1
00:00:41,680 --> 00:00:42,600
‫פאק.‬

2
00:00:45,440 --> 00:00:47,880
‫משטרה נכנסת!‬

3
00:00:54,760 --> 00:01:00,480
‫- רצח עם מודעוּת -‬

4
00:01:22,720 --> 00:01:24,160
‫היי, מתוקה. מה שלומך?‬

5
00:01:24,960 --> 00:01:29,360
‫היי, אבא. אני משחקת באי זמן,‬
‫ואני בונה את טירת החול שלנו.‬

6
00:01:29,440 --> 00:01:30,600
‫אי זמן?‬

7
00:01:33,920 --> 00:01:39,520
‫קינאתי ביכולת של ילדה‬
‫לחיות מחדש רגעים יפים באמצעות משחק.‬

8
00:01:56,400 --> 00:01:59,400
‫וקינאתי בפער הידע שלה,‬
‫שבזכותו היא לא הייתה צריכה‬

9
00:01:59,480 --> 00:02:02,440
‫לכלול במשחק מסור חשמלי ומגרסות.‬

10
00:02:03,000 --> 00:02:03,880
‫אימא לא בבית?‬

11
00:02:04,720 --> 00:02:06,200
‫אני פה לבד כל היום.‬

12
00:02:08,200 --> 00:02:09,120
‫אוקיי.‬

13
00:02:10,720 --> 00:02:11,840
‫ברצינות?‬

14
00:02:14,680 --> 00:02:15,720
‫באמת?‬

15
00:02:16,880 --> 00:02:18,280
‫עבדתי עליך!‬

16
00:02:20,960 --> 00:02:23,880
‫עדיין לא קיבלנו תשובה מ-25 גני ילדים,‬

17
00:02:23,960 --> 00:02:25,440
‫וחמישה אמרו "לא".‬

18
00:02:26,800 --> 00:02:29,960
‫אבל הדדליין עוד לא עבר.‬
‫-אבל הוא עוד שלושה ימים.‬

19
00:02:30,040 --> 00:02:33,240
‫והאחרון שהיו לי תקוות ממנו שלח לנו את זה.‬

20
00:02:36,520 --> 00:02:37,880
‫- נושא: דחייה -‬

21
00:02:37,960 --> 00:02:39,200
‫"גברת דימל היקרה,‬

22
00:02:39,280 --> 00:02:41,760
‫"לצערי החלטנו לא להציע מקום לבתך, אמילי,‬

23
00:02:41,840 --> 00:02:46,160
‫"כאשר הגורם המכריע‬
‫הוא האיום של בעלך לפנות אותנו,‬

24
00:02:46,240 --> 00:02:50,880
‫"מכיוון שלקוח שלו‬
‫רצה להפוך את הגן לבית בושת."‬

25
00:02:55,240 --> 00:02:58,520
‫אוקיי. קתרינה, העניין הוא…‬
‫-ביורן, תקשיב לי.‬

26
00:02:58,600 --> 00:03:01,600
‫מה שאתה עושה בשביל דרגאן שלך הוא עניינך.‬

27
00:03:02,240 --> 00:03:03,920
‫אבל כאן העניין הוא לא דרגאן,‬

28
00:03:04,000 --> 00:03:05,080
‫אלא אמילי.‬

29
00:03:06,080 --> 00:03:09,280
‫אבל איך יכולתי לדעת?‬
‫זה היה הגן האחרון ברשימה שלנו.‬

30
00:03:09,360 --> 00:03:10,720
‫טפל בזה. לא חשוב איך.‬

31
00:03:11,960 --> 00:03:15,120
‫כל מי שדוחה את הבת שלנו בגללך‬
‫צריך לפגוש אותך.‬

32
00:03:17,160 --> 00:03:21,400
‫שכנע אותם שהם עשו טעות. אתה טוב בזה.‬

33
00:03:22,480 --> 00:03:23,760
‫לשכנע אנשים.‬

34
00:03:27,640 --> 00:03:28,480
‫כן.‬

35
00:03:29,080 --> 00:03:31,160
‫אתה יכול להבין כמה זה חשוב לך.‬

36
00:03:31,240 --> 00:03:34,880
‫או שלאמילי יהיה מקום עד שבוע הבא,‬
‫או שאעבור לגור עם אימא שלי.‬

37
00:03:35,480 --> 00:03:38,080
‫לא רק שתהיה לה סבתא שלה,‬
‫יהיה לה גם מקום בגן.‬

38
00:03:38,160 --> 00:03:39,120
‫- טוני‬
‫ענה -‬

39
00:03:39,200 --> 00:03:40,560
‫שלא תעז!‬

40
00:03:44,000 --> 00:03:45,200
‫יש לך שלושה ימים.‬

41
00:03:46,480 --> 00:03:49,400
‫או שתתקן את זה, או שאני הולכת.‬

42
00:03:57,840 --> 00:04:01,440
‫לפני רגע השבתי‬
‫את איזון העבודה-חיים שלי בעזרת רצח,‬

