1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:19,060 --> 00:00:21,771
{\an8}‫- מקרה ברוקפילד‬
‫ילד אחוז דיבוק אומר גסויות -‬

4
00:00:21,771 --> 00:00:23,690
{\an8}‫- 14.08.80, משך זמן: דקה וחמש שניות -‬

5
00:00:23,690 --> 00:00:27,569
‫- הסרט הזה כולל סצנות ששוחזרו‬
‫על בסיס אירועים שתועדו -‬

6
00:00:33,408 --> 00:00:34,242
‫לא!‬

7
00:00:34,743 --> 00:00:36,036
‫אני אימא שלך.‬

8
00:00:36,036 --> 00:00:38,121
‫את דפוקה.‬

9
00:00:38,121 --> 00:00:41,291
‫- כל ההקלטות והצילומים אמיתיים -‬

10
00:00:45,128 --> 00:00:50,133
‫מה שיש לנו כאן זה עימות בין טוב לרוע,‬

11
00:00:50,633 --> 00:00:53,344
‫והמקום שבו הרוע בחר הוא קונטיקט.‬

12
00:00:54,345 --> 00:00:56,973
‫- אסטרטגיית ההגנה, "השטן" -‬

13
00:01:00,894 --> 00:01:02,437
‫שמי דייוויד גלצל.‬

14
00:01:03,772 --> 00:01:07,484
‫כשהייתי בן 11, הייתי אחוז דיבוק בידי השטן.‬

15
00:01:08,151 --> 00:01:11,112
‫משפט רצח מוזר יתחיל מחר בדנברי.‬

16
00:01:11,112 --> 00:01:13,948
‫בלב המשפט, הטענה לדיבוק שטני.‬

17
00:01:14,783 --> 00:01:18,328
‫זה מה שעורך דין‬
‫של נער מקונטיקט ינסה להוכיח.‬

18
00:01:18,953 --> 00:01:22,791
{\an8}‫שאלתי, "למה אני פה?"‬
‫הוא ענה, "הרגת את חבר שלך".‬

19
00:01:25,376 --> 00:01:27,837
‫אדם שנעצר בשבוע שעבר באשמת רצח‬

20
00:01:27,837 --> 00:01:30,215
‫אומר שיטען לחפות‬

21
00:01:30,215 --> 00:01:34,385
‫כי היה אחוז דיבוק על ידי השטן‬
‫בזמן שביצע את הרצח.‬

22
00:01:34,385 --> 00:01:35,345
‫אתם צוחקים?‬

23
00:01:35,345 --> 00:01:37,680
‫היה אלכוהול. הייתה דקירה.‬

24
00:01:37,680 --> 00:01:40,308
‫זה תיק סגור. זה מגוחך.‬

25
00:01:41,726 --> 00:01:45,563
‫הסיפור למעשה מתחיל בבית שבסוף השביל הזה,‬

26
00:01:45,563 --> 00:01:47,315
‫שבו גרים הזוג מברוקפילד‬

27
00:01:47,315 --> 00:01:50,401
‫שבנם בן ה-11 התחיל להתנהג מוזר.‬

28
00:01:51,736 --> 00:01:52,570
‫קום!‬

29
00:01:52,570 --> 00:01:56,074
‫אני לא אוהב שזוכרים אותי‬
‫בתור בן ה-11 שהיה אחוז דיבוק...‬

30
00:01:56,074 --> 00:01:57,867
‫עכשיו תמותו.‬

31
00:01:58,868 --> 00:02:00,453
‫אבל אני מתמודד עם זה בכל יום.‬

32
00:02:00,453 --> 00:02:04,124
‫אתה לא יכול לפגוע בילד של האל.‬
‫-ישו ימות בגיהינום.‬

33
00:02:05,208 --> 00:02:08,128
‫מעולם לא דיברתי על זה עם אף אחד.‬

34
00:02:09,462 --> 00:02:11,673
‫זה סוד, סוד אפל.‬

35
00:02:12,173 --> 00:02:13,758
‫אבינו שבשמיים...‬

36
00:02:13,758 --> 00:02:15,802
‫את לחם חוקנו תן לנו היום...‬

37
00:02:15,802 --> 00:02:18,513
‫- משפט השטן -‬

38
00:02:18,513 --> 00:02:20,598
‫אתם תמותו!‬

39
00:02:20,598 --> 00:02:21,683
‫אמן.‬

40
00:02:27,230 --> 00:02:31,359
‫- סרטים ביתיים של משפחת גלצל -‬

41
00:02:37,073 --> 00:02:39,450
‫אשמח לספר לכם את הסיפור שלי‬

42
00:02:39,450 --> 00:02:42,412
‫על הדיבוק והרצח‬

43
00:02:43,413 --> 00:02:44,455
‫ועל ארני ג'ונסון.‬

44
00:02:46,666 --> 00:02:49,419
‫אני רוצה לוודא שהמשפחה שלי תוצג‬

45
00:02:49,919 --> 00:02:52,380
‫במידת הדיוק הראויה.‬

46
00:02:53,089 --> 00:02:55,925
‫אני יודע שיש אנשים שבדו סיפורים,‬

47
00:02:56,426 --> 00:03:00,388
‫וזה לא מוצא חן בעיניי,‬
‫אז אני רוצה להבהיר את העניינים.‬

48
00:03:18,281 --> 00:03:21,201
‫כילד בן 11 הייתי שקט.‬

49
00:03:24,078 --> 00:03:25,163
‫החיים היו טובים.‬

50
00:03:26,789 --> 00:03:29,959
‫שיחקתי עם האחים שלי, התקופה הכי טובה בחיי.‬

51
00:03:33,046 --> 00:03:35,757
‫הייתי האמצעי מבין הבנים.‬

52
00:03:36,799 --> 00:03:38,635
‫ילד סנדביץ' טיפוסי.‬

53
00:03:40,845 --> 00:03:42,555
‫יש לי אח גדול יותר, קרל.‬

54
00:03:43,056 --> 00:03:46,768
‫הוא... לא היה אדם שקל להסתדר איתו בתור אח.‬

55
00:03:48,061 --> 00:03:50,313
‫הוא היה סוג של אידיוט לפעמים.‬

56
00:03:52,023 --> 00:03:53,524
‫הקשה את החיים.‬

57
00:03:56,152 --> 00:03:59,239
{\an8}‫אלן בזמנו פשוט היה שונה.‬

58
00:04:00,114 --> 00:04:03,076
‫דייוויד ואני היינו עוזרים לאבא שלנו‬
‫ועובדים איתו בחניה.‬

59
00:04:03,076 --> 00:04:05,411
‫ואלן לא ממש רצה להתלכלך,‬

60
00:04:05,411 --> 00:04:07,538
‫אז הוא נשאר עם אימא שלי רוב הזמן.‬

61
00:04:10,041 --> 00:04:12,460
‫הוא ידע לאפות עוגות. על בטוח.‬

62
00:04:12,460 --> 00:04:15,088
‫אבל הוא פשוט קצת שונה מאיתנו.‬

63
00:04:18,967 --> 00:04:22,303
‫באותה תקופה, לא הייתי קורא לנו‬
‫משפחה אמריקאית טיפוסית,‬

64
00:04:23,763 --> 00:04:26,099
‫אבל הייתי אומר שהיינו נורמליים ככל האפשר.‬

65
00:04:29,435 --> 00:04:34,107
‫הכול התחיל כשאחותי, דבי,‬
‫מצאה בית בניוטאון.‬

66
00:04:34,107 --> 00:04:37,110
‫היא התכוונה לעבור אליו עם החבר שלה, ארני.‬

67
00:04:38,903 --> 00:04:41,781
{\an8}‫דבי ואני שמחנו מאוד לקראת המגורים יחד.‬

68
00:04:41,781 --> 00:04:44,158
{\an8}‫תכננו להתחתן באביב.‬

69
00:04:44,158 --> 00:04:45,702
‫עבדנו לקראת זה.‬

70
00:04:47,328 --> 00:04:48,788
‫ממש התלהבנו.‬

71
00:04:49,539 --> 00:04:53,418
‫- 2 ביולי 1980 -‬

72
00:04:53,418 --> 00:04:57,922
‫ב-2 ביולי דבי מצאה‬
‫בית נחמד מאוד להשכרה בניוטאון.‬

73
00:05:02,176 --> 00:05:04,554
‫קצת העציב אותי שהם עוברים.‬

74
00:05:06,347 --> 00:05:08,474
‫אתה בן 11, זו אחותך.‬

75
00:05:09,100 --> 00:05:15,273
‫אני והאחים הגדולים שלי, אלן וקרל,‬
‫נסענו לשם כדי לעזור להם במעבר.‬

76
00:05:25,450 --> 00:05:27,368
‫זה היה בית מוזר.‬

77
00:05:29,412 --> 00:05:32,081
‫פשוט היה בו משהו משונה מאוד.‬

78
00:05:37,962 --> 00:05:40,298
‫נתתי לכל אחד מהאחים שלי מטלה.‬

79
00:05:40,798 --> 00:05:42,800
{\an8}‫שלחתי את דייוויד לחדר השינה הראשי,‬

80
00:05:42,800 --> 00:05:46,387
{\an8}‫נתתי לו מטאטא וביקשתי שיטאטא בשבילי.‬

81
00:05:48,723 --> 00:05:50,266
‫השארתי אותו שם לבד.‬

82
00:05:51,184 --> 00:05:55,396
‫ואז התחלתי לעשות מה שהייתי צריכה,‬
‫לקרצף ולנקות.‬

83
00:05:58,483 --> 00:06:01,694
‫אבל אחרי זמן קצר, דייוויד יצא בריצה.‬

84
00:06:02,195 --> 00:06:04,655
‫הוא נראה נסער, ולא ידעתי למה.‬

85
00:06:13,081 --> 00:06:16,876
‫דייוויד אמר, "אימא, אני רוצה לחזור הביתה".‬
‫היא אמרה, "אני לא יכולה ללכת".‬

86
00:06:16,876 --> 00:06:20,463
‫"נסיים את זה ונחזור הביתה."‬
‫הוא אמר, "אני רוצה הביתה עכשיו".‬

87
00:06:22,673 --> 00:06:24,550
‫פשוט רציתי לצאת מהבית,‬

88
00:06:24,550 --> 00:06:27,387
‫להתרחק משם כמה שיכולתי.‬

89
00:06:27,387 --> 00:06:30,098
‫ולא אמרתי לאף אחד למה.‬

90
00:06:50,785 --> 00:06:53,746
‫חזרנו הביתה,‬
‫אכלנו ארוחת ערב, הכול היה בסדר.‬

91
00:06:56,582 --> 00:07:01,462
‫אימא שלי הייתה טבחית מעולה.‬
‫היא הייתה ממוצא הונגרי ואיטלקי,‬

92
00:07:01,462 --> 00:07:04,173
‫אז היא ידעה לבשל.‬

93
00:07:05,466 --> 00:07:08,970
‫אבל עבר על דייוויד יום רע.‬
‫משהו הטריד אותו.‬

94
00:07:10,179 --> 00:07:11,681
‫אמרתי, "מה הבעיה שלך?"‬

95
00:07:13,391 --> 00:07:15,101
‫אני זוכר שישבתי לשולחן.‬

96
00:07:15,685 --> 00:07:18,354
‫התחלתי להסביר מה קרה באותו בוקר.‬

97
00:07:20,690 --> 00:07:24,652
{\an8}‫- מוקדם יותר באותו יום -‬

98
00:07:25,820 --> 00:07:27,738
‫הייתי בחדר השינה לבד.‬

99
00:07:34,787 --> 00:07:36,497
‫אבל הרגשתי משהו.‬

100
00:08:10,239 --> 00:08:12,783
‫אז נדחפתי אחורה למיטה.‬

101
00:08:23,669 --> 00:08:24,921
‫ראיתי דמות.‬

102
00:08:28,257 --> 00:08:31,177
‫זה נראה כמו השטן מתחפושת של הלואין.‬

103
00:08:31,177 --> 00:08:35,640
‫העיניים שלו היו שחורות,‬
‫שחורות לגמרי, כמו גוש פחם,‬

104
00:08:36,224 --> 00:08:37,225
‫וזה הפחיד אותי.‬

105
00:08:41,312 --> 00:08:44,273
‫דייוויד אמר, "אז היישות הזו דיברה".‬

106
00:08:45,816 --> 00:08:49,070
‫אמרתי לדייוויד, "מה הדמות הזו אומרת לך?"‬

107
00:08:49,570 --> 00:08:51,572
‫"הוא כל הזמן אומר לי להיזהר."‬

108
00:08:52,782 --> 00:08:54,408
‫שאלתי, "להיזהר ממה?"‬

109
00:08:54,408 --> 00:08:58,371
‫והוא כל הזמן אמר לי,‬
‫"הוא רוצה את הנשמה שלי".‬

110
00:09:04,919 --> 00:09:08,339
‫והוא אמר, "הוא יבוא לקחת אותי.‬
‫זה מה שהוא כל הזמן אומר לי".‬

111
00:09:08,339 --> 00:09:09,799
‫"אתם חייבים לעזור לי."‬

112
00:09:09,799 --> 00:09:13,761
‫אמרתי, "דייב, נגעת במשהו בארון התרופות?"‬

113
00:09:13,761 --> 00:09:16,055
‫הוא אמר, "לא, זה על אמת".‬

114
00:09:17,807 --> 00:09:19,976
‫לא האמנו לו בהתחלה.‬

115
00:09:22,395 --> 00:09:23,813
‫התגובה של אימא שלי הייתה,‬

116
00:09:23,813 --> 00:09:27,275
‫"מאוחר בלילה. אולי הוא חלם."‬

117
00:09:29,110 --> 00:09:31,112
‫ג'ודי אמרה, "טוב, די עם זה".‬

118
00:09:31,112 --> 00:09:35,825
‫"זמן ללכת לישון,‬
‫ננוח ונדבר על זה שוב בבוקר."‬

119
00:09:46,085 --> 00:09:49,463
‫מאוחר יותר באותו לילה‬
‫הייתה לי תחושה מוזרה.‬

120
00:09:50,673 --> 00:09:52,383
‫ראיתי חיזיון.‬

121
00:09:55,094 --> 00:09:56,721
‫משהו התקרב.‬

122
00:09:59,056 --> 00:10:00,975
‫התחלתי לפחד‬

123
00:10:00,975 --> 00:10:04,020
‫כי ראיתי שזה מתקרב לבית.‬

124
00:10:20,745 --> 00:10:22,663
‫הרגשתי שמשהו צופה בי.‬

125
00:10:30,087 --> 00:10:31,589
‫חשבתי שראיתי דמות.‬

126
00:10:44,060 --> 00:10:45,144
‫כשהסתכלתי שוב...‬

127
00:10:47,021 --> 00:10:48,272
‫לא היה שם כלום.‬

128
00:10:54,737 --> 00:10:58,783
‫נשארתי ער בחושך בעיניים פקוחות רוב הלילה.‬

129
00:11:05,998 --> 00:11:08,250
‫ג'ודי דאגה לגבי דייוויד,‬

130
00:11:09,168 --> 00:11:14,006
‫אז היא התקשרה לאב דניס‬
‫כדי ליידע אותו על מה שקורה.‬

131
00:11:14,507 --> 00:11:17,343
‫היא ביקשה שיבוא לברך את הבית.‬

132
00:11:17,843 --> 00:11:18,844
‫תבורך גם אתה, אבי.‬

133
00:11:21,013 --> 00:11:22,723
‫אימא שלי הייתה דתייה.‬

134
00:11:24,308 --> 00:11:29,146
‫היינו הולכים לטקס האוכריסטה,‬
‫עשו לנו טקס קונפירמציה כקתולים.‬

135
00:11:30,439 --> 00:11:33,025
‫האמנו באלוהים ובשטן.‬

136
00:11:34,443 --> 00:11:39,740
‫כשהאב דניס הגיע לבית,‬
‫הוא הביא שמן קדוש, מים קדושים‬

137
00:11:40,324 --> 00:11:41,575
‫וקטורת...‬

138
00:11:41,575 --> 00:11:43,411
‫בשם האב...‬

139
00:11:43,411 --> 00:11:48,833
‫והשתמש בהם לברך את כל הבית,‬
‫כל חדר, למעלה ולמטה.‬

140
00:11:50,584 --> 00:11:54,880
‫חשבנו שסיימנו עם זה.‬
‫-אני מתפלל נגד הרשע ש...‬

141
00:11:54,880 --> 00:11:57,466
‫אבל זו רק הייתה ההתחלה.‬

142
00:12:08,227 --> 00:12:09,186
‫אלוהים!‬

143
00:12:09,186 --> 00:12:11,147
‫השעה הייתה שלוש בבוקר.‬

144
00:12:11,689 --> 00:12:13,941
‫דייוויד צרח בשיא הכוח,‬

145
00:12:13,941 --> 00:12:17,069
‫"הוא בא לקחת אותי. הוא יעניש אותי."‬

146
00:12:20,990 --> 00:12:22,241
‫הבית רעד,‬

147
00:12:24,034 --> 00:12:26,287
‫כאילו שמישהו התנגש בו עם משאית.‬

148
00:12:28,122 --> 00:12:31,250
‫זה נשמע כאילו שעב"ם נוחת על הבית.‬

149
00:12:34,378 --> 00:12:37,131
‫מה שזה לא יהיה, זה רצה שתדע שזה שם.‬

150
00:12:39,175 --> 00:12:41,051
‫נורות התחילו להבהב.‬

151
00:12:43,846 --> 00:12:46,766
‫שמענו זכוכית נופלת, נשברת.‬

152
00:12:48,684 --> 00:12:53,355
‫דייוויד היה אחוז תזזית, והוא צרח,‬
‫"הוא פה. הוא מעל הבית".‬

