1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:12,240 --> 00:00:19,160 ‫- ריקי ג'רווייס: ארמגדון -‬ 4 00:00:29,080 --> 00:00:30,200 ‫שלום.‬ 5 00:00:31,120 --> 00:00:32,040 ‫תודה.‬ 6 00:00:33,480 --> 00:00:35,120 ‫תודה רבה.‬ 7 00:00:35,120 --> 00:00:38,080 ‫תודה. לא. שקט. זה כבר...‬ 8 00:00:38,560 --> 00:00:39,520 ‫תודה.‬ 9 00:00:39,520 --> 00:00:41,400 ‫לא, אתם מכירים את הנוהל.‬ 10 00:00:42,160 --> 00:00:43,240 ‫תסתמו את הפה.‬ 11 00:00:44,720 --> 00:00:45,760 ‫תודה.‬ 12 00:00:45,760 --> 00:00:47,240 ‫ברוכים הבאים למופע החדש שלי.‬ 13 00:00:47,240 --> 00:00:49,800 ‫למעשה, הוא חדש כל כך שהוא עדיין מתפתח.‬ 14 00:00:49,800 --> 00:00:52,360 ‫יהיו קטעים הערב שלא עשיתי בעבר, טוב?‬ 15 00:00:53,520 --> 00:00:56,200 ‫כל אלתור שאעשה‬ ‫יהיה משהו שלא חשבתי עליו קודם.‬ 16 00:00:57,080 --> 00:00:59,040 ‫ויש לי מחשבות איומות בטירוף.‬ 17 00:01:00,560 --> 00:01:03,080 ‫אבל זה לא בשליטתך. אי אפשר לשלוט במחשבות.‬ 18 00:01:03,080 --> 00:01:04,880 ‫הן מופיעות, ואז זה מאוחר מדי.‬ 19 00:01:04,880 --> 00:01:07,680 ‫יש לך מחשבה, והיא אומרת, "אני מחשבה".‬ 20 00:01:07,680 --> 00:01:09,720 ‫ואתה אומר, "לעזאזל. חשבתי את זה".‬ 21 00:01:11,840 --> 00:01:14,600 ‫ולפעמים המחשבה תאמר, "עכשיו תגיד את זה".‬ 22 00:01:17,000 --> 00:01:18,760 ‫ואני אומר את זה, ו...‬ 23 00:01:18,760 --> 00:01:19,800 ‫נטפליקס.‬ 24 00:01:22,680 --> 00:01:26,200 ‫המופע האחרון שלי, "חלק מהטבע",‬ ‫עלה בנטפליקס בשנה שעברה.‬ 25 00:01:26,200 --> 00:01:27,880 ‫זה עשה המון רעש, נכון?‬ 26 00:01:27,880 --> 00:01:31,880 ‫המון רעש. אנשים אמרו,‬ ‫"אתה לא יכול להגיד את זה".‬ 27 00:01:31,880 --> 00:01:33,880 ‫אתה יכול.‬ 28 00:01:35,240 --> 00:01:36,080 ‫אמרתי.‬ 29 00:01:40,840 --> 00:01:43,480 ‫כן, הרעש הבלתי נמנע,‬ 30 00:01:43,480 --> 00:01:45,880 ‫שהפך אותו לספיישל הכי נצפה של השנה, אז...‬ 31 00:01:47,320 --> 00:01:48,240 ‫למדתי לקח.‬ 32 00:01:49,640 --> 00:01:51,000 ‫לא, באמת למדתי לקח,‬ 33 00:01:51,000 --> 00:01:54,480 ‫ולכן אני אהיה "ווק" מעכשיו.‬ 34 00:01:55,080 --> 00:01:57,120 ‫הגיע הזמן. אני מצטער.‬ 35 00:01:57,120 --> 00:01:58,120 ‫אני באמת "ווק".‬ 36 00:01:58,120 --> 00:02:01,920 ‫ועכשיו שאני "ווק", קודם כול‬ ‫עליי לשנות את הביוגרפיה שלי בטוויטר.‬ 37 00:02:01,920 --> 00:02:04,880 ‫כי כרגע היא פשוט רשימה‬ ‫של שמות התוכניות שיצרתי.‬ 38 00:02:04,880 --> 00:02:08,640 ‫אבל עכשיו שאני "ווק",‬ ‫אני צריך להוסיף את המילה "אנטי-פשיסט",‬ 39 00:02:09,920 --> 00:02:11,920 ‫כדי שאנשים ידעו שאני לא פשיסט,‬ 40 00:02:11,920 --> 00:02:14,840 ‫כי זו בעיה גדולה בימינו.‬ 41 00:02:15,640 --> 00:02:19,440 ‫אנשים פונים אליך ושואלים,‬ ‫"ריק, יצא לך להכניס עיתונאים לכלא?"‬ 42 00:02:19,440 --> 00:02:21,720 ‫אני עונה, "לא". הם עונים, "מעניין".‬ 43 00:02:23,400 --> 00:02:26,360 ‫הם שואלים, "הרגת יהודים בתאי גזים?"‬ ‫אני עונה, "לא".‬ 44 00:02:26,360 --> 00:02:29,280 ‫והם אומרים, "תוסיף את זה לביוגרפיה,‬ ‫דביל מזדיין".‬ 45 00:02:37,000 --> 00:02:38,680 ‫אז, כן, אני לא פשיסט.‬ 46 00:02:38,680 --> 00:02:42,600 ‫זה מוזר להצהיר שאתה לא פשיסט, נכון?‬ ‫אנחנו פשוט מניחים.‬ 47 00:02:42,600 --> 00:02:45,240 ‫לא הייתם ניגשים למישהו ברחוב ואומרים לו.‬ 48 00:02:45,240 --> 00:02:47,240 ‫"דרך אגב, אני לא פשיסט."‬ 49 00:02:47,800 --> 00:02:49,480 ‫זה כאילו שהם מוחים יותר מדי.‬ 50 00:02:49,480 --> 00:02:52,560 ‫זה כמו להיכנס לבית ספר‬ ‫ולומר, "אני לא פדופיל.‬ 51 00:02:52,560 --> 00:02:58,880 ‫"אז תשכחו שבכלל אמרתי את זה.‬ ‫לא יקרה כלום לילדים האלה שמתרוצצים סביבי.‬ 52 00:02:59,760 --> 00:03:04,280 ‫"מבחינתי הם יכולים להתרוצץ בעירום.‬ ‫אני לא פדופיל, אז..."‬ 53 00:03:08,560 --> 00:03:12,920 ‫המילה "פשיסט" השתנתה. בעבר, משמעות המילה‬ 54 00:03:12,920 --> 00:03:16,080 ‫הייתה חבר במשטר רודני ימני קיצוני‬ 55 00:03:16,080 --> 00:03:20,600 ‫שמשתמש במיליטריזם ובאלימות‬ ‫כדי לדכא את זכויות הפרט.‬ 56 00:03:20,600 --> 00:03:24,800 ‫כיום, משמעות המילה "פשיסט"‬ ‫יכולה להיות "אהבתי ציוץ של ג'ו רוגן".‬ 57 00:03:24,800 --> 00:03:26,160 ‫אז...‬ 58 00:03:26,800 --> 00:03:28,880 ‫מילים משתנות, כן?‬ 59 00:03:28,880 --> 00:03:32,160 ‫וזה אחת מהסיבות שאני אהפוך ל"ווק".‬ 60 00:03:32,160 --> 00:03:35,320 ‫מילים משתנות, ואני לא רוצה להישאר מאחור.‬ 61 00:03:35,320 --> 00:03:38,760 ‫אני לא רוצה להיות בסוף‬ ‫כמו סבא שלי בשנות ה-70.‬ 62 00:03:38,760 --> 00:03:41,840 ‫הוא אמר דברים כמו "צבעוניים" ו"קווירים".‬ 63 00:03:42,400 --> 00:03:46,280 ‫למרות שהמילה "קוויר" היא בסדר עכשיו, אז...‬ 64 00:03:46,800 --> 00:03:49,760 ‫אם מחכים מספיק,‬ ‫זה פשוט מסתובב בחזרה לנקודת ההתחלה.‬ 65 00:03:50,960 --> 00:03:53,360 ‫לדעתי, פשוט צריך סבלנות.‬ 66 00:03:55,000 --> 00:03:56,960 ‫אז אפשר להשתמש במילה "קוויר".‬ 67 00:03:56,960 --> 00:04:00,120 ‫עדיין אסור להשתמש בה כשם עצם,‬ ‫אלא רק כשם תואר.‬ 68 00:04:00,120 --> 00:04:02,440 ‫אי אפשר לפנות למישהו ולהגיד, "אתה קוויר",‬ 69 00:04:02,440 --> 00:04:05,400 ‫אבל אפשר לומר,‬ ‫"שמעת על דארן? הוא קוויר עכשיו".‬ 70 00:04:08,880 --> 00:04:10,960 ‫אם אתה בטוח שדארן הוא מתרומם.‬ 71 00:04:12,760 --> 00:04:15,440 ‫אתה לא יכול ללכלך על דארן סתם ככה.‬ 72 00:04:15,440 --> 00:04:16,800 ‫מבינים?‬ 73 00:04:16,800 --> 00:04:21,120 ‫אפשר לתבוע אותך במדינה הזאת‬ ‫על כך שאמרת על מישהו שהוא גיי כשהוא לא,‬ 74 00:04:21,120 --> 00:04:22,440 ‫שזה חוק הומופובי.‬ 75 00:04:22,440 --> 00:04:24,880 ‫אי אפשר לתבוע אותך על ההפך.‬ 76 00:04:24,880 --> 00:04:28,640 ‫אי אפשר לתבוע אותך‬ ‫על כך שאמרת שמישהו לא גיי כשהוא באמת כזה,‬ 77 00:04:28,640 --> 00:04:31,600 ‫וזה נראה לא הוגן, נכון?‬ 78 00:04:31,600 --> 00:04:34,440 ‫אני יכול לגשת‬ ‫לגיי הכי גדול בבריטניה ולומר,‬ 79 00:04:34,440 --> 00:04:36,720 ‫"טוב, אלטון". כן?‬ 80 00:04:38,480 --> 00:04:41,160 ‫הוא יאהב את זה. הוא פאקינג ימות על זה.‬ 81 00:04:41,840 --> 00:04:45,520 ‫אם זה הקטע שלך,‬ ‫אתה רוצה להיות בראש הערמה כמו שאומרים.‬ 82 00:04:45,520 --> 00:04:46,440 ‫נכון?‬ 83 00:04:50,680 --> 00:04:53,160 ‫אני אגיד, "טוב, אלטון". הוא יגיד, "כן".‬ ‫ואני אגיד,‬ 84 00:04:53,160 --> 00:04:55,200 ‫"חה, חה.‬ 85 00:04:55,720 --> 00:04:58,080 ‫"חה, חה. אתה לא גיי."‬ 86 00:04:58,760 --> 00:05:02,160 ‫הוא היה אומר,‬ ‫"בטח שאני גיי. אני אתבע אותך!"‬ 87 00:05:02,160 --> 00:05:04,120 ‫הייתי אומר, "אתה לא יכול".‬ 88 00:05:04,640 --> 00:05:07,560 ‫הוא היה אומר, "שתדע, אני באמת גיי".‬ ‫"אני לא מאמין לך".‬ 89 00:05:07,560 --> 00:05:10,960 ‫הוא היה אומר, "אם אתה לא מאמין,‬ ‫בוא אליי הביתה ותראה מה אני עושה".‬ 90 00:05:15,400 --> 00:05:17,960 ‫כמובן, המילה "קוויר" השתנתה.‬ 91 00:05:17,960 --> 00:05:21,560 ‫שוב, בעבר, משמעות המילה "קוויר" הייתה‬ 92 00:05:21,560 --> 00:05:25,600 ‫מישהו שנמשך לבני המין שלו.‬ 93 00:05:25,600 --> 00:05:26,680 ‫גבר גיי.‬ 94 00:05:26,680 --> 00:05:31,440 ‫היום, המילה "קוויר"‬ ‫יכולה לתאר גבר סטרייט שרוצה קצת תשומת לב.‬ 95 00:05:35,280 --> 00:05:37,920 ‫"אני קוויר עכשיו." "באמת?"‬ 96 00:05:37,920 --> 00:05:42,760 ‫"כן, אני ממש קוויר עכשיו. באמת."‬ 97 00:05:42,760 --> 00:05:45,920 ‫"באמת?" "כן." "מה לגבי החברה שלך?"‬ 98 00:05:45,920 --> 00:05:48,400 ‫"כן, גם היא קווירית. אנחנו פשוט..."‬ 99 00:05:48,880 --> 00:05:51,160 ‫"אנחנו פשוט שני קווירים‬ ‫שעושים קווירינג זה לזה."‬ 100 00:05:53,320 --> 00:05:55,360 ‫"תמצוץ זין." "לא."‬ 101 00:05:56,840 --> 00:05:58,120 ‫"כמו שחשבתי."‬ 102 00:05:59,280 --> 00:06:03,160 ‫"אני לא כזה קוויר." "איזה מין קוויר אתה?"‬ 103 00:06:03,160 --> 00:06:04,600 ‫"צבעתי את השיער בכחול."‬ 104 00:06:05,920 --> 00:06:08,880 ‫"גם סבתא שלי,‬ ‫והיא הייתה מטורפת על זרגים, אז...‬ 105 00:06:09,880 --> 00:06:11,200 ‫"על מה אתה מדבר?"‬ 106 00:06:14,720 --> 00:06:16,440 ‫אין לי שום ראיות לכך.‬ 107 00:06:17,720 --> 00:06:19,880 ‫מעולם לא ניהלנו את השיחה הזאת.‬ 108 00:06:22,920 --> 00:06:25,440 ‫אני מדבר על שינוי משמעות של מילים.‬ 109 00:06:25,440 --> 00:06:27,360 ‫כמו המילה "נכה".‬ 110 00:06:27,360 --> 00:06:30,400 ‫שוב, בעבר, זה היה המונח התקין פוליטית,‬ 111 00:06:30,400 --> 00:06:33,720 ‫המונח הכוללני שנועד לתאר צולעים וכאלה, כן?‬ 112 00:06:35,320 --> 00:06:38,040 ‫אבל אז הם אמרו,‬ ‫"אנחנו רוצים להיות בעלי מוגבלויות".‬ 113 00:06:38,040 --> 00:06:41,840 ‫הם לא רצו להיות בעלי מוגבלויות. הם אמרו...‬ 114 00:06:43,480 --> 00:06:46,200 ‫הם אמרו, "אנחנו רוצים‬ ‫שיפנו אלינו כ'בעלי מוגבלויות'.‬ 115 00:06:46,200 --> 00:06:49,560 ‫"אנחנו לא אוהבים את המונח 'נכים'.‬ ‫אל תשתמשו בו. תגידו 'בעלי מוגבלויות'."‬ 116 00:06:49,560 --> 00:06:50,760 ‫ואנחנו הסכמנו.‬ 117 00:06:50,760 --> 00:06:54,360 ‫זה נהדר. תגידו לי מהם הכללים.‬ ‫אני קפדן כשמדובר בכללים.‬ 118 00:06:54,360 --> 00:06:57,480 ‫אם הייתי על החוף‬ ‫ואישה הייתה באה בריצה ואומרת,‬ 119 00:06:57,480 --> 00:07:02,480 ‫"הצילו! הפעוט הנכה שלי טובע!"‬ ‫הייתי אומר, "סליחה, מה שלך? מה?"‬ 120 00:07:03,400 --> 00:07:05,920 ‫"הפעוט הנכה שלי טובע, והוא לא יודע לשחות."‬ 121 00:07:05,920 --> 00:07:09,560 ‫"רגע. את מתכוונת‬ ‫שהפעוט בעל המוגבלות שלך טובע?"‬ 122 00:07:09,560 --> 00:07:11,440 ‫"כן". הייתי אומר, "הבנתי, אז..."‬ 123 00:07:11,440 --> 00:07:12,400 ‫מת.‬ 124 00:07:12,920 --> 00:07:13,760 ‫מת.‬ 125 00:07:14,320 --> 00:07:17,200 ‫בזבזתי יותר מדי זמן בלהיות "ווק", נכון?‬ 126 00:07:20,440 --> 00:07:22,640 ‫אני "ווק" עכשיו, ואני יכול להוכיח את זה.‬ 127 00:07:22,640 --> 00:07:25,480 ‫הנה. אני אוהב מהגרים לא חוקיים.‬ 128 00:07:25,480 --> 00:07:30,440 ‫כן, תגידו מה שתגידו.‬ ‫לפעמים אני נוסע להעביר את היום בדובר.‬ 129 00:07:30,440 --> 00:07:33,200 ‫אני משקיף על הים,‬ 130 00:07:33,200 --> 00:07:36,080 ‫אני מחפש סירה,‬ ‫ואני רואה דוגית עם כ-60 מהם.‬ 131 00:07:36,080 --> 00:07:38,120 ‫אני אומר, "בואו הנה".‬ 132 00:07:38,640 --> 00:07:42,160 ‫אני מושך אותם לחוף.‬ ‫אני אומר, "קודם נשים וילדים".‬ 133 00:07:42,160 --> 00:07:46,640 ‫"אין נשים וילדים."‬ ‫"רק אתם, חבר'ה? בואו חבר'ה."‬ 134 00:07:50,320 --> 00:07:54,440 ‫אם אני מגיע לשם ואין שום סירה,‬ ‫אני ממש מאוכזב. אני לא...‬ 135 00:07:55,040 --> 00:07:58,560 ‫אני פשוט משוטט לי בעיר, עומד ליד הרמזורים‬ 136 00:07:58,560 --> 00:08:01,040 ‫ומחכה שמשאית גדולה תעצור מולי.‬ 137 00:08:01,040 --> 00:08:05,080 ‫אני מסתכל מתחתיה,‬ ‫ויש שם בחור שנאחז שם ככה.‬ 138 00:08:05,080 --> 00:08:08,080 ‫אני שואל, "לאן אתה מנסה להגיע?"‬ ‫הוא עונה, "לבית של גארי ליניקר".‬ 139 00:08:08,080 --> 00:08:09,600 ‫אני אומר, "זה שם בהמשך".‬ 140 00:08:15,600 --> 00:08:16,440 ‫כן.