכס מצבא ארצות הברית.‬ 28 00:02:07,920 --> 00:02:10,297 ‫עשרים סרטים באורך מלא, יותר מ-20 מחזות,‬ 29 00:02:10,381 --> 00:02:12,550 ‫תשע סדרות, רב-מכר של ה"ניו יורק טיימס".‬ 30 00:02:14,927 --> 00:02:16,011 ‫לא ייאמן.‬ 31 00:02:18,931 --> 00:02:21,851 ‫הוא ידוע בכך שהוא מפיק סרטים בעיקר עבור הקהל השחור,‬ 32 00:02:21,934 --> 00:02:24,311 ‫אבל למספר הולך וגדל של מבקרים בקהילה השחורה‬ 33 00:02:24,395 --> 00:02:26,105 ‫יש בעיות עם יצירותיו של פרי.‬ 34 00:02:27,064 --> 00:02:30,943 ‫אי אפשר לצפות שכולם יאהבו את היצירות שלו‬ 35 00:02:31,026 --> 00:02:34,572 ‫רק כי הוא שחור והוא נאבק קשה כדי להגיע להוליווד.‬ 36 00:02:34,655 --> 00:02:38,075 ‫הסיפורים והעלילות שבבסיס היצירות שלו,‬ 37 00:02:38,158 --> 00:02:40,369 ‫הסטריאוטיפים, יש לי הרבה בעיות איתם.‬ 38 00:02:40,452 --> 00:02:41,912 ‫זה העניין המרכזי,‬ 39 00:02:42,329 --> 00:02:46,834 ‫לטיילר פרי לא היה אכפת ממה שאנשים אמרו על היצירות שלו.‬ 40 00:02:47,251 --> 00:02:49,211 ‫הוא שירת את הקהל שלו.‬ 41 00:02:51,672 --> 00:02:55,509 ‫אני חושב שאין שום דבר שקל להיות חלוץ בו.‬ 42 00:02:56,552 --> 00:02:59,638 ‫זו אותה נוסחה שוב ושוב, והוא כל הזמן חוזר עליה.‬ 43 00:02:59,722 --> 00:03:02,266 ‫אני לא יודע מה הוא מנסה לפתור בסרט,‬ 44 00:03:02,349 --> 00:03:04,643 ‫אבל הוא כנראה צריך לפתור את זה בטיפול.‬ 45 00:03:06,729 --> 00:03:08,814 ‫זה פשוט מסר נוראי,‬ 46 00:03:08,898 --> 00:03:11,567 ‫זה כמו משקה אלכוהולי קולנועי להמונים.‬ 47 00:03:13,652 --> 00:03:15,529 ‫כשמייצגים תרבות‬ 48 00:03:17,114 --> 00:03:20,659 ‫ישנה אחריות, ולפעמים כמעט מעמסה שמתלווה לכך.‬ 49 00:03:23,162 --> 00:03:24,872 ‫למה אתה עובד קשה כל כך?‬ 50 00:03:26,248 --> 00:03:27,583 ‫למה אני עובד קשה כל כך?‬ 51 00:03:28,167 --> 00:03:31,253 ‫מעטים עשו יותר מטיילר פרי כדי להרחיב את תחום הטלוויזיה.‬ 52 00:03:31,337 --> 00:03:33,547 ‫לדעתי הוא חצה את הגבול בסרטו האחרון.‬ 53 00:03:33,631 --> 00:03:38,594 ‫הקולנוען האפרו-אמריקאי המצליח ביותר בהיסטוריה.‬ 54 00:03:38,677 --> 00:03:40,679 ‫וברגע שזה מגיע להוליווד,‬ 55 00:03:40,763 --> 00:03:43,140 ‫אז זה הופך לבעיה.‬ 56 00:03:43,223 --> 00:03:45,643 ‫הוא בהחלט היה אאוטסיידר.‬ 57 00:03:45,726 --> 00:03:47,061 ‫אי אפשר היה להתכחש‬ 58 00:03:47,937 --> 00:03:49,188 ‫לכישרון‬ 59 00:03:49,980 --> 00:03:50,981 ‫ולכוח‬ 60 00:03:52,316 --> 00:03:53,400 ‫של טיילר פרי.‬ 61 00:03:54,276 --> 00:03:55,402 ‫השגת הרבה.‬ 62 00:03:56,153 --> 00:03:58,948 ‫מה אתה רוצה לעשות שעדיין לא עשית?‬ 63 00:04:18,132 --> 00:04:23,681 ‫הילד של מקסין: סיפורו של טיילר פרי‬ 64 00:04:28,978 --> 00:04:30,562 ‫היי, תקשיבי, ברכותיי,‬ 65 00:04:30,646 --> 00:04:32,982 ‫את אחות של מיליארדר. מה תגידי על זה?‬ 66 00:04:34,066 --> 00:04:35,943 ‫אלוהים הוא טוב, מותק. תיזהרי.‬ 67 00:04:37,319 --> 00:04:38,529 ‫בסדר, מותק.‬ 68 00:04:38,612 --> 00:04:40,864 ‫בסדר, מתוקה. אדבר איתך בקרוב. ביי ביי.‬ 69 00:04:40,948 --> 00:04:42,825 ‫לאקי ג'ונסון דודן של טיילר‬ 70 00:04:42,908 --> 00:04:45,369 ‫דודנית שלי, מלבה, אחותו של טיילר.‬ 71 00:04:47,955 --> 00:04:50,165 ‫בילדותנו היינו קוראים לו "ג'וניור".‬ 72 00:04:50,249 --> 00:04:52,209 ‫"מה קורה, ג'וניור? ג'וניור."‬ 73 00:04:52,292 --> 00:04:55,379 ‫אבל עכשיו הוא "טיילר", הוא לא "אמיט",‬ 74 00:04:55,462 --> 00:04:59,174 ‫אבל בשם הזה הוא נולד, אמיט פרי ג'וניור.‬ 75 00:04:59,258 --> 00:05:01,010 ‫הוא שינה את שמו לטיילר פרי,‬ 76 00:05:01,093 --> 00:05:04,471 ‫בצדק, כי הוא ואביו היו מנוכרים‬ 77 00:05:05,014 --> 00:05:07,641 ‫במשך הרבה מאוד שנים,‬ 78 00:05:07,725 --> 00:05:10,602 ‫אז הוא לא רצה להיות ידוע בשם אמיט ג'וניור.‬ 79 00:05:12,312 --> 00:05:13,564 ‫אומר לך את זה...‬ 80 00:05:15,024 --> 00:05:17,067 ‫וזה רק אני. ככה אני מרגיש.‬ 81 00:05:18,944 --> 00:05:22,489 ‫הטראומה עמוקה מדי, הפצע עמוק מדי.‬ 82 00:05:23,657 --> 00:05:27,494 ‫כשאדם נחתך והוא מתחיל להחלים, ואז...‬ 83 00:05:27,578 --> 00:05:29,663 ‫אז הוא מגרד את הפצע.‬ 84 00:05:29,747 --> 00:05:33,959 ‫אז בכל פעם שהוא נפצע הוא המשיך לגרד את הפצע.‬ 85 00:05:34,376 --> 00:05:36,587 ‫עכשיו הפצע אף פעם לא מחלים,‬ 86 00:05:37,463 --> 00:05:38,464 ‫והוא לעולם לא יחלים.‬ 87 00:05:42,968 --> 00:05:47,181 ‫זה היה ערב מלא בכוכבים בשבת, כשידוענים הציפו את אטלנטה‬ 88 00:05:47,264 --> 00:05:50,392 ‫כדי לחגוג את הפתיחה החגיגית של אולפני טיילר פרי.‬ 89 00:05:53,187 --> 00:05:56,857 ‫האולפנים, ששטחם הוא 1335 דונם, נמצאים בשטח‬ 90 00:05:56,940 --> 00:06:01,236 ‫של הבסיס הצבאי לשעבר פורט מקפירסון בדרום-מערב אטלנטה.‬ 91 00:06:01,945 --> 00:06:04,448 ‫טיילר הקדיש גם 12 אולפני צילום,‬ 92 00:06:04,531 --> 00:06:06,950 ‫כל אחת מהן נקראת על שם אמן שחור פורץ דרך,‬ 93 00:06:07,034 --> 00:06:11,205 ‫כולל אופרה וינפרי, ויל סמית והאלי ברי, אם להזכיר כמה שמות.‬ 94 00:06:15,334 --> 00:06:17,795 ‫אולפני טיילר פרי פתיחה חגיגית - אוקטובר 2019‬ 95 00:06:17,878 --> 00:06:19,630 ‫איך אתה מרגיש עכשיו, אדוני?‬ 96 00:06:19,713 --> 00:06:23,217 ‫אני... מתרגש,‬ 97 00:06:23,592 --> 00:06:24,885 ‫רגוע,‬ 98 00:06:26,386 --> 00:06:29,848 ‫מוכן, אסיר תודה ומלא בהודיה ובתקווה,‬ 99 00:06:30,599 --> 00:06:32,810 ‫וכן, מוכן להתחיל.‬ 100 00:06:32,893 --> 00:06:36,146 ‫אני מנסה להירגע, כי אתה יודע איך אני עם זמנים.‬ 101 00:06:36,230 --> 00:06:38,148 ‫אני רק מנסה להיות,‬ 102 00:06:38,232 --> 00:06:41,276 ‫"פשוט תזרום, ט"פ. תהיה נוכח ברגע."‬ 103 00:06:42,236 --> 00:06:43,904 ‫הילד הזה מתחת למרפסת שלך,‬ 104 00:06:43,987 --> 00:06:46,365 ‫הוא דמיין אי פעם שיהיה לו את כל זה?‬ 105 00:06:46,448 --> 00:06:49,409 ‫אתה באמת מנסה את זה עליי עכשיו?‬ 106 00:06:49,493 --> 00:06:50,994 ‫זה לא יקרה, חבר.‬ 107 00:06:51,078 --> 00:06:52,746 ‫- אני רק צריך... - זה לא יקרה.‬ 108 00:06:52,830 --> 00:06:55,290 ‫כדאי שתתקשר לגייל קינג או לאופרה וינפרי.‬ 109 00:06:55,374 --> 00:06:57,167 ‫זה לא יקרה.‬ 110 00:06:57,251 --> 00:06:58,961 ‫אני לא נכנס לזה.‬ 111 00:06:59,253 --> 00:07:00,295 ‫בסדר.‬ 112 00:07:01,004 --> 00:07:02,381 ‫אנסה את זה בסוף השבוע.‬ 113 00:07:02,464 --> 00:07:04,258 ‫אני רק מנסה לעבור את הרגע הזה.‬ 114 00:07:05,134 --> 00:07:06,760 ‫אני חייב לנסות לא לצוף מעליו,‬ 115 00:07:06,844 --> 00:07:07,886 ‫אבל זה הקטע שלי.‬ 116 00:07:07,970 --> 00:07:11,014 ‫הבעיה שלי היא שאני צף מעל הרבה דברים בחיי,‬ 117 00:07:11,807 --> 00:07:14,643 ‫וזה כך מאז הילדות שלי,‬ 118 00:07:14,726 --> 00:07:18,355 ‫זה בגלל ההתעללות, כשיש כאב פשוט מנסים לעבור את זה,‬ 119 00:07:18,438 --> 00:07:21,275 ‫אבל גיליתי שאני ככה עם הכול,‬ 120 00:07:21,358 --> 00:07:23,193 ‫גם כשמדובר באושר ובשמחה,‬ 121 00:07:23,277 --> 00:07:26,196 ‫החושים שלי מתעצמים מדי,‬ 122 00:07:26,280 --> 00:07:28,198 ‫אני רק רוצה להיות מעל זה.‬ 123 00:07:28,282 --> 00:07:31,160 ‫אז הערב, ובכל יום, בכל רגע,‬ 124 00:07:31,243 --> 00:07:33,412 ‫אני חושב, "תירגע, תירגע.‬ 125 00:07:33,495 --> 00:07:35,038 ‫"אתה בסדר. תירגע. אתה בטוח.‬ 126 00:07:35,122 --> 00:07:36,957 ‫"זה רק רגש. זו רק תחושה.‬ 127 00:07:37,040 --> 00:07:39,084 ‫"זה טוב. אתה בסדר גמור.‬ 128 00:07:39,168 --> 00:07:41,420 ‫"זו אהבה. זה אושר." אז...‬ 129 00:07:47,134 --> 00:07:51,305 ‫אומרים שהיין הטוב ביותר גדל באדמה הקשה ביותר,‬ 130 00:07:51,388 --> 00:07:53,807 ‫וכשחושבים על היינות הטובים ביותר,‬ 131 00:07:53,891 --> 00:07:57,436 ‫הענבים צריכים לפרוץ דרך סלעים וענפים,‬ 132 00:07:57,519 --> 00:08:00,439 ‫ודרך כל מיני מעקפים כדי לצמוח מהאדמה.‬ 133 00:08:00,522 --> 00:08:01,857 ‫מלודי הובסון אריאל השקעות‬ 134 00:08:01,940 --> 00:08:06,403 ‫במובנים רבים, אני חושבת שזה מאפיין את ילדותו של טיילר.‬ 135 00:08:06,486 --> 00:08:09,364 ‫היו לו חוויות מחרידות כילד,‬ 136 00:08:09,448 --> 00:08:12,326 ‫והן עיצבו אותו כאדם.‬ 137 00:08:12,409 --> 00:08:14,870 ‫הן הובילו בסופו של דבר לדמויות שהוא יצר‬ 138 00:08:14,953 --> 00:08:17,247 ‫ולדמיון שהיה לו,‬ 139 00:08:17,956 --> 00:08:19,917 ‫כי אדם נכנס לתוך נפשו.‬ 140 00:08:20,542 --> 00:08:23,670 ‫ולכן זה מאוד הגיוני בעיניי‬ 141 00:08:23,754 --> 00:08:26,131 ‫שהוא נעשה לאדם שהוא כיום,‬ 142 00:08:26,215 --> 00:08:30,302 ‫שיש לו ההתמדה והנחישות‬ 143 00:08:30,385 --> 00:08:32,929 ‫שיש לו, כי היה עליו להתגבר על דברים רבים.‬ 144 00:08:33,013 --> 00:08:35,515 ‫היה עליו להיות היין כדי לפרוץ דרך האדמה הזו.‬ 145 00:08:36,433 --> 00:08:39,227 ‫ניו אורלינס, לואיזיאנה‬ 146 00:08:39,311 --> 00:08:41,395 ‫קשה לחיות בניו אורלינס.‬ 147 00:08:42,397 --> 00:08:45,317 ‫קשה לשרוד בה, זו עיר מסוכנת.‬ 148 00:08:46,360 --> 00:08:51,531 ‫היריות, מקרי השוד, אלימות הכנופיות.‬ 149 00:08:51,615 --> 00:08:54,409 ‫אבל זה היה מסוכן מאוד. זה היה מסוכן מאוד.‬ 150 00:08:54,910 --> 00:08:56,578 ‫שיעור הפשיעה היה גבוה מאוד.‬ 151 00:08:56,662 --> 00:08:58,830 ‫פעם נחשבנו לבירת הרצח של העולם.‬ 152 00:08:59,373 --> 00:09:02,000 ‫עלייה נוספת במספר מקרי הירי בניו אורלינס.‬ 153 00:09:02,084 --> 00:09:03,961 ‫העלייה בפשיעה גוברת...‬ 154 00:09:04,044 --> 00:09:05,545 ‫רציחות בניו אורלינס, ו...‬ 155 00:09:05,629 --> 00:09:08,131 ‫אני לא יודע איך רוב הלבנים במדינה הזו מרגישים,‬ 156 00:09:08,215 --> 00:09:11,468 ‫אני יכול רק להסיק איך הם מרגישים לפי מצב המוסדות שלהם.‬ 157 00:09:11,927 --> 00:09:13,720 ‫הוא אמר לי שקל מאוד למות.‬ 158 00:09:14,012 --> 00:09:15,639 ‫לחיות זה קשה.‬ 159 00:09:17,599 --> 00:09:18,433 ‫הוא לא עשה כלום,‬ 160 00:09:18,517 --> 00:09:21,603 ‫השוטרים ב"מכולת ברוס" ירו עליו.‬ 161 00:09:21,687 --> 00:09:23,563 ‫הם אמרו לי, "קום!" ואמרתי, "לא.‬ 162 00:09:23,647 --> 00:09:25,107 ‫"מה, כדי שתוכלו לירות בי?"‬ 163 00:09:26,233 --> 00:09:29,653 ‫מבחינה סטטיסטית בניו אורלינס, אולי לא תצליחו להגיע לגיל 21.‬ 164 00:09:29,736 --> 00:09:33,365 ‫אם הגעתם ליום ההולדת ה-21 שלכם, ניצחתם כנגד כל הסיכויים.‬ 165 00:09:33,448 --> 00:09:36,076 ‫ניצחתם את השטן. ניצחתם את הסטטיסטיקה.‬ 166 00:09:36,159 --> 00:09:39,288 ‫באזור הזה גדלים לפי עיקרון "החזק שורד",‬ 167 00:09:39,371 --> 00:09:42,833 ‫אז ברגע שיוצאים מהבית, לעזאזל, אולי לא חוזרים.‬ 168 00:09:42,915 --> 00:09:44,918 ‫אני אסתובב. רואה את הבניין הזה ששם?‬ 169 00:09:45,002 --> 00:09:47,129 ‫זה היה דיור ציבורי. גם פה גרנו.‬ 170 00:09:47,212 --> 00:09:52,217 ‫שני בתים במורד הרחוב, דודה מקסין, טיילר פרי שלי, יולנדה, אמברי, מלבה,‬ 171 00:09:52,301 --> 00:09:55,846 ‫הם גרו שני בתים במורד הרחוב, שלשם נלך עכשיו.‬ 172 00:09:57,514 --> 00:10:00,600 ‫זה הבית שטיילר גדל בו.‬ 173 00:10:00,684 --> 00:10:03,979 ‫בחלק האחורי של הבית הזה הוא בנה מעין מועדון‬ 174 00:10:04,062 --> 00:10:06,523 ‫שנמצא מתחת לבית ושאליו היינו נכנסים‬ 175 00:10:06,606 --> 00:10:08,775 ‫כדי לברוח מדוד אמיט.‬ 176 00:10:11,320 --> 00:10:13,322 ‫אנחנו מול בית ילדותו,‬ 177 00:10:13,405 --> 00:10:15,324 ‫והכאב של עברו חזר.‬ 178 00:10:15,407 --> 00:10:16,825 ‫כאן גדלתי,‬ 179 00:10:16,908 --> 00:10:19,953 ‫ולא הייתי בבית הזה במשך שנים.‬ 180 00:10:20,037 --> 00:10:22,748 ‫הוא לקח אותנו לחלק האחורי והראה לנו את הכוך‬ 181 00:10:22,831 --> 00:10:24,875 ‫שאליו היה בורח מההתעללות של אביו.‬ 182 00:10:25,334 --> 00:10:28,337 ‫זה היה המחבוא שלי, המקום הבטוח שלי.‬ 183 00:10:28,420 --> 00:10:30,339 ‫כשהמצב החמיר, היית נכנס לכאן?‬ 184 00:10:30,422 --> 00:10:32,924 ‫כן. כן, ביליתי שם את כל היום.‬ 185 00:10:34,009 --> 00:10:39,222 ‫לפעמים ריחמתי על טיילר, כי היה לו קשה.‬ 186 00:10:39,306 --> 00:10:41,391 ‫היה לו קשה הרבה יותר מאשר לנו.‬ 187 00:10:41,475 --> 00:10:43,018 ‫זה לא היה צריך להיות ככה.‬ 188 00:10:43,101 --> 00:10:45,520 ‫אני לא יודע איזה מסר אלוהים שלח לו,‬ 189 00:10:45,604 --> 00:10:48,648 ‫ואולי המסרים נקלטו, כי הוא מצליח מאוד עכשיו,‬ 190 00:10:48,732 --> 00:10:51,777 ‫במובן זה שהוא עושה הרבה דברים‬ 191 00:10:51,860 --> 00:10:54,946 ‫והוא דואג להרבה אנשים ומביא להם ברכה.‬ 192 00:10:55,030 --> 00:10:58,575 ‫אבל איך הוא ישן בלילה במחשבה על הילדות שלו?‬ 193 00:11:01,578 --> 00:11:04,247 ‫כשטיילר היה ילד, אביו היה גבר קשוח.‬ 194 00:11:04,331 --> 00:11:06,875 ‫הוא היה טיפוס שלא סבל שטויות.‬ 195 00:11:06,958 --> 00:11:09,378 ‫הוא לא צחק הרבה, רוב הדברים לא הצחיקו אותו.‬ 196 00:11:09,836 --> 00:11:12,297 ‫הוא היה איש חזק וחרוץ,‬ 197 00:11:12,381 --> 00:11:16,009 ‫אבל הוא היה אדם חמום מוח שאוהב להתבודד.‬ 198 00:11:16,093 --> 00:11:17,469 ‫פשוט קשה.‬ 199 00:11:17,552 --> 00:11:19,846 ‫הוא נשר מבי"ס בכיתה ג', הגיע מהכפר,‬ 200 00:11:19,930 --> 00:11:22,307 ‫וכל חייו הוא עבד קשה.‬ 201 00:11:22,391 --> 00:11:25,977 ‫הוא היה מסיים לעבוד בערך ב-15:00 ומגיע הביתה ב-15:30.‬ 202 00:11:26,061 --> 00:11:28,772 ‫יש חנות פינתית ממש כאן, במרחק של פחות מחצי רחוב,‬ 203 00:11:28,855 --> 00:11:30,649 ‫והוא היה שותה ארגזי בירה.‬ 204 00:11:30,732 --> 00:11:32,734 ‫הוא היה שותה בכל יום.‬ 205 00:11:32,818 --> 00:11:35,821 ‫ברגע שהטנדר עצר, ידענו שעכשיו זה יתחיל.‬ 206 00:11:35,904 --> 00:11:39,324 ‫הוא יצא עם ארגז של 24 בירות.‬ 207 00:11:39,408 --> 00:11:41,910 ‫הוא ישתה את כולן עד שמישהו יגיע לכאן‬ 208 00:11:41,993 --> 00:11:43,078 ‫והוא יעשה שטויות.‬ 209 00:11:43,161 --> 00:11:45,205 ‫ואת ג'וניור... את טיילר, סליחה,‬ 210 00:11:45,288 --> 00:11:49,251 ‫את טיילר הוא הכה קצת חזק יותר.‬ 211 00:11:50,085 --> 00:11:53,547 ‫פעם אחת, היינו ממש צעירים והוא הצליף בטיילר כהוגן.‬ 212 00:11:53,630 --> 00:11:55,215 ‫הגב שלו היה מלא בדם.‬ 213 00:11:55,298 --> 00:11:57,759 ‫הוא ברח מהבית, בן אדם. הוא היה צעיר.‬ 214 00:11:57,843 --> 00:12:00,178 ‫הוא ברח מהבית, הוא בא אל מעבר לפינה, אלינו,‬ 215 00:12:00,262 --> 00:12:02,889 ‫ואימא שלנו שאלה, "מה? מי עשה את זה?"‬ 216 00:12:02,973 --> 00:12:06,309 ‫היו לו חבורות ענקיות על הגב.‬ 217 00:12:06,393 --> 00:12:09,771 ‫באורך כזה ובעובי כזה, או בנפיחות כזו.‬ 218 00:12:09,855 --> 00:12:12,732 ‫זה האחיין שלי. הוא תינוק. הוא היה ילד קטן בזמנו.‬ 219 00:12:12,816 --> 00:12:14,234 ‫דודה ג'רי אחותה של מקסין‬ 220 00:12:14,317 --> 00:12:16,570 ‫אולי בן שבע או שמונה. הוא היה קטן.‬ 221 00:12:16,653 --> 00:12:20,115 ‫היא לא שיחקה בכל מה שקשור אלינו, האחיינים והילדים שלה.‬ 222 00:12:20,198 --> 00:12:22,075 ‫האם הלביאה, אם תרצו.‬ 223 00:12:22,159 --> 00:12:23,785 ‫היא הגנה עלינו בכל מחיר.‬ 224 00:12:23,869 --> 00:12:26,872 ‫אם הדוב הגדול והרע מגיע, היא תילחם בדוב.‬ 225 00:12:27,372 --> 00:12:29,875 ‫אז פשוט נדלקתי.‬ 226 00:12:29,958 --> 00:12:31,585 ‫הלכתי ולקחתי את האקדח.‬ 227 00:12:31,668 --> 00:12:33,670 ‫עברנו את הפינה, אימא גוררת את כולנו.‬ 228 00:12:33,753 --> 00:12:35,464 ‫לבשנו תחתוני "הנס".‬ 229 00:12:35,547 --> 00:12:37,841 ‫התחתונים הלבנים שלנו, ואנחנו בוכים.‬ 230 00:12:37,924 --> 00:12:40,260 ‫ראינו אותו יוצא למרפסת ושותה, כרגיל.‬ 231 00:12:40,343 --> 00:12:42,762 ‫ושאלתי אותו למה הוא הכה אותו בגב ככה,‬ 232 00:12:42,846 --> 00:12:44,806 ‫והוא אמר לי להתעסק בעניינים שלי.‬ 233 00:12:45,599 --> 00:12:47,058 ‫הוא לא היה צריך לומר את זה.‬ 234 00:12:47,142 --> 00:12:49,436 ‫היא הרימה אקדח כדי לירות, ואבי הזיז אותו.‬ 235 00:12:50,896 --> 00:12:55,066 ‫זה היה מפחיד כל כך, כי... הסתכלתי על אימא שלי וחשבתי, "אלוהים".‬ 236 00:12:55,150 --> 00:12:58,945 ‫אימא עמדה לירות בדוד אמיט.‬ 237 00:12:59,029 --> 00:13:00,447 ‫ומאז הוא לא התעסק איתה,‬ 238 00:13:00,530 --> 00:13:01,656 ‫והוא הקשיב לה.‬ 239 00:13:01,740 --> 00:13:03,992 ‫הוא הקשיב לה אפילו כשהיה שיכור כלוט,‬ 240 00:13:04,075 --> 00:13:05,869 ‫כי הוא זכר את האקדח.‬ 241 00:13:06,328 --> 00:13:10,499 ‫זה לא אחד מרגעי השיא שלי, אבל הייתי פגועה כל כך.‬ 242 00:13:10,582 --> 00:13:14,127 ‫לא יכולתי לסבול את זה, כי גם אני הלקיתי את ילדיי,‬ 243 00:13:14,211 --> 00:13:18,673 ‫אבל אף אחד מהבנים שלי לא יכול לספר לך שהוא קיבל כאלה מכות.‬ 244 00:13:18,757 --> 00:13:19,966 ‫כלומר, לא, לא.‬ 245 00:13:20,050 --> 00:13:21,885 ‫איך אפשר כשאתה אוהב את ילדיך?‬ 246 00:13:21,968 --> 00:13:24,429 ‫איך אפשר? איך הלב שלך מאפשר לך לעשות זאת?‬ 247 00:13:24,513 --> 00:13:28,600 ‫אז אני לא מבינה את זה, אבל אני לא צריכה להבין.‬ 248 00:13:31,728 --> 00:13:34,439 ‫רק אתמול בערב, כשדיברתי עם המפיקים‬ 249 00:13:34,523 --> 00:13:36,733 ‫על סיפור ששמעתי לראשונה,‬ 250 00:13:36,816 --> 00:13:41,821 ‫שפעם אחת הכו אותך חזק כל כך עד שהתעלפת.‬ 251 00:13:41,905 --> 00:13:45,200 ‫אני זוכר שנאחזתי בגדר רשת,‬ 252 00:13:45,283 --> 00:13:48,203 ‫ואני נאחז חזק כל כך, ידיי מדממות כשהוא מכה אותי,‬ 253 00:13:48,286 --> 00:13:49,788 ‫- ואני נאחז... - וואו.‬ 254 00:13:49,871 --> 00:13:51,873 ‫אני רק מנסה להישאר בחיים.‬ 255 00:13:51,957 --> 00:13:55,877 ‫זעמתי על זה כל כך בתוך תוכי.‬ 256 00:13:55,961 --> 00:13:59,297 ‫אני רואה אותי בורח מעצמי.‬ 257 00:13:59,381 --> 00:14:02,425 ‫- וואו. - ולא הצלחתי לגרום לילד הקטן...‬ 258 00:14:06,846 --> 00:14:09,266 ‫לא הצלחתי לגרום לילד הקטן הזה לחזור אליי.‬ 259 00:14:09,349 --> 00:14:12,018 ‫לא הצלחתי להחזיר אותי אליי.‬ 260 00:14:12,769 --> 00:14:17,274 ‫אז זה נהיה נורא כל כך שכילד קטן אתה חותך ורידים.‬ 261 00:14:17,357 --> 00:14:18,483 ‫כן.‬ 262 00:14:18,984 --> 00:14:20,652 ‫כן, הייתי אובדני‬ 263 00:14:20,735 --> 00:14:24,072 ‫כי חשבתי, "מה הטעם בחיים?"‬ 264 00:14:35,333 --> 00:14:39,170 ‫כילד, החוויה של הטראומה האדירה הזו‬ 265 00:14:40,672 --> 00:14:46,511 ‫אפשרה לי ליצור מרחבים אמיתיים במוחי.‬ 266 00:14:46,595 --> 00:14:49,222 ‫בזמן שדברים קרו לי, לא משנה מה הם היו,‬ 267 00:14:49,306 --> 00:14:51,016 ‫אם זה אבא שלי שצועק,‬ 268 00:14:51,099 --> 00:14:54,644 ‫או אם פוגעים בגופי, או נוגעים בי בצורה לא הולמת,‬ 269 00:14:54,728 --> 00:14:58,148 ‫הייתי נכנס למקום אחר במחשבותיי.‬ 270 00:14:59,399 --> 00:15:01,985 ‫אחד ממקומות הבריחה שלי היה החצר הזו,‬ 271 00:15:02,068 --> 00:15:05,947 ‫ויכולתי לראות ציפורים, עצים ושדות,‬ 272 00:15:06,031 --> 00:15:08,283 ‫ולשמוע אנשים מדברים,‬ 273 00:15:08,366 --> 00:15:10,910 ‫ולראות את בתיהם ואת המכוניות שלהם,‬ 274 00:15:10,994 --> 00:15:13,705 ‫ואת הפרט הקטן ביותר של השקע בקיר,‬ 275 00:15:13,788 --> 00:15:15,290 ‫מה היה מחובר אליו.‬ 276 00:15:15,373 --> 00:15:16,958 ‫את האדים מהקפה.‬ 277 00:15:17,042 --> 00:15:19,419 ‫יכולתי לראות את כל הדברים האלה בראשי.‬ 278 00:15:19,502 --> 00:15:24,090 ‫העולם היה מציאותי, יפה וברור כל כך.‬ 279 00:15:24,174 --> 00:15:30,096 ‫המקום הזה שחשבתי שהיה בטוח ושלו היה קיים באמת,‬ 280 00:15:30,180 --> 00:15:31,348 ‫והגעתי אליו.‬ 281 00:15:32,599 --> 00:15:33,767 ‫ולא רציתי לעזוב,‬ 282 00:15:33,850 --> 00:15:37,937 ‫לא רציתי לחזור לעצמי אחרי שהטראומה הסתיימה.‬ 283 00:15:38,021 --> 00:15:41,316 ‫החושים המועצמים היו שולחים אותי לרגעים האלה.‬ 284 00:15:42,442 --> 00:15:47,781 ‫האופן שבו עינו אותו כשהיה ילד צעיר, זה לחלוטין היה עינוי,‬ 285 00:15:47,864 --> 00:15:51,076 ‫ולדעת שהוא היה מסוגל להתנתק בדמיונו‬ 286 00:15:51,159 --> 00:15:53,244 ‫בלי לאבד את שפיותו,‬ 287 00:15:53,328 --> 00:15:58,625 ‫כי ילדים רבים שמתייחסים אליהם בצורה איומה כפי שהתייחסו אליו,‬ 288 00:15:58,708 --> 00:16:01,127 ‫במיוחד על ידי דמות האב,‬ 289 00:16:01,211 --> 00:16:05,924 ‫מפתחים הפרעות אישיות, והם מתנתקים לחלוטין.