1
00:00:54,418 --> 00:00:56,084
‫מה קורה פה, לעזאזל?‬

2
00:01:14,751 --> 00:01:17,459
‫מישהו יפוטר בגלל החרא הזה.‬

3
00:01:17,543 --> 00:01:20,459
‫- קרול -‬

4
00:01:28,084 --> 00:01:32,543
‫- שלושה חודשים, 21 ימים נותרו -‬

5
00:01:34,793 --> 00:01:37,001
‫מספר תיק משאבי אנוש 7-3.‬

6
00:01:37,626 --> 00:01:39,001
‫או אולי 4.‬

7
00:01:39,751 --> 00:01:43,001
‫בשל רצוני למסור את סיכומי האישי‬
‫ביחס לאירוע שהתרחש היום,‬

8
00:01:43,084 --> 00:01:45,293
‫ולעשות זאת באופן המהיר והמפורט ביותר,‬

9
00:01:45,376 --> 00:01:49,501
‫טרם וידאתי את מספרי התיק הקודם שלי.‬

10
00:01:51,084 --> 00:01:54,543
‫היום בשעה 1100 לערך,‬

11
00:01:54,626 --> 00:02:00,543
‫התרחשה תקרית, אשר ניתן רק לתארה‬
‫כהתפרצות היסטריה ספונטנית.‬

12
00:02:00,626 --> 00:02:02,668
‫נחשול רגשות רוחש זה‬

13
00:02:02,751 --> 00:02:05,876
‫שטף את המשרד למשך שלוש וחצי דקות בדיוק‬

14
00:02:05,959 --> 00:02:07,459
‫לפני ששכך.‬

15
00:02:14,959 --> 00:02:17,501
‫סליחה, חבר'ה. סיימתי.‬

16
00:02:21,126 --> 00:02:23,918
‫קשה לזהות את הגורם לאירועים שהתרחשו היום.‬

17
00:02:24,001 --> 00:02:26,751
‫די לומר כי מה שהתרחש היום מהווה דוגמה אחת‬

18
00:02:26,834 --> 00:02:32,126
‫לשלל התנהגויות בלתי יציבות‬
‫אשר התעוררו כאן במשרד בחודשים האחרונים.‬

19
00:02:32,209 --> 00:02:36,709
‫התנהגויות אלה כוללות, אך אינן מוגבלות‬
‫לאירועים כגון שיחות סביב מתקן המים,‬

20
00:02:36,793 --> 00:02:39,043
‫התקפי צחוק רועשים,‬

21
00:02:39,126 --> 00:02:41,376
‫חלוקת "כיפים" גבוהים ונמוכים‬

22
00:02:41,459 --> 00:02:43,834
‫ומקרה אחד של טפיחה על השכם.‬

23
00:02:43,918 --> 00:02:48,418
‫לפני שלושה שבועות,‬
‫הייתי עדה לחיבוק שאינו אפלטוני.‬

24
00:02:48,501 --> 00:02:51,168
‫מאזין יקר, אני מאמינה שאירועים אלה‬

25
00:02:51,251 --> 00:02:55,876
‫קשורים בדרך כלשהי‬
‫להפגנת הרגשות שהתרחשה כאן היום.‬

26
00:02:55,959 --> 00:03:00,793
‫לא זו בלבד, על פי רישום ציר זמן האירועים,‬
‫נראה שהתעוררות הרגשות קשורה באופן הדוק‬

27
00:03:00,876 --> 00:03:03,584
‫לקבלתה למשרה של עובדת אחת.‬

28
00:03:07,001 --> 00:03:09,251
‫קרול דפני קוהל.‬

29
00:03:09,334 --> 00:03:11,543
‫רווקה. ללא ילדים.‬

30
00:03:11,626 --> 00:03:14,584
‫אנשי קשר לשעת חירום,‬
‫ברנרד ופאולין קוהל.‬

31
00:03:15,501 --> 00:03:17,626
‫אני מאמינה שמאחורי קרול מסתתר…‬

32
00:03:30,751 --> 00:03:32,251
‫היי, אני קרול.‬

33
00:03:33,626 --> 00:03:35,626
‫יש לך יופי של עניבה, ביל.‬

34
00:03:37,209 --> 00:03:38,876
‫לא! שיט. לעזאזל.‬

35
00:04:07,668 --> 00:04:09,459
‫היא יכולה להרוס אותנו.‬

36
00:04:25,751 --> 00:04:28,626
‫על פני השטח,‬
‫גברת קוהל נראית כעובדת המושלמת.‬

37
00:04:28,709 --> 00:04:33,293
‫התנהגותה הכנועה מקרינה תחושה בלתי מוסברת,‬
‫המציגה אותה כמי שניתן לסמוך עליה.‬

38
00:04:33,376 --> 00:04:37,376
‫יש שיחשבו שביישנותה‬
‫הייתה מונעת ממנה מלהתבלט.‬

39
00:04:37,459 --> 00:04:42,376
‫אך תחת המעטה השפיר‬
‫מסתתר פרץ מרדני ומסוכן,‬

40
00:04:42,459 --> 00:04:46,418
‫אשר החל כבר לכרסם במשרד, לצערי.‬

41
00:04:48,126 --> 00:04:52,126
‫הבחנתי לראשונה בהתנהגותה של גברת קוהל‬
‫ביום שלישי, 7 באפריל.‬

