1
00:00:19,103 --> 00:00:21,814
{\an8}‫- מקרה ברוקפילד‬
‫ילד אחוז דיבוק אומר גסויות -‬

2
00:00:21,814 --> 00:00:23,733
{\an8}‫- 14.08.80, משך זמן: דקה וחמש שניות -‬

3
00:00:23,733 --> 00:00:27,612
‫- הסרט הזה כולל סצנות ששוחזרו‬
‫על בסיס אירועים שתועדו -‬

4
00:00:33,451 --> 00:00:34,285
‫לא!‬

5
00:00:34,786 --> 00:00:36,079
‫אני אימא שלך.‬

6
00:00:36,079 --> 00:00:38,164
‫את דפוקה.‬

7
00:00:38,164 --> 00:00:41,334
‫- כל ההקלטות והצילומים אמיתיים -‬

8
00:00:45,171 --> 00:00:50,176
‫מה שיש לנו כאן זה עימות בין טוב לרוע,‬

9
00:00:50,676 --> 00:00:53,387
‫והמקום שבו הרוע בחר הוא קונטיקט.‬

10
00:00:54,388 --> 00:00:57,016
‫- אסטרטגיית ההגנה, "השטן" -‬

11
00:01:00,937 --> 00:01:02,480
‫שמי דייוויד גלצל.‬

12
00:01:03,815 --> 00:01:07,527
‫כשהייתי בן 11, הייתי אחוז דיבוק בידי השטן.‬

13
00:01:08,194 --> 00:01:11,155
‫משפט רצח מוזר יתחיל מחר בדנברי.‬

14
00:01:11,155 --> 00:01:13,991
‫בלב המשפט, הטענה לדיבוק שטני.‬

15
00:01:14,826 --> 00:01:18,371
‫זה מה שעורך דין‬
‫של נער מקונטיקט ינסה להוכיח.‬

16
00:01:18,996 --> 00:01:22,834
{\an8}‫שאלתי, "למה אני פה?"‬
‫הוא ענה, "הרגת את חבר שלך".‬

17
00:01:25,419 --> 00:01:27,880
‫אדם שנעצר בשבוע שעבר באשמת רצח‬

18
00:01:27,880 --> 00:01:30,258
‫אומר שיטען לחפות‬

19
00:01:30,258 --> 00:01:34,428
‫כי היה אחוז דיבוק על ידי השטן‬
‫בזמן שביצע את הרצח.‬

20
00:01:34,428 --> 00:01:35,388
‫אתם צוחקים?‬

21
00:01:35,388 --> 00:01:37,723
‫היה אלכוהול. הייתה דקירה.‬

22
00:01:37,723 --> 00:01:40,351
‫זה תיק סגור. זה מגוחך.‬

23
00:01:41,769 --> 00:01:45,606
‫הסיפור למעשה מתחיל בבית שבסוף השביל הזה,‬

24
00:01:45,606 --> 00:01:47,358
‫שבו גרים הזוג מברוקפילד‬

25
00:01:47,358 --> 00:01:50,444
‫שבנם בן ה-11 התחיל להתנהג מוזר.‬

26
00:01:51,779 --> 00:01:52,613
‫קום!‬

27
00:01:52,613 --> 00:01:56,117
‫אני לא אוהב שזוכרים אותי‬
‫בתור בן ה-11 שהיה אחוז דיבוק...‬

28
00:01:56,117 --> 00:01:57,910
‫עכשיו תמותו.‬

29
00:01:58,911 --> 00:02:00,496
‫אבל אני מתמודד עם זה בכל יום.‬

30
00:02:00,496 --> 00:02:04,167
‫אתה לא יכול לפגוע בילד של האל.‬
‫-ישו ימות בגיהינום.‬

31
00:02:05,251 --> 00:02:08,171
‫מעולם לא דיברתי על זה עם אף אחד.‬

32
00:02:09,505 --> 00:02:11,716
‫זה סוד, סוד אפל.‬

33
00:02:12,216 --> 00:02:13,801
‫אבינו שבשמיים...‬

34
00:02:13,801 --> 00:02:15,845
‫את לחם חוקנו תן לנו היום...‬

35
00:02:15,845 --> 00:02:18,556
‫- משפט השטן -‬

36
00:02:18,556 --> 00:02:20,641
‫אתם תמותו!‬

37
00:02:20,641 --> 00:02:21,726
‫אמן.‬

38
00:02:27,273 --> 00:02:31,402
‫- סרטים ביתיים של משפחת גלצל -‬

39
00:02:37,116 --> 00:02:39,493
‫אשמח לספר לכם את הסיפור שלי‬

40
00:02:39,493 --> 00:02:42,455
‫על הדיבוק והרצח‬

41
00:02:43,456 --> 00:02:44,498
‫ועל ארני ג'ונסון.‬

42
00:02:46,709 --> 00:02:49,462
‫אני רוצה לוודא שהמשפחה שלי תוצג‬

43
00:02:49,962 --> 00:02:52,423
‫במידת הדיוק הראויה.‬

44
00:02:53,132 --> 00:02:55,968
‫אני יודע שיש אנשים שבדו סיפורים,‬

45
00:02:56,469 --> 00:03:00,431
‫וזה לא מוצא חן בעיניי,‬
‫אז אני רוצה להבהיר את העניינים.‬

46
00:03:18,324 --> 00:03:21,244
‫כילד בן 11 הייתי שקט.‬

47
00:03:24,121 --> 00:03:25,206
‫החיים היו טובים.‬

48
00:03:26,832 --> 00:03:30,002
‫שיחקתי עם האחים שלי, התקופה הכי טובה בחיי.‬

49
00:03:33,089 --> 00:03:35,800
‫הייתי האמצעי מבין הבנים.‬

50
00:03:36,842 --> 00:03:38,678
‫ילד סנדביץ' טיפוסי.‬

51
00:03:40,888 --> 00:03:42,598
‫יש לי אח גדול יותר, קרל.‬

52
00:03:43,099 --> 00:03:46,811
‫הוא... לא היה אדם שקל להסתדר איתו בתור אח.‬

53
00:03:48,104 --> 00:03:50,356
‫הוא היה סוג של אידיוט לפעמים.‬

54
00:03:52,066 --> 00:03:53,567
‫הקשה את החיים.‬

55
00:03:56,195 --> 00:03:59,282
{\an8}‫אלן בזמנו פשוט היה שונה.‬

56
00:04:00,157 --> 00:04:03,119
‫דייוויד ואני היינו עוזרים לאבא שלנו‬
‫ועובדים איתו בחניה.‬

57
00:04:03,119 --> 00:04:05,454
‫ואלן לא ממש רצה להתלכלך,‬

58
00:04:05,454 --> 00:04:07,581
‫אז הוא נשאר עם אימא שלי רוב הזמן.‬

59
00:04:10,084 --> 00:04:12,503
‫הוא ידע לאפות עוגות. על בטוח.‬

60
00:04:12,503 --> 00:04:15,131
‫אבל הוא פשוט קצת שונה מאיתנו.‬

61
00:04:19,010 --> 00:04:22,346
‫באותה תקופה, לא הייתי קורא לנו‬
‫משפחה אמריקאית טיפוסית,‬

62
00:04:23,806 --> 00:04:26,142
‫אבל הייתי אומר שהיינו נורמליים ככל האפשר.‬

63
00:04:29,478 --> 00:04:34,150
‫הכול התחיל כשאחותי, דבי,‬
‫מצאה בית בניוטאון.‬

64
00:04:34,150 --> 00:04:37,153
‫היא התכוונה לעבור אליו עם החבר שלה, ארני.‬

65
00:04:38,946 --> 00:04:41,824
{\an8}‫דבי ואני שמחנו מאוד לקראת המגורים יחד.‬

66
00:04:41,824 --> 00:04:44,201
{\an8}‫תכננו להתחתן באביב.‬

67
00:04:44,201 --> 00:04:45,745
‫עבדנו לקראת זה.‬

68
00:04:47,371 --> 00:04:48,831
‫ממש התלהבנו.‬

69
00:04:49,582 --> 00:04:53,461
‫- 2 ביולי 1980 -‬

70
00:04:53,461 --> 00:04:57,965
‫ב-2 ביולי דבי מצאה‬
‫בית נחמד מאוד להשכרה בניוטאון.‬

71
00:05:02,219 --> 00:05:04,597
‫קצת העציב אותי שהם עוברים.‬

72
00:05:06,390 --> 00:05:08,517
‫אתה בן 11, זו אחותך.‬

73
00:05:09,143 --> 00:05:15,316
‫אני והאחים הגדולים שלי, אלן וקרל,‬
‫נסענו לשם כדי לעזור להם במעבר.‬

74
00:05:25,493 --> 00:05:27,411
‫זה היה בית מוזר.‬

75
00:05:29,455 --> 00:05:32,124
‫פשוט היה בו משהו משונה מאוד.‬

76
00:05:38,005 --> 00:05:40,341
‫נתתי לכל אחד מהאחים שלי מטלה.‬

77
00:05:40,841 --> 00:05:42,843
{\an8}‫שלחתי את דייוויד לחדר השינה הראשי,‬

78
00:05:42,843 --> 00:05:46,430
{\an8}‫נתתי לו מטאטא וביקשתי שיטאטא בשבילי.‬

79
00:05:48,766 --> 00:05:50,309
‫השארתי אותו שם לבד.‬

80
00:05:51,227 --> 00:05:55,439
‫ואז התחלתי לעשות מה שהייתי צריכה,‬
‫לקרצף ולנקות.‬

81
00:05:58,526 --> 00:06:01,737
‫אבל אחרי זמן קצר, דייוויד יצא בריצה.‬

82
00:06:02,238 --> 00:06:04,698
‫הוא נראה נסער, ולא ידעתי למה.‬

83
00:06:13,124 --> 00:06:16,919
‫דייוויד אמר, "אימא, אני רוצה לחזור הביתה".‬
‫היא אמרה, "אני לא יכולה ללכת".‬

84
00:06:16,919 --> 00:06:20,506
‫"נסיים את זה ונחזור הביתה."‬
‫הוא אמר, "אני רוצה הביתה עכשיו".‬

85
00:06:22,716 --> 00:06:24,593
‫פשוט רציתי לצאת מהבית,‬

86
00:06:24,593 --> 00:06:27,430
‫להתרחק משם כמה שיכולתי.‬

87
00:06:27,430 --> 00:06:30,141
‫ולא אמרתי לאף אחד למה.‬

88
00:06:50,828 --> 00:06:53,789
‫חזרנו הביתה,‬
‫אכלנו ארוחת ערב, הכול היה בסדר.‬

89
00:06:56,625 --> 00:07:01,505
‫אימא שלי הייתה טבחית מעולה.‬
‫היא הייתה ממוצא הונגרי ואיטלקי,‬

90
00:07:01,505 --> 00:07:04,216
‫אז היא ידעה לבשל.‬

91
00:07:05,509 --> 00:07:09,013
‫אבל עבר על דייוויד יום רע.‬
‫משהו הטריד אותו.‬

92
00:07:10,222 --> 00:07:11,724
‫אמרתי, "מה הבעיה שלך?"‬

93
00:07:13,434 --> 00:07:15,144
‫אני זוכר שישבתי לשולחן.‬

94
00:07:15,728 --> 00:07:18,397
‫התחלתי להסביר מה קרה באותו בוקר.‬

95
00:07:20,733 --> 00:07:24,695
{\an8}‫- מוקדם יותר באותו יום -‬

96
00:07:25,863 --> 00:07:27,781
‫הייתי בחדר השינה לבד.‬

97
00:07:34,830 --> 00:07:36,540
‫אבל הרגשתי משהו.‬

98
00:08:10,282 --> 00:08:12,826
‫אז נדחפתי אחורה למיטה.‬

99
00:08:23,712 --> 00:08:24,964
‫ראיתי דמות.‬

100
00:08:28,300 --> 00:08:31,220
‫זה נראה כמו השטן מתחפושת של הלואין.‬

101
00:08:31,220 --> 00:08:35,683
‫העיניים שלו היו שחורות,‬
‫שחורות לגמרי, כמו גוש פחם,‬

102
00:08:36,267 --> 00:08:37,268
‫וזה הפחיד אותי.‬

103
00:08:41,355 --> 00:08:44,316
‫דייוויד אמר, "אז היישות הזו דיברה".‬

104
00:08:45,859 --> 00:08:49,113
‫אמרתי לדייוויד, "מה הדמות הזו אומרת לך?"‬

105
00:08:49,613 --> 00:08:51,615
‫"הוא כל הזמן אומר לי להיזהר."‬

106
00:08:52,825 --> 00:08:54,451
‫שאלתי, "להיזהר ממה?"‬

107
00:08:54,451 --> 00:08:58,414
‫והוא כל הזמן אמר לי,‬
‫"הוא רוצה את הנשמה שלי".‬

108
00:09:04,962 --> 00:09:08,382
‫והוא אמר, "הוא יבוא לקחת אותי.‬
‫זה מה שהוא כל הזמן אומר לי".‬

109
00:09:08,382 --> 00:09:09,842
‫"אתם חייבים לעזור לי."‬

110
00:09:09,842 --> 00:09:13,804
‫אמרתי, "דייב, נגעת במשהו בארון התרופות?"‬

111
00:09:13,804 --> 00:09:16,098
‫הוא אמר, "לא, זה על אמת".‬

112
00:09:17,850 --> 00:09:20,019
‫לא האמנו לו בהתחלה.‬

113
00:09:22,438 --> 00:09:23,856
‫התגובה של אימא שלי הייתה,‬

114
00:09:23,856 --> 00:09:27,318
‫"מאוחר בלילה. אולי הוא חלם."‬

115
00:09:29,153 --> 00:09:31,155
‫ג'ודי אמרה, "טוב, די עם זה".‬

116
00:09:31,155 --> 00:09:35,868
‫"זמן ללכת לישון,‬
‫ננוח ונדבר על זה שוב בבוקר."‬

117
00:09:46,128 --> 00:09:49,506
‫מאוחר יותר באותו לילה‬
‫הייתה לי תחושה מוזרה.‬

118
00:09:50,716 --> 00:09:52,426
‫ראיתי חיזיון.‬

119
00:09:55,137 --> 00:09:56,764
‫משהו התקרב.‬

120
00:09:59,099 --> 00:10:01,018
‫התחלתי לפחד‬

121
00:10:01,018 --> 00:10:04,063
‫כי ראיתי שזה מתקרב לבית.‬

122
00:10:20,788 --> 00:10:22,706
‫הרגשתי שמשהו צופה בי.‬

123
00:10:30,130 --> 00:10:31,632
‫חשבתי שראיתי דמות.‬

124
00:10:44,103 --> 00:10:45,187
‫כשהסתכלתי שוב...‬

125
00:10:47,064 --> 00:10:48,315
‫לא היה שם כלום.‬

126
00:10:54,780 --> 00:10:58,826
‫נשארתי ער בחושך בעיניים פקוחות רוב הלילה.‬

127
00:11:06,041 --> 00:11:08,293
‫ג'ודי דאגה לגבי דייוויד,‬

128
00:11:09,211 --> 00:11:14,049
‫אז היא התקשרה לאב דניס‬
‫כדי ליידע אותו על מה שקורה.‬

129
00:11:14,550 --> 00:11:17,386
‫היא ביקשה שיבוא לברך את הבית.‬

130
00:11:17,886 --> 00:11:18,887
‫תבורך גם אתה, אבי.‬

131
00:11:21,056 --> 00:11:22,766
‫אימא שלי הייתה דתייה.‬

132
00:11:24,351 --> 00:11:29,189
‫היינו הולכים לטקס האוכריסטה,‬
‫עשו לנו טקס קונפירמציה כקתולים.‬

133
00:11:30,482 --> 00:11:33,068
‫האמנו באלוהים ובשטן.‬

134
00:11:34,486 --> 00:11:39,783
‫כשהאב דניס הגיע לבית,‬
‫הוא הביא שמן קדוש, מים קדושים‬

135
00:11:40,367 --> 00:11:41,618
‫וקטורת...‬

136
00:11:41,618 --> 00:11:43,454
‫בשם האב...‬

137
00:11:43,454 --> 00:11:48,876
‫והשתמש בהם לברך את כל הבית,‬
‫כל חדר, למעלה ולמטה.‬

138
00:11:50,627 --> 00:11:54,923
‫חשבנו שסיימנו עם זה.‬
‫-אני מתפלל נגד הרשע ש...‬

139
00:11:54,923 --> 00:11:57,509
‫אבל זו רק הייתה ההתחלה.‬

140
00:12:08,270 --> 00:12:09,229
‫אלוהים!‬

141
00:12:09,229 --> 00:12:11,190
‫השעה הייתה שלוש בבוקר.‬

142
00:12:11,732 --> 00:12:13,984
‫דייוויד צרח בשיא הכוח,‬

143
00:12:13,984 --> 00:12:17,112
‫"הוא בא לקחת אותי. הוא יעניש אותי."‬

144
00:12:21,033 --> 00:12:22,284
‫הבית רעד,‬

145
00:12:24,077 --> 00:12:26,330
‫כאילו שמישהו התנגש בו עם משאית.‬

146
00:12:28,165 --> 00:12:31,293
‫זה נשמע כאילו שעב"ם נוחת על הבית.‬

147
00:12:34,421 --> 00:12:37,174
‫מה שזה לא יהיה, זה רצה שתדע שזה שם.‬

148
00:12:39,218 --> 00:12:41,094
‫נורות התחילו להבהב.‬

149
00:12:43,889 --> 00:12:46,809
‫שמענו זכוכית נופלת, נשברת.‬

150
00:12:48,727 --> 00:12:53,398
‫דייוויד היה אחוז תזזית, והוא צרח,‬
‫"הוא פה. הוא מעל הבית".‬