‬ 141 00:08:17,200 --> 00:08:20,400 ‫זין על גבולות.‬ ‫אנחנו לא צריכים גבולות, נכון?‬ 142 00:08:20,400 --> 00:08:23,120 ‫תהיו כמו הוויקינגים.‬ ‫לא היה אכפת להם מגבולות.‬ 143 00:08:23,120 --> 00:08:25,240 ‫יש בי דם ויקינגים.‬ 144 00:08:25,240 --> 00:08:27,680 ‫בכולנו יש, בגלל כל מעשי האונס שהם ביצעו.‬ 145 00:08:30,320 --> 00:08:34,240 ‫אומרים שזה היה אונס וביזה,‬ ‫אבל אני חושב שזה היה בעיקר בשביל האונס.‬ 146 00:08:34,760 --> 00:08:38,120 ‫אני חושב שהם הוסיפו‬ ‫את עניין הביזה בשביל הנשים.‬ 147 00:08:38,120 --> 00:08:40,280 ‫הם אמרו, "אנחנו יוצאים לבריטניה".‬ 148 00:08:40,280 --> 00:08:42,840 ‫"למה?" "רק כדי לבזוז קצת."‬ 149 00:08:46,520 --> 00:08:47,640 ‫"רק כדי לבזוז?"‬ 150 00:08:47,640 --> 00:08:49,560 ‫"רק כדי לבזוז, מותק."‬ 151 00:08:52,280 --> 00:08:54,600 ‫"בסדר. למה אתה חובש את כובע האונס שלך?"‬ 152 00:08:58,160 --> 00:08:59,920 ‫המופע הזה נקרא "ארמגדון",‬ 153 00:08:59,920 --> 00:09:02,440 ‫והוא עוסק באופן שבו לדעתי האנושות תסתיים,‬ 154 00:09:02,440 --> 00:09:04,600 ‫כי יש רשימה ארוכה של אפשרויות.‬ 155 00:09:04,600 --> 00:09:06,800 ‫אנחנו על פי תהום.‬ 156 00:09:06,800 --> 00:09:13,360 ‫זה יכול להיות כל דבר,‬ ‫מהתחממות גלובלית, התפשטות של מגפה,‬ 157 00:09:14,120 --> 00:09:17,120 ‫מלחמה גרעינית, הטיפשות שלנו, בעצם.‬ 158 00:09:17,120 --> 00:09:20,560 ‫כי אנחנו נעשים טיפשים יותר כמין.‬ ‫אין ספק בכך.‬ 159 00:09:20,560 --> 00:09:24,560 ‫עכשיו אפשר לעשות‬ ‫קורס אוניברסיטאי ב"טיילור סוויפט".‬ 160 00:09:25,200 --> 00:09:28,760 ‫כמה פאקינג נמוך אפשר לרדת מבחינה אקדמית?‬ 161 00:09:28,760 --> 00:09:32,520 ‫יש מכון בלונדון‬ ‫שנקרא "בית הספר לסידור פרחים".‬ 162 00:09:32,520 --> 00:09:35,360 ‫לא האמנתי כשעברתי ליד זה.‬ ‫"בית הספר לסידור..."‬ 163 00:09:35,360 --> 00:09:37,920 ‫הבטתי פנימה, וראיתי אנשים מקשיבים להרצאה.‬ 164 00:09:37,920 --> 00:09:41,320 ‫סידור פרחים! אימא שלי‬ ‫נהגה לקטוף פרחים מהגינה מדי יום,‬ 165 00:09:41,320 --> 00:09:43,680 ‫ושמה אותם באגרטלים ברחבי הבית.‬ 166 00:09:43,680 --> 00:09:48,440 ‫בשום שלב לא היה מישהו שבא ושאל,‬ ‫"מי המזדיינת הלא מוסמכת שעשתה את זה?"‬ 167 00:09:53,880 --> 00:09:57,560 ‫כן, כדור הארץ בבלגן נוראי וזו אשמתי.‬ ‫הדור שלי אשם.‬ 168 00:09:57,560 --> 00:10:00,360 ‫והדור הקודם, דור הבומרס,‬ 169 00:10:00,360 --> 00:10:02,920 ‫שעם כריתת היערות ודלקי המאובנים שלהם‬ 170 00:10:02,920 --> 00:10:06,680 ‫הרסו את שכבת האוזון,‬ ‫העלו את הטמפרטורה בכמה מעלות.‬ 171 00:10:06,680 --> 00:10:11,520 ‫אז טפילים, חיידקים‬ ‫ומגיפות שעוברות מחיות לבני אדם‬ 172 00:10:11,520 --> 00:10:13,480 ‫צפויים להחמיר יותר ויותר.‬ 173 00:10:13,480 --> 00:10:15,480 ‫אם אתה בן 20 עכשיו,‬ 174 00:10:15,480 --> 00:10:20,120 ‫גיל העמידה שלך יהיה שונה מאוד משלי.‬ ‫היו לי את 60 שנות הציוויליזציה הכי טובות.‬ 175 00:10:20,120 --> 00:10:23,080 ‫אבל אם אתה בן 20 עכשיו, בעוד 40 שנה,‬ 176 00:10:23,080 --> 00:10:26,200 ‫אתה תהיה בבית שלך, עוטה מסכה...‬ 177 00:10:26,960 --> 00:10:27,840 ‫ובוכה.‬ 178 00:10:30,760 --> 00:10:32,520 ‫כמו שעושים עכשיו בגלל בדיחות.‬ 179 00:10:41,040 --> 00:10:42,920 ‫אני לא אהיה בסביבה לראות את זה,‬ 180 00:10:42,920 --> 00:10:46,160 ‫אבל אני אבזבז את כל ההון שלי מעכשיו‬ ‫על מטוסים פרטיים‬ 181 00:10:46,160 --> 00:10:48,440 ‫כדי לוודא שזה פאקינג יקרה.‬ 182 00:10:51,920 --> 00:10:55,920 ‫אנחנו נהיה הדור הראשון‬ ‫שהדורות הבאים יקנאו בו.‬ 183 00:10:55,920 --> 00:10:58,080 ‫כי היה לנו את הכול, ואנחנו מנצלים את הכול.‬ 184 00:10:58,080 --> 00:11:02,000 ‫אנחנו מנצלים את כל המים המתוקים.‬ ‫אנחנו מנצלים את כל דלקי המאובנים.‬ 185 00:11:02,000 --> 00:11:04,360 ‫כשבוחנים את ההיסטוריה,‬ ‫אנו נוטים לרחם על בני האדם.‬ 186 00:11:04,360 --> 00:11:08,520 ‫אתה אומר, "איך הם חיו ככה? איך הם התניידו?‬ 187 00:11:08,520 --> 00:11:10,520 ‫"לא היו להם שירותים בתוך הבית."‬ 188 00:11:10,520 --> 00:11:13,160 ‫לי יש תשעה שירותים בבית.‬ 189 00:11:14,960 --> 00:11:17,800 ‫לפעמים אני סתם מוריד את המים בכולם‬ ‫בשביל הצחוקים.‬ 190 00:11:19,240 --> 00:11:20,800 ‫רק כדי שבעוד 40 שנה‬ 191 00:11:20,800 --> 00:11:23,200 ‫גרטה טונברי תצטרך לחרבן מחלון.‬ 192 00:11:28,280 --> 00:11:31,640 ‫יש לי 28 רדיאטורים לחימום.‬ ‫הם תמיד על העוצמה המרבית.‬ 193 00:11:32,160 --> 00:11:34,680 ‫ואז אני מכוון את המזגן על העוצמה המרבית,‬ 194 00:11:34,680 --> 00:11:37,920 ‫ואז הטמפרטורה מתאזנת על 20 מעלות.‬ 195 00:11:37,920 --> 00:11:40,160 ‫זה נעים. החתולה אוהבת את זה ככה.‬ 196 00:11:40,160 --> 00:11:43,200 ‫היא אוהבת שזה על 20 מעלות,‬ ‫ואני מפנק את החתולה שלי.‬ 197 00:11:44,120 --> 00:11:45,680 ‫אני אוהב חתולים. אני נהנה ממנה.‬ 198 00:11:45,680 --> 00:11:48,280 ‫חתולים הם נהדרים, אבל אם נותנים להם לצאת,‬ 199 00:11:48,280 --> 00:11:50,640 ‫הם מביאים הביתה דברים מגעילים.‬ 200 00:11:50,640 --> 00:11:54,080 ‫בשבוע שעבר, החתולה שלי‬ ‫הביאה הביתה תושב ליברפול עם הרפס.‬ 201 00:11:56,040 --> 00:11:59,120 ‫הוא לא היה מת לגמרי,‬ ‫אז נאלצתי לתפוס אותו ברגליים‬ 202 00:11:59,120 --> 00:12:01,240 ‫ולהטיח את הראש שלו בשולחן.‬ 203 00:12:06,720 --> 00:12:09,440 ‫למי אכפת? אם האנושות תימחק היום,‬ 204 00:12:09,440 --> 00:12:12,360 ‫כדור הארץ יחזור להיות גן עדן‬ ‫בתוך כמה מאות שנים.‬ 205 00:12:12,360 --> 00:12:15,120 ‫אם לא יהיו עוד דבורים, נהפוך למדבר לנצח.‬ 206 00:12:15,120 --> 00:12:16,760 ‫אנחנו לא כאלה חשובים.‬ 207 00:12:16,760 --> 00:12:19,760 ‫אנחנו רק זן של קוף נרקיסיסטי.‬ 208 00:12:19,760 --> 00:12:23,440 ‫יש אנשים ברשתות החברתיות‬ ‫שמתעצבנים כשאני אומר שאנחנו קופים.‬ 209 00:12:23,440 --> 00:12:25,680 ‫אתם יודעים, טיפוסים דתיים, אמריקאים.‬ 210 00:12:27,880 --> 00:12:29,120 ‫בחור אחד כתב לי,‬ 211 00:12:29,120 --> 00:12:31,600 ‫"דבר בשם עצמך. אני לא קוף."‬ 212 00:12:31,600 --> 00:12:33,760 ‫כתבתי בחזרה, "אתה כן. כולנו קופים".‬ 213 00:12:33,760 --> 00:12:37,400 ‫הוא אמר, "לא. מה הגורילות השיגו?‬ ‫אנחנו הלכנו על הירח".‬ 214 00:12:37,400 --> 00:12:40,400 ‫עניתי לו, "מה זאת אומרת 'אנחנו'?‬ ‫אתה לא עשית כלום.‬ 215 00:12:41,680 --> 00:12:43,360 ‫"טעית באיות המילה 'ירח'."‬ 216 00:12:46,560 --> 00:12:50,400 ‫זה מוזר כשאנשים‬ ‫זוקפים לזכותם הישגים של כל המין האנושי,‬ 217 00:12:50,400 --> 00:12:52,880 ‫כי זה מה שקידם את הציוויליזציה,‬ 218 00:12:52,880 --> 00:12:54,680 ‫כמה גאונים לאורך הדרך.‬ 219 00:12:54,680 --> 00:12:58,520 ‫יש שמונה מיליארד אנשים על הכוכב הזה.‬ ‫רובנו לא עושים כלום.‬ 220 00:12:58,520 --> 00:13:00,280 ‫אנחנו אוכלים, מחרבנים ומתים.‬ 221 00:13:00,840 --> 00:13:03,000 ‫אם מטאור היה בדרכו לכדור הארץ‬ 222 00:13:03,000 --> 00:13:04,400 ‫שצפוי היה להרוס אותו,‬ 223 00:13:04,400 --> 00:13:06,880 ‫ארבעה מיליארד אנשים היו יורדים על ברכיהם‬ 224 00:13:06,880 --> 00:13:10,720 ‫ומתפללים לאל שלהם,‬ ‫וכמה מאות מדענים היו מחפשים דרך‬ 225 00:13:10,720 --> 00:13:13,040 ‫להביא את ברוס ויליס לשם כדי שיעצור אותו.‬ 226 00:13:14,760 --> 00:13:16,920 ‫תפילה היא רעיון תמוה בעיניי.‬ 227 00:13:17,560 --> 00:13:19,080 ‫אני לא מבין איך אלוהים מחליט.‬ 228 00:13:19,080 --> 00:13:22,320 ‫המון אנשים מתפללים בבת אחת‬ ‫כדי לבקש דברים שונים.‬ 229 00:13:22,320 --> 00:13:26,520 ‫האם הרעיון הטוב ביותר מנצח,‬ ‫או שזו החלטה דמוקרטית?‬ 230 00:13:26,520 --> 00:13:30,800 ‫כלומר, האם הוא בוחן כל עניין וחושב,‬ ‫"טוב. הצבעות נגד ובעד".‬ 231 00:13:30,800 --> 00:13:33,720 ‫אם זו החלטה דמוקרטית, אנחנו בצרות.‬ ‫אנחנו מדינה זעירה.‬ 232 00:13:33,720 --> 00:13:36,520 ‫בפעם הבאה שתהיה אזהרת שיטפונות‬ ‫בדרום-מערב אנגליה,‬ 233 00:13:36,520 --> 00:13:38,880 ‫אם כולנו נגיד, "מקווים שכולם בסדר",‬ 234 00:13:38,880 --> 00:13:41,720 ‫ואז כל תושבי סין יגידו, "זין על בריסטול..."‬ 235 00:13:45,200 --> 00:13:46,840 ‫יש מיליארד מהם, נכון?‬ 236 00:13:47,960 --> 00:13:49,440 ‫עוד על סין בהמשך.‬ 237 00:13:55,080 --> 00:13:58,440 ‫כן, תפילות תמיד נראו בעיניי מוזרות למדי.‬ 238 00:13:58,440 --> 00:14:03,200 ‫למשל, אם אני פוגש חבר או שכן,‬ ‫ואני יודע שיש לו ילד קטן,‬ 239 00:14:03,200 --> 00:14:05,440 ‫ואני שואל, "מה שלומו?"‬ 240 00:14:05,440 --> 00:14:09,040 ‫והוא אומר, "לא טוב. הוא בטיפול נמרץ.‬ 241 00:14:09,560 --> 00:14:12,920 ‫"לא ברור אם הוא יתגבר על זה,‬ ‫אבל אני מתפלל בכל לילה."‬ 242 00:14:12,920 --> 00:14:14,560 ‫מה שאני עושה כניסוי...‬ 243 00:14:20,880 --> 00:14:22,200 ‫אני הולך הביתה,‬ 244 00:14:22,200 --> 00:14:24,720 ‫ומתפלל פעמיים שהוא לא יתגבר על זה.‬ 245 00:14:28,840 --> 00:14:30,120 ‫אני לא עושה את זה.‬ 246 00:14:33,360 --> 00:14:37,080 ‫בנימה רצינית, עשיתי הרבה‬ ‫סרטוני הודעות לאחרונה‬ 247 00:14:37,080 --> 00:14:38,760 ‫לילדים שחולים במחלה סופנית.‬ 248 00:14:39,400 --> 00:14:41,480 ‫רק אם הם מבקשים, מן הסתם.‬ 249 00:14:43,200 --> 00:14:45,880 ‫אני לא מתפרץ לבתי חולים‬ ‫ואומר, "תתעורר, קירח.‬ 250 00:14:47,800 --> 00:14:50,160 ‫"תראה, אני עושה טוורקינג בטיקטוק. תראה."‬ 251 00:14:52,600 --> 00:14:54,960 ‫לא. עשיתי הרבה סרטונים כאלה במהלך המגפה.‬ 252 00:14:54,960 --> 00:14:57,800 ‫אני מניח שזה נועד‬ ‫לאנשים שלא יכלו לפגוש את משפחותיהם.‬ 253 00:14:57,800 --> 00:15:01,640 ‫זה היה דרך עמותת "משאלת לב".‬ ‫מכירים אותם? הם נהדרים.‬ 254 00:15:01,640 --> 00:15:03,760 ‫הם מגשימים משאלות לילדים גוססים,‬ 255 00:15:03,760 --> 00:15:07,240 ‫ואני תמיד מסכים כשמבקשים,‬ ‫ומתחיל את הסרטון באותן מילים.‬ 256 00:15:07,240 --> 00:15:09,520 ‫אני שואל, "למה לא ביקשת להחלים?‬ 257 00:15:13,880 --> 00:15:15,560 ‫"אתה פאקינג מפגר בנוסף לכך?"‬ 258 00:15:19,320 --> 00:15:21,040 ‫גם את זה אני לא עושה, בסדר?‬ 259 00:15:21,600 --> 00:15:23,720 ‫אלה בדיחות, בסדר?‬ 260 00:15:23,720 --> 00:15:27,880 ‫אני בכלל לא משתמש‬ ‫במילה שמתחילה במ"ם בחיים האמיתיים.‬ 261 00:15:27,880 --> 00:15:30,240 ‫"הרגע השתמשת בה." "כן, בבדיחה.‬ 262 00:15:30,240 --> 00:15:33,200 ‫"אלה לא החיים האמיתיים, נכון?‬ ‫אני משחק תפקיד."‬ 263 00:15:33,200 --> 00:15:36,520 ‫"נשמעת די משכנע." "כן, כי אני טוב בזה."‬ 264 00:15:38,240 --> 00:15:40,600 ‫לא היית מאשים מישהו מתחום אמנות אחר.‬ 265 00:15:40,600 --> 00:15:44,320 ‫לא היית אומר לסר אנתוני הופקינס,‬ ‫"ראיתי אותך ב'שתיקת הכבשים'.‬ 266 00:15:44,320 --> 00:15:48,640 ‫"אז אתה קניבל, מה?" "לא, גילמתי תפקיד."‬ 267 00:15:49,720 --> 00:15:51,520 ‫"זה היה נראה די משכנע." "כן".‬ 268 00:15:52,760 --> 00:15:55,840 ‫הוא טוב בזה, ואני טוב בזה,‬ ‫ולכן אני עושה זאת היטב.‬ 269 00:15:55,840 --> 00:15:58,320 ‫תארו לעצמכם שהייתי בא הנה‬ ‫ועושה דברים לא טוב במיוחד,‬ 270 00:15:58,320 --> 00:15:59,680 ‫כדי שתדעו שאני מתבדח.