42
00:04:52,918 --> 00:04:53,834
‫שרה.‬

43
00:04:55,293 --> 00:04:56,293
‫ונסה.‬

44
00:04:57,209 --> 00:04:58,459
‫פרנסין.‬

45
00:04:59,043 --> 00:05:01,876
‫השמות מגדירים אותנו.‬

46
00:05:01,959 --> 00:05:06,168
‫למשמע צלילם, הם יוצרים תחושת קרבה.‬

47
00:05:06,251 --> 00:05:09,584
‫כששמך נאמר, נוצרת סוג של אינטימיות.‬

48
00:05:09,668 --> 00:05:12,668
‫אינך עוד אדם זר או עמיתה לעבודה,‬

49
00:05:12,751 --> 00:05:18,251
‫כעת הפכת למכר, ובאפשרותך להתקרב עוד.‬

50
00:05:18,834 --> 00:05:20,709
‫טים. ג'יל.‬

51
00:05:20,793 --> 00:05:23,793
‫אליסה. ג'יימס. קתי.‬

52
00:05:33,126 --> 00:05:35,334
‫באופן בלתי נמנע, הדבר הוביל לתקרית‬

53
00:05:35,418 --> 00:05:39,084
‫במסגרתה גברת קוהל הובילה שמונה מעמיתיה לגג‬

54
00:05:39,168 --> 00:05:44,376
‫לטקס אשכבה ספונטני‬
‫לאדם בשם דייוויד דאגלס סיוור.‬

55
00:05:44,459 --> 00:05:47,834
‫תקרית זו הובילה לגנבת זמן…‬

56
00:05:48,751 --> 00:05:50,793
‫אשר הסתכמה בשמונה דקות -43 שניות.‬

57
00:05:54,709 --> 00:05:58,584
‫מאז, מעשיה של הגברת קוהל הפכו נועזים יותר.‬

58
00:06:02,626 --> 00:06:06,834
‫ב-15 באפריל,‬
‫גברת קוהל ביקשה לקשט את אזור עבודתה‬

59
00:06:06,918 --> 00:06:08,709
‫והשתמשה בפריטים יקרים‬

60
00:06:08,793 --> 00:06:13,084
‫על מנת להוסיף גוון אישי‬
‫לשולחן העבודה שלה ולסביבתה.‬

61
00:06:14,376 --> 00:06:19,834
‫לדידי, איני מאמינה שהמשרד הוא המקום המתאים‬
‫להצגת אלה הנסמכים כלכלית על אדם מסוים,‬

62
00:06:19,918 --> 00:06:22,418
‫אך אני מבינה את הרגש הכללי.‬

63
00:06:24,293 --> 00:06:25,334
‫אני, מצד שני,‬

64
00:06:25,418 --> 00:06:30,501
‫איני סובלת קיטש שכזה, ובמיוחד איני סובלת‬
‫את אוסף עכברי הקרמיקה של הגברת קוהל.‬

65
00:06:31,584 --> 00:06:37,168
‫לאט אבל בטוח, הזיהום התפשט בשורות העובדים.‬

66
00:06:37,251 --> 00:06:40,834
‫לפתע צצו מיני קשקושים, תצלומים,‬

67
00:06:40,918 --> 00:06:45,168
‫תצורות של חפצים אישיים הוצגו לעיני כול.‬

68
00:06:45,251 --> 00:06:48,501
‫ההבהוב הקלוש של חיים אישיים,‬

69
00:06:48,584 --> 00:06:52,751
‫כאן, במשרד שלנו.‬

70
00:06:56,209 --> 00:06:57,209
‫ולפתע,‬

71
00:06:57,293 --> 00:07:01,626
‫המקצוענות אשר עמדה בבסיס משרד זה, נעלמה.‬

72
00:07:02,834 --> 00:07:06,543
‫גברת קוהל שינתה את פני המשרד,‬
‫וייתכן שבאופן בלתי הפיך.‬

73
00:07:07,293 --> 00:07:11,043
‫לצד העניין,‬
‫גברת קוהל קיבלה לרשותה רכב חברה מדרג א',‬

74
00:07:11,126 --> 00:07:14,501
‫אותו הייתה אמורה לנצל‬
‫לטובת עניין מקצועי לפני שבועות מספר.‬

75
00:07:14,584 --> 00:07:19,543
‫מאז היא החלה לנצלו לשימושה האישי‬
‫באופן יום-יומי, כמעט.‬

76
00:07:19,626 --> 00:07:20,751
‫בלתי מתקבל על הדעת.‬

77
00:07:22,126 --> 00:07:26,501
‫למזלו של המשרד, הצלחתי לגלות את צעדה הבא.‬

78
00:07:27,293 --> 00:07:29,209
‫- החלפת ארוחות צהריים‬
‫קרול קוהל -‬

79
00:07:29,293 --> 00:07:31,418
‫החלפת ארוחות צהריים ללא אישור.‬

80
00:07:34,668 --> 00:07:36,418
‫ארוחות צהריים חברתיות‬

81
00:07:36,501 --> 00:07:40,293
‫ובמיוחד כאלה הכוללות החלפה,‬
‫מסחר, או ארוחות שיתופיות,‬