‬ 290 00:16:06,007 --> 00:16:10,470 ‫לא רק מבחינת הדמיון שלהם, אלא מתנתקים מבחינת האישיות...‬ 291 00:16:10,553 --> 00:16:12,180 ‫אופרה וינפרי ענקית תקשורת‬ 292 00:16:12,263 --> 00:16:15,642 ‫על מנת לסבול את העינוי, לסבול את הכאב,‬ 293 00:16:15,725 --> 00:16:19,479 ‫לסבול את התחושה הבלתי פוסקת שאי אפשר לדעת מתי זה יגיע‬ 294 00:16:19,562 --> 00:16:22,941 ‫או כמה קשה זה יהיה, אבל ברור שזה יהיה קשה.‬ 295 00:16:24,776 --> 00:16:26,486 ‫הוא יכול להתחבר לאנשים‬ 296 00:16:26,569 --> 00:16:31,700 ‫מכיוון שהוא מגיע ממקום שהוא חי את זה והוא לא רק מדבר על זה,‬ 297 00:16:31,783 --> 00:16:35,704 ‫ובגלל זה הוא יכול לדבר לכל אדם שאי פעם התעללו בו,‬ 298 00:16:35,787 --> 00:16:40,083 ‫שנשא עול כבד, או שהתמודד עם מאבק או משבר,‬ 299 00:16:40,165 --> 00:16:42,460 ‫כילד או כמבוגר.‬ 300 00:16:42,544 --> 00:16:43,753 ‫הוא אחד מאותם אנשים‬ 301 00:16:43,837 --> 00:16:46,840 ‫שמסוגלים להפוך את הכאב שלהם לכוח אמיתי.‬ 302 00:16:46,923 --> 00:16:50,760 ‫והוא לא היה מי שהוא, לא היו לו העושר,‬ 303 00:16:50,844 --> 00:16:53,555 ‫הפרסום או היכולת לספר את הסיפורים‬ 304 00:16:53,638 --> 00:16:56,224 ‫בצורה הייחודית לו,‬ 305 00:16:56,307 --> 00:17:01,229 ‫שמצליחה לנגוע בעצב החשוף של הקהילה האפרו-אמריקאית,‬ 306 00:17:01,312 --> 00:17:03,106 ‫אם הוא לא היה חווה את הכאב הזה.‬ 307 00:17:04,482 --> 00:17:10,155 ‫אנשים שואלים, "איך אתה מסוגל לכתוב 20 תסריטים בשבועיים?"‬ 308 00:17:10,238 --> 00:17:13,700 ‫אני פשוט יכול לגשת למקום הזה‬ 309 00:17:13,782 --> 00:17:17,704 ‫ולראות את העולם הזה ולשמוע את הקולות האלה, וזה פשוט שוצף מתוכי.‬ 310 00:17:17,787 --> 00:17:21,958 ‫אז מה שבעיני אחרים נתפס כמוזר או כמשונה,‬ 311 00:17:22,040 --> 00:17:25,044 ‫עבורי, זו פשוט היכולת לגשת למקום‬ 312 00:17:25,127 --> 00:17:31,092 ‫שיצרתי כילד כדי לעזור לי להתמודד, ושעכשיו היא בדיוק הדבר‬ 313 00:17:31,176 --> 00:17:34,137 ‫שמקיים הרבה ממה שאני עושה בתעשייה.‬ 314 00:17:34,220 --> 00:17:38,808 ‫אז שוב, הכול מוצא את דרכו להסתדר לטובה.‬ 315 00:17:45,231 --> 00:17:48,651 ‫הכתיבה ביומן הייתה מזככת עבורו.‬ 316 00:17:48,735 --> 00:17:50,195 ‫הוא למד את זה מאופרה.‬ 317 00:17:50,278 --> 00:17:53,239 ‫בתחילת הדרך הוא תמיד דיבר עליה...‬ 318 00:17:53,323 --> 00:17:54,949 ‫אלווין רוס חבר ילדות ומלחין‬ 319 00:17:55,033 --> 00:17:57,035 ‫ועל כך שיום אחד הוא יפגוש אותה.‬ 320 00:17:57,118 --> 00:17:58,870 ‫"יום אחד אפגוש את אופרה.‬ 321 00:17:58,953 --> 00:18:01,039 ‫"יום אחד נהיה חברים.‬ 322 00:18:01,122 --> 00:18:03,458 ‫"יום אחד תהיה לי תוכנית טלוויזיה משלי."‬ 323 00:18:03,541 --> 00:18:05,376 ‫הוא קיבל כל כך הרבה השראה מהפרק‬ 324 00:18:05,460 --> 00:18:07,921 ‫שבו היא דיברה על תיעוד ביומן ועל כתיבה.‬ 325 00:18:08,004 --> 00:18:09,631 ‫קלי תומאס מורגן היחצ"נית של טיילר‬ 326 00:18:09,714 --> 00:18:12,217 ‫אני חושבת שהוא מצא בזה ריפוי וזיכוך,‬ 327 00:18:12,300 --> 00:18:15,303 ‫וכך הסיפורים הראשונים נולדו, המחזה הראשון.‬ 328 00:18:15,762 --> 00:18:19,182 ‫אז מוצא חן בעיניי שזו שנתנה לו השראה ושאותה הוא העריץ,‬ 329 00:18:19,265 --> 00:18:24,729 ‫ושכנראה נראתה רחוקה ממנו שנות אור,‬ 330 00:18:25,230 --> 00:18:28,900 ‫היא זו שבסופו של דבר הפכה להיות אחת מאנשי סודו הקרובים ביותר.‬ 331 00:18:31,194 --> 00:18:34,989 ‫אבל הוא גם תמיד דיבר על הדרך שבה היא עשתה עסקים.‬ 332 00:18:35,073 --> 00:18:38,201 ‫צפיתי בו עוזב רשתות גדולות‬ 333 00:18:38,284 --> 00:18:39,828 ‫כי הן לא עשו את זה בדרך שלו.‬ 334 00:18:39,911 --> 00:18:41,871 ‫הייתה לו נוסחה מסוימת,‬ 335 00:18:41,955 --> 00:18:44,874 ‫אבל זה חוזר לאמונה שלו ולמה שאלוהים אמר לו.‬ 336 00:18:44,958 --> 00:18:47,126 ‫"זה מה שייעדתי אותך לעשות.‬ 337 00:18:48,545 --> 00:18:50,338 ‫"הישאר יציב וממוקד."‬ 338 00:18:50,421 --> 00:18:52,131 ‫וזה בדיוק מה שהוא עשה.‬ 339 00:18:53,716 --> 00:18:56,511 ‫טיילר, אתה איש חזון מבריק‬ 340 00:18:56,594 --> 00:19:00,348 ‫שמגלם את החלום האפרו-אמריקאי האמיתי.‬ 341 00:19:00,431 --> 00:19:02,559 ‫לכבוד גדול הוא לי‬ 342 00:19:02,642 --> 00:19:08,189 ‫להגיש את פרס האייקון האולטימטיבי לשנת 2019 של בי-אי-טי‬ 343 00:19:08,273 --> 00:19:11,901 ‫לחברי היקר, מר טיילר פרי.‬ 344 00:19:15,738 --> 00:19:17,574 ‫לא יכולתי שלא לחשוב על אימא שלי.‬ 345 00:19:17,657 --> 00:19:19,701 ‫אני זוכר שכשהייתי כבן חמש,‬ 346 00:19:19,784 --> 00:19:21,452 ‫היא לקחה אותי איתה לשיכונים‬ 347 00:19:21,536 --> 00:19:24,581 ‫כשהיא שיחקה קלפים בערבי שישי עם חבורת נשים.‬ 348 00:19:24,664 --> 00:19:27,584 ‫לנשים האלה לא הייתה יותר מהשכלה תיכונית,‬ 349 00:19:27,667 --> 00:19:29,127 ‫אבל הן היו נשים שחורות חכמות.‬ 350 00:19:29,210 --> 00:19:30,503 ‫נשים שחורות חזקות.‬ 351 00:19:30,587 --> 00:19:32,338 ‫הן סיפרו סיפורים נהדרים.‬ 352 00:19:32,422 --> 00:19:35,174 ‫ואני הייתי ילד בן חמש שיושב שם על הרצפה,‬ 353 00:19:35,258 --> 00:19:38,219 ‫משחק עם הצעצועים שלי, מקשיב להן מדברות על הגברים שלהן,‬ 354 00:19:38,303 --> 00:19:40,221 ‫על הקשרים שלהן ועל הכאבים שלהן.‬ 355 00:19:40,305 --> 00:19:43,224 ‫כשאחת מהן נהייתה עצובה, אחרת הייתה מספרת בדיחה,‬ 356 00:19:43,308 --> 00:19:44,517 ‫וכולן היו צוחקות.‬ 357 00:19:44,601 --> 00:19:46,978 ‫לא ידעתי שהייתי בכיתת אמן לחיים שלי.‬ 358 00:19:47,061 --> 00:19:49,939 ‫הייתי מגיע הביתה ואבא שלי היה מכה את אימא שלי,‬ 359 00:19:50,023 --> 00:19:52,317 ‫עושה ואומר לה כל מיני דברים.‬ 360 00:19:52,400 --> 00:19:55,612 ‫הוא היה יוצא מהחדר, ואני הייתי נכנס ומחקה את אחת הנשים,‬ 361 00:19:55,695 --> 00:19:57,238 ‫והיא הייתה מתחילה לצחוק.‬ 362 00:19:57,322 --> 00:19:59,908 ‫היה בזה כוח שלא ממש הבנתי.‬ 363 00:19:59,991 --> 00:20:03,036 ‫עשרת הסרטים הראשונים שלי היו עליה, באופן תת-מודע.‬ 364 00:20:03,119 --> 00:20:05,163 ‫רציתי שהיא תדע שהיא ראויה,‬ 365 00:20:05,246 --> 00:20:06,998 ‫שנשים שחורות ידעו שהן ראויות.‬ 366 00:20:07,081 --> 00:20:09,375 ‫אתן מיוחדות, אתן חזקות, אתן מדהימות.‬ 367 00:20:19,010 --> 00:20:23,306 ‫כשטיילר נולד, או "ג'וניור", כפי שקראתי לו, אמיט פרי ג'וניור,‬ 368 00:20:23,389 --> 00:20:28,019 ‫הוא היה בני היחיד במשך עשר שנים, אז מובן שפינקתי אותו בלי סוף.‬ 369 00:20:29,020 --> 00:20:33,191 ‫הייתי מקלחת אותו שלוש או ארבע פעמים ביום.‬ 370 00:20:33,274 --> 00:20:38,363 ‫הייתי מלבישה אותו באוברול הקטן שלו.‬ 371 00:20:38,905 --> 00:20:40,949 ‫חשבתי שהוא היה חמוד כל כך בבגד הזה.‬ 372 00:20:41,032 --> 00:20:45,495 ‫והוא גדל והיה לילד מאוד אוהב ומאוד מתוק.‬ 373 00:20:45,578 --> 00:20:47,288 ‫מקסין פרי אימא של טיילר‬ 374 00:20:47,372 --> 00:20:48,957 ‫הוא היה מתוק מאוד.‬ 375 00:20:49,916 --> 00:20:52,585 ‫אתם יודעים, אמיט ג'וניור...‬ 376 00:20:52,669 --> 00:20:54,671 ‫כלומר, פשוט היה הבדל.‬ 377 00:20:57,799 --> 00:21:00,176 ‫טיילר ירש תכונות משניהם.‬ 378 00:21:01,761 --> 00:21:07,433 ‫הוא קיבל את הענווה, את האהבה, את החן ואת השלווה של אימא שלו,‬ 379 00:21:08,601 --> 00:21:11,938 ‫אבל הוא קיבל את היכולת להסתדר ואת מוסר העבודה של אביו.‬ 380 00:21:12,021 --> 00:21:14,607 ‫הוא פשוט לא מניאק כמו אבא שלו.‬ 381 00:21:14,691 --> 00:21:16,693 ‫בלי לזלזל בדוד אמיט, אני אוהב אותו,‬ 382 00:21:16,776 --> 00:21:18,027 ‫אבל הוא היה מניאק.‬ 383 00:21:18,111 --> 00:21:19,362 ‫הוא היה מניאק מוחלט.‬ 384 00:21:19,445 --> 00:21:22,115 ‫הוא יראה את הסרט התיעודי. אני אתייצב מולו.‬ 385 00:21:22,198 --> 00:21:25,576 ‫אני כבר מבוגר. אבל הוא היה בן זונה רציני, בן אדם.‬ 386 00:21:26,411 --> 00:21:29,372 ‫כשאתה ילד, בשבילך הוא הזאב הגדול והרע,‬ 387 00:21:29,455 --> 00:21:32,125 ‫אבל כשאתה מתבגר, אתה מתעמת עם הזאב הגדול והרע,‬ 388 00:21:32,208 --> 00:21:33,876 ‫וזה מה שקרה לטיילר.‬ 389 00:21:33,960 --> 00:21:36,713 ‫כשהוא התבגר, הוא אמר, "אתה לא תרמוס אותי יותר.‬ 390 00:21:36,796 --> 00:21:38,631 ‫"אתה לא תדרוך עליי יותר."‬ 391 00:21:39,716 --> 00:21:41,342 ‫אני חושב על אימא שלי,‬ 392 00:21:41,426 --> 00:21:44,887 ‫ואני חושב איך שופטים אותה במושגים של המאה ה-21,‬ 393 00:21:44,971 --> 00:21:47,515 ‫ואת העובדה שהיא נשארה עם הגבר הזה,‬ 394 00:21:47,598 --> 00:21:50,101 ‫אבל אימא שלה נפטרה כשהיא הייתה בת 13.‬ 395 00:21:50,184 --> 00:21:52,311 ‫הגבר הזה התחתן איתה כשהיא הייתה בת 17.‬ 396 00:21:52,395 --> 00:21:53,980 ‫היא לא ידעה דבר על העולם,‬ 397 00:21:54,063 --> 00:21:55,565 ‫היא לא ידעה דבר על החיים.‬ 398 00:21:55,648 --> 00:21:59,027 ‫התמיכה היחידה שלה, כל מה שהיא הכירה‬ 399 00:21:59,110 --> 00:22:04,032 ‫וכל מה שלימדו אותה היה שאם הוא מפרנס אותך, הוא גבר טוב.‬ 400 00:22:04,115 --> 00:22:06,659 ‫אז היא נשארה במוכר ובידוע.‬ 401 00:22:06,743 --> 00:22:09,620 ‫התחתנו בשנת 1963.‬ 402 00:22:09,704 --> 00:22:11,330 ‫עברנו לניו אורלינס.‬ 403 00:22:11,414 --> 00:22:12,415 ‫בסדר.‬ 404 00:22:12,498 --> 00:22:17,795 ‫ויולנדה נולדה, ומלבה נולדה מייד אחריה.‬ 405 00:22:17,879 --> 00:22:20,965 ‫לא היה לי יותר מדי שכל, פשוט נכנסתי להיריון.‬ 406 00:22:21,049 --> 00:22:23,760 ‫צעירה וטיפשה. ו...‬ 407 00:22:23,843 --> 00:22:28,514 ‫היא ילדה את אחותי בגיל 18, את אחותי השנייה בגיל 19, אותי בגיל 24, וזה היה המצב.‬ 408 00:22:28,598 --> 00:22:31,851 ‫היא אישה שחורה בלואיזיאנה עם שלושה ילדים.‬ 409 00:22:31,934 --> 00:22:33,144 ‫מה היא עושה?‬ 410 00:22:33,227 --> 00:22:35,938 ‫במה היא עובדת כדי לשלם ולתמוך בנו?‬ 411 00:22:36,022 --> 00:22:37,023 ‫מה היא עושה?‬ 412 00:22:38,066 --> 00:22:39,275 ‫היא נשארת.‬ 413 00:22:40,401 --> 00:22:43,237 ‫ויש לי אפס שיפוטיות כלפיה,‬ 414 00:22:43,321 --> 00:22:47,325 ‫בגלל הכאב והגיהינום שהיא עברה בעצמה‬ 415 00:22:47,408 --> 00:22:50,703 ‫רק כדי לשרוד ולשמור על שלום בית.‬ 416 00:22:50,995 --> 00:22:54,082 ‫ובנוסף לכל זה, היא אהבה אותו.‬ 417 00:22:55,083 --> 00:22:58,461 ‫אני לא יודע איך, אני לא יודע למה, אבל ידעתי שזה המצב.‬ 418 00:22:59,087 --> 00:23:01,172 ‫היא אהבה אותו עד יום מותה.‬ 419 00:23:03,800 --> 00:23:06,219 ‫אני חושב שהעובדה שהיא הסתירה הכול,‬ 420 00:23:06,302 --> 00:23:09,931 ‫הסתירה כל רגש, מעולם לא הראתה לאחרים עצב,‬ 421 00:23:10,014 --> 00:23:13,559 ‫תמיד רק מחייכת ומאושרת, ותמיד רוצה שלום בית,‬ 422 00:23:13,643 --> 00:23:15,436 ‫תמיד רוצה שאבא שלי יחייך.‬ 423 00:23:15,520 --> 00:23:18,356 ‫היא הייתה שולחת אותי לחדר להגיד לו שלום כשלא רציתי.‬ 424 00:23:18,439 --> 00:23:19,899 ‫הייתי עוזב כשהוא היה נכנס.‬ 425 00:23:19,982 --> 00:23:22,068 ‫אני זוכר ששאלתי את אימי, "הוא אבי?"‬ 426 00:23:22,151 --> 00:23:25,863 ‫כי פשוט לא יכולתי להבין איך האיש הזה מסוגל להסתכל עליי‬ 427 00:23:25,947 --> 00:23:30,743 ‫ולשנוא אותי בכזו התמדה ובכזה להט.‬ 428 00:23:30,827 --> 00:23:31,953 ‫הייתה בו שנאה גדולה.‬ 429 00:23:32,495 --> 00:23:35,081 ‫רק ההפחדה בזה...‬ 430 00:23:35,414 --> 00:23:37,458 ‫שוב, השנאה המרושעת שבזה.‬ 431 00:23:38,793 --> 00:23:42,338 ‫קדימה, העייפים שלך‬ 432 00:23:43,214 --> 00:23:46,551 ‫אני מאמין שיש לי כמה עדים כאן הערב...‬ 433 00:23:47,176 --> 00:23:48,636 ‫איך התמודדתי?‬ 434 00:23:48,719 --> 00:23:50,138 ‫טוב, תקשיב,‬ 435 00:23:50,638 --> 00:23:52,348 ‫גם אם אלוהים לא נתן לי שום דבר,‬ 436 00:23:52,431 --> 00:23:57,478 ‫הוא נתן לי אימא שלקחה אותי לכנסייה, שהתפללה ושהאמינה.‬ 437 00:23:57,562 --> 00:23:59,313 ‫אני יודע שהוא...‬ 438 00:23:59,647 --> 00:24:01,983 ‫נהייתי הכומר של טיילר כנער.‬ 439 00:24:02,066 --> 00:24:04,235 ‫הבישוף פול מורטון כומר ילדותו של טיילר‬ 440 00:24:04,318 --> 00:24:08,948 ‫זה היה כאילו אלוהים חיבר אותי אליו בגלל הכאב שלו.‬ 441 00:24:09,031 --> 00:24:10,449 ‫סנט סטיבן כנסייה בפטיסטית‬ 442 00:24:10,533 --> 00:24:13,202 ‫תחושת הקהילתיות, האמונה‬ 443 00:24:13,286 --> 00:24:16,914 ‫והתקווה עזרו לי לשרוד בכמה מהתקופות האפלות ביותר,‬ 444 00:24:17,665 --> 00:24:19,917 ‫כשהתבגרתי והפכתי לנער‬ 445 00:24:20,001 --> 00:24:24,672 ‫וניסיתי להבין מי אני,‬ 446 00:24:24,755 --> 00:24:26,632 ‫מה אני רוצה להיות בחיים.‬ 447 00:24:26,716 --> 00:24:29,177 ‫הכול היה שזור בכנסייה.‬ 448 00:24:29,260 --> 00:24:31,095 ‫כנסיית סנט סטיבן ניו אורלינס‬ 449 00:24:31,179 --> 00:24:33,890 ‫כשגדלים בבית נוצרי, במיוחד בדרום השחור,‬ 450 00:24:33,973 --> 00:24:35,975 ‫רוב החיים סובבים סביב הכנסייה.‬ 451 00:24:36,058 --> 00:24:40,104 ‫כיוון שרייגן קיצץ בתקציב האמנויות בשנות ה-80, את האמנות היו מוצאים‬ 452 00:24:40,188 --> 00:24:42,773 ‫בהצגות הכנסייה.‬ 453 00:24:42,857 --> 00:24:45,610 ‫התיאטרון הקהילתי השאיר את האמנות בחיי הילדים...‬ 454 00:24:45,693 --> 00:24:46,694 ‫קילר מייק‬ 455 00:24:46,777 --> 00:24:49,447 ‫שאולי כבר לא הייתה להם גישה דרך ביה"ס הציבורי.‬ 456 00:24:49,530 --> 00:24:53,034 ‫כשגדלנו בניו אורלינס, טיילר ואני התפללנו באותה כנסייה,‬ 457 00:24:53,117 --> 00:24:55,328 ‫שהייתה הכנסייה הבפטיסטית סנט סטיבן.‬ 458 00:24:55,411 --> 00:24:58,539 ‫כנסיית גוספל בפטיסטית בניו אורלינס, לואיזיאנה.‬ 459 00:24:58,623 --> 00:25:01,542 ‫הכנסייה הייתה המקום המרכזי של העיר באותה תקופה,‬ 460 00:25:01,626 --> 00:25:03,711 ‫היא שימשה מעין ערוץ ביטוי לנוצרים.‬ 461 00:25:03,794 --> 00:25:06,923 ‫אנשים מכל תחומי החיים היו מתפללים בכנסייה הזו.‬ 462 00:25:07,006 --> 00:25:10,551 ‫זאת הייתה הכנסייה המרכזית בעיר.‬ 463 00:25:10,635 --> 00:25:13,512 ‫הייתי מוזיקאי, אחד מנגני הקלידים "על הספסל",‬ 464 00:25:13,596 --> 00:25:14,931 ‫כמו שאהבתי לומר,‬ 465 00:25:15,014 --> 00:25:17,058 ‫וטיילר שר במקהלה.‬ 466 00:25:17,141 --> 00:25:21,103 ‫זה היה עניין די רציני להתפלל בכנסייה הזו.‬ 467 00:25:21,187 --> 00:25:23,898 ‫זה היה עניין רציני אפילו יותר לשיר במקהלה.‬ 468 00:25:23,981 --> 00:25:27,235 ‫מצד אימא שלי, סבא שלי היה כומר,‬ 469 00:25:27,318 --> 00:25:30,029 ‫סבא רבא שלי היה כומר, אביו היה כומר,‬ 470 00:25:30,112 --> 00:25:33,324 ‫ומהצד שלה אפשר למצוא כמרים עד לתקופת העבדות,‬ 471 00:25:33,407 --> 00:25:37,495 ‫אז הכנסייה, האמונה ואלוהים הם בדם שלי.‬ 472 00:25:37,578 --> 00:25:39,038 ‫הם בדנ"א שלי.‬ 473 00:25:39,622 --> 00:25:41,415 ‫הוא תמיד היה...‬ 474 00:25:42,124 --> 00:25:43,793 ‫הוא תמיד היה מנהיג.‬ 475 00:25:43,876 --> 00:25:46,921 ‫אני יודע שאנשים רבים אולי לא מכירים את הסיפור,‬ 476 00:25:47,004 --> 00:25:50,091 ‫אבל טיילר הנער‬ 477 00:25:50,174 --> 00:25:53,344 ‫רצה להיות מטיף.‬ 478 00:25:54,512 --> 00:25:58,599 ‫למדתי בסמינר לכמרים. למדתי את כתבי הקודש יותר לעומק.‬ 479 00:25:59,850 --> 00:26:01,644 ‫הגיע הזמן לדרשה הראשונה שלי.‬ 480 00:26:01,727 --> 00:26:07,733 ‫בכנסייה שלנו, צריכים לשאת "דרשת מבחן".‬ 481 00:26:07,817 --> 00:26:11,737 ‫חייבים להיות צנועים. חייבים...‬ 482 00:26:11,821 --> 00:26:16,784 ‫כלומר, זו פשוט סיטואציה רצינית ומכובדת שבה אתה פשוט עומד וחושב,‬ 483 00:26:16,867 --> 00:26:21,330 ‫"בסדר, הסברתי לך איזו מין דרשה שאתה אמור לשאת.‬ 484 00:26:21,414 --> 00:26:22,623 ‫"אני רוצה שתישא דרשה."‬ 485 00:26:22,707 --> 00:26:25,793 ‫דודתי תלמה הייתה שם, אימא שלי הייתה שם.‬ 486 00:26:25,876 --> 00:26:29,380 ‫כולם היו גאים כל כך שאני נושא את הדרשה הראשונה שלי.‬ 487 00:26:29,463 --> 00:26:32,758 ‫"ויעש נח ככל אשר ציווה..."‬ 488 00:26:32,842 --> 00:26:35,303 ‫אני יושב בדרשת המבחן שלו.‬ 489 00:26:35,386 --> 00:26:39,140 ‫הוא נעמד, מכבד אותי, מכבד את הכנסייה,‬ 490 00:26:39,223 --> 00:26:42,143 ‫ואז אומר, "תקשיבו, חבר'ה. אתם פשוט..."‬ 491 00:26:42,226 --> 00:26:44,979 ‫אנשים פשוט התפקעו מצחוק.‬ 492 00:26:47,440 --> 00:26:50,192 ‫אמרתי, "היי, אתה לא אמור לעשות את זה.‬ 493 00:26:50,276 --> 00:26:51,819 ‫"זה הזמן להיות רציני.‬ 494 00:26:51,902 --> 00:26:53,487 ‫"אתה מנסה לעבור את המבחן."‬ 495 00:26:54,322 --> 00:26:58,909 ‫מר נח, חשבתי שאמרת שירד גשם.‬ 496 00:26:59,285 --> 00:27:03,581 ‫אחרי שזה נגמר, הוא נעמד מאחוריי ואמר, מול כולם,‬ 497 00:27:03,664 --> 00:27:07,043 ‫"אם אלוהים יקרא לך, הוא יעניק לך את הכישורים...‬ 498 00:27:09,503 --> 00:27:11,589 ‫"אבל לפעמים אין לך כישורים."‬ 499 00:27:11,672 --> 00:27:13,424 ‫עצרתי אותו בהתחלה.‬ 500 00:27:13,507 --> 00:27:16,135 ‫אמרתי, "לא. הייעוד שלך הוא לעשות משהו אחר".‬ 501 00:27:16,218 --> 00:27:18,346 ‫לעיני כולם, מול דודתי, מול כולם.‬ 502 00:27:18,429 --> 00:27:19,597 ‫הייתי מרוסק.‬ 503 00:27:20,222 --> 00:27:23,809 ‫אז כשאני מנסה להבין‬ 504 00:27:23,893 --> 00:27:27,897 ‫מה אני הולך לעשות עם הדבר הזה,‬ 505 00:27:27,980 --> 00:27:29,523 ‫עם הייעוד הזה,‬ 506 00:27:29,899 --> 00:27:31,859 ‫אני שומע קול שאומר,‬ 507 00:27:31,942 --> 00:27:34,904 ‫"אני אקח אותך למקום אחר כדי שתדבר עם יותר אנשים."‬ 508 00:27:34,987 --> 00:27:38,324 ‫באותו זמן לא ידעתי מה זה. לא ידעתי איך אגיע לשם,‬ 509 00:27:38,407 --> 00:27:40,368 ‫וזה היה החלק הכי מתסכל‬ 510 00:27:40,451 --> 00:27:42,119 ‫בתחילת דרכי והקריירה שלי.‬ 511 00:27:42,203 --> 00:27:45,581 ‫תקשיב, יש לי אבא שאומר שאני בן... טיפש,‬ 512 00:27:45,664 --> 00:27:48,084 ‫שלא יצא ממני שום דבר, שאני חתיכת...‬ 513 00:27:48,167 --> 00:27:50,211 ‫שאני חמור, בכל יום בחיי.‬ 514 00:27:50,294 --> 00:27:53,881 ‫מעולם לא חשבתי שאנשים באמת ירצו לראות אותי עושה משהו,‬ 515 00:27:53,964 --> 00:27:55,966 ‫שיראו אותי או שיכבדו אותי כשחקן.‬ 516 00:27:56,050 --> 00:28:00,388 ‫כשמוסיפים את העובדה שאנשים לבנים שולטים בכל חלק של זה,‬ 517 00:28:00,471 --> 00:28:03,557 ‫חשבתי שזו בכלל לא אפשרות.‬ 518 00:28:05,101 --> 00:28:08,354 ‫אני כן זוכר שהייתי במקהלה‬ 519 00:28:08,437 --> 00:28:13,442 ‫ושהופעתי בהצגה על כל בעלי החיים בתיבה ועל נח.‬ 520 00:28:13,526 --> 00:28:16,153 ‫אני כן זוכר את זה. אני זוכר שעמדתי שם.‬ 521 00:28:16,237 --> 00:28:18,072 ‫זה הרגע הגדול שלי,‬ 522 00:28:18,155 --> 00:28:20,741 ‫כי היו לי שתי שורות מול הכנסייה.‬ 523 00:28:20,825 --> 00:28:23,160 ‫- אנחנו רוצים גשם. - חכי, חכי, אחות.‬ 524 00:28:23,244 --> 00:28:25,955 ‫אני רוצה לדעת בשביל מה אתה בונה את הדבר הגדול הזה?‬ 525 00:28:26,038 --> 00:28:28,582 ‫אלוהים מתכוון לשים בזה את נעליו או משהו?‬ 526 00:28:29,834 --> 00:28:32,294 ‫טוב, מכיוון שאתה מכניס שניים מכל חיה,‬ 527 00:28:32,378 --> 00:28:34,547 ‫הבאתי שני מטהרי אוויר, כי תזדקק להם.‬ 528 00:28:36,173 --> 00:28:39,009 ‫הוא היה מסוגל להתחבר לאנשים.‬ 529 00:28:39,093 --> 00:28:42,388 ‫- אנחנו רוצים גשם. - אנחנו רוצים גשם.‬ 530 00:28:42,471 --> 00:28:43,764 ‫אנחנו רוצים גשם.‬ 531 00:28:43,848 --> 00:28:47,393 ‫תוריד גשם.‬ 532 00:28:47,476 --> 00:28:50,020 ‫אני חושב שזה מה שהניע אותו.‬ 533 00:28:50,104 --> 00:28:53,315 ‫- שירד גשם - גשם‬ 534 00:28:53,774 --> 00:28:56,610 ‫- שירד גשם - גשם‬ 535 00:28:57,319 --> 00:29:01,907 ‫שירד עליי גשם‬ 536 00:29:01,991 --> 00:29:04,869 ‫גשם, גשם‬ 537 00:29:05,244 --> 00:29:08,789 ‫שירד עליי גשם‬ 538 00:29:08,873 --> 00:29:11,834 ‫גשם, גשם‬ 539 00:29:15,087 --> 00:29:16,464 ‫טיילר פרי במאי/תסריטאי/מפיק‬ 540 00:29:28,684 --> 00:29:29,977 ‫אומר לך את זה, בן אדם.‬ 541 00:29:30,603 --> 00:29:33,689 ‫בניו אורלינס לא תמכו מאוד בטיילר.‬ 542 00:29:33,772 --> 00:29:35,566 ‫הוא היה חייב לעזוב.‬ 543 00:29:35,649 --> 00:29:37,318 ‫הוא אוהב את העיר הזו, אל תטעה.‬ 544 00:29:37,401 --> 00:29:39,028 ‫הוא אוהב את העיר הזו, באמת,‬ 545 00:29:39,111 --> 00:29:43,115 ‫אבל העיר הזו לא הצמיחה את טיילר פרי.