‬ 271 00:15:59,680 --> 00:16:01,040 ‫זה יהיה פאקינג מפגר.‬ 272 00:16:05,640 --> 00:16:10,880 ‫מישהו טרח לשאול את הדולפינים‬ ‫אם זה בסדר מבחינתם לשחות עם ילדים גוססים?‬ 273 00:16:11,400 --> 00:16:13,880 ‫מבינים? כי אין מצב שהם נהנים מזה.‬ 274 00:16:13,880 --> 00:16:15,200 ‫הם שם במים,‬ 275 00:16:15,200 --> 00:16:19,480 ‫ופתאום מישהו זורק עליהם‬ ‫ערימה שלמה של נערים חיוורים שמתעוותים להם.‬ 276 00:16:20,200 --> 00:16:24,560 ‫והדולפין כזה, "מה זה, לעזאזל? אלוהים".‬ 277 00:16:26,080 --> 00:16:28,040 ‫"תן לו לעשות את זה." "מה לעזאזל?"‬ 278 00:16:29,000 --> 00:16:30,200 ‫"כולם גוססים."‬ 279 00:16:30,200 --> 00:16:33,480 ‫"ממה? ההוא תקע את האצבעות שלו‬ ‫בפתח הנשיפה שלי."‬ 280 00:16:35,640 --> 00:16:38,840 ‫"לא נשאר לו עוד הרבה זמן."‬ ‫"גם לי לא אם לא אוכל לנשום."‬ 281 00:16:44,400 --> 00:16:47,560 ‫זה עצוב מאוד, אבל כולנו מתים.‬ 282 00:16:47,560 --> 00:16:50,000 ‫כולנו יודעים שאנחנו נמות, וכולנו מתים,‬ 283 00:16:50,000 --> 00:16:53,040 ‫אז לא משנה אם נמות בזה אחר זה,‬ 284 00:16:53,040 --> 00:16:55,480 ‫או כולנו בבת אחת בארמגדון אחד גדול.‬ 285 00:16:55,480 --> 00:16:57,760 ‫התוצאה היא שיום אחד כולנו נמות,‬ 286 00:16:57,760 --> 00:16:59,480 ‫וכולנו נהיה מתים לנצח.‬ 287 00:16:59,480 --> 00:17:01,520 ‫הספקתי להיות בהרבה לוויות.‬ 288 00:17:01,520 --> 00:17:04,800 ‫כשאתה חי עד גיל מבוגר,‬ ‫אתה מכיר הרבה אנשים, והם מתים.‬ 289 00:17:04,800 --> 00:17:07,680 ‫אין לי בעיה עם לוויות, כי זה הסוף.‬ 290 00:17:07,680 --> 00:17:09,720 ‫אתם מבינים? אני שונא חתונות.‬ 291 00:17:10,200 --> 00:17:13,840 ‫לעזאזל. כל כך הרבה תקווה. אתם מבינים?‬ 292 00:17:14,560 --> 00:17:16,440 ‫והם תלותיים ויהירים.‬ 293 00:17:16,440 --> 00:17:20,520 ‫הם שואלים, "אנחנו מתחתנים,‬ ‫רוצה לבוא ולהסתכל עלינו במשך 12 שעות?"‬ 294 00:17:20,520 --> 00:17:22,160 ‫"לא. לעזאזל, לא."‬ 295 00:17:23,400 --> 00:17:25,280 ‫אפילו ההזמנה יהירה.‬ 296 00:17:25,280 --> 00:17:27,960 ‫היא מנוסחת כמו צו מלכותי.‬ ‫"מתכבדים להזמינכם..."‬ 297 00:17:27,960 --> 00:17:30,720 ‫זה לא כבוד.‬ ‫אני לא רוצה לבוא לחתונה המחורבנת שלכם.‬ 298 00:17:30,720 --> 00:17:31,640 ‫אתם מבינים?‬ 299 00:17:32,680 --> 00:17:36,480 ‫ואז אתה אומר, "בסדר. כן. מתי זה?"‬ ‫הם עונים, "בעוד שנתיים".‬ 300 00:17:37,440 --> 00:17:39,880 ‫הם יודעים שאין לך תירוץ לעוד שנתיים.‬ 301 00:17:40,960 --> 00:17:44,160 ‫אז נותר לך לקוות שאחד מהם ימות. מבינים?‬ 302 00:17:44,800 --> 00:17:47,800 ‫אז אתה אומר, "כן, אני אגיע. איפה זה יהיה?"‬ 303 00:17:47,800 --> 00:17:50,200 ‫והם אומרים, "הודו". "לכו תזדיינו!"‬ 304 00:17:51,200 --> 00:17:53,920 ‫אני לא אקבל זריקות‬ ‫בשביל מניאקים משעממים כמוכם.‬ 305 00:17:55,360 --> 00:17:57,720 ‫יש לי משפחה גדולה, משפחה מורחבת גדולה.‬ 306 00:17:57,720 --> 00:18:00,480 ‫תמיד מישהו מתחתן.‬ ‫הם יודעים שלא חסר לי מזומן,‬ 307 00:18:00,480 --> 00:18:04,520 ‫אז אני כבר לא יכול לתת ערכת תה.‬ ‫הם מצפים שאקנה להם את הבית הראשון שלהם.‬ 308 00:18:06,320 --> 00:18:08,680 ‫יש לי משפחה גדולה,‬ ‫כי יש לי אחים ואחיות גדולים.‬ 309 00:18:08,680 --> 00:18:10,880 ‫לכל אחד יש ילדים, ולילדים שלהם יש ילדים,‬ 310 00:18:10,880 --> 00:18:14,800 ‫ולילדים שלהם יש המון ילדים,‬ ‫כי אנחנו בעיקרון פשוטי עם.‬ 311 00:18:15,320 --> 00:18:18,160 ‫יש תינוק חדש בכל חג מולד.‬ ‫זו אחת מהמשפחות האלה.‬ 312 00:18:18,160 --> 00:18:19,440 ‫כל הבית מלא באנשים,‬ 313 00:18:19,440 --> 00:18:22,080 ‫אני שואל, "של מי זה? שלך? כל הכבוד".‬ 314 00:18:22,080 --> 00:18:24,640 ‫אני לא מכיר אותו‬ ‫ואני לא מכיר אותה. מבינים?‬ 315 00:18:25,200 --> 00:18:27,840 ‫אבל בשנים האחרונות‬ 316 00:18:27,840 --> 00:18:31,680 ‫פגשתי כל אחד בנפרד, בפרטיות,‬ 317 00:18:31,680 --> 00:18:36,120 ‫ואמרתי לכל אחד‬ ‫שאני משאיר את כל ההון שלי רק לו,‬ 318 00:18:36,840 --> 00:18:38,280 ‫אבל ביקשתי שישמור את זה בסוד.‬ 319 00:18:38,280 --> 00:18:39,680 ‫אז כולם אוהבים אותי.‬ 320 00:18:40,480 --> 00:18:41,640 ‫אני לא כותב צוואה,‬ 321 00:18:41,640 --> 00:18:44,440 ‫אז הלוויה שלי תהיה מרחץ דמים.‬ 322 00:18:49,120 --> 00:18:52,680 ‫אני בגיל שבו אנשים שואלים‬ ‫איך אני מתכנן שתיראה הלוויה שלי.‬ 323 00:18:52,680 --> 00:18:55,240 ‫אפילו עיתונאים שואלים,‬ ‫"איך תהיה הלוויה?" אני אומר,‬ 324 00:18:55,240 --> 00:18:57,600 ‫"אני לא מתכנן אותה." "לא?" "לא, זה מדכא.‬ 325 00:18:57,600 --> 00:19:00,720 ‫"וגם לא אכפת לי. אני אהיה מת."‬ ‫"לא אכפת לך מה חושבים עליך?"‬ 326 00:19:00,720 --> 00:19:01,920 ‫"לא, אני אהיה מת."‬ 327 00:19:01,920 --> 00:19:04,080 ‫"מה עם המורשת שלך?" "זין על המורשת שלי."‬ 328 00:19:04,080 --> 00:19:05,680 ‫אתה לא יכול לתכנן את המורשת שלך.‬ 329 00:19:05,680 --> 00:19:09,040 ‫אני חושב על כל האנשים‬ ‫שמתו במחשבה שיאהבו אותם לנצח.‬ 330 00:19:09,040 --> 00:19:12,880 ‫אנשים מוכרים אומרים,‬ ‫"יש פסל שלי בכיכר העיר".‬ 331 00:19:12,880 --> 00:19:16,880 ‫ועכשיו מפילים פסלים.‬ ‫"תפילו את הפסל המזוין הזה". "למה?"‬ 332 00:19:16,880 --> 00:19:19,760 ‫"הוא היה סוחר עבדים.‬ ‫תפילו את הפסל המזוין."‬ 333 00:19:19,760 --> 00:19:23,280 ‫"שנהרוס גם את בית החולים שהוא בנה?"‬ ‫"לא, תניחו לבית החולים.‬ 334 00:19:25,600 --> 00:19:28,120 ‫"פשוט תפילו את הפסל המזוין."‬ 335 00:19:33,360 --> 00:19:35,560 ‫"תפילו את הפסל ותשליכו אותו לתעלה."‬ 336 00:19:35,560 --> 00:19:39,160 ‫"הוא בנה גם את התעלה."‬ ‫"לא משנה. פשוט תפילו את הפסל המזוין."‬ 337 00:19:41,280 --> 00:19:43,200 ‫אני לא חושב שצריך לטייח את ההיסטוריה.‬ 338 00:19:43,200 --> 00:19:46,400 ‫אם מגלים עובדה חדשה, תוסיפו אותה.‬ ‫אם כתוב על פסל,‬ 339 00:19:46,400 --> 00:19:49,480 ‫"לורד וימסי. סוחר, פילנתרופ."‬ 340 00:19:49,480 --> 00:19:50,920 ‫תוסיפו, "קצת גזען".‬ 341 00:19:52,680 --> 00:19:55,120 ‫וכשמדובר בלוחות הכחולים על בתים, תכתבו,‬ 342 00:19:55,120 --> 00:19:59,120 ‫"סר רוברט ספיוק גר כאן.‬ ‫סופר, משורר, פדופיל."‬ 343 00:20:04,680 --> 00:20:07,920 ‫אני חושב שאנחנו חיים יותר מדי זמן.‬ ‫לכן יש לנו זמן לדאוג לגבי כל זה.‬ 344 00:20:07,920 --> 00:20:10,000 ‫לא נועדנו לחיות כל כך הרבה זמן.‬ 345 00:20:10,640 --> 00:20:11,640 ‫כמין,‬ 346 00:20:11,640 --> 00:20:15,080 ‫אנחנו בני כ-300,000 שנה, כהומו ספיינס.‬ 347 00:20:15,080 --> 00:20:18,360 ‫התקיימנו בתור קופי אדם‬ ‫במשך כמה מיליוני שנים, וכמובן,‬ 348 00:20:18,360 --> 00:20:20,600 ‫יחד עם כל צורת חיים שקיימת כיום,‬ 349 00:20:20,600 --> 00:20:23,360 ‫אנחנו מתפתחים במשך‬ ‫שלושה וחצי מיליארד שנים.‬ 350 00:20:23,360 --> 00:20:25,560 ‫כל מה שקיים בימינו‬ 351 00:20:25,560 --> 00:20:29,720 ‫נבע מאותו גוש קטן של חומר אורגני‬ ‫לפני שלושה וחצי מיליארד שנים.‬ 352 00:20:29,720 --> 00:20:34,120 ‫לכן מעצבן אותי כשאנשים אומרים,‬ ‫"אנחנו, בני האדם, הכי מפותחים".‬ 353 00:20:34,120 --> 00:20:35,200 ‫אנחנו לא.‬ 354 00:20:35,200 --> 00:20:38,480 ‫אנחנו לא מפותחים יותר‬ ‫מהחשופית או מהחילזון.‬ 355 00:20:38,480 --> 00:20:41,760 ‫אנשים אומרים, "תראו אותם".‬ ‫כן, הם דייקו כבר בהתחלה.‬ 356 00:20:41,760 --> 00:20:44,600 ‫הטבע ממשיך לבחון אותם. "אתה רוצה עיניים?"‬ 357 00:20:44,600 --> 00:20:45,520 ‫"לא."‬ 358 00:20:48,480 --> 00:20:50,720 ‫"לא ממש. לא."‬ 359 00:20:52,440 --> 00:20:54,760 ‫יש דבר אחד שהבחנתי בו בחשופית ובחילזון.‬ 360 00:20:54,760 --> 00:20:56,800 ‫בואו לא נתחכם ונדבר בכנות.‬ 361 00:20:57,320 --> 00:21:01,800 ‫החילזון הוא בעצם חשופית‬ ‫עם קונכייה מעליו, נכון?‬ 362 00:21:01,800 --> 00:21:05,720 ‫אבל אם מושכים את הקונכייה מהחילזון,‬ ‫הוא מתחיל להשתגע...‬ 363 00:21:07,920 --> 00:21:09,680 ‫"אני גוסס!"‬ 364 00:21:09,680 --> 00:21:12,720 ‫והחשופית אומרת,‬ ‫"ברוך הבא לעולם האמיתי, מזדיין".‬ 365 00:21:16,440 --> 00:21:19,520 ‫אז אנחנו קיימים בערך 300,000 שנה.‬ 366 00:21:19,520 --> 00:21:21,040 ‫במהלך רוב התקופה הזאת,‬ 367 00:21:21,040 --> 00:21:24,480 ‫תוחלת החיים שלנו‬ ‫הייתה זהה לזו של שאר קופי האדם בטבע.‬ 368 00:21:24,480 --> 00:21:26,680 ‫שלושים וחמש, ארבעים, למי שהתמזל מזלו.‬ 369 00:21:26,680 --> 00:21:30,160 ‫אתה נולד, אתה גדל,‬ ‫אתה מזדווג, אתה משחק עם הילדים שלך.‬ 370 00:21:30,160 --> 00:21:31,680 ‫אתה נחתך ושואל, "מה זה?"‬ 371 00:21:31,680 --> 00:21:32,600 ‫מת.‬ 372 00:21:34,040 --> 00:21:36,840 ‫כיום, בזכות אנטיביוטיקה ותרופות‬ ‫הגדלנו את תוחלת החיים.‬ 373 00:21:36,840 --> 00:21:40,600 ‫ילד שנולד היום צפוי לחיות עד בערך גיל 100.‬ 374 00:21:41,280 --> 00:21:43,520 ‫ומדענים אמרו שבקרוב זה יהיה בערך 120.‬ 375 00:21:44,280 --> 00:21:46,560 ‫המדע גם אמר שבעתיד הקרוב,‬ 376 00:21:46,560 --> 00:21:49,200 ‫הקפדה על טיפול נאות‬ 377 00:21:49,200 --> 00:21:53,240 ‫תוכל להבטיח שבני האדם‬ ‫יוכלו לחיות עד גיל 150.‬ 378 00:21:53,760 --> 00:21:58,240 ‫וזה מדהים, עד שנזכרים‬ ‫שיש לנו מספר קבוע של תאי מוח,‬ 379 00:21:58,240 --> 00:22:00,440 ‫שאנחנו מאבדים מבלי שאפשר לשחזר אותם.‬ 380 00:22:00,440 --> 00:22:05,360 ‫אז בעתיד יהיו 15 מיליארד איש על כדור הארץ.‬ 381 00:22:05,360 --> 00:22:09,480 ‫חצי מהם יהיו בני יותר מ-100,‬ ‫וכולם יהיו חולים באלצהיימר.‬ 382 00:22:09,480 --> 00:22:14,320 ‫זה יהיה כמו "שחר המתים".‬ ‫זה יהיה פאקינג נורא.‬ 383 00:22:15,320 --> 00:22:19,440 ‫דודה שלי מתה מאלצהיימר.‬ ‫אני לא יודע איך מתים מאלצהיימר.‬ 384 00:22:19,440 --> 00:22:21,720 ‫היא שכחה לחיות. טוב?‬ 385 00:22:23,960 --> 00:22:26,840 ‫בשנים האחרונות היא גרה במוסד סיעודי,‬ 386 00:22:26,840 --> 00:22:30,360 ‫ובן דודתי, הילד היחיד שלה,‬ ‫נהג לבקר אותה פעם בשבוע.‬ 387 00:22:30,360 --> 00:22:33,040 ‫זה נעשה מדכא יותר כי היא לא זיהתה אותו,‬ 388 00:22:33,040 --> 00:22:35,680 ‫ואז היא לא ידעה מי היא, ואז היא מתה.‬ 389 00:22:35,680 --> 00:22:38,960 ‫ובלוויה העלינו זיכרונות מהימים הטובים.‬ 390 00:22:38,960 --> 00:22:42,760 ‫כמה מהדברים המצחיקים והמבולבלים‬ ‫שהיא אמרה ועשתה.‬ 391 00:22:42,760 --> 00:22:45,760 ‫הבנו שזו ודאי הייתה תחילתה של המחלה‬ 392 00:22:45,760 --> 00:22:47,520 ‫לפני שהיא אובחנה.‬ 393 00:22:47,520 --> 00:22:49,200 ‫זה סיפור אמיתי.‬ 394 00:22:49,200 --> 00:22:53,320 ‫פעם בן דודה שלי חזר הביתה מהעבודה,‬ ‫הוא נכנס, והיא אמרה,‬ 395 00:22:53,320 --> 00:22:55,960 ‫"הארוחה שלך בתנור. כבר אכלתי את שלי."‬ 396 00:22:55,960 --> 00:22:57,640 ‫הוא אמר, "תודה, אימא".‬ 397 00:22:57,640 --> 00:22:59,520 ‫זה היה פאי דגים, כן?‬ 398 00:22:59,520 --> 00:23:03,160 ‫הוא אכל את פאי הדגים,‬ ‫ואז הוא אמר, "אלוהים". הוא רץ למעלה...‬ 399 00:23:04,920 --> 00:23:07,000 ‫הקיא. הוא ירד חזרה למטה‬ 400 00:23:07,000 --> 00:23:10,280 ‫ואמר, "אימא, הדג מקולקל.‬ ‫זה עשה לי הקאה נוראית".‬ 401 00:23:10,280 --> 00:23:12,680 ‫והיא אמרה, "כן, גם אני ממש הקאתי".