151
00:12:54,525 --> 00:12:57,528
‫דייוויד אמר, "אל תפתחו את הדלת. זה מרושע".‬

152
00:13:00,322 --> 00:13:03,617
‫הדפיקות נמשכו 30, אולי 40 שניות...‬

153
00:13:08,121 --> 00:13:10,082
‫ואז השתרר שקט.‬

154
00:13:23,220 --> 00:13:24,054
‫אלוהים.‬

155
00:13:27,432 --> 00:13:28,392
‫קפאתי במקומי.‬

156
00:13:29,852 --> 00:13:31,937
‫טוב, יש לנו בעיית רוח רפאים,‬

157
00:13:33,313 --> 00:13:35,941
‫ולא ידענו מה לעשות עם זה.‬

158
00:13:38,777 --> 00:13:40,654
‫ידענו שאנחנו צריכים למצוא עזרה.‬

159
00:13:44,533 --> 00:13:47,202
‫באותה תקופה, השכנה שלנו,‬

160
00:13:47,703 --> 00:13:50,497
‫היא עסקה בקריאת קלפי טארוט ודברים כאלה.‬

161
00:13:50,497 --> 00:13:52,416
‫והיא אמרה, "חמותי אמרה‬

162
00:13:52,416 --> 00:13:55,752
‫שהלכה לפני כמה שנים‬
‫לחוקר תופעות על-טבעיות."‬

163
00:13:56,253 --> 00:13:57,462
‫"אולי הם יוכלו לעזור."‬

164
00:13:57,462 --> 00:13:59,756
‫דבי אמרה, "אקח עזרה מכל אחד".‬

165
00:14:00,299 --> 00:14:02,843
‫לא התכוונו לאפשר לשום ישות,‬

166
00:14:02,843 --> 00:14:07,389
‫לשום רוח רפאים או לאף אחד‬
‫להבריח אותנו מהבית הזה.‬

167
00:14:07,973 --> 00:14:09,099
‫זה היה הבית שלנו,‬

168
00:14:09,600 --> 00:14:12,686
‫והתכוונו לוודא שמה שיש שם,‬

169
00:14:13,186 --> 00:14:15,856
‫ניפטר מזה בדרך כזו או אחרת.‬

170
00:14:16,648 --> 00:14:20,569
‫האורחים המיוחדים שלנו הערב,‬
‫שב-32 שנותיהם כציידי רוחות,‬

171
00:14:20,569 --> 00:14:25,157
‫חקרו מעל 3,000 מקרים של בתים רדופים‬
‫ודיבוקים שטניים‬

172
00:14:25,157 --> 00:14:29,119
‫והיו מעורבים‬
‫באין-ספור גירושי שדים סביב העולם.‬

173
00:14:29,119 --> 00:14:32,497
‫תקשיבו טוב ותחליטו לבד בזמן שנציג לכם,‬

174
00:14:32,497 --> 00:14:36,251
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫את ציידי הרוחות אד ולוריין וורן.‬

175
00:14:45,677 --> 00:14:49,056
‫הייתי גאה מאוד בסבא וסבתא שלי כילד.‬

176
00:14:51,725 --> 00:14:54,519
‫ראיתי אותם בעיתון או בטלוויזיה,‬

177
00:14:54,519 --> 00:14:56,229
‫וזה היה ממש מגניב.‬

178
00:14:56,730 --> 00:14:58,065
‫אבל מצד שני,‬

179
00:14:58,565 --> 00:15:04,780
{\an8}‫גם הייתי הילד המוזר‬
‫כי סבא וסבתא שלי היו מפחידים.‬

180
00:15:06,615 --> 00:15:10,327
‫האמת היא שלא התעוררתי בוקר אחד ואמרתי,‬

181
00:15:10,327 --> 00:15:12,496
‫"אני רוצה להיות דמונולוג."‬

182
00:15:13,914 --> 00:15:15,916
‫נולדתי דמונולוג.‬

183
00:15:16,541 --> 00:15:19,503
‫כילד, שאלתי את הנזירות והכומר,‬

184
00:15:20,295 --> 00:15:23,465
{\an8}‫"מה העניין עם רוחות, העל-טבעי? זה אמיתי?"‬

185
00:15:23,465 --> 00:15:25,008
{\an8}‫"באמת יש שדים?"‬

186
00:15:25,008 --> 00:15:28,929
{\an8}‫וכמובן, בנצרות הקתולית מלמדים אותנו‬
‫שהדברים האלה אמיתיים.‬

187
00:15:28,929 --> 00:15:32,307
‫החוויה של סבתא שלי הייתה שונה.‬

188
00:15:33,225 --> 00:15:35,602
‫אני שומעת צחוק ואני לא...‬
‫-צחוק?‬

189
00:15:35,602 --> 00:15:39,231
‫אני לא מבינה. אני שומעת את זה...‬
‫-זה צחוק של גבר או אישה?‬

190
00:15:39,231 --> 00:15:42,109
‫אני לא מבינה למה אתם לא שומעים את זה.‬

191
00:15:42,109 --> 00:15:45,654
‫אני שומעת את זה כל כך... זה כל כך חזק פה.‬

192
00:15:45,654 --> 00:15:49,199
‫הוא אמר, "אם רוצים לצוד טיגריסים,‬
‫צריך ללכת לאיפה שיש טיגריסים".‬

193
00:15:49,199 --> 00:15:51,451
‫לכי אל האור, קאריסה.‬

194
00:15:51,451 --> 00:15:53,578
‫אני כאן לעזור לך.‬

195
00:15:53,578 --> 00:15:57,916
‫אבל הם לא זכו לתהילה עד ש...‬

196
00:15:57,916 --> 00:16:00,335
‫גבר צעיר רצח, בדם קר,‬

197
00:16:00,335 --> 00:16:03,338
‫את אביו, אימו, ארבעת אחיו ואחיותיו,‬

198
00:16:03,338 --> 00:16:05,507
‫כי קולות אמרו לו לעשות את זה.‬

199
00:16:05,507 --> 00:16:09,678
‫לפתיחה המזוויעה הזו‬
‫מתלווים רב-מכר וסרט קולנוע,‬

200
00:16:09,678 --> 00:16:11,096
‫"אימה באמטוויל".‬

201
00:16:13,724 --> 00:16:18,020
‫לוריין ואני היינו‬
‫במאות רבות של בתים רדופים,‬

202
00:16:18,020 --> 00:16:20,814
‫וראיינו אינספור אנשים ברחבי העולם.‬

203
00:16:21,398 --> 00:16:25,944
‫ובסולם של אחד עד עשרה,‬
‫הייתי אומר שאמטוויל היה עשרה.‬

204
00:16:26,486 --> 00:16:29,990
‫"אימה באמטוויל" היה הסיפור שהפך לבינלאומי.‬

205
00:16:29,990 --> 00:16:33,410
‫זה הסיפור שהפך‬
‫את סבא וסבתא שלי למפורסמים בכל העולם.‬

206
00:16:33,410 --> 00:16:36,329
{\an8}‫ובכן, זו מספר שתיים.‬

207
00:16:39,666 --> 00:16:44,212
‫זה מצחיק איך משהו כל כך מבעית‬
‫יכול להפוך לכזו ברכה.‬

208
00:16:44,963 --> 00:16:46,298
‫תודה, מר וורן.‬

209
00:16:46,298 --> 00:16:49,509
‫וזה באמת עזר להרבה משפחות אחרי זה.‬

210
00:16:50,594 --> 00:16:53,013
‫אנחנו מקבלים הרבה מכתבים‬

211
00:16:53,013 --> 00:16:57,017
‫מאנשים שכותבים על בעיות.‬

212
00:16:57,017 --> 00:16:57,976
‫מה הכתובת?‬

213
00:16:57,976 --> 00:17:01,480
‫תא דואר... שלחו את זה לזוג וורן,‬
‫אד ולוריין וורן,‬

214
00:17:01,480 --> 00:17:04,024
‫תא דואר 41,‬

215
00:17:04,024 --> 00:17:07,569
‫מונרו, קונטיקט 06468.‬

216
00:17:10,030 --> 00:17:11,740
‫דבי התקשרה לזוג וורן.‬

217
00:17:13,408 --> 00:17:14,326
‫אד ענה.‬

218
00:17:14,326 --> 00:17:17,245
‫דבי אמרה מי היא ו"תוכלו לעזור לנו?"‬

219
00:17:18,622 --> 00:17:21,291
‫אד שאל, "האם דייוויד נבדק על ידי רופא?"‬

220
00:17:21,291 --> 00:17:22,292
‫ענינו, "לא".‬

221
00:17:22,292 --> 00:17:24,669
‫אז אד שאל, "אוכל להביא איתי רופא?"‬

222
00:17:31,802 --> 00:17:33,762
‫הם הגיעו בשברולט שבט.‬

223
00:17:41,061 --> 00:17:42,771
‫אד וורן היה אדם נחמד מאוד.‬

224
00:17:44,689 --> 00:17:47,192
‫הוא היה מרגיע, בטוח בעצמו.‬

225
00:17:48,151 --> 00:17:50,112
‫הוא בהחלט גרם לנו להרגיש בטוחים.‬

226
00:17:52,364 --> 00:17:57,035
‫לוריין הייתה עדינה מאוד‬
‫והתנסחה במילים מדויקות.‬

227
00:17:57,035 --> 00:17:58,745
‫ג'ודי אמרה, "אלוהים,‬

228
00:17:58,745 --> 00:18:01,456
‫אני ממש שמחה שאתם פה‬
‫ואני ממש שמחה לפגוש אתכם."‬

229
00:18:04,251 --> 00:18:08,338
‫הרופא לקח את דייוויד הצידה,‬
‫מדד לו לחץ דם, דברים כאלה.‬

230
00:18:09,005 --> 00:18:12,801
‫הוא נבדק פסיכולוגית,‬
‫הוכח שהוא נורמלי לחלוטין.‬

231
00:18:14,094 --> 00:18:17,889
‫ד"ר טוני מעולם לא אמר‬
‫שהשתגעתי או משהו כזה.‬

232
00:18:17,889 --> 00:18:19,599
‫הוא אמר שאני ילד רגיל.‬

233
00:18:22,644 --> 00:18:25,564
‫אד ולוריין התנסחו איתנו בזהירות רבה.‬

234
00:18:28,316 --> 00:18:31,653
‫הם רצו שנענה על שאלות, לברר מה קורה.‬

235
00:18:33,446 --> 00:18:35,240
‫- השיחה הבאה הוקלטה -‬

236
00:18:35,240 --> 00:18:36,158
‫אוקיי.‬

237
00:18:36,158 --> 00:18:42,414
‫- בין הזוג וורן ומשפחת גלצל בקיץ 1980 -‬

238
00:18:42,414 --> 00:18:44,332
‫דייוויד, תגיד את שמך המלא.‬

239
00:18:45,333 --> 00:18:48,545
‫דייוויד מייקל גלצל.‬
‫-טוב, בן כמה אתה, דייוויד?‬

240
00:18:48,545 --> 00:18:50,172
‫שתים עשרה.‬
‫-בן 12.‬

241
00:18:50,755 --> 00:18:52,966
‫מה דעתך על כל זה, דייוויד?‬

242
00:18:53,717 --> 00:18:56,636
‫אתה רוצה שזה יסתיים, נכון?‬
‫אתה רוצה שזה יסתיים?‬

243
00:18:57,137 --> 00:18:59,389
‫אתה לא רוצה שזה יימשך, נכון?‬
‫-לא.‬

244
00:18:59,389 --> 00:19:00,807
‫לא. אוקיי.‬

245
00:19:01,308 --> 00:19:03,810
‫היה אירוע סוער אחד שלוריין סיפרה לי עליו.‬

246
00:19:03,810 --> 00:19:05,604
‫היה יותר מאחד.‬
‫-יותר מאחד?‬

247
00:19:05,604 --> 00:19:07,647
‫אלוהים, זה נמשך כל הלילה!‬

248
00:19:07,647 --> 00:19:10,734
‫טוב, אז במילים אחרות,‬
‫זה היה לילה סוער מאוד.‬

249
00:19:10,734 --> 00:19:14,196
‫כן, אבל אנחנו כבר לא יכולים יותר, באמת.‬

250
00:19:14,779 --> 00:19:17,199
‫אנחנו לא משקרים. אנחנו צריכים כל עזרה.‬

251
00:19:17,199 --> 00:19:19,367
‫תאמינו לי, אנחנו רוצים להיפטר מזה.‬

252
00:19:20,410 --> 00:19:26,124
‫אימא שלי קיוותה שזה יפתור הכול.‬

253
00:19:28,210 --> 00:19:30,086
‫היא רצתה את המשפחה שלה חזרה,‬

254
00:19:30,086 --> 00:19:33,381
‫והיא רצתה לחזור לחיים שהיו לנו לפני זה.‬

255
00:19:35,008 --> 00:19:37,802
‫אנשים מספרים לנו את הסיפורים האיומים האלה,‬

256
00:19:37,802 --> 00:19:41,973
‫אבל אנחנו צריכים בעצמנו‬
‫לחוות את זה לפני שנאמין לזה.‬

257
00:19:41,973 --> 00:19:44,434
‫טוב.‬
‫-אנחנו צריכים לראות. להרגיש.‬

258
00:19:44,434 --> 00:19:48,605
‫אנחנו צריכים לדעת שזה שם כדי לומר,‬
‫"כן, הבית הזה רדוף".‬

259
00:19:49,397 --> 00:19:51,358
‫הוא אמר לדייוויד שהוא רוצה את הנשמה שלו.‬

260
00:19:52,108 --> 00:19:53,693
‫מה הוא אמר לך על הנשמה שלך?‬

261
00:19:54,694 --> 00:19:57,197
‫רק שהוא רוצה את הנשמה שלי. זהו.‬

262
00:19:58,573 --> 00:19:59,574
‫הוא פה עכשיו?‬

263
00:20:02,118 --> 00:20:04,913
‫אד שאל, "נראה אותו מראה את עצמו".‬

264
00:20:04,913 --> 00:20:08,416
‫"יש לו כל כך הרבה כוח,‬
‫הוא צריך להוכיח שהוא פה."‬

265
00:20:10,835 --> 00:20:14,547
‫אני חייב להתגרות במה שיש שם באמצעים דתיים.‬

266
00:20:14,547 --> 00:20:17,133
‫אני נוצרי, אז אני משתמש בשם של ישו.‬

267
00:20:17,133 --> 00:20:20,512
‫אני משתמש במים קדושים. אני משתמש בצלב.‬

268
00:20:20,512 --> 00:20:22,430
‫אולי זה נראה דרמטי,‬

269
00:20:22,430 --> 00:20:26,518
‫אבל זו השיטה שבה מגרש השדים‬
‫והדמונולוג משתמש בה.‬

270
00:20:27,602 --> 00:20:32,357
‫אני מתגרה עד שאני רואה ביטוי פיזי.‬

271
00:20:33,316 --> 00:20:35,652
‫אד אמר, "אם אתה יכול,‬

272
00:20:36,569 --> 00:20:38,905
‫תקיש על השולחן שלוש פעמים."‬

273
00:20:48,290 --> 00:20:49,791
‫פתאום...‬

274
00:20:50,333 --> 00:20:53,420
‫בום!‬

275
00:20:54,587 --> 00:20:58,008
‫כאילו שמישהו עם פטיש חמישה קילו‬
‫מנסה לפרוץ דרך רצפת המטבח.‬

276
00:21:00,176 --> 00:21:02,304
‫כל המטבח התחיל לרעוד.‬

277
00:21:03,555 --> 00:21:06,891
‫האורות ריצדו. כולם הרגישו את זה.‬

278
00:21:13,440 --> 00:21:16,568
‫אד הסתכל על דייוויד ושאל, "זה מפחיד אותך?"‬

279
00:21:17,944 --> 00:21:21,031
‫דייוויד אמר,‬
‫"אני מפחד כי הוא רוצה לפגוע בי."‬