153
00:12:54,482 --> 00:12:57,485
‫דייוויד אמר, "אל תפתחו את הדלת. זה מרושע".‬

154
00:13:00,279 --> 00:13:03,574
‫הדפיקות נמשכו 30, אולי 40 שניות...‬

155
00:13:08,078 --> 00:13:10,039
‫ואז השתרר שקט.‬

156
00:13:23,177 --> 00:13:24,011
‫אלוהים.‬

157
00:13:27,389 --> 00:13:28,349
‫קפאתי במקומי.‬

158
00:13:29,809 --> 00:13:31,894
‫טוב, יש לנו בעיית רוח רפאים,‬

159
00:13:33,270 --> 00:13:35,898
‫ולא ידענו מה לעשות עם זה.‬

160
00:13:38,734 --> 00:13:40,611
‫ידענו שאנחנו צריכים למצוא עזרה.‬

161
00:13:44,490 --> 00:13:47,159
‫באותה תקופה, השכנה שלנו,‬

162
00:13:47,660 --> 00:13:50,454
‫היא עסקה בקריאת קלפי טארוט ודברים כאלה.‬

163
00:13:50,454 --> 00:13:52,373
‫והיא אמרה, "חמותי אמרה‬

164
00:13:52,373 --> 00:13:55,709
‫שהלכה לפני כמה שנים‬
‫לחוקר תופעות על-טבעיות."‬

165
00:13:56,210 --> 00:13:57,419
‫"אולי הם יוכלו לעזור."‬

166
00:13:57,419 --> 00:13:59,713
‫דבי אמרה, "אקח עזרה מכל אחד".‬

167
00:14:00,256 --> 00:14:02,800
‫לא התכוונו לאפשר לשום ישות,‬

168
00:14:02,800 --> 00:14:07,346
‫לשום רוח רפאים או לאף אחד‬
‫להבריח אותנו מהבית הזה.‬

169
00:14:07,930 --> 00:14:09,056
‫זה היה הבית שלנו,‬

170
00:14:09,557 --> 00:14:12,643
‫והתכוונו לוודא שמה שיש שם,‬

171
00:14:13,143 --> 00:14:15,813
‫ניפטר מזה בדרך כזו או אחרת.‬

172
00:14:16,605 --> 00:14:20,526
‫האורחים המיוחדים שלנו הערב,‬
‫שב-32 שנותיהם כציידי רוחות,‬

173
00:14:20,526 --> 00:14:25,114
‫חקרו מעל 3,000 מקרים של בתים רדופים‬
‫ודיבוקים שטניים‬

174
00:14:25,114 --> 00:14:29,076
‫והיו מעורבים‬
‫באין-ספור גירושי שדים סביב העולם.‬

175
00:14:29,076 --> 00:14:32,454
‫תקשיבו טוב ותחליטו לבד בזמן שנציג לכם,‬

176
00:14:32,454 --> 00:14:36,208
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫את ציידי הרוחות אד ולוריין וורן.‬

177
00:14:45,634 --> 00:14:49,013
‫הייתי גאה מאוד בסבא וסבתא שלי כילד.‬

178
00:14:51,682 --> 00:14:54,476
‫ראיתי אותם בעיתון או בטלוויזיה,‬

179
00:14:54,476 --> 00:14:56,186
‫וזה היה ממש מגניב.‬

180
00:14:56,687 --> 00:14:58,022
‫אבל מצד שני,‬

181
00:14:58,522 --> 00:15:04,737
{\an8}‫גם הייתי הילד המוזר‬
‫כי סבא וסבתא שלי היו מפחידים.‬

182
00:15:06,572 --> 00:15:10,284
‫האמת היא שלא התעוררתי בוקר אחד ואמרתי,‬

183
00:15:10,284 --> 00:15:12,453
‫"אני רוצה להיות דמונולוג."‬

184
00:15:13,871 --> 00:15:15,873
‫נולדתי דמונולוג.‬

185
00:15:16,498 --> 00:15:19,460
‫כילד, שאלתי את הנזירות והכומר,‬

186
00:15:20,252 --> 00:15:23,422
{\an8}‫"מה העניין עם רוחות, העל-טבעי? זה אמיתי?"‬

187
00:15:23,422 --> 00:15:24,965
{\an8}‫"באמת יש שדים?"‬

188
00:15:24,965 --> 00:15:28,886
{\an8}‫וכמובן, בנצרות הקתולית מלמדים אותנו‬
‫שהדברים האלה אמיתיים.‬

189
00:15:28,886 --> 00:15:32,264
‫החוויה של סבתא שלי הייתה שונה.‬

190
00:15:33,182 --> 00:15:35,559
‫אני שומעת צחוק ואני לא...‬
‫-צחוק?‬

191
00:15:35,559 --> 00:15:39,188
‫אני לא מבינה. אני שומעת את זה...‬
‫-זה צחוק של גבר או אישה?‬

192
00:15:39,188 --> 00:15:42,066
‫אני לא מבינה למה אתם לא שומעים את זה.‬

193
00:15:42,066 --> 00:15:45,611
‫אני שומעת את זה כל כך... זה כל כך חזק פה.‬

194
00:15:45,611 --> 00:15:49,156
‫הוא אמר, "אם רוצים לצוד טיגריסים,‬
‫צריך ללכת לאיפה שיש טיגריסים".‬

195
00:15:49,156 --> 00:15:51,408
‫לכי אל האור, קאריסה.‬

196
00:15:51,408 --> 00:15:53,535
‫אני כאן לעזור לך.‬

197
00:15:53,535 --> 00:15:57,873
‫אבל הם לא זכו לתהילה עד ש...‬

198
00:15:57,873 --> 00:16:00,292
‫גבר צעיר רצח, בדם קר,‬

199
00:16:00,292 --> 00:16:03,295
‫את אביו, אימו, ארבעת אחיו ואחיותיו,‬

200
00:16:03,295 --> 00:16:05,464
‫כי קולות אמרו לו לעשות את זה.‬

201
00:16:05,464 --> 00:16:09,635
‫לפתיחה המזוויעה הזו‬
‫מתלווים רב-מכר וסרט קולנוע,‬

202
00:16:09,635 --> 00:16:11,053
‫"אימה באמטוויל".‬

203
00:16:13,681 --> 00:16:17,977
‫לוריין ואני היינו‬
‫במאות רבות של בתים רדופים,‬

204
00:16:17,977 --> 00:16:20,771
‫וראיינו אינספור אנשים ברחבי העולם.‬

205
00:16:21,355 --> 00:16:25,901
‫ובסולם של אחד עד עשרה,‬
‫הייתי אומר שאמטוויל היה עשרה.‬

206
00:16:26,443 --> 00:16:29,947
‫"אימה באמטוויל" היה הסיפור שהפך לבינלאומי.‬

207
00:16:29,947 --> 00:16:33,367
‫זה הסיפור שהפך‬
‫את סבא וסבתא שלי למפורסמים בכל העולם.‬

208
00:16:33,367 --> 00:16:36,286
{\an8}‫ובכן, זו מספר שתיים.‬

209
00:16:39,623 --> 00:16:44,169
‫זה מצחיק איך משהו כל כך מבעית‬
‫יכול להפוך לכזו ברכה.‬

210
00:16:44,920 --> 00:16:46,255
‫תודה, מר וורן.‬

211
00:16:46,255 --> 00:16:49,466
‫וזה באמת עזר להרבה משפחות אחרי זה.‬

212
00:16:50,551 --> 00:16:52,970
‫אנחנו מקבלים הרבה מכתבים‬

213
00:16:52,970 --> 00:16:56,974
‫מאנשים שכותבים על בעיות.‬

214
00:16:56,974 --> 00:16:57,933
‫מה הכתובת?‬

215
00:16:57,933 --> 00:17:01,437
‫תא דואר... שלחו את זה לזוג וורן,‬
‫אד ולוריין וורן,‬

216
00:17:01,437 --> 00:17:03,981
‫תא דואר 41,‬

217
00:17:03,981 --> 00:17:07,526
‫מונרו, קונטיקט 06468.‬

218
00:17:09,987 --> 00:17:11,697
‫דבי התקשרה לזוג וורן.‬

219
00:17:13,365 --> 00:17:14,283
‫אד ענה.‬

220
00:17:14,283 --> 00:17:17,202
‫דבי אמרה מי היא ו"תוכלו לעזור לנו?"‬

221
00:17:18,579 --> 00:17:21,248
‫אד שאל, "האם דייוויד נבדק על ידי רופא?"‬

222
00:17:21,248 --> 00:17:22,249
‫ענינו, "לא".‬

223
00:17:22,249 --> 00:17:24,626
‫אז אד שאל, "אוכל להביא איתי רופא?"‬

224
00:17:31,759 --> 00:17:33,719
‫הם הגיעו בשברולט שבט.‬

225
00:17:41,018 --> 00:17:42,728
‫אד וורן היה אדם נחמד מאוד.‬

226
00:17:44,646 --> 00:17:47,149
‫הוא היה מרגיע, בטוח בעצמו.‬

227
00:17:48,108 --> 00:17:50,069
‫הוא בהחלט גרם לנו להרגיש בטוחים.‬

228
00:17:52,321 --> 00:17:56,992
‫לוריין הייתה עדינה מאוד‬
‫והתנסחה במילים מדויקות.‬

229
00:17:56,992 --> 00:17:58,702
‫ג'ודי אמרה, "אלוהים,‬

230
00:17:58,702 --> 00:18:01,413
‫אני ממש שמחה שאתם פה‬
‫ואני ממש שמחה לפגוש אתכם."‬

231
00:18:04,208 --> 00:18:08,295
‫הרופא לקח את דייוויד הצידה,‬
‫מדד לו לחץ דם, דברים כאלה.‬

232
00:18:08,962 --> 00:18:12,758
‫הוא נבדק פסיכולוגית,‬
‫הוכח שהוא נורמלי לחלוטין.‬

233
00:18:14,051 --> 00:18:17,846
‫ד"ר טוני מעולם לא אמר‬
‫שהשתגעתי או משהו כזה.‬

234
00:18:17,846 --> 00:18:19,556
‫הוא אמר שאני ילד רגיל.‬

235
00:18:22,601 --> 00:18:25,521
‫אד ולוריין התנסחו איתנו בזהירות רבה.‬

236
00:18:28,273 --> 00:18:31,610
‫הם רצו שנענה על שאלות, לברר מה קורה.‬

237
00:18:33,403 --> 00:18:35,197
‫- השיחה הבאה הוקלטה -‬

238
00:18:35,197 --> 00:18:36,115
‫אוקיי.‬

239
00:18:36,115 --> 00:18:42,371
‫- בין הזוג וורן ומשפחת גלצל בקיץ 1980 -‬

240
00:18:42,371 --> 00:18:44,289
‫דייוויד, תגיד את שמך המלא.‬

241
00:18:45,290 --> 00:18:48,502
‫דייוויד מייקל גלצל.‬
‫-טוב, בן כמה אתה, דייוויד?‬

242
00:18:48,502 --> 00:18:50,129
‫שתים עשרה.‬
‫-בן 12.‬

243
00:18:50,712 --> 00:18:52,923
‫מה דעתך על כל זה, דייוויד?‬

244
00:18:53,674 --> 00:18:56,593
‫אתה רוצה שזה יסתיים, נכון?‬
‫אתה רוצה שזה יסתיים?‬

245
00:18:57,094 --> 00:18:59,346
‫אתה לא רוצה שזה יימשך, נכון?‬
‫-לא.‬

246
00:18:59,346 --> 00:19:00,764
‫לא. אוקיי.‬

247
00:19:01,265 --> 00:19:03,767
‫היה אירוע סוער אחד שלוריין סיפרה לי עליו.‬

248
00:19:03,767 --> 00:19:05,561
‫היה יותר מאחד.‬
‫-יותר מאחד?‬

249
00:19:05,561 --> 00:19:07,604
‫אלוהים, זה נמשך כל הלילה!‬

250
00:19:07,604 --> 00:19:10,691
‫טוב, אז במילים אחרות,‬
‫זה היה לילה סוער מאוד.‬

251
00:19:10,691 --> 00:19:14,153
‫כן, אבל אנחנו כבר לא יכולים יותר, באמת.‬

252
00:19:14,736 --> 00:19:17,156
‫אנחנו לא משקרים. אנחנו צריכים כל עזרה.‬

253
00:19:17,156 --> 00:19:19,324
‫תאמינו לי, אנחנו רוצים להיפטר מזה.‬

254
00:19:20,367 --> 00:19:26,081
‫אימא שלי קיוותה שזה יפתור הכול.‬

255
00:19:28,167 --> 00:19:30,043
‫היא רצתה את המשפחה שלה חזרה,‬

256
00:19:30,043 --> 00:19:33,338
‫והיא רצתה לחזור לחיים שהיו לנו לפני זה.‬

257
00:19:34,965 --> 00:19:37,759
‫אנשים מספרים לנו את הסיפורים האיומים האלה,‬

258
00:19:37,759 --> 00:19:41,930
‫אבל אנחנו צריכים בעצמנו‬
‫לחוות את זה לפני שנאמין לזה.‬

259
00:19:41,930 --> 00:19:44,391
‫טוב.‬
‫-אנחנו צריכים לראות. להרגיש.‬

260
00:19:44,391 --> 00:19:48,562
‫אנחנו צריכים לדעת שזה שם כדי לומר,‬
‫"כן, הבית הזה רדוף".‬

261
00:19:49,354 --> 00:19:51,315
‫הוא אמר לדייוויד שהוא רוצה את הנשמה שלו.‬

262
00:19:52,065 --> 00:19:53,650
‫מה הוא אמר לך על הנשמה שלך?‬

263
00:19:54,651 --> 00:19:57,154
‫רק שהוא רוצה את הנשמה שלי. זהו.‬

264
00:19:58,530 --> 00:19:59,531
‫הוא פה עכשיו?‬

265
00:20:02,075 --> 00:20:04,870
‫אד שאל, "נראה אותו מראה את עצמו".‬

266
00:20:04,870 --> 00:20:08,373
‫"יש לו כל כך הרבה כוח,‬
‫הוא צריך להוכיח שהוא פה."‬

267
00:20:10,792 --> 00:20:14,504
‫אני חייב להתגרות במה שיש שם באמצעים דתיים.‬

268
00:20:14,504 --> 00:20:17,090
‫אני נוצרי, אז אני משתמש בשם של ישו.‬

269
00:20:17,090 --> 00:20:20,469
‫אני משתמש במים קדושים. אני משתמש בצלב.‬

270
00:20:20,469 --> 00:20:22,387
‫אולי זה נראה דרמטי,‬

271
00:20:22,387 --> 00:20:26,475
‫אבל זו השיטה שבה מגרש השדים‬
‫והדמונולוג משתמש בה.‬

272
00:20:27,559 --> 00:20:32,314
‫אני מתגרה עד שאני רואה ביטוי פיזי.‬

273
00:20:33,273 --> 00:20:35,609
‫אד אמר, "אם אתה יכול,‬

274
00:20:36,526 --> 00:20:38,862
‫תקיש על השולחן שלוש פעמים."‬

275
00:20:48,247 --> 00:20:49,748
‫פתאום...‬

276
00:20:50,290 --> 00:20:53,377
‫בום!‬

277
00:20:54,544 --> 00:20:57,965
‫כאילו שמישהו עם פטיש חמישה קילו‬
‫מנסה לפרוץ דרך רצפת המטבח.‬

278
00:21:00,133 --> 00:21:02,261
‫כל המטבח התחיל לרעוד.‬

279
00:21:03,512 --> 00:21:06,848
‫האורות ריצדו. כולם הרגישו את זה.‬

280
00:21:13,397 --> 00:21:16,525
‫אד הסתכל על דייוויד ושאל, "זה מפחיד אותך?"‬

281
00:21:17,901 --> 00:21:20,988
‫דייוויד אמר,‬
‫"אני מפחד כי הוא רוצה לפגוע בי."‬