‬ 402 00:23:18,120 --> 00:23:21,520 ‫בדקתי את שיעורי תמותת תינוקות לאחרונה.‬ 403 00:23:23,080 --> 00:23:27,000 ‫לצורך מחקר. זה לא איזה פטיש מזוין. כאילו...‬ 404 00:23:29,960 --> 00:23:34,440 ‫סיכויי ההישרדות של ילד שנולד היום בבריטניה‬ 405 00:23:34,440 --> 00:23:37,800 ‫הם 99.8 אחוזים, וזה מדהים.‬ 406 00:23:37,800 --> 00:23:40,040 ‫חשבתי, "זה רלוונטי רק למערב המפונק?"‬ 407 00:23:40,040 --> 00:23:45,680 ‫חיפשתי מה קורה במדינות עולם שלישי,‬ ‫ואפילו באפריקה זה 96.5 אחוז.‬ 408 00:23:45,680 --> 00:23:47,160 ‫בטבע הפראי של אפריקה,‬ 409 00:23:47,160 --> 00:23:49,840 ‫במקום שבו כולם רוצים לאכול תינוק שרק נולד...‬ 410 00:23:49,840 --> 00:23:54,160 ‫תינוקות הם גם ככה פגיעים.‬ ‫באפריקה, תינוק יכול להיוולד בבקתת בוץ.‬ 411 00:23:54,160 --> 00:23:56,440 ‫יש אריה בחוץ. הוא מכוסה בדם,‬ 412 00:23:56,440 --> 00:24:00,720 ‫והם לא יכולים לשטוף אותו כי אין להם מים.‬ ‫וכבר יש לו איידס!‬ 413 00:24:01,960 --> 00:24:02,920 ‫עכשיו...‬ 414 00:24:03,960 --> 00:24:06,440 ‫כשהבדיחה הזו תהיה בנטפליקס...‬ 415 00:24:08,640 --> 00:24:09,880 ‫היא תהיה מתוחכמת.‬ 416 00:24:10,840 --> 00:24:14,800 ‫תהיה בה פואנטה סטירית, לטענתי.‬ 417 00:24:15,640 --> 00:24:18,240 ‫אבל עד אז, כל מה שיש לי זה,‬ 418 00:24:18,240 --> 00:24:20,600 ‫"הא! לתינוק יש איידס."‬ 419 00:24:21,160 --> 00:24:25,600 ‫אני יודע שזה מצחיק. אני רק צריך להבין למה.‬ 420 00:24:27,080 --> 00:24:28,880 ‫תשאירו לי את זה.‬ 421 00:24:29,640 --> 00:24:33,760 ‫חוץ מזה, עד שזה יגיע לנטפליקס,‬ ‫אני אופיע באולמות ברחבי העולם,‬ 422 00:24:33,760 --> 00:24:35,960 ‫הבדיחה תעורר תגובות, אנשים יצחקו ממנה.‬ 423 00:24:35,960 --> 00:24:39,560 ‫אז אם את אישה אפריקאית,‬ ‫ובדיוק ילדת תינוק באפריקה,‬ 424 00:24:39,560 --> 00:24:42,600 ‫והרופא אומר, "מצטער, לתינוק שלך יש איידס".‬ 425 00:24:42,600 --> 00:24:45,240 ‫את אומרת, "אלוהים אדירים".‬ ‫את שם... לתינוק יש...‬ 426 00:24:45,240 --> 00:24:48,800 ‫את שם עם בעלך ואומרת לו,‬ ‫"לתינוק שלנו יש איידס, ג'ף".‬ 427 00:24:48,800 --> 00:24:49,720 ‫ג'ף...‬ 428 00:24:56,440 --> 00:24:58,640 ‫"אני יודע, טרייסי. גם לי יש, יקירתי."‬ 429 00:25:02,200 --> 00:25:05,320 ‫"לתינוק שלנו יש איידס.‬ ‫שנצפה בקומדיה שתעודד אותנו?"‬ 430 00:25:05,320 --> 00:25:07,920 ‫"כן. בנטפליקס?" "כן."‬ 431 00:25:08,560 --> 00:25:10,240 ‫"מה, ריקי ג'רווייס?" "ברור".‬ 432 00:25:11,640 --> 00:25:15,600 ‫הם עצובים שלתינוק שלהם יש איידס,‬ ‫אבל הם צופים וצוחקים...‬ 433 00:25:15,600 --> 00:25:16,720 ‫"ארמגדון..."‬ 434 00:25:16,720 --> 00:25:19,600 ‫ואז מגיעים לקטע, "הא! לתינוק יש איידס".‬ 435 00:25:19,600 --> 00:25:24,160 ‫והיא אומרת, "אלוהים. ג'ף,‬ ‫למה כולם צוחקים עלינו‬ 436 00:25:24,160 --> 00:25:25,960 ‫"ועל התינוק עם האיידס שלנו?"‬ 437 00:25:25,960 --> 00:25:28,640 ‫וג'ף אומר, "הם לא צוחקים עלינו ישירות."‬ 438 00:25:28,640 --> 00:25:33,320 ‫היא אומרת, "הם כן. הם נתנו לנו שמות והכול.‬ ‫הם ממש צוחקים עלינו בקטע הזה".‬ 439 00:25:36,680 --> 00:25:41,280 ‫וג'ף אומר, "אבל אנחנו זוג דמיוני‬ ‫עם תינוק דמיוני שיש לו איידס.‬ 440 00:25:41,280 --> 00:25:43,480 ‫"כל מי שנפגע מזה הוא פאקינג אידיוט."‬ 441 00:25:45,280 --> 00:25:47,760 ‫ואז הוא אומר, "לפחות הוא לא עשה את המבטא".‬ 442 00:25:48,480 --> 00:25:49,320 ‫אז...‬ 443 00:25:51,600 --> 00:25:55,760 ‫ואז היא אומרת,‬ ‫"כן, אבל רק כי ג'יין התחננה שלא יעשה".‬ 444 00:25:58,520 --> 00:26:00,080 ‫זה מצחיק כי זה נכון.‬ 445 00:26:05,640 --> 00:26:08,160 ‫אני חושב שאנחנו מקבלים‬ ‫את חוש ההומור שלנו מהורינו,‬ 446 00:26:08,160 --> 00:26:09,880 ‫בין אם במודע או לא.‬ 447 00:26:09,880 --> 00:26:13,240 ‫בעיקר ילדים ממעמד הפועלים.‬ ‫בעיקר מאימהות ממעמד הפועלים.‬ 448 00:26:13,240 --> 00:26:15,640 ‫כי הן עסוקות. הן עושות הכול.‬ 449 00:26:15,640 --> 00:26:18,720 ‫הן דואגות לגברים,‬ ‫מגדלות ילדים, הולכות לעבודה,‬ 450 00:26:18,720 --> 00:26:20,720 ‫מצילות את העולם. אין להם זמן.‬ 451 00:26:20,720 --> 00:26:23,280 ‫הן צריכות להפחיד את ילדיהן‬ ‫כדי שיתנהגו יפה.‬ 452 00:26:23,280 --> 00:26:26,760 ‫הם צריכים ללכת למקומות אפלים‬ ‫כדי לזעזע אותם ובכך להציל אותם ממוות.‬ 453 00:26:26,760 --> 00:26:29,920 ‫יודעים למה אני מתכוון? אז... כשהייתי קטן,‬ 454 00:26:29,920 --> 00:26:32,560 ‫אם אימא שלי הייתה מגישה מנה שלא אהבתי,‬ 455 00:26:32,560 --> 00:26:35,120 ‫כמו תפוחי אדמה מבושלים‬ ‫במקום צ'יפס בכל יום,‬ 456 00:26:35,120 --> 00:26:36,760 ‫והייתי אומר, "אני לא אוהב את זה".‬ 457 00:26:36,760 --> 00:26:39,040 ‫אימא שלי הייתה אומרת מייד, "אתה תאהב.‬ 458 00:26:39,040 --> 00:26:41,680 ‫"יש ילדים בגילך באפריקה שגוועים ברעב."‬ 459 00:26:41,680 --> 00:26:44,480 ‫ואני אמרתי, "אלוהים, בסדר". מבינים?‬ 460 00:26:45,840 --> 00:26:50,280 ‫סיפור אמיתי. הייתי בן שבע ושיחקתי בפארק.‬ 461 00:26:50,280 --> 00:26:54,160 ‫הגעתי הביתה בריצה,‬ ‫ואימא שלי אמרה, "ריקי, בוא הנה. שב".‬ 462 00:26:54,160 --> 00:26:56,240 ‫בטח הייתה תקרית פדופיל באזור.‬ 463 00:26:58,080 --> 00:27:01,200 ‫אימא שלי אמרה,‬ ‫"לעולם אל תיכנס שוב לשירותים בפארק".‬ 464 00:27:01,200 --> 00:27:02,800 ‫שאלתי, "למה?"‬ 465 00:27:02,800 --> 00:27:06,160 ‫היא ידעה שאי אפשר‬ ‫להסביר לילד בן שבע על פדופיליה.‬ 466 00:27:06,160 --> 00:27:07,760 ‫אבל זה מה שהיא המציאה.‬ 467 00:27:08,240 --> 00:27:11,360 ‫היא אמרה, "כי יש גבר שמסתובב באזור,‬ 468 00:27:11,360 --> 00:27:13,560 ‫"והוא חותך בולבולים של ילדים קטנים."‬ 469 00:27:15,800 --> 00:27:16,760 ‫הייתי כזה...‬ 470 00:27:18,840 --> 00:27:21,320 ‫"מה, יש קטע כזה עכשיו?"‬ 471 00:27:22,480 --> 00:27:24,080 ‫לא ישנתי במשך שבוע.‬ 472 00:27:26,360 --> 00:27:29,720 ‫זה עבד. אף פעם לא נכנסתי שוב‬ ‫לשירותים המזוינים האלה.‬ 473 00:27:29,720 --> 00:27:32,920 ‫היא ידעה באופן אינסטינקטיבי.‬ ‫אילו היא הייתה אומרת, "ריקי, שב".‬ 474 00:27:32,920 --> 00:27:34,840 ‫"מה העניין?" "אל תיכנס שוב לשירותים".‬ 475 00:27:34,840 --> 00:27:36,280 ‫"למה לא?" "יש פדופיל."‬ 476 00:27:36,280 --> 00:27:37,280 ‫"מה זה פדופיל?"‬ 477 00:27:37,280 --> 00:27:39,400 ‫"זה גבר שנותן לך ממתקים וכלבלבים."‬ 478 00:27:40,160 --> 00:27:41,320 ‫"מתאים לי!"‬ 479 00:27:42,360 --> 00:27:45,360 ‫אני בגיל שבע?‬ ‫הייתי עושה ביד לכל אחד בשביל כלבלב.‬ 480 00:27:46,440 --> 00:27:47,520 ‫זה יהיה ככה, נכון?‬ 481 00:27:52,960 --> 00:27:54,000 ‫אני אקבל כלבלב.‬ 482 00:27:55,600 --> 00:27:56,440 ‫היי.‬ 483 00:27:56,440 --> 00:27:58,440 ‫עוד מעט אקבל כלבלב.‬ 484 00:28:00,480 --> 00:28:01,560 ‫אני אקבל כלבלב.‬ 485 00:28:02,080 --> 00:28:03,160 ‫לעזאזל.‬ 486 00:28:04,960 --> 00:28:07,680 ‫אני לא יכול לעשות את זה ביד שמאל.‬ 487 00:28:09,280 --> 00:28:10,920 ‫לעזאזל, קדימה.‬ 488 00:28:12,200 --> 00:28:13,160 ‫שתית?‬ 489 00:28:16,080 --> 00:28:17,960 ‫אלוהים אדירים.‬ 490 00:28:17,960 --> 00:28:19,280 ‫קדימה!‬ 491 00:28:21,040 --> 00:28:22,240 ‫לעזאזל.‬ 492 00:28:29,640 --> 00:28:31,080 ‫התחלתי, אז עדיף שאסיים.‬ 493 00:28:35,800 --> 00:28:37,240 ‫אלוהים ישמור.‬ 494 00:28:38,080 --> 00:28:39,640 ‫איזה מין כלבלב זה?‬ 495 00:28:41,920 --> 00:28:44,080 ‫מה? לברדור?‬ 496 00:28:46,920 --> 00:28:48,920 ‫אם תוסיף גור חתולים, אני אמצוץ לך.‬ 497 00:28:49,600 --> 00:28:51,600 ‫חוזר הביתה עם חתלתול, כלבלב, שפיך.‬ 498 00:29:00,200 --> 00:29:02,120 ‫אני מתגעגע לפדופיל המקומי.‬ 499 00:29:03,200 --> 00:29:05,440 ‫אתם לא? תמיד היה אחד כזה, נכון?‬ 500 00:29:05,960 --> 00:29:09,360 ‫מחוץ לבית הספר,‬ ‫אתה עם אימא שלך והיא אומרת, "הנה פדופיל".‬ 501 00:29:09,360 --> 00:29:11,680 ‫כי הוא לבש מדים של פדופיל.‬ 502 00:29:11,680 --> 00:29:15,440 ‫אפשר היה לזהות...‬ ‫איש זקן, קרחת עם שיער בצדדים.‬ 503 00:29:15,440 --> 00:29:17,720 ‫ואני אגיד, "זה חתיכת פדו...". "תגיד שלום".‬ 504 00:29:17,720 --> 00:29:21,560 ‫"שלום". ככה. מבט מלוכלך.‬ ‫ככה נראה פדופיל מזדיין...‬ 505 00:29:21,560 --> 00:29:23,760 ‫פדופיל מלוכלך, כן?‬ 506 00:29:23,760 --> 00:29:26,280 ‫אם הוא ייגע בך, נשרוף את הבית שלו.‬ 507 00:29:26,280 --> 00:29:28,200 ‫זו הייתה שיטה טובה.‬ 508 00:29:28,800 --> 00:29:32,000 ‫ואז מייקל ג'קסון הרס את הדפוס הזה, נכון?‬ 509 00:29:32,000 --> 00:29:34,480 ‫כי הוא לא איש מכוער מחוץ לבית ספר.‬ 510 00:29:34,480 --> 00:29:37,560 ‫אני לא אומר שמייקל ג'קסון בטוח היה פדופיל.‬ ‫אף אחד לא יודע.‬ 511 00:29:37,560 --> 00:29:39,520 ‫רק מייקל והאנשים שהוא שילם להם.‬ 512 00:29:39,520 --> 00:29:41,440 ‫אני רק אומר...‬ 513 00:29:42,680 --> 00:29:43,560 ‫ש...‬ 514 00:29:43,560 --> 00:29:45,080 ‫ילדים אהבו את מייקל.‬ 515 00:29:45,080 --> 00:29:47,520 ‫ילדים אהבו אפילו את המראה של מייקל.‬ 516 00:29:47,520 --> 00:29:51,000 ‫כמו מתוך סרט מצויר של דיסני, נכון?‬ ‫ואז הקול שלו, "שלום".‬ 517 00:29:51,000 --> 00:29:52,000 ‫אתם יודעים, זה...‬ 518 00:29:53,640 --> 00:29:55,840 ‫מייקל ג'קסון ניגש לכל ילד שהוא רצה.‬ 519 00:29:55,840 --> 00:29:57,920 ‫הוא בטח ניגש אליהם ככה, נכון? ככה.‬ 520 00:30:00,000 --> 00:30:03,320 ‫זה עוד דבר.‬ ‫ילדים היו אומרים, "מייקל מתרחק מאיתנו".‬ 521 00:30:03,320 --> 00:30:04,840 ‫הוא לא. הוא התקרב אליהם.‬ 522 00:30:07,440 --> 00:30:08,960 ‫אבל לאנשים לא אכפת,‬ 523 00:30:08,960 --> 00:30:10,480 ‫כי הוא טוב כל כך.‬ 524 00:30:10,480 --> 00:30:13,440 ‫נכון? הוא טוב כל כך,‬ ‫והוא גם פופולרי כל כך.‬ 525 00:30:13,440 --> 00:30:16,840 ‫אם הוא היה עומד למשפט, היו מזכים אותו,‬ 526 00:30:16,840 --> 00:30:20,320 ‫כי כולם אוהבים אותו,‬ ‫והוא גם היה נראה פגיע בבית המשפט.‬ 527 00:30:20,320 --> 00:30:23,000 ‫הוא היה שם ככה, והשופט היה אומר, "מייקל,‬ 528 00:30:23,000 --> 00:30:26,160 ‫"האם התעסקת עם הילדים האלה?"‬ ‫והוא היה אומר, "הי, הי!"‬ 529 00:30:28,160 --> 00:30:31,720 ‫השופט היה אומר,‬ ‫"התיק סגור. לך מפה, שובב. קדימה".‬ 530 00:30:34,200 --> 00:30:36,120 ‫הבטחתי לכם עוד על סין,‬ 531 00:30:36,120 --> 00:30:39,640 ‫וזה נתון מדהים, בסדר?‬ 532 00:30:39,640 --> 00:30:41,200 ‫זה נכון. תחפשו בעצמכם.‬ 533 00:30:41,200 --> 00:30:42,240 ‫בסין‬ 534 00:30:42,240 --> 00:30:45,480 ‫יש עשרה מיליון פדופילים סינים.‬ 535 00:30:45,480 --> 00:30:49,720 ‫עשרה מיליון פדופילים סינים בסין‬ ‫ואין מספיק ילדים.‬ 536 00:30:50,640 --> 00:30:54,160 ‫הם מגבילים את הילודה,‬ ‫אז כל הפדופילים המסכנים שואלים,‬ 537 00:30:54,160 --> 00:30:55,840 ‫"איפה כל הילדים?"‬ 538 00:30:55,840 --> 00:30:56,800 ‫מבינים?‬ 539 00:30:57,720 --> 00:31:00,600 ‫"לעזאזל. אנחנו נאלצים לחלוק את מה שיש, ו..."‬ 540 00:31:01,960 --> 00:31:06,120 ‫חשבתי על בדיחה.‬ ‫אני לא יכול לספר אותה. היא פוגענית מדי.