280
00:21:21,531 --> 00:21:23,783
‫"בגלל שאני מדבר איתכם ואתם פה,‬

281
00:21:23,783 --> 00:21:25,660
‫כולנו ניענש על זה."‬

282
00:21:28,621 --> 00:21:31,124
‫בשלב הזה לוריין הסתובבה בבית.‬

283
00:21:32,417 --> 00:21:37,130
‫כשאני נכנסת לבית, אני באה לבחון, דרך רטט,‬

284
00:21:37,130 --> 00:21:39,632
‫אני עוברת בכל חדר בבית.‬

285
00:21:40,508 --> 00:21:42,677
‫כי צריכה להיות חוקיות למשיכה.‬

286
00:21:42,677 --> 00:21:44,846
‫הרוח צריכה להימשך לאדם מסוים‬

287
00:21:44,846 --> 00:21:46,765
‫באותו בית.‬

288
00:21:49,726 --> 00:21:52,062
‫היא נשענה לעברו ולחשה,‬

289
00:21:52,562 --> 00:21:56,691
‫"יש גוש גדול ואפל שעומד לצד הילד הקטן."‬

290
00:21:57,692 --> 00:21:58,568
‫"זה מרושע."‬

291
00:22:01,029 --> 00:22:05,116
‫זה נתן לנו תחושה מוזרה.‬
‫לא יכולנו לראות כלום.‬

292
00:22:07,077 --> 00:22:09,537
‫אד ולוריין דיברו עם ההורים שלי.‬

293
00:22:10,372 --> 00:22:13,208
‫"זו לא רוח רפאים. זו ישות שטנית."‬

294
00:22:24,844 --> 00:22:26,096
‫זה ממש הפחיד אותי.‬

295
00:22:26,971 --> 00:22:31,101
‫כל המשפחה פחדה כי לא היה לנו מושג מה קורה.‬

296
00:22:33,770 --> 00:22:39,067
‫סבא שלי טען שלרדיפת רוחות יש חמישה שלבים.‬

297
00:22:40,944 --> 00:22:42,487
{\an8}‫זה מתחיל עם רשות.‬

298
00:22:44,280 --> 00:22:46,366
{\an8}‫מישהו עושה משהו‬

299
00:22:46,366 --> 00:22:50,495
{\an8}‫שנותן לעל-טבעי דריסת רגל.‬

300
00:22:54,958 --> 00:22:57,919
‫אולי זה לוח ויג'י או סיאנס או משהו אחר.‬

301
00:22:58,420 --> 00:23:00,338
‫אחרי זה יש נֶגַע.‬

302
00:23:00,338 --> 00:23:05,969
‫אז הרוחות נמצאות בבית,‬
‫אבל חיצוניות לך לגמרי.‬

303
00:23:05,969 --> 00:23:10,974
‫פשוט רוח רפאים או אדם יקר לך‬
‫שחזר לבקר ורוצה שתדע שהוא שם.‬

304
00:23:11,850 --> 00:23:13,393
‫זה נורמלי.‬

305
00:23:14,144 --> 00:23:16,020
‫אחרי זה יש דיכוי.‬

306
00:23:16,521 --> 00:23:22,110
‫בשלב הזה הישות מתחילה‬
‫להשתלט על הרצון החופשי שלך.‬

307
00:23:22,110 --> 00:23:27,115
‫הדחפים שלך אפלים יותר,‬
‫ההתנהגות הרבה יותר שלילית.‬

308
00:23:27,866 --> 00:23:33,496
‫במקרים נדירים מאוד זה מתפתח לדיבוק מלא.‬

309
00:23:34,164 --> 00:23:37,959
‫אז אתה כבר לא שם. אתה לא בשליטה.‬

310
00:23:37,959 --> 00:23:40,920
‫משהו השתלט לגמרי על הגוף שלך.‬

311
00:23:49,637 --> 00:23:52,974
‫אד הרגיש בטוח מספיק אחרי הפגישה הראשונה‬

312
00:23:52,974 --> 00:23:56,186
‫שדייוויד כבר בשלב הדיכוי.‬

313
00:23:57,145 --> 00:23:58,104
‫אד הסביר לנו‬

314
00:23:58,104 --> 00:24:03,443
‫שהשד יגרום לדייוויד‬
‫להתנהג בצורה שונה לחלוטין.‬

315
00:24:03,943 --> 00:24:07,322
‫ישלוט במחשבות שלו, יעביר דרכו מסרים.‬

316
00:24:07,906 --> 00:24:10,158
‫הוא יהיה הפכפך יותר.‬

317
00:24:15,997 --> 00:24:19,334
‫אד וורן ראה את זה הרבה פעמים בעבר.‬

318
00:24:19,334 --> 00:24:21,753
‫הוא אמר, "תצטרכו לפנות לכנסייה."‬

319
00:24:21,753 --> 00:24:24,839
‫אימא שלי אמרה, "עשינו את זה. ניסינו".‬

320
00:24:24,839 --> 00:24:27,926
‫ואד אמר, "לא, אני אעזור לכם לעשות את זה".‬

321
00:24:29,260 --> 00:24:32,180
‫"אתם צריכים להתחיל לתעד את זה."‬

322
00:24:32,180 --> 00:24:35,975
‫ולאסוף כמה שיותר ראיות,‬
‫כדי להציג אותן לארכיבישוף.‬

323
00:24:36,476 --> 00:24:39,771
‫והארכיבישוף של ברידג'פורט יחליט‬

324
00:24:40,355 --> 00:24:42,148
‫עם מה אנחנו מתמודדים.‬

325
00:24:43,399 --> 00:24:45,818
‫חשבתי, "זה לא אמיתי. זה לא קורה".‬

326
00:24:45,818 --> 00:24:49,531
‫"זה רק... בסרטים מצוירים ובקולנוע."‬

327
00:24:51,908 --> 00:24:55,662
‫אד ולוריין הזהירו אותנו מחומרת המצב.‬

328
00:24:56,746 --> 00:24:58,289
‫"אל תזלזלו בזה."‬

329
00:24:59,541 --> 00:25:00,708
‫"תגנו על עצמכם,‬

330
00:25:02,043 --> 00:25:04,337
‫כי אי אפשר לדעת מתי זה יקרה."‬

331
00:25:10,510 --> 00:25:13,638
‫אימא שלי לקחה את מכשיר ההקלטה שלנו.‬

332
00:25:15,598 --> 00:25:19,561
‫אחותי קנתה מצלמת פולרואיד‬
‫שמצלמת תמונות מיידיות.‬

333
00:25:21,354 --> 00:25:24,774
‫מאותו רגע התחלנו לתעד הכול.‬

334
00:25:28,319 --> 00:25:30,488
‫היינו בחופשת הקיץ מבית הספר.‬

335
00:25:30,488 --> 00:25:32,574
‫ערב טוב, גבירותיי ורבותיי...‬

336
00:25:32,574 --> 00:25:33,866
‫אף אחד לא ישן.‬

337
00:25:33,866 --> 00:25:36,619
‫שני מועמדים רפובליקנים‬

338
00:25:36,619 --> 00:25:38,913
‫לנשיאות ארצות הברית.‬

339
00:25:39,414 --> 00:25:43,585
‫המושל לשעבר רונלד רייגן מקליפורניה.‬
‫השגריר לשעבר...‬

340
00:25:43,585 --> 00:25:47,088
‫השגחנו על דייוויד בתורות.‬

341
00:25:47,547 --> 00:25:49,340
‫בין אם נרצה או לא,‬

342
00:25:49,340 --> 00:25:52,927
‫זו אחריותנו לשמור על השלום העולמי‬

343
00:25:52,927 --> 00:25:57,473
‫כי אף אחד אחר לא יכול. לא נוכל להמשיך...‬

344
00:26:00,310 --> 00:26:03,438
‫אבל אז דייוויד התחיל להתנהג מוזר מאוד.‬

345
00:26:08,026 --> 00:26:08,860
‫דייוויד!‬

346
00:26:09,485 --> 00:26:10,486
‫אלוהים.‬

347
00:26:12,447 --> 00:26:15,742
‫- התמונות וההקלטות הבאות‬

348
00:26:15,742 --> 00:26:19,162
‫תועדו על ידי משפחת גלצל‬
‫באוגוסט וספטמבר 1980 -‬

349
00:26:19,162 --> 00:26:21,205
‫שלום.‬

350
00:26:21,789 --> 00:26:23,583
‫עכשיו תמותו!‬

351
00:26:24,584 --> 00:26:26,294
‫מי אתה ומה אתה?‬

352
00:26:26,794 --> 00:26:29,047
‫לא עניינך.‬
‫-דייוויד.‬

353
00:26:33,384 --> 00:26:35,720
‫אימא פה. קדימה, קום.‬

354
00:26:35,720 --> 00:26:39,015
‫קדימה, בוא נלך. צא מזה. צא מהבן שלי.‬

355
00:26:40,350 --> 00:26:42,810
‫לא!‬
‫-אני אימא שלך!‬

356
00:26:42,810 --> 00:26:45,229
‫את דפוקה.‬

357
00:26:47,315 --> 00:26:49,150
‫עכשיו תמותו!‬

358
00:26:54,822 --> 00:26:56,407
‫אל תעשו את זה!‬

359
00:26:58,618 --> 00:27:02,080
‫דייוויד, פשוט קום! אלוהים אדירים. צא...‬

360
00:27:02,080 --> 00:27:03,164
‫תתקשרי לכומר.‬

361
00:27:03,164 --> 00:27:06,167
‫שיבוא לפה עכשיו.‬
‫-צא מהבן שלי!‬

362
00:27:06,167 --> 00:27:07,877
‫לא!‬
‫-עזוב את הילד הזה.‬

363
00:27:07,877 --> 00:27:08,795
‫הינה.‬

364
00:27:08,795 --> 00:27:13,007
‫אני מנסה. תפסתי את הזרועות שלך שוב.‬
‫-יא מוצץ זין מזדיין.‬

365
00:27:13,007 --> 00:27:14,092
‫תתחילו להתפלל.‬

366
00:27:14,092 --> 00:27:16,886
‫אבינו שבשמיים, יתקדש שמך.‬

367
00:27:16,886 --> 00:27:17,929
‫תבוא מלכותך,‬

368
00:27:17,929 --> 00:27:20,640
‫ייעשה רצונך כמו בשמיים כן בארץ.‬

369
00:27:20,640 --> 00:27:23,935
‫את לחם חוקנו תן לנו היום‬
‫וסלח לנו את חובותינו‬

370
00:27:23,935 --> 00:27:26,229
‫כאשר סלחנו גם אנחנו לחייבינו.‬

371
00:27:31,275 --> 00:27:32,110
‫זה היה מבעית...‬

372
00:27:32,110 --> 00:27:33,027
‫עזוב את הילד הזה.‬

373
00:27:33,027 --> 00:27:35,988
‫כי פתאום הוא היה מתחיל לצרוח ולהיאבק‬

374
00:27:35,988 --> 00:27:37,407
‫ולא היה שם אף אחד.‬

375
00:27:39,409 --> 00:27:42,078
‫בשלב מסוים הצלחנו לתעד בצילום‬

376
00:27:42,078 --> 00:27:44,580
‫את הידיים שלו באוויר מחזיקות משהו,‬

377
00:27:45,289 --> 00:27:49,127
‫חונק אותו, והוא לחץ בכל הכוח‬
‫כדי להזיז את הידיים האלה‬

378
00:27:49,127 --> 00:27:51,254
‫מהגרון שלו.‬

379
00:27:53,089 --> 00:27:55,299
‫עזוב את הילד הזה.‬

380
00:27:55,299 --> 00:27:58,094
‫הצטמררנו לחלוטין.‬

381
00:27:59,470 --> 00:28:03,766
‫זה היה מפחיד מאוד,‬
‫ולא ידענו איך להתמודד עם זה.‬

382
00:28:11,482 --> 00:28:16,070
‫אני זוכר שנחנקתי,‬
‫אבל אני לא זוכר כלום כשהתעלפתי‬

383
00:28:17,155 --> 00:28:19,741
‫או אם בכלל התעלפתי או מה שקרה.‬

384
00:28:19,741 --> 00:28:21,617
‫אף אחד לא הצליח לענות על זה.‬

385
00:28:24,162 --> 00:28:26,956
‫זה רוקן נפשית את כולם,‬

386
00:28:27,957 --> 00:28:30,585
‫אבל זה רק הלך והחמיר.‬

387
00:28:34,297 --> 00:28:39,469
‫הוא היה אלים פיזית עם כולם.‬
‫הוא ניסה לחנוק את אימא שלי, את אחותי.‬

388
00:28:39,469 --> 00:28:41,929
‫זה היה נמשך כמה רגעים או כמה שעות.‬

389
00:28:43,306 --> 00:28:45,641
‫ישנו במשמרות לפי תור.‬

390
00:28:47,935 --> 00:28:49,729
‫לא רצינו להיות לבד.‬

391
00:28:50,396 --> 00:28:54,859
‫ידענו שלבד הסיכוי שנותקף מזנק.‬

392
00:29:01,407 --> 00:29:04,243
‫כל המשפחה הותקפה פיזית.‬

393
00:29:09,290 --> 00:29:11,542
‫כל הזמן התפללנו.‬

394
00:29:12,543 --> 00:29:16,255
‫חשבנו שאם נתפלל בקול רם יותר, זה יעזוב.‬

395
00:29:19,342 --> 00:29:21,427
‫החלק הכי קשה לאימא שלי היה העובדה‬

396
00:29:21,427 --> 00:29:24,889
‫שאבא שלי לא תמך בה.‬

397
00:29:27,475 --> 00:29:28,351
‫היא חשה בודדה.‬

398
00:29:30,311 --> 00:29:31,729
‫אבא שלי, בשלב הזה,‬

399
00:29:31,729 --> 00:29:34,398
‫חשב שדייוויד חווה בעיה של בריאות הנפש.‬

400
00:29:34,899 --> 00:29:36,400
‫הוא חשב שאנחנו מזינים את זה.‬

401
00:29:39,111 --> 00:29:42,114
‫אז הוא התבודד.‬

402
00:29:42,114 --> 00:29:46,452
‫הוא עבד בשתי עבודות והגיע הביתה לישון.‬

403
00:29:47,411 --> 00:29:50,039
‫המצב השתנה. במקום לאכול ארוחת ערב משפחתית,‬

404
00:29:50,039 --> 00:29:52,667
‫הוא עבד כל הזמן ולא היה בבית.‬

405
00:29:54,043 --> 00:29:57,255
‫לקח לאבא שלי זמן להבין מה קורה.‬

406
00:29:57,755 --> 00:30:02,301
‫ואז כבר היה מאוחר מדי.‬

407
00:30:06,430 --> 00:30:11,060
‫אימא שלי התקשרה לזוג וורן‬
‫ואמרה להם מה קורה.‬

408
00:30:11,686 --> 00:30:12,895
‫אני אימא שלך.‬

409
00:30:12,895 --> 00:30:15,356
‫את דפוקה.‬

410
00:30:16,607 --> 00:30:17,984
‫אל תעשו את זה!‬

411
00:30:20,361 --> 00:30:23,197
‫הוא לא ידע מי עושה את זה.‬
‫-הוא ממצמץ בעיניים?‬

412
00:30:23,197 --> 00:30:27,493
‫לא, כלום. הן פשוט לא זזות.‬

413
00:30:27,493 --> 00:30:30,246
‫אם היה בהכרה,‬
‫העיניים שלו היו ממצמצות, נכון?‬

414
00:30:30,246 --> 00:30:33,291
‫אז הוא לא היה בהכרה כשעשה את זה, כשזה קרה?‬

415
00:30:33,791 --> 00:30:36,127
‫זה מה שאני חושב, כן. אוקיי.‬

416
00:30:36,627 --> 00:30:39,589
‫אד ולוריין אמרו לנו שדייוויד אחוז דיבוק.‬

417
00:30:44,427 --> 00:30:45,970
‫אחרי דיבוק,‬

418
00:30:45,970 --> 00:30:50,808
{\an8}‫השלב האחרון הוא הרס המשפחה ובסוף מוות.‬

419
00:30:51,434 --> 00:30:57,732
‫אתה נהרג, או... מישהו אחר נרצח,‬

420
00:30:58,232 --> 00:30:59,483
‫זה אכן קורה.‬

421
00:31:00,026 --> 00:31:03,654
‫הוא הלך אל מאחורי אלן‬
‫הוא שלף את זה ואמר, "אני שונא את כולם".‬

422
00:31:04,155 --> 00:31:07,325
‫"ואם מישהו יתקרב אליי,‬
‫אני ארצח אותו. לא משנה מי זה."‬

423
00:31:08,326 --> 00:31:10,369
‫אימא שלי נלחצה מיד.‬

424
00:31:10,369 --> 00:31:13,748
‫היא חשבה שמשהו יקרה והבן שלה יתאבד‬

425
00:31:15,333 --> 00:31:16,542
‫או ירצח.‬

426
00:31:18,336 --> 00:31:21,005
‫היא אמרה, "צריך לעצור את זה עכשיו".‬

427
00:31:22,715 --> 00:31:25,176
‫אד וורן אמר, "בהחלט תצטרכו גירוש שדים".‬

428
00:31:29,764 --> 00:31:31,766
‫זה כנראה היה הדבר הכי מפחיד.‬

429
00:31:33,726 --> 00:31:37,021
‫אנחנו כמו משטרה על-טבעית.‬

430
00:31:37,521 --> 00:31:40,775
‫אנחנו צריכים להביא את הפושעים לכנסייה.‬

431
00:31:41,359 --> 00:31:43,569
‫אנחנו צריכים להביא את הפושעים למגרש השדים.‬

432
00:31:44,320 --> 00:31:45,821
‫לכן אני אומר,‬

433
00:31:46,322 --> 00:31:50,534
‫כשהרוחות השטניות והמרושעות נלחמות מלוכלך,‬

434
00:31:51,160 --> 00:31:53,412
‫צריך לעשות בדיוק את אותו הדבר.‬

435
00:31:57,959 --> 00:32:01,087
‫הכנסייה לא מבצעת גירושי שדים ככה סתם.‬

436
00:32:01,879 --> 00:32:06,008
‫לא ידעתי כמה ניירת צריך למלא‬
‫כדי לקבל גירוש שדים.‬