282
00:21:21,488 --> 00:21:23,740
‫"בגלל שאני מדבר איתכם ואתם פה,‬

283
00:21:23,740 --> 00:21:25,617
‫כולנו ניענש על זה."‬

284
00:21:28,578 --> 00:21:31,081
‫בשלב הזה לוריין הסתובבה בבית.‬

285
00:21:32,374 --> 00:21:37,087
‫כשאני נכנסת לבית, אני באה לבחון, דרך רטט,‬

286
00:21:37,087 --> 00:21:39,589
‫אני עוברת בכל חדר בבית.‬

287
00:21:40,465 --> 00:21:42,634
‫כי צריכה להיות חוקיות למשיכה.‬

288
00:21:42,634 --> 00:21:44,803
‫הרוח צריכה להימשך לאדם מסוים‬

289
00:21:44,803 --> 00:21:46,722
‫באותו בית.‬

290
00:21:49,683 --> 00:21:52,019
‫היא נשענה לעברו ולחשה,‬

291
00:21:52,519 --> 00:21:56,648
‫"יש גוש גדול ואפל שעומד לצד הילד הקטן."‬

292
00:21:57,649 --> 00:21:58,525
‫"זה מרושע."‬

293
00:22:00,986 --> 00:22:05,073
‫זה נתן לנו תחושה מוזרה.‬
‫לא יכולנו לראות כלום.‬

294
00:22:07,034 --> 00:22:09,494
‫אד ולוריין דיברו עם ההורים שלי.‬

295
00:22:10,329 --> 00:22:13,165
‫"זו לא רוח רפאים. זו ישות שטנית."‬

296
00:22:24,801 --> 00:22:26,053
‫זה ממש הפחיד אותי.‬

297
00:22:26,928 --> 00:22:31,058
‫כל המשפחה פחדה כי לא היה לנו מושג מה קורה.‬

298
00:22:33,727 --> 00:22:39,024
‫סבא שלי טען שלרדיפת רוחות יש חמישה שלבים.‬

299
00:22:40,901 --> 00:22:42,444
{\an8}‫זה מתחיל עם רשות.‬

300
00:22:44,237 --> 00:22:46,323
{\an8}‫מישהו עושה משהו‬

301
00:22:46,323 --> 00:22:50,452
{\an8}‫שנותן לעל-טבעי דריסת רגל.‬

302
00:22:54,915 --> 00:22:57,876
‫אולי זה לוח ויג'י או סיאנס או משהו אחר.‬

303
00:22:58,377 --> 00:23:00,295
‫אחרי זה יש נֶגַע.‬

304
00:23:00,295 --> 00:23:05,926
‫אז הרוחות נמצאות בבית,‬
‫אבל חיצוניות לך לגמרי.‬

305
00:23:05,926 --> 00:23:10,931
‫פשוט רוח רפאים או אדם יקר לך‬
‫שחזר לבקר ורוצה שתדע שהוא שם.‬

306
00:23:11,807 --> 00:23:13,350
‫זה נורמלי.‬

307
00:23:14,101 --> 00:23:15,977
‫אחרי זה יש דיכוי.‬

308
00:23:16,478 --> 00:23:22,067
‫בשלב הזה הישות מתחילה‬
‫להשתלט על הרצון החופשי שלך.‬

309
00:23:22,067 --> 00:23:27,072
‫הדחפים שלך אפלים יותר,‬
‫ההתנהגות הרבה יותר שלילית.‬

310
00:23:27,823 --> 00:23:33,453
‫במקרים נדירים מאוד זה מתפתח לדיבוק מלא.‬

311
00:23:34,121 --> 00:23:37,916
‫אז אתה כבר לא שם. אתה לא בשליטה.‬

312
00:23:37,916 --> 00:23:40,877
‫משהו השתלט לגמרי על הגוף שלך.‬

313
00:23:49,594 --> 00:23:52,931
‫אד הרגיש בטוח מספיק אחרי הפגישה הראשונה‬

314
00:23:52,931 --> 00:23:56,143
‫שדייוויד כבר בשלב הדיכוי.‬

315
00:23:57,102 --> 00:23:58,061
‫אד הסביר לנו‬

316
00:23:58,061 --> 00:24:03,400
‫שהשד יגרום לדייוויד‬
‫להתנהג בצורה שונה לחלוטין.‬

317
00:24:03,900 --> 00:24:07,279
‫ישלוט במחשבות שלו, יעביר דרכו מסרים.‬

318
00:24:07,863 --> 00:24:10,115
‫הוא יהיה הפכפך יותר.‬

319
00:24:15,954 --> 00:24:19,291
‫אד וורן ראה את זה הרבה פעמים בעבר.‬

320
00:24:19,291 --> 00:24:21,710
‫הוא אמר, "תצטרכו לפנות לכנסייה."‬

321
00:24:21,710 --> 00:24:24,796
‫אימא שלי אמרה, "עשינו את זה. ניסינו".‬

322
00:24:24,796 --> 00:24:27,883
‫ואד אמר, "לא, אני אעזור לכם לעשות את זה".‬

323
00:24:29,217 --> 00:24:32,137
‫"אתם צריכים להתחיל לתעד את זה."‬

324
00:24:32,137 --> 00:24:35,932
‫ולאסוף כמה שיותר ראיות,‬
‫כדי להציג אותן לארכיבישוף.‬

325
00:24:36,433 --> 00:24:39,728
‫והארכיבישוף של ברידג'פורט יחליט‬

326
00:24:40,312 --> 00:24:42,105
‫עם מה אנחנו מתמודדים.‬

327
00:24:43,356 --> 00:24:45,775
‫חשבתי, "זה לא אמיתי. זה לא קורה".‬

328
00:24:45,775 --> 00:24:49,488
‫"זה רק... בסרטים מצוירים ובקולנוע."‬

329
00:24:51,865 --> 00:24:55,619
‫אד ולוריין הזהירו אותנו מחומרת המצב.‬

330
00:24:56,703 --> 00:24:58,246
‫"אל תזלזלו בזה."‬

331
00:24:59,498 --> 00:25:00,665
‫"תגנו על עצמכם,‬

332
00:25:02,000 --> 00:25:04,294
‫כי אי אפשר לדעת מתי זה יקרה."‬

333
00:25:10,467 --> 00:25:13,595
‫אימא שלי לקחה את מכשיר ההקלטה שלנו.‬

334
00:25:15,555 --> 00:25:19,518
‫אחותי קנתה מצלמת פולרואיד‬
‫שמצלמת תמונות מיידיות.‬

335
00:25:21,311 --> 00:25:24,731
‫מאותו רגע התחלנו לתעד הכול.‬

336
00:25:28,276 --> 00:25:30,445
‫היינו בחופשת הקיץ מבית הספר.‬

337
00:25:30,445 --> 00:25:32,531
‫ערב טוב, גבירותיי ורבותיי...‬

338
00:25:32,531 --> 00:25:33,823
‫אף אחד לא ישן.‬

339
00:25:33,823 --> 00:25:36,576
‫שני מועמדים רפובליקנים‬

340
00:25:36,576 --> 00:25:38,870
‫לנשיאות ארצות הברית.‬

341
00:25:39,371 --> 00:25:43,542
‫המושל לשעבר רונלד רייגן מקליפורניה.‬
‫השגריר לשעבר...‬

342
00:25:43,542 --> 00:25:47,045
‫השגחנו על דייוויד בתורות.‬

343
00:25:47,504 --> 00:25:49,297
‫בין אם נרצה או לא,‬

344
00:25:49,297 --> 00:25:52,884
‫זו אחריותנו לשמור על השלום העולמי‬

345
00:25:52,884 --> 00:25:57,430
‫כי אף אחד אחר לא יכול. לא נוכל להמשיך...‬

346
00:26:00,267 --> 00:26:03,395
‫אבל אז דייוויד התחיל להתנהג מוזר מאוד.‬

347
00:26:07,983 --> 00:26:08,817
‫דייוויד!‬

348
00:26:09,442 --> 00:26:10,443
‫אלוהים.‬

349
00:26:12,404 --> 00:26:15,699
‫- התמונות וההקלטות הבאות‬

350
00:26:15,699 --> 00:26:19,119
‫תועדו על ידי משפחת גלצל‬
‫באוגוסט וספטמבר 1980 -‬

351
00:26:19,119 --> 00:26:21,162
‫שלום.‬

352
00:26:21,746 --> 00:26:23,540
‫עכשיו תמותו!‬

353
00:26:24,541 --> 00:26:26,251
‫מי אתה ומה אתה?‬

354
00:26:26,751 --> 00:26:29,004
‫לא עניינך.‬
‫-דייוויד.‬

355
00:26:33,341 --> 00:26:35,677
‫אימא פה. קדימה, קום.‬

356
00:26:35,677 --> 00:26:38,972
‫קדימה, בוא נלך. צא מזה. צא מהבן שלי.‬

357
00:26:40,307 --> 00:26:42,767
‫לא!‬
‫-אני אימא שלך!‬

358
00:26:42,767 --> 00:26:45,186
‫את דפוקה.‬

359
00:26:47,272 --> 00:26:49,107
‫עכשיו תמותו!‬

360
00:26:54,779 --> 00:26:56,364
‫אל תעשו את זה!‬

361
00:26:58,575 --> 00:27:02,037
‫דייוויד, פשוט קום! אלוהים אדירים. צא...‬

362
00:27:02,037 --> 00:27:03,121
‫תתקשרי לכומר.‬

363
00:27:03,121 --> 00:27:06,124
‫שיבוא לפה עכשיו.‬
‫-צא מהבן שלי!‬

364
00:27:06,124 --> 00:27:07,834
‫לא!‬
‫-עזוב את הילד הזה.‬

365
00:27:07,834 --> 00:27:08,752
‫הינה.‬

366
00:27:08,752 --> 00:27:12,964
‫אני מנסה. תפסתי את הזרועות שלך שוב.‬
‫-יא מוצץ זין מזדיין.‬

367
00:27:12,964 --> 00:27:14,049
‫תתחילו להתפלל.‬

368
00:27:14,049 --> 00:27:16,843
‫אבינו שבשמיים, יתקדש שמך.‬

369
00:27:16,843 --> 00:27:17,886
‫תבוא מלכותך,‬

370
00:27:17,886 --> 00:27:20,597
‫ייעשה רצונך כמו בשמיים כן בארץ.‬

371
00:27:20,597 --> 00:27:23,892
‫את לחם חוקנו תן לנו היום‬
‫וסלח לנו את חובותינו‬

372
00:27:23,892 --> 00:27:26,186
‫כאשר סלחנו גם אנחנו לחייבינו.‬

373
00:27:31,232 --> 00:27:32,067
‫זה היה מבעית...‬

374
00:27:32,067 --> 00:27:32,984
‫עזוב את הילד הזה.‬

375
00:27:32,984 --> 00:27:35,945
‫כי פתאום הוא היה מתחיל לצרוח ולהיאבק‬

376
00:27:35,945 --> 00:27:37,364
‫ולא היה שם אף אחד.‬

377
00:27:39,366 --> 00:27:42,035
‫בשלב מסוים הצלחנו לתעד בצילום‬

378
00:27:42,035 --> 00:27:44,537
‫את הידיים שלו באוויר מחזיקות משהו,‬

379
00:27:45,246 --> 00:27:49,084
‫חונק אותו, והוא לחץ בכל הכוח‬
‫כדי להזיז את הידיים האלה‬

380
00:27:49,084 --> 00:27:51,211
‫מהגרון שלו.‬

381
00:27:53,046 --> 00:27:55,256
‫עזוב את הילד הזה.‬

382
00:27:55,256 --> 00:27:58,051
‫הצטמררנו לחלוטין.‬

383
00:27:59,427 --> 00:28:03,723
‫זה היה מפחיד מאוד,‬
‫ולא ידענו איך להתמודד עם זה.‬

384
00:28:11,439 --> 00:28:16,027
‫אני זוכר שנחנקתי,‬
‫אבל אני לא זוכר כלום כשהתעלפתי‬

385
00:28:17,112 --> 00:28:19,698
‫או אם בכלל התעלפתי או מה שקרה.‬

386
00:28:19,698 --> 00:28:21,574
‫אף אחד לא הצליח לענות על זה.‬

387
00:28:24,119 --> 00:28:26,913
‫זה רוקן נפשית את כולם,‬

388
00:28:27,914 --> 00:28:30,542
‫אבל זה רק הלך והחמיר.‬

389
00:28:34,254 --> 00:28:39,426
‫הוא היה אלים פיזית עם כולם.‬
‫הוא ניסה לחנוק את אימא שלי, את אחותי.‬

390
00:28:39,426 --> 00:28:41,886
‫זה היה נמשך כמה רגעים או כמה שעות.‬

391
00:28:43,263 --> 00:28:45,598
‫ישנו במשמרות לפי תור.‬

392
00:28:47,892 --> 00:28:49,686
‫לא רצינו להיות לבד.‬

393
00:28:50,353 --> 00:28:54,816
‫ידענו שלבד הסיכוי שנותקף מזנק.‬

394
00:29:01,364 --> 00:29:04,200
‫כל המשפחה הותקפה פיזית.‬

395
00:29:09,247 --> 00:29:11,499
‫כל הזמן התפללנו.‬

396
00:29:12,500 --> 00:29:16,212
‫חשבנו שאם נתפלל בקול רם יותר, זה יעזוב.‬

397
00:29:19,299 --> 00:29:21,384
‫החלק הכי קשה לאימא שלי היה העובדה‬

398
00:29:21,384 --> 00:29:24,846
‫שאבא שלי לא תמך בה.‬

399
00:29:27,432 --> 00:29:28,308
‫היא חשה בודדה.‬

400
00:29:30,268 --> 00:29:31,686
‫אבא שלי, בשלב הזה,‬

401
00:29:31,686 --> 00:29:34,355
‫חשב שדייוויד חווה בעיה של בריאות הנפש.‬

402
00:29:34,856 --> 00:29:36,357
‫הוא חשב שאנחנו מזינים את זה.‬

403
00:29:39,068 --> 00:29:42,071
‫אז הוא התבודד.‬

404
00:29:42,071 --> 00:29:46,409
‫הוא עבד בשתי עבודות והגיע הביתה לישון.‬

405
00:29:47,368 --> 00:29:49,996
‫המצב השתנה. במקום לאכול ארוחת ערב משפחתית,‬

406
00:29:49,996 --> 00:29:52,624
‫הוא עבד כל הזמן ולא היה בבית.‬

407
00:29:54,000 --> 00:29:57,212
‫לקח לאבא שלי זמן להבין מה קורה.‬

408
00:29:57,712 --> 00:30:02,258
‫ואז כבר היה מאוחר מדי.‬

409
00:30:06,387 --> 00:30:11,017
‫אימא שלי התקשרה לזוג וורן‬
‫ואמרה להם מה קורה.‬

410
00:30:11,643 --> 00:30:12,852
‫אני אימא שלך.‬

411
00:30:12,852 --> 00:30:15,313
‫את דפוקה.‬

412
00:30:16,564 --> 00:30:17,941
‫אל תעשו את זה!‬

413
00:30:20,318 --> 00:30:23,154
‫הוא לא ידע מי עושה את זה.‬
‫-הוא ממצמץ בעיניים?‬

414
00:30:23,154 --> 00:30:27,450
‫לא, כלום. הן פשוט לא זזות.‬

415
00:30:27,450 --> 00:30:30,203
‫אם היה בהכרה,‬
‫העיניים שלו היו ממצמצות, נכון?‬

416
00:30:30,203 --> 00:30:33,248
‫אז הוא לא היה בהכרה כשעשה את זה, כשזה קרה?‬

417
00:30:33,748 --> 00:30:36,084
‫זה מה שאני חושב, כן. אוקיי.‬

418
00:30:36,584 --> 00:30:39,546
‫אד ולוריין אמרו לנו שדייוויד אחוז דיבוק.‬

419
00:30:44,384 --> 00:30:45,927
‫אחרי דיבוק,‬

420
00:30:45,927 --> 00:30:50,765
{\an8}‫השלב האחרון הוא הרס המשפחה ובסוף מוות.‬

421
00:30:51,391 --> 00:30:57,689
‫אתה נהרג, או... מישהו אחר נרצח,‬

422
00:30:58,189 --> 00:30:59,440
‫זה אכן קורה.‬

423
00:30:59,983 --> 00:31:03,611
‫הוא הלך אל מאחורי אלן‬
‫הוא שלף את זה ואמר, "אני שונא את כולם".‬

424
00:31:04,112 --> 00:31:07,282
‫"ואם מישהו יתקרב אליי,‬
‫אני ארצח אותו. לא משנה מי זה."‬

425
00:31:08,283 --> 00:31:10,326
‫אימא שלי נלחצה מיד.‬

426
00:31:10,326 --> 00:31:13,705
‫היא חשבה שמשהו יקרה והבן שלה יתאבד‬

427
00:31:15,290 --> 00:31:16,499
‫או ירצח.‬

428
00:31:18,293 --> 00:31:20,962
‫היא אמרה, "צריך לעצור את זה עכשיו".‬

429
00:31:22,672 --> 00:31:25,133
‫אד וורן אמר, "בהחלט תצטרכו גירוש שדים".‬

430
00:31:29,721 --> 00:31:31,723
‫זה כנראה היה הדבר הכי מפחיד.‬

431
00:31:33,683 --> 00:31:36,978
‫אנחנו כמו משטרה על-טבעית.‬

432
00:31:37,478 --> 00:31:40,732
‫אנחנו צריכים להביא את הפושעים לכנסייה.‬

433
00:31:41,316 --> 00:31:43,526
‫אנחנו צריכים להביא את הפושעים למגרש השדים.‬

434
00:31:44,277 --> 00:31:45,778
‫לכן אני אומר,‬

435
00:31:46,279 --> 00:31:50,491
‫כשהרוחות השטניות והמרושעות נלחמות מלוכלך,‬

436
00:31:51,117 --> 00:31:53,369
‫צריך לעשות בדיוק את אותו הדבר.‬

437
00:31:57,916 --> 00:32:01,044
‫הכנסייה לא מבצעת גירושי שדים ככה סתם.‬

438
00:32:01,836 --> 00:32:05,965
‫לא ידעתי כמה ניירת צריך למלא‬
‫כדי לקבל גירוש שדים.‬