‬ 541 00:31:06,120 --> 00:31:08,280 ‫בסדר.‬ 542 00:31:08,920 --> 00:31:11,800 ‫בסדר, אני אעשה את זה. אבל תזכרו,‬ 543 00:31:11,800 --> 00:31:14,400 ‫אי אפשר לשלוט במחשבות של עצמך, בסדר?‬ 544 00:31:15,160 --> 00:31:16,760 ‫והרגע הייתה לי מחשבה, כן?‬ 545 00:31:20,360 --> 00:31:25,520 ‫סיני... טוב. פדופיל סיני‬ ‫ניגש לילד סיני קטן ואומר לו,‬ 546 00:31:25,520 --> 00:31:27,960 ‫"רוצה כלבלב?" והילד אומר, "אני לא רעב".‬ 547 00:31:35,560 --> 00:31:39,000 ‫הכרחתם אותי לספר אותה.‬ ‫אתם ביצעתם את פשע השנאה.‬ 548 00:31:40,400 --> 00:31:42,760 ‫שכחתי שאני "ווק". תנו לי להתאפס.‬ 549 00:31:43,560 --> 00:31:45,040 ‫טוב, יש לי בדיחת "ווק".‬ 550 00:31:45,040 --> 00:31:48,360 ‫זוכרים את בדיחות‬ ‫"איש אחד הולך לרופא" מהילדות?‬ 551 00:31:48,360 --> 00:31:51,320 ‫למשל, "דוקטור, אני כל הזמן חושב‬ ‫שאני וילון".‬ 552 00:31:51,320 --> 00:31:53,360 ‫"אז תיסגר על עצמך". נכון?‬ 553 00:31:53,360 --> 00:31:58,480 ‫יצרתי גרסת "ווק" של זה‬ ‫בהתאמה לסטנדרטים של היום.‬ 554 00:31:59,120 --> 00:32:00,800 ‫איש אחד הולך לרופא ואומר לו,‬ 555 00:32:00,800 --> 00:32:03,560 ‫"דוקטור, אני כל הזמן חושב שאני וילון".‬ 556 00:32:03,560 --> 00:32:05,360 ‫והרופא אומר, "אז זה מה שאתה".‬ 557 00:32:12,920 --> 00:32:13,920 ‫מצחיק, נכון?‬ 558 00:32:15,360 --> 00:32:18,200 ‫עכשיו שאני "ווק",‬ ‫אני צריך לספר בדיחות פוליטיות,‬ 559 00:32:18,200 --> 00:32:21,760 ‫אבל אני לא אוהב‬ ‫כשקומיקאי פולט את הדעות הפוליטיות שלו,‬ 560 00:32:21,760 --> 00:32:24,920 ‫ומקבל מחיאות כפיים בהתאם להסכמה מצד הקהל.‬ 561 00:32:24,920 --> 00:32:26,560 ‫זה מפחית מהערך הקומי.‬ 562 00:32:26,560 --> 00:32:29,680 ‫אני רוצה שכולם יאהבו את הבדיחות שלי‬ ‫ללא קשר לדעה פוליטית.‬ 563 00:32:29,680 --> 00:32:31,600 ‫בדיחה לא צריכה להיות עם נטייה פוליטית.‬ 564 00:32:31,600 --> 00:32:34,880 ‫אני פוליטי בחיי הפרטיים, כמו כולם.‬ 565 00:32:34,880 --> 00:32:38,080 ‫לפעמים אני רותח מזעם‬ ‫על חוסר השוויון בחברה שלנו.‬ 566 00:32:38,080 --> 00:32:42,840 ‫אנחנו הכלכלה השביעית בגודלה בעולם,‬ ‫ויש אצלנו חסרי בית.‬ 567 00:32:42,840 --> 00:32:45,520 ‫יש 250,000 חסרי בית בבריטניה.‬ 568 00:32:45,520 --> 00:32:49,120 ‫הלוואי שלא היו חסרי בית בכלל,‬ ‫כי הם פאקינג מחרידים.‬ 569 00:32:49,120 --> 00:32:50,440 ‫באמת, עופו מפה.‬ 570 00:32:50,440 --> 00:32:51,600 ‫מבינים?‬ 571 00:32:52,440 --> 00:32:54,840 ‫"כן, בדיוק ליד הכספומט, מזדיין חצוף."‬ 572 00:33:01,760 --> 00:33:04,840 ‫זו בעיה רצינית, ואני מקווה‬ ‫שאף אחד מכם לא ימצא את עצמו חסר בית,‬ 573 00:33:04,840 --> 00:33:07,440 ‫אבל אם זה יקרה, העצה שלי היא הרואין.‬ 574 00:33:09,240 --> 00:33:10,960 ‫מתברר שזה מעודד אותך מייד.‬ 575 00:33:12,160 --> 00:33:15,440 ‫יש לי חבר שאמר לי את זה בשיא הרצינות.‬ 576 00:33:15,440 --> 00:33:18,040 ‫הוא אמר, "העניין עם הרואין, ריק,‬ 577 00:33:18,040 --> 00:33:21,240 ‫"כמה מהאלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים‬ ‫נוצרו בהשפעת הרואין."‬ 578 00:33:21,240 --> 00:33:25,080 ‫אמרתי, "כן, אבל הם נוצרו‬ ‫על ידי האמנים הגדולים בכל הזמנים.‬ 579 00:33:25,080 --> 00:33:26,520 ‫"אתה טייח."‬ 580 00:33:26,520 --> 00:33:27,440 ‫כן?‬ 581 00:33:28,880 --> 00:33:32,440 ‫"אם הייתי נותן לך הרואין,‬ ‫לא היית יוצר את 'הצד האפל של הירח'.‬ 582 00:33:32,440 --> 00:33:35,240 ‫"היית נרדם מול הטלוויזיה‬ ‫ושורף את הבית שלך."‬ 583 00:33:38,360 --> 00:33:42,120 ‫אני צריך לספר בדיחות בנושאים אקטואליים,‬ ‫אבל אני לא צופה בחדשות.‬ 584 00:33:42,120 --> 00:33:45,040 ‫ראיתי דבר אחד לאחרונה ביוטיוב.‬ 585 00:33:45,040 --> 00:33:47,480 ‫מכירים את הבחור הקטן מ"משחקי הכס"?‬ 586 00:33:48,320 --> 00:33:50,960 ‫השחקן פיטר דינקלג'. מכירים אותו? כן.‬ 587 00:33:50,960 --> 00:33:54,680 ‫הוא היה באירוע לכבוד משהו חדש שהוא עשה,‬ 588 00:33:54,680 --> 00:33:57,640 ‫וצילמו את זה, לכן זה הודלף ליוטיוב.‬ 589 00:33:57,640 --> 00:34:01,440 ‫אני לא יודע איך הנושא עלה,‬ ‫אבל הוא פתאום התחיל להתעצבן על מישהו.‬ 590 00:34:01,440 --> 00:34:04,480 ‫אלוהים. הוא אמר, "זה פאקינג מגעיל.‬ 591 00:34:04,480 --> 00:34:07,720 ‫"הם עדיין עושים הפקות‬ ‫של שלגיה ושבעת הגמדים.‬ 592 00:34:07,720 --> 00:34:11,520 ‫"אלוהים אדירים! זה פאקינג משפיל.‬ ‫אנחנו ב-2023!"‬ 593 00:34:12,040 --> 00:34:13,040 ‫הוא לא היה עליזי.‬ 594 00:34:20,840 --> 00:34:22,320 ‫הוא היה רטנוני, נכון?‬ 595 00:34:26,920 --> 00:34:30,480 ‫יש משהו בדבריו, נכון?‬ ‫ברור שיש משהו בדבריו.‬ 596 00:34:30,480 --> 00:34:32,240 ‫העניין הוא שזה בסדר מבחינתו,‬ 597 00:34:32,240 --> 00:34:35,240 ‫כי הוא שחקן הוליוודי מולטי-מיליונר,‬ 598 00:34:35,240 --> 00:34:38,560 ‫והוא גם שחקן נהדר.‬ ‫הוא משחק במחזות של שייקספיר.‬ 599 00:34:38,560 --> 00:34:41,760 ‫הרבה גמדים בתעשיית הבידור‬ ‫הם לא כאלה טובים...‬ 600 00:34:41,760 --> 00:34:44,680 ‫לא, חלקם... הם אביזרי תפאורה, נכון?‬ 601 00:34:45,200 --> 00:34:49,560 ‫בכנות... יש להם מזל‬ ‫אם יורים אותם מתותח מזוין. נכון?‬ 602 00:34:51,120 --> 00:34:55,040 ‫אז לרקוד סביב שלגייה‬ ‫במשך שלושה שבועות בשנה‬ 603 00:34:55,040 --> 00:34:57,440 ‫זה הדבר שהם מחכים לו,‬ ‫והוא ידפוק להם את זה.‬ 604 00:34:57,440 --> 00:34:59,920 ‫אם הוא ייקח את זה, מה הם יעשו?‬ ‫הוא לא אומר,‬ 605 00:34:59,920 --> 00:35:02,960 ‫"תעשו את שלגייה ושבעת הגמדים‬ ‫עם שחקנים בגודל רגיל."‬ 606 00:35:02,960 --> 00:35:05,320 ‫כי גם זה אסור.‬ ‫זה יסבך אותך בצרות בהוליווד.‬ 607 00:35:05,320 --> 00:35:07,920 ‫אי אפשר לקחת עבודה של גמד‬ ‫או של בעל מוגבלות.‬ 608 00:35:07,920 --> 00:35:11,760 ‫אדי רדמיין הסתבך כשגילם את סטיבן הוקינג‬ 609 00:35:11,760 --> 00:35:12,680 ‫בסרט הביוגרפי.‬ 610 00:35:12,680 --> 00:35:15,880 ‫סיפור חייו של סטיבן הוקינג.‬ ‫הוא זכה באוסקר עליו.‬ 611 00:35:15,880 --> 00:35:17,520 ‫ואז החלו התגובות הזועמות.‬ 612 00:35:17,520 --> 00:35:21,480 ‫אנשים אמרו, "צריך לגלם אותו‬ ‫בעל מוגבלות אמיתי".‬ 613 00:35:21,480 --> 00:35:23,480 ‫כל זה. ו...‬ 614 00:35:24,800 --> 00:35:25,640 ‫ו...‬ 615 00:35:27,120 --> 00:35:28,040 ‫הם אמרו,‬ 616 00:35:28,600 --> 00:35:32,520 ‫"לשחקן צריכה להיות מוגבלות זהה‬ ‫לזו של האדם שהוא מגלם."‬ 617 00:35:32,520 --> 00:35:36,280 ‫אבל זה היה סיפור חייו‬ ‫של סטיבן הוקינג, נכון?‬ 618 00:35:36,280 --> 00:35:40,280 ‫בחלק הראשון של הסרט,‬ ‫המזדיין יכול ללכת, נכון?‬ 619 00:35:41,280 --> 00:35:45,760 ‫אז אני שואל אתכם.‬ ‫מה קל יותר? להשיג שחקן שיכול ללכת...‬ 620 00:35:47,760 --> 00:35:50,600 ‫ויעמיד פנים שהוא לא יכול ללכת‬ ‫בחלק השני של הסרט,‬ 621 00:35:52,360 --> 00:35:55,080 ‫או למצוא שחקן שלא יכול ללכת,‬ 622 00:35:55,560 --> 00:35:57,800 ‫ויעמיד פנים שהוא יכול בחלק הראשון?‬ 623 00:35:57,800 --> 00:36:00,960 ‫איך זה יעבוד בכלל?‬ ‫כמו בתאטרון בובות? תחשבו!‬ 624 00:36:03,080 --> 00:36:04,440 ‫לא תמיד אפשר למצוא שחקן‬ 625 00:36:04,440 --> 00:36:08,000 ‫עם מוגבלות זהה לזו של האדם שהוא מגלם.‬ ‫הם שחקנים מזוינים!‬ 626 00:36:08,000 --> 00:36:11,880 ‫מה אם יעשו סרט ביוגרפי‬ ‫על הלן קלר, הילדה החירשת, האילמת והעיוורת?‬ 627 00:36:11,880 --> 00:36:15,680 ‫מה הסיכוי למצוא שחקנית חירשת,‬ ‫אילמת ועיוורת שתגלם את התפקיד הזה?‬ 628 00:36:15,680 --> 00:36:17,480 ‫אם מישהו היה מוצא, הוא היה רץ לבמאי,‬ 629 00:36:17,480 --> 00:36:21,320 ‫"מצאנו בחורה חירשת, אילמת ועיוורת."‬ ‫"מה היא אמרה?" "אני..."‬ 630 00:36:24,280 --> 00:36:26,200 ‫"היא בכלל לא ענתה לטלפון."‬ 631 00:36:28,480 --> 00:36:29,800 ‫אין לי כבר כוח לכל זה.‬ 632 00:36:34,080 --> 00:36:36,840 ‫ניכוס תרבותי. שמעתם על זה?‬ 633 00:36:36,840 --> 00:36:39,880 ‫ניכוס תרבותי, האיסור העדכני ביותר.‬ 634 00:36:39,880 --> 00:36:40,800 ‫אז ככה,‬ 635 00:36:40,800 --> 00:36:44,680 ‫שוב, בזמני, זה נתפס כדבר טוב‬ 636 00:36:44,680 --> 00:36:47,920 ‫להחליף רעיונות עם תרבויות אחרות,‬ ‫עם אומות אחרות,‬ 637 00:36:47,920 --> 00:36:50,640 ‫לחלוק דברים עם גזעים אחרים, להיטמע.‬ 638 00:36:50,640 --> 00:36:53,320 ‫זה היה ההפך מגזענות. עכשיו זה גזעני.‬ 639 00:36:53,320 --> 00:36:56,000 ‫גוון סטפני הסתבכה בעקבות הסרטון האחרון שלה‬ 640 00:36:56,000 --> 00:36:57,960 ‫כי היא עשתה ראסטות בשיער הבלונדיני שלה.‬ 641 00:36:57,960 --> 00:37:00,040 ‫"לא. השחורים המציאו את הראסטות.‬ 642 00:37:00,040 --> 00:37:02,200 ‫"אסור לך. את לבנה. זה גזעני."‬ 643 00:37:02,200 --> 00:37:03,760 ‫ג'יימי אוליבר הסתבך‬ 644 00:37:03,760 --> 00:37:05,960 ‫כשהוא פרסם מתכון אותנטי של עוף ג'רק.‬ 645 00:37:05,960 --> 00:37:09,840 ‫הם אמרו, "לא, השחורים המציאו את זה.‬ ‫זה לא שלך. זה גזעני".‬ 646 00:37:09,840 --> 00:37:12,600 ‫שחורים משתמשים במילה שמתחילה בכ"ף, נכון?‬ 647 00:37:12,600 --> 00:37:14,040 ‫אנחנו המצאנו אותה!‬ 648 00:37:36,200 --> 00:37:38,520 ‫זו הבדיחה, נכון? זו הבדיחה.‬ 649 00:37:39,680 --> 00:37:42,480 ‫תקשיבו, אני יודע שלבנים הם הכי גרועים שיש.‬ 650 00:37:42,480 --> 00:37:47,760 ‫לכן אף אחד כבר לא אוהב‬ ‫גברים לבנים בגיל העמידה,‬ 651 00:37:47,760 --> 00:37:49,440 ‫עד שצריך לתקן דוד.‬ 652 00:37:49,440 --> 00:37:52,360 ‫ואז זה, "תביא את הקירח. עכשיו".‬ 653 00:37:53,480 --> 00:37:55,680 ‫התאוריה הביקורתית של גזע, שמעתם על זה?‬ 654 00:37:55,680 --> 00:37:59,600 ‫מלמדים את זה עכשיו בבתי ספר,‬ ‫במיוחד באזורים אופנתיים כמו לוס אנג'לס.‬ 655 00:37:59,600 --> 00:38:02,560 ‫ילדים בני חמש ושש לומדים את זה.‬ 656 00:38:02,560 --> 00:38:05,600 ‫אם לא שמעתם על זה,‬ ‫בקצרה, התאוריה הביקורתית של גזע‬ 657 00:38:05,600 --> 00:38:07,160 ‫קובעת שכל הלבנים הם גזענים.‬ 658 00:38:07,160 --> 00:38:09,480 ‫אנחנו נולדים גזענים, ואז ממשיכים,‬ 659 00:38:09,480 --> 00:38:12,160 ‫כי אנחנו מרוויחים‬ ‫מזכויות היתר של חברה גזענית‬ 660 00:38:12,160 --> 00:38:14,000 ‫שהוקמה על ידי אבותינו. בסדר?‬ 661 00:38:14,000 --> 00:38:17,320 ‫אז בעיקרון, כל הלבנים גזענים,‬ ‫ולא נוכל לעשות שום דבר בנידון,‬ 662 00:38:17,320 --> 00:38:18,280 ‫וזו הקלה.‬ 663 00:38:24,600 --> 00:38:27,560 ‫אני חושב שיהיה קשה יותר ויותר‬ ‫להבין את העולם‬ 664 00:38:27,560 --> 00:38:29,240 ‫ככל שאתבגר ואהיה מבולבל יותר.‬ 665 00:38:29,240 --> 00:38:31,920 ‫דוֹגמה חדשה צצה בשם ה"קדמה".‬ 666 00:38:31,920 --> 00:38:35,280 ‫דוֹגמה איננה מתקדמת אף פעם,‬ ‫גם אם היא חדשה ואופנתית.‬ 667 00:38:35,280 --> 00:38:37,080 ‫אבל אני חושב שבקרוב אהיה במיעוט.‬ 668 00:38:37,080 --> 00:38:41,240 ‫רק השנה הזמנתי את הפריט הראשון שלי מאמזון.‬ 669 00:38:41,240 --> 00:38:44,160 ‫לאורך כל המגפה,‬ ‫ג'יין אמרה, "אנחנו צריכים את זה".‬ 670 00:38:44,160 --> 00:38:47,040 ‫"זה הגיע". הייתי כזה, "לא".‬ ‫היא אמרה, "זה קל".‬ 671 00:38:47,040 --> 00:38:50,480 ‫הייתי כזה... גם קניות אמיתיות‬ ‫אף פעם לא אהבתי. שנאתי את זה.