437
00:32:07,885 --> 00:32:08,970
‫זה עניין לא פשוט.‬

438
00:32:13,891 --> 00:32:16,978
‫התהליך לבקשת גירוש שדים בכנסייה הקתולית‬

439
00:32:16,978 --> 00:32:19,105
{\an8}‫הוא לא בהכרח קל,‬

440
00:32:19,105 --> 00:32:22,024
{\an8}‫במיוחד בתקופת השיא של אד ולוריין.‬

441
00:32:22,024 --> 00:32:25,486
‫מניסיוני, הרבה כמרים‬
‫לא רוצים להתעסק עם העניינים האלה.‬

442
00:32:25,486 --> 00:32:27,613
‫הם לא רוצים להתעסק עם כוחות מהגיהינום,‬

443
00:32:29,407 --> 00:32:31,784
‫והם פוחדים להיכנס לבתים האלה.‬

444
00:32:31,784 --> 00:32:35,413
‫אז אני מבין למה אנשים פונים‬
‫לאנשים כמו הזוג וורן‬

445
00:32:35,413 --> 00:32:38,165
‫כי הכמרים שלהם דחו אותם.‬

446
00:32:38,165 --> 00:32:40,209
‫אבל זו חובה של איש כמורה.‬

447
00:32:40,209 --> 00:32:43,546
‫תפקידך לעשות את זה,‬
‫ותפקידך לעזור לאנשים האלה.‬

448
00:32:47,633 --> 00:32:50,011
‫כשגדלים בכנסייה הקתולית,‬

449
00:32:50,553 --> 00:32:51,929
‫מלאכים, שדים,‬

450
00:32:51,929 --> 00:32:55,182
‫הדברים האלה מוטמעים במערכת האמונה.‬

451
00:32:55,182 --> 00:32:59,520
‫אבל תמיד הטלתי ספק בכוחות הרוחניים האלה.‬

452
00:33:00,021 --> 00:33:01,397
‫אז הייתי פתוח מאוד‬

453
00:33:01,397 --> 00:33:04,567
‫לחיפוש ראיות‬
‫כדי לראות אם זה באמת קיים או לא.‬

454
00:33:07,361 --> 00:33:09,739
‫אנשים יכולים לזלזל בכל הרעיון של רוחות‬

455
00:33:09,739 --> 00:33:12,783
‫ובתים רדופים ושדים כמה שבא להם,‬

456
00:33:13,367 --> 00:33:15,327
‫אבל השטן באמת קיים.‬

457
00:33:15,327 --> 00:33:16,996
‫הרבה שטנים קיימים,‬

458
00:33:16,996 --> 00:33:20,416
‫וציבור ספקני הוא ההגנה הכי טובה של השטן.‬

459
00:33:20,916 --> 00:33:22,418
‫בשם ישו,‬

460
00:33:23,836 --> 00:33:24,795
‫צא!‬

461
00:33:25,921 --> 00:33:30,468
‫העבודה עם הזוג וורן בהחלט הייתה מרתקת,‬
‫וקצת מלהיבה.‬

462
00:33:31,343 --> 00:33:34,096
‫ראיתי כמה זה אמיתי‬
‫וכמה מסוכן זה יכול להיות.‬

463
00:33:42,855 --> 00:33:45,733
‫הכנסייה הבינה לפי כל הראיות שאספנו‬

464
00:33:45,733 --> 00:33:48,444
‫שכן, זה הדבר האמיתי, והם צריכים עזרה.‬

465
00:33:54,825 --> 00:33:57,703
‫קרדינל מהכנסייה הקתולית הגיע.‬

466
00:33:57,703 --> 00:34:01,499
‫הם לבושים רק באדום,‬
‫והוא גם נהג בפורשה אדומה.‬

467
00:34:03,793 --> 00:34:05,628
‫טוב להיות חבר בכנסייה.‬

468
00:34:07,630 --> 00:34:09,048
‫הוא נפגש עם המשפחה.‬

469
00:34:09,632 --> 00:34:13,677
‫הם החליטו שיש פה משהו שצריך לפתור.‬

470
00:34:14,470 --> 00:34:19,225
‫- 2 בספטמבר 1980, כעבור חודש -‬

471
00:34:19,225 --> 00:34:24,814
‫הכנסייה הקתולית נתנה לנו רשות‬
‫לבצע גירש שדים מינורי.‬

472
00:34:29,026 --> 00:34:32,530
‫הם הזמינו את המשפחה שלי‬
‫לכנסיית סנט ג'וזף בברוקפילד.‬

473
00:34:34,615 --> 00:34:38,244
‫לא חשבתי שמשהו רע יכול לקרות,‬
‫כי אני בבית האל.‬

474
00:34:40,037 --> 00:34:43,791
‫הכומר, האב וירג'לק, הזהיר אותנו.‬
‫הוא אמר, "גירושי השדים האלה,‬

475
00:34:43,791 --> 00:34:47,753
‫הם יכולים להיות כל כך חזקים,‬
‫עד שזה עלול להסתיים במוות."‬

476
00:34:49,463 --> 00:34:51,257
‫וזה היה מפחיד מאוד.‬

477
00:34:53,217 --> 00:34:55,052
‫אבל לא הייתה לנו ברירה.‬

478
00:34:55,052 --> 00:34:55,970
‫הבה נתפלל.‬

479
00:34:55,970 --> 00:34:59,056
‫בשם האב, הבן ורוח הקודש.‬

480
00:34:59,640 --> 00:35:01,809
‫זה מתחיל כמו מיסה.‬

481
00:35:01,809 --> 00:35:05,271
‫אבינו שבשמיים, יתקדש שמך.‬

482
00:35:05,271 --> 00:35:07,857
‫אני רק זוכר שהייתי שם, בכנסייה,‬

483
00:35:08,941 --> 00:35:11,652
‫והם התפללו. זה כל מה שאני זוכר.‬

484
00:35:11,652 --> 00:35:16,198
‫את לחם חוקנו תן לנו היום‬
‫וסלח לנו את חובותינו...‬

485
00:35:16,198 --> 00:35:19,451
‫פתאום, כל החדר נהיה קפוא כמו קרח.‬

486
00:35:25,666 --> 00:35:27,751
‫מיד הבנו שמשהו לא בסדר.‬

487
00:35:27,751 --> 00:35:31,422
‫מרים הקדושה, אם האלוהים, הגני עלינו...‬

488
00:35:31,422 --> 00:35:34,592
‫בתוך דקות,‬
‫ההתנהגות של דייוויד התחילה להשתנות.‬

489
00:35:35,176 --> 00:35:40,097
‫- הוקלט על ידי משפחת גלצל -‬

490
00:35:42,266 --> 00:35:45,686
‫הוא התחיל לנהום, ללחוש,‬
‫לכנות את הכומר בכינויי גנאי.‬

491
00:35:45,686 --> 00:35:48,105
‫שמן, זין, חזיר.‬

492
00:35:48,105 --> 00:35:49,940
‫עכשיו תמות.‬

493
00:35:50,858 --> 00:35:52,318
‫דייוויד רעד.‬

494
00:35:54,486 --> 00:35:55,821
‫תווי הפנים שלו השתנו.‬

495
00:35:58,157 --> 00:36:02,077
‫ראינו את הגוף שלו מיטלטל מצד לצד.‬

496
00:36:02,077 --> 00:36:05,539
‫זין עליך ועל החרא שלך!‬

497
00:36:09,001 --> 00:36:12,087
‫ואז הוא השתחרר וניסה לתקוף את האב וירג'לק,‬

498
00:36:12,087 --> 00:36:14,256
‫אז היינו צריכים לרתק אותו.‬

499
00:36:14,757 --> 00:36:20,387
‫אני זוכר שאחזתי באחת מהרגליים שלו.‬
‫אד וורן החזיק בשנייה.‬

500
00:36:20,387 --> 00:36:23,265
‫זהו הזמן עכשיו...‬

501
00:36:23,265 --> 00:36:26,685
‫הוא הזיז את הגוף בצורה‬
‫שאתה לא אמור להיות מסוגל להתפתל.‬

502
00:36:27,728 --> 00:36:31,023
‫כשהחזקתי אותו אמרתי לו כמה ישו אוהב אותו.‬

503
00:36:31,815 --> 00:36:34,526
‫אתה חלש. ישו הרבה יותר חזק ממך.‬

504
00:36:35,110 --> 00:36:37,196
‫אתה... אתה כל כך חלש.‬

505
00:36:37,196 --> 00:36:40,449
‫אלוהים, זה ילד של אלוהים.‬
‫לא תוכל לפגוע בילד של אלוהים.‬

506
00:36:40,449 --> 00:36:42,952
‫ישו ימות בגיהינום.‬

507
00:36:42,952 --> 00:36:44,912
‫אימא אוהבת אותך.‬

508
00:36:46,205 --> 00:36:48,791
‫זה ידע שזה הקרב האחרון.‬

509
00:36:49,458 --> 00:36:52,253
‫הוא צריך צלב. תן לי אותו. הוא בורך.‬

510
00:36:52,753 --> 00:36:55,965
‫ארני לקח את הצלב והניח אותו על המצח שלו.‬

511
00:36:56,548 --> 00:36:57,633
‫הוא על הראש שלך.‬

512
00:36:58,676 --> 00:36:59,969
‫ראו שזה לוהט.‬

513
00:37:00,469 --> 00:37:02,596
‫בשם אדוננו ישו...‬

514
00:37:03,639 --> 00:37:06,141
‫באיזשהו שלב, הלשון שלו התנפחה כל כך‬

515
00:37:06,141 --> 00:37:08,602
‫שלא היה יכול לנשום.‬

516
00:37:08,602 --> 00:37:09,853
‫הוא הכחיל.‬

517
00:37:09,853 --> 00:37:12,273
‫כולם צרחו. חייבים לעצור.‬

518
00:37:13,565 --> 00:37:16,277
‫זו תחושה של חוסר אונים, ריקנות.‬

519
00:37:17,653 --> 00:37:20,656
‫צרחתי על הדבר הזה בשיא הכוח שלי.‬

520
00:37:20,656 --> 00:37:24,118
‫אמרתי, "עזוב את הילד הקטן הזה. קח אותי".‬

521
00:37:24,118 --> 00:37:26,161
‫"אני פה. קח אותי."‬

522
00:37:29,123 --> 00:37:31,375
‫הרגשתי קור משתלט עליי.‬

523
00:37:31,375 --> 00:37:32,293
‫קור מקפיא.‬

524
00:37:33,752 --> 00:37:37,047
‫לוריין אמרה, "אלוהים. מה עשית?"‬

525
00:37:40,175 --> 00:37:42,469
‫אד אמר, "אסור לעשות את זה".‬

526
00:37:42,469 --> 00:37:46,390
‫לא מתגרים בשום סוג של ישות שטנית, אף פעם.‬

527
00:37:47,099 --> 00:37:50,227
‫לא ידענו. הוא חשב שהוא עוזר לדייוויד.‬

528
00:37:52,646 --> 00:37:56,567
‫אני זוכר שסבא שלי אמר לו,‬
‫"אסור להגיד את זה".‬

529
00:37:56,567 --> 00:38:00,279
‫"זה פותח את הדלת לתקיפה נגדך."‬

530
00:38:00,821 --> 00:38:01,864
‫והוא צדק.‬

531
00:38:04,783 --> 00:38:07,786
‫אבל חשבנו שזה נגמר.‬

532
00:38:08,620 --> 00:38:10,331
‫השד גורש מדייוויד.‬

533
00:38:27,931 --> 00:38:30,100
‫אני זוכר שהייתי שמח.‬

534
00:38:31,810 --> 00:38:35,022
‫ביליתי הרבה זמן במשחק בחוץ,‬

535
00:38:36,774 --> 00:38:39,902
‫ניסיתי להיות ילד טוב,‬
‫להיות הילד הטוב של המשפחה.‬

536
00:38:42,863 --> 00:38:44,198
‫אימא שלי, היא אפתה,‬

537
00:38:45,157 --> 00:38:46,575
‫האכילה אותנו, שימחה אותנו.‬

538
00:38:49,078 --> 00:38:52,456
‫חשבנו שנזכה להתחלה חדשה.‬

539
00:38:55,459 --> 00:38:57,336
‫וזה לא הסתדר ככה.‬

540
00:39:06,929 --> 00:39:11,183
‫- משטרת העיירה ברוקפילד -‬

541
00:39:11,183 --> 00:39:14,937
{\an8}‫ידעתי שדברים מוזרים,‬

542
00:39:14,937 --> 00:39:18,440
{\an8}‫דברים שטניים, לכאורה, קורים בבית גלצל.‬

543
00:39:19,900 --> 00:39:23,529
‫שוטרים קיבלו תלונות על רעש משם.‬

544
00:39:24,113 --> 00:39:25,656
‫הייתי הבלש במשמרת,‬

545
00:39:25,656 --> 00:39:28,867
‫ואד ולוריין וורן באו לתחנת המשטרה הישנה‬

546
00:39:28,867 --> 00:39:30,327
‫בגרייס ברידג' רוד.‬

547
00:39:31,787 --> 00:39:35,999
‫אד וורן הציג את עצמו כדמונולוג,‬

548
00:39:35,999 --> 00:39:38,585
‫ולוריין וורן הציגה את עצמה כמדיומית.‬

549
00:39:40,963 --> 00:39:42,965
‫לוריין הייתה נסערת.‬

550
00:39:42,965 --> 00:39:47,594
‫היא באה לומר לי שבאחד מגירושי השדים,‬

551
00:39:47,594 --> 00:39:50,931
‫ארני שאיין ג'ונסון התגרה בשטן‬

552
00:39:50,931 --> 00:39:53,851
‫כדי שיצא מדייוויד גלצל וייקח אותו.‬

553
00:39:53,851 --> 00:39:56,228
‫לוריין הייתה נסערת מאוד לגבי זה.‬

554
00:39:56,228 --> 00:40:00,065
‫היא אמרה, "אסור היה לו לעשות את זה.‬
‫לא עושים דבר כזה".‬

555
00:40:00,065 --> 00:40:02,609
‫"הוא לא יודע עם מה הוא מתמודד."‬

556
00:40:02,609 --> 00:40:08,115
‫והיא אמרה,‬
‫"אני צופה פציעה חמורה או מוות עם סכין".‬

557
00:40:08,615 --> 00:40:11,493
‫היא רצתה ליידע אותנו שפשע עלול לקרות.‬

558
00:40:11,493 --> 00:40:13,996
‫שהיא ממש... אני רוצה להבהיר. היא אמרה,‬

559
00:40:13,996 --> 00:40:16,248
‫"אני רואה את זה קורה כמדיומית."‬

560
00:40:16,832 --> 00:40:20,169
‫היא דיברה לעניין. היא לא נראתה מוזרה.‬

561
00:40:20,169 --> 00:40:21,920
‫היא לא התנהגה מוזר.‬

562
00:40:22,796 --> 00:40:26,800
‫הרגשתי שהיא מוסרת מידע‬
‫על משהו שהאמינה בו באמת,‬

563
00:40:26,800 --> 00:40:29,136
‫ומבחינתה, זה היה אמיתי.‬

564
00:40:29,136 --> 00:40:33,599
‫והפלא ופלא, מסתבר שזה אכן היה אמיתי.‬

565
00:40:41,148 --> 00:40:45,527
‫אחותי התחילה לעבוד בכלביה של ברוקפילד.‬

566
00:40:47,237 --> 00:40:48,989
‫היא רצתה להתחיל חיים עם ארני.‬

567
00:40:50,157 --> 00:40:51,241
{\an8}‫אני מטפחת כלבים.‬

568
00:40:51,241 --> 00:40:55,954
{\an8}‫הבוס שלי היה אלן בונו,‬
‫שהפך לחבר של ארני ושלי.‬