439
00:32:07,842 --> 00:32:08,927
‫זה עניין לא פשוט.‬

440
00:32:13,848 --> 00:32:16,935
‫התהליך לבקשת גירוש שדים בכנסייה הקתולית‬

441
00:32:16,935 --> 00:32:19,062
{\an8}‫הוא לא בהכרח קל,‬

442
00:32:19,062 --> 00:32:21,981
{\an8}‫במיוחד בתקופת השיא של אד ולוריין.‬

443
00:32:21,981 --> 00:32:25,443
‫מניסיוני, הרבה כמרים‬
‫לא רוצים להתעסק עם העניינים האלה.‬

444
00:32:25,443 --> 00:32:27,570
‫הם לא רוצים להתעסק עם כוחות מהגיהינום,‬

445
00:32:29,364 --> 00:32:31,741
‫והם פוחדים להיכנס לבתים האלה.‬

446
00:32:31,741 --> 00:32:35,370
‫אז אני מבין למה אנשים פונים‬
‫לאנשים כמו הזוג וורן‬

447
00:32:35,370 --> 00:32:38,122
‫כי הכמרים שלהם דחו אותם.‬

448
00:32:38,122 --> 00:32:40,166
‫אבל זו חובה של איש כמורה.‬

449
00:32:40,166 --> 00:32:43,503
‫תפקידך לעשות את זה,‬
‫ותפקידך לעזור לאנשים האלה.‬

450
00:32:47,590 --> 00:32:49,968
‫כשגדלים בכנסייה הקתולית,‬

451
00:32:50,510 --> 00:32:51,886
‫מלאכים, שדים,‬

452
00:32:51,886 --> 00:32:55,139
‫הדברים האלה מוטמעים במערכת האמונה.‬

453
00:32:55,139 --> 00:32:59,477
‫אבל תמיד הטלתי ספק בכוחות הרוחניים האלה.‬

454
00:32:59,978 --> 00:33:01,354
‫אז הייתי פתוח מאוד‬

455
00:33:01,354 --> 00:33:04,524
‫לחיפוש ראיות‬
‫כדי לראות אם זה באמת קיים או לא.‬

456
00:33:07,318 --> 00:33:09,696
‫אנשים יכולים לזלזל בכל הרעיון של רוחות‬

457
00:33:09,696 --> 00:33:12,740
‫ובתים רדופים ושדים כמה שבא להם,‬

458
00:33:13,324 --> 00:33:15,284
‫אבל השטן באמת קיים.‬

459
00:33:15,284 --> 00:33:16,953
‫הרבה שטנים קיימים,‬

460
00:33:16,953 --> 00:33:20,373
‫וציבור ספקני הוא ההגנה הכי טובה של השטן.‬

461
00:33:20,873 --> 00:33:22,375
‫בשם ישו,‬

462
00:33:23,793 --> 00:33:24,752
‫צא!‬

463
00:33:25,878 --> 00:33:30,425
‫העבודה עם הזוג וורן בהחלט הייתה מרתקת,‬
‫וקצת מלהיבה.‬

464
00:33:31,300 --> 00:33:34,053
‫ראיתי כמה זה אמיתי‬
‫וכמה מסוכן זה יכול להיות.‬

465
00:33:42,812 --> 00:33:45,690
‫הכנסייה הבינה לפי כל הראיות שאספנו‬

466
00:33:45,690 --> 00:33:48,401
‫שכן, זה הדבר האמיתי, והם צריכים עזרה.‬

467
00:33:54,782 --> 00:33:57,660
‫קרדינל מהכנסייה הקתולית הגיע.‬

468
00:33:57,660 --> 00:34:01,456
‫הם לבושים רק באדום,‬
‫והוא גם נהג בפורשה אדומה.‬

469
00:34:03,750 --> 00:34:05,585
‫טוב להיות חבר בכנסייה.‬

470
00:34:07,587 --> 00:34:09,005
‫הוא נפגש עם המשפחה.‬

471
00:34:09,589 --> 00:34:13,634
‫הם החליטו שיש פה משהו שצריך לפתור.‬

472
00:34:14,427 --> 00:34:19,182
‫- 2 בספטמבר 1980, כעבור חודש -‬

473
00:34:19,182 --> 00:34:24,771
‫הכנסייה הקתולית נתנה לנו רשות‬
‫לבצע גירש שדים מינורי.‬

474
00:34:28,983 --> 00:34:32,487
‫הם הזמינו את המשפחה שלי‬
‫לכנסיית סנט ג'וזף בברוקפילד.‬

475
00:34:34,572 --> 00:34:38,201
‫לא חשבתי שמשהו רע יכול לקרות,‬
‫כי אני בבית האל.‬

476
00:34:39,994 --> 00:34:43,748
‫הכומר, האב וירג'לק, הזהיר אותנו.‬
‫הוא אמר, "גירושי השדים האלה,‬

477
00:34:43,748 --> 00:34:47,710
‫הם יכולים להיות כל כך חזקים,‬
‫עד שזה עלול להסתיים במוות."‬

478
00:34:49,420 --> 00:34:51,214
‫וזה היה מפחיד מאוד.‬

479
00:34:53,174 --> 00:34:55,009
‫אבל לא הייתה לנו ברירה.‬

480
00:34:55,009 --> 00:34:55,927
‫הבה נתפלל.‬

481
00:34:55,927 --> 00:34:59,013
‫בשם האב, הבן ורוח הקודש.‬

482
00:34:59,597 --> 00:35:01,766
‫זה מתחיל כמו מיסה.‬

483
00:35:01,766 --> 00:35:05,228
‫אבינו שבשמיים, יתקדש שמך.‬

484
00:35:05,228 --> 00:35:07,814
‫אני רק זוכר שהייתי שם, בכנסייה,‬

485
00:35:08,898 --> 00:35:11,609
‫והם התפללו. זה כל מה שאני זוכר.‬

486
00:35:11,609 --> 00:35:16,155
‫את לחם חוקנו תן לנו היום‬
‫וסלח לנו את חובותינו...‬

487
00:35:16,155 --> 00:35:19,408
‫פתאום, כל החדר נהיה קפוא כמו קרח.‬

488
00:35:25,623 --> 00:35:27,708
‫מיד הבנו שמשהו לא בסדר.‬

489
00:35:27,708 --> 00:35:31,379
‫מרים הקדושה, אם האלוהים, הגני עלינו...‬

490
00:35:31,379 --> 00:35:34,549
‫בתוך דקות,‬
‫ההתנהגות של דייוויד התחילה להשתנות.‬

491
00:35:35,133 --> 00:35:40,054
‫- הוקלט על ידי משפחת גלצל -‬

492
00:35:42,223 --> 00:35:45,643
‫הוא התחיל לנהום, ללחוש,‬
‫לכנות את הכומר בכינויי גנאי.‬

493
00:35:45,643 --> 00:35:48,062
‫שמן, זין, חזיר.‬

494
00:35:48,062 --> 00:35:49,897
‫עכשיו תמות.‬

495
00:35:50,815 --> 00:35:52,275
‫דייוויד רעד.‬

496
00:35:54,443 --> 00:35:55,778
‫תווי הפנים שלו השתנו.‬

497
00:35:58,114 --> 00:36:02,034
‫ראינו את הגוף שלו מיטלטל מצד לצד.‬

498
00:36:02,034 --> 00:36:05,496
‫זין עליך ועל החרא שלך!‬

499
00:36:08,958 --> 00:36:12,044
‫ואז הוא השתחרר וניסה לתקוף את האב וירג'לק,‬

500
00:36:12,044 --> 00:36:14,213
‫אז היינו צריכים לרתק אותו.‬

501
00:36:14,714 --> 00:36:20,344
‫אני זוכר שאחזתי באחת מהרגליים שלו.‬
‫אד וורן החזיק בשנייה.‬

502
00:36:20,344 --> 00:36:23,222
‫זהו הזמן עכשיו...‬

503
00:36:23,222 --> 00:36:26,642
‫הוא הזיז את הגוף בצורה‬
‫שאתה לא אמור להיות מסוגל להתפתל.‬

504
00:36:27,685 --> 00:36:30,980
‫כשהחזקתי אותו אמרתי לו כמה ישו אוהב אותו.‬

505
00:36:31,772 --> 00:36:34,483
‫אתה חלש. ישו הרבה יותר חזק ממך.‬

506
00:36:35,067 --> 00:36:37,153
‫אתה... אתה כל כך חלש.‬

507
00:36:37,153 --> 00:36:40,406
‫אלוהים, זה ילד של אלוהים.‬
‫לא תוכל לפגוע בילד של אלוהים.‬

508
00:36:40,406 --> 00:36:42,909
‫ישו ימות בגיהינום.‬

509
00:36:42,909 --> 00:36:44,869
‫אימא אוהבת אותך.‬

510
00:36:46,162 --> 00:36:48,748
‫זה ידע שזה הקרב האחרון.‬

511
00:36:49,415 --> 00:36:52,210
‫הוא צריך צלב. תן לי אותו. הוא בורך.‬

512
00:36:52,710 --> 00:36:55,922
‫ארני לקח את הצלב והניח אותו על המצח שלו.‬

513
00:36:56,505 --> 00:36:57,590
‫הוא על הראש שלך.‬

514
00:36:58,633 --> 00:36:59,926
‫ראו שזה לוהט.‬

515
00:37:00,426 --> 00:37:02,553
‫בשם אדוננו ישו...‬

516
00:37:03,596 --> 00:37:06,098
‫באיזשהו שלב, הלשון שלו התנפחה כל כך‬

517
00:37:06,098 --> 00:37:08,559
‫שלא היה יכול לנשום.‬

518
00:37:08,559 --> 00:37:09,810
‫הוא הכחיל.‬

519
00:37:09,810 --> 00:37:12,230
‫כולם צרחו. חייבים לעצור.‬

520
00:37:13,522 --> 00:37:16,234
‫זו תחושה של חוסר אונים, ריקנות.‬

521
00:37:17,610 --> 00:37:20,613
‫צרחתי על הדבר הזה בשיא הכוח שלי.‬

522
00:37:20,613 --> 00:37:24,075
‫אמרתי, "עזוב את הילד הקטן הזה. קח אותי".‬

523
00:37:24,075 --> 00:37:26,118
‫"אני פה. קח אותי."‬

524
00:37:29,080 --> 00:37:31,332
‫הרגשתי קור משתלט עליי.‬

525
00:37:31,332 --> 00:37:32,250
‫קור מקפיא.‬

526
00:37:33,709 --> 00:37:37,004
‫לוריין אמרה, "אלוהים. מה עשית?"‬

527
00:37:40,132 --> 00:37:42,426
‫אד אמר, "אסור לעשות את זה".‬

528
00:37:42,426 --> 00:37:46,347
‫לא מתגרים בשום סוג של ישות שטנית, אף פעם.‬

529
00:37:47,056 --> 00:37:50,184
‫לא ידענו. הוא חשב שהוא עוזר לדייוויד.‬

530
00:37:52,603 --> 00:37:56,524
‫אני זוכר שסבא שלי אמר לו,‬
‫"אסור להגיד את זה".‬

531
00:37:56,524 --> 00:38:00,236
‫"זה פותח את הדלת לתקיפה נגדך."‬

532
00:38:00,778 --> 00:38:01,821
‫והוא צדק.‬

533
00:38:04,740 --> 00:38:07,743
‫אבל חשבנו שזה נגמר.‬

534
00:38:08,577 --> 00:38:10,288
‫השד גורש מדייוויד.‬

535
00:38:27,888 --> 00:38:30,057
‫אני זוכר שהייתי שמח.‬

536
00:38:31,767 --> 00:38:34,979
‫ביליתי הרבה זמן במשחק בחוץ,‬

537
00:38:36,731 --> 00:38:39,859
‫ניסיתי להיות ילד טוב,‬
‫להיות הילד הטוב של המשפחה.‬

538
00:38:42,820 --> 00:38:44,155
‫אימא שלי, היא אפתה,‬

539
00:38:45,114 --> 00:38:46,532
‫האכילה אותנו, שימחה אותנו.‬

540
00:38:49,035 --> 00:38:52,413
‫חשבנו שנזכה להתחלה חדשה.‬

541
00:38:55,416 --> 00:38:57,293
‫וזה לא הסתדר ככה.‬

542
00:39:06,886 --> 00:39:11,140
‫- משטרת העיירה ברוקפילד -‬

543
00:39:11,140 --> 00:39:14,894
{\an8}‫ידעתי שדברים מוזרים,‬

544
00:39:14,894 --> 00:39:18,397
{\an8}‫דברים שטניים, לכאורה, קורים בבית גלצל.‬

545
00:39:19,857 --> 00:39:23,486
‫שוטרים קיבלו תלונות על רעש משם.‬

546
00:39:24,070 --> 00:39:25,613
‫הייתי הבלש במשמרת,‬

547
00:39:25,613 --> 00:39:28,824
‫ואד ולוריין וורן באו לתחנת המשטרה הישנה‬

548
00:39:28,824 --> 00:39:30,284
‫בגרייס ברידג' רוד.‬

549
00:39:31,744 --> 00:39:35,956
‫אד וורן הציג את עצמו כדמונולוג,‬

550
00:39:35,956 --> 00:39:38,542
‫ולוריין וורן הציגה את עצמה כמדיומית.‬

551
00:39:40,920 --> 00:39:42,922
‫לוריין הייתה נסערת.‬

552
00:39:42,922 --> 00:39:47,551
‫היא באה לומר לי שבאחד מגירושי השדים,‬

553
00:39:47,551 --> 00:39:50,888
‫ארני שאיין ג'ונסון התגרה בשטן‬

554
00:39:50,888 --> 00:39:53,808
‫כדי שיצא מדייוויד גלצל וייקח אותו.‬

555
00:39:53,808 --> 00:39:56,185
‫לוריין הייתה נסערת מאוד לגבי זה.‬

556
00:39:56,185 --> 00:40:00,022
‫היא אמרה, "אסור היה לו לעשות את זה.‬
‫לא עושים דבר כזה".‬

557
00:40:00,022 --> 00:40:02,566
‫"הוא לא יודע עם מה הוא מתמודד."‬

558
00:40:02,566 --> 00:40:08,072
‫והיא אמרה,‬
‫"אני צופה פציעה חמורה או מוות עם סכין".‬

559
00:40:08,572 --> 00:40:11,450
‫היא רצתה ליידע אותנו שפשע עלול לקרות.‬

560
00:40:11,450 --> 00:40:13,953
‫שהיא ממש... אני רוצה להבהיר. היא אמרה,‬

561
00:40:13,953 --> 00:40:16,205
‫"אני רואה את זה קורה כמדיומית."‬

562
00:40:16,789 --> 00:40:20,126
‫היא דיברה לעניין. היא לא נראתה מוזרה.‬

563
00:40:20,126 --> 00:40:21,877
‫היא לא התנהגה מוזר.‬

564
00:40:22,753 --> 00:40:26,757
‫הרגשתי שהיא מוסרת מידע‬
‫על משהו שהאמינה בו באמת,‬

565
00:40:26,757 --> 00:40:29,093
‫ומבחינתה, זה היה אמיתי.‬

566
00:40:29,093 --> 00:40:33,556
‫והפלא ופלא, מסתבר שזה אכן היה אמיתי.‬

567
00:40:41,105 --> 00:40:45,484
‫אחותי התחילה לעבוד בכלביה של ברוקפילד.‬

568
00:40:47,194 --> 00:40:48,946
‫היא רצתה להתחיל חיים עם ארני.‬

569
00:40:50,114 --> 00:40:51,198
{\an8}‫אני מטפחת כלבים.‬

570
00:40:51,198 --> 00:40:55,911
{\an8}‫הבוס שלי היה אלן בונו,‬
‫שהפך לחבר של ארני ושלי.‬