43
00:04:02,320 --> 00:04:05,800
‫ועכשיו גן ילדים,‬
‫מכל הדברים בעולם, מאיים להרוס אותו.‬

44
00:04:23,560 --> 00:04:28,280
‫- טוני‬
‫ענה -‬

45
00:04:31,360 --> 00:04:35,040
‫- טוני -‬

46
00:04:36,040 --> 00:04:38,920
‫- כמו דג במים‬
‫גן ילדים -‬

47
00:04:40,160 --> 00:04:42,960
‫היי, חבר'ה. כאן פראנג'ו מגן הילדים.‬

48
00:04:43,040 --> 00:04:47,120
‫יש לי משהו נהדר בשבילכם היום.‬
‫סנדלי ה"אנטיירד" החדשים שלנו!‬

49
00:04:48,560 --> 00:04:50,520
‫הנה הם. ואתם יודעים מה?‬

50
00:04:50,600 --> 00:04:53,600
‫עם הקוד "פראנג'ו בשבילכם"‬
‫תקבלו 20 אחוז הנחה.‬

51
00:04:53,680 --> 00:04:56,120
‫שלום, אפשר לדבר איתך רגע?‬

52
00:04:58,800 --> 00:04:59,720
‫לא,‬

53
00:05:00,400 --> 00:05:01,760
‫אנחנו סגורים בפניך.‬

54
00:05:02,680 --> 00:05:03,720
‫תקשיב, אני…‬

55
00:05:03,800 --> 00:05:06,360
‫כן, אני יודע מי אתה. אבל אתה יודע מה?‬

56
00:05:06,960 --> 00:05:09,160
‫הייתי מעדיף לאכול בשר מעובד ממפעל‬

57
00:05:09,240 --> 00:05:12,760
‫מאשר לאפשר לך להפוך את הגן הזה לבית זונות.‬

58
00:05:14,320 --> 00:05:15,320
‫סליחה…‬

59
00:05:32,320 --> 00:05:33,400
‫מה?‬

60
00:05:33,480 --> 00:05:36,280
‫תקשיב, אני חושב שהייתה איזו אי הבנה.‬

61
00:05:36,360 --> 00:05:40,200
‫אני רוצה שהגן יישאר פתוח,‬
‫ושהבת שלי תקבל כאן מקום.‬

62
00:05:43,120 --> 00:05:44,520
‫שכח מזה.‬

63
00:05:44,600 --> 00:05:46,720
‫אני לא אחת הזונות שלך!‬

64
00:05:47,320 --> 00:05:50,600
‫העניין פה הוא לא אני, אלא הבת שלי, אמילי.‬

65
00:05:50,680 --> 00:05:55,080
‫היא בטח דומה לך, אז גם היא לא רצויה פה.‬

66
00:05:55,160 --> 00:05:56,080
‫ביי.‬

67
00:06:01,560 --> 00:06:05,160
‫גיליתי מדף הבית שלהם שהאנשים האיומים האלה‬

68
00:06:05,240 --> 00:06:06,720
‫לא רק ניהלו גן ילדים,‬

69
00:06:06,800 --> 00:06:11,720
‫אלא גם הכינו‬
‫לבוש רחוב בר קיימא מצמיגים ישנים.‬

70
00:06:12,640 --> 00:06:14,520
‫עם קצת סבלנות והבנה,‬

71
00:06:14,600 --> 00:06:18,160
‫היה קל לאתר את שרשראות הייצור שלהם.‬

72
00:06:18,680 --> 00:06:22,200
‫נראה ששלושת משפרי העולם האלה לא הבינו‬

73
00:06:22,280 --> 00:06:25,040
‫שהמוצרים שלהם למעשה שילשו את כמות הפסולת.‬

74
00:06:25,560 --> 00:06:29,960
‫לצד גן הילדים שלהם, הם היו צריכים‬
‫גם לארגן עבודת ילדים בעולם השלישי.‬

75
00:06:34,280 --> 00:06:38,480
‫הגיע הזמן שדרגאן‬
‫יחלק את הוראותיו הראשונות.‬

76
00:06:40,520 --> 00:06:41,960
‫- עורך דין כוכב -‬

77
00:06:55,040 --> 00:07:00,000
‫בפגישה במגרש משחקים‬
‫היה היתרון שהודות לרעש הבלתי פוסק,‬