569
00:40:55,954 --> 00:40:57,164
{\an8}‫- אלן בונו -‬

570
00:40:57,164 --> 00:40:59,458
‫ארני ואני קיבלנו דירה,‬

571
00:41:00,083 --> 00:41:02,252
‫והדירה הגיעה עם התפקיד וכן הלאה.‬

572
00:41:05,631 --> 00:41:09,801
{\an8}‫התרגשנו מאוד מהאפשרות לגור יחד.‬

573
00:41:09,801 --> 00:41:12,971
{\an8}‫יכולנו לנשום עמוק ולתת למצב להירגע‬

574
00:41:12,971 --> 00:41:16,808
‫אחרי התקופה הסוערת שעברנו.‬

575
00:41:18,644 --> 00:41:22,272
‫הרגשנו הקלה. כאילו, "זה סוף סוף נגמר".‬

576
00:41:22,272 --> 00:41:24,691
‫"זה נגמר. עכשיו נזכה לקצת שלווה."‬

577
00:41:32,199 --> 00:41:35,410
‫תזכרו שכשאתם מתגרים בישות שטנית,‬

578
00:41:36,119 --> 00:41:39,998
{\an8}‫היא לא פועלת באותו רגע.‬

579
00:41:40,582 --> 00:41:43,961
‫הוא ממתין עד שאתם הכי פגיעים,‬

580
00:41:43,961 --> 00:41:45,837
‫ואז הוא תוקף.‬

581
00:41:49,049 --> 00:41:53,887
‫- 16 בפברואר 1981‬
‫חמישה חודשים אחרי גירוש השדים -‬

582
00:41:53,887 --> 00:41:57,015
‫לא הרגשתי טוב כשקמנו באותו בוקר, דבי ואני.‬

583
00:41:57,516 --> 00:41:59,059
‫הרגשתי קצת חולה.‬

584
00:42:00,102 --> 00:42:02,854
‫נסענו לברידג'פורט לאסוף את האחיות שלי‬

585
00:42:02,854 --> 00:42:05,816
‫כי תכננו לבלות איתן זמן באותו סוף שבוע.‬

586
00:42:08,193 --> 00:42:12,906
‫נפגשנו עם אלן בונו בארוחת הצוהריים,‬
‫אז שתינו כמה כוסות יין.‬

587
00:42:13,407 --> 00:42:17,411
‫אבל אפשר היה לראות שאלן קצת משתכר.‬

588
00:42:17,411 --> 00:42:20,789
‫ופשוט אמרתי לדבי, הסתכלתי על דבי ואמרתי,‬

589
00:42:20,789 --> 00:42:23,375
‫"אולי נלך? נראה לי שזה זמן טוב ללכת‬

590
00:42:23,375 --> 00:42:25,711
‫ולהוציא את הבנות מהסביבה הזו."‬

591
00:42:26,336 --> 00:42:29,715
‫לא קרה משהו רע, אבל הוא נהיה קצת קולני‬

592
00:42:29,715 --> 00:42:32,634
‫ודברים כאלה,‬
‫ולא רציתי שהאחיות שלי יראו את זה.‬

593
00:42:33,427 --> 00:42:35,345
‫התחלנו לרדת במדרגות‬

594
00:42:36,805 --> 00:42:40,684
‫ואז אני אישית לא זוכר כלום אחרי זה.‬

595
00:42:47,190 --> 00:42:49,610
‫אני חושב שזה היה בשבע או שמונה בערב.‬

596
00:42:51,737 --> 00:42:53,488
‫אני זוכר שהטלפון צלצל.‬

597
00:43:00,454 --> 00:43:02,956
‫הלו?‬
‫-אחותי בכתה בטלפון.‬

598
00:43:04,416 --> 00:43:09,296
‫לפני שאמרה משהו, היה לי חיזיון של אדם...‬

599
00:43:10,380 --> 00:43:11,298
‫מת.‬

600
00:43:13,717 --> 00:43:15,385
‫דייוויד, תקרא לאימא!‬

601
00:43:15,385 --> 00:43:19,514
‫פתאום, בתוך עשר שניות, אימא שלי צועקת.‬
‫אז חשבתי, "אלוהים".‬

602
00:43:24,186 --> 00:43:27,814
‫היא אמרה לאבא שלי,‬
‫"תיכנס לאוטו. חייבים לנסוע לכלבייה."‬

603
00:43:29,900 --> 00:43:33,362
‫דייוויד אמר לי שאלן בונו מת.‬

604
00:43:34,613 --> 00:43:36,365
‫"איך? על מה אתה מדבר?"‬

605
00:43:37,407 --> 00:43:40,452
‫דייוויד אמר,‬
‫"ארני שאיין ג'ונסון אחוז דיבוק".‬

606
00:43:42,204 --> 00:43:44,247
‫"זו החיה. הוא הרג אותו."‬

607
00:43:47,668 --> 00:43:51,922
‫קיבלתי שיחה מהמוקד.‬
‫אמרו לי שהתרחש אירוע דקירה חמור.‬

608
00:43:52,714 --> 00:43:54,633
‫כולם הוקפצו.‬

609
00:43:57,010 --> 00:44:00,639
‫דבורה גלצל אמרה לשוטרים שהגיעו בניידות‬

610
00:44:01,139 --> 00:44:03,517
‫שארני ואלן שתו.‬

611
00:44:04,393 --> 00:44:09,856
‫בדירה, היה ויכוח, וזה הפך למאבק פיזי.‬

612
00:44:09,856 --> 00:44:15,028
‫זה הסתיים במדשאה שבחזית הכלבייה‬
‫בערך 4-4.5 מטרים מהדלת הקדמית.‬

613
00:44:16,822 --> 00:44:20,659
‫בזמן המאבק, ארני שלף סכין שהיה לו בנדן,‬

614
00:44:21,910 --> 00:44:25,706
‫והוא דקר שוב ושוב את אלן בונו.‬

615
00:44:27,374 --> 00:44:29,918
‫אלן בונו נפל כשהוא פצוע אנוש.‬

616
00:44:32,838 --> 00:44:36,133
‫דבי גלצל הייתה נסערת מאוד,‬

617
00:44:36,133 --> 00:44:38,719
‫אמרה שארני ברח ליער,‬

618
00:44:38,719 --> 00:44:42,639
‫ושהיא חושבת שהוא בדרך לבית המשפחה שלה‬

619
00:44:42,639 --> 00:44:45,559
‫באוק גרוב רוד, שלא היה רחוק מאוד.‬

620
00:44:50,397 --> 00:44:52,691
‫היה לי חיזיון של ארני.‬

621
00:44:54,151 --> 00:44:57,112
‫וראיתי אותו בדרך לבית שלי בברוקפילד.‬

622
00:44:58,697 --> 00:45:02,451
‫ואז ידעתי מיד שארני אחוז דיבוק בידי השטן.‬

623
00:45:09,833 --> 00:45:11,793
‫אחי נלחץ.‬

624
00:45:13,211 --> 00:45:16,757
‫הוא גרר את השידה, איתי, אל הדלת.‬

625
00:45:16,757 --> 00:45:20,093
‫נעלנו את הדלת וחסמנו אותה עם השידה כי אמר,‬

626
00:45:20,093 --> 00:45:21,678
‫"הוא בא להרוג אותי."‬

627
00:45:25,932 --> 00:45:29,186
‫מעולם לא פחדתי מארני שאיין ג'ונסון,‬

628
00:45:29,186 --> 00:45:30,145
‫ממש לא.‬

629
00:45:30,145 --> 00:45:33,064
‫אבל כשדייוויד אמר לי שהוא אחוז דיבוק שטני,‬

630
00:45:33,899 --> 00:45:35,525
‫פחדתי בטירוף.‬

631
00:45:39,654 --> 00:45:44,075
‫נהג האמבולנס, בנסיעה חזרה‬
‫אחרי שלקח את אלן בונו לבית החולים,‬

632
00:45:44,659 --> 00:45:47,662
‫ראה חשוד שתואם לתיאור,‬

633
00:45:48,580 --> 00:45:52,918
‫הזעיק את המשטרה והם עצרו אותו.‬

634
00:45:56,004 --> 00:46:00,842
‫אילולא נהג האמבולנס, אני או אחי, דייוויד,‬
‫היינו עלולים להיות מתים היום.‬

635
00:46:04,763 --> 00:46:06,306
‫- משטרה -‬

636
00:46:06,306 --> 00:46:09,184
‫הטילו עליי לבצע את הליך המעצר‬
‫של ארני שאיין ג'ונסון.‬

637
00:46:09,184 --> 00:46:13,188
‫לקחתי את טביעות האצבעות שלו.‬
‫הקראתי לו את הזכויות שלו.‬

638
00:46:14,648 --> 00:46:20,445
{\an8}‫הוא פשוט נראה כמו אדם בצרה,‬
‫שהשתתף בקטטה, שיער פרוע.‬

639
00:46:20,445 --> 00:46:21,780
{\an8}‫המצב לא נראה טוב.‬

640
00:46:23,782 --> 00:46:27,536
‫הייתי מותש.‬
‫אפילו לא יכולתי לעמוד. ישבתי על ספסל.‬

641
00:46:28,870 --> 00:46:33,333
‫שאלתי אותו, "למה אני פה? מה קורה כאן?"‬

642
00:46:33,333 --> 00:46:36,503
‫הוא ענה, "הרגת את חבר שלך".‬

643
00:46:37,295 --> 00:46:38,547
‫אמרתי, "אני לא".‬

644
00:46:39,923 --> 00:46:43,969
‫ממש לא האמנתי לזה. אמרתי, "אתה ממש טועה".‬

645
00:46:43,969 --> 00:46:46,054
‫"אלן בסדר. יצאנו מהבית."‬

646
00:46:46,054 --> 00:46:49,140
‫הוא אמר, "לא, הוא מת ואתה הרגת אותו".‬

647
00:46:51,059 --> 00:46:54,187
‫לא היה בכי. לא היה "אני מצטער".‬

648
00:46:54,187 --> 00:46:56,356
‫פשוט, "אין לי מושג מה קורה".‬

649
00:46:56,356 --> 00:46:59,901
‫הוא לא הצליח לזכור שום דבר לגבי הרצח.‬

650
00:47:02,153 --> 00:47:03,572
‫מעולם לא פגעתי באיש.‬

651
00:47:04,531 --> 00:47:05,532
‫מעולם.‬

652
00:47:05,532 --> 00:47:08,326
‫מעולם לא נעצרתי על שום דבר.‬

653
00:47:09,119 --> 00:47:11,788
‫אז אמרתי להם את זה. ואמרתי,‬

654
00:47:11,788 --> 00:47:14,291
‫"אין סיכוי שעשיתי את זה.‬
‫תפסתם את האדם הלא נכון."‬

655
00:47:14,291 --> 00:47:17,794
{\an8}‫- משטרת ברוקפילד -‬

656
00:47:20,046 --> 00:47:23,508
{\an8}‫במקרה של דייוויד גלצל,‬
‫כשארני ג'ונסון היה אחוז דיבוק‬

657
00:47:23,508 --> 00:47:27,596
{\an8}‫כתוצאה מהסיוע שלו והתגרות בישות השטנית,‬

658
00:47:27,596 --> 00:47:28,847
‫זו אפשרות.‬

659
00:47:28,847 --> 00:47:32,976
‫ראיתי שבספרות קוראים לזה "גלגול",‬

660
00:47:33,518 --> 00:47:37,981
‫וזה מצב שבו רוח שטנית‬
‫עשויה לעבור מאדם אחוז דיבוק‬

661
00:47:37,981 --> 00:47:40,317
‫למישהו שאולי נוכח בזמן גירוש שדים.‬

662
00:47:43,737 --> 00:47:48,241
‫סנגור בקונטיקט‬
‫ינסה להוכיח שהלקוח שלו חף מפשע באשמת רצח‬

663
00:47:48,241 --> 00:47:50,035
‫כי הנאשם בן ה-19‬

664
00:47:50,035 --> 00:47:53,413
‫טוען כי הוא היה לכאורה‬
‫אחוז דיבוק בידי השטן בזמן הרצח.‬

665
00:47:53,413 --> 00:47:58,001
‫ארני שאיין ג'ונסון בן ה-19,‬
‫ללא עבר של אלימות,‬

666
00:47:58,001 --> 00:48:01,421
‫מואשם בדקירה למוות של בעל הדירה שלו,‬
‫אלן בונו,‬

667
00:48:01,421 --> 00:48:05,300
‫וטוען שהיה אחוז דיבוק בידי שדים בזמן המקרה‬
‫ולא זוכר שעשה את זה.‬

668
00:48:06,927 --> 00:48:09,888
‫המאהבת שלו, דבורה גלצל, שנכחה בזמן הרצח‬

669
00:48:09,888 --> 00:48:12,182
‫ושנטען כי אחיה היה בעבר אחוז דיבוק,‬

670
00:48:12,182 --> 00:48:14,267
‫מסרה את גרסתה לאירוע.‬

671
00:48:14,267 --> 00:48:18,021
{\an8}‫לא ראיתי דקירה. הייתי בתוך כל הבלגן.‬

672
00:48:18,021 --> 00:48:19,356
{\an8}‫מה ראית?‬

673
00:48:21,024 --> 00:48:23,318
‫רק הרבה דחיפות.‬

674
00:48:23,318 --> 00:48:24,235
‫ואז מה?‬

675
00:48:24,986 --> 00:48:27,113
‫ואז נפתחו שערי גיהינום.‬

676
00:48:28,239 --> 00:48:30,659
‫דבי חשבה שזה יוכח,‬

677
00:48:31,326 --> 00:48:35,747
‫הרגישה בצורה חיובית מאוד‬
‫שנוכל להוכיח דיבוק שטני.‬

678
00:48:36,331 --> 00:48:38,333
‫אחרי כל מה שעברנו,‬

679
00:48:39,042 --> 00:48:42,128
‫זה אמור להראות לכולם שהשטן קיים.‬

680
00:48:43,213 --> 00:48:47,050
‫עורך הדין של ג'ונסון, מרטין מינלה,‬
‫לא הזכיר שדים בבית המשפט.‬

681
00:48:47,050 --> 00:48:49,552
{\an8}‫עד שנקבל את דוח הפתולוג,‬

682
00:48:49,552 --> 00:48:54,599
{\an8}‫דוח פתולוג משלנו, והנתיחה,‬
‫לא נוכל לומר דבר.‬

683
00:48:55,183 --> 00:48:58,436
‫לא האמנתי בעל-טבעי.‬

684
00:48:58,436 --> 00:49:05,026
{\an8}‫אז לפני שנכנסתי לזה עמוק מדי,‬
‫אמרתי שאני רוצה לחקור קצת.‬

685
00:49:07,737 --> 00:49:10,323
‫אד ולוריין וורן אמרו לי,‬

686
00:49:10,323 --> 00:49:13,702
‫"זה לא היה ארני ג'ונסון עצמו."‬

687
00:49:13,702 --> 00:49:18,748
‫"זה היה השד שהשתלט על הגוף של ארני‬

688
00:49:19,249 --> 00:49:21,209
‫והרג את אלן בונו."‬

689
00:49:23,128 --> 00:49:25,964
‫השותף שלי חשב שהם מטורללים‬

690
00:49:25,964 --> 00:49:30,093
‫ואמר, "תקשיב,‬
‫שמור מרחק גדול ככל האפשר מהתיק הזה".‬

691
00:49:30,093 --> 00:49:32,053
‫אבל רציתי לשמוע עוד.‬

692
00:49:32,053 --> 00:49:34,848
‫מבחוץ זה נראה כמו בית ציורי בניו אינגלנד.‬

693
00:49:34,848 --> 00:49:38,518
‫בפנים זה נראה‬
‫כמו סט צילומים של סרט אימה בהוליווד.‬

694
00:49:38,518 --> 00:49:41,479
‫זה מוזאון שמתעד פעילות על-טבעית.‬

695
00:49:41,980 --> 00:49:45,400
‫ואד ולוריין וורן אומרים‬
‫שכל מה שאתם רואים מקורו באירועים אמיתיים.‬

696
00:49:45,400 --> 00:49:48,695
‫אתם במבנה עכשיו שיש בו כנראה...‬

697
00:49:49,779 --> 00:49:53,783
‫את הפריטים העל-טבעיים‬
‫המסוכנים ביותר בעולם.‬

698
00:49:55,493 --> 00:49:58,830
‫בחדר שבו הם מאחסנים את כל הפריטים האלה,‬

699
00:49:59,330 --> 00:50:03,334
{\an8}‫כולל בובה שלגביה אמרו,‬
‫"לעולם אל תעז לגעת בבובה הזו".‬

700
00:50:03,334 --> 00:50:05,628
{\an8}‫שם הבובה היה אנאבל, לדעתי.‬

701
00:50:06,838 --> 00:50:08,965
‫הם השמיעו לי קלטות.‬

702
00:50:10,383 --> 00:50:12,135
‫תישאר שם!‬

703
00:50:12,135 --> 00:50:13,636
‫לא!‬
‫-כן!‬

704
00:50:14,512 --> 00:50:15,847
‫תישאר שם!‬

705
00:50:16,848 --> 00:50:19,809
‫הזוג וורן הראו לי את כל הראיות שהיו להם.‬

706
00:50:21,644 --> 00:50:23,146
‫פתח את העיניים, דייוויד.‬

707
00:50:23,772 --> 00:50:27,901
‫ולי זה נראה אמין ומהימן.‬

708
00:50:29,235 --> 00:50:31,780
‫האמנתי בסיפור,‬

709
00:50:31,780 --> 00:50:34,407
‫האמנתי בקו ההגנה,‬

710
00:50:34,407 --> 00:50:38,828
‫וגם האמנתי שכנראה‬
‫אין עוד אף עורך דין במדינה‬