‬ 546 00:29:44,366 --> 00:29:45,201 ‫אתה יודע?‬ 547 00:29:45,284 --> 00:29:46,619 ‫אטלנטה הצמיחה את טיילר פרי.‬ 548 00:29:53,417 --> 00:29:56,086 ‫הייתה הגירה גדולה בשנות ה-90.‬ 549 00:29:56,170 --> 00:29:58,339 ‫כל אדם שחור עבר לאטלנטה.‬ 550 00:29:58,422 --> 00:30:01,592 ‫בגיל 20 ומשהו שמתי את כל מה שהיה לי,‬ 551 00:30:01,675 --> 00:30:04,178 ‫ולא היה לי כלום, ביונדאי שלי, ונסעתי לאטלנטה.‬ 552 00:30:04,261 --> 00:30:06,180 ‫אטלנטה מכה השחורה של הדרום‬ 553 00:30:06,263 --> 00:30:10,559 ‫המעבר לאטלנטה היה עבורי דוגמה גדולה שלימדה אותי מה אני יכול להיות.‬ 554 00:30:13,771 --> 00:30:15,147 ‫מעמד הביניים השחור החדש‬ 555 00:30:15,231 --> 00:30:17,399 ‫אני רואה אנשים שחורים מצליחים,‬ 556 00:30:17,483 --> 00:30:20,319 ‫וזה לא משהו שהיה לנו כאנשים שחורים בניו אורלינס.‬ 557 00:30:20,402 --> 00:30:26,033 ‫היו סמים, כנופיות, אונס, רצח, זוועות נוראיות שמתרחשות,‬ 558 00:30:26,116 --> 00:30:29,036 ‫ולצאת מכל זה ולהגיע לאטלנטה,‬ 559 00:30:29,119 --> 00:30:31,330 ‫שבה סוחרי הסמים שדמיינתי‬ 560 00:30:31,413 --> 00:30:34,458 ‫התחלפו ברופאים ובעורכי דין שחורים,‬ 561 00:30:34,542 --> 00:30:38,796 ‫שבה לאנשים בשכונה היה יותר ממה שהם היו צריכים,‬ 562 00:30:38,879 --> 00:30:41,131 ‫והם הרגישו שזה מגיע להם.‬ 563 00:30:41,215 --> 00:30:43,717 ‫חשבתי, "וואו, זו הארץ המובטחת".‬ 564 00:30:43,801 --> 00:30:49,014 ‫יש בעיר הזאת לב שפועם למען שגשוג של אנשים שחורים.‬ 565 00:30:50,140 --> 00:30:52,643 ‫זו הייתה הארה עבורי,‬ 566 00:30:52,726 --> 00:30:56,814 ‫שזה מגיע גם לי,‬ 567 00:30:56,897 --> 00:30:59,066 ‫כי אני טוב לא פחות מכל אחד אחר.‬ 568 00:31:01,485 --> 00:31:05,239 ‫אז באתי לכאן בשביל מה שהילדים השחורים כינו בזמנו "פריקניק",‬ 569 00:31:05,322 --> 00:31:07,950 ‫שהוא חופשת האביב,‬ 570 00:31:08,033 --> 00:31:11,954 ‫אבל כשראיתי אנשים מצליחים, ידעתי שאטלנטה תהיה הבית שלי.‬ 571 00:31:12,037 --> 00:31:13,831 ‫לראות תקווה מסביבי,‬ 572 00:31:13,914 --> 00:31:16,834 ‫זה מה שהעיר הזאת, שהמדינה הזאת סימלה עבורי.‬ 573 00:31:16,917 --> 00:31:19,753 ‫עבדתי בכל מקום אפשרי וחסכתי מספיק כסף‬ 574 00:31:19,837 --> 00:31:23,007 ‫לשכור את "התיאטרון ברחוב 14", והעליתי שם מחזה ראשון שלי.‬ 575 00:31:25,050 --> 00:31:27,136 ‫עברתי לאטלנטה כמה שנים לאחר מכן,‬ 576 00:31:27,219 --> 00:31:29,930 ‫והוא ניגש אליי ביום ראשון אחד אחרי הכנסייה‬ 577 00:31:30,014 --> 00:31:31,682 ‫ואמר, "זוכר אותי מניו אורלינס?"‬ 578 00:31:31,765 --> 00:31:32,891 ‫אמרתי, "למעשה, כן".‬ 579 00:31:32,975 --> 00:31:35,853 ‫הוא אמר, "אני מעלה מחזה בשם 'אני יודע שהשתניתי'".‬ 580 00:31:35,936 --> 00:31:38,480 ‫אמרתי, "זו לא ההצגה שנכשלה בניו אורלינס?"‬ 581 00:31:38,564 --> 00:31:39,690 ‫"אני יודע שהשתניתי"‬ 582 00:31:39,773 --> 00:31:43,235 ‫הוא אמר, "חזרנו, ואין לי מנהל מוזיקלי".‬ 583 00:31:43,319 --> 00:31:46,196 ‫שכרתי את "התיאטרון ברחוב 14" כדי להעלות את ההצגה,‬ 584 00:31:46,280 --> 00:31:48,574 ‫כי חשבתי שאנשים יבואו.‬ 585 00:31:48,657 --> 00:31:50,784 ‫אנחנו עושים חזרות.‬ 586 00:31:50,868 --> 00:31:52,328 ‫זה אולם עם 200 מושבים.‬ 587 00:31:52,411 --> 00:31:54,455 ‫אני בודק את מכירת הכרטיסים בכל יום.‬ 588 00:31:54,538 --> 00:31:56,290 ‫הם אמרו, "מכרת כרטיס אחד היום".‬ 589 00:31:56,373 --> 00:31:57,666 ‫בסדר, יש עוד שבועיים.‬ 590 00:31:57,750 --> 00:31:59,752 ‫"אה, מכרת ארבעה כרטיסים."‬ 591 00:31:59,835 --> 00:32:00,878 ‫"בסדר."‬ 592 00:32:00,961 --> 00:32:03,047 ‫אני לא יודע מה פתאום חשבתי לעצמי‬ 593 00:32:03,130 --> 00:32:05,174 ‫שאנשים יבואו לראות הצגה‬ 594 00:32:05,257 --> 00:32:07,009 ‫בסוף השבוע של יום העצמאות.‬ 595 00:32:09,928 --> 00:32:12,306 ‫הקלטה של "אני יודע שהשתניתי"‬ 596 00:32:12,389 --> 00:32:14,725 ‫הערב, האיש הצעיר שכתב את ההצגה הזו‬ 597 00:32:14,808 --> 00:32:16,352 ‫וצוות השחקנים הנפלא הזה‬ 598 00:32:16,435 --> 00:32:19,355 ‫הגיעו לכאן כדי לתת לנו תובנות‬ 599 00:32:19,438 --> 00:32:22,775 ‫על הצרות ועל המצוקות שאנחנו חווים בחיינו.‬ 600 00:32:22,858 --> 00:32:24,985 ‫חלקנו עמדנו בפני קשיים רבים...‬ 601 00:32:25,069 --> 00:32:27,488 ‫"אני יודע שהשתניתי" המערכה האחרונה‬ 602 00:32:27,571 --> 00:32:29,615 ‫המחזה עוסק בניצולי התעללות מינית בילדות‬ 603 00:32:29,698 --> 00:32:33,911 ‫ובהשלכות המתמשכות של ההתעללות על חייהם.‬ 604 00:32:33,994 --> 00:32:36,914 ‫ההצגה מספרת סיפור אישי מאוד שקל מאוד להתחבר אליו.‬ 605 00:32:36,997 --> 00:32:38,832 ‫ד"ר קית קורסון מרצה לקולנוע‬ 606 00:32:38,916 --> 00:32:39,958 ‫אם תבדקו את הנתונים‬ 607 00:32:40,042 --> 00:32:43,587 ‫לגבי כמות האנשים שחוו תקיפה מינית והתעללות מינית כילדים,‬ 608 00:32:43,671 --> 00:32:45,964 ‫זה משהו שלא מדברים עליו הרבה,‬ 609 00:32:46,048 --> 00:32:48,801 ‫אבל זה משהו שאנשים רבים מתמודדים איתו.‬ 610 00:32:50,135 --> 00:32:53,639 ‫כשמוסיפים לזה מסר מרומם רוח בסוף,‬ 611 00:32:53,722 --> 00:32:56,725 ‫אפשר לקחת את הטראומה הזו ולהפוך אותה למשהו חיובי,‬ 612 00:32:56,809 --> 00:33:00,813 ‫אז נקודת המוצא של פרי במחזה הזה היא הרצון לעודד ולתת השראה.‬ 613 00:33:01,480 --> 00:33:03,190 ‫אני זוכר את זה.‬ 614 00:33:03,273 --> 00:33:05,651 ‫ואני חושב שזה נמשך בכל יצירותיו.‬ 615 00:33:06,485 --> 00:33:08,529 ‫היו כ-30 אנשים בקהל,‬ 616 00:33:08,612 --> 00:33:11,198 ‫וחשבתי שאראה 1,200 איש במהלך סוף השבוע.‬ 617 00:33:11,281 --> 00:33:13,701 ‫זה היה רגע קשה ולקח קשה שלמדתי.‬ 618 00:33:13,784 --> 00:33:15,452 ‫מתוך 30 האנשים שהיו שם,‬ 619 00:33:15,536 --> 00:33:18,205 ‫היה מישהו שאמר, "אני חושב שזה טוב. אני אשקיע".‬ 620 00:33:18,288 --> 00:33:19,373 ‫אמרתי, "באמת?‬ 621 00:33:19,456 --> 00:33:21,875 ‫"אני יכול לטפל בתאורה. זה יחסוך כסף.‬ 622 00:33:21,959 --> 00:33:23,085 ‫"בסדר.‬ 623 00:33:23,168 --> 00:33:26,171 ‫"אני יכול גם למכור את הממתקים בהפסקה, זאת לא בעיה.‬ 624 00:33:26,255 --> 00:33:29,049 ‫"ואז אוכל לחזור לבמה בזמן להחליף בגדים.‬ 625 00:33:29,133 --> 00:33:30,592 ‫"למכור ממתקים, לטפל בתאורה,‬ 626 00:33:30,676 --> 00:33:33,345 ‫"ואני יכול לנהוג ברכב", כל זה כדי לחסוך כסף.‬ 627 00:33:33,429 --> 00:33:37,433 ‫היינו מרוששים עד כדי כך שהיינו חולקים המבורגרים.‬ 628 00:33:37,516 --> 00:33:39,685 ‫הוא אכל חצי, אני את החצי השני.‬ 629 00:33:39,768 --> 00:33:41,645 ‫היינו לוקחים חופן צ'יפס‬ 630 00:33:41,729 --> 00:33:44,940 ‫ופשוט מדברים על החלומות הגדולים שהיו לו.‬ 631 00:33:45,023 --> 00:33:48,026 ‫אנחנו חולקים המבורגר, והוא אומר לי שבעתיד הוא יהיה עשיר.‬ 632 00:33:48,110 --> 00:33:52,573 ‫הוא היה אומר, "בן אדם, אתה יודע, אני לומד מזה.‬ 633 00:33:52,656 --> 00:33:54,158 ‫"אלה לא כישלונות."‬ 634 00:33:54,616 --> 00:33:55,826 ‫הוא האמין בעצמו.‬ 635 00:33:55,909 --> 00:33:58,704 ‫הוא האמין בפרויקט שלו, והוא רצה להעביר את המסר שלו,‬ 636 00:33:58,787 --> 00:34:00,706 ‫אז הוא לא נשבר.‬ 637 00:34:00,789 --> 00:34:03,250 ‫הייתי עובד בין ההופעות האלה, כן?‬ 638 00:34:03,333 --> 00:34:05,961 ‫אז אני הולך לבוס שלי ואני אומר לו,‬ 639 00:34:06,044 --> 00:34:09,380 ‫"אני צריך קצת חופש כדי להעלות את ההצגה."‬ 640 00:34:09,882 --> 00:34:13,469 ‫אימא שלי שכרה מכונית מסחרית כדי שאסיע את צוות השחקנים.‬ 641 00:34:13,927 --> 00:34:15,804 ‫זו הייתה ההצגה הגרועה ביותר בחיי.‬ 642 00:34:15,888 --> 00:34:17,598 ‫עדיין יש לי סיוטים עליה.‬ 643 00:34:18,514 --> 00:34:22,186 ‫העמסתי הכול על הטנדר ונסעתי לספרטנבורג.‬ 644 00:34:22,268 --> 00:34:25,981 ‫באותו סוף שבוע, מכל סופי השבוע, הוריקן מגיע.‬ 645 00:34:26,063 --> 00:34:27,399 ‫עדיין העליתי את ההצגה.‬ 646 00:34:27,483 --> 00:34:29,275 ‫אף אחד לא הגיע. חזרתי.‬ 647 00:34:29,359 --> 00:34:30,944 ‫יורד מבול, אני טס בכביש.‬ 648 00:34:31,027 --> 00:34:34,447 ‫אני בטנדר הגדול הזה, עם כל הדברים מאחורה,‬ 649 00:34:34,531 --> 00:34:38,076 ‫והצמדתי את דוושת הגז לרצפה, כי כעסתי כל כך על אלוהים.‬ 650 00:34:38,159 --> 00:34:39,870 ‫"אתה אמרת לי לעשות את זה.‬ 651 00:34:39,953 --> 00:34:41,246 ‫"אני יודע ששמעתי את הקול.‬ 652 00:34:41,330 --> 00:34:42,246 ‫"מה קורה?‬ 653 00:34:42,331 --> 00:34:45,250 ‫"בכל פעם שאני עושה את ההצגות, אתה עוזב אותי."‬ 654 00:34:45,333 --> 00:34:49,295 ‫זה קרה שוב ושוב, ופשוט חשבתי, "מה אני עושה?"‬ 655 00:34:49,379 --> 00:34:50,464 ‫ואני פשוט טס בכביש.‬ 656 00:34:50,547 --> 00:34:51,840 ‫לא היה אכפת לי למות.‬ 657 00:34:54,009 --> 00:34:59,723 ‫לפני התחלה חדשה, תמיד יש סערה.‬ 658 00:34:59,807 --> 00:35:04,895 ‫סערה תמיד מכריזה שגדלתם מדי למקום שבו אתם נמצאים.‬ 659 00:35:04,978 --> 00:35:08,148 ‫אבל לשמוע את אימא שלי אומרת שההצגה לעולם לא תצליח,‬ 660 00:35:08,232 --> 00:35:13,070 ‫זה ריסק אותי, כי היא הייתה היחידה שתמכה בי.‬ 661 00:35:13,153 --> 00:35:18,033 ‫כשהגעתי הביתה ואמרתי לה שלא הרווחתי את 300 הדולרים כדי לשלם על הרכב המסחרי.‬ 662 00:35:18,116 --> 00:35:19,827 ‫זה היה הסוף.‬ 663 00:35:19,910 --> 00:35:22,788 ‫"מה זאת אומרת לא הרווחת את 300 הדולרים..."‬ 664 00:35:22,871 --> 00:35:25,249 ‫היא התחרפנה.‬ 665 00:35:25,332 --> 00:35:27,668 ‫"תוותר על זה. אתה לעולם לא תצליח."‬ 666 00:35:27,751 --> 00:35:30,087 ‫לעולם לא אשכח את זה. ישבתי שם דומע.‬ 667 00:35:30,170 --> 00:35:32,840 ‫היא ישבה על הספה מולי, כי היא עישנה.‬ 668 00:35:32,923 --> 00:35:37,135 ‫היא אמרה, "איך לעזאזל אשלם את 300 הדולרים האלה בכרטיס האשראי,‬ 669 00:35:37,219 --> 00:35:40,264 ‫"כי אתה רץ, עושה את הקשקוש..."‬ 670 00:35:40,347 --> 00:35:42,140 ‫והיא פשוט מעשנת, נכון?‬ 671 00:35:42,224 --> 00:35:46,186 ‫ואני נשען על הספה בזמן שהיא שם, עושה את זה,‬ 672 00:35:46,270 --> 00:35:48,981 ‫ודמעות פשוט זולגות על פניי,‬ 673 00:35:49,064 --> 00:35:52,943 ‫והיא מעשנת, ובשלב מסוים בכל הקללות שלה,‬ 674 00:35:53,026 --> 00:35:54,444 ‫היא קולטת שאני שקט.‬ 675 00:35:54,528 --> 00:35:57,072 ‫היא מסתובבת והיא רואה את הדמעות על פניי,‬ 676 00:35:57,155 --> 00:35:59,324 ‫ואז היא מתחילה לדמוע.‬ 677 00:35:59,408 --> 00:36:03,620 ‫היא אומרת, "מותק, אני מצטערת כל כך. אני רק רוצה שתמצא עבודה."‬ 678 00:36:03,704 --> 00:36:06,498 ‫חזרתי הביתה להודעת פינוי, כמובן,‬ 679 00:36:06,582 --> 00:36:08,667 ‫ונזרקתי לרחוב.‬ 680 00:36:15,716 --> 00:36:19,219 ‫לאחר כשבע שנים שבהן העליתי את ההצגה שוב ושוב,‬ 681 00:36:19,303 --> 00:36:21,805 ‫ללא הצלחה, מצאתי עבודה אחרת.‬ 682 00:36:21,889 --> 00:36:24,850 ‫הייתי מובס כל כך, אמרתי, "זהו, לא אעלה אותה יותר".‬ 683 00:36:24,933 --> 00:36:28,145 ‫קיבלתי שיחה מאמרגנים שאמרו שיש הזדמנות‬ 684 00:36:28,228 --> 00:36:32,900 ‫להעלות את ההצגה ב"האוס אוף בלוז", והם רצו שאעלה אותה בפעם האחרונה.‬ 685 00:36:32,983 --> 00:36:35,903 ‫אמרתי, "לא, זה מאחוריי. גמרתי עם זה."‬ 686 00:36:36,778 --> 00:36:39,197 ‫התחלתי לחשוב ולשמוע את הקול ולהתפלל,‬ 687 00:36:39,281 --> 00:36:40,324 ‫שעליי לעשות את זה.‬ 688 00:36:40,407 --> 00:36:42,576 ‫הפעם, כבר חייתי ברחוב כחסר בית.‬ 689 00:36:42,659 --> 00:36:44,077 ‫אני לא רוצה להגיע לשם שוב.‬ 690 00:36:44,161 --> 00:36:46,747 ‫אני יכול לסמוך על הכסף מהעבודה שיגיע.‬ 691 00:36:46,830 --> 00:36:48,707 ‫אבל הקול היה ברור כל כך,‬ 692 00:36:48,790 --> 00:36:51,126 ‫אז הלכתי ואמרתי לבוס שלי שאני מתפטר.‬ 693 00:36:51,209 --> 00:36:52,628 ‫אנחנו נעלה את ההצגה.‬ 694 00:36:52,711 --> 00:36:57,215 ‫אז אני חושב שזה יהיה שוב אותו הסיפור.‬ 695 00:36:57,299 --> 00:36:58,926 ‫רק רציתי לסיים עם ההצגה.‬ 696 00:36:59,009 --> 00:37:01,178 ‫ישבתי בחדר ההלבשה בערב ההצגה,‬ 697 00:37:01,261 --> 00:37:03,305 ‫ואמרתי, "אלוהים, נמאס לי".‬ 698 00:37:03,388 --> 00:37:06,683 ‫הייתי בן 28 בזמנו, ואמרתי, "אני לא יכול להמשיך לחיות ככה.‬ 699 00:37:06,767 --> 00:37:10,145 ‫"אני יודע שאמרת לי לעשות את זה ושאתה כל הזמן מביא אותי לכאן,‬ 700 00:37:10,228 --> 00:37:13,231 ‫"אבל אני לא שומע ממך כשאני נכנס למצבים האלה,‬ 701 00:37:13,315 --> 00:37:15,400 ‫"כשאני לא יכול לשלם שכ"ד, את החשבונות,‬ 702 00:37:15,484 --> 00:37:16,777 ‫"כשיש לי חברים ומשפחה‬ 703 00:37:16,860 --> 00:37:18,820 ‫"שאני מבקש מהם 20, 30 דולר לאוכל."‬ 704 00:37:18,904 --> 00:37:21,114 ‫אבל כשאלוהים אומר לך משהו,‬ 705 00:37:21,198 --> 00:37:25,994 ‫ואתה יודע את זה בנשמה שלך, אתה נכנס למה שאלוהים אומר לך.‬ 706 00:37:26,078 --> 00:37:29,039 ‫אז אמרתי, "טוב, אני לא עושה את זה יותר, אלוהים".‬ 707 00:37:29,122 --> 00:37:33,126 ‫ושמעתי קול דממה דקה אומר לי, "אני אלוהים.‬ 708 00:37:33,752 --> 00:37:37,172 ‫"אני אומר לך מתי זה נגמר, אתה לא תגיד לי מתי זה נגמר."‬ 709 00:37:40,384 --> 00:37:43,804 ‫קמתי והסתכלתי מהחלון, והיה תור של אנשים שנמשך מעבר לפינה,‬ 710 00:37:43,887 --> 00:37:47,557 ‫בקור, שמנסים להיכנס ל"טברנאקל", שהיה בזמנו "האוס אוף בלוז".‬ 711 00:37:47,641 --> 00:37:51,770 ‫ההצגה מתחילה. אני עולה על הבמה, והמקום מפוצץ עד אפס מקום.‬ 712 00:37:51,853 --> 00:37:54,648 ‫כל בדיחה מצליחה, כל שורה מצליחה.‬ 713 00:37:54,731 --> 00:37:58,777 ‫הם אוהבים את זה. הם מתפקעים מצחוק בכיסאות.‬ 714 00:37:58,860 --> 00:38:02,280 ‫בסוף ההצגה כשאני יוצא לקוד קידה, תשואות בעמידה.‬ 715 00:38:02,364 --> 00:38:05,200 ‫אבק ממש נופל, יורד מקורות הגג‬ 716 00:38:05,283 --> 00:38:06,994 ‫בגלל כל הרעש בחדר.‬ 717 00:38:08,453 --> 00:38:11,331 ‫החיים שלי זזו באותו רגע. הם השתנו באותו רגע.‬ 718 00:38:11,415 --> 00:38:13,458 ‫קיבלתי שיחה מאמרגן גדול שאמר,‬ 719 00:38:13,542 --> 00:38:15,919 ‫"נרצה לקחת אותך ל'תיאטרון פוקס' בשבוע הבא."‬ 720 00:38:16,003 --> 00:38:20,173 ‫אולם עם 4,500 מושבים. נראה לי שהעלינו שלוש או ארבע הצגות, כולן מלאות.‬ 721 00:38:20,257 --> 00:38:23,343 ‫זו הייתה ההתחלה של משהו שלא הייתי מוכן אליו,‬ 722 00:38:23,427 --> 00:38:26,847 ‫כי שמעתי הרבה דברים שליליים בחיי.‬ 723 00:38:26,930 --> 00:38:30,267 ‫הרבה אנשים אמרו לי מה לעולם לא אהיה.‬ 724 00:38:30,350 --> 00:38:32,853 ‫אף אחד לא אמר מה אני יכול להיות.‬ 725 00:38:34,146 --> 00:38:36,815 ‫ועכשיו, לפתע, הצלחתי בפעם הראשונה.‬ 726 00:38:36,898 --> 00:38:40,444 ‫טיילר פרי, "אני יודע שהשתניתי" מחזמר גוספל‬ 727 00:38:43,822 --> 00:38:45,824 ‫וההצגה הייתה גדולה וטובה יותר מתמיד.‬ 728 00:38:45,907 --> 00:38:47,284 ‫תפאורה, תאורה וסאונד חדשים.‬ 729 00:38:47,367 --> 00:38:48,410 ‫מעל ומעבר לציפיות.‬ 730 00:38:48,493 --> 00:38:50,454 ‫אני עוזב את ההצגה לעשות הצגה חדשה,‬ 731 00:38:50,537 --> 00:38:52,372 ‫שנקראת, "אני יכול להיכשל בעצמי".‬ 732 00:38:52,456 --> 00:38:54,541 ‫טוב, ואתה מופיע בהצגה הזו?‬ 733 00:38:54,624 --> 00:38:55,459 ‫כן.‬ 734 00:38:55,542 --> 00:38:57,794 ‫אני מגלם אישה בת 68 בשם מדיאה.‬ 735 00:38:57,878 --> 00:38:59,963 ‫אישה בת 68?‬ 736 00:39:00,047 --> 00:39:02,549 ‫טיילר פרי "אני יכול להיכשל בעצמי"‬ 737 00:39:02,632 --> 00:39:05,385 ‫התכוונתי שהדמות של מדיאה תהיה משנית,‬ 738 00:39:05,469 --> 00:39:09,681 ‫הופעה קצרה, לעלות לבמה לחמש דקות, להצחיק אנשים ואז לרדת מהבמה.‬ 739 00:39:09,765 --> 00:39:13,602 ‫אני לא חייבת לך כלום!‬ 740 00:39:13,685 --> 00:39:16,980 ‫הוא התחיל בתפקיד אבא ג'ו ב"אני יודע שהשתניתי",‬ 741 00:39:18,565 --> 00:39:20,567 ‫ואז הוא עבר לדמות של מדיאה.‬ 742 00:39:22,027 --> 00:39:25,238 ‫שיקגו הייתה התחנה הראשונה שלנו.‬ 743 00:39:25,322 --> 00:39:29,785 ‫מדיאה ואמנית נוספת היו אמורות להופיע בהצגה.‬ 744 00:39:29,868 --> 00:39:32,454 ‫מכרנו כרטיסים בשיקגו בהבטחה שהיא תהיה שם,‬ 745 00:39:32,537 --> 00:39:33,538 ‫והיא לא הגיעה.‬ 746 00:39:33,622 --> 00:39:36,583 ‫אז האנשים נכנסו וציפו לראות אותה, והיא לא הייתה שם.‬ 747 00:39:36,666 --> 00:39:37,834 ‫זה היה ממש מפחיד.‬ 748 00:39:37,918 --> 00:39:40,629 ‫היה עליי לעלות לבמה ולגלם את התפקיד של מדיאה ושלה.‬ 749 00:39:40,712 --> 00:39:43,882 ‫אבל לקהל היה מבט של "אתם צוחקים עלינו?"‬ 750 00:39:43,965 --> 00:39:46,718 ‫שמישהו יגיד לי מה קורה.‬ 751 00:39:48,386 --> 00:39:52,265 ‫הסתכלתי עליו ואמרתי, "אני מרגיש שהרגע הפסדנו בסופרבול".‬ 752 00:39:52,349 --> 00:39:53,850 ‫אני מעריך את סבלנותכם,‬ 753 00:39:53,934 --> 00:39:56,019 ‫כי אני יודע שזה היה לא קל.‬ 754 00:39:56,103 --> 00:39:57,312 ‫אני יודע שהיה קשה.‬ 755 00:39:57,395 --> 00:39:58,605 ‫זה היה קשה גם לנו.‬ 756 00:39:58,688 --> 00:40:01,983 ‫אחרי כל ההצלחה שחווינו, עוד כישלון.‬ 757 00:40:02,067 --> 00:40:06,029 ‫כשמתחילים עונה, לא אכפת לי מה קורה מסביב.‬ 758 00:40:06,113 --> 00:40:08,198 ‫לא משנה מה זה או מי זה.‬ 759 00:40:08,281 --> 00:40:11,618 ‫אף אחד לא יכול לעצור אתכם, למנוע מכם לקבל את המגיע לכם...‬ 760 00:40:11,701 --> 00:40:12,702 ‫שילמתם את חובכם.‬ 761 00:40:12,786 --> 00:40:15,622 ‫איש לא עשה זאת, כך שאף אחד לא יכול לקחת את זה,‬ 762 00:40:15,705 --> 00:40:17,999 ‫ואני קם בכל בוקר ומודה לאלוהים על כך.‬ 763 00:40:20,001 --> 00:40:21,711 ‫הוא התקשר אליי מוקדם בבוקר‬ 764 00:40:22,671 --> 00:40:23,880 ‫ואמר, "קום".‬ 765 00:40:23,964 --> 00:40:25,507 ‫אמרתי, "בסדר".‬ 766 00:40:26,007 --> 00:40:27,342 ‫"אנחנו נתקן את זה."‬ 767 00:40:29,219 --> 00:40:30,637 ‫הוא עבד על התסריט,‬ 768 00:40:30,720 --> 00:40:34,015 ‫נפגשנו לחזרות, יצרנו מוזיקה,‬ 769 00:40:34,099 --> 00:40:35,767 ‫ובאותו יום רביעי בערב...‬ 770 00:40:35,851 --> 00:40:37,102 ‫הבכורה הייתה ביום שלישי.‬ 771 00:40:37,185 --> 00:40:42,149 ‫ביום רביעי בערב הוא יצא כמדיאה, ואנשים צחקו.‬ 772 00:40:45,277 --> 00:40:46,319 ‫הלו?‬ 773 00:40:47,487 --> 00:40:49,364 ‫היי, ילדה, מה שלומך?‬ 774 00:40:50,740 --> 00:40:54,578 ‫בערב הבא עבדנו על התסריט שוב. למחרת אנשים צחקו יותר.‬ 775 00:40:55,787 --> 00:40:57,122 ‫איך אני נראית היום?‬ 776 00:40:57,205 --> 00:41:00,125 ‫- גם את נראית טוב, גב' מייבל. - תודה רבה!‬ 777 00:41:00,584 --> 00:41:02,919 ‫בסופו של סוף השבוע,‬ 778 00:41:03,003 --> 00:41:05,672 ‫התיאטרון היה מלא וכולם נהרו אליו.‬ 779 00:41:05,755 --> 00:41:07,674 ‫הוא עיבד מחדש לחלוטין את ההצגה.‬ 780 00:41:07,757 --> 00:41:10,051 ‫מדיאה הפכה לכוכבת.‬ 781 00:41:12,762 --> 00:41:13,680 ‫ממש אהבתי את זה.‬ 782 00:41:15,515 --> 00:41:16,975 ‫אנחנו מרוצים ממדיאה.‬ 783 00:41:17,058 --> 00:41:19,686 ‫ללא ספק, מדיאה. ללא ספק.‬ 784 00:41:19,769 --> 00:41:22,439 ‫אהבתי אותה.‬ 785 00:41:22,522 --> 00:41:24,232 ‫אהבתי אותה. פשוט אהבתי אותה.‬ 786 00:41:24,316 --> 00:41:26,193 ‫נחזור לצפות בה עוד מיליארד פעם.‬ 787 00:41:26,276 --> 00:41:29,696 ‫מדיאה היא דמות גדולה מהחיים שיכולה לספר לך הכול על עצמך.‬ 788 00:41:29,779 --> 00:41:30,864 ‫וופי גולדברג זוכת אגא"ט‬ 789 00:41:30,947 --> 00:41:35,368 ‫לספר לך הכול על עצמך, לשתות כמוך בלי להשתכר ולקלל אותך,‬ 790 00:41:36,411 --> 00:41:37,495 ‫ואז להשכיב אותך לישון.‬ 791 00:41:37,579 --> 00:41:40,040 ‫זה מונח דרומי. זה קיצור של "אימא יקרה".‬ 792 00:41:40,123 --> 00:41:42,792 ‫אני חושב שחשוב לומר שהקהילה האפרו-אמריקאית,‬ 793 00:41:42,876 --> 00:41:45,086 ‫במיוחד בדרום, היא קהילה מטריארכלית.‬ 794 00:41:45,170 --> 00:41:47,297 ‫המשפחות שלנו מנוהלות על ידי אימהות גדולות.‬ 795 00:41:47,380 --> 00:41:50,342 ‫את יכולה להיות כל דבר שתרצי להיות בעולם הזה.‬ 796 00:41:50,425 --> 00:41:53,887 ‫אין מפלגת "הפנתרים השחורים" בלי הנציגות הנשית.‬ 797 00:41:53,970 --> 00:41:58,058 ‫אם אתם שחורים ואתם מהדרום, אתם מכירים מישהי כמו מדיאה.‬ 798 00:41:58,141 --> 00:41:59,392 ‫ממש כך.