82
00:07:40,376 --> 00:07:42,584
‫עשויות להוביל ליצירת חברות.‬

83
00:07:43,209 --> 00:07:47,584
‫כשאדם מגלה אדם אחר‬
‫שאוהב גם הוא פסטה ברוטב פסטו ועגבניות,‬

84
00:07:47,668 --> 00:07:49,834
‫הדבר יוצא הבנה,‬

85
00:07:49,918 --> 00:07:52,834
‫הבנה אשר יוצרת גשר‬

86
00:07:52,918 --> 00:07:55,709
‫שמוביל באופן בלתי נמנע לידידות.‬

87
00:07:58,209 --> 00:07:59,751
‫כעת, בגלל העגבניות,‬

88
00:07:59,834 --> 00:08:04,043
‫תוכל לחלוק את הפסקת הקפה שלך עם אדם נוסף‬
‫ולספר לו את סודותיך.‬

89
00:08:11,501 --> 00:08:13,418
‫אפילו פריטטת תפוחי אדמה פשוטה‬

90
00:08:13,501 --> 00:08:16,459
‫עשויה לגרום לאדם‬
‫להרגיש נאמן יותר לעמיתו החדש‬

91
00:08:16,543 --> 00:08:18,209
‫מאשר למילוי חובותיו.‬

92
00:08:20,126 --> 00:08:23,959
‫אולם, מאזין יקר, זוהי רק ההתחלה.‬

93
00:08:25,293 --> 00:08:28,293
‫מתקפת הידידות של הגברת קוהל‬
‫הביאה לקורבנות ראשונים,‬

94
00:08:28,376 --> 00:08:31,668
‫שני עובדים מהימנים לשעבר,‬

95
00:08:31,751 --> 00:08:34,084
‫והראשונה שבהם הינה דונה שו.‬

96
00:08:35,626 --> 00:08:39,418
‫היא אפרו-אמריקאית, גרושה, אם לחמישה ילדים,‬

97
00:08:39,501 --> 00:08:41,543
‫היא סובלת מצילינדר בשתי העיניים.‬

98
00:08:41,626 --> 00:08:46,459
‫גברת שו מכונה אצלנו במחלקת משאבי אנוש‬
‫"עובדת אידיאלית".‬

99
00:08:46,543 --> 00:08:48,543
‫היא מהימנה, מכוונת מטרה,‬

100
00:08:48,626 --> 00:08:51,668
‫פורחת במסגרת מקצועית המספקת לה תחושת ערך,‬

101
00:08:51,751 --> 00:08:53,959
‫או בעצם, כזו היא הייתה.‬

102
00:08:55,418 --> 00:09:00,834
‫אין לדעת מה הוביל עובדת חרוצה ללא דופי‬
‫לאחד כוחות עם הגברת קוהל,‬

103
00:09:00,918 --> 00:09:03,709
‫אך מדובר באבדה קשה לשורותינו.‬

104
00:09:04,459 --> 00:09:05,459
‫אלה החיים.‬

105
00:09:06,501 --> 00:09:11,334
‫הצלע בשלישית במשולש מרדני זה‬
‫הינה מסתורית מעט.‬

106
00:09:11,418 --> 00:09:18,334
‫על פני השטח, לואיס פיליפה חסינטו‬
‫נראה כעובד מניח את הדעת.‬

107
00:09:19,001 --> 00:09:24,126
‫הוא נוטה לדייק, מתאפיין בחריצות‬
‫ועל פי כל הנתונים - בלתי מובחן לחלוטין.‬

108
00:09:24,209 --> 00:09:26,043
‫אך ככל שהתמקדתי בדמותו,‬

109
00:09:26,126 --> 00:09:31,209
‫התחלתי להבחין שהוא מפגין,‬
‫ללא סיבה ואף באופן מטריד, למצער,‬

110
00:09:31,293 --> 00:09:35,168
‫תחושה של "ג'וי דה ויו", שמחת חיים תוססת,‬

111
00:09:35,251 --> 00:09:39,126
‫אשר שגרת המשרד אומנם הקהתה אותה,‬

112
00:09:39,709 --> 00:09:42,626
‫אלא שנראה שגברת קוהל עוררה אותה.‬

113
00:09:46,209 --> 00:09:51,584
‫אני לא ממש יודעת לשיר,‬
‫אז לפעמים אני פשוט מלווה אותה בחלילית.‬

114
00:09:51,668 --> 00:09:54,959
‫את מנגנת שירים של ויטני יוסטון בחלילית?‬

115
00:09:55,043 --> 00:09:59,001
‫הבאתי אותה להופעה פעם,‬
‫אבל התביישתי לנגן בה.‬

116
00:09:59,084 --> 00:10:00,459
‫עם הזמן,‬

117
00:10:00,543 --> 00:10:04,668
‫שלישייה זו הצליחה ללבות‬
‫תחושת אחדות בין העובדים,‬