78
00:07:00,080 --> 00:07:04,120
‫אף אחד לא יוכל לקלוט אפילו טיפה מהשיחה.‬

79
00:07:04,760 --> 00:07:05,920
‫החיסרון?‬

80
00:07:07,000 --> 00:07:09,240
‫שני גברים בלי ילדים בולטים שם‬

81
00:07:09,320 --> 00:07:12,160
‫כמו שתי מלכות דראג במפגש ג'יהאדיסטים.‬

82
00:07:15,160 --> 00:07:16,200
‫מקום נחמד.‬

83
00:07:17,600 --> 00:07:20,920
‫לצפות בילדים משחקים‬
‫זו הדרך הכי טובה בשבילי להירגע.‬

84
00:07:22,520 --> 00:07:25,280
‫כן. חוץ מהרעש, אולי, לא?‬

85
00:07:27,240 --> 00:07:31,680
‫שקט יכול להיות קולני יותר מרעש לפעמים.‬
‫אז, עורך דין, איך אפשר לעזור לך?‬

86
00:07:33,040 --> 00:07:35,720
‫אני מניח ששמעת שמוראט נורה?‬

87
00:07:37,680 --> 00:07:38,920
‫הוא רצה להיפגש איתי.‬

88
00:07:39,000 --> 00:07:42,680
‫תחושת הבטן שלי אומרת‬
‫שגם אני הייתי מת אם הייתי מגיע בזמן.‬

89
00:07:44,640 --> 00:07:45,880
‫זה היה בוריס, לדעתך?‬

90
00:07:49,920 --> 00:07:50,880
‫אז מי?‬

91
00:07:55,160 --> 00:07:56,200
‫סשה?‬

92
00:07:59,080 --> 00:08:00,200
‫אוקיי, תקשיב.‬

93
00:08:01,000 --> 00:08:03,480
‫המספרים של טוני לא מסתדרים כבר כמה שבועות.‬

94
00:08:03,560 --> 00:08:07,040
‫טוני נשבע שבוריס אשם בזה, אבל דרגאן חשד‬

95
00:08:07,120 --> 00:08:09,640
‫שטוני מכר הרבה סמים בעצמו.‬

96
00:08:09,720 --> 00:08:11,640
‫זאת הסיבה שהגענו לחניון,‬

97
00:08:11,720 --> 00:08:15,160
‫כדי להפתיע את שני הסוחרים‬
‫שחיפשו עסקאות גדולות בשטח שלנו.‬

98
00:08:15,240 --> 00:08:16,520
‫אתה יודע מה עוד?‬

99
00:08:18,640 --> 00:08:21,160
‫אחד הבחורים חיכה לנו.‬

100
00:08:21,760 --> 00:08:23,400
‫כשהוא מחזיק רימון יד.‬

101
00:08:26,880 --> 00:08:29,720
‫מי נתן לכם את הטיפ לגבי החניון?‬
‫-מוראט.‬

102
00:08:30,920 --> 00:08:33,960
‫ומי היה מרוויח אם דרגאן ואני היינו נהרגים?‬

103
00:08:36,520 --> 00:08:37,480
‫טוני.‬

104
00:08:41,360 --> 00:08:43,160
‫אבל למה ירו במוראט?‬

105
00:08:43,920 --> 00:08:44,880
‫אין לי מושג.‬

106
00:08:46,240 --> 00:08:47,720
‫הוא בטח רצה לדבר.‬

107
00:08:48,480 --> 00:08:53,440
‫אז זה אומר שטוני ידע‬
‫על השיחה של מוראט ושלי.‬

108
00:08:53,520 --> 00:08:55,760
‫כן, יכול להיות שצותתו לכם.‬

109
00:08:55,840 --> 00:08:59,920
‫זאת אומרת, טוני תמיד מתרברב‬
‫שיש שוטר שעובד בשבילו.‬

110
00:09:00,000 --> 00:09:01,000
‫משהו כזה.‬

111
00:09:07,200 --> 00:09:08,120
‫היי.‬

112
00:09:08,800 --> 00:09:12,080
‫שאשכור את שומרי הראש של וולטר בשבילך?‬
‫רק ליתר ביטחון.‬