‬ 799 00:41:59,476 --> 00:42:02,771 ‫אולי זו הדודה, אולי זו האימא, אולי הסבתא או האחות.‬ 800 00:42:02,854 --> 00:42:06,858 ‫אתם מכירים מישהי שמכירה באופן רופף את עיקרי כתבי הקודש.‬ 801 00:42:06,942 --> 00:42:08,193 ‫אולי היא לא קראה אותם,‬ 802 00:42:08,276 --> 00:42:11,029 ‫אבל היא תגיד, "ישו אמר, 'תהיה נחמד לדודן שלך'".‬ 803 00:42:11,112 --> 00:42:13,198 ‫אתה תגיד, "ישו לעולם לא..." "מה אמרתי?"‬ 804 00:42:13,281 --> 00:42:14,950 ‫לא אמרתי לך לא לתפוס...‬ 805 00:42:15,033 --> 00:42:16,284 ‫בעיניי זה מבריק.‬ 806 00:42:16,368 --> 00:42:18,954 ‫אתם מכירים את הדודן שנאבק בהתמכרות,‬ 807 00:42:19,037 --> 00:42:21,998 ‫ואתם מכירים את הדודנים שעברו לגור עם דודה.‬ 808 00:42:22,082 --> 00:42:24,376 ‫אתם יודעים שהדודנים האלה גמרו את התיכון‬ 809 00:42:24,459 --> 00:42:25,877 ‫והפכו למבוגרים עצמאיים,‬ 810 00:42:25,961 --> 00:42:28,380 ‫רק כי הדודה הזו אימצה אותם וקיבלה אותם לביתה.‬ 811 00:42:28,463 --> 00:42:29,839 ‫בואי לכאן באור יום.‬ 812 00:42:29,923 --> 00:42:32,842 ‫- אל תבואי באמצע הלילה. - מדיאה, בבקשה!‬ 813 00:42:35,136 --> 00:42:36,471 ‫תיכנסי.‬ 814 00:42:37,973 --> 00:42:39,849 ‫מי בדלת?‬ 815 00:42:39,933 --> 00:42:42,936 ‫- נמאס לי מכל האנשים... - שתוק, ג'ו. אני מטפלת בזה.‬ 816 00:42:44,604 --> 00:42:47,148 ‫ההצגה התחילה להצליח,‬ 817 00:42:48,775 --> 00:42:51,027 ‫ונסעתי מעיר לעיר,‬ 818 00:42:51,111 --> 00:42:55,407 ‫ו-99.999 אחוז מהאנשים שראיתי היו שחורים,‬ 819 00:42:55,949 --> 00:42:56,992 ‫דחוסים עד אפס מקום.‬ 820 00:42:57,617 --> 00:43:02,539 ‫עד מהרה הוא שיחק ב-300 הצגות בשנה, מול 30 אלף איש בשבוע.‬ 821 00:43:02,622 --> 00:43:05,125 ‫הוא סייר עם הצגותיו ומילא אולמות‬ 822 00:43:05,208 --> 00:43:07,877 ‫לאורך "מסלול הצ'יטלין" של הדרום.‬ 823 00:43:11,089 --> 00:43:13,341 ‫יש מסורת עשירה של תיאטרון גוספל,‬ 824 00:43:13,425 --> 00:43:16,052 ‫ויש מסורת עשירה של "מסלול הצ'יטלין",‬ 825 00:43:16,136 --> 00:43:18,847 ‫שהיא מעין היסטוריה של תיאטרון ומופעים של שחורים.‬ 826 00:43:20,307 --> 00:43:22,100 ‫המסלול הזה היה נפלא כל כך.‬ 827 00:43:22,183 --> 00:43:25,020 ‫היו שם ג'וזפין בייקר, בילי הולידיי ואלה פיצג'רלד‬ 828 00:43:25,103 --> 00:43:28,398 ‫וכל האנשים האלה שלא יכלו להופיע במקומות של לבנים,‬ 829 00:43:28,481 --> 00:43:31,318 ‫אז הם נסעו בדרכים והופיעו במקומות קטנים‬ 830 00:43:31,401 --> 00:43:33,111 ‫עם עוף מטוגן וצ'יטלין, מעיים.‬ 831 00:43:33,194 --> 00:43:36,948 ‫והם נסעו ברחבי הארץ והם התפרסמו כל כך בקרב השחורים,‬ 832 00:43:37,032 --> 00:43:40,243 ‫וכך הם הצליחו לפרנס את עצמם ולחיות היטב.‬ 833 00:43:42,203 --> 00:43:43,997 ‫אז תדמיינו את "מסלול הצ'יטלין".‬ 834 00:43:44,080 --> 00:43:46,624 ‫בעיניי, הנשמה שלו מציאותית ואמיתית מאוד,‬ 835 00:43:46,708 --> 00:43:48,168 ‫ואני חושב שהוא גאון שעשה זאת.‬ 836 00:43:48,251 --> 00:43:50,920 ‫הוא עומד על כל כתפי הענקים האלה.‬ 837 00:43:51,004 --> 00:43:54,049 ‫הוא ענק על כתפי ענקים.‬ 838 00:43:57,761 --> 00:44:00,221 ‫תוכלו לעשות את זה שוב? כן, ככה.‬ 839 00:44:02,807 --> 00:44:03,933 ‫כן, רק עוד פעם אחת!‬ 840 00:44:10,648 --> 00:44:15,653 ‫נסעתי בדרכים משנת 1998 עד שנת 2004,‬ 841 00:44:15,737 --> 00:44:18,448 ‫והופעתי ב-300 ומשהו הצגות בשנה,‬ 842 00:44:18,531 --> 00:44:22,118 ‫בכל רחבי הארץ, מקצה לקצה, ולפני הרשתות החברתיות.‬ 843 00:44:22,202 --> 00:44:23,953 ‫אני יוצא בסוף ההצגה ואומר,‬ 844 00:44:24,037 --> 00:44:26,247 ‫"הירשמו לרשימת התפוצה שלי. הנה האתר שלי."‬ 845 00:44:26,331 --> 00:44:28,625 ‫אנשים אמרו, "המה שלך? איזה אתר?"‬ 846 00:44:28,708 --> 00:44:31,753 ‫והיו כמה מיליוני אנשים שעקבו אחריי באתר שלי,‬ 847 00:44:31,836 --> 00:44:35,006 ‫כך שיכולתי לשלוח מייל ולמכור את כל המקומות באולמות‬ 848 00:44:35,090 --> 00:44:37,634 ‫בכל רחבי הארץ עוד לפני שפרסמנו משהו.‬ 849 00:44:37,717 --> 00:44:40,178 ‫מה שפרי התחיל לעשות, וגם המשיך לעשות,‬ 850 00:44:40,261 --> 00:44:43,556 ‫הוא מימן בעצמו את הפרויקטים שלו‬ 851 00:44:43,640 --> 00:44:46,976 ‫ולקח את הסיכון במידה שהם ייכשלו.‬ 852 00:44:47,060 --> 00:44:50,563 ‫זה היה דבר יפה בעיניי, ההבנה הזאת‬ 853 00:44:50,647 --> 00:44:56,027 ‫שיש לנו כוח לתמוך זה בזה ולרומם זה את זה,‬ 854 00:44:56,111 --> 00:44:58,363 ‫כי כשהתחלתי להופיע ב"מסלול",‬ 855 00:44:58,446 --> 00:45:00,657 ‫אף אחד לא דיבר על הדברים‬ 856 00:45:00,740 --> 00:45:02,867 ‫שבאמת הטרידו אותנו כקהילה,‬ 857 00:45:02,951 --> 00:45:07,288 ‫כמו התעללות מינית, אונס והתמכרות לסמים, ברמה הזאת.‬ 858 00:45:07,372 --> 00:45:12,460 ‫אז רציתי למסגר את זה כך שאנשים יצחקו,‬ 859 00:45:12,544 --> 00:45:16,673 ‫ויצחקו כל כך עד שירגישו נוח.‬ 860 00:45:16,756 --> 00:45:19,676 ‫ובסוף ההצגה, אני אקח 20 דקות‬ 861 00:45:19,759 --> 00:45:21,678 ‫ואדבר על הדברים שמטרידים אותנו‬ 862 00:45:21,761 --> 00:45:23,263 ‫ואיך נוכל לעזור זה לזה.‬ 863 00:45:23,346 --> 00:45:25,181 ‫מה אני אמור לעשות עכשיו?‬ 864 00:45:25,265 --> 00:45:26,641 ‫תקום ותמשיך בחייך.‬ 865 00:45:27,559 --> 00:45:30,437 ‫זה בסדר לשבת בחוסר מעש ולהיות מדוכא לרגע,‬ 866 00:45:30,520 --> 00:45:33,565 ‫תבכה ותעשה מה שעליך לעשות, אבל אל תשהה שם יותר מדי.‬ 867 00:45:33,648 --> 00:45:36,317 ‫תקום ותמשיך בחייך.‬ 868 00:45:37,360 --> 00:45:39,737 ‫ההבדל הגדול ביותר בין הצגה של טיילר פרי‬ 869 00:45:39,821 --> 00:45:42,532 ‫להצגה בתיאטרון מסורתי או להצגה בברודווי,‬ 870 00:45:42,615 --> 00:45:44,909 ‫הוא שהן נותנות מענה לקהלים שונים,‬ 871 00:45:44,993 --> 00:45:47,829 ‫ואני זוכר שלקחתי את אימי להצגות בברודווי,‬ 872 00:45:47,912 --> 00:45:49,456 ‫ותמיד התרגשתי כשעשיתי זאת.‬ 873 00:45:50,039 --> 00:45:51,499 ‫מארק א' סווינטון אולפני טיילר פרי‬ 874 00:45:51,583 --> 00:45:54,461 ‫יום אחד היא אמרה לי, "אני אוהבת לראות הצגות בברודווי,‬ 875 00:45:54,544 --> 00:45:58,339 ‫"אבל אני ממש אוהבת לראות הצגות של טיילר פרי."‬ 876 00:45:59,632 --> 00:46:01,342 ‫ואני זוכר ששאלתי אותה, "למה?"‬ 877 00:46:01,426 --> 00:46:03,928 ‫היא אמרה, "טוב, אני מרגישה בטוחה שם".‬ 878 00:46:05,638 --> 00:46:08,516 ‫טיילר פרי, אנחנו אוהבים אותך.‬ 879 00:46:08,600 --> 00:46:11,186 ‫- הם אוהבים את זה. - אנחנו אוהבים את מדיאה.‬ 880 00:46:11,269 --> 00:46:15,732 ‫יש אנשים שרואים במדיאה כהמשך‬ 881 00:46:15,815 --> 00:46:19,819 ‫של חליפות השומן ושל הופעות הדראג‬ 882 00:46:19,903 --> 00:46:22,530 ‫שמסרסות שחקנים שחורים.‬ 883 00:46:22,614 --> 00:46:23,740 ‫זה נהדר.‬ 884 00:46:23,823 --> 00:46:26,451 ‫אני מתה ששרמן יביא הביתה נכדים.‬ 885 00:46:26,534 --> 00:46:28,870 ‫רואים את עם אדי מרפי, עם מרטין לורנס,‬ 886 00:46:28,953 --> 00:46:32,248 ‫אבל הוא עושה משהו מסובך יותר ועם הרבה יותר ניואנסים.‬ 887 00:46:32,332 --> 00:46:33,416 ‫הוא לא לועג.‬ 888 00:46:33,500 --> 00:46:38,671 ‫הוא מגלם בכבוד.‬ 889 00:46:39,756 --> 00:46:40,757 ‫מדיאה?‬ 890 00:46:42,425 --> 00:46:46,596 ‫אם טיילר פרי הוא טיילר פרי, המפיק, הבמאי,‬ 891 00:46:46,679 --> 00:46:49,224 ‫אם טיילר פרי לא בדראג הוא מרכיב מרכזי במותג...‬ 892 00:46:49,307 --> 00:46:51,017 ‫ד"ר טריאנדריאה מ' ראסוורם‬ 893 00:46:51,100 --> 00:46:53,853 ‫אז מדיאה ניצבת ממש שם לצידו, נכון?‬ 894 00:46:53,937 --> 00:46:56,856 ‫הדמות הזו מתבלטת ביצירותיו‬ 895 00:46:56,940 --> 00:47:00,193 ‫וביחסים של הציבור עם יצירותיו.‬ 896 00:47:00,276 --> 00:47:02,320 ‫גם ברמת המעריצים,‬ 897 00:47:02,403 --> 00:47:07,283 ‫מעצם העובדה שמדיאה היא חלק נכבד‬ 898 00:47:07,367 --> 00:47:10,745 ‫ממה שאנשים נמשכים או נמשכו אליו‬ 899 00:47:10,828 --> 00:47:13,581 ‫בהערכה שלהם לטיילר פרי, וגם בביקורות עליו.‬ 900 00:47:13,665 --> 00:47:16,209 ‫מדיאה היא חלק מרכזי גם בזה.‬ 901 00:47:16,292 --> 00:47:17,794 ‫אז מדיאה חשובה.‬ 902 00:47:17,877 --> 00:47:20,213 ‫מדיאה היא חלק גדול מהמותג של טיילר פרי.‬ 903 00:47:20,296 --> 00:47:24,050 ‫ניו אורלינס, מר טיילר פרי.‬ 904 00:47:24,133 --> 00:47:26,678 ‫וטיילר פרי הוא מרכז עולמו.‬ 905 00:47:26,761 --> 00:47:28,179 ‫הוא השמש, הוא הירח,‬ 906 00:47:28,263 --> 00:47:31,015 ‫הוא היקום כולו, הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.‬ 907 00:47:31,099 --> 00:47:33,101 ‫הוא האב, הבן ורוח הקודש.‬ 908 00:47:33,184 --> 00:47:34,602 ‫זה מי שהוא ליצירותיו.‬ 909 00:47:34,686 --> 00:47:36,938 ‫ד"ר סמנתה נ' שפארד אוניברסיטת קורנל‬ 910 00:47:37,021 --> 00:47:40,149 ‫ולכן זה בעצם עוסק בו.‬ 911 00:47:40,233 --> 00:47:42,068 ‫וכשאני אומרת שזה עוסק בו,‬ 912 00:47:42,151 --> 00:47:44,821 ‫אני רוצה לחולל שינוי בהבנה שלנו את זה.‬ 913 00:47:44,904 --> 00:47:47,991 ‫כן, הפוליטיקה הייצוגית היא בעייתית כשמדובר בנשים,‬ 914 00:47:48,074 --> 00:47:51,911 ‫אבל אם נקלף את התחפושת רק קצת,‬ 915 00:47:51,995 --> 00:47:55,582 ‫אם זה עוסק בטיילר פרי, אז בעצם זה עוסק בפטריארכיה.‬ 916 00:47:55,665 --> 00:47:57,292 ‫זה עוסק בפטריארכיה שחורה.‬ 917 00:47:57,375 --> 00:47:59,419 ‫זה עוסק בפטריארכיה שחורה רעילה.‬ 918 00:47:59,502 --> 00:48:00,962 ‫זה עוסק בגבריות.‬ 919 00:48:01,045 --> 00:48:03,756 ‫זה עוסק בכך שגברים שחורים לא הבינו,‬ 920 00:48:03,840 --> 00:48:07,510 ‫וממשיכים לא להבין, חוויות של נשים שחורות,‬ 921 00:48:07,594 --> 00:48:09,637 ‫גם כשהם רואים אותן מקרוב.‬ 922 00:48:09,721 --> 00:48:11,431 ‫למעשה, עלינו להיות זהירים.‬ 923 00:48:11,514 --> 00:48:13,975 ‫אתם קרובים כל כך לחוויות של נשים שחורות,‬ 924 00:48:14,058 --> 00:48:17,437 ‫קרובים כל כך לטראומות, ובכל זאת הן עדיין לא ברורות לכם.‬ 925 00:48:17,520 --> 00:48:19,814 ‫אתם עדיין לא מבינים.‬ 926 00:48:22,358 --> 00:48:23,985 ‫מדובר בגבר שמגלם את הדמות,‬ 927 00:48:24,068 --> 00:48:28,906 ‫אבל הגבר הזה מבין היטב את האישה הזו ונשים שדומות לה,‬ 928 00:48:28,990 --> 00:48:32,827 ‫וכגבר, הוא נותן תוקף לרגשות של נשים רבות.‬ 929 00:48:32,910 --> 00:48:37,874 ‫המרכיב של האישה השחורה הוא קול תרבותי חשוב בקהילה שלנו,‬ 930 00:48:37,957 --> 00:48:41,377 ‫כי זה הייצוג האמיתי ביותר של מנהיגות בקהילה שלנו.‬ 931 00:48:41,461 --> 00:48:45,590 ‫בואו נשים את הגבר השחור בשמלה של אישה שחורה‬ 932 00:48:45,673 --> 00:48:49,427 ‫ונעצים אותו עם האפשרות‬ 933 00:48:49,510 --> 00:48:52,180 ‫להפוך למושיע האולטימטיבי,‬ 934 00:48:52,263 --> 00:48:56,142 ‫כדי להעצים את הגוף הנשי השחור שהפך לקורבן.‬ 935 00:48:56,225 --> 00:48:57,852 ‫כל הדברים האלה הם הפשטות.‬ 936 00:48:57,935 --> 00:49:00,104 ‫לא מדובר פה באנושיות.‬ 937 00:49:00,188 --> 00:49:01,314 ‫קרל הנקוק רקס‬ 938 00:49:01,397 --> 00:49:04,108 ‫לא מדובר פה בהסתכלות זה על זה.‬ 939 00:49:04,942 --> 00:49:07,445 ‫אז זה לא באמת "יומנה של אישה שחורה משוגעת"‬ 940 00:49:07,528 --> 00:49:09,530 ‫או של אישה שחורה זועמת,‬ 941 00:49:09,614 --> 00:49:11,741 ‫אלא יומנה של בובה.‬ 942 00:49:13,284 --> 00:49:16,079 ‫אני יכול לבטא מה שאני חש.‬ 943 00:49:16,412 --> 00:49:19,040 ‫אני סוג של משורר, ואם אני סוג של משורר,‬ 944 00:49:19,123 --> 00:49:21,626 ‫אז מנקודת המבט שלי, אני אחראי‬ 945 00:49:22,794 --> 00:49:27,131 ‫לאנשים שהולידו אותי ולאנשים שיבואו אחריי.‬ 946 00:49:27,215 --> 00:49:30,093 ‫להבין למה סבתא שלי, אימא שלי‬ 947 00:49:30,176 --> 00:49:32,011 ‫ודודות שלי אוהבות את הדברים האלה,‬ 948 00:49:32,095 --> 00:49:34,430 ‫ולמה משפחתי בדרום אוהבת את הדברים האלה.‬ 949 00:49:34,514 --> 00:49:37,475 ‫אני לא יכול לצפות בזה בלי להתכווץ...‬ 950 00:49:37,558 --> 00:49:39,811 ‫לדעתי הוא עבר את הגבול בסרטו האחרון.‬ 951 00:49:39,894 --> 00:49:43,064 ‫כלומר, אני רואה בסרט נטיות לשנאת נשים.‬ 952 00:49:43,147 --> 00:49:45,566 ‫אני לא יודע מה הוא מנסה לפתור בסרט.‬ 953 00:49:45,650 --> 00:49:47,568 ‫הוא כנראה צריך לפתור את זה בטיפול...‬ 954 00:49:47,652 --> 00:49:48,611 ‫כניסה לבעלי כרטיסים‬ 955 00:49:48,695 --> 00:49:51,739 ‫כל חיי שמתי לב לכך שבדרנים ואמנים‬ 956 00:49:51,823 --> 00:49:55,159 ‫באים מרקע של כאב‬ 957 00:49:55,243 --> 00:49:59,455 ‫ושל התעללות ושל כל מיני דברים.‬ 958 00:50:12,969 --> 00:50:15,388 ‫ג'יימי פוקס היה צריך לוותר על השמלה,‬ 959 00:50:15,471 --> 00:50:20,685 ‫אבל טיילר פרי הפך למיליארדר ועדיין אוהב ללבוש שמלה.‬ 960 00:50:24,981 --> 00:50:28,234 ‫איך זה שתנועת "חיי שחורים חשובים" לא נמצאת כאן‬ 961 00:50:28,317 --> 00:50:31,571 ‫ומוחה על העובדה שגבר שחור נוסף‬ 962 00:50:31,654 --> 00:50:34,866 ‫מתלבש כמו אישה כדי להרוויח כסף?‬ 963 00:50:34,949 --> 00:50:37,243 ‫הצגת הפרידה של מדיאה מאת טיילר פרי‬ 964 00:50:37,326 --> 00:50:39,454 ‫קוקסינלים כמו טיילר פרי נשרפים בגיהינום‬ 965 00:50:39,537 --> 00:50:42,165 ‫צאו אל העולם ותפנו לאנשים הרעים.‬ 966 00:50:42,248 --> 00:50:44,751 ‫הוא אמר להטיף את הבשורה.‬ 967 00:50:45,752 --> 00:50:50,923 ‫להטיף את הבשורה, לתעב את החטא ולחזור בתשובה.‬ 968 00:50:51,591 --> 00:50:52,633 ‫ישו...‬ 969 00:50:54,385 --> 00:50:57,346 ‫אני חושב שהבנת את הדרך שלך,‬ 970 00:50:57,430 --> 00:51:00,224 ‫ובה אתה הולך, וזה מצליח לך.‬ 971 00:51:00,308 --> 00:51:01,976 ‫נראה שלא אכפת לך.‬ 972 00:51:02,059 --> 00:51:03,686 ‫- לא אכפת לי. - אני לא מבין איך.‬ 973 00:51:03,770 --> 00:51:04,645 ‫קניה באריס‬ 974 00:51:04,729 --> 00:51:06,689 ‫נינה סימון אמרה משהו שמעולם לא שכחתי.‬ 975 00:51:06,773 --> 00:51:08,816 ‫היא אמרה, "אתה תכלה את כל כוחך‬ 976 00:51:08,900 --> 00:51:10,735 ‫"בניסיון לתת לכולם מה שהם רוצים."‬ 977 00:51:10,818 --> 00:51:14,405 ‫אימא שלי לימדה אותי את הערך של היותי מי שאני, של היותי שחור.‬ 978 00:51:14,489 --> 00:51:17,033 ‫היא אמרה, "שאף אחד אף פעם לא יגיד לך מי אתה.‬ 979 00:51:17,116 --> 00:51:19,202 ‫"אתה יודע מי אתה ומאיפה באת."‬ 980 00:51:19,285 --> 00:51:21,329 ‫צפיתי בסיפורים ובמאבקים שלה,‬ 981 00:51:21,412 --> 00:51:23,331 ‫ואני מספר את הסיפורים משם,‬ 982 00:51:23,414 --> 00:51:24,665 ‫ובגלל זה הם מצליחים,‬ 983 00:51:24,749 --> 00:51:27,418 ‫כי אנשים מזהים את עצמם בסיפורים האלה.‬ 984 00:51:27,502 --> 00:51:29,796 ‫לא משנה מה אומרים המבקרים, "אני לא מבין...‬ 985 00:51:29,879 --> 00:51:31,255 ‫"אני לא מבין מה זה."‬ 986 00:51:31,339 --> 00:51:33,633 ‫זה לא מזיז לי, כי אני מדבר אלינו.‬ 987 00:51:33,716 --> 00:51:36,636 ‫בגלל זה מיליוני אנשים רואים הצגות שלי בכל שבוע.‬ 988 00:51:36,719 --> 00:51:39,639 ‫בגלל זה אנשים מגיעים ושולחים את סרטיי למקום הראשון.‬ 989 00:51:39,722 --> 00:51:41,891 ‫אני מדבר איתנו, מתחבר אלינו.‬ 990 00:51:41,974 --> 00:51:43,267 ‫אתה מבין אותי?‬ 991 00:51:53,444 --> 00:51:54,737 ‫אולפני טיילר פרי‬ 992 00:51:54,821 --> 00:51:56,489 ‫תודה, טיילר פרי.‬ 993 00:51:56,572 --> 00:51:59,075 ‫בכיף, קניה באריס. מדברים בשמות רשמיים עכשיו?‬ 994 00:51:59,158 --> 00:52:00,868 ‫פשוט חשבתי שזה רגע מיוחד.‬ 995 00:52:00,952 --> 00:52:02,245 ‫כן.‬ 996 00:52:02,328 --> 00:52:06,290 ‫אז בשנת 2003 הייתה ערמה של קלטות במשרד שלי‬ 997 00:52:06,374 --> 00:52:10,503 ‫עם פתק שכתוב בו, "אשמח להכיר לך את יצירותיו של טיילר פרי.‬ 998 00:52:10,586 --> 00:52:13,422 ‫"הוא מעוניין לעשות סרט."‬ 999 00:52:13,506 --> 00:52:14,882 ‫מייקל פסורנק ליונסגייט‬ 1000 00:52:14,966 --> 00:52:16,509 ‫אז חשבתי...‬ 1001 00:52:16,592 --> 00:52:19,136 ‫התקשרתי למחלקת הבידור הביתי שלנו‬ 1002 00:52:19,220 --> 00:52:21,639 ‫ושאלתי, "שמעתם על טיילר פרי?‬ 1003 00:52:21,722 --> 00:52:24,559 ‫"נראה שיש לו מספרים עצומים בווידאו."‬ 1004 00:52:24,642 --> 00:52:26,143 ‫הם ענו, "לא שמענו עליו".‬ 1005 00:52:26,227 --> 00:52:28,229 ‫אמרתי, "תוכלו להרים טלפונים ולבדוק‬ 1006 00:52:28,312 --> 00:52:30,606 ‫"אם מישהו בתעשייה יודע מי הוא?‬ 1007 00:52:30,690 --> 00:52:34,318 ‫"איך מישהו מייצר כאלה הכנסות ומעולם לא שמענו עליו?"‬ 1008 00:52:34,402 --> 00:52:36,612 ‫חוזרים אליי. אף אחד לא שמע עליו.‬ 1009 00:52:36,696 --> 00:52:42,368 ‫בינתיים, הייתי נפגש מדי פעם עם ועדת גיוון,‬ 1010 00:52:42,451 --> 00:52:46,289 ‫והיינו מדברים על הסרטים שמעניינים אותם,‬ 1011 00:52:46,372 --> 00:52:47,832 ‫ומי מעניין בעיניהם.‬ 1012 00:52:47,915 --> 00:52:51,377 ‫אני מתחיל את הפגישה ואומר, "מי כאן שמע על טיילר פרי?"‬ 1013 00:52:51,460 --> 00:52:54,255 ‫כל אדם שחור בחדר הרים את ידו.‬ 1014 00:52:54,338 --> 00:52:55,756 ‫אף אדם לבן לא הרים את ידו.‬ 1015 00:52:55,840 --> 00:52:57,508 ‫משהו קורה כאן.‬ 1016 00:52:59,051 --> 00:53:00,261 ‫הזכרת את "ליונסגייט".‬ 1017 00:53:00,344 --> 00:53:03,472 ‫מישהו שם היה פתוח לרעיונות חדשים, פתוח לרעיונות שלך?‬ 1018 00:53:03,556 --> 00:53:05,308 ‫כן, מייק פסורנק.‬ 1019 00:53:05,391 --> 00:53:08,394 ‫בלי ספק הוא זה שאמר, "אנחנו צריכים לעשות את זה איתך".‬ 1020 00:53:08,477 --> 00:53:10,563 ‫אמרתי לצ'ארלס, "נשמח להיפגש עם טיילר".‬ 1021 00:53:10,646 --> 00:53:11,772 ‫צ'ארלס ד' קינג‬ 1022 00:53:11,856 --> 00:53:14,400 ‫הייתי באל-איי, בדיוק צילמתי את הסרט הראשון שלי.‬ 1023 00:53:14,483 --> 00:53:16,444 ‫בדיוק צילמתי אותו, ואני נרגש מאוד.‬ 1024 00:53:16,527 --> 00:53:17,987 ‫אני כבר רוצה שתראו אותו.‬ 1025 00:53:18,070 --> 00:53:20,448 ‫הסרט הוא "יומנה של אישה שחורה משוגעת",‬ 1026 00:53:20,531 --> 00:53:23,284 ‫הוא יהיה נפלא, נפלא...‬ 1027 00:53:24,035 --> 00:53:26,996 ‫כש"יומנה של אישה שחורה משוגעת" יצא ב-2005,‬ 1028 00:53:27,079 --> 00:53:29,832 ‫למבקרים לא היה מושג מי הוא.‬ 1029 00:53:30,291 --> 00:53:32,543 ‫- מי את? - מי את?‬ 1030 00:53:32,627 --> 00:53:35,379 ‫זה היה סתם סרט שהוקרן בבתי הקולנוע,‬ 1031 00:53:35,463 --> 00:53:38,549 ‫שלא באמת פורסם בטלוויזיה,‬ 1032 00:53:38,633 --> 00:53:42,178 ‫שסקרינרים שלו לא נשלחו למבקרים.‬ 1033 00:53:42,261 --> 00:53:44,055 ‫אז הם לא הכירו את הסרט הזה,‬ 1034 00:53:44,138 --> 00:53:47,266 ‫הם פשוט חשבו, "טוב, אולי זה סתם סרט קיקיוני.‬ 1035 00:53:47,350 --> 00:53:52,104 ‫"הוא ירוויח כמה מאות דולרים בכמה אולמות קולנוע ואז ייעלם."‬ 1036 00:53:52,813 --> 00:53:54,482 ‫אבל כשהם ראו את ההכנסות...‬ 1037 00:53:55,858 --> 00:54:00,071 ‫הם הבינו שהסרט הזה גדול הרבה יותר, ומוכרח להיות לו קהל גדול יותר.‬ 1038 00:54:00,154 --> 00:54:03,616 ‫כשטיילר הגיע ל"ליונסגייט",‬ 1039 00:54:03,699 --> 00:54:07,912 ‫אף אחד לא הכיר את החללית שנחתה על המדשאה הקדמית,‬ 1040 00:54:07,995 --> 00:54:10,331 ‫אבל הם בהחלט ידעו מתי היא עזבה.‬ 1041 00:54:10,414 --> 00:54:11,374 ‫טים פיילן ליונסגייט‬ 1042 00:54:11,457 --> 00:54:12,625 ‫היא הותירה רושם עז.‬ 1043 00:54:13,250 --> 00:54:15,711 ‫מטורף לחשוב ש"יומנה של אישה שחורה משוגעת"‬ 1044 00:54:15,795 --> 00:54:20,967 ‫היה הסרט מספר אחת באמריקה בשנת 2005, ב-25 במרץ,‬ 1045 00:54:21,050 --> 00:54:24,428 ‫וב-25 במרץ 2022,‬ 1046 00:54:24,512 --> 00:54:28,349 ‫"שיבתה של מדיאה" היה הסרט במקום הראשון בשירותי הסטרימינג באמריקה.‬ 1047 00:54:28,432 --> 00:54:31,018 ‫היי! האידיוט הזה באמת בוער.‬ 1048 00:54:31,102 --> 00:54:34,480 ‫אז 17 שנים מאוחר יותר, הוא עדיין הסרט מספר אחת,‬ 1049 00:54:34,563 --> 00:54:37,316 ‫אנשים עדיין ממהרים לראות אותו בסופ"ש הפותח שלו.‬ 1050 00:54:37,400 --> 00:54:40,653 ‫ובראון, אתה מנסה לסגור את תא המטען תוך כדי, בסדר?‬ 1051 00:54:40,736 --> 00:54:45,324 ‫זה נובע ממערכת היחסים שלו עם הקהל שלו.‬ 1052 00:54:47,243 --> 00:54:48,661 ‫חכי, מדיאה!