118
00:10:04,751 --> 00:10:08,043
‫באמצעות מבחר פעולות משבשות:‬

119
00:10:08,126 --> 00:10:10,626
‫הקמת מועדון ספרדית בזמן הפסקת הצהרים.‬

120
00:10:17,876 --> 00:10:19,751
‫שעות שיזוף שבועיות.‬

121
00:10:21,001 --> 00:10:24,501
‫מספר מקרים בהם פעלה גברת קוהל כשדכנית,‬

122
00:10:24,584 --> 00:10:29,001
‫אשר הביאו ליצירת מספר קשרים‬
‫ולרביעייה פוליאמורית אחת לפחות.‬

123
00:10:29,751 --> 00:10:31,626
‫הגעתו של כלב תועה.‬

124
00:10:31,709 --> 00:10:34,126
‫תראו! הבחורצ'יק נכנס אחרינו!‬

125
00:10:34,209 --> 00:10:35,834
‫מישהו רוצה לתת לו שם?‬

126
00:10:35,918 --> 00:10:37,584
‫אמאיה?‬

127
00:10:37,668 --> 00:10:39,626
‫לאונרד? סוזן?‬

128
00:10:39,709 --> 00:10:44,418
‫ותהליך האינדיבידואליזציה ההדרגתי‬
‫של הטרים.‬

129
00:10:44,501 --> 00:10:46,043
‫טרי ב'.‬
‫-תודה, קרול.‬

130
00:10:46,126 --> 00:10:47,626
‫טרי ל'.‬
‫-תודה רבה, קרול.‬

131
00:10:47,709 --> 00:10:48,876
‫טרי פּ.‬
‫-תודה, קרול.‬

132
00:10:48,959 --> 00:10:50,459
‫טרי פ'.‬
‫-תודה לך, קרול.‬

133
00:10:50,543 --> 00:10:52,959
‫טרי ס'.‬
‫-אני מודה לך, קרול.‬

134
00:10:53,043 --> 00:10:58,293
‫הדבר מביא אותי לשיבושה האחרון,‬
‫והמשמעותי ביותר, של גברת קוהל,‬

135
00:10:58,376 --> 00:11:02,293
‫אשר לדעתי אחראי להפרעה המצערת באותו היום.‬

136
00:11:02,376 --> 00:11:04,584
‫ואני כמובן מתייחסת ל…‬

137
00:11:06,418 --> 00:11:08,168
‫סליחה על ההפרעה.‬
‫-מה קורה?‬

138
00:11:08,251 --> 00:11:11,126
‫תהינו בנוגע לדוח התקרית שלך.‬
‫-למה הוא לא מוכן?‬

139
00:11:11,209 --> 00:11:14,876
‫הוא היה אמור להיות גמור. קיבלת יומיים.‬
‫-חקירות כאלה לוקחות זמן,‬

140
00:11:14,959 --> 00:11:18,626
‫אני ממהרת ככל יכולתי.‬
‫-יופי. אל תשכחי לעדכן אותנו, טוב?‬

141
00:11:18,709 --> 00:11:21,126
‫אני רוצה אימייל ובו סיכום של הכול.‬

142
00:11:21,209 --> 00:11:22,626
‫באמת חבל מאוד.‬

143
00:11:22,709 --> 00:11:24,084
‫זה די מאכזב.‬

144
00:11:42,418 --> 00:11:45,793
‫אני חושבת לקנות מדרסים חדשים סוף סוף.‬

145
00:11:46,834 --> 00:11:48,584
‫משהו שיתמוך בקשת כף הרגל.‬

146
00:11:49,876 --> 00:11:53,918
‫אולי גם עם הגנה מותאמת לעקבים,‬
‫להליכה על בטון.‬

147
00:11:54,001 --> 00:11:57,293
‫מוצר ג'ל כלשהו, אבל לא רך מדי.‬

148
00:11:57,376 --> 00:11:59,501
‫משהו קשיח יותר…‬
‫-ברנרד.‬

149
00:12:00,834 --> 00:12:02,459
‫פאולין.‬
‫-טוב.‬

150
00:12:02,543 --> 00:12:05,668
‫שניכם הייתם לצידי במהלך השנים, ו…‬

151
00:12:05,751 --> 00:12:09,334
‫אלוהים! כמה נפלא!‬

152
00:12:09,418 --> 00:12:12,834
‫כמובן, מייקל! כמובן.‬

153
00:12:14,959 --> 00:12:19,001
‫ובזמן שכוח המשיכה של קפלר‬
‫מאט את סיבובו של כדור הארץ,‬

154
00:12:19,084 --> 00:12:23,251
‫התכוננו לימים בני 19 שעות‬
‫וללילות בני 19 שעות.‬

155
00:12:23,876 --> 00:12:25,501
‫אני אוכל אותך!‬

156
00:12:25,584 --> 00:12:28,626
‫כן! אני אוכל אותך!‬

157
00:12:28,709 --> 00:12:30,418
‫בלי שריטות, פבלו.‬

158
00:12:31,001 --> 00:12:32,584
‫בלי שריטות.‬

159
00:12:48,126 --> 00:12:49,459
‫כפי שאמרתי,‬

160
00:12:49,543 --> 00:12:51,168
‫האירועים שתוארו קודם לכן‬

161
00:12:51,251 --> 00:12:55,876
‫הובילו אותי‬
‫לשיבוש האחרון והנפיץ ביותר של גברת קוהל,‬