711
00:50:39,329 --> 00:50:42,499
‫שיסכים לייצג אותו עם ההגנה הזו.‬

712
00:50:44,292 --> 00:50:45,877
‫"השטן גרם לי לעשות את זה."‬

713
00:50:46,461 --> 00:50:50,298
‫זה בדיוק מה שעורך הדין הפלילי,‬
‫מרטין מינלה, אומר שינסה להוכיח‬

714
00:50:50,298 --> 00:50:52,217
‫כשהלקוח שלו יעמוד למשפט.‬

715
00:50:52,217 --> 00:50:58,515
‫בקו ההגנה שלנו נעשה שימוש באנגליה.‬

716
00:50:58,515 --> 00:51:03,103
‫מעולם לא נעשה בו שימוש בארצות הברית,‬
‫הטענה לדיבוק שטני.‬

717
00:51:03,103 --> 00:51:06,106
{\an8}‫כתב אישום נגד ארני ג'ונסון,‬
‫שהתגורר כאן למעלה,‬

718
00:51:06,106 --> 00:51:07,899
‫צפוי להיות מוגש ב-19 במרץ.‬

719
00:51:07,899 --> 00:51:10,610
‫באנגליה כבר דנו בשלושה תיקים.‬

720
00:51:10,610 --> 00:51:12,987
‫שניים של אישומי הצתה ואחד של אונס.‬

721
00:51:12,987 --> 00:51:17,492
‫פסק הדין בכולם היה זיכוי מחמת דיבוק שטני.‬

722
00:51:17,992 --> 00:51:20,328
{\an8}‫בקריירת העיתונות שלי שנמשכה 15 שנים,‬

723
00:51:20,328 --> 00:51:23,373
{\an8}‫זה היה המקרה המוזר ביותר שסיקרתי.‬

724
00:51:23,373 --> 00:51:24,833
‫לוריין ואד וורן,‬

725
00:51:24,833 --> 00:51:28,253
‫מוכרים כחוקרים ומרצים ותיקים‬
‫בנושא אוֹקוּלְטִיזְם.‬

726
00:51:28,837 --> 00:51:32,298
‫הזוג וורן טענו שנוכחות שטנית בתוך ג'ונסון‬

727
00:51:32,298 --> 00:51:33,925
‫גרמה לו לרצוח.‬

728
00:51:33,925 --> 00:51:38,054
‫כל עניין הדיבוק השטני מנקודת מבט עיתונאית‬

729
00:51:38,054 --> 00:51:40,056
‫הוא קשה מאוד.‬

730
00:51:40,682 --> 00:51:43,101
‫כי אי אפשר להוכיח את זה.‬

731
00:51:43,101 --> 00:51:44,853
‫אי אפשר להפריך את זה.‬

732
00:51:45,353 --> 00:51:49,399
‫הדבר היחיד שעיתונאי טוב יכול לעשות‬
‫זה לנסות למצוא עובדות.‬

733
00:51:51,025 --> 00:51:54,863
‫שישה ימים אחרי הדקירה,‬
‫הכירו לי את הזוג וורן.‬

734
00:51:58,074 --> 00:51:59,242
‫הגענו להסכם.‬

735
00:51:59,242 --> 00:52:01,953
‫הם יתנו לי הקלטות שמע.‬

736
00:52:01,953 --> 00:52:05,707
‫ואני אוכל להשמיע אותן בשתי תחנות הרדיו‬

737
00:52:05,707 --> 00:52:07,584
‫אם ארצה.‬

738
00:52:08,418 --> 00:52:10,503
‫אחר צוהריים טובים. כאן מייק אלן.‬

739
00:52:10,503 --> 00:52:13,423
‫צוות חדשות דאבליו-איי-אן-אי השיג‬
‫הקלטות די דרמטיות‬

740
00:52:13,423 --> 00:52:17,010
‫שנטען כי הן קשורות למקרה הרצח בדקירה‬
‫המכונה "השטן גרם לי לעשות את זה"‬

741
00:52:17,010 --> 00:52:17,927
‫בברוקפילד.‬

742
00:52:18,595 --> 00:52:23,224
‫בשם האב, הבן ורוח הקודש,‬
‫אני מצווה עליך לצאת מהילד הזה.‬

743
00:52:23,224 --> 00:52:26,895
‫הצלב על המצח שלך.‬
‫לא תוכל לפגוע בילד של האל.‬

744
00:52:26,895 --> 00:52:29,189
‫ישו ימות בגיהינום.‬

745
00:52:29,189 --> 00:52:31,357
‫אימא אוהבת אותך.‬

746
00:52:33,193 --> 00:52:37,238
‫ציפיתי שנקבל הרבה שיחות טלפון‬

747
00:52:37,238 --> 00:52:39,407
‫מאנשים שאומרים, "למה השמעתם את זה?"‬

748
00:52:39,407 --> 00:52:40,700
‫"אתם נוראיים."‬

749
00:52:41,784 --> 00:52:44,787
‫ברוב השיחות אמרו, "מתי תשמיעו את זה שוב?"‬

750
00:52:47,332 --> 00:52:49,959
‫קיבלתי מכתבים מכל ארה"ב,‬

751
00:52:50,543 --> 00:52:53,963
‫ממדיומים ואנשים בתחום העל-טבעי‬

752
00:52:53,963 --> 00:52:55,924
‫שמציעים לי את השירותים שלהם.‬

753
00:52:55,924 --> 00:52:59,844
‫והיו את הספקנים שאמרו, "אתם צוחקים?"‬

754
00:52:59,844 --> 00:53:01,930
‫"היה אלכוהול. הייתה דקירה."‬

755
00:53:01,930 --> 00:53:03,473
‫"זה תיק סגור."‬

756
00:53:03,473 --> 00:53:06,184
‫"למה אתם בכלל נותנים לזה זמן שידור?‬
‫זה מגוחך."‬

757
00:53:07,018 --> 00:53:09,437
‫בביקור בזירת הרצח, אף אחד מהשכנים,‬

758
00:53:09,437 --> 00:53:12,815
‫כולל כומר שהיה מעורב במקרה,‬
‫לא רצו לדבר על זה.‬

759
00:53:13,316 --> 00:53:18,905
‫פניתי לכמרים‬
‫שנכחו במה שנקרא "גירושי שדים".‬

760
00:53:19,489 --> 00:53:23,284
‫אמרתי להם, "תקשיבו, יש טענות‬

761
00:53:23,868 --> 00:53:27,538
‫שבמהלך הטקסים האלה רהיטים עפים בחדר,‬

762
00:53:27,538 --> 00:53:30,416
‫שנצפים מקרים של ריחוף."‬

763
00:53:31,376 --> 00:53:36,714
‫"אני רק מבקש שתגידו,‬
‫'אלה שטויות. זה לא קרה'."‬

764
00:53:36,714 --> 00:53:40,343
‫"ואז נוכל להמשיך בחיינו."‬
‫הם לא רצו לומר את זה.‬

765
00:53:41,594 --> 00:53:47,350
‫אד, מה תגיד למי שאומר,‬
‫"אני פשוט לא מאמין בשום דבר מזה"?‬

766
00:53:47,934 --> 00:53:49,936
‫אני מקווה שהוא לא בחבר המושבעים.‬

767
00:53:50,728 --> 00:53:54,524
‫נוכל לגבות את היסטוריית המקרה הזה‬
‫עם היסטוריה של מקרים רבים אחרים‬

768
00:53:54,524 --> 00:53:57,819
‫שבהם היינו מעורבים, ולהוכיח ללא צל של ספק‬

769
00:53:57,819 --> 00:54:00,780
‫שתופעות על-טבעיות התרחשו פה.‬

770
00:54:13,710 --> 00:54:15,378
‫בתמונות אנחנו נראים שמחים מאוד.‬

771
00:54:16,963 --> 00:54:18,339
{\an8}‫אי אפשר להתווכח עם זה.‬

772
00:54:19,716 --> 00:54:23,386
{\an8}‫אבל היה... צד אחר כשהדלתות נסגרו.‬

773
00:54:23,386 --> 00:54:24,971
‫זה בטוח.‬

774
00:54:28,224 --> 00:54:30,685
‫ממש לא היינו משפחה אמריקאית רגילה ושמחה.‬

775
00:54:30,685 --> 00:54:32,186
‫אימא שלי הייתה עקשנית.‬

776
00:54:32,186 --> 00:54:35,523
‫אם דברים לא קרו כמו שרצתה‬
‫היא הייתה נכנסת להתקף זעם.‬

777
00:54:37,775 --> 00:54:40,737
‫מול אחרים, היא ניסתה להציג את עצמה כדתייה‬

778
00:54:40,737 --> 00:54:45,074
‫וכל זה, אבל זה היה רחוק מהמציאות.‬

779
00:54:45,658 --> 00:54:47,910
‫היא אפילו לא הלכה לכנסייה או משהו כזה‬

780
00:54:47,910 --> 00:54:49,454
‫עד המקרה עם דייוויד.‬

781
00:54:49,454 --> 00:54:51,914
‫וכשלוריין וורן נכנסה לתמונה,‬

782
00:54:51,914 --> 00:54:53,499
‫אז פתאום הכול,‬

783
00:54:53,499 --> 00:54:56,252
‫"צריך לענוד קמעות. צריך לענוד מחרוזות."‬

784
00:54:56,753 --> 00:54:57,879
‫לא קניתי את זה.‬

785
00:55:00,048 --> 00:55:03,426
‫הייתי בן 15 כשאחי לקה, כביכול, בדיבוק.‬

786
00:55:05,553 --> 00:55:08,222
‫מעולם לא דיברתי מול המצלמה או משהו כזה,‬

787
00:55:08,222 --> 00:55:13,853
‫ואני פשוט רוצה שהאמת תצא‬
‫כי אדם חף מפשע נרצח.‬

788
00:55:14,729 --> 00:55:17,106
‫והם טוענים, "השטן גרם לי לעשות את זה"?‬

789
00:55:17,648 --> 00:55:21,235
‫זה פשוט לא האמת. אני יודע כי הייתי שם.‬

790
00:55:21,736 --> 00:55:23,321
‫- 14 ביולי 1980 -‬

791
00:55:23,321 --> 00:55:27,367
‫שבעה חודשים לפני הרצח של אלן בונו -‬

792
00:55:32,038 --> 00:55:35,249
‫הייתי בחוץ, ואד ולוריין הגיעו.‬

793
00:55:37,377 --> 00:55:40,296
‫אד וורן שאל, "מה קורה פה?"‬

794
00:55:40,296 --> 00:55:43,591
‫אמרתי, "האמת,‬
‫אני חושב שהמשפחה שלי השתגעה".‬

795
00:55:47,970 --> 00:55:49,430
‫אני זוכר שאמרתי את זה לאד.‬

796
00:55:53,935 --> 00:55:56,938
‫לא ידעתי מה הכוונות של אד ולוריין וורן‬

797
00:55:56,938 --> 00:55:58,022
‫בהתחלה.‬

798
00:56:00,024 --> 00:56:03,611
‫פשוט ישבתי והסתכלתי, וזה לא נראה לי בסדר.‬

799
00:56:03,611 --> 00:56:05,530
‫מה היית עושה אם היית בשליטה?‬

800
00:56:05,530 --> 00:56:08,991
‫הם ישבו סביב שולחן המטבח‬
‫לדבר על הבעיות של דייוויד.‬

801
00:56:08,991 --> 00:56:11,702
‫אתה לא אוהב את זה, נכון? לא?‬
‫-לא.‬

802
00:56:11,702 --> 00:56:12,620
‫הם אמרו,‬

803
00:56:12,620 --> 00:56:16,207
‫"הוא יכול להתחיל לקלל אתכם, לירוק עליכם."‬

804
00:56:16,207 --> 00:56:18,793
‫"הוא ינהם כמו פרא אדם."‬

805
00:56:19,794 --> 00:56:20,795
‫מה שהפריע לי היה,‬

806
00:56:20,795 --> 00:56:24,465
‫למה לדבר על זה כשאנחנו ממש שם?‬

807
00:56:26,092 --> 00:56:28,803
‫תוציאו את הילדים, שירדו למטה, שיעשו משהו.‬

808
00:56:29,303 --> 00:56:33,099
‫אבל הם רצו לוודא שנשמע את זה, ושמענו.‬

809
00:56:33,933 --> 00:56:36,394
‫כאילו מנחים אותם מה לעשות.‬

810
00:56:36,394 --> 00:56:38,813
‫מה הוא עשה כשלא היה דייוויד?‬

811
00:56:39,313 --> 00:56:41,691
‫ירק, קילל, התחיל לקלל.‬
‫-הוא קילל הרבה.‬

812
00:56:41,691 --> 00:56:44,819
‫קילל את הכומר?‬
‫-ואותי. כן, הרבה היה מופנה...‬

813
00:56:44,819 --> 00:56:47,321
‫לא נראה לכם שדייוויד‬
‫חכם מספיק להסיק מסקנות?‬

814
00:56:48,072 --> 00:56:51,576
‫אחרי כמה ימים, דייוויד עשה בדיוק את זה,‬

815
00:56:51,576 --> 00:56:52,952
‫מילה במילה.‬

816
00:56:54,078 --> 00:56:56,289
‫טוב.‬
‫-מוצץ זין מזדיין.‬

817
00:56:56,789 --> 00:56:58,040
‫אעניש אותך!‬

818
00:56:58,833 --> 00:57:01,878
‫דייוויד, די.‬
‫-מגיע לכם למות!‬

819
00:57:01,878 --> 00:57:05,047
‫דייוויד, תירגע.‬
‫-לא מגיע לכם לחיות.‬

820
00:57:05,923 --> 00:57:06,883
‫אתם תמותו!‬

821
00:57:07,800 --> 00:57:09,927
‫יא כלבה שמנה מזדיינת.‬

822
00:57:12,013 --> 00:57:15,099
‫בהתחלה, הזוג וורן באו הרבה,‬

823
00:57:15,099 --> 00:57:18,811
‫כל יומיים. בשבוע הראשון באו כל יום.‬

824
00:57:18,811 --> 00:57:22,064
‫אימא פה. קדימה, תחזיק מעמד. קדימה.‬

825
00:57:22,064 --> 00:57:24,525
‫כל ערב המצלמות היו מוכנות.‬

826
00:57:24,525 --> 00:57:26,611
‫צא מהבן שלי.‬
‫-המיקרופונים היו מוכנים.‬

827
00:57:26,611 --> 00:57:29,530
‫לא!‬
‫-אני אימא שלך.‬

828
00:57:29,530 --> 00:57:31,824
‫זה הפך למופע.‬

829
00:57:32,658 --> 00:57:34,285
‫אל תעשו את זה!‬

830
00:57:36,329 --> 00:57:40,333
‫די! פשוט צא! אלוהים! קום, קדימה!‬

831
00:57:41,125 --> 00:57:45,421
‫במקום למקד את האנרגיה בעזרה לדייוויד,‬
‫הם הקליטו אותו.‬

832
00:57:47,465 --> 00:57:49,467
‫הכול היה יכול להיעשות אחרת.‬

833
00:57:51,469 --> 00:57:53,471
‫היה מקרה ערב אחד‬

834
00:57:53,471 --> 00:57:59,393
‫כשאימא שלי צרחה על דייוויד‬
‫להפסיק ולהירגע, לשבת.‬

835
00:57:59,393 --> 00:58:01,812
‫והוא התחיל לקלל אותה בכל כינוי גנאי.‬

836
00:58:01,812 --> 00:58:05,691
‫ופתאום אבא שלי נכנס.‬

837
00:58:05,691 --> 00:58:07,693
‫לא מגיע לכם לחיות!‬
‫-דייוויד...‬

838
00:58:07,693 --> 00:58:08,694
‫קום!‬

839
00:58:08,694 --> 00:58:09,654
‫שומעים סטירה.‬

840
00:58:10,530 --> 00:58:11,989
‫לך לשם ושב.‬

841
00:58:11,989 --> 00:58:13,866
‫הוא אמר, "עכשיו אני אמרתי די".‬

842
00:58:13,866 --> 00:58:16,202
‫די! מספיק. זה צריך להפסיק.‬

843
00:58:16,202 --> 00:58:21,541
‫והפלא ופלא, השטן ישב והיה שקט מאוד.‬

844
00:58:22,542 --> 00:58:24,835
‫אז אני שמח שלפחות הוא מקשיב לאבא שלי.‬

845
00:58:27,255 --> 00:58:29,632
‫טוב, שנייה. אוקיי, תן לי אחד...‬

846
00:58:31,509 --> 00:58:34,971
‫בליל הרצח, אבא שלי ואני עבדנו בחוץ‬

847
00:58:34,971 --> 00:58:36,556
‫ואימא שלי צרחה,‬

848
00:58:37,932 --> 00:58:41,310
‫"חייבים לנסוע לכלבייה.‬
‫משהו קרה. דבי היסטרית."‬

849
00:58:41,310 --> 00:58:42,728
‫חייבים לנסוע.‬
‫-טוב.‬

850
00:58:51,821 --> 00:58:54,824
‫הגענו, דבי אמרה, "היה ריב אלים".‬

851
00:58:54,824 --> 00:58:57,076
‫"אלן נדקר. הוא שם."‬

852
00:58:59,078 --> 00:59:02,957
‫ראיתי את אלן שוכב על הצד.‬
‫אז ניגשתי אליו וגלגלתי אותו.‬