‬ 1053 00:54:49,620 --> 00:54:53,582 ‫רוג'ר איברט כתב ביקורת נוקבת על סרטו הראשון,‬ 1054 00:54:53,666 --> 00:54:55,376 ‫ואחרי שהסרט יצא,‬ 1055 00:54:55,459 --> 00:54:59,672 ‫הוא מעולם לא קיבל יותר מיילים או הודעות‬ 1056 00:54:59,755 --> 00:55:02,133 ‫שנכתב בהם כמה הוא טעה בנוגע לסרט.‬ 1057 00:55:02,216 --> 00:55:03,843 ‫העם אמר את דברו,‬ 1058 00:55:03,926 --> 00:55:06,303 ‫אז הוא אמר, "אני אכתוב ביקורת נוספת".‬ 1059 00:55:06,387 --> 00:55:07,847 ‫אבל דיברנו על זה‬ 1060 00:55:07,930 --> 00:55:10,599 ‫שמה שמדהים בטיילר הוא שהוא הפר כל כלל.‬ 1061 00:55:11,267 --> 00:55:14,395 ‫בשיחה הראשונה באולפן, אחד המנהלים באולפן אמר לו,‬ 1062 00:55:14,478 --> 00:55:16,105 ‫"שחורים לא הולכים לקולנוע."‬ 1063 00:55:16,188 --> 00:55:20,276 ‫הם פשוט טעו בכל סעיף בנוגע לטיילר,‬ 1064 00:55:20,359 --> 00:55:25,364 ‫ואני חושב שמפלצת כמו הוליווד צריכה להגן על עצמה,‬ 1065 00:55:25,448 --> 00:55:28,784 ‫ודרך אחת שבה היא עושה את זה היא באמצעות ביקורתיות.‬ 1066 00:55:28,868 --> 00:55:31,078 ‫הבעיה היא שטיילר פשוט המשיך להצליח.‬ 1067 00:55:31,162 --> 00:55:34,874 ‫הופעת הבכורה שלו כשובר קופות הדהימה את המבקרים,‬ 1068 00:55:34,957 --> 00:55:36,751 ‫אבל לא את הבמאי והכוכב,‬ 1069 00:55:36,834 --> 00:55:39,336 ‫שטוען שהוליווד מתעלמת מעצם הקהל‬ 1070 00:55:39,420 --> 00:55:40,713 ‫שנוהר לסרט שלו.‬ 1071 00:55:40,796 --> 00:55:42,048 ‫זה היה מסע ארוך, אז...‬ 1072 00:55:42,131 --> 00:55:44,175 ‫- זה קרה כהרף עין? - כן.‬ 1073 00:55:44,258 --> 00:55:47,428 ‫הסרט עלה לפרי כחמישה מיליון דולר.‬ 1074 00:55:47,511 --> 00:55:51,348 ‫הוא הכניס פי עשרה מזה בקופות.‬ 1075 00:55:52,141 --> 00:55:55,895 ‫פרי הגיע לכאן כשהוא מסרב לשחק לפי הכללים של הוליווד.‬ 1076 00:55:55,978 --> 00:55:58,814 ‫הוא דרש שליטה יצירתית בפרויקטים שלו.‬ 1077 00:55:58,898 --> 00:56:02,568 ‫ביום שישי שבו הוקרן הסרט לראשונה, והיינו מספר אחת בבתי הקולנוע,‬ 1078 00:56:02,651 --> 00:56:04,278 ‫הייתי צריך לעצור את המכונית.‬ 1079 00:56:04,361 --> 00:56:08,616 ‫במרץ 2004 טיילר נתן לי את התסריט שלו לסרט "יומנה".‬ 1080 00:56:08,699 --> 00:56:10,701 ‫בקיץ כבר התחלנו לצלם.‬ 1081 00:56:10,785 --> 00:56:13,704 ‫בפברואר הייתה הבכורה שלו, והוא היה במקום הראשון.‬ 1082 00:56:13,788 --> 00:56:15,372 ‫כל העיר דיברה על כך‬ 1083 00:56:15,456 --> 00:56:18,375 ‫שהסרט שלו היה מספר אחת בקופות בסופ"ש הבכורה שלו.‬ 1084 00:56:18,459 --> 00:56:19,627 ‫זה היה בלתי צפוי.‬ 1085 00:56:19,710 --> 00:56:21,295 ‫קלי תומאס מורגן היחצנית של טיילר‬ 1086 00:56:21,378 --> 00:56:24,715 ‫בתעשיית הקולנוע יש משהו שנקרא "טרקינג",‬ 1087 00:56:24,799 --> 00:56:28,094 ‫שבו משתמשים בהרבה נתונים ובמחקר‬ 1088 00:56:28,177 --> 00:56:31,097 ‫כדי לצפות מה יהיו ההכנסות באותו סוף שבוע,‬ 1089 00:56:31,180 --> 00:56:33,099 ‫והם עשו שם טעויות ענקיות.‬ 1090 00:56:33,182 --> 00:56:34,683 ‫לא היה להם מושג מה זה.‬ 1091 00:56:34,767 --> 00:56:38,312 ‫הסרט הפתיע את כולם, ואני חשבתי שהוא היה מדהים, נהדר.‬ 1092 00:56:38,395 --> 00:56:39,438 ‫יומן של הצלחה‬ 1093 00:56:39,522 --> 00:56:40,898 ‫כעת אולפנים גדולים מקשיבים‬ 1094 00:56:40,981 --> 00:56:44,026 ‫ושמים לב ליומן ההצלחה של התסריטאי-מפיק הזה.‬ 1095 00:56:44,110 --> 00:56:47,196 ‫אני חושב שמה שקרה אחרי ש"יומנה של אישה שחורה משוגעת"‬ 1096 00:56:47,279 --> 00:56:51,909 ‫נהיה שובר קופות, הוא מעין חזרה לאחור‬ 1097 00:56:51,992 --> 00:56:54,286 ‫כדי להבין מי זה טיילר פרי‬ 1098 00:56:54,370 --> 00:56:57,581 ‫ואיך הוא הצליח להביא קהל לסרט הזה‬ 1099 00:56:57,665 --> 00:57:00,042 ‫שמעולם לא שמענו עליו ונראה שהוא לא חשוב.‬ 1100 00:57:00,126 --> 00:57:02,837 ‫כי הוא כן היה חשוב, אנשים כן הכירו אותו.‬ 1101 00:57:02,920 --> 00:57:07,258 ‫הוא פשוט לא היה מישהו שהיה גלוי במקומות המקובלים.‬ 1102 00:57:07,341 --> 00:57:11,846 ‫טוב, התפיסה לגבי טיילר פרי הייתה שהוא בהחלט היה אאוטסיידר.‬ 1103 00:57:11,929 --> 00:57:17,101 ‫אני חושב שאנשים לא לגמרי קיבלו או הבינו את ערכו הכלכלי.‬ 1104 00:57:17,184 --> 00:57:19,061 ‫ארי עמנואל מנכ"ל וו-אם-אי‬ 1105 00:57:19,145 --> 00:57:20,146 ‫היו כאלה שכן.‬ 1106 00:57:20,229 --> 00:57:23,983 ‫זיהיתי שזה פוגע בעצב החשוף‬ 1107 00:57:24,066 --> 00:57:29,280 ‫ומזין רמה ועומק של הבנה‬ 1108 00:57:29,363 --> 00:57:35,202 ‫שהתקשורת הרגילה אפילו לא תהיה מסוגלת להבין.‬ 1109 00:57:35,536 --> 00:57:40,708 ‫מדובר בקהל שלא התייחסו אליו כראוי,‬ 1110 00:57:40,791 --> 00:57:44,920 ‫ובמקרים רבים, כלל לא התייחסו אליו, במיוחד כשמדובר בתיאטרון,‬ 1111 00:57:45,004 --> 00:57:50,301 ‫ולכן קשה מאוד לתקשורת המיינסטרים‬ 1112 00:57:50,384 --> 00:57:52,553 ‫להבין מה קרה בתיאטראות האלה,‬ 1113 00:57:52,636 --> 00:57:55,055 ‫במיוחד למי שלא גדל בכנסייה השחורה,‬ 1114 00:57:55,139 --> 00:57:57,850 ‫מי שלא גדל בשכונות שבהן אנשים לא קיבלו יחס ראוי,‬ 1115 00:57:57,933 --> 00:57:59,852 ‫לא יכול היה להבין מה קרה שם.‬ 1116 00:57:59,935 --> 00:58:02,897 ‫היכולת שלו לדבר לקהל,‬ 1117 00:58:02,980 --> 00:58:06,108 ‫שעכשיו הוא איתו עד הסוף המר,‬ 1118 00:58:06,192 --> 00:58:08,444 ‫לדבר לקהל ולומר,‬ 1119 00:58:08,527 --> 00:58:11,363 ‫"אני שומע, רואה וקולט אתכם, אני יודע מי אתם.‬ 1120 00:58:11,447 --> 00:58:13,991 ‫"תנו לי לעזור לרומם את הסיפורים שלכם."‬ 1121 00:58:14,533 --> 00:58:17,703 ‫הוא עשה את זה טוב יותר מכל אחד אחר.‬ 1122 00:58:18,579 --> 00:58:22,625 ‫מה שהרבה אנשים לבנים שוכחים הוא שיש תעשייה שלמה,‬ 1123 00:58:22,708 --> 00:58:25,544 ‫ותמיד הייתה, שהיא שלנו.‬ 1124 00:58:25,628 --> 00:58:28,422 ‫אנשים רוצים בידור, והם יצאו לצרוך אותו.‬ 1125 00:58:28,505 --> 00:58:32,718 ‫הם התעלמו מכל האנשים האלה, אבל הוא לא התעלם,‬ 1126 00:58:32,801 --> 00:58:37,348 ‫כי הרבה כרטיסים שעולים עשרה דולרים בסופו של דבר הופכים להרבה כסף.‬ 1127 00:58:37,431 --> 00:58:38,682 ‫"שלום."‬ 1128 00:58:40,434 --> 00:58:43,312 ‫טיילר פרי מממש ציפיות גבוהות.‬ 1129 00:58:43,395 --> 00:58:46,774 ‫"האיחוד המשפחתי של מדיאה", סרט ההמשך ללהיט המפתיע של פרי,‬ 1130 00:58:46,857 --> 00:58:50,402 ‫"יומנה של אישה שחורה משוגעת", הכניס קצת יותר מ-30 מיליון דולר‬ 1131 00:58:50,486 --> 00:58:52,488 ‫ושלט בקופות בסוף השבוע.‬ 1132 00:58:52,571 --> 00:58:55,991 ‫הסרט הכניס 30.25 מיליון דולר במהלך סוף השבוע.‬ 1133 00:58:56,075 --> 00:58:58,744 ‫שומר על המקום הראשון בקופות בסוף השבוע.‬ 1134 00:59:03,999 --> 00:59:07,711 ‫יש לאפשר לכל אמן להגשים את העשייה האמנותית שלו,‬ 1135 00:59:07,795 --> 00:59:12,883 ‫אבל הרבה מהדברים שקיימים היום הם תת רמה.‬ 1136 00:59:12,967 --> 00:59:15,344 ‫בשלב הזה אנחנו מדברים על טיילר פרי.‬ 1137 00:59:16,262 --> 00:59:18,055 ‫לא. לא, כלומר, תקשיבו...‬ 1138 00:59:18,138 --> 00:59:22,643 ‫אולי זה למעשה מה שאמריקה השחורה רוצה לראות?‬ 1139 00:59:22,726 --> 00:59:26,730 ‫אדם מצביע עם פנקס הצ'קים שלו, עם הארנק שלו.‬ 1140 00:59:26,814 --> 00:59:30,901 ‫אדם מצביע עם הזמן שלו, בישיבה מול "קופסת האידיוטים", הטלוויזיה.‬ 1141 00:59:31,443 --> 00:59:35,406 ‫לאיש יש קהל עצום, וטיילר חכם מאוד.‬ 1142 00:59:35,489 --> 00:59:36,657 ‫ספייק לי במאי וקולנוען‬ 1143 00:59:36,740 --> 00:59:39,702 ‫אוטובוסים של הכנסייה מגיעים מפוצצים.‬ 1144 00:59:40,077 --> 00:59:42,162 ‫הוא קנה מטוס פרטי משלו, אתה יודע?‬ 1145 00:59:42,246 --> 00:59:44,331 ‫אם אתה יכול לקנות מטוס, יש לך כסף.‬ 1146 00:59:45,666 --> 00:59:48,252 ‫מבחינתי, הדימויים מטרידים.‬ 1147 00:59:48,335 --> 00:59:52,006 ‫האם אתה מאוכזב‬ 1148 00:59:52,089 --> 00:59:54,383 ‫כבמאי וכאפרו-אמריקאי...‬ 1149 00:59:54,717 --> 00:59:58,470 ‫לא נראה לי שטיילר פרי ‬ 1150 00:59:59,596 --> 01:00:04,893 ‫נכנס לשוק היצירתי כדי להציל את הקהילה השחורה.‬ 1151 01:00:05,602 --> 01:00:08,188 ‫ואם כן, אני חושב...‬ 1152 01:00:09,773 --> 01:00:14,278 ‫שהוא היה מגיע מצויד היטב.‬ 1153 01:00:15,571 --> 01:00:16,864 ‫מה שלא קרה.‬ 1154 01:00:17,239 --> 01:00:19,241 ‫ואין לי שום ראיות,‬ 1155 01:00:19,325 --> 01:00:22,202 ‫וזה לא אומר שזה לא קיים, זה לא אומר שאני צודק.‬ 1156 01:00:22,286 --> 01:00:24,663 ‫זה רק אומר שאני לא רואה ראיות לכך‬ 1157 01:00:24,747 --> 01:00:30,502 ‫שהוא נכנס לשוק היצירתי הזה מצויד ומודע,‬ 1158 01:00:30,586 --> 01:00:36,216 ‫עם כוונה אמיתית להעניק משהו אצילי‬ 1159 01:00:36,300 --> 01:00:41,722 ‫ובעל ערך לקהילה השחורה והחומה.‬ 1160 01:00:41,805 --> 01:00:43,307 ‫אני לא מאמין בזה.‬ 1161 01:00:44,016 --> 01:00:46,852 ‫זה בהחלט פוגע יותר כשזה מגיע מהקהילה שלך,‬ 1162 01:00:47,603 --> 01:00:49,313 ‫אבל באותה נשימה, הקהילה שלו‬ 1163 01:00:49,396 --> 01:00:52,066 ‫היא זו שהביאה אותו למקום שבו הוא נמצא עכשיו,‬ 1164 01:00:52,149 --> 01:00:54,485 ‫אז זאת לא כל הקהילה, אלא כמה אנשים...‬ 1165 01:00:54,568 --> 01:00:56,236 ‫אנדי נורמן אולפני טיילר פרי‬ 1166 01:00:56,320 --> 01:00:58,280 ‫אבל אנחנו אוהבים גם את האנשים האלה.‬ 1167 01:01:03,994 --> 01:01:08,791 ‫אני חושב שהחלק הקשה ביותר בכל ההצלחה לא היה המאבק בהוליווד,‬ 1168 01:01:08,874 --> 01:01:10,793 ‫אלא באנשים שחורים.‬ 1169 01:01:10,876 --> 01:01:16,799 ‫יש מעמד מסוים של אנשים שחורים שמתנשאים על כל הדברים של טיילר פרי.‬ 1170 01:01:18,467 --> 01:01:20,219 ‫כשאני בודק את ההיסטוריה‬ 1171 01:01:20,302 --> 01:01:22,971 ‫של מה עשינו זה לזה כאנשים שחורים,‬ 1172 01:01:23,055 --> 01:01:26,183 ‫לאנשים אחרים שהצליחו, מעניין לראות את זה.‬ 1173 01:01:26,266 --> 01:01:31,480 ‫"איימוס ואנדי" היו האפרו-אמריקאים הראשונים בטלוויזיה.‬ 1174 01:01:31,563 --> 01:01:36,568 ‫ו"האיגוד הלאומי לקידום צבעוניים" החרים... זה היה החרם הטלוויזיוני הראשון אי פעם.‬ 1175 01:01:36,652 --> 01:01:40,114 ‫אז ביטלו את הסדרה בשנת 1953,‬ 1176 01:01:40,197 --> 01:01:46,036 ‫ולא היה עוד צוות שחקנים שחור בטלוויזיה עד סוף שנות ה-60.‬ 1177 01:01:46,370 --> 01:01:49,957 ‫"האיגוד הלאומי לקידום צבעוניים" החרים את "הצבע ארגמן"‬ 1178 01:01:50,040 --> 01:01:54,294 ‫בגלל התיאור של גברים שחורים,‬ 1179 01:01:54,378 --> 01:01:57,631 ‫ואת אליס ווקר, אישה שחורה, שכתבה את היצירה הזו.‬ 1180 01:01:57,714 --> 01:02:00,384 ‫אז הם השביתו והחרימו גם מחוץ לטקס האוסקר.‬ 1181 01:02:00,467 --> 01:02:04,221 ‫לנגסטון יוז כינה את זורה ניל הרסטון "גרסה חדשה של הכושי",‬ 1182 01:02:04,304 --> 01:02:09,184 ‫כי היא דיברה בניב דרומי, והיא כתבה בניב הזה.‬ 1183 01:02:09,268 --> 01:02:12,646 ‫אז למדתי בשלב מוקדם‬ 1184 01:02:12,729 --> 01:02:16,567 ‫שזה בסדר, ככה זה תמיד.‬ 1185 01:02:17,025 --> 01:02:19,528 ‫לא משנה כמה טובה או טהורה הכוונה שלך,‬ 1186 01:02:19,611 --> 01:02:24,116 ‫לא משנה כמה אנשים היא תרומם מייאוש ומעצב,‬ 1187 01:02:24,199 --> 01:02:28,412 ‫הדבר היחיד שחשוב למבקרים מסוימים‬ 1188 01:02:28,495 --> 01:02:32,249 ‫הוא אם זה מה שנחשב בעיניהם אמנות.‬ 1189 01:02:32,332 --> 01:02:37,629 ‫מה שאני לא אעשה, או מה שאני לא יכול לעשות, זה לשנות את מהותי, את עצמי,‬ 1190 01:02:37,713 --> 01:02:41,633 ‫את מה שנועדתי לעשות ואת הדרך שבה אני עושה זאת, כי מישהו...‬ 1191 01:02:41,717 --> 01:02:45,095 ‫כי יש מבקרים שזאת לא אמנות בעיניהם.‬ 1192 01:02:46,013 --> 01:02:47,931 ‫הקהל שם.‬ 1193 01:02:48,557 --> 01:02:50,684 ‫הוא שם לב לקהל‬ 1194 01:02:50,767 --> 01:02:53,270 ‫שאנשים התעלמו ממנו ואמרו לו, "תעלה אלינו".‬ 1195 01:02:53,353 --> 01:02:55,772 ‫והוא אמר, "לא, אני פה למטה איתכם.‬ 1196 01:02:55,856 --> 01:02:58,609 ‫"אנחנו נצחק על הדברים שאנחנו צוחקים עליהם‬ 1197 01:02:58,692 --> 01:03:00,194 ‫"בהתכנסויות משפחתיות.‬ 1198 01:03:00,277 --> 01:03:03,197 ‫"נדבר בפומבי על הדברים שבעינינו הם משעשעים."‬ 1199 01:03:03,280 --> 01:03:06,492 ‫כשבוחנים קומיקאים לבנים...‬ 1200 01:03:08,452 --> 01:03:11,288 ‫מותר להם לעשות את הדברים המגוחכים ביותר,‬ 1201 01:03:11,371 --> 01:03:15,042 ‫והקומיקאי לא צריך להתמודד עם "אתה מציג באור שלילי את כל האירים".‬ 1202 01:03:15,125 --> 01:03:16,960 ‫"אתה מביך את כל הסקוטים..."‬ 1203 01:03:17,044 --> 01:03:18,545 ‫"אתה מביך את הבריטים..."‬ 1204 01:03:18,629 --> 01:03:21,006 ‫מל ברוקס לא חשש להציג את תרבותו באור שלילי.‬ 1205 01:03:21,089 --> 01:03:22,883 ‫הוא רצה רק להצחיק.‬ 1206 01:03:22,966 --> 01:03:27,387 ‫ואם זה כלל שימוש בסיפורים שהייתה לו בעלות או שליטה עליהם,‬ 1207 01:03:27,471 --> 01:03:28,555 ‫זה היה מותר.‬ 1208 01:03:28,639 --> 01:03:30,307 ‫ומר פרי עשה אותו דבר.‬ 1209 01:03:30,390 --> 01:03:32,059 ‫וזה היה מעשה גאוני שלו.‬ 1210 01:03:36,939 --> 01:03:38,232 ‫רק רגע חכו דקה‬ 1211 01:03:38,315 --> 01:03:39,566 ‫כולכם חשבתי שסיימתי‬ 1212 01:03:39,650 --> 01:03:42,736 ‫כשקניתי אסטון מרטין כולכם חשבתם שהיא הייתה מושכרת‬ 1213 01:03:42,819 --> 01:03:45,447 ‫מבסס שליטה על הכושים אני כמו פופאי עם התרד שלו‬ 1214 01:03:45,531 --> 01:03:48,242 ‫מ"מ, כן, זה הצוות שלי רוזאי הוא הקברניט, אני סגן‬ 1215 01:03:48,325 --> 01:03:51,203 ‫אני סופר מיליון במזומן ואז סוחר כאילו אני מרושש‬ 1216 01:03:51,286 --> 01:03:54,498 ‫הלמבורגיני החדשה שלי לא נוסעת כמו ה"גוסט" שלי‬ 1217 01:03:54,581 --> 01:03:57,417 ‫אני נוסע ברחבי העיר שלי עם אקדח קשור ליד שלי‬ 1218 01:03:57,501 --> 01:04:00,629 ‫כי הכושים האלה רוצים שאמות ואני חייב להצליח לחזור הביתה‬ 1219 01:04:02,422 --> 01:04:03,507 ‫אני אוהב את זה.‬ 1220 01:04:05,175 --> 01:04:06,176 ‫בוקר טוב לכולם.‬ 1221 01:04:06,260 --> 01:04:08,595 ‫אני לא מכיר אף אחד עם רצף כמו של טיילר.‬ 1222 01:04:08,679 --> 01:04:12,057 ‫בואו נבחן את הבמאים הגדולים ביותר ואת השחקנים הגדולים ביותר.‬ 1223 01:04:12,140 --> 01:04:14,393 ‫לא היה להם רצף של 20-19 סרטים‬ 1224 01:04:14,476 --> 01:04:17,187 ‫שבו הקהל שלהם פשוט המשיך להגיע בכל פעם.‬ 1225 01:04:17,271 --> 01:04:18,981 ‫כלומר, זה היסטורי.‬ 1226 01:04:19,064 --> 01:04:22,734 ‫טיילר בנה קהל מעריצים שהיה אפשר ללחוץ על מתג‬ 1227 01:04:22,818 --> 01:04:27,990 ‫והוא הופיע, וזה נתן לו יתרון על כל קולנוען אחר.‬ 1228 01:04:28,073 --> 01:04:31,076 ‫מה שהוא עשה בשונה מהאחרים היה‬ 1229 01:04:31,159 --> 01:04:36,331 ‫לעבור באופן חלק בין קולנוע לטלוויזיה, והוא שלט בזה.‬ 1230 01:04:38,000 --> 01:04:40,460 ‫בתעשיית הבידור מעריכים‬ 1231 01:04:40,544 --> 01:04:41,628 ‫בעלות על דברים.‬ 1232 01:04:41,712 --> 01:04:45,173 ‫ואתה הבעלים של פיסות נייר שנותנות לך זכויות לדברים,‬ 1233 01:04:45,257 --> 01:04:50,637 ‫וטיילר רצה להיות הבעלים של כל הזכויות, עוד לפני שהיה לו כוח מיקוח.‬ 1234 01:04:53,015 --> 01:04:55,934 ‫כן, מההתחלה הבעלות הייתה‬ 1235 01:04:56,018 --> 01:04:59,354 ‫הדבר החשוב ביותר לטיילר, מלבד השליטה בתחום היצירתי,‬ 1236 01:04:59,438 --> 01:05:02,107 ‫כי היא נתנה לו שליטה מלאה לעשות מה שהוא רצה.‬ 1237 01:05:02,190 --> 01:05:03,483 ‫מארק איטקין סוכן לשעבר‬ 1238 01:05:03,567 --> 01:05:06,028 ‫ויתור על בעלות הוא לא אפשרות.‬ 1239 01:05:06,111 --> 01:05:09,656 ‫אם אני כתבתי והפקתי ועבדתי על זה קשה, זה לא יכול להיות בבעלותך.‬ 1240 01:05:10,657 --> 01:05:12,576 ‫לג'יי-זי יש שורה בשיר שאומרת,‬ 1241 01:05:12,659 --> 01:05:16,997 ‫"אתם הכושים לוקחים מקדמות, אבל אנחנו כאן לוקחים סיכונים אמיתיים."‬ 1242 01:05:17,080 --> 01:05:22,044 ‫וזה הסתדר לי כי מעולם לא רציתי להיות אדם‬ 1243 01:05:22,127 --> 01:05:25,547 ‫שצריך לחכות שמישהו ייתן לו צ'ק‬ 1244 01:05:25,631 --> 01:05:28,258 ‫ויגיד, "טוב, לך תעשה משהו למען האנשים שלך".‬ 1245 01:05:28,342 --> 01:05:30,177 ‫לא ניכנס לדקויות,‬ 1246 01:05:30,260 --> 01:05:34,890 ‫אבל היו הרבה פעמים שאנשים פקפקו בסיפורים שהוא סיפר,‬ 1247 01:05:34,973 --> 01:05:36,725 ‫באופן שבו הוא סיפר אותם, והוא היה אומר,‬ 1248 01:05:36,808 --> 01:05:39,311 ‫"תקשיבו. רק תנו לי גישה לשוק שלי.‬ 1249 01:05:39,394 --> 01:05:41,813 ‫"אני מכיר את השוק. בבקשה אל תספרו לי עליו."‬ 1250 01:05:41,897 --> 01:05:44,900 ‫והם תמיד רצו לתת לו איזושהי הערה או ביקורת,‬ 1251 01:05:44,983 --> 01:05:49,237 ‫ואז הם הבינו שהוא באמת מכיר את השוק שלו,‬ 1252 01:05:49,321 --> 01:05:50,530 ‫צריך פשוט לזוז הצידה,‬ 1253 01:05:50,614 --> 01:05:52,699 ‫וזה נכון.‬ 1254 01:05:52,783 --> 01:05:55,619 ‫תקשיב, אני לא כועס על אף אחד שלא רוצה להיות בעלים,‬ 1255 01:05:55,702 --> 01:05:58,246 ‫כן, שלא רוצה לשאת באחריות הזאת,‬ 1256 01:05:58,330 --> 01:06:01,291 ‫כי זו עבודה קשה. עובדים קשה מאוד בתור בעלים,‬ 1257 01:06:01,375 --> 01:06:04,795 ‫ואין אף אחד, אני מתכוון לאף אחד, שעבד יותר ממני.‬ 1258 01:06:04,878 --> 01:06:07,297 ‫אף אחד לא יכול לעבוד יותר ממני.‬ 1259 01:06:07,381 --> 01:06:09,341 ‫אפילו ג'יימס בראון היה משתחווה.‬ 1260 01:06:13,720 --> 01:06:16,014 ‫אני זוכר שבשלב מוקדם שמעתי סיפורים,‬ 1261 01:06:16,098 --> 01:06:19,976 ‫כשהוא הציע את סדרת הטלוויזיה הראשונה שלו לכמה מנהלים מהוליווד.‬ 1262 01:06:20,060 --> 01:06:23,438 ‫הם רצו לתת לו הערות, "ואז נקנה ממך כמה פרקים".‬ 1263 01:06:23,522 --> 01:06:26,191 ‫והוא אמר, "מה? אני לא עובד ככה."‬ 1264 01:06:26,274 --> 01:06:30,070 ‫העובדה שהם סירבו בגלל זה דחפה את טיילר לסרב.‬ 1265 01:06:30,153 --> 01:06:31,738 ‫אוזי ארו אולפני האחים ארו‬ 1266 01:06:31,822 --> 01:06:34,741 ‫ולדעתי זה גרם לו לחשוב, "איך אעשה זאת בעצמי?"‬ 1267 01:06:34,825 --> 01:06:38,245 ‫ולכן מכיוון שטיילר הוא טיילר, הוא חולל מהפכה בתבנית כולה‬ 1268 01:06:38,328 --> 01:06:41,915 ‫ויצר דרך חדשה לגמרי למכור טלוויזיה.‬ 1269 01:06:41,998 --> 01:06:44,793 ‫מה שהיו עושים בעסק הזה הוא לצלם פרק פיילוט,‬ 1270 01:06:44,876 --> 01:06:48,296 ‫אם הפיילוט נקנה, קיווית לקבל 12 עד 20 פרקים בעונה הבאה.‬ 1271 01:06:48,380 --> 01:06:49,965 ‫אם הם הצליחו, קיבלת עוד 20.‬ 1272 01:06:50,048 --> 01:06:53,051 ‫כולם רצו להגיע ל-100 כדי להגיע לסינדיקציה,‬ 1273 01:06:53,135 --> 01:06:57,139 ‫מה שאומר שיש בזה כסף לטווח ארוך ותמלוגים.‬ 1274 01:06:57,931 --> 01:07:00,142 ‫הוא נכנס בחוזקה לטלוויזיה.‬ 1275 01:07:00,225 --> 01:07:03,520 ‫הוא היה פורץ דרך עם הסדרה המקורית שלו,‬ 1276 01:07:03,603 --> 01:07:06,356 ‫שהוא עשה כחלק מהנוסחה של "90-10".‬ 1277 01:07:06,440 --> 01:07:08,024 ‫נפיק עשרה פרקים מכיסנו,‬ 1278 01:07:08,108 --> 01:07:11,695 ‫אם הם מצליחים בקרב פלח שוק מסוים, הרשת מסכימה לקנות 90 נוספים.‬ 1279 01:07:11,778 --> 01:07:14,030 ‫מה שמביא אותך היישר לסינדיקציה.‬ 1280 01:07:14,114 --> 01:07:15,824 ‫שוב, עסקה מצוינת.‬ 1281 01:07:16,283 --> 01:07:20,746 ‫זה היה ייחודי לו, וזה היה גאוני.‬ 1282 01:07:20,829 --> 01:07:25,292 ‫ידעתי שהאולפנים המסורתיים כנראה לעולם לא יסכימו למשהו כזה.‬ 1283 01:07:25,375 --> 01:07:30,005 ‫נדרש לכך עסק בוטיק בעסקי הסינדיקציה‬ 1284 01:07:30,088 --> 01:07:33,592 ‫שיהיה מוכן לקחת סיכונים, והכי חשוב,‬ 1285 01:07:33,675 --> 01:07:37,345 ‫שייתן לטיילר את החופש היצירתי לעשות מה שהוא רצה לעשות.‬ 1286 01:07:37,429 --> 01:07:39,639 ‫והגאונות הנוספת היא שטיילר היה הבעלים שלו.‬ 1287 01:07:39,723 --> 01:07:41,266 ‫הרכבת הזו יצאה לדרכה.‬ 1288 01:07:41,975 --> 01:07:44,728 ‫מה שעוד לא נעשה קודם לכן,‬ 1289 01:07:44,811 --> 01:07:47,689 ‫אבל זה היופי בעבודה עם טיילר פרי,‬ 1290 01:07:47,773 --> 01:07:52,736 ‫טיילר היה מוכן להשקיע את הכסף שלו בהפקת עשרת הפרקים האלה.‬ 1291 01:07:52,819 --> 01:07:56,281 ‫אני מנסה להכין עשרה לטי-בי-אס, לפחות את העשרה הראשונים.‬ 1292 01:07:56,364 --> 01:08:00,202 ‫אז לא רק שהוא יהיה הבעלים שלהם ותהיה לו שליטה יצירתית מלאה,‬ 1293 01:08:00,285 --> 01:08:04,372 ‫אלא תהיה לו גם שליטה כספית אם הם יצליחו.‬ 1294 01:08:04,456 --> 01:08:08,794 ‫אז הוא החליט לפתוח את ארנקו ולהשקיע את כספו.