162
00:12:55,959 --> 00:13:00,084
‫אשר לדעתי אחראי להפרעה המצערת השבוע…‬

163
00:13:00,168 --> 00:13:01,834
‫אפלבי'ס.‬

164
00:13:02,584 --> 00:13:05,793
‫אני מתכוונת כמובן לאפלבי'ס.‬

165
00:13:08,376 --> 00:13:11,251
‫- אפלבי'ס -‬

166
00:13:13,834 --> 00:13:16,834
‫קדימה, לואיס, צריך ללכת.‬

167
00:13:16,918 --> 00:13:19,376
‫רגע, עוד מספר אחד.‬

168
00:13:20,084 --> 00:13:22,376
‫שבע. תשע.‬

169
00:13:22,459 --> 00:13:23,626
‫אלה שני מספרים.‬

170
00:13:23,709 --> 00:13:25,293
‫זה מספר גדול, דונה.‬

171
00:13:26,418 --> 00:13:28,959
‫ארבע. שמונה.‬

172
00:13:29,043 --> 00:13:31,959
‫את הולכת הביתה?‬
‫-אני מנסה. לואיס מתעכב.‬

173
00:13:32,043 --> 00:13:34,459
‫כן. גם אני שונאת ללכת.‬

174
00:13:34,543 --> 00:13:36,376
‫אתן גורמות לי לשכוח איפה הייתי.‬

175
00:13:36,459 --> 00:13:40,001
‫ארבע ואפס.‬

176
00:13:40,084 --> 00:13:44,418
‫שבע מאות תשעים וארבעה אלף‬
‫ושמונה מאות ארבעים אלף דולר.‬

177
00:13:46,459 --> 00:13:48,376
‫למה החלק הזה כל כך קשה תמיד?‬

178
00:13:48,459 --> 00:13:51,876
‫אתה מכיר את הסיפור.‬
‫העבודה שלך תהיה כאן מחר.‬

179
00:13:53,709 --> 00:13:57,209
‫אתם יודעים, אנחנו לא מוכרחים.‬

180
00:13:57,293 --> 00:14:00,876
‫מה?‬
‫-כאילו, נוכל לבלות יחד.‬

181
00:14:00,959 --> 00:14:05,209
‫אתם זוכרים את הלילה ההוא עם דייוויד?‬
‫-זה היה ממש כיף.‬

182
00:14:05,293 --> 00:14:08,626
‫גררנו גופה ועברת התמוטטות עצבים.‬

183
00:14:08,709 --> 00:14:12,209
‫ולא הזכרנו את תא המטען שלי, שנדפק לגמרי.‬

184
00:14:12,293 --> 00:14:14,459
‫אבל כאילו בלי כל זה.‬

185
00:14:14,543 --> 00:14:15,876
‫בלי גופה?‬

186
00:14:15,959 --> 00:14:17,751
‫בלי גופה.‬

187
00:14:18,834 --> 00:14:19,751
‫נשתה?‬

188
00:14:19,834 --> 00:14:23,209
‫בבר? אלוהים, לא. אני אעדיף להיכנס למיטה.‬

189
00:14:24,001 --> 00:14:27,084
‫יש יותר מדי מטורפים‬
‫שמנפנפים הכול, בכל מקום.‬

190
00:14:27,168 --> 00:14:30,084
‫אי אפשר לעשות שום דבר.‬
‫-כן.‬

191
00:14:32,334 --> 00:14:34,918
‫הלוואי שהיה מקום דומה למשרד.‬

192
00:14:35,001 --> 00:14:37,584
‫מקום שקט ומשוחרר מכל הדברים שבחוץ.‬

193
00:14:38,584 --> 00:14:41,084
‫חבר'ה. אני מכירה מקום כזה.‬

194
00:14:41,918 --> 00:14:43,543
‫בית שני.‬

195
00:14:43,626 --> 00:14:47,751
‫מקום פשוט, המעוצב בכישרון מיוחד,‬

196
00:14:47,834 --> 00:14:51,376
‫מלא במקומות נוחים ומשקאות בלי תחתית.‬

197
00:14:51,459 --> 00:14:52,543
‫והחלק הכי טוב הוא…‬

198
00:14:52,626 --> 00:14:55,751
‫המקום הזה קרוב? אני אלך רק אם הוא קרוב.‬

199
00:14:55,834 --> 00:14:57,876
‫הוא בשכונה.‬

200
00:14:57,959 --> 00:14:59,459
‫טוב, אז אחרייך.‬

201
00:14:59,543 --> 00:15:00,709
‫איזה כיף!‬

202
00:15:00,793 --> 00:15:04,293
‫היי! גם אני יכול לבוא? זה נשמע די כיף.‬

203
00:15:05,543 --> 00:15:07,251
‫בטח.‬
‫-כן.‬

204
00:15:07,334 --> 00:15:09,418
‫מעולה. אני אקח את הדברים שלי.‬

205
00:15:09,501 --> 00:15:12,793
‫אני נשבעת,‬
‫כדאי מאוד שהוא לא יגמור בתא המטען שלי.‬