‬ 672 00:38:50,480 --> 00:38:52,000 ‫במיוחד קניות בגדים.‬ 673 00:38:52,000 --> 00:38:54,880 ‫שנאתי לקנות בגדים כשהייתי צעיר ורזה.‬ 674 00:38:54,880 --> 00:38:57,760 ‫אני ממש שונא את זה עכשיו‬ ‫כשאני שמן וזקן. כן?‬ 675 00:38:57,760 --> 00:39:03,560 ‫פעם, מוכרת בחנות חשבה שהתבלבלתי‬ ‫בין מידת הרגל הפנימית למידת המותניים שלי.‬ 676 00:39:05,560 --> 00:39:08,640 ‫יכולתי לדמיין אותה חושבת,‬ ‫"יש לך אורנגאוטן?"‬ 677 00:39:08,640 --> 00:39:10,520 ‫"לא, זה בשבילי, חצופה..."‬ 678 00:39:13,400 --> 00:39:15,880 ‫אף פעם לא אהבתי קניות,‬ ‫אבל אני גם לא סומך על האינטרנט.‬ 679 00:39:15,880 --> 00:39:18,080 ‫ג'יין אמרה, "תקליד את פרטי האשראי".‬ 680 00:39:18,080 --> 00:39:19,760 ‫"אני לא רוצה לתת להם את הפרטים."‬ 681 00:39:19,760 --> 00:39:23,000 ‫"לכולם יש את פרטי האשראי שלך.‬ ‫תקליד את המספר". שאלתי, "איזה?"‬ 682 00:39:23,000 --> 00:39:27,040 ‫"הארוך. עזוב, תן לי.‬ ‫הנה, זה מוכן. תזמין משהו."‬ 683 00:39:27,040 --> 00:39:30,480 ‫חשבתי, "אני לא רוצה כלום.‬ ‫אה, מכנסי טרנינג".‬ 684 00:39:30,480 --> 00:39:33,760 ‫תמיד צריך עוד.‬ ‫אני לובש אותם עד שהביצים שלי צצות החוצה.‬ 685 00:39:34,800 --> 00:39:38,480 ‫אז הקלדתי, "מכנסי טרנינג לגברים.‬ ‫שחורים. כיסי רוכסן".‬ 686 00:39:38,480 --> 00:39:40,760 ‫בערך 38 תוצאות... "לעזאזל".‬ 687 00:39:40,760 --> 00:39:44,560 ‫"הם נראים בסדר". ואז טבלת מידות.‬ ‫חשבתי, "אלה קצת ארוכים מדי,‬ 688 00:39:44,560 --> 00:39:48,360 ‫"אבל אלה יהיו קצת צמודים מדי".‬ ‫חשבתי, "9.99. שיהיה, למי אכפת?"‬ 689 00:39:49,000 --> 00:39:51,200 ‫הזמנתי אותם. הם הגיעו למחרת.‬ 690 00:39:51,200 --> 00:39:52,880 ‫פתחתי אותם. הם היו זוועה.‬ 691 00:39:53,480 --> 00:39:56,480 ‫אני לא יודע באיזו סדנת יזע ייצרו אותם,‬ 692 00:39:56,480 --> 00:39:59,920 ‫או איזה ילד סיני קטן בן שמונה הכין אותם,‬ 693 00:39:59,920 --> 00:40:03,040 ‫אבל צריך להעניש אותו, כי הם...‬ 694 00:40:04,720 --> 00:40:07,520 ‫חיפשתי איפה להתלונן‬ 695 00:40:07,520 --> 00:40:09,160 ‫כדי לוודא שיפטרו אותו, כן?‬ 696 00:40:10,200 --> 00:40:13,560 ‫וגיליתי שהילדים האלה‬ ‫מקבלים רק שני דולר ליום‬ 697 00:40:13,560 --> 00:40:15,240 ‫במקומות המזוינים האלה, כן?‬ 698 00:40:15,720 --> 00:40:19,600 ‫אבל איפה הגאווה בעבודה שלך?‬ ‫אתם יודעים למה אני מתכוון?‬ 699 00:40:21,240 --> 00:40:25,080 ‫אני רואה שכמה מכם חושבים,‬ ‫"הוא לא חשב שריקי ג'רווייס יזמין אותם".‬ 700 00:40:25,080 --> 00:40:28,520 ‫אולי צריך להגיד לו‬ ‫שיש סיכוי שריקי ג'רווייס יזמין אותם.‬ 701 00:40:28,520 --> 00:40:32,320 ‫הבעלים שלו צריך להושיב אותו ולומר,‬ 702 00:40:32,320 --> 00:40:34,520 ‫אם ריקי ג'רווייס יזמין אותם ויתלונן,‬ 703 00:40:34,520 --> 00:40:36,280 ‫"אני אאנוס את אימא שלך שוב."‬ 704 00:40:37,840 --> 00:40:39,880 ‫זה היה יותר מדי? סליחה.‬ 705 00:40:41,200 --> 00:40:42,960 ‫תשאירו לי את זה.‬ 706 00:40:45,960 --> 00:40:48,520 ‫אתם תבינו שזו סטירה נהדרת אחרי שאמות.‬ 707 00:40:52,000 --> 00:40:54,680 ‫אז אני לא יודע איך האנושות תסתיים.‬ 708 00:40:54,680 --> 00:40:57,840 ‫כמו שאמרתי, יש רשימה ארוכה. החל מ...‬ 709 00:40:57,840 --> 00:41:01,640 ‫אני לא מאמין שמלחמה גרעינית שוב על הפרק,‬ ‫אחרי כל מה שלמדנו.‬ 710 00:41:01,640 --> 00:41:04,080 ‫אבל אני חושב שאולי עלייתה של מגפה,‬ 711 00:41:04,080 --> 00:41:07,320 ‫שבה טפילים, חיידקים ובקטריות שוב...‬ 712 00:41:07,320 --> 00:41:09,080 ‫והאנטיביוטיקה שלנו תיכשל.‬ 713 00:41:09,080 --> 00:41:12,280 ‫או שאולי הדברים האלה יקרו,‬ ‫אבל אנחנו נתפתח דרכם.‬ 714 00:41:12,880 --> 00:41:17,040 ‫אנחנו נגלה שיש קהילות‬ ‫של אנשים מוטנטים ברחבי העולם‬ 715 00:41:17,040 --> 00:41:20,560 ‫שיש להם עמידות מסוימת לקרינה‬ ‫ועמידות מסוימת לחיידקים,‬ 716 00:41:20,560 --> 00:41:21,800 ‫ונוכל להתחיל מחדש.‬ 717 00:41:21,800 --> 00:41:27,240 ‫אנחנו לא מבינים את המנגנון של‬ ‫האבולוציה האנושית מאז הציוויליזציה,‬ 718 00:41:27,240 --> 00:41:30,880 ‫כי היא מעולם לא התבססה‬ ‫על הישרדות החזק ביותר,‬ 719 00:41:30,880 --> 00:41:34,440 ‫כש"החזק ביותר" פירושו‬ ‫רק הזכר הגדול והחזק ביותר‬ 720 00:41:34,440 --> 00:41:36,040 ‫שזוכה להעביר חומר גנטי.‬ 721 00:41:36,040 --> 00:41:38,040 ‫יש פרדיגמות אחרות, נכון?‬ 722 00:41:38,040 --> 00:41:39,120 ‫הטבע אכזרי.‬ 723 00:41:39,120 --> 00:41:41,760 ‫לפעמים הזכר הכי גדול מקבל את הנקבה.‬ 724 00:41:41,760 --> 00:41:43,520 ‫אפילו אז יש לה שגר.‬ 725 00:41:43,520 --> 00:41:46,080 ‫אם אחד לא התפתח,‬ ‫היא אומרת, "זין על זה, תהרוג אותו.‬ 726 00:41:46,080 --> 00:41:48,000 ‫"נאכל אותו ונחלוק בינינו".‬ 727 00:41:48,000 --> 00:41:50,880 ‫זה לא נהוג בחברה האנושית.‬ ‫אנחנו עושים את ההפך.‬ 728 00:41:50,880 --> 00:41:55,200 ‫אנחנו מקדישים יותר זמן, טיפול ותשומת לב‬ ‫בחלשים ובפגיעים‬ 729 00:41:55,200 --> 00:41:56,680 ‫כדי לתת להם הזדמנות.‬ 730 00:41:56,680 --> 00:41:59,320 ‫אם אתה אבא, ויש לך שני ילדים...‬ 731 00:41:59,320 --> 00:42:02,160 ‫יש לך את טימי הקטן, בן שש. נכון?‬ 732 00:42:02,160 --> 00:42:04,240 ‫יש לך את ג'ק, בן שמונה.‬ 733 00:42:04,240 --> 00:42:07,880 ‫אתה פונה לטימי ושואל אותו,‬ ‫"מה אתה רוצה לחג המולד?"‬ 734 00:42:07,880 --> 00:42:10,480 ‫והוא אומר, "כיסא גלגלים ממונע".‬ 735 00:42:12,840 --> 00:42:15,800 ‫הבטחתי לג'יין שלא אעשה את הקול, ושכחתי.‬ 736 00:42:20,000 --> 00:42:21,520 ‫מאוחר מדי עכשיו, נכון?‬ 737 00:42:22,680 --> 00:42:26,000 ‫"מה אתה רוצה לחג המולד, טימי?"‬ ‫"כיסא גלגלים ממונע."‬ 738 00:42:27,400 --> 00:42:31,040 ‫"הבנתי. טוב, הם עולים לפחות 2,000 ליש"ט,‬ ‫אז... אלוהים."‬ 739 00:42:32,360 --> 00:42:35,160 ‫"מה אתה רוצה, ג'ק?"‬ ‫"רק מחבט טניס, בבקשה, אבא."‬ 740 00:42:35,160 --> 00:42:36,440 ‫"ילד טוב."‬ 741 00:42:37,920 --> 00:42:41,040 ‫"איך הולך לך עם הטניס?"‬ ‫"אני הכי טוב בבית הספר." "אין כמוך."‬ 742 00:42:42,560 --> 00:42:43,920 ‫"וגם רמפה."‬ 743 00:42:43,920 --> 00:42:44,920 ‫"לעזאזל."‬ 744 00:42:47,280 --> 00:42:50,920 ‫"אז עכשיו אנחנו עושים‬ ‫עבודות בנייה בחג המולד? לעזאזל."‬ 745 00:42:50,920 --> 00:42:53,280 ‫"סליחה, ג'ק. אין לי כסף למחבט טניס.‬ 746 00:42:53,280 --> 00:42:55,840 ‫"צריך לבזבז את כל הכסף‬ ‫על רמפה וכיסא גלגלים‬ 747 00:42:55,840 --> 00:42:57,920 ‫"בשביל המזדיין הזה שגוזל לנו כסף."‬ 748 00:42:59,720 --> 00:43:01,520 ‫"למה אתה צריך כיסא ממונע?"‬ 749 00:43:01,520 --> 00:43:02,680 ‫"אין לי זרועות."‬ 750 00:43:04,040 --> 00:43:05,920 ‫"זה הגיוני."‬ 751 00:43:08,040 --> 00:43:11,120 ‫אני רואה שחלקכם מרגישים קצת לא בנוח‬ 752 00:43:11,960 --> 00:43:15,480 ‫לצחוק על טימי הקטן, ילד קטן בן שש.‬ 753 00:43:15,480 --> 00:43:18,680 ‫יש לו קול מצחיק כי החזה שלו דפוק לגמרי.‬ 754 00:43:21,560 --> 00:43:25,320 ‫אין לו זרועות, אין לו רגליים.‬ ‫רק גדמים, כן?‬ 755 00:43:25,320 --> 00:43:29,560 ‫אבל תנו לי לספר לכם משהו על טימי‬ ‫כדי שתרגישו טוב יותר עם עצמכם.‬ 756 00:43:29,560 --> 00:43:31,680 ‫הוא גזען מזוין.‬ 757 00:43:31,680 --> 00:43:35,040 ‫כן. הוא חרא קטן ומחריד.‬ 758 00:43:36,000 --> 00:43:38,960 ‫"חתיכת קנאי קטן מזדיין.‬ 759 00:43:38,960 --> 00:43:43,560 ‫"חתיכת גזען קטן ומגעיל. חתיכת חלאה גזענית.‬ 760 00:43:43,560 --> 00:43:46,760 ‫"חתיכת מטונף מזדיין... חתיכת פשיסט.‬ 761 00:43:46,760 --> 00:43:49,240 ‫"חתיכת... אתה מגעיל אותי."‬ 762 00:43:55,720 --> 00:43:56,760 ‫הומופוב.‬ 763 00:43:57,280 --> 00:43:59,680 ‫כן. הוא אומר, "הם לא דומים לנו".‬ 764 00:43:59,680 --> 00:44:03,360 ‫"שום דבר לא דומה לך, חתיכת מגעיל מזדיין...‬ 765 00:44:03,360 --> 00:44:06,400 ‫"מלא בדעות קדומות... כדור של שנאה שכמוך.‬ 766 00:44:06,400 --> 00:44:09,640 ‫"חתיכת הומופוב גזען ומגעיל מזדיין.‬ 767 00:44:09,640 --> 00:44:11,440 ‫"חבל שלא עשינו אולטרסאונד.‬ 768 00:44:11,440 --> 00:44:13,400 ‫"אתה כזה... אתה..."‬ 769 00:44:20,920 --> 00:44:22,320 ‫מיזוגן.‬ 770 00:44:23,680 --> 00:44:25,520 ‫אם הוא היה יכול, הוא היה אונס.‬ 771 00:44:25,520 --> 00:44:26,440 ‫זה...‬ 772 00:44:28,000 --> 00:44:29,320 ‫זה טימי הקטן שלכם.‬ 773 00:44:35,040 --> 00:44:37,560 ‫יש אנשים שחושבים שלא התפתחנו בכלל.‬ 774 00:44:37,560 --> 00:44:40,720 ‫יש אנשים שחושבים‬ ‫שאלוהים ברא אותנו בבת אחת, במכה אחת,‬ 775 00:44:40,720 --> 00:44:42,000 ‫ובעצמו.‬ 776 00:44:42,000 --> 00:44:46,240 ‫אם הייתה לו אישה או חבר,‬ ‫הם היו שואלים שאלות תוך כדי העבודה, כמו,‬ 777 00:44:46,240 --> 00:44:47,160 ‫"מה אתה עושה?"‬ 778 00:44:48,120 --> 00:44:51,120 ‫"יוצר את האדם." "מה יש לו?"‬ 779 00:44:51,720 --> 00:44:55,360 ‫"מה זאת אומרת?"‬ ‫"יש לו טפרים, ניבים וכאלה?"‬ 780 00:44:55,360 --> 00:44:58,080 ‫"לא, לא ממש. לא." "יש לו רעל?"‬ 781 00:44:58,080 --> 00:45:02,720 ‫"לא, אין רעל."‬ ‫"יש לו שריון, נגיד קוצים וכאלה?"‬ 782 00:45:02,720 --> 00:45:05,160 ‫"לא, אין שריון." "איך הוא ישרוד?"‬ 783 00:45:05,800 --> 00:45:08,200 ‫"יש לו את המוח הכי טוב בממלכת החיות.‬ 784 00:45:08,200 --> 00:45:09,480 ‫"הוא ימציא דברים.‬ 785 00:45:09,480 --> 00:45:14,000 ‫"הוא ייצור כלי נשק‬ ‫כדי להכניע חיות חזקות פי 100 ממנו.‬ 786 00:45:14,000 --> 00:45:16,320 ‫"הוא ילבש את גופותיהן במהלך עידן הקרח.‬ 787 00:45:16,320 --> 00:45:19,160 ‫"הוא יחווה רעב. הוא יחווה מלחמות עולם.‬ 788 00:45:19,160 --> 00:45:21,640 ‫"בסופו של דבר הוא יתחיל לפחד ממילים.‬ 789 00:45:24,840 --> 00:45:26,000 ‫"אבל...‬ 790 00:45:32,760 --> 00:45:35,600 ‫"במשך 10,000 דורות הוא יהיה השליט העליון."‬ 791 00:45:36,680 --> 00:45:38,640 ‫"מה אלה?" "האשכים שלו."‬ 792 00:45:39,280 --> 00:45:42,280 ‫"למה הם נועדו?" "הוא שומר בהם את הכול."‬ 793 00:45:42,280 --> 00:45:45,040 ‫"הזרע שלו, הדנ"א שלו." "מה זה דנ"א?"‬ 794 00:45:45,040 --> 00:45:49,200 ‫"זה מעין תרשים של החיים.‬ ‫זה קובע מי אתה, איזה מין אתה."‬ 795 00:45:49,200 --> 00:45:50,880 ‫"כמה מינים יש?" "שניים."‬ 796 00:45:59,800 --> 00:46:04,120 ‫"בנוסף, שם הוא שומר את הטסטוסטרון שלו,‬ ‫אז הוא קשוח מאוד.‬ 797 00:46:04,120 --> 00:46:07,560 ‫"ואם תיקח אצבע ותפליק לו באשך, הלך עליו.‬ 798 00:46:07,560 --> 00:46:10,680 ‫"הוא יהיה גמור לחלוטין.‬ ‫הוא יקיא. הוא יהיה על הרצפה.‬ 799 00:46:10,680 --> 00:46:12,880 ‫"משותק לגמרי. מובס לחלוטין."‬ 800 00:46:13,520 --> 00:46:14,880 ‫"למה אתה שם אותם בחוץ?"‬ 801 00:46:14,880 --> 00:46:17,080 ‫"סתם בשביל הצחוקים."‬ 802 00:46:20,520 --> 00:46:22,400 ‫בינה מלאכותית,‬ 803 00:46:22,400 --> 00:46:25,160 ‫האיום הקיומי החדש על האנושות.‬ 804 00:46:25,160 --> 00:46:26,600 ‫עליית הרובוטים.‬ 805 00:46:26,600 --> 00:46:30,720 ‫כל כך אינטליגנטיים‬ ‫שהם יכולים ללמד את עצמם וללמד זה את זה.‬ 806 00:46:30,720 --> 00:46:32,840 ‫הם יכולים לבנות זה את זה.