‬ 1295 01:08:08,877 --> 01:08:12,047 ‫ואז נסעתי לאטלנטה והפקתי עשרה פרקים של "בית מש' פיין".‬ 1296 01:08:12,130 --> 01:08:14,674 ‫העסקה הייתה שבמהלך תקופה של שבועיים‬ 1297 01:08:14,758 --> 01:08:16,009 ‫נבחן את עשרת הפרקים,‬ 1298 01:08:16,091 --> 01:08:19,011 ‫ואז נעריך מה יהיה הצעד הבא.‬ 1299 01:08:19,095 --> 01:08:22,432 ‫טיילר פרי לוקח סיכונים, אז למה לא להסתכן?‬ 1300 01:08:22,515 --> 01:08:24,184 ‫הפרקים משודרים...‬ 1301 01:08:26,185 --> 01:08:27,562 ‫טיילר פרי מציג בית מש' פיין‬ 1302 01:08:27,645 --> 01:08:29,231 ‫והם מצליחים בענק.‬ 1303 01:08:29,314 --> 01:08:33,276 ‫הרייטינג היה גבוה יותר מזה שהיה למה ששודר שם קודם, וזה הדהים אותם.‬ 1304 01:08:33,359 --> 01:08:35,237 ‫הם אמרו, "טוב, מה אתה רוצה לעשות?‬ 1305 01:08:35,319 --> 01:08:37,572 ‫"מישהו בא והציע 17. הם רוצים עוד 17.‬ 1306 01:08:37,656 --> 01:08:39,073 ‫"מישהו רוצה 26."‬ 1307 01:08:39,157 --> 01:08:41,785 ‫אמרתי, "אני רוצה 100 פרקים כדי להיות בסינדיקציה".‬ 1308 01:08:41,868 --> 01:08:45,622 ‫מארק חזר לטי-בי-אס, והם אמרו, "ניקח את 90 הפרקים".‬ 1309 01:08:45,705 --> 01:08:48,792 ‫משם הגיע המודל 90-10.‬ 1310 01:08:48,875 --> 01:08:51,086 ‫וזו הייתה הפעם הראשונה שזה נעשה.‬ 1311 01:08:51,169 --> 01:08:55,340 ‫אז עשרה פרקי פיילוט שהוא מימן בעצמו,‬ 1312 01:08:55,423 --> 01:08:58,844 ‫וזה כנראה היה כל הכסף שהיה לו באותו זמן,‬ 1313 01:08:58,926 --> 01:09:01,805 ‫אבל שוב, הוא משקיע מחדש בעצמו,‬ 1314 01:09:01,888 --> 01:09:04,349 ‫משקיע מחדש באנשים, משקיע מחדש בקהל‬ 1315 01:09:04,432 --> 01:09:07,685 ‫ומבין, "תקשיבו, אני הולך על כל הקופה".‬ 1316 01:09:07,769 --> 01:09:12,232 ‫אז טיילר הימר על עצמו בטלוויזיה, והוא הצליח בגדול עם ההימור הזה.‬ 1317 01:09:12,314 --> 01:09:15,026 ‫הם חשבו, "טוב, אולי הוא יצליח עם עוד כמה פרקים",‬ 1318 01:09:15,109 --> 01:09:19,029 ‫אבל זאת הייתה אחת הסדרות המצליחות ביותר בכבלים בכל הזמנים.‬ 1319 01:09:19,113 --> 01:09:21,992 ‫וכמובן, הם רצו יותר מ-100 הפרקים הראשונים,‬ 1320 01:09:22,075 --> 01:09:24,703 ‫ואז טיילר כתב את "לפגוש את הבראונים".‬ 1321 01:09:24,786 --> 01:09:27,037 ‫אני זוכרת שקינאתי מאוד,‬ 1322 01:09:27,122 --> 01:09:29,875 ‫בשלב הזה, הייתי המנכ"לית של בי-אי-טי...‬ 1323 01:09:29,957 --> 01:09:31,710 ‫דברה ל' לי לשעבר מנכ"לית בי-אי-טי‬ 1324 01:09:31,792 --> 01:09:36,089 ‫ופתאום לטי-בי-אס יש שתי סדרות מאת טיילר פרי‬ 1325 01:09:36,171 --> 01:09:38,425 ‫שהפכו מיד ללהיט.‬ 1326 01:09:38,508 --> 01:09:41,553 ‫הוא הציל אותי ברשת או-וו-אן. הוא ממש הציל אותי.‬ 1327 01:09:41,636 --> 01:09:47,350 ‫הוא התנדב ואמר, "אני יכול לכתוב לך סדרה, ואני יכול לוודא שתהיה להיט".‬ 1328 01:09:47,975 --> 01:09:50,979 ‫"אלה שעם ואלה שבלי" משודרת זמן רב ויש לה רייטינג מצוין.‬ 1329 01:09:51,062 --> 01:09:54,064 ‫אמרתי לו יום אחד, "היא כמו הסדרה 'כשהעולם מסתובב'".‬ 1330 01:09:54,149 --> 01:09:57,277 ‫לא היה ויל פאקר, לא הייתה אווה דוברניי‬ 1331 01:09:57,360 --> 01:09:58,904 ‫ולא הייתה "גרינליף",‬ 1332 01:09:58,987 --> 01:10:01,948 ‫אם טיילר לא היה אומר, "הנה, תני לי לעזור לך".‬ 1333 01:10:02,032 --> 01:10:04,492 ‫ניסינו לעשות איתו עסקה לפני זמן רב,‬ 1334 01:10:04,576 --> 01:10:06,661 ‫בשלב מוקדם, לפני שהוא עבר לאו-וו-אן.‬ 1335 01:10:06,745 --> 01:10:09,289 ‫העסקה עם "ויאקום" יצאה לפועל 12 שנים‬ 1336 01:10:09,372 --> 01:10:12,250 ‫אחרי הפעם הראשונה שדיברנו עליה.‬ 1337 01:10:12,334 --> 01:10:16,087 ‫חלק מהחבר'ה ב"ויאקום" חשבו שהקריירה שלו תדעך.‬ 1338 01:10:16,171 --> 01:10:18,006 ‫טוב, התברר שזו הייתה טעות,‬ 1339 01:10:18,089 --> 01:10:21,968 ‫והוא ממשיך לחשוב על עוד ועוד רעיונות.‬ 1340 01:10:22,052 --> 01:10:24,763 ‫כשאני נכנס לחברות האלה, אני יודע מה עליי להביא.‬ 1341 01:10:24,846 --> 01:10:28,725 ‫והנה אני, עומד בראש כל העבודה הזו שעשיתי,‬ 1342 01:10:28,808 --> 01:10:31,353 ‫ואני מסוגל לומר שאני מעריך מאוד‬ 1343 01:10:31,436 --> 01:10:33,730 ‫את כל הטוב, הרע והמכוער שהיו בדרך לכאן.‬ 1344 01:10:37,192 --> 01:10:38,234 ‫תבורכי, מה שלומך?‬ 1345 01:10:38,318 --> 01:10:39,945 ‫זה די-ג'יי חאלד!‬ 1346 01:10:40,654 --> 01:10:43,990 ‫נצלם עוד פעם, נצלם בעדשה רחבה. כמה זמן למיילס? תחזרו אחורה.‬ 1347 01:10:44,074 --> 01:10:47,452 ‫אני חושבת שבאופן כללי אנשים שחורים לא זוכים להערכה ראויה.‬ 1348 01:10:47,535 --> 01:10:49,162 ‫גייל קינג כתבת ועורכת, אופרה דיילי‬ 1349 01:10:49,245 --> 01:10:52,624 ‫והנה טיילר פרי יוצר סדרה של להיטים,‬ 1350 01:10:52,707 --> 01:10:56,044 ‫אבל לדעתי לא כיבדו את יצירותיו בהוליווד.‬ 1351 01:10:56,127 --> 01:11:00,173 ‫אם יש דבר אחד שכולם מכבדים, זה כסף,‬ 1352 01:11:00,256 --> 01:11:03,134 ‫ואנשים ראו את אולפני טיילר פרי,‬ 1353 01:11:03,218 --> 01:11:07,889 ‫ואני חושבת שבפעם הראשונה אנשים אמרו, "וואו. תזכירו לי מה הוא עושה?"‬ 1354 01:11:07,973 --> 01:11:11,476 ‫הם הכירו את שמו, אולי הם הכירו חלק מיצירותיו,‬ 1355 01:11:11,559 --> 01:11:13,436 ‫אבל הם הביטו באולפני טיילר פרי,‬ 1356 01:11:13,520 --> 01:11:18,441 ‫ולא היה אפשר היה להתכחש לכישרון ולכוח של טיילר פרי.‬ 1357 01:11:18,525 --> 01:11:22,278 ‫היו לי הרבה אולפנים שחשבתי שיהיו "האולפנים" שלי.‬ 1358 01:11:22,362 --> 01:11:24,280 ‫הבניין הראשון היה ברחוב הוק.‬ 1359 01:11:24,364 --> 01:11:26,825 ‫אני חושב שהוא היה לא יותר מ-280 או 370 מ"ר,‬ 1360 01:11:26,908 --> 01:11:29,077 ‫וחשבתי, "כן, זה יהיה אולפן הסרטים שלי".‬ 1361 01:11:29,160 --> 01:11:32,038 ‫אני זוכר שדיברנו על "יומנה של אישה שחורה משוגעת",‬ 1362 01:11:32,122 --> 01:11:34,499 ‫והמפיקים באו ואמרו, "אין פה מספיק מקום.‬ 1363 01:11:34,582 --> 01:11:36,459 ‫"לא נוכל לצלם סרט בבניין הזה."‬ 1364 01:11:36,543 --> 01:11:37,794 ‫אמרתי, "מה זאת אומרת?"‬ 1365 01:11:37,877 --> 01:11:39,921 ‫כי לא עשיתי את זה לפני כן.‬ 1366 01:11:40,005 --> 01:11:42,048 ‫קניתי בניין גדול יותר ברחוב קרוג.‬ 1367 01:11:42,132 --> 01:11:44,217 ‫כשעברנו לשם לא הייתה מספיק חנייה,‬ 1368 01:11:44,300 --> 01:11:46,177 ‫השכנים התלוננו בכל יום,‬ 1369 01:11:46,261 --> 01:11:47,762 ‫ופשוט המשכתי בכוח‬ 1370 01:11:47,846 --> 01:11:49,889 ‫וניסיתי לומר, "זה המקום.‬ 1371 01:11:49,973 --> 01:11:51,558 ‫"כאן זה יקרה. זה המקום."‬ 1372 01:11:51,641 --> 01:11:54,310 ‫כי היה לי קטע שפשוט רציתי לעשות רק דברים‬ 1373 01:11:54,394 --> 01:11:55,979 ‫שאני יכול לממן בעצמי,‬ 1374 01:11:56,062 --> 01:11:58,106 ‫אבל לפעמים כשמגיעים לרמות הגבוהות,‬ 1375 01:11:58,189 --> 01:12:00,984 ‫צריך לשלם לפי המקום שאליו אתה הולך,‬ 1376 01:12:01,067 --> 01:12:03,319 ‫ולא בהכרח לפי המקום שאתה נמצא עכשיו.‬ 1377 01:12:03,403 --> 01:12:05,071 ‫המסר הזה הגיע אליי ברור כשמש,‬ 1378 01:12:05,155 --> 01:12:06,656 ‫אתה גדול, וזה מחייב.‬ 1379 01:12:07,198 --> 01:12:09,784 ‫כשעזבנו את המקום הזה ועברנו לגרינבראייר,‬ 1380 01:12:09,868 --> 01:12:12,495 ‫לעולם לא אשכח את הערב הזה, כי עוה"ד שלי בזמנו‬ 1381 01:12:12,579 --> 01:12:14,873 ‫אמר, "אני יודע שיש לך בעיות ברחוב קרוג.‬ 1382 01:12:14,956 --> 01:12:17,333 ‫"בבקשה לך לבדוק את המקום בגרינבראייר."‬ 1383 01:12:17,417 --> 01:12:20,712 ‫ואני עומד מול השערים ואני מתפלל על זה,‬ 1384 01:12:20,795 --> 01:12:25,592 ‫ואני מביט בשערים, ופסוקים מכתבי הקודש מודבקים על כל השערים.‬ 1385 01:12:25,675 --> 01:12:28,303 ‫והציטוט האהוב עליי היה מתהילים צ"א.‬ 1386 01:12:29,554 --> 01:12:32,140 ‫אמרתי, "אם זה לא סימן, אני לא יודע מה כן."‬ 1387 01:12:32,223 --> 01:12:35,393 ‫מבנים היו משהו שהכרתי כל חיי.‬ 1388 01:12:35,477 --> 01:12:38,813 ‫גדלתי בנסורת, ואם אוכל לבנות בניין שיהיה בבעלותי,‬ 1389 01:12:38,897 --> 01:12:41,608 ‫ולאחסן בו הכול, את התאורה, את הסאונד ואת המצלמות,‬ 1390 01:12:41,691 --> 01:12:45,278 ‫אם אוכל לשים הכול בחדר אחד, אני יודע שבסוף, הבעלות על המוצר הזה,‬ 1391 01:12:45,361 --> 01:12:48,114 ‫להצליח לעבור את זה, לא להרוויח כרגע,‬ 1392 01:12:48,198 --> 01:12:50,700 ‫אבל כשהכול יתכנס לקטלוג הזה,‬ 1393 01:12:50,784 --> 01:12:53,244 ‫הוא יהיה שווה סכום עצום.‬ 1394 01:12:53,328 --> 01:12:55,205 ‫וכאן אנחנו נמצאים.‬ 1395 01:12:55,872 --> 01:12:58,833 ‫הוא האמין בקהילת הקולנוע והבידור באטלנטה‬ 1396 01:12:58,917 --> 01:13:00,168 ‫לפני כולם.‬ 1397 01:13:00,251 --> 01:13:02,754 ‫כשהשביעו אותי בארבעה בינואר 2010...‬ 1398 01:13:02,837 --> 01:13:04,214 ‫קסים ריד לשעבר ראש העיר אטלנטה‬ 1399 01:13:04,297 --> 01:13:07,509 ‫תעשיית הקולנוע והבידור באטלנטה ובג'ורג'יה‬ 1400 01:13:07,592 --> 01:13:10,303 ‫הייתה עסק שגלגל כ-350 מיליון דולר‬ 1401 01:13:10,386 --> 01:13:14,557 ‫והעסיק 9,000-7,000 עובדים.‬ 1402 01:13:14,641 --> 01:13:17,769 ‫כשעזבתי בשניים בינואר 2018,‬ 1403 01:13:17,852 --> 01:13:20,688 ‫התעשייה הזאת גלגלה 9.5 מיליארד דולר‬ 1404 01:13:20,772 --> 01:13:24,067 ‫והעסיקה מעל 34 אלף עובדים.‬ 1405 01:13:24,150 --> 01:13:26,778 ‫מרכז האנרגיה של כל זה‬ 1406 01:13:26,861 --> 01:13:30,740 ‫התחיל עם טיילר פרי ועם אולפני טיילר פרי,‬ 1407 01:13:30,824 --> 01:13:35,120 ‫ובכל פעם שרואים סרט עם לוגו האפרסק עליו,‬ 1408 01:13:35,203 --> 01:13:37,497 ‫עלינו להוריד את הכובע בפני טיילר.‬ 1409 01:13:38,998 --> 01:13:41,084 ‫הפתיחה החגיגית של אולפני טיילר פרי‬ 1410 01:13:41,167 --> 01:13:45,171 ‫כללה סגל כוכבים שהרשים אפילו את האיש הגדול בעצמו.‬ 1411 01:13:45,255 --> 01:13:47,423 ‫אני נרגש כל כך שסידני פואטייה כאן,‬ 1412 01:13:47,507 --> 01:13:49,801 ‫וסיסלי טייסון, ואופרה בדרכה לכאן.‬ 1413 01:13:49,884 --> 01:13:53,429 ‫אני נרגש מאוד שכולם הגיעו... רובי די? אתם צוחקים עליי?‬ 1414 01:13:53,513 --> 01:13:56,307 ‫האנק ארון. אנשים שסללו את הדרך כדי שזה יוכל לקרות.‬ 1415 01:13:56,391 --> 01:13:59,561 ‫הוא יציב והוא איתן, והוא לא מתחזה.‬ 1416 01:13:59,644 --> 01:14:01,563 ‫אפשר להרגיש כמה הוא אמיתי.‬ 1417 01:14:01,938 --> 01:14:05,400 ‫אפרו-אמריקאי צעיר שעזב את ניו אורלינס עם מעט מאוד...‬ 1418 01:14:05,483 --> 01:14:07,026 ‫ג'ון לואיס פעיל זכויות אזרח‬ 1419 01:14:07,110 --> 01:14:09,571 ‫וניסה להגשים את החלום שלו פה בעיר.‬ 1420 01:14:09,654 --> 01:14:10,905 ‫חייבים להאמין.‬ 1421 01:14:10,989 --> 01:14:12,240 ‫הוא התחיל מכלום.‬ 1422 01:14:12,323 --> 01:14:14,409 ‫זה סיפור אמריקאי חזק.‬ 1423 01:14:14,492 --> 01:14:15,451 ‫ויל סמית‬ 1424 01:14:16,077 --> 01:14:18,454 ‫ברגע קסום, לקראת סוף הערב,‬ 1425 01:14:18,538 --> 01:14:23,877 ‫טיילר ליווה בעצמו את זוכה האוסקר האגדי לאורך השטיח האדום.‬ 1426 01:14:23,960 --> 01:14:25,253 ‫ויש רגע שבו‬ 1427 01:14:25,336 --> 01:14:28,464 ‫סידני פואטייה עומד לחנוך את אולפן הצילום שנקרא על שמו,‬ 1428 01:14:28,548 --> 01:14:31,509 ‫והוא דומע, וזיקוקים נורים במרחק.‬ 1429 01:14:31,593 --> 01:14:33,803 ‫אנחנו מצביעים זה על זה והוא אומר, "אתה",‬ 1430 01:14:33,887 --> 01:14:35,138 ‫אני אומר, "לא, אתה".‬ 1431 01:14:35,221 --> 01:14:37,891 ‫גבירותיי ורבותיי, אנא הצטרפו אלינו‬ 1432 01:14:37,974 --> 01:14:41,769 ‫בחנוכת אולפן הצילום על שם סידני פואטייה.‬ 1433 01:14:45,982 --> 01:14:48,109 ‫באותו רגע הוא יוצא,‬ 1434 01:14:48,193 --> 01:14:51,654 ‫אופרה תופסת אותו, הם מתחבקים והיא אומרת, "על מה חשבת שם?"‬ 1435 01:14:51,738 --> 01:14:53,823 ‫והוא אמר, "נזכרתי שבאולפני אם-ג'י-אם,‬ 1436 01:14:53,907 --> 01:14:58,703 ‫"הייתי האדם השחור היחיד שהורשה להיכנס, אני ומצחצח הנעליים."‬ 1437 01:15:00,914 --> 01:15:05,710 ‫כעת האדם השחור הזה וכל האנשים השחורים האלה צופים ברגע הזה.‬ 1438 01:15:05,793 --> 01:15:08,338 ‫קשה לא להכניס גזע לסיפור‬ 1439 01:15:08,421 --> 01:15:11,007 ‫כשזה נוגע כל כך בשלילת זכויות‬ 1440 01:15:11,090 --> 01:15:14,219 ‫ובדברים שהיינו צריכים להילחם בהם.‬ 1441 01:15:14,302 --> 01:15:18,765 ‫אז לכבד אותו ולתת לו את הרגע הזה היה דבר אדיר.‬ 1442 01:15:18,848 --> 01:15:21,017 ‫אולפני טיילר פרי‬ 1443 01:15:23,311 --> 01:15:27,440 ‫אז באמצע כל ההצלחה הזו,‬ 1444 01:15:28,483 --> 01:15:32,362 ‫אני מתמודד עם הגסיסה האיטית של אימא שלי.‬ 1445 01:15:36,699 --> 01:15:40,328 ‫אימא שלי הייתה בכיסא גלגלים בזמנו, והיא כבר לא ראתה.‬ 1446 01:15:47,168 --> 01:15:49,254 ‫ורכנתי אליה.‬ 1447 01:15:57,595 --> 01:16:01,182 ‫רכנתי אליה ואמרתי, "את בסדר?"‬ 1448 01:16:01,266 --> 01:16:03,518 ‫היא אמרה, "כן, הכול יפהפה".‬ 1449 01:16:05,270 --> 01:16:06,854 ‫שאלתי, "איך את יודעת?"‬ 1450 01:16:09,440 --> 01:16:11,025 ‫היא ענתה, "אני מרגישה את זה.‬ 1451 01:16:12,485 --> 01:16:14,362 ‫"הרגשתי את זה". היא הרגישה את זה.‬ 1452 01:16:15,655 --> 01:16:19,200 ‫זה רגע מצוין, מדהים ונפלא.‬ 1453 01:16:25,999 --> 01:16:28,001 ‫כשאני מסתכל סביב בחדר הזה...‬ 1454 01:16:32,046 --> 01:16:34,340 ‫מסתכל על אימי מסתכלת עליי.‬ 1455 01:16:34,424 --> 01:16:36,050 ‫את רואה מה הבן שלך עשה?‬ 1456 01:16:41,431 --> 01:16:45,643 ‫העובדה שהיא ראתה את הרגע הזה‬ 1457 01:16:46,894 --> 01:16:51,816 ‫של הילד שלה שעבר איתה ביחד את כל הקשיים האלה,‬ 1458 01:16:52,984 --> 01:16:54,152 ‫זה היה טוב.‬ 1459 01:16:54,652 --> 01:16:56,863 ‫זה היה טוב מאוד. זה היה ערב טוב.‬ 1460 01:17:01,117 --> 01:17:05,204 ‫ואני זוכר שאפילו לפני כן, השיר "אימא" של "בויז טו מן" התנגן ברדיו,‬ 1461 01:17:05,705 --> 01:17:07,498 ‫והיא נסעה לאנשהו.‬ 1462 01:17:07,582 --> 01:17:10,084 ‫היא התקשרה אליי, וזה הפחיד אותי,‬ 1463 01:17:10,168 --> 01:17:14,797 ‫כי... כשהיא חלתה,‬ 1464 01:17:14,881 --> 01:17:17,050 ‫לא יכולתי לכבות את הטלפון שלי.‬ 1465 01:17:17,133 --> 01:17:21,012 ‫הוא נשאר דלוק כל הזמן, הוא אף פעם לא היה על מצב שקט.‬ 1466 01:17:21,346 --> 01:17:25,058 ‫והיא בכתה בהיסטריה,‬ 1467 01:17:25,141 --> 01:17:27,060 ‫וחשבתי, "אני חייב לעלות על טיסה".‬ 1468 01:17:27,143 --> 01:17:29,645 ‫שאלתי, "מה יש? מה יש?"‬ 1469 01:17:29,729 --> 01:17:33,733 ‫והיא אמרה לי, "תודה.‬ 1470 01:17:33,816 --> 01:17:35,860 ‫"אם לא היית מתגבר וממשיך,‬ 1471 01:17:35,943 --> 01:17:41,616 ‫"גם כשאמרתי לך להפסיק, לא הייתי יכולה לקנות את התרופות שלי."‬ 1472 01:17:50,333 --> 01:17:51,959 ‫כשהיא מתה...‬ 1473 01:17:55,171 --> 01:17:57,340 ‫לא הצלחתי לצאת מזה.‬ 1474 01:17:57,423 --> 01:17:59,801 ‫וילי מקסין פרי‬ 1475 01:18:00,301 --> 01:18:03,596 ‫הכול היה תפל, היה חסר משהו בכל דבר.‬ 1476 01:18:03,679 --> 01:18:05,515 ‫הכול. שום דבר לא היה חשוב.‬ 1477 01:18:05,598 --> 01:18:08,851 ‫וזה היה ככה במשך...‬ 1478 01:18:09,602 --> 01:18:13,022 ‫מקסין בכתה אתמול את דמעתה האחרונה‬ 1479 01:18:13,106 --> 01:18:15,233 ‫הרבה מאוד זמן.‬ 1480 01:18:18,152 --> 01:18:20,279 ‫טיילר היה לצידה כשהיא נפטרה.‬ 1481 01:18:20,363 --> 01:18:22,156 ‫כל ילדיה היו שם.‬ 1482 01:18:23,866 --> 01:18:26,119 ‫וזה היה קשה מאוד, כי זו הייתה אחותי,‬ 1483 01:18:26,202 --> 01:18:27,745 ‫זו הייתה החברה שלי.‬ 1484 01:18:30,206 --> 01:18:31,791 ‫פשוט יצאתי מהחדר.‬ 1485 01:18:33,334 --> 01:18:36,045 ‫בטח בכיתי במשך יומיים או שלושה.‬ 1486 01:18:45,179 --> 01:18:48,015 ‫יש לי חרטה אחת בחיי, רק אחת.‬ 1487 01:18:48,599 --> 01:18:51,185 ‫כשאימא שלי הייתה על ערש דווי,‬ 1488 01:18:51,269 --> 01:18:54,897 ‫עמדתי לעזוב, כי הייתי צריך לחזור לאטלנטה לעשות משהו,‬ 1489 01:18:54,981 --> 01:18:56,774 ‫והיא פשוט הסתכלה עליי.‬ 1490 01:18:56,858 --> 01:18:59,277 ‫ואמרתי, "אני מוכרח ללכת". היא לא אמרה כלום.‬ 1491 01:18:59,360 --> 01:19:01,320 ‫היא לא הפסיקה לבהות בי.‬ 1492 01:19:02,113 --> 01:19:03,948 ‫והרגשתי...‬ 1493 01:19:04,532 --> 01:19:07,577 ‫ואז היא אמרה, "אני פשוט עייפה כל כך. אני עייפה".‬ 1494 01:19:07,660 --> 01:19:08,911 ‫אמרתי, "לא, זה בסדר",‬ 1495 01:19:08,995 --> 01:19:11,122 ‫והתחלתי לעשות את כל הקטע הרוחני...‬ 1496 01:19:11,205 --> 01:19:12,999 ‫"לא, אלוהים יעשה..."‬ 1497 01:19:13,875 --> 01:19:16,169 ‫ניסיתי להוציא אותה מזה בדיבורים.‬ 1498 01:19:16,252 --> 01:19:18,463 ‫והיא אמרה, "טוב, מותק. טוב".‬ 1499 01:19:18,546 --> 01:19:22,508 ‫החרטה היחידה שלי היא שלא נשארתי לשבת שם‬ 1500 01:19:22,592 --> 01:19:25,261 ‫והקשבתי למה שהיא רצתה לומר,‬ 1501 01:19:25,344 --> 01:19:30,641 ‫במקום לחשוב על עצמי באותו רגע, על כך שאאבד אותה.‬ 1502 01:19:31,559 --> 01:19:35,813 ‫לתת לה להיות ברגע ולספר לי את כל הדברים שהיא רצתה לומר.‬ 1503 01:19:38,107 --> 01:19:39,775 ‫כן. חרטה אחת.‬ 1504 01:19:41,194 --> 01:19:45,573 ‫טיילר, אני רוצה לומר לך כמה זה משמעותי עבורי,‬ 1505 01:19:45,656 --> 01:19:49,035 ‫כמה אני אסירת תודה, כמה אתה מבורך,‬ 1506 01:19:49,118 --> 01:19:52,163 ‫כמה אני מבורכת שיש לי בן כמוך,‬ 1507 01:19:52,246 --> 01:19:56,626 ‫כי כל כך הרבה ילדים לא היו חושבים על ההורים שלהם אחרי שהם הצליחו,‬ 1508 01:19:56,709 --> 01:20:01,088 ‫וזה פשוט מדהים שהוא עושה את כל הדברים האלה בשבילי.‬ 1509 01:20:01,172 --> 01:20:03,341 ‫אתה נותן להורים שלך פרחים כשהם חיים.‬ 1510 01:20:03,424 --> 01:20:04,800 ‫קיבלתי את כל הפרחים שלי.‬ 1511 01:20:06,552 --> 01:20:08,721 ‫הייתי ילד קטן, והיא מספרת את הסיפור הזה.‬ 1512 01:20:08,804 --> 01:20:09,847 ‫הקלטתי את זה.‬ 1513 01:20:11,224 --> 01:20:13,935 ‫יום אחד הגענו מהכפר.‬ 1514 01:20:14,018 --> 01:20:15,478 ‫והיא נהגה.‬ 1515 01:20:16,812 --> 01:20:18,940 ‫ולפתע עברה יגואר.‬ 1516 01:20:19,023 --> 01:20:20,858 ‫היא אמרה, "זה רכב יפה".‬ 1517 01:20:20,942 --> 01:20:23,903 ‫ואני אמרתי, "וואו, זה רכב יפה".‬ 1518 01:20:23,986 --> 01:20:25,279 ‫אמרתי, "מה, אימא?"‬ 1519 01:20:25,363 --> 01:20:27,740 ‫אני זוכר שקמתי כדי לראות על מה היא מדברת,‬ 1520 01:20:27,823 --> 01:20:29,075 ‫והיא אמרה, "הרכב הזה".‬ 1521 01:20:29,158 --> 01:20:31,661 ‫אמרתי, "איזה רכב זה?" היא אמרה שזה יגואר.‬ 1522 01:20:31,994 --> 01:20:33,746 ‫הוא אמר, "את יודעת מה?‬ 1523 01:20:33,829 --> 01:20:37,208 ‫"כשאצליח בגדול, אני אקנה לך יגואר,‬ 1524 01:20:37,875 --> 01:20:39,627 ‫"ואני גם אקנה לך בית."‬ 1525 01:20:39,710 --> 01:20:42,630 ‫אמרתי, "טוב, מותק. טוב".‬ 1526 01:20:43,839 --> 01:20:45,883 ‫והיא אמרה, "טוב, מותק. טוב".‬ 1527 01:20:46,592 --> 01:20:51,138 ‫יום אחד הופעתי בהצגה בניו אורלינס, זה היה יום האם,‬ 1528 01:20:51,222 --> 01:20:53,599 ‫קראתי לה לבמה ונתתי לה מפתחות לרכב הזה‬ 1529 01:20:53,683 --> 01:20:54,767 ‫מול הקהל.‬ 1530 01:20:54,850 --> 01:20:56,477 ‫זה היה רגע גדול עבור שנינו.‬ 1531 01:20:56,561 --> 01:20:58,354 ‫היא בכתה. זה היה יפהפה.‬ 1532 01:20:58,437 --> 01:21:00,106 ‫תודה.‬ 1533 01:21:05,152 --> 01:21:06,696 ‫איך הרגשת?‬ 1534 01:21:06,779 --> 01:21:07,738 ‫הרגשתי טוב.‬ 1535 01:21:07,822 --> 01:21:09,699 ‫הבנתי שעשיתי את הדבר הנכון.‬ 1536 01:21:11,951 --> 01:21:14,954 ‫אבל כילד קטן, לראות את כל מה שהיא עברה,‬ 1537 01:21:15,037 --> 01:21:17,415 ‫רציתי לעשות כל מה שיכולתי‬ 1538 01:21:18,666 --> 01:21:21,752 ‫כדי לוודא שהיא לא סובלת מכאבים.‬ 1539 01:21:22,253 --> 01:21:25,214 ‫לוודא שיש לה כסף ושהיא יכולה לעזוב את הגבר הזה.‬ 1540 01:21:26,090 --> 01:21:28,843 ‫זה היה כל רצוני.‬ 1541 01:21:28,926 --> 01:21:30,595 ‫ולא משנה כמה כסף היה לי,‬ 1542 01:21:30,678 --> 01:21:33,306 ‫זה לא הספיק להבטיח שיהיה לה כל מה שהיא צריכה.‬ 1543 01:21:33,389 --> 01:21:35,850 ‫אז כשהיא מתה, הכול מת בתוכי.‬ 1544 01:21:35,933 --> 01:21:38,102 ‫חשבתי, "מה אעשה עכשיו?"