206
00:15:16,751 --> 00:15:18,376
‫לעזאזל, קרול.‬

207
00:15:18,459 --> 00:15:21,209
‫אם הייתי יודעת שאת מכינה אפלטיני כזה,‬

208
00:15:21,293 --> 00:15:24,084
‫היינו עושים את זה מההתחלה.‬

209
00:15:25,876 --> 00:15:27,418
‫מה אני יכולה לומר?‬

210
00:15:27,501 --> 00:15:28,626
‫אני לא יודעת.‬

211
00:15:28,709 --> 00:15:30,251
‫לבחורה יש כישרון.‬

212
00:15:30,334 --> 00:15:32,209
‫קרול שיכורה בטירוף.‬

213
00:15:33,793 --> 00:15:38,209
‫כדאי שנעשה את זה לעיתים יותר קרובות.‬
‫-כן! כאילו, כל שבוע.‬

214
00:15:38,293 --> 00:15:39,251
‫אני בעניין.‬

215
00:15:39,834 --> 00:15:41,418
‫אני אוהבת אתכם, חבר'ה.‬

216
00:15:41,501 --> 00:15:42,501
‫כן.‬

217
00:15:42,584 --> 00:15:45,084
‫זה נשמע כמו תוכנית.‬

218
00:16:00,834 --> 00:16:03,584
‫המקום נקרא "אפלבי'ס".‬

219
00:16:03,668 --> 00:16:06,209
‫אפלבי'ס? רגע, הם לא…‬

220
00:16:07,793 --> 00:16:09,668
‫טרים!‬

221
00:16:14,084 --> 00:16:15,251
‫- אפלבי'ס -‬

222
00:16:16,418 --> 00:16:19,084
‫- ויטני יוסטון, ביל מארי‬
‫פרידה קאלו, לאסי -‬

223
00:16:19,168 --> 00:16:20,001
‫פגשתי אותם?‬

224
00:16:29,584 --> 00:16:31,584
‫קלואי!‬

225
00:16:31,668 --> 00:16:33,418
‫קרול!‬

226
00:16:33,501 --> 00:16:36,293
‫סליחה. כבר הייתי כאן, רק יצאתי ל…‬

227
00:16:36,376 --> 00:16:37,918
‫פטריק!‬

228
00:16:42,418 --> 00:16:43,251
‫- אפלבי'ס -‬

229
00:16:50,084 --> 00:16:52,501
‫- השעה 5 איפשהו -‬

230
00:16:52,584 --> 00:16:53,918
‫אנדרו!‬

231
00:17:01,376 --> 00:17:03,251
‫הת'ר! קחי פיקוד.‬

232
00:17:03,334 --> 00:17:05,459
‫הידיים שלי מתעייפת.‬

233
00:17:06,209 --> 00:17:08,293
‫השאלה הבאה.‬

234
00:17:08,376 --> 00:17:11,209
‫"איך נקראת קבוצה של תרנגולי הודו?"‬

235
00:17:12,584 --> 00:17:15,834
‫העובדים במשמרת של תשע עד חמש,‬
‫אני רואה שאתם מנסים לרמות.‬

236
00:17:15,918 --> 00:17:17,584
‫שבי על התחת.‬

237
00:17:20,209 --> 00:17:21,501
‫מי אוהב טאקו?‬

238
00:17:30,043 --> 00:17:34,501
‫"חיפשנו בליבנו זמן רב כל כך"‬

239
00:17:35,543 --> 00:17:38,293
‫"שנינו יודעים"‬

240
00:17:40,584 --> 00:17:41,709
‫לחיים.‬

241
00:17:41,793 --> 00:17:43,918
‫לחיי ההאפי האוור.‬

242
00:17:44,001 --> 00:17:45,459
‫להאפי האוור.‬

243
00:17:49,459 --> 00:17:51,918
‫- אפלבי'ס -‬

244
00:18:03,543 --> 00:18:07,251
‫מאזין יקר. עליי להתנצל על מה שתשמע בהמשך.‬

245
00:18:07,334 --> 00:18:10,584
‫עליך להאמין לי, נכנסתי לחקירה זו‬

246
00:18:10,668 --> 00:18:12,584
‫כשבליבי כוונות טהורות בלבד,‬

247
00:18:12,668 --> 00:18:17,459
‫על מנת לזהות איום קיומי למשרדנו‬
‫וכדי לעקור אותו מהשורש.‬

248
00:18:19,709 --> 00:18:22,293
‫כשלתי לעשות זאת.‬

249
00:18:23,584 --> 00:18:28,209
‫כשלמדתי לראשונה על אותו "האפי האוור",‬

250
00:18:29,001 --> 00:18:30,834
‫כמעט שלא האמנתי.‬

251
00:18:32,293 --> 00:18:33,834
‫מתי תבואי הערב?‬

252
00:18:33,918 --> 00:18:36,251
‫מייד אחרי העבודה. אני לא יכולה לחכות.‬

253
00:18:37,043 --> 00:18:39,459
‫הייתי נחושה לראות זאת במו עיניי.‬

254
00:18:42,793 --> 00:18:46,668
‫מאזין יקר, קשה לתאר את מה שמצאתי שם.‬

255
00:18:47,543 --> 00:18:48,834
‫על פני השטח,‬

256
00:18:48,918 --> 00:18:53,543
‫מדובר בקבוצת עמיתים לעבודה‬
‫המבלים בגריל בר ממוצע,‬