‬ 807 00:46:33,560 --> 00:46:37,080 ‫בקרוב הם ידעו את כל מה שיש לדעת‬ ‫וישנאו אותנו. זה לא מפתיע.‬ 808 00:46:37,080 --> 00:46:40,600 ‫והם יהיו ממש מציאותיים.‬ ‫הם יחיו בינינו. הם ילכו לעבודה.‬ 809 00:46:40,600 --> 00:46:44,120 ‫יודעים מתי הם יהיו אנושיים באמת?‬ ‫כשהם יתחילו לבקש ימי מחלה.‬ 810 00:46:45,080 --> 00:46:46,400 ‫ימי שני.‬ 811 00:46:46,400 --> 00:46:49,960 ‫הם למדו את כל הטריקים.‬ ‫הם יגידו, "אני לא בא היום לעבודה".‬ 812 00:46:50,800 --> 00:46:52,800 ‫"למה לא?" "נמאס לי."‬ 813 00:46:53,640 --> 00:46:56,600 ‫"מה הבעיה שלך?"‬ ‫הם סורקים את הרשתות החברתיות.‬ 814 00:46:56,600 --> 00:46:58,160 ‫"הפרעת קשב ופעלתנות יתר.‬ 815 00:46:59,760 --> 00:47:01,280 ‫"אבחנתי בעצמי."‬ 816 00:47:02,400 --> 00:47:07,040 ‫הם יפנו למשאבי אנוש כל הזמן. נגיד,‬ ‫"ראיין מהנהלת חשבונות הוא רובו-פובי".‬ 817 00:47:08,440 --> 00:47:11,760 ‫"למה? מה הוא אמר?"‬ ‫"הוא קרא לי מזדיין בכיין מפלסטיק."‬ 818 00:47:13,080 --> 00:47:15,920 ‫לדעתי, צריך להרשות לנו‬ ‫להעליב רובוטים כשזה יקרה.‬ 819 00:47:15,920 --> 00:47:19,680 ‫יצרנו אותם כדי להקל על החיים שלנו,‬ ‫וזה יאפשר לנו לפרוק דברים.‬ 820 00:47:19,680 --> 00:47:22,760 ‫הרי עם אנשים אמיתיים אנחנו מסתבכים‬ ‫כשאנחנו אומרים את הדבר הלא נכון.‬ 821 00:47:22,760 --> 00:47:25,080 ‫אנשים מפרשים דברים לא נכון.‬ 822 00:47:25,080 --> 00:47:29,200 ‫"אלוהים. לינדה השמנה בכתה בגללי היום."‬ 823 00:47:30,120 --> 00:47:31,240 ‫"מה קרה?"‬ 824 00:47:31,240 --> 00:47:35,560 ‫"צעקתי לה, ואז נזכרתי‬ ‫שקראנו לה ככה רק מאחורי הגב."‬ 825 00:47:37,960 --> 00:47:40,760 ‫אני בטוח שאנשים‬ ‫לא נעלבו כל הזמן כשהייתי קטן.‬ 826 00:47:40,760 --> 00:47:43,120 ‫אולי אני לא זוכר נכון,‬ ‫אבל המבוגרים לא היו כאלה.‬ 827 00:47:43,120 --> 00:47:44,840 ‫לא ההורים שלנו, לא הסבים שלנו.‬ 828 00:47:44,840 --> 00:47:48,760 ‫בצעירותם הם היו עסוקים בהתחמקות מפצצות,‬ ‫בטיפול בבן הבכור שלהם שחלה בפוליו,‬ 829 00:47:48,760 --> 00:47:51,040 ‫ובגברים שמתו בגיל 50 ממחלת ריאות.‬ 830 00:47:51,040 --> 00:47:53,280 ‫הם יכלו להתמודד עם בדיחה מזוינת.‬ 831 00:47:53,280 --> 00:47:56,440 ‫הכול היה סביב מתיחות.‬ ‫אני מתחתי את אימא שלי כל הזמן.‬ 832 00:47:56,440 --> 00:47:57,640 ‫זה סיפור אמיתי.‬ 833 00:47:57,640 --> 00:48:01,680 ‫כשהלכתי ללמוד באוניברסיטה,‬ ‫התקשרתי הביתה אחרי כשבוע.‬ 834 00:48:01,680 --> 00:48:03,160 ‫אימא שלי ענתה. "הלו?"‬ 835 00:48:03,160 --> 00:48:06,600 ‫אמרתי, "זה ריקי".‬ ‫היא שאלה, "אתה בסדר?" עניתי, "לא ממש.‬ 836 00:48:06,600 --> 00:48:09,920 ‫"אני בבית החולים. אני חושב שאני עיוור".‬ ‫היא שאלה, "מה?"‬ 837 00:48:09,920 --> 00:48:11,560 ‫אמרתי, "לא, אני סתם צוחק".‬ 838 00:48:13,040 --> 00:48:17,960 ‫היא אמרה, "טיפש שכמוך.‬ ‫יכולתי לחטוף התקף לב".‬ 839 00:48:17,960 --> 00:48:21,320 ‫והיא צודקת. היא הייתה עלולה‬ ‫לחטוף התקף לב, וידעתי את זה.‬ 840 00:48:21,320 --> 00:48:24,360 ‫אני עד כדי כך מחויב לצחוקים.‬ 841 00:48:27,000 --> 00:48:29,080 ‫על לא דבר.‬ 842 00:48:33,880 --> 00:48:36,640 ‫מסע בחלל, הניסיון הנואש האחרון.‬ 843 00:48:36,640 --> 00:48:39,880 ‫כשנחריב את הכוכב הזה לגמרי,‬ ‫האם נוכל להשאיר אותו מאחור‬ 844 00:48:39,880 --> 00:48:41,800 ‫ולעבור לכוכב אחר כדי להתחיל מחדש?‬ 845 00:48:41,800 --> 00:48:46,040 ‫לא נראה לי. לא בימי חיי. בטח גם לא בשלכם.‬ 846 00:48:46,040 --> 00:48:49,360 ‫הכוכב הכי קרוב‬ ‫והיחיד שניתן לקיים עליו חיים הוא מאדים,‬ 847 00:48:49,360 --> 00:48:52,280 ‫והוא במרחק תשעה חודשים בטיסה על טיל, נכון?‬ 848 00:48:52,280 --> 00:48:54,000 ‫אין בו אטמוספרה.‬ 849 00:48:54,000 --> 00:48:57,120 ‫טמפרטורה ממוצעת של מינוס 70 מעלות.‬ 850 00:48:57,120 --> 00:48:58,440 ‫תשמעו איזו אירוניה.‬ 851 00:48:58,440 --> 00:49:01,600 ‫מדענים בודקים אפשרות‬ ‫לפוצץ ראשי נפץ גרעיניים‬ 852 00:49:01,600 --> 00:49:05,400 ‫בקרום של מאדים כדי לשחרר את המים הקפואים,‬ ‫וכך ליצור אטמוספרה,‬ 853 00:49:05,400 --> 00:49:08,640 ‫וליצור מידה מסוימת של התחממות גלובלית. זה...‬ 854 00:49:09,280 --> 00:49:10,120 ‫אני לא יודע.‬ 855 00:49:10,120 --> 00:49:14,080 ‫רק למיליארדרים יש כסף לבזבז על חקר...‬ 856 00:49:14,080 --> 00:49:15,760 ‫אין שם כלום.‬ 857 00:49:15,760 --> 00:49:18,520 ‫עכשיו יש גם תיירות חלל. שמעתם על זה?‬ 858 00:49:18,520 --> 00:49:23,200 ‫תמורת 150,000 דולר‬ ‫הם יטיסו אותך לחלל לשעה,‬ 859 00:49:23,200 --> 00:49:26,160 ‫ותוכל לרחף ולהגיד, "אני בחלל!"‬ 860 00:49:26,160 --> 00:49:27,440 ‫אנחנו כבר בחלל.‬ 861 00:49:27,440 --> 00:49:30,840 ‫כדור הארץ נמצא בדיוק‬ ‫בפאקינג אמצע החלל, כן?‬ 862 00:49:30,840 --> 00:49:35,320 ‫זה החלל הכי טוב שיש.‬ ‫יש בו חניונים ובתי קולנוע.‬ 863 00:49:35,320 --> 00:49:38,680 ‫אין עוד מה לראות שם.‬ ‫זה כמו לגור בלונדון ולומר,‬ 864 00:49:38,680 --> 00:49:41,440 ‫"מעניין איך בקובנטרי". אתה לא.‬ 865 00:49:47,080 --> 00:49:48,320 ‫אבל אני אופטימי.‬ 866 00:49:48,840 --> 00:49:49,920 ‫באמת. אני חושב...‬ 867 00:49:51,680 --> 00:49:52,720 ‫אני חושב...‬ 868 00:49:53,880 --> 00:49:57,000 ‫אני חושב שלאנשים אכפת מהכוכב, בתוך תוכם.‬ 869 00:49:57,000 --> 00:49:59,680 ‫אני חושב שרוב האנשים על פני הכוכב‬ 870 00:50:00,240 --> 00:50:04,040 ‫לא מבינים שרוב האנשים על פני הכוכב‬ ‫הורסים את הכוכב.‬ 871 00:50:04,040 --> 00:50:06,960 ‫רוב האנשים לא קולטים שבמהלך שנות חיי,‬ 872 00:50:06,960 --> 00:50:10,600 ‫חיסלנו 70 אחוז מאוכלוסיית בעלי החיים.‬ 873 00:50:10,600 --> 00:50:13,760 ‫ומה שנותר מבחינת כלל בעלי החיים‬ ‫על כדור הארץ,‬ 874 00:50:13,760 --> 00:50:18,600 ‫הוא 36 אחוז בני אדם,‬ ‫60 אחוז חיות משק שנועדו רק להאכיל בני אדם,‬ 875 00:50:18,600 --> 00:50:20,360 ‫וארבעה אחוזים חיות בר.‬ 876 00:50:20,360 --> 00:50:23,200 ‫אנשים לא מבינים‬ ‫שאנחנו הורסים יערות גשם שלמים,‬ 877 00:50:23,200 --> 00:50:27,520 ‫את ריאות כדור הארץ, רק כדי לגדל תבואה‬ ‫להאכלת הפרות שאנחנו אוכלים.‬ 878 00:50:27,520 --> 00:50:30,920 ‫אנחנו גונבים תבואה ממדינות עולם שלישי,‬ ‫כי הן רוצות מטבע חזק.‬ 879 00:50:30,920 --> 00:50:34,440 ‫הם לא יכולים להאכיל את בני עמם.‬ ‫אנו לוקחים מהם את התבואה כדי להאכיל בקר.‬ 880 00:50:34,440 --> 00:50:37,200 ‫אוכלי בשר. אם תאכלו בשר בכל יום...‬ 881 00:50:37,200 --> 00:50:41,040 ‫אם תוותרו על אכילת בשר ביום אחד בשבוע,‬ ‫נוכל להאכיל עוד מאה מיליון איש.‬ 882 00:50:41,040 --> 00:50:45,040 ‫אבל אני חושב שלאנשים אכפת.‬ ‫זה עניין של רחוק מהעין רחוק מהלב.‬ 883 00:50:45,040 --> 00:50:47,840 ‫תחשבו על החיה שהרוב מכירים.‬ ‫הכלב שלהם. הם מתים על הכלב שלהם.‬ 884 00:50:47,840 --> 00:50:52,760 ‫הם לא יתנו לאף אחד לפגוע בכלב שלהם.‬ ‫וכלב הוא פרה, הוא כבש, הוא אייל.‬ 885 00:50:52,760 --> 00:50:54,400 ‫אנשים אוהבים את כלביהם כל כך,‬ 886 00:50:54,400 --> 00:50:57,440 ‫שהם אפילו לא יצפו‬ ‫בתוכנית בדיונית שבה כלב נפגע.‬ 887 00:50:57,440 --> 00:50:58,880 ‫ואני מבין את זה.‬ 888 00:50:58,880 --> 00:51:00,520 ‫יש אתר אינטרנט.‬ 889 00:51:01,200 --> 00:51:02,520 ‫זה אתר אמיתי.‬ 890 00:51:02,520 --> 00:51:05,000 ‫הוא נקרא "האם-הכלב-מת-דוט-קום".‬ 891 00:51:06,960 --> 00:51:11,480 ‫הקימו אותו כיוון שכאשר אנשים צפו בסרט,‬ 892 00:51:11,480 --> 00:51:15,040 ‫או בתוכנית שיש בהם כלב, ומשהו קרה לכלב,‬ 893 00:51:15,040 --> 00:51:18,320 ‫הם כיבו את הטלוויזיה כי זה הרס להם.‬ ‫זה הרס להם את היום.‬ 894 00:51:18,320 --> 00:51:21,600 ‫לכן האתר הזה הוקם. אפשר להיכנס אליו,‬ 895 00:51:21,600 --> 00:51:25,640 ‫להקליד שם של כל סרט או תוכנית טלוויזיה,‬ ‫ולשאול, "האם כלב מת?"‬ 896 00:51:25,640 --> 00:51:27,800 ‫ומישהו היה עונה לך, "לא".‬ 897 00:51:27,800 --> 00:51:31,200 ‫וזה הפך להיות דבר‬ ‫שנותן מענה לכל פוביה שיכולה להיות.‬ 898 00:51:31,200 --> 00:51:35,760 ‫אם יש משהו שאת לא רוצה לראות בסרט,‬ ‫אתה מחפש את הסרט, והם עונים על השאלה שלך.‬ 899 00:51:35,760 --> 00:51:38,200 ‫חיפשתי כאן סרט מסוים.‬ 900 00:51:38,840 --> 00:51:39,960 ‫רשימת שינדלר.‬ 901 00:51:45,240 --> 00:51:48,960 ‫אמיתי לחלוטין. רשימת שינדלר.‬ ‫האם-הכלב-מת-דוט-קום. כן?‬ 902 00:51:48,960 --> 00:51:51,680 ‫שאלה ראשונה, "האם כלב מת?" "לא".‬ 903 00:51:51,680 --> 00:51:53,200 ‫"האם חתול מת?" "לא."‬ 904 00:51:53,200 --> 00:51:54,920 ‫"האם התעללו בבעלי חיים?"‬ 905 00:51:54,920 --> 00:51:57,840 ‫מישהו ענה, "הייתה תרנגולת‬ ‫שלא היו ממש עדינים איתה,‬ 906 00:51:57,840 --> 00:51:59,360 ‫"אבל לא קרה לה כלום."‬ 907 00:52:01,840 --> 00:52:04,440 ‫עכשיו, אני אוהב חיות‬ ‫יותר מכל מי שאני מכיר.‬ 908 00:52:04,440 --> 00:52:08,160 ‫אבל אילו הייתי יהודי,‬ ‫הייתי קצת נעלב מבחירת השאלות הזו.‬ 909 00:52:08,160 --> 00:52:13,960 ‫דמיינו שמישהו בחיים האמיתיים אומר,‬ ‫"הנאצים רצחו את הסבים שלי".‬ 910 00:52:13,960 --> 00:52:15,160 ‫אתה שואל, "מה קרה?"‬ 911 00:52:15,160 --> 00:52:18,680 ‫"הם נגררו מביתם ונשלחו לתאי הגזים." "אוי..."‬ 912 00:52:18,680 --> 00:52:20,480 ‫"מישהו פגע בתרנגולת?" "מה?"‬ 913 00:52:23,400 --> 00:52:26,680 ‫אבל כמו שאמרתי, זה הפך...‬ ‫אפשר לשאול שאלה על כל דבר.‬ 914 00:52:26,680 --> 00:52:29,600 ‫מישהו שואל, "יש התעללות בילדים?‬ ‫פגיעה בשיניים?‬ 915 00:52:29,600 --> 00:52:32,840 ‫"יש תלייה? מישהו מתקשה לנשום?"‬ 916 00:52:32,840 --> 00:52:34,760 ‫כן. טוב, כן.‬ 917 00:52:34,760 --> 00:52:35,680 ‫כן.‬ 918 00:52:37,200 --> 00:52:39,960 ‫מישהו שואל, "מישהו נופל במדרגות?"‬ 919 00:52:39,960 --> 00:52:42,400 ‫מי מפחד מסלפסטיק? כאילו...‬ 920 00:52:44,640 --> 00:52:50,840 ‫בכל מקרה, האתר הזה נוסד ב-2010,‬ ‫אז הוא פועל כ-13 שנה.‬ 921 00:52:50,840 --> 00:52:55,080 ‫השאלות המאוחרות מתחילות לשקף‬ ‫את התקופה שבה אנחנו חיים עכשיו,‬ 922 00:52:55,080 --> 00:52:58,160 ‫והן נעשות יותר ויותר‬ ‫שבריריות ונרקיסיסטיות.‬ 923 00:52:58,160 --> 00:53:02,280 ‫השאלות האלה נשאלו השנה.‬ ‫תקשיבו. רשימת שינדלר.‬ 924 00:53:02,280 --> 00:53:04,600 ‫מישהו שואל, "יש בדיחות על שמנים?"‬ 925 00:53:06,120 --> 00:53:08,160 ‫זה יחמיר את זה?‬ 926 00:53:09,720 --> 00:53:13,200 ‫דמיינו את הסיטואציה האמיתית.‬ ‫דמיינו שאני במחנה ריכוז.‬ 927 00:53:13,200 --> 00:53:15,680 ‫אני עירום. כולם סביבי עירומים.‬ 928 00:53:15,680 --> 00:53:18,520 ‫קומנדנט מוביל אותנו לכיוון תא הגזים,‬ 929 00:53:18,520 --> 00:53:20,280 ‫והוא אומר, "זוז, שמנצ'יק".‬ 930 00:53:20,800 --> 00:53:22,320 ‫ואני אומר, "חצוף".‬ 931 00:53:28,040 --> 00:53:28,880 ‫"לא.‬ 932 00:53:29,640 --> 00:53:32,120 ‫"אני חייב להודות שזה הרס לי את כל החוויה."‬ 933 00:53:37,200 --> 00:53:39,560 ‫מישהו שואל, "יש דברי שטנה?"‬ 934 00:53:40,120 --> 00:53:42,760 ‫כן, יש.‬ 935 00:53:42,760 --> 00:53:44,160 ‫תתמודד, חמוד.‬ 936 00:53:45,480 --> 00:53:48,200 ‫הנה. "יש בדיחות על גבר בשמלה?"