571
00:40:55,911 --> 00:40:57,121
{\an8}‫- אלן בונו -‬

572
00:40:57,121 --> 00:40:59,415
‫ארני ואני קיבלנו דירה,‬

573
00:41:00,040 --> 00:41:02,209
‫והדירה הגיעה עם התפקיד וכן הלאה.‬

574
00:41:05,588 --> 00:41:09,758
{\an8}‫התרגשנו מאוד מהאפשרות לגור יחד.‬

575
00:41:09,758 --> 00:41:12,928
{\an8}‫יכולנו לנשום עמוק ולתת למצב להירגע‬

576
00:41:12,928 --> 00:41:16,765
‫אחרי התקופה הסוערת שעברנו.‬

577
00:41:18,601 --> 00:41:22,229
‫הרגשנו הקלה. כאילו, "זה סוף סוף נגמר".‬

578
00:41:22,229 --> 00:41:24,648
‫"זה נגמר. עכשיו נזכה לקצת שלווה."‬

579
00:41:32,156 --> 00:41:35,367
‫תזכרו שכשאתם מתגרים בישות שטנית,‬

580
00:41:36,076 --> 00:41:39,955
{\an8}‫היא לא פועלת באותו רגע.‬

581
00:41:40,539 --> 00:41:43,918
‫הוא ממתין עד שאתם הכי פגיעים,‬

582
00:41:43,918 --> 00:41:45,794
‫ואז הוא תוקף.‬

583
00:41:49,006 --> 00:41:53,844
‫- 16 בפברואר 1981‬
‫חמישה חודשים אחרי גירוש השדים -‬

584
00:41:53,844 --> 00:41:56,972
‫לא הרגשתי טוב כשקמנו באותו בוקר, דבי ואני.‬

585
00:41:57,473 --> 00:41:59,016
‫הרגשתי קצת חולה.‬

586
00:42:00,059 --> 00:42:02,811
‫נסענו לברידג'פורט לאסוף את האחיות שלי‬

587
00:42:02,811 --> 00:42:05,773
‫כי תכננו לבלות איתן זמן באותו סוף שבוע.‬

588
00:42:08,150 --> 00:42:12,863
‫נפגשנו עם אלן בונו בארוחת הצוהריים,‬
‫אז שתינו כמה כוסות יין.‬

589
00:42:13,364 --> 00:42:17,368
‫אבל אפשר היה לראות שאלן קצת משתכר.‬

590
00:42:17,368 --> 00:42:20,746
‫ופשוט אמרתי לדבי, הסתכלתי על דבי ואמרתי,‬

591
00:42:20,746 --> 00:42:23,332
‫"אולי נלך? נראה לי שזה זמן טוב ללכת‬

592
00:42:23,332 --> 00:42:25,668
‫ולהוציא את הבנות מהסביבה הזו."‬

593
00:42:26,293 --> 00:42:29,672
‫לא קרה משהו רע, אבל הוא נהיה קצת קולני‬

594
00:42:29,672 --> 00:42:32,591
‫ודברים כאלה,‬
‫ולא רציתי שהאחיות שלי יראו את זה.‬

595
00:42:33,384 --> 00:42:35,302
‫התחלנו לרדת במדרגות‬

596
00:42:36,762 --> 00:42:40,641
‫ואז אני אישית לא זוכר כלום אחרי זה.‬

597
00:42:47,147 --> 00:42:49,567
‫אני חושב שזה היה בשבע או שמונה בערב.‬

598
00:42:51,694 --> 00:42:53,445
‫אני זוכר שהטלפון צלצל.‬

599
00:43:00,411 --> 00:43:02,913
‫הלו?‬
‫-אחותי בכתה בטלפון.‬

600
00:43:04,373 --> 00:43:09,253
‫לפני שאמרה משהו, היה לי חיזיון של אדם...‬

601
00:43:10,337 --> 00:43:11,255
‫מת.‬

602
00:43:13,674 --> 00:43:15,342
‫דייוויד, תקרא לאימא!‬

603
00:43:15,342 --> 00:43:19,471
‫פתאום, בתוך עשר שניות, אימא שלי צועקת.‬
‫אז חשבתי, "אלוהים".‬

604
00:43:24,143 --> 00:43:27,771
‫היא אמרה לאבא שלי,‬
‫"תיכנס לאוטו. חייבים לנסוע לכלבייה."‬

605
00:43:29,857 --> 00:43:33,319
‫דייוויד אמר לי שאלן בונו מת.‬

606
00:43:34,570 --> 00:43:36,322
‫"איך? על מה אתה מדבר?"‬

607
00:43:37,364 --> 00:43:40,409
‫דייוויד אמר,‬
‫"ארני שאיין ג'ונסון אחוז דיבוק".‬

608
00:43:42,161 --> 00:43:44,204
‫"זו החיה. הוא הרג אותו."‬

609
00:43:47,625 --> 00:43:51,879
‫קיבלתי שיחה מהמוקד.‬
‫אמרו לי שהתרחש אירוע דקירה חמור.‬

610
00:43:52,671 --> 00:43:54,590
‫כולם הוקפצו.‬

611
00:43:56,967 --> 00:44:00,596
‫דבורה גלצל אמרה לשוטרים שהגיעו בניידות‬

612
00:44:01,096 --> 00:44:03,474
‫שארני ואלן שתו.‬

613
00:44:04,350 --> 00:44:09,813
‫בדירה, היה ויכוח, וזה הפך למאבק פיזי.‬

614
00:44:09,813 --> 00:44:14,985
‫זה הסתיים במדשאה שבחזית הכלבייה‬
‫בערך 4-4.5 מטרים מהדלת הקדמית.‬

615
00:44:16,779 --> 00:44:20,616
‫בזמן המאבק, ארני שלף סכין שהיה לו בנדן,‬

616
00:44:21,867 --> 00:44:25,663
‫והוא דקר שוב ושוב את אלן בונו.‬

617
00:44:27,331 --> 00:44:29,875
‫אלן בונו נפל כשהוא פצוע אנוש.‬

618
00:44:32,795 --> 00:44:36,090
‫דבי גלצל הייתה נסערת מאוד,‬

619
00:44:36,090 --> 00:44:38,676
‫אמרה שארני ברח ליער,‬

620
00:44:38,676 --> 00:44:42,596
‫ושהיא חושבת שהוא בדרך לבית המשפחה שלה‬

621
00:44:42,596 --> 00:44:45,516
‫באוק גרוב רוד, שלא היה רחוק מאוד.‬

622
00:44:50,354 --> 00:44:52,648
‫היה לי חיזיון של ארני.‬

623
00:44:54,108 --> 00:44:57,069
‫וראיתי אותו בדרך לבית שלי בברוקפילד.‬

624
00:44:58,654 --> 00:45:02,408
‫ואז ידעתי מיד שארני אחוז דיבוק בידי השטן.‬

625
00:45:09,790 --> 00:45:11,750
‫אחי נלחץ.‬

626
00:45:13,168 --> 00:45:16,714
‫הוא גרר את השידה, איתי, אל הדלת.‬

627
00:45:16,714 --> 00:45:20,050
‫נעלנו את הדלת וחסמנו אותה עם השידה כי אמר,‬

628
00:45:20,050 --> 00:45:21,635
‫"הוא בא להרוג אותי."‬

629
00:45:25,889 --> 00:45:29,143
‫מעולם לא פחדתי מארני שאיין ג'ונסון,‬

630
00:45:29,143 --> 00:45:30,102
‫ממש לא.‬

631
00:45:30,102 --> 00:45:33,021
‫אבל כשדייוויד אמר לי שהוא אחוז דיבוק שטני,‬

632
00:45:33,856 --> 00:45:35,482
‫פחדתי בטירוף.‬

633
00:45:39,611 --> 00:45:44,032
‫נהג האמבולנס, בנסיעה חזרה‬
‫אחרי שלקח את אלן בונו לבית החולים,‬

634
00:45:44,616 --> 00:45:47,619
‫ראה חשוד שתואם לתיאור,‬

635
00:45:48,537 --> 00:45:52,875
‫הזעיק את המשטרה והם עצרו אותו.‬

636
00:45:55,961 --> 00:46:00,799
‫אילולא נהג האמבולנס, אני או אחי, דייוויד,‬
‫היינו עלולים להיות מתים היום.‬

637
00:46:04,720 --> 00:46:06,263
‫- משטרה -‬

638
00:46:06,263 --> 00:46:09,141
‫הטילו עליי לבצע את הליך המעצר‬
‫של ארני שאיין ג'ונסון.‬

639
00:46:09,141 --> 00:46:13,145
‫לקחתי את טביעות האצבעות שלו.‬
‫הקראתי לו את הזכויות שלו.‬

640
00:46:14,605 --> 00:46:20,402
{\an8}‫הוא פשוט נראה כמו אדם בצרה,‬
‫שהשתתף בקטטה, שיער פרוע.‬

641
00:46:20,402 --> 00:46:21,737
{\an8}‫המצב לא נראה טוב.‬

642
00:46:23,739 --> 00:46:27,493
‫הייתי מותש.‬
‫אפילו לא יכולתי לעמוד. ישבתי על ספסל.‬

643
00:46:28,827 --> 00:46:33,290
‫שאלתי אותו, "למה אני פה? מה קורה כאן?"‬

644
00:46:33,290 --> 00:46:36,460
‫הוא ענה, "הרגת את חבר שלך".‬

645
00:46:37,252 --> 00:46:38,504
‫אמרתי, "אני לא".‬

646
00:46:39,880 --> 00:46:43,926
‫ממש לא האמנתי לזה. אמרתי, "אתה ממש טועה".‬

647
00:46:43,926 --> 00:46:46,011
‫"אלן בסדר. יצאנו מהבית."‬

648
00:46:46,011 --> 00:46:49,097
‫הוא אמר, "לא, הוא מת ואתה הרגת אותו".‬

649
00:46:51,016 --> 00:46:54,144
‫לא היה בכי. לא היה "אני מצטער".‬

650
00:46:54,144 --> 00:46:56,313
‫פשוט, "אין לי מושג מה קורה".‬

651
00:46:56,313 --> 00:46:59,858
‫הוא לא הצליח לזכור שום דבר לגבי הרצח.‬

652
00:47:02,110 --> 00:47:03,529
‫מעולם לא פגעתי באיש.‬

653
00:47:04,488 --> 00:47:05,489
‫מעולם.‬

654
00:47:05,489 --> 00:47:08,283
‫מעולם לא נעצרתי על שום דבר.‬

655
00:47:09,076 --> 00:47:11,745
‫אז אמרתי להם את זה. ואמרתי,‬

656
00:47:11,745 --> 00:47:14,248
‫"אין סיכוי שעשיתי את זה.‬
‫תפסתם את האדם הלא נכון."‬

657
00:47:14,248 --> 00:47:17,751
{\an8}‫- משטרת ברוקפילד -‬

658
00:47:20,003 --> 00:47:23,465
{\an8}‫במקרה של דייוויד גלצל,‬
‫כשארני ג'ונסון היה אחוז דיבוק‬

659
00:47:23,465 --> 00:47:27,553
{\an8}‫כתוצאה מהסיוע שלו והתגרות בישות השטנית,‬

660
00:47:27,553 --> 00:47:28,804
‫זו אפשרות.‬

661
00:47:28,804 --> 00:47:32,933
‫ראיתי שבספרות קוראים לזה "גלגול",‬

662
00:47:33,475 --> 00:47:37,938
‫וזה מצב שבו רוח שטנית‬
‫עשויה לעבור מאדם אחוז דיבוק‬

663
00:47:37,938 --> 00:47:40,274
‫למישהו שאולי נוכח בזמן גירוש שדים.‬

664
00:47:43,694 --> 00:47:48,198
‫סנגור בקונטיקט‬
‫ינסה להוכיח שהלקוח שלו חף מפשע באשמת רצח‬

665
00:47:48,198 --> 00:47:49,992
‫כי הנאשם בן ה-19‬

666
00:47:49,992 --> 00:47:53,370
‫טוען כי הוא היה לכאורה‬
‫אחוז דיבוק בידי השטן בזמן הרצח.‬

667
00:47:53,370 --> 00:47:57,958
‫ארני שאיין ג'ונסון בן ה-19,‬
‫ללא עבר של אלימות,‬

668
00:47:57,958 --> 00:48:01,378
‫מואשם בדקירה למוות של בעל הדירה שלו,‬
‫אלן בונו,‬

669
00:48:01,378 --> 00:48:05,257
‫וטוען שהיה אחוז דיבוק בידי שדים בזמן המקרה‬
‫ולא זוכר שעשה את זה.‬

670
00:48:06,884 --> 00:48:09,845
‫המאהבת שלו, דבורה גלצל, שנכחה בזמן הרצח‬

671
00:48:09,845 --> 00:48:12,139
‫ושנטען כי אחיה היה בעבר אחוז דיבוק,‬

672
00:48:12,139 --> 00:48:14,224
‫מסרה את גרסתה לאירוע.‬

673
00:48:14,224 --> 00:48:17,978
{\an8}‫לא ראיתי דקירה. הייתי בתוך כל הבלגן.‬

674
00:48:17,978 --> 00:48:19,313
{\an8}‫מה ראית?‬

675
00:48:20,981 --> 00:48:23,275
‫רק הרבה דחיפות.‬

676
00:48:23,275 --> 00:48:24,192
‫ואז מה?‬

677
00:48:24,943 --> 00:48:27,070
‫ואז נפתחו שערי גיהינום.‬

678
00:48:28,196 --> 00:48:30,616
‫דבי חשבה שזה יוכח,‬

679
00:48:31,283 --> 00:48:35,704
‫הרגישה בצורה חיובית מאוד‬
‫שנוכל להוכיח דיבוק שטני.‬

680
00:48:36,288 --> 00:48:38,290
‫אחרי כל מה שעברנו,‬

681
00:48:38,999 --> 00:48:42,085
‫זה אמור להראות לכולם שהשטן קיים.‬

682
00:48:43,170 --> 00:48:47,007
‫עורך הדין של ג'ונסון, מרטין מינלה,‬
‫לא הזכיר שדים בבית המשפט.‬

683
00:48:47,007 --> 00:48:49,509
{\an8}‫עד שנקבל את דוח הפתולוג,‬

684
00:48:49,509 --> 00:48:54,556
{\an8}‫דוח פתולוג משלנו, והנתיחה,‬
‫לא נוכל לומר דבר.‬

685
00:48:55,140 --> 00:48:58,393
‫לא האמנתי בעל-טבעי.‬

686
00:48:58,393 --> 00:49:04,983
{\an8}‫אז לפני שנכנסתי לזה עמוק מדי,‬
‫אמרתי שאני רוצה לחקור קצת.‬

687
00:49:07,694 --> 00:49:10,280
‫אד ולוריין וורן אמרו לי,‬

688
00:49:10,280 --> 00:49:13,659
‫"זה לא היה ארני ג'ונסון עצמו."‬

689
00:49:13,659 --> 00:49:18,705
‫"זה היה השד שהשתלט על הגוף של ארני‬

690
00:49:19,206 --> 00:49:21,166
‫והרג את אלן בונו."‬

691
00:49:23,085 --> 00:49:25,921
‫השותף שלי חשב שהם מטורללים‬

692
00:49:25,921 --> 00:49:30,050
‫ואמר, "תקשיב,‬
‫שמור מרחק גדול ככל האפשר מהתיק הזה".‬

693
00:49:30,050 --> 00:49:32,010
‫אבל רציתי לשמוע עוד.‬

694
00:49:32,010 --> 00:49:34,805
‫מבחוץ זה נראה כמו בית ציורי בניו אינגלנד.‬

695
00:49:34,805 --> 00:49:38,475
‫בפנים זה נראה‬
‫כמו סט צילומים של סרט אימה בהוליווד.‬

696
00:49:38,475 --> 00:49:41,436
‫זה מוזאון שמתעד פעילות על-טבעית.‬

697
00:49:41,937 --> 00:49:45,357
‫ואד ולוריין וורן אומרים‬
‫שכל מה שאתם רואים מקורו באירועים אמיתיים.‬

698
00:49:45,357 --> 00:49:48,652
‫אתם במבנה עכשיו שיש בו כנראה...‬

699
00:49:49,736 --> 00:49:53,740
‫את הפריטים העל-טבעיים‬
‫המסוכנים ביותר בעולם.‬

700
00:49:55,450 --> 00:49:58,787
‫בחדר שבו הם מאחסנים את כל הפריטים האלה,‬

701
00:49:59,287 --> 00:50:03,291
{\an8}‫כולל בובה שלגביה אמרו,‬
‫"לעולם אל תעז לגעת בבובה הזו".‬

702
00:50:03,291 --> 00:50:05,585
{\an8}‫שם הבובה היה אנאבל, לדעתי.‬

703
00:50:06,795 --> 00:50:08,922
‫הם השמיעו לי קלטות.‬

704
00:50:10,340 --> 00:50:12,092
‫תישאר שם!‬

705
00:50:12,092 --> 00:50:13,593
‫לא!‬
‫-כן!‬

706
00:50:14,469 --> 00:50:15,804
‫תישאר שם!‬

707
00:50:16,805 --> 00:50:19,766
‫הזוג וורן הראו לי את כל הראיות שהיו להם.‬

708
00:50:21,601 --> 00:50:23,103
‫פתח את העיניים, דייוויד.‬

709
00:50:23,729 --> 00:50:27,858
‫ולי זה נראה אמין ומהימן.‬

710
00:50:29,192 --> 00:50:31,737
‫האמנתי בסיפור,‬

711
00:50:31,737 --> 00:50:34,364
‫האמנתי בקו ההגנה,‬

712
00:50:34,364 --> 00:50:38,785
‫וגם האמנתי שכנראה‬
‫אין עוד אף עורך דין במדינה‬