257
00:18:53,626 --> 00:18:55,168
‫אך היה שם משהו נוסף.‬

258
00:18:55,959 --> 00:18:57,918
‫למקום הייתה תחושה.‬

259
00:18:58,834 --> 00:19:00,334
‫כוח.‬

260
00:19:03,418 --> 00:19:06,251
‫על מנת להציל את המשרד, היה הכרח לעצור זאת.‬

261
00:19:06,334 --> 00:19:08,168
‫משאבי אנוש!‬

262
00:19:10,168 --> 00:19:13,168
‫אבל זה לא מה שקרה.‬

263
00:19:14,126 --> 00:19:16,584
‫ניסיתי להשתלב, על פי תוכניתי המקורית.‬

264
00:19:16,668 --> 00:19:19,084
‫במהרה הבנתי שהדבר יהיה בלתי אפשרי.‬

265
00:19:19,834 --> 00:19:22,793
‫במשרד יכולתי להישאר אנונימית בנקל,‬

266
00:19:22,876 --> 00:19:25,751
‫כבורג נוסף במכונת "הסחת הדעת".‬

267
00:19:27,626 --> 00:19:32,126
‫אבל כאן, באליסיום המשונה שיצרה גברת קוהל,‬

268
00:19:32,209 --> 00:19:34,126
‫לכולם היה שם.‬

269
00:19:34,209 --> 00:19:35,918
‫כולם היו מוכרים.‬

270
00:19:36,001 --> 00:19:37,584
‫כולם היו משפחה.‬

271
00:19:39,168 --> 00:19:43,209
‫עם הזמן,‬
‫למרות כל תוכניות החבלה הגדולות שהגיתי,‬

272
00:19:43,293 --> 00:19:45,001
‫הייתי כזו בעצמי.‬

273
00:19:45,084 --> 00:19:48,834
‫סיפרתי לעצמי‬
‫שאני מתקרבת לאנשים האלה לצורך החקירה.‬

274
00:19:50,043 --> 00:19:52,543
‫סיפרתי לעצמי‬
‫שאני משחקת בינגו לצורך החקירה.‬

275
00:19:53,168 --> 00:19:56,459
‫בינגו! לעזאזל! יש לי בינגו!‬

276
00:19:57,751 --> 00:20:00,334
‫שרה קריוקי לצורך החקירה.‬

277
00:20:01,126 --> 00:20:05,459
‫"אל תשכחי אותי‬

278
00:20:06,959 --> 00:20:09,501
‫"אל‬

279
00:20:09,584 --> 00:20:14,293
‫"אל תשכחי אותי‬

280
00:20:16,959 --> 00:20:19,209
‫"כשתחלפי על פניי‬

281
00:20:20,501 --> 00:20:22,959
‫"האם תקראי בשמי?"‬

282
00:20:47,543 --> 00:20:52,168
‫למען האמת, נכנעתי לנגיף אותו רציתי למגר,‬

283
00:20:52,959 --> 00:20:57,334
‫הנגיף שכעת מאיים‬
‫להרוס את הסחת הדעת היקרה שלנו…‬

284
00:21:06,293 --> 00:21:08,209
‫התקשרות.‬

285
00:21:11,459 --> 00:21:14,334
‫יש לנו בעיה, לדעתי.‬
‫-איפה הדוח הדפוק?‬

286
00:21:14,418 --> 00:21:16,876
‫אנחנו ממש זקוקים לדוח.‬
‫-כמעט סיימתי.‬

287
00:21:16,959 --> 00:21:19,084
‫את מבינה מה מונח כאן על הכף?‬

288
00:21:19,168 --> 00:21:21,126
‫ארצה אותו על שולחני מייד!‬
‫-כמובן.‬

289
00:21:21,209 --> 00:21:22,918
‫הדבר מציג את כולם באור שלילי.‬

290
00:21:23,001 --> 00:21:25,293
‫את טעות ענקית ומזדיינת.‬

291
00:21:26,334 --> 00:21:27,543
‫טעות מזדיינת.‬

292
00:21:33,418 --> 00:21:37,959
‫חלפו שבועיים מאז ההאפי האוור האחרון‬
‫כשההפרעה התרחשה.‬

293
00:21:42,001 --> 00:21:44,168
‫על פי החקירה שניהלתי,‬

294
00:21:44,251 --> 00:21:47,918
‫אני קובעת שהתפרצות ההיסטריה הספונטנית‬

295
00:21:48,001 --> 00:21:49,834
‫אשר אחזה במשרד לפני מספר ימים‬

296
00:21:49,918 --> 00:21:53,501
‫לא הייתה ספונטנית כלל,‬
‫אלא התפרצה כתוצאה מזרז כלשהו.‬

297
00:21:54,209 --> 00:21:58,751
‫הזרז להתפרצות זו טמון בהתקשרויות הרגשיות‬
‫אשר נוצרו בין אנשי משרד זה.‬

298
00:21:59,793 --> 00:22:03,626
‫מה שהחל בכך שגברת קוהל‬
‫שיננה את שמות חבריה לעבודה,‬