‬ 1545 01:21:38,561 --> 01:21:42,481 ‫אם לא היו לי חוזים ודברים שהתחייבתי אליהם,‬ 1546 01:21:42,565 --> 01:21:45,484 ‫שנת 2009 כנראה הייתה הסוף,‬ 1547 01:21:46,152 --> 01:21:51,365 ‫כי לא היה שום דבר שיגרום לי‬ 1548 01:21:51,449 --> 01:21:53,868 ‫לרצות לצאת מהמיטה ולהתגבר על זה.‬ 1549 01:21:53,951 --> 01:21:56,412 ‫התחלתי לשתות כמויות עצומות.‬ 1550 01:21:58,164 --> 01:22:00,249 ‫וזה נמשך כמה שנים.‬ 1551 01:22:00,333 --> 01:22:02,418 ‫אני פה בשביל ליהנות מהמרדי גרא.‬ 1552 01:22:02,501 --> 01:22:04,253 ‫רק רגע.‬ 1553 01:22:04,337 --> 01:22:07,590 ‫החגים היו חסרי משמעות, כי היא לא הייתה שם.‬ 1554 01:22:09,133 --> 01:22:11,844 ‫האנשים היו חסרי משמעות, כי היא לא הייתה שם.‬ 1555 01:22:14,305 --> 01:22:18,851 ‫והעובדה שאמאן הגיע והגדיר מחדש את כל זה...‬ 1556 01:22:18,934 --> 01:22:20,436 ‫"בסדר, מה המשמעות של זה?‬ 1557 01:22:20,519 --> 01:22:22,188 ‫"מה המשמעות של חג המולד עבורו?‬ 1558 01:22:22,271 --> 01:22:25,566 ‫"מה המשמעות..." הוא נולד מיד אחרי חג ההודיה.‬ 1559 01:22:25,650 --> 01:22:28,986 ‫"ואז מהי המשמעות של חג המולד, ושל השנה החדשה?"‬ 1560 01:22:29,070 --> 01:22:30,905 ‫ולראות את ההתרגשות שלו בכל זה‬ 1561 01:22:30,988 --> 01:22:36,285 ‫נתנה לי משמעות חדשה בחיים, מטרה וסגירת מעגל.‬ 1562 01:22:39,580 --> 01:22:40,665 ‫כן?‬ 1563 01:22:41,749 --> 01:22:46,504 ‫כשגלילה הייתה בהריון, התפללתי עליו, "אלוהים, תן לו את הטוב שבי,‬ 1564 01:22:47,171 --> 01:22:50,424 ‫"ואת כל מה שרע בי תקבור יחד איתי."‬ 1565 01:22:50,508 --> 01:22:53,427 ‫רציתי שבדנ"א שלו יהיה רק את המיטב שלי.‬ 1566 01:22:53,928 --> 01:22:56,180 ‫אני זוכר שיום אחד אמרתי לו שאני אוהב אותו,‬ 1567 01:22:56,263 --> 01:22:59,058 ‫כשהוא היה בערך בן ארבע או בן ארבע וחצי,‬ 1568 01:22:59,141 --> 01:23:00,810 ‫ואמרתי לו את זה עשר פעמים.‬ 1569 01:23:00,893 --> 01:23:02,770 ‫הוא אמר, "למה אתה ממשיך לומר לי את זה?"‬ 1570 01:23:03,688 --> 01:23:06,065 ‫כי רציתי שהוא ידע איך זה נשמע,‬ 1571 01:23:06,148 --> 01:23:08,317 ‫שהוא ידע מהי התחושה לשמוע את זה מאביך.‬ 1572 01:23:08,401 --> 01:23:10,611 ‫מישהו שיגיד "אני אוהב אותך" ושיחבק אותך,‬ 1573 01:23:10,695 --> 01:23:15,324 ‫ולדעת שאתה מיוחד, חזק ועוצמתי.‬ 1574 01:23:21,831 --> 01:23:23,749 ‫- אבא שלך עדיין בחיים? - כן.‬ 1575 01:23:23,833 --> 01:23:25,501 ‫איך נראית מערכת היחסים שלכם?‬ 1576 01:23:25,584 --> 01:23:27,962 ‫אנחנו לא מדברים הרבה, אבל אני מטפל בו.‬ 1577 01:23:28,045 --> 01:23:29,714 ‫אני מוודא שהוא מסודר.‬ 1578 01:23:29,797 --> 01:23:31,465 ‫אתה מרגיש שהוא אהב אותך?‬ 1579 01:23:31,549 --> 01:23:33,759 ‫לא, מעולם לא הרגשתי את זה.‬ 1580 01:23:33,843 --> 01:23:36,721 ‫הרגשתי בחוזקה שיש שם משהו,‬ 1581 01:23:36,804 --> 01:23:38,222 ‫ולא ידעתי מה זה היה.‬ 1582 01:23:38,305 --> 01:23:42,143 ‫וכשהייתי בן 30, אימא שלי אמרה לי שהוא מעולם לא חשב שאני בנו.‬ 1583 01:23:42,226 --> 01:23:43,352 ‫- אז... - באמת?‬ 1584 01:23:43,436 --> 01:23:47,022 ‫אז זה היה עוד דבר שלא ידעתי, שגם גרם להרבה בעיות.‬ 1585 01:23:48,816 --> 01:23:51,402 ‫אתם כועסים. מה הרופא אומר? חדשות רעות, בראון?‬ 1586 01:23:51,485 --> 01:23:52,737 ‫הוא בסדר גמור.‬ 1587 01:23:52,820 --> 01:23:53,696 ‫תשאלי אותה, קורה.‬ 1588 01:23:53,779 --> 01:23:55,781 ‫מדיאה, מי אבא שלי?‬ 1589 01:23:55,865 --> 01:23:57,867 ‫- זה אבא שלך. - אני עומדת לגלות.‬ 1590 01:23:57,950 --> 01:24:00,661 ‫דנה תספר לך כל מה שתרצי לדעת. תתקשרי לדנה.‬ 1591 01:24:00,745 --> 01:24:02,580 ‫- מי זו דנה? - כן, מי זו דנה?‬ 1592 01:24:02,663 --> 01:24:04,874 ‫שניהם טיפשים. אתם לא יודעים מי זאת דנה?‬ 1593 01:24:04,957 --> 01:24:07,251 ‫משתמשים בדנה כבר שנים כדי לגלות‬ 1594 01:24:07,334 --> 01:24:08,586 ‫מי האבא או מי האימא.‬ 1595 01:24:08,669 --> 01:24:10,171 ‫- דנה. - דנ"א.‬ 1596 01:24:10,254 --> 01:24:12,089 ‫דנ"א. זאת דנה.‬ 1597 01:24:12,173 --> 01:24:13,716 ‫אלוהים, אתם טיפשים כל כך.‬ 1598 01:24:15,968 --> 01:24:19,388 ‫עשינו בדיקת דנ"א. טוב, הגיעו התוצאות.‬ 1599 01:24:19,472 --> 01:24:21,098 ‫הוא לא אבא שלי.‬ 1600 01:24:21,182 --> 01:24:26,729 ‫והרגשתי גל של הקלה.‬ 1601 01:24:27,605 --> 01:24:32,234 ‫הוקל לי כי דמות האב שדמיינתי‬ 1602 01:24:32,318 --> 01:24:34,862 ‫לא הייתה של מישהו שמסוגל לעשות דבר כזה לילדו.‬ 1603 01:24:37,281 --> 01:24:40,576 ‫לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים ליצור קשר עם אמיט פרי האב,‬ 1604 01:24:40,659 --> 01:24:44,955 ‫צוות הסרט נסע ללואיזיאנה כדי לדבר איתו פנים אל פנים.‬ 1605 01:24:47,750 --> 01:24:50,252 ‫אנחנו נפנה ממש בקרוב.‬ 1606 01:24:52,713 --> 01:24:54,131 ‫דוד אמיט.‬ 1607 01:24:55,591 --> 01:24:58,344 ‫- זה הייתי אני, דוד אמיט. - לא אכפת לי מי זה.‬ 1608 01:24:58,427 --> 01:24:59,887 ‫טוב, אני מתנצל, מותק.‬ 1609 01:24:59,970 --> 01:25:02,681 ‫מתנצל ב... שלי. תעוף מכאן.‬ 1610 01:25:02,765 --> 01:25:03,974 ‫דוד אמיט.‬ 1611 01:25:07,311 --> 01:25:08,354 ‫לך מכאן!‬ 1612 01:25:08,437 --> 01:25:10,231 ‫אמיט פרי האב‬ 1613 01:25:10,314 --> 01:25:11,816 ‫לך מכאן!‬ 1614 01:25:12,775 --> 01:25:14,443 ‫באתי לבקר אותך...‬ 1615 01:25:14,527 --> 01:25:19,114 ‫אני צופה בכל מהלך שאתה עושה... תתרחק מכאן.‬ 1616 01:25:19,198 --> 01:25:21,951 ‫התקשרתי אליך, דוד אמיט, לבדוק מה שלומך. התקשרתי.‬ 1617 01:25:22,034 --> 01:25:23,994 ‫תעיף מפה את כל הדברים שלך.‬ 1618 01:25:30,751 --> 01:25:32,127 ‫אבל ידעת שזה אני?‬ 1619 01:25:32,211 --> 01:25:34,880 ‫- כן, ידעתי מי זה, אבל... - זה מה שאני אומר.‬ 1620 01:25:34,964 --> 01:25:36,799 ‫באתי לנסות לדבר עם האבא, בן אדם.‬ 1621 01:25:36,882 --> 01:25:38,425 ‫זה כל מה שזה היה.‬ 1622 01:25:38,509 --> 01:25:39,927 ‫לא התכוונתי לפגוע, מותק.‬ 1623 01:25:40,010 --> 01:25:41,387 ‫למה אתה מתנהג ככה?‬ 1624 01:25:42,805 --> 01:25:43,764 ‫שמעת אותי?‬ 1625 01:25:45,808 --> 01:25:47,351 ‫שמעת אותי, דוד אמיט?‬ 1626 01:25:48,602 --> 01:25:49,895 ‫דוד אמיט?‬ 1627 01:25:55,901 --> 01:25:57,111 ‫הוא התנצל אי פעם?‬ 1628 01:25:58,237 --> 01:25:59,488 ‫לא, הוא לא התנצל.‬ 1629 01:26:00,239 --> 01:26:01,657 ‫- לא. - תרצה שהוא יתנצל?‬ 1630 01:26:02,825 --> 01:26:06,495 ‫בשלב הזה אני לא יודע אם זה משנה. אני ממש לא יודע אם זה משנה.‬ 1631 01:26:06,579 --> 01:26:08,998 ‫הצלחתי לסלוח לו באמצע שנות ה-20 לחיי,‬ 1632 01:26:09,081 --> 01:26:10,541 ‫וזה שינה את חיי,‬ 1633 01:26:10,624 --> 01:26:14,503 ‫כי אני חושב שהרבה אנשים לא מבינים או קולטים‬ 1634 01:26:14,587 --> 01:26:16,797 ‫שגם להורים שלהם יש סיפור,‬ 1635 01:26:16,881 --> 01:26:20,509 ‫אז מה שקרה בחיים שלכם בגללם...‬ 1636 01:26:20,593 --> 01:26:23,596 ‫צריך לגלות את הסיפור כדי שיהיה אפשר להבין את זה.‬ 1637 01:26:23,679 --> 01:26:26,640 ‫ומה שגיליתי זה שהוא, אחותו ואחיו‬ 1638 01:26:26,724 --> 01:26:31,520 ‫נמצאו על ידי אדם לבן בלואיזיאנה הכפרית, בתעלה.‬ 1639 01:26:31,604 --> 01:26:33,105 ‫הוא היה אז בן שנתיים.‬ 1640 01:26:33,188 --> 01:26:36,191 ‫לקחו אותו לגדול אצל אישה בת 14 בשם מיי.‬ 1641 01:26:36,275 --> 01:26:39,820 ‫אביה היה מרותק למיטה, איש זקן מאוד, שהיה עבד.‬ 1642 01:26:39,904 --> 01:26:45,159 ‫וכל מה שהיא ידעה לעשות כדי שהילדים יתנהגו יפה היה להכות אותם.‬ 1643 01:26:45,242 --> 01:26:46,827 ‫היא הייתה קושרת אותם בשק,‬ 1644 01:26:46,911 --> 01:26:49,038 ‫תולה אותם על העץ ומכה אותם.‬ 1645 01:26:49,121 --> 01:26:52,291 ‫אז זה מה שהוא הכיר. זאת הייתה הילדות שלו.‬ 1646 01:26:52,374 --> 01:26:53,417 ‫הוא עבר התעללות.‬ 1647 01:26:53,500 --> 01:26:55,085 ‫הוא עבר התעללות כל חייו,‬ 1648 01:26:55,169 --> 01:26:58,005 ‫אז זה עזר לי להבין חלק גדול ממנו,‬ 1649 01:26:58,088 --> 01:27:00,799 ‫מה שהקל עליי להרפות ולסלוח לו.‬ 1650 01:27:00,883 --> 01:27:02,176 ‫אבל קשה לסלוח.‬ 1651 01:27:02,259 --> 01:27:03,636 ‫זה נכון, אבל זה הכרחי,‬ 1652 01:27:03,719 --> 01:27:06,305 ‫כי זה מה שגיליתי, וזה נכון כל כך,‬ 1653 01:27:06,388 --> 01:27:10,601 ‫אם אדם לא סולח, הוא נאחז בדבר הזה שנמצא בתוכו‬ 1654 01:27:10,684 --> 01:27:13,354 ‫ויכול לשנות את חייו ולקחת אותם לכיוון רע.‬ 1655 01:27:13,437 --> 01:27:16,231 ‫תשע פעמים מתוך עשר, האנשים שעשו לכם משהו‬ 1656 01:27:16,315 --> 01:27:18,859 ‫ישנים בשלווה, ואתם נאחזים בזה.‬ 1657 01:27:18,943 --> 01:27:21,695 ‫זה באמת יכול לגרום לחולי,‬ 1658 01:27:21,779 --> 01:27:22,947 ‫לגרום למחלה גופנית,‬ 1659 01:27:23,030 --> 01:27:25,491 ‫אז אני חושב שהסליחה הזו חשובה מאין כמותה.‬ 1660 01:27:25,574 --> 01:27:28,077 ‫- אתה תומך בו? - בהחלט. במאת האחוזים.‬ 1661 01:27:28,160 --> 01:27:30,579 ‫כילד, הוא לא היה אבא טוב,‬ 1662 01:27:30,663 --> 01:27:33,624 ‫אבל הוא היה מפרנס טוב והיה לו מוסר עבודה מדהים,‬ 1663 01:27:33,707 --> 01:27:36,335 ‫אז בהחלט ירשתי ממנו את מוסר העבודה שלי.‬ 1664 01:27:37,378 --> 01:27:39,880 ‫עצרו את העבודה, תנו לי להתרכז.‬ 1665 01:27:40,381 --> 01:27:41,632 ‫מוסר העבודה שלו הוא...‬ 1666 01:27:41,715 --> 01:27:45,386 ‫אני עדיין לא מבינה איך הוא עובד במהירות הזו.‬ 1667 01:27:45,469 --> 01:27:49,139 ‫מעולם לא עבדתי בשבילו, אבל שמעתי שטיילר פרי קשוח.‬ 1668 01:27:49,223 --> 01:27:51,642 ‫קדימה, בואו נצלם.‬ 1669 01:27:51,725 --> 01:27:55,521 ‫שמעתי שטיילר פרי דורש הרבה מצוות השחקנים שלו,‬ 1670 01:27:55,604 --> 01:27:56,981 ‫אבל אני גם יודעת את זה.‬ 1671 01:27:57,064 --> 01:28:00,359 ‫טיילר פרי לא דורש מאחרים שום דבר‬ 1672 01:28:00,442 --> 01:28:02,111 ‫שהוא לא דורש מעצמו.‬ 1673 01:28:03,821 --> 01:28:05,572 ‫אל תחבוש את הכובע הפוך כאן.‬ 1674 01:28:05,656 --> 01:28:07,241 ‫תסובב אותו. אני סתם צוחק.‬ 1675 01:28:09,076 --> 01:28:10,744 ‫התחלתי בתור עוזר הפקה.‬ 1676 01:28:10,828 --> 01:28:13,664 ‫הפעם הראשונה שעבדתי איתו הייתה בסרט הראשון שלו.‬ 1677 01:28:13,747 --> 01:28:15,624 ‫הוא פשוט ייעל כל מיני דברים.‬ 1678 01:28:15,708 --> 01:28:16,709 ‫אני רוצה לראות הכול.‬ 1679 01:28:16,792 --> 01:28:18,836 ‫שתי מצלמות סטדיקאם ותקרבו את האנטנות.‬ 1680 01:28:18,919 --> 01:28:19,795 ‫אני מוכן לצילום.‬ 1681 01:28:19,878 --> 01:28:21,296 ‫הרבה אנשים לא הבינו את זה.‬ 1682 01:28:22,047 --> 01:28:23,924 ‫כשאני אומר, "תרימו את האנרגיה".‬ 1683 01:28:32,766 --> 01:28:34,643 ‫סליחה, חבר'ה, חכו רגע. לא לצלם.‬ 1684 01:28:34,727 --> 01:28:35,978 ‫אופרה רוצה לדבר איתי.‬ 1685 01:28:36,061 --> 01:28:38,647 ‫אתם מצלמים את זה בארבעה ימים?‬ 1686 01:28:38,731 --> 01:28:40,649 ‫אנחנו מצלמים פרק ביום, כן.‬ 1687 01:28:40,733 --> 01:28:41,692 ‫מה?‬ 1688 01:28:43,360 --> 01:28:44,778 ‫זה חריג מאוד.‬ 1689 01:28:44,862 --> 01:28:46,113 ‫לכולם.‬ 1690 01:28:46,196 --> 01:28:48,782 ‫וחייבים להיות מוכנים. אין רגע מנוחה.‬ 1691 01:28:49,324 --> 01:28:52,119 ‫לפעמים מדובר ב-4,000 עמודי תוכן בשנה.‬ 1692 01:28:52,202 --> 01:28:56,331 ‫שישים, 80, 90 פרקים של טלוויזיה, שניים או שלושה סרטים באורך מלא,‬ 1693 01:28:56,415 --> 01:28:58,876 ‫וטיילר הוא זה שכותב אותם.‬ 1694 01:28:58,959 --> 01:29:02,421 ‫אנשים שואלים, "איך אתה מצלם סרטים וסדרות מהר כל כך?"‬ 1695 01:29:02,504 --> 01:29:06,425 ‫כשאני נכנס לסט, כשאני צופה בשחקן משחק,‬ 1696 01:29:06,508 --> 01:29:09,511 ‫אני רואה את כל העריכה בראש שלי.‬ 1697 01:29:09,595 --> 01:29:12,473 ‫אז אני אצלם ואעשה הכול,‬ 1698 01:29:12,556 --> 01:29:16,143 ‫אזיז את המצלמה לכל עבר לפי מידת ההתמקדות שאני רוצה.‬ 1699 01:29:16,226 --> 01:29:18,228 ‫ברגע שהתאורה מוכנה, אני מוכן.‬ 1700 01:29:18,312 --> 01:29:19,897 ‫צריך לסמוך על התהליך,‬ 1701 01:29:19,980 --> 01:29:21,940 ‫ויש לי צוות ממש טוב שעוזר לי.‬ 1702 01:29:22,024 --> 01:29:23,400 ‫כל הכבוד, חבר'ה. סיימנו.‬ 1703 01:29:23,484 --> 01:29:26,278 ‫אף אחד לא עושה את מה שאנחנו עושים כאן.‬ 1704 01:29:26,361 --> 01:29:28,489 ‫הוא עושה מה שאף אחד אחר לא יכול לעשות.‬ 1705 01:29:28,572 --> 01:29:32,451 ‫מהרגע שבו ראיתי בפעם הראשונה את התהליך של הפקת סרט,‬ 1706 01:29:32,534 --> 01:29:36,038 ‫פשוט לא הבנתי את כמות הבזבוז המטורפת.‬ 1707 01:29:36,121 --> 01:29:39,416 ‫מיליוני דולרים בגלל בחירות שגויות ורעות.‬ 1708 01:29:39,500 --> 01:29:42,586 ‫יכולנו להאכיל אומה מהבזבוז שאני רואה.‬ 1709 01:29:42,669 --> 01:29:44,546 ‫עומד שם ומחכה,‬ 1710 01:29:44,630 --> 01:29:45,839 ‫אומר, "מה אם..."‬ 1711 01:29:45,923 --> 01:29:47,800 ‫מה זאת אומרת, "מה אם?"‬ 1712 01:29:47,883 --> 01:29:50,427 ‫היית צריך לפתור את ה"מה אם" לפני שהגעת לכאן.‬ 1713 01:29:50,511 --> 01:29:51,553 ‫אין יותר "מה אם".‬ 1714 01:29:51,637 --> 01:29:53,555 ‫אתה על הסט עכשיו, הכסף נשפך.‬ 1715 01:29:53,639 --> 01:29:57,309 ‫תפתור את זה לפני שהכסף יוצא, שהצ'ק נכתב.‬ 1716 01:29:57,392 --> 01:29:58,727 ‫ככה אני חושב.‬ 1717 01:30:01,438 --> 01:30:04,358 ‫אני תמיד אומר שטיילר משיג ביום אחד‬ 1718 01:30:04,441 --> 01:30:05,859 ‫יותר מרובנו בחיים שלמים.‬ 1719 01:30:05,943 --> 01:30:09,488 ‫ניהלתי שיחה עם טיילר מחוץ למשרד.‬ 1720 01:30:09,571 --> 01:30:12,241 ‫אני שומע אותו לוחש לי בטלפון, הוא מדבר בשקט,‬ 1721 01:30:12,324 --> 01:30:16,161 ‫ואנחנו מדברים על... "אני אצלם ביום שלישי, ונעשה את זה..."‬ 1722 01:30:16,245 --> 01:30:18,705 ‫שאלתי, "איפה אתה?" הוא אומר, "עליי לסיים",‬ 1723 01:30:18,789 --> 01:30:21,875 ‫ואז אני שומע את הקול של מדיאה, והוא יוצא אל הבמה.‬ 1724 01:30:21,959 --> 01:30:24,586 ‫הוא ניהל איתי פגישה עסקית מאחורי הקלעים.‬ 1725 01:30:25,462 --> 01:30:27,589 ‫מי יכול לבצע ככה כמה משימות במקביל?‬ 1726 01:30:27,673 --> 01:30:28,841 ‫זה מה שטיילר עושה.‬ 1727 01:30:28,924 --> 01:30:32,302 ‫אני תמיד אומר לאנשים שהרכבת הזו תמשיך לנוע,‬ 1728 01:30:32,386 --> 01:30:35,389 ‫בין אם תעלו עליה ובין אם היא תדרוס אתכם.‬ 1729 01:30:35,472 --> 01:30:37,558 ‫אז השאלה היא אם תעלו עליה,‬ 1730 01:30:37,641 --> 01:30:39,393 ‫תידרסו או תפנו את הדרך.‬ 1731 01:30:40,144 --> 01:30:42,688 ‫תמיד ינסו לבקר את המורשת שלו.‬ 1732 01:30:42,771 --> 01:30:45,399 ‫לכל אחד יש דעה, לכל אחד יש קול.‬ 1733 01:30:45,482 --> 01:30:47,651 ‫חלק מהביקורת טובה, חלק מהביקורת רעה.‬ 1734 01:30:48,277 --> 01:30:51,572 ‫אני לא חושב שזה ייפסק אי פעם, אבל זה גם לא יעצור אותו.‬ 1735 01:30:51,655 --> 01:30:54,700 ‫האם אתה בחור שנוקם או בחור שסולח ושוכח?‬ 1736 01:30:54,783 --> 01:30:57,119 ‫שסולח ושוכח, אבל לא כדאי להתעסק איתי.‬ 1737 01:30:58,287 --> 01:31:01,498 ‫חלק מהשמות הגדולים ביותר יכולים לומר שהם זכו להזדמנות‬ 1738 01:31:01,582 --> 01:31:03,792 ‫כי טיילר פרי נתן להם אותה.‬ 1739 01:31:04,251 --> 01:31:06,003 ‫זה לא עניין של מה בכך.‬ 1740 01:31:06,628 --> 01:31:11,091 ‫הרבה דברים שליליים נשמעו מכל עבר. אמירות ש"הוא צריך להיות כזה, הוא כזה.‬ 1741 01:31:11,175 --> 01:31:13,927 ‫"הוא נוראי, הוא..." פשוט נשארתי ממוקד במטרה.‬ 1742 01:31:14,344 --> 01:31:18,974 ‫ענק המדיה, טיילר פרי, הוא אחד ממוקדי הכוח הפוריים ביותר בהוליווד.‬ 1743 01:31:19,057 --> 01:31:22,686 ‫לאיזה קולנוען היו חמישה סרטים שפתחו במקום הראשון בקופות‬ 1744 01:31:22,769 --> 01:31:23,937 ‫בארבע השנים האחרונות?‬ 1745 01:31:24,771 --> 01:31:26,773 ‫השיא הזה שייך לטיילר פרי.‬ 1746 01:31:26,857 --> 01:31:28,150 ‫זה הולך להיות טוב!‬ 1747 01:31:29,735 --> 01:31:31,612 ‫אייקון הבידור הוא הגאון‬ 1748 01:31:31,695 --> 01:31:34,573 ‫מאחורי עשרות סרטים, הצגות ותוכניות טלוויזיה.‬ 1749 01:31:34,656 --> 01:31:38,327 ‫מגזין "פורבס" הכריז שהוא הכוכב השחור השלישי הכי רווחי,‬ 1750 01:31:38,410 --> 01:31:40,329 ‫שגורף 125 מיליון דולר בשנה.‬ 1751 01:31:40,412 --> 01:31:43,457 ‫סרטיו של טיילר פרי הכניסו יותר מ-400 מיליון דולר‬ 1752 01:31:43,540 --> 01:31:44,791 ‫בחמש השנים האחרונות.‬ 1753 01:31:44,875 --> 01:31:47,127 ‫כ-873 מיליון ברחבי העולם.‬ 1754 01:31:47,211 --> 01:31:48,587 ‫הסרט "חג המולד של מדיאה".‬ 1755 01:31:48,670 --> 01:31:52,966 ‫טיילר יצר להיט אחרי להיט אחרי להיט,‬ 1756 01:31:53,050 --> 01:31:55,552 ‫ובסופו של דבר, אנשים היו חייבים להתעורר.‬ 1757 01:31:56,345 --> 01:31:59,181 ‫טיילר פרי הוא ייחודי לחלוטין,‬ 1758 01:31:59,264 --> 01:32:01,350 ‫ולכן הממשק איתו בעסקים‬ 1759 01:32:01,433 --> 01:32:02,851 ‫נעשה בדרך אחרת לגמרי.‬ 1760 01:32:02,935 --> 01:32:05,145 ‫אני עדיין נזכר בשיחה שניהלתי‬ 1761 01:32:05,229 --> 01:32:06,480 ‫כשהקורונה החלה.‬ 1762 01:32:06,563 --> 01:32:09,524 ‫איל המדיה, טיילר פרי, הופיע בכותרות לאחרונה‬ 1763 01:32:09,608 --> 01:32:12,361 ‫כשהוא הודיע שהאולפן שלו יחזור להפקות.‬ 1764 01:32:13,987 --> 01:32:16,990 ‫יש לי כ-360 עובדים בסדרות האלה‬ 1765 01:32:17,074 --> 01:32:20,661 ‫שמפרנסים משפחות ושצריכים לעבוד.‬ 1766 01:32:20,744 --> 01:32:23,497 ‫לא יכולתי לחכות לתוכנית. הייתי חייב לעשות משהו.‬ 1767 01:32:23,580 --> 01:32:25,582 ‫טיילר מאמין.‬ 1768 01:32:25,666 --> 01:32:28,377 ‫אולי זו האמונה הדתית שלו, אולי זו ההיסטוריה שלו,‬ 1769 01:32:28,460 --> 01:32:32,172 ‫אבל בכוח שלו, באמונה שלו בעצמו...‬ 1770 01:32:34,675 --> 01:32:37,219 ‫הוא מרגש אנשים. הוא ריגש אותי.‬ 1771 01:32:37,928 --> 01:32:41,932 ‫טיילר פרי, השחקן, התסריטאי, המפיק, הבמאי והסופר עטור הפרסים‬ 1772 01:32:42,015 --> 01:32:47,187 ‫הוא איל אולפנים של ממש, והסיפור הזה רחוק מלהסתיים.‬ 1773 01:32:52,150 --> 01:32:54,695 ‫כשבניתי את האולפן שלי, בניתי אותו בשכונה‬ 1774 01:32:54,778 --> 01:32:57,197 ‫שהיא אחת השכונות השחורות העניות באטלנטה,‬ 1775 01:32:57,281 --> 01:33:00,742 ‫כדי שילדים שחורים צעירים יוכלו לראות שאדם שחור הצליח בגדול‬ 1776 01:33:00,826 --> 01:33:02,160 ‫ושגם הם מסוגלים.‬ 1777 01:33:04,871 --> 01:33:07,833 ‫האולפן הזה שימש פעם בסיס של צבא הקונפדרציה,‬ 1778 01:33:07,916 --> 01:33:11,086 ‫מה שאומר שהיו בבסיס הזה חיילי קונפדרציה‬ 1779 01:33:11,169 --> 01:33:15,757 ‫שרקחו מזימות ותוכניות כיצד להשאיר 3.9 מיליון כושים משועבדים.‬ 1780 01:33:15,841 --> 01:33:18,719 ‫כעת האדמה הזו נמצאת בבעלותו של כושי אחד.‬ 1781 01:33:24,391 --> 01:33:26,184 ‫אני אוהב אתכם, חבר'ה. תודה.‬ 1782 01:33:31,523 --> 01:33:33,400 ‫מה זה? על מה אנחנו מסתכלים?‬ 1783 01:33:33,483 --> 01:33:38,655 ‫אנחנו מסתכלים על פורט מקפירסון, המקום שבו יהיו אולפני טיילר פרי.‬ 1784 01:33:38,739 --> 01:33:40,324 ‫אולפני טיילר פרי החדשים.‬ 1785 01:33:40,407 --> 01:33:41,533 ‫אולפני טיילר פרי...‬ 1786 01:33:41,616 --> 01:33:43,160 ‫אולפני טיילר פרי הסופיים.‬ 1787 01:33:43,243 --> 01:33:45,620 ‫כן. וכמה אתה נרגש?‬ 1788 01:33:45,704 --> 01:33:46,913 ‫אני נרגש מאוד.‬ 1789 01:33:48,582 --> 01:33:49,708 ‫אני מוצף רגשית,‬ 1790 01:33:49,791 --> 01:33:54,212 ‫אבל אני מרגיש שמה שיקרה כאן יהיה קסום, אז אני מתרגש מאוד.‬ 1791 01:34:02,262 --> 01:34:05,390 ‫אין לכם מושג מה נדרש כדי לרכוש נכס‬ 1792 01:34:05,474 --> 01:34:06,767 ‫מצבא ארצות הברית.‬ 1793 01:34:06,850 --> 01:34:10,479 ‫דברים שתצטרכו לעשות בעסקת נדל"ן מסורתית...‬ 1794 01:34:10,562 --> 01:34:12,814 ‫הצבא פשוט יגיד, "טוב, תעשו את זה",‬ 1795 01:34:12,898 --> 01:34:15,650 ‫אבל הייתי ראש העיר כשהמקום הזה היה ריק.‬ 1796 01:34:15,734 --> 01:34:18,445 ‫כשחושבים על כך שפורט מקפירסון יישאר פנוי...‬ 1797 01:34:18,528 --> 01:34:22,240 ‫זה היה מצב שהיה יכול להשתבש מאוד‬ 1798 01:34:22,324 --> 01:34:26,078 ‫ולמשוך למטה קהילה שלמה של אנשים עובדים.‬ 1799 01:34:26,161 --> 01:34:29,581 ‫בזכות מה שהוא עשה בפורט מקפירסון,‬ 1800 01:34:29,664 --> 01:34:32,918 ‫השקעה של רבע מיליארד דולר בבסיס צבאי,‬ 1801 01:34:33,001 --> 01:34:35,670 ‫לעיר יש הזדמנות להרוויח‬ 1802 01:34:35,754 --> 01:34:39,674 ‫כי הוא גרם לעלייה בערך כל הנכסים באזור.