853
00:59:02,957 --> 00:59:04,250
‫תזכרו, הייתי בן 15.‬

854
00:59:04,250 --> 00:59:07,295
‫אני לא יודע מה לעשות.‬
‫מעולם לא נאלצתי להתמודד עם זה.‬

855
00:59:07,795 --> 00:59:11,048
‫ואני זוכר שראיתי את ארבעת פצעי הדקירה.‬
‫היו ארבעה.‬

856
00:59:12,341 --> 00:59:15,886
‫הוא נאבק לנשום.‬
‫כל הזמן חזרתי, "אלן, תחזיק מעמד".‬

857
00:59:20,933 --> 00:59:23,728
‫מה אפשר כבר לעשות?‬

858
00:59:23,728 --> 00:59:29,775
‫אתה כאילו תקוע. מבינים? פשוט...‬

859
00:59:31,110 --> 00:59:34,614
‫זו לא תחושה שאני אוהב...‬
‫אני בכלל לא מדבר על זה, האמת.‬

860
00:59:34,614 --> 00:59:38,492
‫זה משהו שאני לא רוצה לזכור,‬
‫כי זה פשוט היה...‬

861
00:59:38,492 --> 00:59:42,622
‫אתה חסר אונים. לא יכולתי לעשות כלום.‬

862
00:59:43,539 --> 00:59:46,042
‫זה פשוט עצוב לראות מישהו מת ככה.‬

863
00:59:51,213 --> 00:59:52,632
‫הרצח של אלן בונו,‬

864
00:59:52,632 --> 00:59:55,635
‫מעולם לא חשבתי שזה קשור לדייוויד.‬

865
00:59:57,011 --> 00:59:59,263
‫אין שום דבר שטני בזה.‬

866
01:00:00,640 --> 01:00:03,476
‫ארני היה רכושני מאוד כלפי דבי.‬

867
01:00:05,394 --> 01:00:09,440
‫היו השערות שדבי ניהלה רומן עם אלן בונו.‬

868
01:00:11,233 --> 01:00:14,737
‫אני זוכר שדבי גלצל הגיעה לתחנת המשטרה,‬

869
01:00:15,446 --> 01:00:17,907
‫ואמרה, "שמעתי שמועה‬

870
01:00:18,407 --> 01:00:23,120
‫שהרצח הוא בגלל רומן,‬

871
01:00:23,120 --> 01:00:28,501
‫משולש רומנטי ביני,‬
‫אלן בונו וארני שאיין ג'ונסון".‬

872
01:00:28,501 --> 01:00:32,254
‫והיא אמרה, "זה לא.‬
‫הייתה לי מערכת יחסים עם אלן בונו".‬

873
01:00:32,254 --> 01:00:37,093
‫"זה נגמר, והדקירה הזו,‬
‫הרצח הזה לא קשור לזה."‬

874
01:00:37,927 --> 01:00:40,805
‫משפט רצח מוזר יתחיל מחר בדנברי.‬

875
01:00:40,805 --> 01:00:43,766
‫בלב המשפט, הטענה לדיבוק שטני.‬

876
01:00:43,766 --> 01:00:45,393
‫דיווחו של ג'ים ואן סיקל.‬

877
01:00:46,435 --> 01:00:49,188
{\an8}‫האם השטן יהיה נוכח‬
‫באולם בית המשפט העתיק הזה‬

878
01:00:49,188 --> 01:00:50,940
‫בדנברי, קונטיקט, מחר?‬

879
01:00:51,524 --> 01:00:53,776
‫האם יעלה להעיד בשלב כלשהו?‬

880
01:00:54,735 --> 01:00:57,571
‫לא ידעתי שהמשפט מתחיל.‬

881
01:00:58,072 --> 01:01:01,575
‫וביום הראשון של המשפט,‬
‫ההורים שלי נתנו לי כסף‬

882
01:01:01,575 --> 01:01:05,663
‫כדי שאוכל להבריז מבית הספר‬
‫ואלך לעשות מה שאני רוצה במשך היום.‬

883
01:01:06,247 --> 01:01:10,918
‫הם היו מבועתים מהאפשרות‬
‫שאהיה מעורב בסיפור,‬

884
01:01:12,545 --> 01:01:13,838
‫כי אני ידעתי...‬

885
01:01:15,965 --> 01:01:17,341
‫שהכול בדוי.‬

886
01:01:21,721 --> 01:01:26,934
‫- "משפט הרצח בידי שד" מתחיל,‬
‫28 באוקטובר 1981 -‬

887
01:01:26,934 --> 01:01:30,855
‫- בית המשפט של מחוז פיירפילד -‬

888
01:01:32,273 --> 01:01:34,567
‫- משטרת דנברי -‬

889
01:01:38,362 --> 01:01:41,657
‫אנחנו כמשפחה, חשבנו שארני יזוכה‬

890
01:01:43,159 --> 01:01:46,370
‫כי יהיו לנו את הכומר‬

891
01:01:46,370 --> 01:01:49,749
‫ואת הזוג וורן ואת כל הראיות שאספנו,‬

892
01:01:49,749 --> 01:01:51,834
‫ההקלטות, התמונות,‬

893
01:01:52,334 --> 01:01:57,006
‫ונוכל להראות לבית המשפט שארני לא ביצע רצח.‬

894
01:01:57,757 --> 01:02:00,968
‫הוא היה אחוז דיבוק כי התגרה בחיה.‬

895
01:02:03,596 --> 01:02:07,349
‫התביעה דרשה עונש מקסימלי‬

896
01:02:07,349 --> 01:02:08,934
‫על הרשעה.‬

897
01:02:08,934 --> 01:02:11,353
{\an8}‫זה מקרה שבו התקשורת‬

898
01:02:11,854 --> 01:02:16,525
{\an8}‫והזוג וורן השקיעו זמן רב בפרסום‬

899
01:02:17,067 --> 01:02:19,737
‫למטרת הרווח הכספי שלהם, אני סבור.‬

900
01:02:19,737 --> 01:02:26,285
‫אבל מבחינתי, מדובר ברצח שגרתי,‬
‫עד כמה שרצח יכול להיות שגרתי.‬

901
01:02:26,285 --> 01:02:30,748
‫לבוא לומר שזה שטויות במיץ,‬

902
01:02:30,748 --> 01:02:36,545
‫שאנחנו מנסים לטייח מקרה רצח פשוט.‬

903
01:02:36,545 --> 01:02:41,342
‫אם ארני היה מורשע ברצח, הוא היה עלול‬
‫להישלח למאסר של 25 שנים עד מאסר עולם.‬

904
01:02:42,176 --> 01:02:43,761
{\an8}‫- שריף מחוז פיירפילד -‬

905
01:02:45,346 --> 01:02:48,474
‫היה קשה מאוד להיכנס לבית המשפט.‬

906
01:02:48,474 --> 01:02:49,934
‫היה מקום רק בעמידה.‬

907
01:02:52,561 --> 01:02:54,313
‫אף אחד לא ידע למה לצפות.‬

908
01:02:54,313 --> 01:02:57,316
‫זה כמעט כאילו שעמד להתרחש דו-קרב‬

909
01:02:57,316 --> 01:03:01,362
‫ומרטין מינלה התכוון לטעון להגנה‬
‫מטעמי דיבוק שטני,‬

910
01:03:01,362 --> 01:03:04,406
‫והשופט רוברט קלהאן ייאלץ לפסוק‬

911
01:03:04,406 --> 01:03:06,617
‫האם הוא יאפשר את זה או לא.‬

912
01:03:07,701 --> 01:03:10,162
‫זו הייתה קריאת השכמה, למען האמת.‬

913
01:03:11,580 --> 01:03:14,834
‫פתאום אני בבית משפט. מעולם לא הייתי שם.‬

914
01:03:14,834 --> 01:03:16,335
‫עלול להיאסר לכל החיים.‬

915
01:03:17,670 --> 01:03:19,463
‫וזה היה סוראליסטי.‬

916
01:03:24,552 --> 01:03:28,806
‫האמנתי שהלקוח שלי יוכל לשטוח את טיעוניו.‬

917
01:03:29,431 --> 01:03:34,562
‫שייתנו למושבעים לשקול‬
‫את האמינות של מה שקרה.‬

918
01:03:34,562 --> 01:03:36,689
‫לא רק להאמין בדת,‬

919
01:03:36,689 --> 01:03:41,110
‫להאמין בראיות פיזיות ובעדויות,‬

920
01:03:41,652 --> 01:03:44,488
‫ואז להחליט על בסיס זה.‬

921
01:03:45,072 --> 01:03:46,782
‫אבל זה מעולם לא הגיע לכדי כך.‬

922
01:03:47,533 --> 01:03:50,786
‫השופט הקשיב לתקדימים, לטיעונים ואז אמר‬

923
01:03:50,786 --> 01:03:54,665
‫שדיבוק שטני אינו קו הגנה קביל.‬

924
01:03:54,665 --> 01:03:57,501
‫זה לא רלוונטי במקרה הזה‬
‫ובבתי המשפט של ארה"ב.‬

925
01:03:57,501 --> 01:03:58,878
‫זה לא מדע,‬

926
01:03:58,878 --> 01:04:02,840
‫הוא לא יתיר הצגת ראיות‬
‫לגבי דיבוק בידי שד ושטן.‬

927
01:04:03,340 --> 01:04:05,634
‫כאן ג'ים ואן סיקל, חדשות ערוץ ארבע, דנברי.‬

928
01:04:07,511 --> 01:04:08,637
‫הייתי הרוס.‬

929
01:04:10,681 --> 01:04:14,101
‫ואפשר היה לשמוע את האנחות של המשפחה.‬
‫כאילו, "אוי, אלוהים".‬

930
01:04:14,602 --> 01:04:17,897
‫באולם בית המשפט‬
‫צריך לשים יד על התנ"ך ולהישבע עליו.‬

931
01:04:18,397 --> 01:04:20,482
‫אבל זה בסדר. חוץ מזה,‬

932
01:04:20,482 --> 01:04:24,069
‫הם לא מאמינים בעל טבעי או בשטן.‬

933
01:04:25,696 --> 01:04:27,031
‫איך זה בדיוק מסתדר?‬

934
01:04:27,865 --> 01:04:29,116
‫ממש מולי,‬

935
01:04:29,617 --> 01:04:34,872
‫חמשת או ששת הכמרים הקתוליים‬
‫שהיו שם קמו יחד,‬

936
01:04:34,872 --> 01:04:36,832
‫כמעט כאילו שעשו על זה חזרות,‬

937
01:04:36,832 --> 01:04:39,627
‫ויצאו החוצה, ומעולם לא שמעו מהם.‬

938
01:04:39,627 --> 01:04:43,088
‫והכנסייה לא הגיבה על המקרה הזה מאותו רגע.‬

939
01:04:44,673 --> 01:04:46,216
‫הרגשתי נטוש.‬

940
01:04:47,343 --> 01:04:50,179
‫לא קיבלתי הזדמנות לומר את כל האמת.‬

941
01:04:51,597 --> 01:04:56,268
‫אבל הם לא היו מאפשרים לומר את האמת,‬
‫אז... הרגשתי אבוד.‬

942
01:04:57,019 --> 01:04:58,395
‫מה עושים עכשיו?‬

943
01:04:59,021 --> 01:05:01,774
‫המשפט בדנברי מתחדש מחר.‬

944
01:05:08,656 --> 01:05:13,369
‫זה הפך למשפט קשה מאוד לסנגור‬

945
01:05:14,411 --> 01:05:18,999
‫כי היו הצהרות חתומות במשטרה,‬
‫של האחיות שלו,‬

946
01:05:18,999 --> 01:05:21,919
‫שאמרו שראו את ארני דוקר את אלן.‬

947
01:05:21,919 --> 01:05:25,714
‫ואם אי אפשר היה לומר,‬
‫"אבל הוא עשה את זה בגלל דיבוק שטני",‬

948
01:05:25,714 --> 01:05:27,424
‫מה שנותר זה, "הוא דקר אותו".‬

949
01:05:30,260 --> 01:05:34,473
‫מרטין מינלה אמר לי שהדבר היחיד‬
‫שנוכל להשתמש בו זה הגנה עצמית.‬

950
01:05:36,433 --> 01:05:39,144
‫והוא אמר, "זה הטיעון שנציג".‬

951
01:05:40,354 --> 01:05:43,607
‫לא אשם ברצח מדרגה ראשונה. הריגה.‬

952
01:05:45,734 --> 01:05:49,238
‫הבעיה היא שהגנה עצמית‬
‫לא יכולה להיות תקיפה כנקמה.‬

953
01:05:49,738 --> 01:05:52,282
‫במילים אחרות, אם מישהו תוקף אותך,‬

954
01:05:52,282 --> 01:05:56,996
‫אולי תדקור אותו פעם אחת, אולי פעמיים,‬
‫אבל לא כמה פעמים.‬

955
01:05:56,996 --> 01:05:58,747
‫כי אם אתה עושה את זה,‬

956
01:05:59,790 --> 01:06:02,084
‫טיעון ההגנה העצמית מתבטל.‬

957
01:06:04,044 --> 01:06:07,131
‫לומר פתאום שזו הייתה הגנה עצמית,‬

958
01:06:07,131 --> 01:06:10,884
‫כשזה לא הוצג ככה בהתחלה,‬

959
01:06:11,885 --> 01:06:13,679
‫בהחלט נראה חריג.‬

960
01:06:14,722 --> 01:06:19,852
‫רק ככה היה לי סיכוי‬
‫לא לקבל 25 שנים עד מאסר עולם.‬

961
01:06:21,228 --> 01:06:22,730
‫הייתי צריך לעלות לדוכן.‬

962
01:06:24,606 --> 01:06:26,525
‫זה היה קשה לעלות לדוכן‬

963
01:06:26,525 --> 01:06:28,777
‫כי באמת לא זכרתי מה קרה.‬

964
01:06:29,820 --> 01:06:31,488
‫וזה מה שאמרתי להם.‬

965
01:06:32,781 --> 01:06:33,866
‫לדעתי כולם חשבו‬

966
01:06:33,866 --> 01:06:37,578
‫שזה סיפור מצער מאוד בהרבה רמות.‬

967
01:06:37,578 --> 01:06:40,164
‫אבל יחד עם זאת, מישהו מת‬

968
01:06:40,164 --> 01:06:44,168
‫ומישהו גרם את המוות, וצריך לעשות צדק.‬

969
01:06:45,586 --> 01:06:50,841
‫- פסק הדין, 24 בנובמבר 1981 -‬

970
01:06:57,556 --> 01:06:59,475
‫היה מתח במשפחה.‬

971
01:07:00,559 --> 01:07:04,396
‫אחותי הייתה מבועתת מהאפשרות שיורשע ברצח,‬

972
01:07:04,396 --> 01:07:06,940
‫ושיבלה את כל חייו בכלא.‬

973
01:07:09,526 --> 01:07:13,322
‫הובאתי לאולם בית המשפט. האולם היה מלא.‬

974
01:07:14,281 --> 01:07:17,993
‫השופט בא וקיבל את פסק הדין‬
‫מראש חבר המושבעים.‬

975
01:07:20,037 --> 01:07:21,955
‫הייתי לחוץ מאוד ומבועת.‬

976
01:07:25,542 --> 01:07:29,588
‫פסק הדין היה‬
‫חף מפשע באישום רצח מדרגה ראשונה,‬

977
01:07:29,588 --> 01:07:32,174
‫אשם בהריגה מדרגה ראשונה.‬

978
01:07:34,802 --> 01:07:36,470
‫אז הגיע הזמן לגזור את העונש.‬

979
01:07:37,304 --> 01:07:40,349
‫אני זוכר עד היום מה שאמר השופט קלהאן.‬

980
01:07:44,603 --> 01:07:48,065
‫"אין לי ברירה‬
‫אלא להטיל עליך את העונש המרבי."‬

981
01:07:48,065 --> 01:07:51,777
‫"עשר עד 20 שנים בכלא מאובטח."‬

982
01:07:54,988 --> 01:07:59,076
‫כשקיבלתי את גזר הדין,‬
‫דבי זינקה ואמרה לשופט,‬

983
01:07:59,827 --> 01:08:02,955
‫"קלהאן, אתה חולה. אתה מטורף."‬

984
01:08:04,039 --> 01:08:06,375
‫ואז פשוט ברחה בבכי.‬

985
01:08:09,586 --> 01:08:12,214
‫כשיצאתי מאולם בית המשפט,‬

986
01:08:12,214 --> 01:08:16,802
‫דבי פרצה את קו הצלמים ורצה לנשק אותי.‬

987
01:08:20,806 --> 01:08:23,475
‫ואמרתי לדבי,‬
‫"אני רוצה שתחיי את החיים שלך".‬

988
01:08:23,475 --> 01:08:25,644
‫"אני לא יודע מה יקרה עם החיים שלי."‬

989
01:08:26,645 --> 01:08:28,313
‫"ככה עדיין יהיו לך חיים."‬

990
01:08:29,106 --> 01:08:31,733
‫היא התחילה לבכות.‬
‫היא אמרה, "אתה לא אוהב אותי".‬