713
00:50:39,286 --> 00:50:42,456
‫שיסכים לייצג אותו עם ההגנה הזו.‬

714
00:50:44,249 --> 00:50:45,834
‫"השטן גרם לי לעשות את זה."‬

715
00:50:46,418 --> 00:50:50,255
‫זה בדיוק מה שעורך הדין הפלילי,‬
‫מרטין מינלה, אומר שינסה להוכיח‬

716
00:50:50,255 --> 00:50:52,174
‫כשהלקוח שלו יעמוד למשפט.‬

717
00:50:52,174 --> 00:50:58,472
‫בקו ההגנה שלנו נעשה שימוש באנגליה.‬

718
00:50:58,472 --> 00:51:03,060
‫מעולם לא נעשה בו שימוש בארצות הברית,‬
‫הטענה לדיבוק שטני.‬

719
00:51:03,060 --> 00:51:06,063
{\an8}‫כתב אישום נגד ארני ג'ונסון,‬
‫שהתגורר כאן למעלה,‬

720
00:51:06,063 --> 00:51:07,856
‫צפוי להיות מוגש ב-19 במרץ.‬

721
00:51:07,856 --> 00:51:10,567
‫באנגליה כבר דנו בשלושה תיקים.‬

722
00:51:10,567 --> 00:51:12,944
‫שניים של אישומי הצתה ואחד של אונס.‬

723
00:51:12,944 --> 00:51:17,449
‫פסק הדין בכולם היה זיכוי מחמת דיבוק שטני.‬

724
00:51:17,949 --> 00:51:20,285
{\an8}‫בקריירת העיתונות שלי שנמשכה 15 שנים,‬

725
00:51:20,285 --> 00:51:23,330
{\an8}‫זה היה המקרה המוזר ביותר שסיקרתי.‬

726
00:51:23,330 --> 00:51:24,790
‫לוריין ואד וורן,‬

727
00:51:24,790 --> 00:51:28,210
‫מוכרים כחוקרים ומרצים ותיקים‬
‫בנושא אוֹקוּלְטִיזְם.‬

728
00:51:28,794 --> 00:51:32,255
‫הזוג וורן טענו שנוכחות שטנית בתוך ג'ונסון‬

729
00:51:32,255 --> 00:51:33,882
‫גרמה לו לרצוח.‬

730
00:51:33,882 --> 00:51:38,011
‫כל עניין הדיבוק השטני מנקודת מבט עיתונאית‬

731
00:51:38,011 --> 00:51:40,013
‫הוא קשה מאוד.‬

732
00:51:40,639 --> 00:51:43,058
‫כי אי אפשר להוכיח את זה.‬

733
00:51:43,058 --> 00:51:44,810
‫אי אפשר להפריך את זה.‬

734
00:51:45,310 --> 00:51:49,356
‫הדבר היחיד שעיתונאי טוב יכול לעשות‬
‫זה לנסות למצוא עובדות.‬

735
00:51:50,982 --> 00:51:54,820
‫שישה ימים אחרי הדקירה,‬
‫הכירו לי את הזוג וורן.‬

736
00:51:58,031 --> 00:51:59,199
‫הגענו להסכם.‬

737
00:51:59,199 --> 00:52:01,910
‫הם יתנו לי הקלטות שמע.‬

738
00:52:01,910 --> 00:52:05,664
‫ואני אוכל להשמיע אותן בשתי תחנות הרדיו‬

739
00:52:05,664 --> 00:52:07,541
‫אם ארצה.‬

740
00:52:08,375 --> 00:52:10,460
‫אחר צוהריים טובים. כאן מייק אלן.‬

741
00:52:10,460 --> 00:52:13,380
‫צוות חדשות דאבליו-איי-אן-אי השיג‬
‫הקלטות די דרמטיות‬

742
00:52:13,380 --> 00:52:16,967
‫שנטען כי הן קשורות למקרה הרצח בדקירה‬
‫המכונה "השטן גרם לי לעשות את זה"‬

743
00:52:16,967 --> 00:52:17,884
‫בברוקפילד.‬

744
00:52:18,552 --> 00:52:23,181
‫בשם האב, הבן ורוח הקודש,‬
‫אני מצווה עליך לצאת מהילד הזה.‬

745
00:52:23,181 --> 00:52:26,852
‫הצלב על המצח שלך.‬
‫לא תוכל לפגוע בילד של האל.‬

746
00:52:26,852 --> 00:52:29,146
‫ישו ימות בגיהינום.‬

747
00:52:29,146 --> 00:52:31,314
‫אימא אוהבת אותך.‬

748
00:52:33,150 --> 00:52:37,195
‫ציפיתי שנקבל הרבה שיחות טלפון‬

749
00:52:37,195 --> 00:52:39,364
‫מאנשים שאומרים, "למה השמעתם את זה?"‬

750
00:52:39,364 --> 00:52:40,657
‫"אתם נוראיים."‬

751
00:52:41,741 --> 00:52:44,744
‫ברוב השיחות אמרו, "מתי תשמיעו את זה שוב?"‬

752
00:52:47,289 --> 00:52:49,916
‫קיבלתי מכתבים מכל ארה"ב,‬

753
00:52:50,500 --> 00:52:53,920
‫ממדיומים ואנשים בתחום העל-טבעי‬

754
00:52:53,920 --> 00:52:55,881
‫שמציעים לי את השירותים שלהם.‬

755
00:52:55,881 --> 00:52:59,801
‫והיו את הספקנים שאמרו, "אתם צוחקים?"‬

756
00:52:59,801 --> 00:53:01,887
‫"היה אלכוהול. הייתה דקירה."‬

757
00:53:01,887 --> 00:53:03,430
‫"זה תיק סגור."‬

758
00:53:03,430 --> 00:53:06,141
‫"למה אתם בכלל נותנים לזה זמן שידור?‬
‫זה מגוחך."‬

759
00:53:06,975 --> 00:53:09,394
‫בביקור בזירת הרצח, אף אחד מהשכנים,‬

760
00:53:09,394 --> 00:53:12,772
‫כולל כומר שהיה מעורב במקרה,‬
‫לא רצו לדבר על זה.‬

761
00:53:13,273 --> 00:53:18,862
‫פניתי לכמרים‬
‫שנכחו במה שנקרא "גירושי שדים".‬

762
00:53:19,446 --> 00:53:23,241
‫אמרתי להם, "תקשיבו, יש טענות‬

763
00:53:23,825 --> 00:53:27,495
‫שבמהלך הטקסים האלה רהיטים עפים בחדר,‬

764
00:53:27,495 --> 00:53:30,373
‫שנצפים מקרים של ריחוף."‬

765
00:53:31,333 --> 00:53:36,671
‫"אני רק מבקש שתגידו,‬
‫'אלה שטויות. זה לא קרה'."‬

766
00:53:36,671 --> 00:53:40,300
‫"ואז נוכל להמשיך בחיינו."‬
‫הם לא רצו לומר את זה.‬

767
00:53:41,551 --> 00:53:47,307
‫אד, מה תגיד למי שאומר,‬
‫"אני פשוט לא מאמין בשום דבר מזה"?‬

768
00:53:47,891 --> 00:53:49,893
‫אני מקווה שהוא לא בחבר המושבעים.‬

769
00:53:50,685 --> 00:53:54,481
‫נוכל לגבות את היסטוריית המקרה הזה‬
‫עם היסטוריה של מקרים רבים אחרים‬

770
00:53:54,481 --> 00:53:57,776
‫שבהם היינו מעורבים, ולהוכיח ללא צל של ספק‬

771
00:53:57,776 --> 00:54:00,737
‫שתופעות על-טבעיות התרחשו פה.‬

772
00:54:13,667 --> 00:54:15,335
‫בתמונות אנחנו נראים שמחים מאוד.‬

773
00:54:16,920 --> 00:54:18,296
{\an8}‫אי אפשר להתווכח עם זה.‬

774
00:54:19,673 --> 00:54:23,343
{\an8}‫אבל היה... צד אחר כשהדלתות נסגרו.‬

775
00:54:23,343 --> 00:54:24,928
‫זה בטוח.‬

776
00:54:28,181 --> 00:54:30,642
‫ממש לא היינו משפחה אמריקאית רגילה ושמחה.‬

777
00:54:30,642 --> 00:54:32,143
‫אימא שלי הייתה עקשנית.‬

778
00:54:32,143 --> 00:54:35,480
‫אם דברים לא קרו כמו שרצתה‬
‫היא הייתה נכנסת להתקף זעם.‬

779
00:54:37,732 --> 00:54:40,694
‫מול אחרים, היא ניסתה להציג את עצמה כדתייה‬

780
00:54:40,694 --> 00:54:45,031
‫וכל זה, אבל זה היה רחוק מהמציאות.‬

781
00:54:45,615 --> 00:54:47,867
‫היא אפילו לא הלכה לכנסייה או משהו כזה‬

782
00:54:47,867 --> 00:54:49,411
‫עד המקרה עם דייוויד.‬

783
00:54:49,411 --> 00:54:51,871
‫וכשלוריין וורן נכנסה לתמונה,‬

784
00:54:51,871 --> 00:54:53,456
‫אז פתאום הכול,‬

785
00:54:53,456 --> 00:54:56,209
‫"צריך לענוד קמעות. צריך לענוד מחרוזות."‬

786
00:54:56,710 --> 00:54:57,836
‫לא קניתי את זה.‬

787
00:55:00,005 --> 00:55:03,383
‫הייתי בן 15 כשאחי לקה, כביכול, בדיבוק.‬

788
00:55:05,510 --> 00:55:08,179
‫מעולם לא דיברתי מול המצלמה או משהו כזה,‬

789
00:55:08,179 --> 00:55:13,810
‫ואני פשוט רוצה שהאמת תצא‬
‫כי אדם חף מפשע נרצח.‬

790
00:55:14,686 --> 00:55:17,063
‫והם טוענים, "השטן גרם לי לעשות את זה"?‬

791
00:55:17,605 --> 00:55:21,192
‫זה פשוט לא האמת. אני יודע כי הייתי שם.‬

792
00:55:21,693 --> 00:55:23,278
‫- 14 ביולי 1980 -‬

793
00:55:23,278 --> 00:55:27,324
‫שבעה חודשים לפני הרצח של אלן בונו -‬

794
00:55:31,995 --> 00:55:35,206
‫הייתי בחוץ, ואד ולוריין הגיעו.‬

795
00:55:37,334 --> 00:55:40,253
‫אד וורן שאל, "מה קורה פה?"‬

796
00:55:40,253 --> 00:55:43,548
‫אמרתי, "האמת,‬
‫אני חושב שהמשפחה שלי השתגעה".‬

797
00:55:47,927 --> 00:55:49,387
‫אני זוכר שאמרתי את זה לאד.‬

798
00:55:53,892 --> 00:55:56,895
‫לא ידעתי מה הכוונות של אד ולוריין וורן‬

799
00:55:56,895 --> 00:55:57,979
‫בהתחלה.‬

800
00:55:59,981 --> 00:56:03,568
‫פשוט ישבתי והסתכלתי, וזה לא נראה לי בסדר.‬

801
00:56:03,568 --> 00:56:05,487
‫מה היית עושה אם היית בשליטה?‬

802
00:56:05,487 --> 00:56:08,948
‫הם ישבו סביב שולחן המטבח‬
‫לדבר על הבעיות של דייוויד.‬

803
00:56:08,948 --> 00:56:11,659
‫אתה לא אוהב את זה, נכון? לא?‬
‫-לא.‬

804
00:56:11,659 --> 00:56:12,577
‫הם אמרו,‬

805
00:56:12,577 --> 00:56:16,164
‫"הוא יכול להתחיל לקלל אתכם, לירוק עליכם."‬

806
00:56:16,164 --> 00:56:18,750
‫"הוא ינהם כמו פרא אדם."‬

807
00:56:19,751 --> 00:56:20,752
‫מה שהפריע לי היה,‬

808
00:56:20,752 --> 00:56:24,422
‫למה לדבר על זה כשאנחנו ממש שם?‬

809
00:56:26,049 --> 00:56:28,760
‫תוציאו את הילדים, שירדו למטה, שיעשו משהו.‬

810
00:56:29,260 --> 00:56:33,056
‫אבל הם רצו לוודא שנשמע את זה, ושמענו.‬

811
00:56:33,890 --> 00:56:36,351
‫כאילו מנחים אותם מה לעשות.‬

812
00:56:36,351 --> 00:56:38,770
‫מה הוא עשה כשלא היה דייוויד?‬

813
00:56:39,270 --> 00:56:41,648
‫ירק, קילל, התחיל לקלל.‬
‫-הוא קילל הרבה.‬

814
00:56:41,648 --> 00:56:44,776
‫קילל את הכומר?‬
‫-ואותי. כן, הרבה היה מופנה...‬

815
00:56:44,776 --> 00:56:47,278
‫לא נראה לכם שדייוויד‬
‫חכם מספיק להסיק מסקנות?‬

816
00:56:48,029 --> 00:56:51,533
‫אחרי כמה ימים, דייוויד עשה בדיוק את זה,‬

817
00:56:51,533 --> 00:56:52,909
‫מילה במילה.‬

818
00:56:54,035 --> 00:56:56,246
‫טוב.‬
‫-מוצץ זין מזדיין.‬

819
00:56:56,746 --> 00:56:57,997
‫אעניש אותך!‬

820
00:56:58,790 --> 00:57:01,835
‫דייוויד, די.‬
‫-מגיע לכם למות!‬

821
00:57:01,835 --> 00:57:05,004
‫דייוויד, תירגע.‬
‫-לא מגיע לכם לחיות.‬

822
00:57:05,880 --> 00:57:06,840
‫אתם תמותו!‬

823
00:57:07,757 --> 00:57:09,884
‫יא כלבה שמנה מזדיינת.‬

824
00:57:11,970 --> 00:57:15,056
‫בהתחלה, הזוג וורן באו הרבה,‬

825
00:57:15,056 --> 00:57:18,768
‫כל יומיים. בשבוע הראשון באו כל יום.‬

826
00:57:18,768 --> 00:57:22,021
‫אימא פה. קדימה, תחזיק מעמד. קדימה.‬

827
00:57:22,021 --> 00:57:24,482
‫כל ערב המצלמות היו מוכנות.‬

828
00:57:24,482 --> 00:57:26,568
‫צא מהבן שלי.‬
‫-המיקרופונים היו מוכנים.‬

829
00:57:26,568 --> 00:57:29,487
‫לא!‬
‫-אני אימא שלך.‬

830
00:57:29,487 --> 00:57:31,781
‫זה הפך למופע.‬

831
00:57:32,615 --> 00:57:34,242
‫אל תעשו את זה!‬

832
00:57:36,286 --> 00:57:40,290
‫די! פשוט צא! אלוהים! קום, קדימה!‬

833
00:57:41,082 --> 00:57:45,378
‫במקום למקד את האנרגיה בעזרה לדייוויד,‬
‫הם הקליטו אותו.‬

834
00:57:47,422 --> 00:57:49,424
‫הכול היה יכול להיעשות אחרת.‬

835
00:57:51,426 --> 00:57:53,428
‫היה מקרה ערב אחד‬

836
00:57:53,428 --> 00:57:59,350
‫כשאימא שלי צרחה על דייוויד‬
‫להפסיק ולהירגע, לשבת.‬

837
00:57:59,350 --> 00:58:01,769
‫והוא התחיל לקלל אותה בכל כינוי גנאי.‬

838
00:58:01,769 --> 00:58:05,648
‫ופתאום אבא שלי נכנס.‬

839
00:58:05,648 --> 00:58:07,650
‫לא מגיע לכם לחיות!‬
‫-דייוויד...‬

840
00:58:07,650 --> 00:58:08,651
‫קום!‬

841
00:58:08,651 --> 00:58:09,611
‫שומעים סטירה.‬

842
00:58:10,487 --> 00:58:11,946
‫לך לשם ושב.‬

843
00:58:11,946 --> 00:58:13,823
‫הוא אמר, "עכשיו אני אמרתי די".‬

844
00:58:13,823 --> 00:58:16,159
‫די! מספיק. זה צריך להפסיק.‬

845
00:58:16,159 --> 00:58:21,498
‫והפלא ופלא, השטן ישב והיה שקט מאוד.‬

846
00:58:22,499 --> 00:58:24,792
‫אז אני שמח שלפחות הוא מקשיב לאבא שלי.‬

847
00:58:27,212 --> 00:58:29,589
‫טוב, שנייה. אוקיי, תן לי אחד...‬

848
00:58:31,466 --> 00:58:34,928
‫בליל הרצח, אבא שלי ואני עבדנו בחוץ‬

849
00:58:34,928 --> 00:58:36,513
‫ואימא שלי צרחה,‬

850
00:58:37,889 --> 00:58:41,267
‫"חייבים לנסוע לכלבייה.‬
‫משהו קרה. דבי היסטרית."‬

851
00:58:41,267 --> 00:58:42,685
‫חייבים לנסוע.‬
‫-טוב.‬

852
00:58:51,778 --> 00:58:54,781
‫הגענו, דבי אמרה, "היה ריב אלים".‬

853
00:58:54,781 --> 00:58:57,033
‫"אלן נדקר. הוא שם."‬

854
00:58:59,035 --> 00:59:02,914
‫ראיתי את אלן שוכב על הצד.‬
‫אז ניגשתי אליו וגלגלתי אותו.‬