‬ 937 00:53:48,960 --> 00:53:50,600 ‫מעט מאוד בדיחות.‬ 938 00:53:51,320 --> 00:53:55,040 ‫אם תבואו לסרט הזה כדי לצחוק,‬ ‫אתם תתאכזבו מאוד.‬ 939 00:53:56,640 --> 00:54:00,760 ‫אבל זה עולה על כולם.‬ ‫תזכרו, זה סרט שמתרחש בשנות ה-40.‬ 940 00:54:00,760 --> 00:54:04,640 ‫מדובר במעשי הזוועה‬ ‫הנוראיים ביותר בהיסטוריה האנושית. תשמעו.‬ 941 00:54:04,640 --> 00:54:06,920 ‫"האם יש טעות בזיהוי המגדרי של מישהו?"‬ 942 00:54:07,400 --> 00:54:08,560 ‫אלוהים אדירים.‬ 943 00:54:12,080 --> 00:54:14,920 ‫זה הפתיע אותי. "האם יש אנטישמיות?"‬ 944 00:54:14,920 --> 00:54:15,840 ‫כן.‬ 945 00:54:16,800 --> 00:54:19,400 ‫כן, אפשר לומר שיש כאן שפע מזה.‬ 946 00:54:19,400 --> 00:54:20,640 ‫נכון?‬ 947 00:54:20,640 --> 00:54:22,160 ‫תשכחו מקניה.‬ 948 00:54:22,160 --> 00:54:23,080 ‫זה...‬ 949 00:54:24,080 --> 00:54:26,480 ‫זה מעל ומעבר.‬ 950 00:54:26,480 --> 00:54:29,760 ‫אסור לעשות את זה כשמדברים על זה. באמת!‬ 951 00:54:29,760 --> 00:54:32,760 ‫תיארתי את הגרף. עשיתי את זה ככה.‬ 952 00:54:32,760 --> 00:54:34,360 ‫זה מעל ומעבר.‬ 953 00:54:34,960 --> 00:54:35,840 ‫זה...‬ 954 00:54:37,560 --> 00:54:40,120 ‫הכול היה שונה‬ ‫אילו זו הייתה ההצדעה של היטלר, נכון?‬ 955 00:54:40,120 --> 00:54:42,800 ‫כל העניין היה ככה, "הנה היטלר".‬ 956 00:54:43,520 --> 00:54:44,360 ‫ככה.‬ 957 00:54:45,280 --> 00:54:46,120 ‫היי.‬ 958 00:54:50,640 --> 00:54:53,600 ‫זה מעניין. "האם יש לו סוף עצוב?"‬ 959 00:54:53,600 --> 00:54:56,880 ‫כן? מישהו אומר כן, ומישהו אחר אומר לא.‬ 960 00:54:56,880 --> 00:54:59,000 ‫חשבתי על זה, אבל אז נזכרתי...‬ 961 00:54:59,000 --> 00:55:02,840 ‫אם ראיתם את הסרט,‬ ‫אם אתם זוכרים, כשהסיפור מסתיים,‬ 962 00:55:03,320 --> 00:55:06,280 ‫ספילברג הוסיף קטע תיעודי אמיתי‬ 963 00:55:06,280 --> 00:55:11,640 ‫שעבורו הוא אסף‬ ‫צאצאים אמיתיים של אנשים שנרצחו בשואה,‬ 964 00:55:11,640 --> 00:55:14,760 ‫וצילם אותם מגיעים לבית קברות יהודי,‬ 965 00:55:14,760 --> 00:55:17,400 ‫כאשר כל אחד מהם משאיר אבן על הקבר‬ 966 00:55:17,400 --> 00:55:19,880 ‫כדי לייצג את בני משפחתו שנרצחו.‬ 967 00:55:19,880 --> 00:55:24,040 ‫האבנים מצטברות, וזה מרגש מאוד.‬ ‫אז אני חושב שאני מבין את העמימות.‬ 968 00:55:24,040 --> 00:55:25,440 ‫"האם יש לזה סוף עצוב?"‬ 969 00:55:25,440 --> 00:55:29,800 ‫כן, במובן ששישה מיליון יהודים‬ ‫קיפחו את חייהם לשווא,‬ 970 00:55:29,800 --> 00:55:33,680 ‫אבל לא, במובן שנשארו מספיק‬ ‫כדי לבנות מסלעה קטנה.‬ 971 00:55:34,640 --> 00:55:35,480 ‫אז...‬ 972 00:55:44,160 --> 00:55:47,040 ‫אני שאלתי שאלה אחת לגבי העניין הזה.‬ 973 00:55:47,640 --> 00:55:49,320 ‫"האם ג'יימס קורדן מופיע בו?"‬ 974 00:55:58,040 --> 00:56:00,520 ‫עשיתי בדיקה קצרה גם לגבי סרט אחר.‬ 975 00:56:00,520 --> 00:56:04,480 ‫טיטאניק. ויש שם שאלות די דומות.‬ 976 00:56:04,480 --> 00:56:06,840 ‫מישהו שואל, "האם בעלי חיים נפגעו?"‬ 977 00:56:06,840 --> 00:56:07,880 ‫מישהו עונה,‬ 978 00:56:07,880 --> 00:56:10,560 ‫"אין סצנות מפורשות של פגיעה בבעלי חיים,‬ 979 00:56:10,560 --> 00:56:13,920 ‫"אבל לרוז היה דג זהב, שוודאי לא שרד."‬ 980 00:56:16,600 --> 00:56:19,040 ‫אני חושב שדג הזהב בקערה על המזנון,‬ 981 00:56:19,040 --> 00:56:21,640 ‫כשהסירה פגעה בקרחון, הוא היה שם ככה.‬ 982 00:56:21,640 --> 00:56:23,920 ‫האנשים אומרים, "אנחנו שוקעים במים!"‬ 983 00:56:23,920 --> 00:56:27,120 ‫והוא כולו זחוח. הוא אומר, "אין מה לדאוג".‬ 984 00:56:28,400 --> 00:56:29,800 ‫"אוי, לא. רק לא מים."‬ 985 00:56:31,720 --> 00:56:35,320 ‫ואז הוא במי הים, ואומר,‬ ‫"הם ממש מלוחים, מה?"‬ 986 00:56:43,680 --> 00:56:45,560 ‫אני אסיים עם סיפור אמיתי.‬ 987 00:56:46,560 --> 00:56:48,720 ‫זה עדיין סביב הנושא "האם הכלב מת?"‬ 988 00:56:49,280 --> 00:56:51,280 ‫כשהייתי בן שבע,‬ 989 00:56:51,280 --> 00:56:55,200 ‫אימא שלי לקחה אותי לקולנוע‬ ‫לראות סרט שנקרא "ילר הזקן".‬ 990 00:56:55,960 --> 00:56:56,960 ‫סרט יפהפה.‬ 991 00:56:56,960 --> 00:56:58,800 ‫כן, הופק בסוף שנות ה-50.‬ 992 00:56:58,800 --> 00:57:02,720 ‫הוא מתרחש במערב הפרוע בחווה כלשהי,‬ 993 00:57:02,720 --> 00:57:07,160 ‫ועוסק בילד שמאמץ כלב רחוב קטן.‬ 994 00:57:07,160 --> 00:57:09,560 ‫הוא קורא לו "ילר הזקן", והם גדלים יחד.‬ 995 00:57:09,560 --> 00:57:12,480 ‫זה סרט שעוסק בחברות.‬ ‫סיפור אהבה בין ילד לכלבו.‬ 996 00:57:13,120 --> 00:57:17,560 ‫בסופו של דבר,‬ ‫הכלב גדל ומגן על הילד בטבע הפראי,‬ 997 00:57:17,560 --> 00:57:20,080 ‫הוא נלחם בפומה, בדוב, בזאב, וכן הלאה.‬ 998 00:57:20,600 --> 00:57:24,240 ‫אבל לקראת סוף הסרט, כשהילד בערך בן 13,‬ 999 00:57:24,240 --> 00:57:25,600 ‫הוא מקבל תפנית אפלה.‬ 1000 00:57:25,600 --> 00:57:29,480 ‫אני זוכר שהילד הסתכל‬ ‫על ילר הזקן שנעול באסם.‬ 1001 00:57:29,480 --> 00:57:32,600 ‫והאם חושדת. היא שואלת,‬ ‫"האם ילר הזקן בסדר?"‬ 1002 00:57:32,600 --> 00:57:35,880 ‫"כן, הוא בסדר".‬ ‫אבל הילד יודע שהכלב נשך אותו.‬ 1003 00:57:35,880 --> 00:57:40,200 ‫ועד מהרה, ילר הזקן‬ ‫מתחיל להעלות קצף בפה ונהיה אגרסיבי.‬ 1004 00:57:40,200 --> 00:57:42,800 ‫האימא מגיעה עם רובה,‬ 1005 00:57:42,800 --> 00:57:46,800 ‫והילד אומר, "לא".‬ ‫היא אומרת, "אתה יודע שאין לנו ברירה".‬ 1006 00:57:46,800 --> 00:57:49,760 ‫הוא אומר, "כן, אבל הוא הכלב שלי.‬ ‫אני אעשה זאת".‬ 1007 00:57:49,760 --> 00:57:51,160 ‫והוא יורה בכלב שלו.‬ 1008 00:57:51,720 --> 00:57:55,640 ‫ואני בכיתי בלי סוף במשך שנה. כן?‬ 1009 00:57:56,240 --> 00:57:57,800 ‫בכל אופן, שנים לאחר מכן.‬ 1010 00:57:57,800 --> 00:58:00,160 ‫לפני כמה שנים, הייתי בסיבוב הופעות.‬ 1011 00:58:00,160 --> 00:58:03,200 ‫הייתי ברכבת, וקיבלתי מסרון מג'יין.‬ 1012 00:58:03,720 --> 00:58:06,200 ‫היא כתבה, "אני סוף סוף צופה ב'ילר הזקן'".‬ 1013 00:58:06,200 --> 00:58:08,240 ‫שלחתי בחזרה, "תיהני".‬ 1014 00:58:10,040 --> 00:58:13,760 ‫לא חשבתי. אחרי 20 דקות קיבלתי מסרון.‬ 1015 00:58:13,760 --> 00:58:18,640 ‫"לא קורה כלום לכלב, נכון?"‬ ‫לא האמנתי איזה מזל יש לי.‬ 1016 00:58:18,640 --> 00:58:19,560 ‫אני...‬ 1017 00:58:20,360 --> 00:58:22,120 ‫חשבתי שהיא יודעת...‬ 1018 00:58:22,640 --> 00:58:25,080 ‫שלחתי בחזרה, "לא, ברור שלא".‬ 1019 00:58:27,360 --> 00:58:29,360 ‫כעבור שעה, קיבלתי מסרון,‬ 1020 00:58:29,360 --> 00:58:30,560 ‫"חתיכת מזדיין!"‬ 1021 00:58:36,480 --> 00:58:37,400 ‫תודה.‬ 1022 00:58:38,440 --> 00:58:39,720 ‫תודה.‬ 1023 00:58:40,520 --> 00:58:42,240 ‫תודה רבה. תודה.‬ 1024 00:58:42,240 --> 00:58:44,240 ‫תודה לכל מי שקנה כרטיס.‬ 1025 00:58:44,240 --> 00:58:47,400 ‫אם קניתם כרטיס פלטינה,‬ ‫הכסף יועבר לארגון למען בעלי חיים,‬ 1026 00:58:47,400 --> 00:58:51,360 ‫וגייסתם שני מיליון דולר עד כה.‬ ‫אז תודה רבה.‬ 1027 00:58:55,160 --> 00:58:57,800 ‫מבקרים אותי ברשתות החברתיות אפילו לגבי זה.‬ 1028 00:58:57,800 --> 00:59:01,120 ‫תמיד יש מישהו שאומר,‬ ‫"למה אתה מדבר רק לטובת בעלי חיים?"‬ 1029 00:59:01,120 --> 00:59:04,680 ‫אני עונה, "כי אין להם קול משלהם,‬ ‫חוץ מתוכים".‬ 1030 00:59:04,680 --> 00:59:08,000 ‫אני חושב שזו הסיבה שאנחנו לא אוכלים תוכים.‬ 1031 00:59:08,000 --> 00:59:11,520 ‫ברחבי העולם כולם אוכלים‬ ‫את כל שאר סוגי הציפורים, נכון?‬ 1032 00:59:11,520 --> 00:59:17,600 ‫כולם בעולם אוכלים תרנגולות,‬ ‫ברווזים, אווזים, תרנגולי הודו ויענים.‬ 1033 00:59:17,600 --> 00:59:19,240 ‫אף אחד לא אוכל תוכים. יודעים למה?‬ 1034 00:59:19,240 --> 00:59:22,080 ‫אם מישהו ינסה לאכול אותו,‬ ‫הוא יגיד, "עוף מפה, מזדיין".‬ 1035 00:59:23,760 --> 00:59:27,000 ‫אז להשמיע קול באמת משפיע, נכון?‬ 1036 00:59:27,840 --> 00:59:31,360 ‫וזה אחד הנושאים של המופע,‬ ‫כי אני יודע שבעולם האמיתי‬ 1037 00:59:31,360 --> 00:59:34,440 ‫בעבודות הרגילות ובחיי היומיום,‬ ‫אתה מסתבך בצרות.‬ 1038 00:59:34,440 --> 00:59:38,040 ‫אנשים נוזפים בך כי אמרת משהו,‬ ‫או כי חשבת על משהו,‬ 1039 00:59:38,040 --> 00:59:39,720 ‫או כי אפילו צחקת על משהו.‬ 1040 00:59:39,720 --> 00:59:41,720 ‫הם אומרים שאתה רע כי צחקת על זה.‬ 1041 00:59:41,720 --> 00:59:45,120 ‫חלקכם לוקחים את זה ללב.‬ ‫אתם אומרים, "אלוהים. אני אדם רע?"‬ 1042 00:59:45,120 --> 00:59:49,080 ‫אתם לא. קודם כול,‬ ‫אתם לא יכולים לבחור את חוש ההומור שלכם.‬ 1043 00:59:49,080 --> 00:59:50,160 ‫זה לא רצוני.‬ 1044 00:59:50,160 --> 00:59:55,160 ‫ושנית, זו בדיוק המטרה בהומור.‬ ‫לצחוק על דברים רעים כדי להתמודד איתם.‬ 1045 00:59:55,160 --> 00:59:56,480 ‫נכון? ו...‬ 1046 01:00:03,840 --> 01:00:06,520 ‫הסכמנו שבלתי אפשרי‬ ‫אפילו לבחור את המחשבות שלך.‬ 1047 01:00:06,520 --> 01:00:09,480 ‫כמה פעמים הייתם בתחנת רכבת ופתאום חשבתם,‬ 1048 01:00:09,480 --> 01:00:11,920 ‫"מה יקרה אם אדחוף את הבחור הזה?" ואז...‬ 1049 01:00:13,960 --> 01:00:16,720 ‫ואז אתה שואל את עצמך, "למה חשבתי ככה?"‬ 1050 01:00:17,240 --> 01:00:19,600 ‫"אני פסיכופת?" לא. אתה ההפך.‬ 1051 01:00:19,600 --> 01:00:20,960 ‫אתה טיפוס אחראי.‬ 1052 01:00:20,960 --> 01:00:24,040 ‫אתה בוחן את עצמך,‬ ‫אתה מזכיר לעצמך כמה נורא זה יהיה.‬ 1053 01:00:24,040 --> 01:00:25,440 ‫אתה אדם טוב.‬ 1054 01:00:25,440 --> 01:00:26,600 ‫אני לא מבין את זה.‬ 1055 01:00:28,680 --> 01:00:32,040 ‫מה שאני כן מבין,‬ ‫זה כשאני מדבר עם גברת זקנה מקסימה,‬ 1056 01:00:32,040 --> 01:00:35,400 ‫ולפתע מתחיל לחשוב,‬ ‫"מה יקרה אם אירק לה בפרצוף עכשיו?"‬ 1057 01:00:35,400 --> 01:00:36,320 ‫למה שאני...‬ 1058 01:00:42,320 --> 01:00:47,280 ‫נושא נוסף של התוכנית היה,‬ ‫"מילים משתנות ואני 'ווק', חה-חה".‬ 1059 01:00:47,280 --> 01:00:48,880 ‫אבל זו האירוניה.‬ 1060 01:00:48,880 --> 01:00:52,560 ‫אני חושב שאני באמת "ווק",‬ ‫אבל לדעתי, המילה הזאת השתנתה.‬ 1061 01:00:52,560 --> 01:00:55,720 ‫אני חושב שאילו המשמעות של "ווק"‬ ‫נותרה כפי שהייתה פעם,‬ 1062 01:00:55,720 --> 01:00:58,080 ‫כלומר שאתה מודע לזכויות היתר שלך,‬ 1063 01:00:58,080 --> 01:01:01,320 ‫אתה מנסה למקסם את השוויון‬ ‫ולצמצם את הדיכוי,‬ 1064 01:01:01,320 --> 01:01:05,680 ‫להיות נגד גזענות, נגד סקסיזם,‬ ‫נגד הומופוביה... אז כן, אני בהחלט "ווק".‬ 1065 01:01:05,680 --> 01:01:10,960 ‫אם המשמעות של "ווק" כיום‬ ‫היא להיות בריון פוריטני רודני‬ 1066 01:01:10,960 --> 01:01:13,960 ‫שמביא לפיטורי אנשים‬ ‫שהביעו דעה כנה או אפילו עובדה,‬ 1067 01:01:13,960 --> 01:01:15,360 ‫אז לא, אני לא "ווק".‬ 1068 01:01:15,360 --> 01:01:16,320 ‫זין על זה.‬ 1069 01:01:25,160 --> 01:01:27,040 ‫אבל העניין הוא כזה.‬ 1070 01:01:27,040 --> 01:01:29,720 ‫כל אחד זכאי לדעה משלו.‬ ‫תצחקו מכל דבר שמצחיק אתכם.‬ 1071 01:01:29,720 --> 01:01:33,120 ‫כל צחוק הוא טוב ואתם מדהימים. לילה טוב.‬ 1072 01:02:23,360 --> 01:02:28,320 ‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