‬ 1803 01:34:39,758 --> 01:34:41,968 ‫הוא פשוט נותן כל הזמן.‬ 1804 01:34:42,219 --> 01:34:47,140 ‫המסר שהמקום הזה שולח לכל תעשיית הקולנוע,‬ 1805 01:34:47,224 --> 01:34:50,894 ‫איכות הקשרים שהוא מביא למתחם הזה...‬ 1806 01:34:50,977 --> 01:34:53,563 ‫הבסיס הזה נמצא בידיים הנכונות.‬ 1807 01:34:53,647 --> 01:34:54,898 ‫גיוס כספים לקמפיין הנשיאותי‬ 1808 01:34:54,981 --> 01:34:58,902 ‫ברוכים הבאים ליום הצילומים הראשון כאן באולפני טיילר פרי.‬ 1809 01:35:02,406 --> 01:35:05,075 ‫ואני לא יכול לספר כמה משמעותי היה לי‬ 1810 01:35:05,992 --> 01:35:09,704 ‫לתת את המפתחות של הבסיס הזה לגבר שחור.‬ 1811 01:35:13,583 --> 01:35:17,295 ‫זה היה ערב מלא בכוכבים בשבת, כשידוענים הציפו את אטלנטה...‬ 1812 01:35:17,379 --> 01:35:19,548 ‫אולפני טיילר פרי פתיחה חגיגית, אוקטובר 2019‬ 1813 01:35:19,631 --> 01:35:22,134 ‫לחגוג את הפתיחה החגיגית של אולפני טיילר פרי.‬ 1814 01:35:23,844 --> 01:35:27,514 ‫האולפנים, ששטחם הוא 1335 דונם, נמצאים בשטח‬ 1815 01:35:27,597 --> 01:35:31,852 ‫של הבסיס הצבאי לשעבר פורט מקפירסון בדרום-מערב אטלנטה.‬ 1816 01:35:32,978 --> 01:35:38,900 ‫טיילר פרי מפורסם כקולנוען האפרו-אמריקאי המצליח ביותר בהיסטוריה.‬ 1817 01:35:38,984 --> 01:35:41,653 ‫אולפני טיילר פרי‬ 1818 01:35:43,864 --> 01:35:46,158 ‫- וזו המתנה שלי? - כן.‬ 1819 01:35:46,241 --> 01:35:49,536 ‫אנחנו אוהבים אותך ואנחנו גאים בך. תנסה לא לבכות.‬ 1820 01:35:49,619 --> 01:35:50,495 ‫תודה.‬ 1821 01:35:50,579 --> 01:35:52,622 ‫הם יפהפיים. אני אענוד אותם הערב.‬ 1822 01:35:52,706 --> 01:35:55,208 ‫אני אזרוק את הסרט הזה בשבילך, בסדר?‬ 1823 01:35:55,292 --> 01:35:57,586 ‫יש לי חפתים אחרים, אבל לא מיוחדים כמו אלה.‬ 1824 01:35:57,669 --> 01:36:00,255 ‫הם באמת מיוחדים. אשמור אותם לנצח נצחים.‬ 1825 01:36:00,338 --> 01:36:01,965 ‫- הם בשבילך, אבא. - תודה.‬ 1826 01:36:02,048 --> 01:36:06,678 ‫אתה יכול לשמור אותם, ואתה יכול לשמור את הברכה ואת הציור.‬ 1827 01:36:06,761 --> 01:36:09,890 ‫כתוב, "אני אוהב אותך, אבא".‬ 1828 01:36:09,973 --> 01:36:11,224 ‫תודה לך, אהובי.‬ 1829 01:36:11,308 --> 01:36:12,726 ‫אני יכול לקבל חיבוק?‬ 1830 01:36:12,809 --> 01:36:14,227 ‫נפלא.‬ 1831 01:36:14,895 --> 01:36:19,858 ‫תמיד הרגשתי שעבור אנשים צבעוניים, יש בטיילר משהו שמזכיר את דיסני.‬ 1832 01:36:21,526 --> 01:36:25,572 ‫מה שמדהים כל כך בסיפור של טיילר,‬ 1833 01:36:25,655 --> 01:36:28,867 ‫הוא שיש לו מוח כפול, יצירתי ועסקי.‬ 1834 01:36:30,285 --> 01:36:31,828 ‫זה משהו שיש למעט מאוד אנשים.‬ 1835 01:36:31,912 --> 01:36:35,916 ‫היה לי קל כל כך לדעת שהוא היה האדם הנכון‬ 1836 01:36:35,999 --> 01:36:39,002 ‫להיות הבעלים של פורט מקפירסון.‬ 1837 01:36:39,085 --> 01:36:41,213 ‫בעלי, ג'ורג' לוקאס, עשה בדיוק אותו דבר.‬ 1838 01:36:41,296 --> 01:36:44,049 ‫הוא הקים את האולפן שלו מחוץ למערכת ההוליוודית,‬ 1839 01:36:44,132 --> 01:36:48,845 ‫וזה נותן לי הרבה פרספקטיבה על הדברים שטיילר התמודד מולם.‬ 1840 01:36:48,929 --> 01:36:53,391 ‫וג'ורג' עשה את זה כגבר לבן, וזה היה ממש קשה,‬ 1841 01:36:53,475 --> 01:36:55,727 ‫וטיילר עשה את זה כגבר שחור.‬ 1842 01:36:55,810 --> 01:36:57,479 ‫קודם כול צריך להסתכל במראה‬ 1843 01:36:57,562 --> 01:37:00,524 ‫ולנהל שיחה כנה עם עצמך.‬ 1844 01:37:00,607 --> 01:37:04,611 ‫עד מר פרי והאולפנים האלה, היית חייב ללכת לחבר'ה לבנים,‬ 1845 01:37:05,320 --> 01:37:08,865 ‫אבל הוא הבין שיש מקום שבו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לעשות,‬ 1846 01:37:08,949 --> 01:37:11,952 ‫והוא חוד החנית שהוכיח שאנחנו יכולים לעשות את זה.‬ 1847 01:37:13,787 --> 01:37:15,372 ‫הפתיחה החגיגית הייתה מדהימה.‬ 1848 01:37:15,455 --> 01:37:18,083 ‫זה היה מפגש של שחורים.‬ 1849 01:37:22,837 --> 01:37:27,092 ‫קולין קאפרניק, סיסלי טייסון, ג'יי-זי, ביונסה.‬ 1850 01:37:27,175 --> 01:37:32,514 ‫הייתה תחושה שזה מה שמגיע לנו כתרבות.‬ 1851 01:37:34,349 --> 01:37:36,685 ‫הערב היה ערב מונומנטלי,‬ 1852 01:37:36,768 --> 01:37:40,021 ‫לא רק לטיילר פרי, אלא לכולם כאן באטלנטה.‬ 1853 01:37:40,105 --> 01:37:43,608 ‫- מעריצי-על! אנחנו מעריצים! - אנחנו צופים בכוכבים!‬ 1854 01:37:43,692 --> 01:37:46,194 ‫זה פשוט מדהים,‬ 1855 01:37:46,695 --> 01:37:49,489 ‫ובמיוחד העובדה שהוא באטלנטה.‬ 1856 01:37:49,573 --> 01:37:53,952 ‫זה זכויות אזרח, זו תנועה, זה הכול.‬ 1857 01:37:54,035 --> 01:37:57,163 ‫תעלה, טיילר פרי! תעלה!‬ 1858 01:37:57,706 --> 01:38:01,042 ‫שמך מתנוסס כעת על אולפן צילום באולפני טיילר פרי.‬ 1859 01:38:01,126 --> 01:38:03,044 ‫איך את מרגישה?‬ 1860 01:38:03,128 --> 01:38:06,131 ‫מעולם לא חשבתי שגבר שחור יהיה הבעלים של אולפן כזה ענק.‬ 1861 01:38:06,214 --> 01:38:09,593 ‫לטיילר יש כישרון ונחישות גדולים יותר משל רובנו.‬ 1862 01:38:11,261 --> 01:38:12,679 ‫זה נכון, אחי.‬ 1863 01:38:12,762 --> 01:38:13,680 ‫ג'ון לואיס‬ 1864 01:38:13,763 --> 01:38:15,307 ‫המטרה הערב היא השראה.‬ 1865 01:38:15,390 --> 01:38:18,435 ‫המטרה הערב היא לדחוף אנשים לחלום בגדול יותר.‬ 1866 01:38:18,518 --> 01:38:20,645 ‫אם זה יקרה, עשיתי מה שהייתי אמור לעשות.‬ 1867 01:38:20,729 --> 01:38:21,563 ‫תודה.‬ 1868 01:38:21,646 --> 01:38:24,482 ‫זה אדיר כי הוא עשה משהו שמעולם לא נעשה.‬ 1869 01:38:24,566 --> 01:38:26,526 ‫זה דבר שחור יפה שגבר שחור יפה עשה.‬ 1870 01:38:26,610 --> 01:38:28,653 ‫זה לא חשוב רק לתרבות השחורה,‬ 1871 01:38:28,737 --> 01:38:29,904 ‫זה חשוב לתרבות.‬ 1872 01:38:29,988 --> 01:38:32,449 ‫טיילר פרי, שאמר, "לא אבקש מכם את הכסף שלכם,‬ 1873 01:38:32,532 --> 01:38:34,284 ‫"לא אבקש מכם את האולפנים שלכם."‬ 1874 01:38:34,367 --> 01:38:36,119 ‫הוא עשה את זה בדרך שלו.‬ 1875 01:38:41,708 --> 01:38:43,418 ‫- תנשום. - לא, אני בסדר.‬ 1876 01:38:43,501 --> 01:38:46,296 ‫אני רק חושב, "האם נצליח לעבור את הרגע הבא"?‬ 1877 01:38:46,379 --> 01:38:47,631 ‫בסדר, מוכן?‬ 1878 01:38:50,508 --> 01:38:52,802 ‫תודה רבה.‬ 1879 01:38:52,886 --> 01:38:54,721 ‫אתה יודע שאני ערמומי ורוצה להציץ.‬ 1880 01:38:54,804 --> 01:38:56,890 ‫קיבלתי סיור פרטי ביום שבאתי לפה.‬ 1881 01:38:56,973 --> 01:38:58,767 ‫- שאלוהים יברך אותך. - הוא בירך.‬ 1882 01:38:58,850 --> 01:39:00,185 ‫מדהים.‬ 1883 01:39:04,230 --> 01:39:07,400 ‫כשאנשים רואים אותי ואותך ביחד, זה עוצמתי.‬ 1884 01:39:07,484 --> 01:39:08,318 ‫כן.‬ 1885 01:39:08,693 --> 01:39:09,903 ‫קדימה, בן אדם.‬ 1886 01:39:09,986 --> 01:39:11,821 ‫בוא ניכנס למקום האגדי הזה.‬ 1887 01:39:11,905 --> 01:39:13,365 ‫- מצוינות שחורה ממש כאן. - כן.‬ 1888 01:39:14,074 --> 01:39:15,742 ‫זה מגניב כל כך!‬ 1889 01:39:15,825 --> 01:39:17,619 ‫יש לי סיפורים לספר לך.‬ 1890 01:39:17,702 --> 01:39:19,287 ‫מה קורה, מותק?‬ 1891 01:39:22,791 --> 01:39:24,125 ‫תראה אותך בטוקסידו שלך.‬ 1892 01:39:24,209 --> 01:39:25,502 ‫יש לך עניבת פרפר.‬ 1893 01:39:25,585 --> 01:39:28,129 ‫נראה טוב.‬ 1894 01:39:28,213 --> 01:39:29,422 ‫רוצה להסתובב איתי?‬ 1895 01:39:34,344 --> 01:39:35,428 ‫מה שלומך?‬ 1896 01:39:36,554 --> 01:39:37,972 ‫האם טיילר ממש לידי?‬ 1897 01:39:38,056 --> 01:39:40,475 ‫יש לי דבר אחר לגמרי.‬ 1898 01:39:40,558 --> 01:39:42,185 ‫מה קורה, בן אדם? מה שלומך?‬ 1899 01:39:42,268 --> 01:39:44,396 ‫כן, אנחנו עומדים להתחיל.‬ 1900 01:39:44,771 --> 01:39:49,943 ‫הגעתי לאולפן, וכתוב "אולפני טיילר פרי",‬ 1901 01:39:50,026 --> 01:39:52,237 ‫וחשבתי, "רק רגע".‬ 1902 01:39:52,320 --> 01:39:54,280 ‫ואז הבנתי‬ 1903 01:39:54,364 --> 01:39:58,451 ‫שפגשתי את האדם השחור הראשון שהוא הבעלים‬ 1904 01:39:58,535 --> 01:40:00,537 ‫של אולפן קולנוע.‬ 1905 01:40:00,620 --> 01:40:02,414 ‫לא של סתם אולפן קולנוע,‬ 1906 01:40:02,497 --> 01:40:06,126 ‫של אולפן הקולנוע שמביס‬ 1907 01:40:06,209 --> 01:40:10,088 ‫כמעט כל אולפן אחר בהוליווד.‬ 1908 01:40:10,171 --> 01:40:14,634 ‫הוא אמר, "את יודעת, אני אקרא לאולפן צילום על שמך".‬ 1909 01:40:14,718 --> 01:40:18,388 ‫"אולפן הצילום על שם וופי גולדברג."‬ 1910 01:40:24,102 --> 01:40:28,523 ‫בלי להיות כלבה או משהו, אבל זה לעולם לא יקרה בלוס אנג'לס.‬ 1911 01:40:29,566 --> 01:40:32,110 ‫הם לא רואים אותי ככה.‬ 1912 01:40:33,945 --> 01:40:39,868 ‫אבל זה הבהיר לי שאם אמות מחר...‬ 1913 01:40:41,745 --> 01:40:44,289 ‫עסקי הקולנוע נמצאים בידיים טובות.‬ 1914 01:40:47,834 --> 01:40:49,335 ‫אני רוצה להודות לכל הנכבדים‬ 1915 01:40:49,419 --> 01:40:51,588 ‫שהעניקו את שמם לרגע ההיסטורי הזה.‬ 1916 01:40:52,672 --> 01:40:54,048 ‫השנה ימלאו 400 שנה.‬ 1917 01:40:54,132 --> 01:40:56,885 ‫זו גם שנת היובל.‬ 1918 01:40:57,510 --> 01:41:00,805 ‫והעובדה שהרגע הזה קורה,‬ 1919 01:41:00,889 --> 01:41:05,101 ‫וקורה לי, היא מעבר לכל דבר שיכולתי לדמיין אי פעם.‬ 1920 01:41:05,185 --> 01:41:06,770 ‫אולפן הצילום ע"ש ג'ון סינגלטון‬ 1921 01:41:07,312 --> 01:41:08,563 ‫לכולנו יש גורל.‬ 1922 01:41:08,646 --> 01:41:11,566 ‫לכולנו יש אבות קדמונים ואנשים שהתפללו עבורנו,‬ 1923 01:41:11,649 --> 01:41:15,278 ‫אנשים שסבלו כל מיני דברים כדי שנוכל לעמוד במקום הזה.‬ 1924 01:41:16,571 --> 01:41:18,406 ‫אני רוצה שתחשבו על זה.‬ 1925 01:41:18,490 --> 01:41:19,949 ‫למה אתם כאן?‬ 1926 01:41:20,033 --> 01:41:21,576 ‫בשביל מה הרגע הזה?‬ 1927 01:41:21,659 --> 01:41:23,161 ‫העניין הוא לא רק לחגוג.‬ 1928 01:41:23,912 --> 01:41:28,124 ‫העניין הוא חלום שקיים בכם, שכולנו זוכים לעמוד כאן,‬ 1929 01:41:28,208 --> 01:41:31,127 ‫כשכולם מיוצגים באופן שווה.‬ 1930 01:41:33,087 --> 01:41:34,798 ‫זאת אמריקה.‬ 1931 01:41:34,881 --> 01:41:36,132 ‫אולפן הצילום ע"ש סידני פואטייה‬ 1932 01:41:36,216 --> 01:41:39,177 ‫כי גורלם של רבים קשור לחלום שלכם.‬ 1933 01:41:58,738 --> 01:42:01,324 ‫אנשים צעירים, זה לא קורה ביום הראשון.‬ 1934 01:42:01,866 --> 01:42:04,536 ‫אל תתאכזבו אם זה לא קרה כשהייתם בני 20,‬ 1935 01:42:04,619 --> 01:42:06,538 ‫וזה לא קרה כשהייתם בני 25,‬ 1936 01:42:06,621 --> 01:42:08,748 ‫וזה לא קרה כשחשבתם שזה יקרה,‬ 1937 01:42:08,832 --> 01:42:11,251 ‫זה לא אומר שזה לא יקרה.‬ 1938 01:42:11,334 --> 01:42:14,087 ‫אתם רואים את טיילר עכשיו, אבל לא ראיתם אותו אז.‬ 1939 01:42:14,170 --> 01:42:15,797 ‫טיילר בן 50.‬ 1940 01:42:15,880 --> 01:42:18,424 ‫לגדולה לוקח זמן.‬ 1941 01:42:19,092 --> 01:42:22,971 ‫לגדולה לוקח זמן.‬ 1942 01:42:23,054 --> 01:42:24,681 ‫לגדולה לוקח זמן.‬ 1943 01:42:24,764 --> 01:42:27,016 ‫אי אפשר להגיע אליה בן-לילה,‬ 1944 01:42:27,725 --> 01:42:29,978 ‫אבל אם תעמדו בפני הסערה ובפני ההתקפה,‬ 1945 01:42:30,061 --> 01:42:32,647 ‫ובפני המבחנים, הרוחות והגלים,‬ 1946 01:42:32,730 --> 01:42:35,900 ‫משהו טוב יצא מזה.‬ 1947 01:42:35,984 --> 01:42:39,571 ‫אלוהים פותח דלת, דלת מדהימה,‬ 1948 01:42:39,654 --> 01:42:42,615 ‫ומישהו לבסוף שומע אתכם, רואה אתכם או מבחין בכם...‬ 1949 01:42:42,699 --> 01:42:43,908 ‫בראנץ' גוספל בפתיחה החגיגית‬ 1950 01:42:43,992 --> 01:42:45,618 ‫והוא פותח בפניכם דלת.‬ 1951 01:42:45,702 --> 01:42:46,703 ‫הבישוף טי-די ג'ייקס‬ 1952 01:42:46,786 --> 01:42:50,540 ‫ואני רוצה להודות לטיילר פרי על כך שלא עצרת והסתפקת רק בדלת לך.‬ 1953 01:42:50,623 --> 01:42:53,334 ‫הדלת שלך היא הבמה שלנו.‬ 1954 01:42:53,418 --> 01:42:58,423 ‫פתחת דלת כדי שאנשים שבשום מקום אחר לא היו שמים לב אליהם‬ 1955 01:42:58,506 --> 01:43:03,052 ‫יוכלו להיכנס ולקבל הזדמנות, וזה דבר שראוי למחיאות כפיים‬ 1956 01:43:03,136 --> 01:43:07,056 ‫וראוי לציון וראוי לשמש דוגמה וחיקוי.‬ 1957 01:43:07,140 --> 01:43:09,809 ‫וראוי לשבח את האל על זה.‬ 1958 01:43:12,353 --> 01:43:15,440 ‫אבל אתה צפת על גבי מה שאנשים אחרים טבעו בו,‬ 1959 01:43:15,523 --> 01:43:20,111 ‫וגם אם אף פעם לא תצליח, אתה צריך לצעוק כי שרדת.‬ 1960 01:43:21,779 --> 01:43:26,743 ‫עליכם להיות מוכנים לשרוד לפני שתצליחו.‬ 1961 01:43:27,368 --> 01:43:29,871 ‫כל מה שהשתבש בחייך‬ 1962 01:43:29,954 --> 01:43:33,750 ‫גם הביא לכל ההצלחות בחייך.‬ 1963 01:43:39,047 --> 01:43:40,173 ‫אני...‬ 1964 01:43:46,095 --> 01:43:47,263 ‫ה...‬ 1965 01:43:57,148 --> 01:43:58,524 ‫אני פשוט...‬ 1966 01:43:59,400 --> 01:44:01,903 ‫כל הכוונה שלי,‬ 1967 01:44:01,986 --> 01:44:07,867 ‫שלי ושל גלילה, היא לגדל אדם טוב, מדהים, נפלא,‬ 1968 01:44:07,951 --> 01:44:11,829 ‫שהוא... יוצא דופן,‬ 1969 01:44:12,664 --> 01:44:15,458 ‫שמכבד את אלוהים, ש...‬ 1970 01:44:17,794 --> 01:44:22,215 ‫הרגע קלטתי שלפני 11 שנים, ישבתי שם כשעשינו את זה.‬ 1971 01:44:22,298 --> 01:44:25,093 ‫הייתי עם אימא שלי, שמתה בשנת 2009,‬ 1972 01:44:25,176 --> 01:44:29,180 ‫ועכשיו אני כאן איתו, ו...‬ 1973 01:44:32,892 --> 01:44:37,188 ‫יש מעגל חיים שנמשך.‬ 1974 01:44:37,271 --> 01:44:39,399 ‫שכחתי כל מה שאני אמור להגיד,‬ 1975 01:44:40,441 --> 01:44:43,569 ‫אבל תודה לכולם על כל...‬ 1976 01:44:52,537 --> 01:44:57,750 ‫אלוהים הגן על טיילר בבחינת "תהיה בשקט, תהיה שלו.‬ 1977 01:44:58,710 --> 01:45:00,920 ‫"אני דואג לך ואני מגן עליך."‬ 1978 01:45:01,004 --> 01:45:02,880 ‫אז הוא העביר אותו דרך זה‬ 1979 01:45:02,964 --> 01:45:05,925 ‫כדי להביא אותו למקום שבו הוא נמצא היום ולאדם שהוא היום,‬ 1980 01:45:06,009 --> 01:45:11,556 ‫כי כדי לעמוד בכל הכאב, הסבל והכאוס הזה,‬ 1981 01:45:12,473 --> 01:45:14,308 ‫לא ייתכן שאלוהים לא מתכנן לך משהו.‬ 1982 01:45:30,908 --> 01:45:32,535 ‫אל תקטינו אותו,‬ 1983 01:45:33,661 --> 01:45:36,914 ‫כי הוא לא סתם כושי-שהפך-לשחור‬ 1984 01:45:36,998 --> 01:45:40,710 ‫בר מזל ועשיר.‬ 1985 01:45:42,003 --> 01:45:45,840 ‫לקחת את מה שהוא ראה כהזדמנות‬ 1986 01:45:45,923 --> 01:45:48,009 ‫להגיע לקבוצה של אנשים‬ 1987 01:45:48,092 --> 01:45:53,264 ‫ולהפוך אותה לעסק שבקרוב יהיה שווה עשרות מיליארדי דולרים,‬ 1988 01:45:53,347 --> 01:45:56,893 ‫זה מה שכל השאר מנסים לעשות.‬ 1989 01:45:57,435 --> 01:45:59,604 ‫אני חושב שחשוב לספר את הסיפור הזה,‬ 1990 01:45:59,687 --> 01:46:03,524 ‫כי אנשים צריכים להבין כמה קשה הוא עובד‬ 1991 01:46:03,608 --> 01:46:07,361 ‫וכמה קשה ליצור את ההזדמנויות,‬ 1992 01:46:07,445 --> 01:46:10,615 ‫ורק עכשיו העולם מדביק את הפער.‬ 1993 01:46:10,698 --> 01:46:14,035 ‫ובואו נזכור, הקהל מחליט.‬ 1994 01:46:14,118 --> 01:46:15,078 ‫לא המבקרים,‬ 1995 01:46:15,161 --> 01:46:16,746 ‫לא חבורה של אינטלקטואלים,‬ 1996 01:46:16,829 --> 01:46:21,209 ‫הקהל הוא זה שמחליט אם זה טוב או רע,‬ 1997 01:46:21,292 --> 01:46:24,796 ‫ואני מאתגר כל אחד להשיג‬ 1998 01:46:24,879 --> 01:46:28,091 ‫רצף הצלחה זהה לרצף שהיה לאיש הזה.‬ 1999 01:46:28,925 --> 01:46:31,094 ‫תודה לכולם על כל העבודה הקשה שלכם.‬ 2000 01:46:31,177 --> 01:46:33,596 ‫אני מעבר למתרגש. אני מלא בהשראה.‬ 2001 01:46:33,679 --> 01:46:37,225 ‫יותר מכול, התקווה שלי היא שתפסתם את זה.‬ 2002 01:46:37,308 --> 01:46:40,228 ‫אנשים שעבדו איתי לפני 20 שנה אולי יודעים מה זה אומר,‬ 2003 01:46:40,311 --> 01:46:42,980 ‫כי יש גל שגואה כבר הרבה זמן,‬ 2004 01:46:43,064 --> 01:46:46,275 ‫וצפיתי באלה שתופסים אותו הולכים ועושים דברים מדהימים,‬ 2005 01:46:46,359 --> 01:46:47,276 ‫איתי או בלעדיי,‬ 2006 01:46:47,568 --> 01:46:50,113 ‫אז אני מקווה שתפסתם אותו, שחלקתם לו כבוד,‬ 2007 01:46:50,196 --> 01:46:53,241 ‫אני מקווה שאתם מבינים כמה הוא עדין, כמה הוא רגעי.‬ 2008 01:46:53,324 --> 01:46:55,576 ‫שכמו אבק, הוא יכול להיעלם בשנייה.‬ 2009 01:46:55,660 --> 01:46:56,744 ‫אני מקווה שראיתם אותו,‬ 2010 01:46:56,828 --> 01:46:58,454 ‫כי הוא כל כך טהור ומיוחד.‬ 2011 01:46:58,538 --> 01:47:00,206 ‫זה אלוהים ותו לא.‬ 2012 01:47:00,289 --> 01:47:03,376 ‫יש בחדר הזה אנשים עם כישרון אדיר,‬ 2013 01:47:03,459 --> 01:47:05,920 ‫והם פשוט מדהימים במה שהם עושים,‬ 2014 01:47:06,003 --> 01:47:08,256 ‫אבל קורים בחייהם דברים,‬ 2015 01:47:08,339 --> 01:47:13,761 ‫ואם הם יצליחו פעם לקשר בין הכאב שלהם למתנה שלהם,‬ 2016 01:47:13,845 --> 01:47:17,140 ‫המתנה הזו תשתנה ותהפוך למשהו אחר,‬ 2017 01:47:17,223 --> 01:47:19,684 ‫שלא רק שיהיה הגשר שיישא אותם,‬ 2018 01:47:19,767 --> 01:47:22,019 ‫אלא הוא גם יוכל לשאת עליו אחרים.‬ 2019 01:47:23,229 --> 01:47:24,981 ‫הרבה מאיתנו עוברים דברים.‬ 2020 01:47:25,064 --> 01:47:28,943 ‫הוא עבר דברים, גבר, שהיו יכולים להרוס אותו.‬ 2021 01:47:29,026 --> 01:47:32,029 ‫להרוס אותו מבחינה פסיכולוגית, לשלוח אותו אל מתחת לגשר‬ 2022 01:47:32,113 --> 01:47:35,116 ‫לגור בקופסת קרטון ולהיעלם מעל פני האדמה‬ 2023 01:47:35,199 --> 01:47:36,993 ‫בגלל מה שהוא עבר,‬ 2024 01:47:37,076 --> 01:47:38,452 ‫אבל הוא לא עשה את זה.‬ 2025 01:47:38,536 --> 01:47:39,871 ‫הוא עמד איתן.‬ 2026 01:47:39,954 --> 01:47:41,664 ‫הוא עשה את ההפך.‬ 2027 01:47:41,747 --> 01:47:44,125 ‫הוא נלחם בשדים, הוא נלחם בשוללים,‬ 2028 01:47:44,208 --> 01:47:48,212 ‫בחוטפי החלומות, בשונאים, באנשים שהתנגדו,‬ 2029 01:47:48,296 --> 01:47:50,131 ‫באנשים שאומרים, "אתה לא תהיה".‬ 2030 01:47:52,008 --> 01:47:53,593 ‫"אני חייב להיות."‬ 2031 01:47:54,302 --> 01:47:55,386 ‫והוא נהיה.‬ 2032 01:47:56,304 --> 01:47:58,014 ‫למה אתה עובד קשה כל כך?‬ 2033 01:47:58,556 --> 01:48:00,391 ‫למה אני עובד קשה כל כך?‬ 2034 01:48:00,474 --> 01:48:04,520 ‫כי אני רוצה שיהיה לך עתיד טוב מאוד,‬ 2035 01:48:04,604 --> 01:48:08,191 ‫ואני רוצה שיהיו לנו חיים טובים מאוד,‬ 2036 01:48:08,274 --> 01:48:12,945 ‫ושנוכל לנסוע, ליהנות ולעזור לאנשים אחרים.‬ 2037 01:48:13,029 --> 01:48:14,739 ‫אתה לא חושב שזה רעיון טוב?‬ 2038 01:48:15,323 --> 01:48:17,283 ‫- טוב. - ואתה הגיבור שלי.‬ 2039 01:48:17,366 --> 01:48:18,284 ‫אני הגיבור שלך?‬ 2040 01:48:20,119 --> 01:48:21,454 ‫אתה הגיבור שלי.‬ 2041 01:48:21,537 --> 01:48:23,456 ‫- תודה. אני אוהב אותך. - גם אני.‬ 2042 01:48:24,832 --> 01:48:26,417 ‫תמיד מתקדמים לדבר הבא.‬ 2043 01:48:26,500 --> 01:48:28,419 ‫חיים את הרגע, אבל מתכננים קדימה.‬ 2044 01:48:28,502 --> 01:48:30,713 ‫מתמקדים בשלב הבא, חושבים על הצעד הבא,‬ 2045 01:48:30,796 --> 01:48:31,839 ‫אבל נמצאים ברגע.‬ 2046 01:48:33,257 --> 01:48:34,884 ‫זה לא אומר שאתם לא מרוצים,‬ 2047 01:48:34,967 --> 01:48:39,222 ‫זה רק אומר שאתם תמיד מרגישים שיש עוד דברים שצריך לעשות.‬ 2048 01:48:42,433 --> 01:48:43,559 ‫מבחינתי, בכל מקרה.‬ 2049 01:48:50,441 --> 01:48:51,859 ‫זה ריק, ואני סיימתי.‬ 2050 01:48:56,113 --> 01:48:58,699 ‫טוב, אם אתה יכול, אם תוכל רק להסתכל לפה‬ 2051 01:48:58,783 --> 01:49:02,203 ‫ולהגיד את שמך ומי אתה.‬ 2052 01:49:02,286 --> 01:49:03,287 ‫למה?‬ 2053 01:49:03,996 --> 01:49:05,706 ‫אתה לא יודע שאני טיילר פרי?‬ 2054 01:49:05,790 --> 01:49:09,710 ‫אני יודע מי אתה, אבל אני רוצה לדעת מי אתה חושב שאתה.‬ 2055 01:49:09,794 --> 01:49:11,671 ‫אתה חושב שאתה במאי?‬ 2056 01:49:11,754 --> 01:49:12,797 ‫מה מגדיר אותך?‬ 2057 01:49:12,880 --> 01:49:15,424 ‫"אני טיילר פרי, ואני אבא",‬ 2058 01:49:15,508 --> 01:49:17,176 ‫כל מה שאתה רוצה לומר.‬ 2059 01:49:35,069 --> 01:49:37,321 ‫אני טיילר פרי, ואני הילד של מקסין.‬ 2060 01:50:16,861 --> 01:50:21,991 ‫מקסין וטיי 25.12.2007‬ 2061 01:50:43,179 --> 01:50:48,976 ‫לזכרה של וילי מקסין פרי‬ 2062 01:50:51,479 --> 01:50:56,233 ‫הילד של מקסין: סיפורו של טיילר פרי‬ 2063 01:54:30,698 --> 01:54:34,201 ‫הילד של מקסין: סיפורו של טיילר פרי‬ 2064 01:54:45,170 --> 01:54:47,172 ‫תרגום כתוביות: טל מלכה‬ 2065 01:54:47,256 --> 01:54:49,258 ‫בקרת כתוביות: נעמי מאזוז‬