855
00:59:02,914 --> 00:59:04,207
‫תזכרו, הייתי בן 15.‬

856
00:59:04,207 --> 00:59:07,252
‫אני לא יודע מה לעשות.‬
‫מעולם לא נאלצתי להתמודד עם זה.‬

857
00:59:07,752 --> 00:59:11,005
‫ואני זוכר שראיתי את ארבעת פצעי הדקירה.‬
‫היו ארבעה.‬

858
00:59:12,298 --> 00:59:15,843
‫הוא נאבק לנשום.‬
‫כל הזמן חזרתי, "אלן, תחזיק מעמד".‬

859
00:59:20,890 --> 00:59:23,685
‫מה אפשר כבר לעשות?‬

860
00:59:23,685 --> 00:59:29,732
‫אתה כאילו תקוע. מבינים? פשוט...‬

861
00:59:31,067 --> 00:59:34,571
‫זו לא תחושה שאני אוהב...‬
‫אני בכלל לא מדבר על זה, האמת.‬

862
00:59:34,571 --> 00:59:38,449
‫זה משהו שאני לא רוצה לזכור,‬
‫כי זה פשוט היה...‬

863
00:59:38,449 --> 00:59:42,579
‫אתה חסר אונים. לא יכולתי לעשות כלום.‬

864
00:59:43,496 --> 00:59:45,999
‫זה פשוט עצוב לראות מישהו מת ככה.‬

865
00:59:51,170 --> 00:59:52,589
‫הרצח של אלן בונו,‬

866
00:59:52,589 --> 00:59:55,592
‫מעולם לא חשבתי שזה קשור לדייוויד.‬

867
00:59:56,968 --> 00:59:59,220
‫אין שום דבר שטני בזה.‬

868
01:00:00,597 --> 01:00:03,433
‫ארני היה רכושני מאוד כלפי דבי.‬

869
01:00:05,351 --> 01:00:09,397
‫היו השערות שדבי ניהלה רומן עם אלן בונו.‬

870
01:00:11,190 --> 01:00:14,694
‫אני זוכר שדבי גלצל הגיעה לתחנת המשטרה,‬

871
01:00:15,403 --> 01:00:17,864
‫ואמרה, "שמעתי שמועה‬

872
01:00:18,364 --> 01:00:23,077
‫שהרצח הוא בגלל רומן,‬

873
01:00:23,077 --> 01:00:28,458
‫משולש רומנטי ביני,‬
‫אלן בונו וארני שאיין ג'ונסון".‬

874
01:00:28,458 --> 01:00:32,211
‫והיא אמרה, "זה לא.‬
‫הייתה לי מערכת יחסים עם אלן בונו".‬

875
01:00:32,211 --> 01:00:37,050
‫"זה נגמר, והדקירה הזו,‬
‫הרצח הזה לא קשור לזה."‬

876
01:00:37,884 --> 01:00:40,762
‫משפט רצח מוזר יתחיל מחר בדנברי.‬

877
01:00:40,762 --> 01:00:43,723
‫בלב המשפט, הטענה לדיבוק שטני.‬

878
01:00:43,723 --> 01:00:45,350
‫דיווחו של ג'ים ואן סיקל.‬

879
01:00:46,392 --> 01:00:49,145
{\an8}‫האם השטן יהיה נוכח‬
‫באולם בית המשפט העתיק הזה‬

880
01:00:49,145 --> 01:00:50,897
‫בדנברי, קונטיקט, מחר?‬

881
01:00:51,481 --> 01:00:53,733
‫האם יעלה להעיד בשלב כלשהו?‬

882
01:00:54,692 --> 01:00:57,528
‫לא ידעתי שהמשפט מתחיל.‬

883
01:00:58,029 --> 01:01:01,532
‫וביום הראשון של המשפט,‬
‫ההורים שלי נתנו לי כסף‬

884
01:01:01,532 --> 01:01:05,620
‫כדי שאוכל להבריז מבית הספר‬
‫ואלך לעשות מה שאני רוצה במשך היום.‬

885
01:01:06,204 --> 01:01:10,875
‫הם היו מבועתים מהאפשרות‬
‫שאהיה מעורב בסיפור,‬

886
01:01:12,502 --> 01:01:13,795
‫כי אני ידעתי...‬

887
01:01:15,922 --> 01:01:17,298
‫שהכול בדוי.‬

888
01:01:21,678 --> 01:01:26,891
‫- "משפט הרצח בידי שד" מתחיל,‬
‫28 באוקטובר 1981 -‬

889
01:01:26,891 --> 01:01:30,812
‫- בית המשפט של מחוז פיירפילד -‬

890
01:01:32,230 --> 01:01:34,524
‫- משטרת דנברי -‬

891
01:01:38,319 --> 01:01:41,614
‫אנחנו כמשפחה, חשבנו שארני יזוכה‬

892
01:01:43,116 --> 01:01:46,327
‫כי יהיו לנו את הכומר‬

893
01:01:46,327 --> 01:01:49,706
‫ואת הזוג וורן ואת כל הראיות שאספנו,‬

894
01:01:49,706 --> 01:01:51,791
‫ההקלטות, התמונות,‬

895
01:01:52,291 --> 01:01:56,963
‫ונוכל להראות לבית המשפט שארני לא ביצע רצח.‬

896
01:01:57,714 --> 01:02:00,925
‫הוא היה אחוז דיבוק כי התגרה בחיה.‬

897
01:02:03,553 --> 01:02:07,306
‫התביעה דרשה עונש מקסימלי‬

898
01:02:07,306 --> 01:02:08,891
‫על הרשעה.‬

899
01:02:08,891 --> 01:02:11,310
{\an8}‫זה מקרה שבו התקשורת‬

900
01:02:11,811 --> 01:02:16,482
{\an8}‫והזוג וורן השקיעו זמן רב בפרסום‬

901
01:02:17,024 --> 01:02:19,694
‫למטרת הרווח הכספי שלהם, אני סבור.‬

902
01:02:19,694 --> 01:02:26,242
‫אבל מבחינתי, מדובר ברצח שגרתי,‬
‫עד כמה שרצח יכול להיות שגרתי.‬

903
01:02:26,242 --> 01:02:30,705
‫לבוא לומר שזה שטויות במיץ,‬

904
01:02:30,705 --> 01:02:36,502
‫שאנחנו מנסים לטייח מקרה רצח פשוט.‬

905
01:02:36,502 --> 01:02:41,299
‫אם ארני היה מורשע ברצח, הוא היה עלול‬
‫להישלח למאסר של 25 שנים עד מאסר עולם.‬

906
01:02:42,133 --> 01:02:43,718
{\an8}‫- שריף מחוז פיירפילד -‬

907
01:02:45,303 --> 01:02:48,431
‫היה קשה מאוד להיכנס לבית המשפט.‬

908
01:02:48,431 --> 01:02:49,891
‫היה מקום רק בעמידה.‬

909
01:02:52,518 --> 01:02:54,270
‫אף אחד לא ידע למה לצפות.‬

910
01:02:54,270 --> 01:02:57,273
‫זה כמעט כאילו שעמד להתרחש דו-קרב‬

911
01:02:57,273 --> 01:03:01,319
‫ומרטין מינלה התכוון לטעון להגנה‬
‫מטעמי דיבוק שטני,‬

912
01:03:01,319 --> 01:03:04,363
‫והשופט רוברט קלהאן ייאלץ לפסוק‬

913
01:03:04,363 --> 01:03:06,574
‫האם הוא יאפשר את זה או לא.‬

914
01:03:07,658 --> 01:03:10,119
‫זו הייתה קריאת השכמה, למען האמת.‬

915
01:03:11,537 --> 01:03:14,791
‫פתאום אני בבית משפט. מעולם לא הייתי שם.‬

916
01:03:14,791 --> 01:03:16,292
‫עלול להיאסר לכל החיים.‬

917
01:03:17,627 --> 01:03:19,420
‫וזה היה סוראליסטי.‬

918
01:03:24,509 --> 01:03:28,763
‫האמנתי שהלקוח שלי יוכל לשטוח את טיעוניו.‬

919
01:03:29,388 --> 01:03:34,519
‫שייתנו למושבעים לשקול‬
‫את האמינות של מה שקרה.‬

920
01:03:34,519 --> 01:03:36,646
‫לא רק להאמין בדת,‬

921
01:03:36,646 --> 01:03:41,067
‫להאמין בראיות פיזיות ובעדויות,‬

922
01:03:41,609 --> 01:03:44,445
‫ואז להחליט על בסיס זה.‬

923
01:03:45,029 --> 01:03:46,739
‫אבל זה מעולם לא הגיע לכדי כך.‬

924
01:03:47,490 --> 01:03:50,743
‫השופט הקשיב לתקדימים, לטיעונים ואז אמר‬

925
01:03:50,743 --> 01:03:54,622
‫שדיבוק שטני אינו קו הגנה קביל.‬

926
01:03:54,622 --> 01:03:57,458
‫זה לא רלוונטי במקרה הזה‬
‫ובבתי המשפט של ארה"ב.‬

927
01:03:57,458 --> 01:03:58,835
‫זה לא מדע,‬

928
01:03:58,835 --> 01:04:02,797
‫הוא לא יתיר הצגת ראיות‬
‫לגבי דיבוק בידי שד ושטן.‬

929
01:04:03,297 --> 01:04:05,591
‫כאן ג'ים ואן סיקל, חדשות ערוץ ארבע, דנברי.‬

930
01:04:07,468 --> 01:04:08,594
‫הייתי הרוס.‬

931
01:04:10,638 --> 01:04:14,058
‫ואפשר היה לשמוע את האנחות של המשפחה.‬
‫כאילו, "אוי, אלוהים".‬

932
01:04:14,559 --> 01:04:17,854
‫באולם בית המשפט‬
‫צריך לשים יד על התנ"ך ולהישבע עליו.‬

933
01:04:18,354 --> 01:04:20,439
‫אבל זה בסדר. חוץ מזה,‬

934
01:04:20,439 --> 01:04:24,026
‫הם לא מאמינים בעל טבעי או בשטן.‬

935
01:04:25,653 --> 01:04:26,988
‫איך זה בדיוק מסתדר?‬

936
01:04:27,822 --> 01:04:29,073
‫ממש מולי,‬

937
01:04:29,574 --> 01:04:34,829
‫חמשת או ששת הכמרים הקתוליים‬
‫שהיו שם קמו יחד,‬

938
01:04:34,829 --> 01:04:36,789
‫כמעט כאילו שעשו על זה חזרות,‬

939
01:04:36,789 --> 01:04:39,584
‫ויצאו החוצה, ומעולם לא שמעו מהם.‬

940
01:04:39,584 --> 01:04:43,045
‫והכנסייה לא הגיבה על המקרה הזה מאותו רגע.‬

941
01:04:44,630 --> 01:04:46,173
‫הרגשתי נטוש.‬

942
01:04:47,300 --> 01:04:50,136
‫לא קיבלתי הזדמנות לומר את כל האמת.‬

943
01:04:51,554 --> 01:04:56,225
‫אבל הם לא היו מאפשרים לומר את האמת,‬
‫אז... הרגשתי אבוד.‬

944
01:04:56,976 --> 01:04:58,352
‫מה עושים עכשיו?‬

945
01:04:58,978 --> 01:05:01,731
‫המשפט בדנברי מתחדש מחר.‬

946
01:05:08,613 --> 01:05:13,326
‫זה הפך למשפט קשה מאוד לסנגור‬

947
01:05:14,368 --> 01:05:18,956
‫כי היו הצהרות חתומות במשטרה,‬
‫של האחיות שלו,‬

948
01:05:18,956 --> 01:05:21,876
‫שאמרו שראו את ארני דוקר את אלן.‬

949
01:05:21,876 --> 01:05:25,671
‫ואם אי אפשר היה לומר,‬
‫"אבל הוא עשה את זה בגלל דיבוק שטני",‬

950
01:05:25,671 --> 01:05:27,381
‫מה שנותר זה, "הוא דקר אותו".‬

951
01:05:30,217 --> 01:05:34,430
‫מרטין מינלה אמר לי שהדבר היחיד‬
‫שנוכל להשתמש בו זה הגנה עצמית.‬

952
01:05:36,390 --> 01:05:39,101
‫והוא אמר, "זה הטיעון שנציג".‬

953
01:05:40,311 --> 01:05:43,564
‫לא אשם ברצח מדרגה ראשונה. הריגה.‬

954
01:05:45,691 --> 01:05:49,195
‫הבעיה היא שהגנה עצמית‬
‫לא יכולה להיות תקיפה כנקמה.‬

955
01:05:49,695 --> 01:05:52,239
‫במילים אחרות, אם מישהו תוקף אותך,‬

956
01:05:52,239 --> 01:05:56,953
‫אולי תדקור אותו פעם אחת, אולי פעמיים,‬
‫אבל לא כמה פעמים.‬

957
01:05:56,953 --> 01:05:58,704
‫כי אם אתה עושה את זה,‬

958
01:05:59,747 --> 01:06:02,041
‫טיעון ההגנה העצמית מתבטל.‬

959
01:06:04,001 --> 01:06:07,088
‫לומר פתאום שזו הייתה הגנה עצמית,‬

960
01:06:07,088 --> 01:06:10,841
‫כשזה לא הוצג ככה בהתחלה,‬

961
01:06:11,842 --> 01:06:13,636
‫בהחלט נראה חריג.‬

962
01:06:14,679 --> 01:06:19,809
‫רק ככה היה לי סיכוי‬
‫לא לקבל 25 שנים עד מאסר עולם.‬

963
01:06:21,185 --> 01:06:22,687
‫הייתי צריך לעלות לדוכן.‬

964
01:06:24,563 --> 01:06:26,482
‫זה היה קשה לעלות לדוכן‬

965
01:06:26,482 --> 01:06:28,734
‫כי באמת לא זכרתי מה קרה.‬

966
01:06:29,777 --> 01:06:31,445
‫וזה מה שאמרתי להם.‬

967
01:06:32,738 --> 01:06:33,823
‫לדעתי כולם חשבו‬

968
01:06:33,823 --> 01:06:37,535
‫שזה סיפור מצער מאוד בהרבה רמות.‬

969
01:06:37,535 --> 01:06:40,121
‫אבל יחד עם זאת, מישהו מת‬

970
01:06:40,121 --> 01:06:44,125
‫ומישהו גרם את המוות, וצריך לעשות צדק.‬

971
01:06:45,543 --> 01:06:50,798
‫- פסק הדין, 24 בנובמבר 1981 -‬

972
01:06:57,513 --> 01:06:59,432
‫היה מתח במשפחה.‬

973
01:07:00,516 --> 01:07:04,353
‫אחותי הייתה מבועתת מהאפשרות שיורשע ברצח,‬

974
01:07:04,353 --> 01:07:06,897
‫ושיבלה את כל חייו בכלא.‬

975
01:07:09,483 --> 01:07:13,279
‫הובאתי לאולם בית המשפט. האולם היה מלא.‬

976
01:07:14,238 --> 01:07:17,950
‫השופט בא וקיבל את פסק הדין‬
‫מראש חבר המושבעים.‬

977
01:07:19,994 --> 01:07:21,912
‫הייתי לחוץ מאוד ומבועת.‬

978
01:07:25,499 --> 01:07:29,545
‫פסק הדין היה‬
‫חף מפשע באישום רצח מדרגה ראשונה,‬

979
01:07:29,545 --> 01:07:32,131
‫אשם בהריגה מדרגה ראשונה.‬

980
01:07:34,759 --> 01:07:36,427
‫אז הגיע הזמן לגזור את העונש.‬

981
01:07:37,261 --> 01:07:40,306
‫אני זוכר עד היום מה שאמר השופט קלהאן.‬

982
01:07:44,560 --> 01:07:48,022
‫"אין לי ברירה‬
‫אלא להטיל עליך את העונש המרבי."‬

983
01:07:48,022 --> 01:07:51,734
‫"עשר עד 20 שנים בכלא מאובטח."‬

984
01:07:54,945 --> 01:07:59,033
‫כשקיבלתי את גזר הדין,‬
‫דבי זינקה ואמרה לשופט,‬

985
01:07:59,784 --> 01:08:02,912
‫"קלהאן, אתה חולה. אתה מטורף."‬

986
01:08:03,996 --> 01:08:06,332
‫ואז פשוט ברחה בבכי.‬

987
01:08:09,543 --> 01:08:12,171
‫כשיצאתי מאולם בית המשפט,‬

988
01:08:12,171 --> 01:08:16,759
‫דבי פרצה את קו הצלמים ורצה לנשק אותי.‬

989
01:08:20,763 --> 01:08:23,432
‫ואמרתי לדבי,‬
‫"אני רוצה שתחיי את החיים שלך".‬

990
01:08:23,432 --> 01:08:25,601
‫"אני לא יודע מה יקרה עם החיים שלי."‬

991
01:08:26,602 --> 01:08:28,270
‫"ככה עדיין יהיו לך חיים."‬

992
01:08:29,063 --> 01:08:31,690
‫היא התחילה לבכות.‬
‫היא אמרה, "אתה לא אוהב אותי".‬