299
00:22:03,709 --> 00:22:06,876
‫התפתח והפך למעין קהילה.‬

300
00:22:09,043 --> 00:22:11,793
‫קהילה בה בני האדם דואגים זה לזה.‬

301
00:22:14,293 --> 00:22:17,001
‫קהילה בה הם בחרו לדאוג זה לזה,‬

302
00:22:17,084 --> 00:22:23,251
‫למרות כל הכאב שהדבר עשוי להסב להם,‬
‫בהתחשב בנסיבות הקיימות.‬

303
00:22:25,251 --> 00:22:28,751
‫עכשיו, באמצע היום,‬
‫כשעובדת מביטה בעמיתה לעבודה,‬

304
00:22:28,834 --> 00:22:31,584
‫היא לא רואה את שולחן עובד הגבייה.‬

305
00:22:32,709 --> 00:22:34,168
‫היא רואה את ברוס.‬

306
00:22:36,376 --> 00:22:37,293
‫או את קייסי.‬

307
00:22:39,334 --> 00:22:40,543
‫או את אמנדה.‬

308
00:22:45,251 --> 00:22:47,459
‫הם לא רק עמיתים לעבודה, הם חברים.‬

309
00:22:48,584 --> 00:22:54,501
‫חברים שהיא יודעת שהיא תאבד יום אחד,‬
‫בקרוב, ולנצח.‬

310
00:22:58,334 --> 00:23:02,209
‫התפרצויות רגש אלה רק יחמירו‬
‫כשהחודשים והשבועות יאזלו,‬

311
00:23:02,834 --> 00:23:06,376
‫ויכינו את הבמה לקריסה מוחלטת של הסחת הדעת.‬

312
00:23:06,459 --> 00:23:07,584
‫- עבודת צוות -‬

313
00:23:07,668 --> 00:23:11,959
‫נשבר החותם‬
‫אותו התקנו כנגד התוהו ובוהו הרגשי בעולם,‬

314
00:23:12,043 --> 00:23:13,668
‫ושגרתנו החיונית נעצרה.‬

315
00:23:14,668 --> 00:23:17,501
‫שירו של קפלר חדר את חומתנו היקרה,‬

316
00:23:17,584 --> 00:23:21,876
‫וכעת, אפילו יללת מכונת הצילום‬
‫לא תוכל להשתיק את קולו.‬

317
00:23:21,959 --> 00:23:25,626
‫בהמשך יגיעו הצער והטירוף,‬

318
00:23:26,793 --> 00:23:29,709
‫ואין צל של ספק שהאשמה בכל זה‬

319
00:23:29,793 --> 00:23:32,418
‫הינה אחת בלבד:‬

320
00:23:34,293 --> 00:23:36,668
‫היי.‬
‫-היי.‬

321
00:23:36,751 --> 00:23:37,918
‫סליחה.‬

322
00:23:38,001 --> 00:23:41,501
‫תהיתי אם תבואי להאפי האוור הערב.‬

323
00:23:43,209 --> 00:23:44,668
‫לא. לא הערב.‬

324
00:23:45,668 --> 00:23:49,334
‫טוב. חסרת לנו בשבועות האחרונים.‬

325
00:23:51,084 --> 00:23:53,543
‫טוב. לילה טוב, קתלין.‬

326
00:23:54,709 --> 00:23:56,209
‫איך קראת לי?‬

327
00:23:56,293 --> 00:23:57,501
‫קתלין.‬

328
00:23:57,584 --> 00:23:58,918
‫זה השם שלך, נכון?‬

329
00:23:59,668 --> 00:24:02,251
‫אוי, לא! לא הגיתי אותו נכון?‬

330
00:24:03,418 --> 00:24:04,876
‫לא טעית.‬

331
00:24:07,043 --> 00:24:08,501
‫בסדר.‬

332
00:24:09,168 --> 00:24:11,501
‫טוב… נתראה מחר.‬

333
00:24:30,751 --> 00:24:34,501
‫עד כאן תיק משאבי אנוש מספר -7…‬

334
00:24:35,501 --> 00:24:37,459
‫זהו סיום החקירה.‬

335
00:24:38,293 --> 00:24:39,501
‫הערה למאזין,‬

336
00:24:39,584 --> 00:24:44,126
‫החלטתי ביחס לעובדת קרול דפני קוהל‬

337
00:24:44,209 --> 00:24:47,001
‫מצורפת כאן בדוח כתוב.‬

338
00:24:50,751 --> 00:24:53,334
‫- אפלבי'ס -‬

339
00:25:08,543 --> 00:25:11,084
‫אז… מה את אומרת, קרול?‬

340
00:25:12,293 --> 00:25:14,293
‫זה נחמד.‬
‫-זה נחמד.‬

341
00:25:15,959 --> 00:25:17,084
‫אבל זה נכון.‬

342
00:25:19,126 --> 00:25:20,084
‫באמת.‬

343
00:25:25,418 --> 00:25:27,793
‫- למנהלים בלבד -‬

344
00:25:41,209 --> 00:25:43,918
‫מישהו איבד מפתחות להונדה?‬

345
00:25:44,709 --> 00:25:46,001
‫תודה.‬

346
00:25:46,084 --> 00:25:50,126
‫אני מרגישה שרוב האנשים‬
‫בכלל לא שמים לב כשאני עונדת עגילים.‬

347
00:25:52,543 --> 00:25:54,334
‫לילה טוב, קתלין.‬

348
00:26:18,918 --> 00:26:20,918
‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