991
01:08:31,733 --> 01:08:34,444
‫אמרתי, "אני כן. בגלל זה אני משחרר אותך".‬

992
01:08:35,112 --> 01:08:36,822
‫היא אמרה, "לא, לעולם לא אעזוב אותך."‬

993
01:08:39,449 --> 01:08:41,326
‫תמיד אמרתי את זה מההתחלה.‬

994
01:08:42,661 --> 01:08:43,704
‫ארני חף מפשע.‬

995
01:08:47,499 --> 01:08:49,126
‫הוא עבר גיהינום.‬

996
01:08:57,801 --> 01:08:59,386
‫אימא שלי הייתה נסערת מאוד.‬

997
01:09:00,804 --> 01:09:03,807
‫היא ידעה שהוא היה אחוז דיבוק שטני.‬

998
01:09:05,350 --> 01:09:07,019
‫הוא לא היה אדם אלים.‬

999
01:09:07,519 --> 01:09:10,063
‫היא ריחמה מאוד על ארני.‬

1000
01:09:11,899 --> 01:09:13,775
‫אימא שלי רצתה לספר את הסיפור שלו.‬

1001
01:09:15,444 --> 01:09:18,864
‫היא רצתה לספר את האמת,‬
‫ורצתה שאנשים ידעו מה קורה.‬

1002
01:09:21,450 --> 01:09:24,745
‫לצידי יושבת אם של ילד שסבל מדיבוק,‬

1003
01:09:24,745 --> 01:09:26,788
‫והיא כאן כדי לשתף את הסיפור שלה.‬

1004
01:09:26,788 --> 01:09:28,916
‫מה שלומך?‬
‫-תודה שבאת.‬

1005
01:09:31,168 --> 01:09:32,794
‫ספרי לי על דייוויד היום.‬

1006
01:09:33,295 --> 01:09:35,923
‫הוא כבר לא אחוז דיבוק. הוא יצא מזה.‬

1007
01:09:35,923 --> 01:09:37,883
‫כן. נורמלי לגמרי?‬

1008
01:09:37,883 --> 01:09:39,676
‫נורמלי לגמרי, ו...‬

1009
01:09:40,928 --> 01:09:42,679
‫לארני עדיין יש המון בעיות.‬

1010
01:09:42,679 --> 01:09:46,141
‫מדובר באדם צעיר שיושב בכלא.‬

1011
01:09:46,683 --> 01:09:51,021
‫הוא מרצה עונש מאסר‬
‫של עשר עד 20 שנים על הריגה‬

1012
01:09:51,521 --> 01:09:54,191
‫בגלל משהו שהוא לא היה אחראי לו.‬

1013
01:09:54,691 --> 01:09:59,738
‫אחרי המשפט, אימא שלי הגיעה ל... הוליווד.‬

1014
01:10:06,328 --> 01:10:07,704
‫כולנו טסנו במטוס סילון.‬

1015
01:10:09,665 --> 01:10:13,502
‫אספו אותנו עם לימוזינה‬
‫ואכלנו ארוחת ערב עם דיק קלארק.‬

1016
01:10:17,422 --> 01:10:19,466
‫היא נהנתה מזה. היא התרגשה מאוד,‬

1017
01:10:19,466 --> 01:10:22,803
‫והיא לא האמינה שזה קורה לה.‬

1018
01:10:24,638 --> 01:10:27,849
‫אבל לאד ולוריין וורן היו כוונות משלהם.‬

1019
01:10:29,685 --> 01:10:31,853
‫הם אמרו, "אתם תהיו מיליונרים".‬

1020
01:10:34,273 --> 01:10:37,109
‫הזוג וורן אמרו לי שיכתבו ספר.‬

1021
01:10:37,609 --> 01:10:39,486
‫הם כבר מצאו סופר,‬

1022
01:10:39,486 --> 01:10:42,114
‫ונראה לי שכבר כתב בשבילם ספר.‬

1023
01:10:43,740 --> 01:10:46,285
‫הם הביאו את מר בריטל לדבר איתנו,‬

1024
01:10:47,244 --> 01:10:51,748
‫והם שאלו שאלות.‬
‫אד אמר, "תעשה את זה מפחיד".‬

1025
01:10:51,748 --> 01:10:54,876
‫הוא ענה, "אבל בדקתי, והם אמרו שזה לא קרה".‬

1026
01:10:54,876 --> 01:10:58,547
‫אד אמר, "תעשה את זה מפחיד.‬
‫אנשים באים אלינו. הם קונים את זה".‬

1027
01:10:59,047 --> 01:11:01,174
‫אד ולוריין וורן לקחו שליטה.‬

1028
01:11:03,176 --> 01:11:06,430
‫אחרי חצי שנה, הזוג וורן באו עם חוזים,‬

1029
01:11:06,430 --> 01:11:09,266
‫ואימא שאלה, "שנשכור עורך דין?"‬

1030
01:11:09,266 --> 01:11:11,476
‫ולוריין אמרה, "לא, יקירה.‬

1031
01:11:11,476 --> 01:11:14,104
‫"סוכנות ויליאם מוריס‬
‫מעסיקה המון עורכי דין."‬

1032
01:11:14,104 --> 01:11:17,316
‫נכון. אבל הם לא מייצגים את ההורים שלי,‬
‫אלא אתכם.‬

1033
01:11:20,110 --> 01:11:22,404
{\an8}‫הלו.‬
‫-היי, לוריין? ג'ודי.‬

1034
01:11:22,404 --> 01:11:23,780
{\an8}‫היי, ג'ודי.‬
‫-מה שלומך?‬

1035
01:11:23,780 --> 01:11:24,698
{\an8}‫טוב, יקירה.‬

1036
01:11:24,698 --> 01:11:26,908
{\an8}‫יש חדש?‬
‫-לגבי מה, חומד?‬

1037
01:11:26,908 --> 01:11:29,828
{\an8}‫לגבי הספר או משהו?‬
‫-הכול מעולה.‬

1038
01:11:29,828 --> 01:11:30,954
‫אוקיי, טוב.‬

1039
01:11:30,954 --> 01:11:35,042
‫כי השקעתם בזה הרבה.‬
‫אנחנו עברנו את כל הטרגדיה.‬

1040
01:11:35,042 --> 01:11:37,544
‫ותקשיבי, אנחנו צריכים את הכסף ממש כמוכם.‬

1041
01:11:39,838 --> 01:11:43,258
‫אימא ואבא שלי קיבלו 4,500 דולר,‬

1042
01:11:44,384 --> 01:11:48,013
‫אבל אד ולוריין וורן‬
‫קיבלו קצת יותר מ-81,000 דולר.‬

1043
01:11:49,681 --> 01:11:52,267
‫עדיין מרוויחים על זה כסף‬
‫עם סרטי "לזמן את הרוע".‬

1044
01:11:55,437 --> 01:11:57,814
‫לוריין אמרה לי שאהיה ילד עשיר‬

1045
01:11:57,814 --> 01:11:59,483
‫בזכות עסקת הספר הזו.‬

1046
01:12:03,278 --> 01:12:04,863
‫וזה היה שקר.‬

1047
01:12:07,783 --> 01:12:10,285
‫הזוג וורן הרוויחו הרבה כסף על חשבוננו.‬

1048
01:12:11,078 --> 01:12:14,206
‫אם הם יכולים להרוויח על הגב שלך,‬
‫הם יעשו את זה.‬

1049
01:12:16,166 --> 01:12:17,876
‫הם לא יוותרו על עסקה.‬

1050
01:12:19,878 --> 01:12:24,007
‫אז אימא שלי הבינה‬
‫ש"מסמאים את עיניה", כפי שקראה לזה.‬

1051
01:12:25,467 --> 01:12:29,054
‫היא איבדה את האמון בהם.‬
‫הם היו טובים במה שעשו,‬

1052
01:12:29,054 --> 01:12:32,307
‫והם ידעו לדבר עם אנשים ולתמרן אנשים.‬

1053
01:12:34,768 --> 01:12:36,395
‫הם היו רמאים טובים מאוד.‬

1054
01:12:41,650 --> 01:12:44,319
‫אחי, דייוויד, הרגיש אשם לגבי הכול.‬

1055
01:12:45,987 --> 01:12:50,158
‫הוא היה שבור לב, האמת,‬
‫כי הוא ידע שארני חף מפשע.‬

1056
01:12:54,830 --> 01:12:58,166
‫לא הייתי מצליח לעבור‬
‫את התקופה ההיא בלי התמיכה של דבי.‬

1057
01:12:59,334 --> 01:13:00,836
‫התמיכה נתנה לי תקווה.‬

1058
01:13:02,129 --> 01:13:03,880
‫ואז, ב-1985,‬

1059
01:13:05,173 --> 01:13:07,968
‫למעשה נישאנו בכלא.‬

1060
01:13:09,094 --> 01:13:11,596
‫היא נראתה יפהפייה. היא קרנה.‬

1061
01:13:13,181 --> 01:13:15,851
‫כבר רציתי לחבק אותה. זה היה מעולה.‬

1062
01:13:18,812 --> 01:13:22,107
‫- ארני שאיין ג'ונסון שוחרר מהכלא ב-1986 -‬

1063
01:13:22,107 --> 01:13:28,488
‫- הוא ודבי גלצל‬
‫נשארו יחד עד שנפטרה ב-2021 -‬

1064
01:13:30,240 --> 01:13:34,286
‫כל הסיפור הזה שינה את חיי. קירב אותי לדת.‬

1065
01:13:36,705 --> 01:13:37,914
‫אני לא אחוז דיבוק.‬

1066
01:13:38,582 --> 01:13:40,167
‫מעולם לא עברתי גירוש שדים,‬

1067
01:13:41,084 --> 01:13:44,546
‫אבל אני לא אחוז דיבוק,‬
‫ואני יודע איך להגן על עצמי.‬

1068
01:13:45,046 --> 01:13:48,967
‫אני יודע מה התפילות שצריך לומר,‬
‫אז אני לגמרי בשליטה.‬

1069
01:13:49,509 --> 01:13:51,052
‫האמונה שלי מחזקת אותי.‬

1070
01:13:52,137 --> 01:13:55,390
‫אז נראה שהכול בסדר. החיים נמשכים.‬

1071
01:13:58,685 --> 01:14:02,564
‫לדעתי כל הסיפור הזה השפיע על כל המשפחה.‬

1072
01:14:04,733 --> 01:14:06,193
‫זה צילק את כולם.‬

1073
01:14:09,237 --> 01:14:14,993
‫זה הפך את החיים שלנו לגמרי,‬
‫וקשה לדבר על זה.‬

1074
01:14:14,993 --> 01:14:16,703
‫עברו יותר מ-40 שנים...‬

1075
01:14:18,497 --> 01:14:21,833
‫אבל... זה שינה אותנו‬

1076
01:14:23,210 --> 01:14:27,547
‫והיו לזה השפעות לטווח ארוך על כל המשפחה.‬

1077
01:14:30,884 --> 01:14:33,803
‫כרגע כולנו מפוזרים.‬

1078
01:14:33,803 --> 01:14:36,348
‫אנחנו כבר לא ממש מדברים.‬

1079
01:14:44,773 --> 01:14:45,982
‫כשאני מביט בתמונות...‬

1080
01:14:47,943 --> 01:14:53,865
‫זה מפחיד אותי שוב ומעציב מאוד,‬
‫כי רואים פה ילד בן 11‬

1081
01:14:53,865 --> 01:14:57,327
‫עם ילדות רגילה עד שזה קרה.‬

1082
01:15:00,121 --> 01:15:01,957
‫אני חייב להתמודד עם זה כל יום.‬

1083
01:15:07,170 --> 01:15:10,423
‫בסיפור הזה צריך לדעת מי דובר אמת.‬

1084
01:15:13,260 --> 01:15:16,221
‫- גלצל, ג'ודית, קרל האב -‬

1085
01:15:16,221 --> 01:15:20,058
‫אחרי שההורים שלי נפטרו,‬
‫אשתי ואני עברנו על החפצים שלהם.‬

1086
01:15:20,892 --> 01:15:24,145
‫אימא שלי כתבה הכול.‬
‫הייתה לה הפרעה טורדנית כפייתית.‬

1087
01:15:26,982 --> 01:15:30,652
‫זה יכול להיות נייר, לוח שנה, לא משנה.‬
‫היא תיעדה דברים בכתב.‬

1088
01:15:35,115 --> 01:15:36,783
‫באחד מהתיעודים שכתבה נאמר,‬

1089
01:15:36,783 --> 01:15:39,786
‫"המשפחה קיבלה תרופה הערב, והכול היה טוב."‬

1090
01:15:40,287 --> 01:15:42,372
‫כשבדקנו את הדברים,‬

1091
01:15:43,540 --> 01:15:46,585
‫הבנו שיש עוד מידע לגבי התרופה הזו.‬

1092
01:15:50,922 --> 01:15:54,718
‫גילינו שהיא הוסיפה סומינקס לאוכל שלנו.‬

1093
01:15:56,469 --> 01:15:59,639
‫והיא נתנה את זה‬
‫לכל המשפחה במשך תקופה די ארוכה.‬

1094
01:16:00,724 --> 01:16:03,101
‫יש אנשים שיכולים להירדם בכל מקום.‬

1095
01:16:03,101 --> 01:16:05,937
{\an8}‫אבל האם מתח מנע מכם להירדם אתמול בלילה?‬

1096
01:16:05,937 --> 01:16:10,609
‫קחו סומינקס הלילה ותישנו.‬
‫סומינקס הוא לחלוטין לא ממכר.‬

1097
01:16:10,609 --> 01:16:16,197
{\an8}‫קחו רק שני כדורי סומינקס בהתאם להוראות‬
‫ותיהנו משינה בטוחה לחלוטין ומבוקר רענן.‬

1098
01:16:16,197 --> 01:16:20,452
‫אני זוכר שאימא שלי הגישה לנו ארוחות ערב.‬
‫הצלחת שלה תמיד הייתה נפרדת.‬

1099
01:16:20,452 --> 01:16:23,204
‫אז אם אכלה ספגטי, כולם אכלו מהקערה.‬

1100
01:16:23,204 --> 01:16:26,249
‫שלה הייתה בנפרד. "רוצה עוד?"‬
‫היא הייתה אומרת, "לא, תודה".‬

1101
01:16:28,835 --> 01:16:34,507
‫לדעתי אימא שלי השתמשה בסומינקס‬
‫כדי לשלוט בנו, הבנים, ובאבא שלי.‬

1102
01:16:36,635 --> 01:16:40,221
‫בסוף היום, אם כולם עייפים ומותשים,‬

1103
01:16:40,805 --> 01:16:43,892
‫נחשו מה? כולם ינוחו וישבו. נגמרו הבעיות.‬

1104
01:16:46,561 --> 01:16:50,190
‫אבל לסומינקס יש השפעות לטווח ארוך.‬

1105
01:16:50,899 --> 01:16:56,029
‫שינויים במצבי רוח, עלייה במשקל והזיות.‬

1106
01:16:57,947 --> 01:16:59,449
‫יכול מאוד להיות‬

1107
01:17:00,158 --> 01:17:04,579
‫שאחי, דייוויד,‬
‫קיבל מספיק מהחומר הזה לאורך השנים,‬

1108
01:17:04,579 --> 01:17:06,122
‫וזה גרם לו לראות דברים.‬

1109
01:17:06,122 --> 01:17:07,457
‫אהרוג אותך.‬

1110
01:17:08,583 --> 01:17:10,585
‫ישו ימות בגיהינום.‬

1111
01:17:11,127 --> 01:17:12,837
‫או לפחות חשב שהוא רואה דברים.‬

1112
01:17:14,172 --> 01:17:16,466
‫ארצח אותך, מניאק.‬

1113
01:17:16,966 --> 01:17:20,637
‫דייוויד, ארני, אחי, אלן...‬

1114
01:17:22,138 --> 01:17:24,683
‫כולם היו קורבנות בסופו של דבר.‬

1115
01:17:28,395 --> 01:17:30,605
‫אימא שלי לא סיממה את המשפחה.‬

1116
01:17:31,523 --> 01:17:35,402
‫אימא שלי טיפלה בנו טוב.‬

1117
01:17:37,362 --> 01:17:40,115
‫האמת היא שבגיל 11‬

1118
01:17:41,241 --> 01:17:46,037
‫נכנס בי דיבוק של רוח שטנית,‬
‫ככה אפשר לקרוא לזה.‬

1119
01:17:47,497 --> 01:17:50,917
‫זו האמת. אין לי סיבה לשקר לגבי כלום.‬

1120
01:17:56,589 --> 01:17:59,384
‫אני מניח, שכמו אבא שלי,‬
‫אני קונה משהו מקולקל ומתקן אותו.‬

1121
01:18:00,176 --> 01:18:02,887
‫רק להיות עסוק. רק לעשות משהו.‬

1122
01:18:04,681 --> 01:18:07,684
‫כי "ידיים חסרות מעש מבצעות את עבודת השטן".‬

1123
01:20:11,391 --> 01:20:16,396
{\an8}‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