993
01:08:31,690 --> 01:08:34,401
‫אמרתי, "אני כן. בגלל זה אני משחרר אותך".‬

994
01:08:35,069 --> 01:08:36,779
‫היא אמרה, "לא, לעולם לא אעזוב אותך."‬

995
01:08:39,406 --> 01:08:41,283
‫תמיד אמרתי את זה מההתחלה.‬

996
01:08:42,618 --> 01:08:43,661
‫ארני חף מפשע.‬

997
01:08:47,456 --> 01:08:49,083
‫הוא עבר גיהינום.‬

998
01:08:57,758 --> 01:08:59,343
‫אימא שלי הייתה נסערת מאוד.‬

999
01:09:00,761 --> 01:09:03,764
‫היא ידעה שהוא היה אחוז דיבוק שטני.‬

1000
01:09:05,307 --> 01:09:06,976
‫הוא לא היה אדם אלים.‬

1001
01:09:07,476 --> 01:09:10,020
‫היא ריחמה מאוד על ארני.‬

1002
01:09:11,856 --> 01:09:13,732
‫אימא שלי רצתה לספר את הסיפור שלו.‬

1003
01:09:15,401 --> 01:09:18,821
‫היא רצתה לספר את האמת,‬
‫ורצתה שאנשים ידעו מה קורה.‬

1004
01:09:21,407 --> 01:09:24,702
‫לצידי יושבת אם של ילד שסבל מדיבוק,‬

1005
01:09:24,702 --> 01:09:26,745
‫והיא כאן כדי לשתף את הסיפור שלה.‬

1006
01:09:26,745 --> 01:09:28,873
‫מה שלומך?‬
‫-תודה שבאת.‬

1007
01:09:31,125 --> 01:09:32,751
‫ספרי לי על דייוויד היום.‬

1008
01:09:33,252 --> 01:09:35,880
‫הוא כבר לא אחוז דיבוק. הוא יצא מזה.‬

1009
01:09:35,880 --> 01:09:37,840
‫כן. נורמלי לגמרי?‬

1010
01:09:37,840 --> 01:09:39,633
‫נורמלי לגמרי, ו...‬

1011
01:09:40,885 --> 01:09:42,636
‫לארני עדיין יש המון בעיות.‬

1012
01:09:42,636 --> 01:09:46,098
‫מדובר באדם צעיר שיושב בכלא.‬

1013
01:09:46,640 --> 01:09:50,978
‫הוא מרצה עונש מאסר‬
‫של עשר עד 20 שנים על הריגה‬

1014
01:09:51,478 --> 01:09:54,148
‫בגלל משהו שהוא לא היה אחראי לו.‬

1015
01:09:54,648 --> 01:09:59,695
‫אחרי המשפט, אימא שלי הגיעה ל... הוליווד.‬

1016
01:10:06,285 --> 01:10:07,661
‫כולנו טסנו במטוס סילון.‬

1017
01:10:09,622 --> 01:10:13,459
‫אספו אותנו עם לימוזינה‬
‫ואכלנו ארוחת ערב עם דיק קלארק.‬

1018
01:10:17,379 --> 01:10:19,423
‫היא נהנתה מזה. היא התרגשה מאוד,‬

1019
01:10:19,423 --> 01:10:22,760
‫והיא לא האמינה שזה קורה לה.‬

1020
01:10:24,595 --> 01:10:27,806
‫אבל לאד ולוריין וורן היו כוונות משלהם.‬

1021
01:10:29,642 --> 01:10:31,810
‫הם אמרו, "אתם תהיו מיליונרים".‬

1022
01:10:34,230 --> 01:10:37,066
‫הזוג וורן אמרו לי שיכתבו ספר.‬

1023
01:10:37,566 --> 01:10:39,443
‫הם כבר מצאו סופר,‬

1024
01:10:39,443 --> 01:10:42,071
‫ונראה לי שכבר כתב בשבילם ספר.‬

1025
01:10:43,697 --> 01:10:46,242
‫הם הביאו את מר בריטל לדבר איתנו,‬

1026
01:10:47,201 --> 01:10:51,705
‫והם שאלו שאלות.‬
‫אד אמר, "תעשה את זה מפחיד".‬

1027
01:10:51,705 --> 01:10:54,833
‫הוא ענה, "אבל בדקתי, והם אמרו שזה לא קרה".‬

1028
01:10:54,833 --> 01:10:58,504
‫אד אמר, "תעשה את זה מפחיד.‬
‫אנשים באים אלינו. הם קונים את זה".‬

1029
01:10:59,004 --> 01:11:01,131
‫אד ולוריין וורן לקחו שליטה.‬

1030
01:11:03,133 --> 01:11:06,387
‫אחרי חצי שנה, הזוג וורן באו עם חוזים,‬

1031
01:11:06,387 --> 01:11:09,223
‫ואימא שאלה, "שנשכור עורך דין?"‬

1032
01:11:09,223 --> 01:11:11,433
‫ולוריין אמרה, "לא, יקירה.‬

1033
01:11:11,433 --> 01:11:14,061
‫"סוכנות ויליאם מוריס‬
‫מעסיקה המון עורכי דין."‬

1034
01:11:14,061 --> 01:11:17,273
‫נכון. אבל הם לא מייצגים את ההורים שלי,‬
‫אלא אתכם.‬

1035
01:11:20,067 --> 01:11:22,361
{\an8}‫הלו.‬
‫-היי, לוריין? ג'ודי.‬

1036
01:11:22,361 --> 01:11:23,737
{\an8}‫היי, ג'ודי.‬
‫-מה שלומך?‬

1037
01:11:23,737 --> 01:11:24,655
{\an8}‫טוב, יקירה.‬

1038
01:11:24,655 --> 01:11:26,865
{\an8}‫יש חדש?‬
‫-לגבי מה, חומד?‬

1039
01:11:26,865 --> 01:11:29,785
{\an8}‫לגבי הספר או משהו?‬
‫-הכול מעולה.‬

1040
01:11:29,785 --> 01:11:30,911
‫אוקיי, טוב.‬

1041
01:11:30,911 --> 01:11:34,999
‫כי השקעתם בזה הרבה.‬
‫אנחנו עברנו את כל הטרגדיה.‬

1042
01:11:34,999 --> 01:11:37,501
‫ותקשיבי, אנחנו צריכים את הכסף ממש כמוכם.‬

1043
01:11:39,795 --> 01:11:43,215
‫אימא ואבא שלי קיבלו 4,500 דולר,‬

1044
01:11:44,341 --> 01:11:47,970
‫אבל אד ולוריין וורן‬
‫קיבלו קצת יותר מ-81,000 דולר.‬

1045
01:11:49,638 --> 01:11:52,224
‫עדיין מרוויחים על זה כסף‬
‫עם סרטי "לזמן את הרוע".‬

1046
01:11:55,394 --> 01:11:57,771
‫לוריין אמרה לי שאהיה ילד עשיר‬

1047
01:11:57,771 --> 01:11:59,440
‫בזכות עסקת הספר הזו.‬

1048
01:12:03,235 --> 01:12:04,820
‫וזה היה שקר.‬

1049
01:12:07,740 --> 01:12:10,242
‫הזוג וורן הרוויחו הרבה כסף על חשבוננו.‬

1050
01:12:11,035 --> 01:12:14,163
‫אם הם יכולים להרוויח על הגב שלך,‬
‫הם יעשו את זה.‬

1051
01:12:16,123 --> 01:12:17,833
‫הם לא יוותרו על עסקה.‬

1052
01:12:19,835 --> 01:12:23,964
‫אז אימא שלי הבינה‬
‫ש"מסמאים את עיניה", כפי שקראה לזה.‬

1053
01:12:25,424 --> 01:12:29,011
‫היא איבדה את האמון בהם.‬
‫הם היו טובים במה שעשו,‬

1054
01:12:29,011 --> 01:12:32,264
‫והם ידעו לדבר עם אנשים ולתמרן אנשים.‬

1055
01:12:34,725 --> 01:12:36,352
‫הם היו רמאים טובים מאוד.‬

1056
01:12:41,607 --> 01:12:44,276
‫אחי, דייוויד, הרגיש אשם לגבי הכול.‬

1057
01:12:45,944 --> 01:12:50,115
‫הוא היה שבור לב, האמת,‬
‫כי הוא ידע שארני חף מפשע.‬

1058
01:12:54,787 --> 01:12:58,123
‫לא הייתי מצליח לעבור‬
‫את התקופה ההיא בלי התמיכה של דבי.‬

1059
01:12:59,291 --> 01:13:00,793
‫התמיכה נתנה לי תקווה.‬

1060
01:13:02,086 --> 01:13:03,837
‫ואז, ב-1985,‬

1061
01:13:05,130 --> 01:13:07,925
‫למעשה נישאנו בכלא.‬

1062
01:13:09,051 --> 01:13:11,553
‫היא נראתה יפהפייה. היא קרנה.‬

1063
01:13:13,138 --> 01:13:15,808
‫כבר רציתי לחבק אותה. זה היה מעולה.‬

1064
01:13:18,769 --> 01:13:22,064
‫- ארני שאיין ג'ונסון שוחרר מהכלא ב-1986 -‬

1065
01:13:22,064 --> 01:13:28,445
‫- הוא ודבי גלצל‬
‫נשארו יחד עד שנפטרה ב-2021 -‬

1066
01:13:30,197 --> 01:13:34,243
‫כל הסיפור הזה שינה את חיי. קירב אותי לדת.‬

1067
01:13:36,662 --> 01:13:37,871
‫אני לא אחוז דיבוק.‬

1068
01:13:38,539 --> 01:13:40,124
‫מעולם לא עברתי גירוש שדים,‬

1069
01:13:41,041 --> 01:13:44,503
‫אבל אני לא אחוז דיבוק,‬
‫ואני יודע איך להגן על עצמי.‬

1070
01:13:45,003 --> 01:13:48,924
‫אני יודע מה התפילות שצריך לומר,‬
‫אז אני לגמרי בשליטה.‬

1071
01:13:49,466 --> 01:13:51,009
‫האמונה שלי מחזקת אותי.‬

1072
01:13:52,094 --> 01:13:55,347
‫אז נראה שהכול בסדר. החיים נמשכים.‬

1073
01:13:58,642 --> 01:14:02,521
‫לדעתי כל הסיפור הזה השפיע על כל המשפחה.‬

1074
01:14:04,690 --> 01:14:06,150
‫זה צילק את כולם.‬

1075
01:14:09,194 --> 01:14:14,950
‫זה הפך את החיים שלנו לגמרי,‬
‫וקשה לדבר על זה.‬

1076
01:14:14,950 --> 01:14:16,660
‫עברו יותר מ-40 שנים...‬

1077
01:14:18,454 --> 01:14:21,790
‫אבל... זה שינה אותנו‬

1078
01:14:23,167 --> 01:14:27,504
‫והיו לזה השפעות לטווח ארוך על כל המשפחה.‬

1079
01:14:30,841 --> 01:14:33,760
‫כרגע כולנו מפוזרים.‬

1080
01:14:33,760 --> 01:14:36,305
‫אנחנו כבר לא ממש מדברים.‬

1081
01:14:44,730 --> 01:14:45,939
‫כשאני מביט בתמונות...‬

1082
01:14:47,900 --> 01:14:53,822
‫זה מפחיד אותי שוב ומעציב מאוד,‬
‫כי רואים פה ילד בן 11‬

1083
01:14:53,822 --> 01:14:57,284
‫עם ילדות רגילה עד שזה קרה.‬

1084
01:15:00,078 --> 01:15:01,914
‫אני חייב להתמודד עם זה כל יום.‬

1085
01:15:07,127 --> 01:15:10,380
‫בסיפור הזה צריך לדעת מי דובר אמת.‬

1086
01:15:13,217 --> 01:15:16,178
‫- גלצל, ג'ודית, קרל האב -‬

1087
01:15:16,178 --> 01:15:20,015
‫אחרי שההורים שלי נפטרו,‬
‫אשתי ואני עברנו על החפצים שלהם.‬

1088
01:15:20,849 --> 01:15:24,102
‫אימא שלי כתבה הכול.‬
‫הייתה לה הפרעה טורדנית כפייתית.‬

1089
01:15:26,939 --> 01:15:30,609
‫זה יכול להיות נייר, לוח שנה, לא משנה.‬
‫היא תיעדה דברים בכתב.‬

1090
01:15:35,072 --> 01:15:36,740
‫באחד מהתיעודים שכתבה נאמר,‬

1091
01:15:36,740 --> 01:15:39,743
‫"המשפחה קיבלה תרופה הערב, והכול היה טוב."‬

1092
01:15:40,244 --> 01:15:42,329
‫כשבדקנו את הדברים,‬

1093
01:15:43,497 --> 01:15:46,542
‫הבנו שיש עוד מידע לגבי התרופה הזו.‬

1094
01:15:50,879 --> 01:15:54,675
‫גילינו שהיא הוסיפה סומינקס לאוכל שלנו.‬

1095
01:15:56,426 --> 01:15:59,596
‫והיא נתנה את זה‬
‫לכל המשפחה במשך תקופה די ארוכה.‬

1096
01:16:00,681 --> 01:16:03,058
‫יש אנשים שיכולים להירדם בכל מקום.‬

1097
01:16:03,058 --> 01:16:05,894
{\an8}‫אבל האם מתח מנע מכם להירדם אתמול בלילה?‬

1098
01:16:05,894 --> 01:16:10,566
‫קחו סומינקס הלילה ותישנו.‬
‫סומינקס הוא לחלוטין לא ממכר.‬

1099
01:16:10,566 --> 01:16:16,154
{\an8}‫קחו רק שני כדורי סומינקס בהתאם להוראות‬
‫ותיהנו משינה בטוחה לחלוטין ומבוקר רענן.‬

1100
01:16:16,154 --> 01:16:20,409
‫אני זוכר שאימא שלי הגישה לנו ארוחות ערב.‬
‫הצלחת שלה תמיד הייתה נפרדת.‬

1101
01:16:20,409 --> 01:16:23,161
‫אז אם אכלה ספגטי, כולם אכלו מהקערה.‬

1102
01:16:23,161 --> 01:16:26,206
‫שלה הייתה בנפרד. "רוצה עוד?"‬
‫היא הייתה אומרת, "לא, תודה".‬

1103
01:16:28,792 --> 01:16:34,464
‫לדעתי אימא שלי השתמשה בסומינקס‬
‫כדי לשלוט בנו, הבנים, ובאבא שלי.‬

1104
01:16:36,592 --> 01:16:40,178
‫בסוף היום, אם כולם עייפים ומותשים,‬

1105
01:16:40,762 --> 01:16:43,849
‫נחשו מה? כולם ינוחו וישבו. נגמרו הבעיות.‬

1106
01:16:46,518 --> 01:16:50,147
‫אבל לסומינקס יש השפעות לטווח ארוך.‬

1107
01:16:50,856 --> 01:16:55,986
‫שינויים במצבי רוח, עלייה במשקל והזיות.‬

1108
01:16:57,904 --> 01:16:59,406
‫יכול מאוד להיות‬

1109
01:17:00,115 --> 01:17:04,536
‫שאחי, דייוויד,‬
‫קיבל מספיק מהחומר הזה לאורך השנים,‬

1110
01:17:04,536 --> 01:17:06,079
‫וזה גרם לו לראות דברים.‬

1111
01:17:06,079 --> 01:17:07,414
‫אהרוג אותך.‬

1112
01:17:08,540 --> 01:17:10,542
‫ישו ימות בגיהינום.‬

1113
01:17:11,084 --> 01:17:12,794
‫או לפחות חשב שהוא רואה דברים.‬

1114
01:17:14,129 --> 01:17:16,423
‫ארצח אותך, מניאק.‬

1115
01:17:16,923 --> 01:17:20,594
‫דייוויד, ארני, אחי, אלן...‬

1116
01:17:22,095 --> 01:17:24,640
‫כולם היו קורבנות בסופו של דבר.‬

1117
01:17:28,352 --> 01:17:30,562
‫אימא שלי לא סיממה את המשפחה.‬

1118
01:17:31,480 --> 01:17:35,359
‫אימא שלי טיפלה בנו טוב.‬

1119
01:17:37,319 --> 01:17:40,072
‫האמת היא שבגיל 11‬

1120
01:17:41,198 --> 01:17:45,994
‫נכנס בי דיבוק של רוח שטנית,‬
‫ככה אפשר לקרוא לזה.‬

1121
01:17:47,454 --> 01:17:50,874
‫זו האמת. אין לי סיבה לשקר לגבי כלום.‬

1122
01:17:56,546 --> 01:17:59,341
‫אני מניח, שכמו אבא שלי,‬
‫אני קונה משהו מקולקל ומתקן אותו.‬

1123
01:18:00,133 --> 01:18:02,844
‫רק להיות עסוק. רק לעשות משהו.‬

1124
01:18:04,638 --> 01:18:07,641
‫כי "ידיים חסרות מעש מבצעות את עבודת השטן".‬

1125
01:20:11,348 --> 01:20:16,353
{\an8}‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