113
00:09:12,680 --> 00:09:14,920
‫לא. עדיין לא.‬

114
00:09:15,880 --> 00:09:17,120
‫קודם אדבר עם דרגאן.‬

115
00:09:18,960 --> 00:09:20,000
‫תעשה את זה.‬

116
00:09:22,360 --> 00:09:23,320
‫אה, כן.‬

117
00:09:24,680 --> 00:09:26,440
‫לדרגאן יש משימה מיוחדת.‬

118
00:09:33,280 --> 00:09:35,160
‫הנה, בשבילך.‬

119
00:09:35,240 --> 00:09:36,160
‫בשבילי?‬

120
00:09:42,080 --> 00:09:46,040
‫"בית בושת, תוכנית, שונה, השתלטות…‬

121
00:09:48,120 --> 00:09:49,240
‫"יוזמת הורים.‬

122
00:09:51,640 --> 00:09:53,840
‫"לא הרחבה, בית תענוגות אבל…"‬

123
00:09:58,520 --> 00:10:00,080
‫- גן ילדים -‬

124
00:10:00,160 --> 00:10:01,120
‫"גן ילדים.‬

125
00:10:03,920 --> 00:10:07,800
‫"עוד דרך… עורך דין כוכב."‬

126
00:10:08,520 --> 00:10:10,000
‫רק "עורך דין".‬

127
00:10:14,320 --> 00:10:15,280
‫מה זה החרא הזה?‬

128
00:10:22,560 --> 00:10:26,040
‫פגעתי בראש של דרגאן כשהוא נכנס לתא המטען?‬

129
00:10:28,480 --> 00:10:29,520
‫אולי.‬

130
00:10:30,320 --> 00:10:34,920
‫לא, באמת, מה זה החרא הזה?‬
‫מה לגבי בוריס והעסקים הרגילים שלנו?‬

131
00:10:36,000 --> 00:10:39,040
‫דרגאן לא אמור לטפל בזה קודם?‬
‫-כמובן.‬

132
00:10:39,120 --> 00:10:42,800
‫אבל אתה יודע, דרגאן רוצה לפעול, לא להגיב.‬

133
00:10:43,720 --> 00:10:47,480
‫וזה יהיה לא מקצועי לא לטפל בפרויקט הזה‬

134
00:10:47,560 --> 00:10:49,640
‫רק כי יש דברים אחרים לעשות.‬

135
00:10:49,720 --> 00:10:50,920
‫אז, כן.‬

136
00:10:51,640 --> 00:10:55,800
‫אתה יודע, עד שיתקבלו כל האישורים לבית בושת‬

137
00:10:55,880 --> 00:10:56,960
‫יכולות לעבור שנים.‬

138
00:10:57,560 --> 00:11:01,360
‫אם נשתלט על גן הילדים עכשיו,‬
‫נוכל לסגור אותו בקלות כשיגיע הזמן.‬

139
00:11:03,320 --> 00:11:04,320
‫בסדר.‬

140
00:11:04,920 --> 00:11:08,080
‫אם זה מה שדרגאן רוצה, נשתלט על גן הילדים.‬

141
00:11:08,160 --> 00:11:11,560
‫אקבע לנו פגישה הערב כדי שנוכל לגמור עם זה.‬

142
00:11:12,440 --> 00:11:14,520
‫כל עוד אתה לא מתכוון לזה מילולית.‬

143
00:11:15,520 --> 00:11:16,600
‫עוד נראה.‬

144
00:11:18,400 --> 00:11:22,120
‫עניין גן הילדים הוא בטח נחמה קטנה לנטשה.‬

145
00:11:23,160 --> 00:11:25,400
‫היא רצתה לעבוד בבית הבושת היוקרתי.‬

146
00:11:25,480 --> 00:11:29,160
‫אבל עכשיו היא תוכל לפחות‬
‫לשלוח את שני הילדים שלה לגן.‬

147
00:11:29,240 --> 00:11:30,080
‫זה טוב.‬

148
00:11:30,160 --> 00:11:31,560
‫כן, ברור.‬

149
00:11:32,960 --> 00:11:34,880
‫מי מטפל בהם עכשיו?‬

150
00:11:38,760 --> 00:11:40,600
‫אלכס! לארה!‬

151
00:11:41,160 --> 00:11:42,200
‫אנחנו באים!‬

152
00:11:42,800 --> 00:11:44,320
‫אהיה בקשר, עורך דין.‬

153
00:11:48,480 --> 00:11:50,240
‫אתם רעבים?‬
‫-כן.‬

154
00:11:50,320 --> 00:11:51,920
‫אתה רעב?‬
‫-כן.‬

155
00:11:52,000 --> 00:11:53,440
‫ואת?‬
‫-כן.‬

156
00:11:54,000 --> 00:11:55,480
‫אני גווע ברעב.‬

157
00:11:58,120 --> 00:11:59,080
‫חוץ ממני,‬

158
00:11:59,160 --> 00:12:03,400
‫רק לשני אנשים היה אינטרס‬
‫להרוג את דרגאן בחניון.‬

159
00:12:04,000 --> 00:12:05,320
‫לבוריס ולטוני.‬

160
00:12:08,360 --> 00:12:10,560
‫אף אחת מהאפשרויות לא הייתה טובה.‬

161
00:12:11,080 --> 00:12:15,040
‫הייתי צריך לדבר בדחיפות עם בוריס,‬
‫ולבחון את טוני.‬

162
00:12:15,800 --> 00:12:17,280
‫איך אפשר לעזור?‬

163
00:12:17,360 --> 00:12:18,880
‫שלחי הודעה לטוני.‬

164
00:12:19,560 --> 00:12:21,480
‫מה תרצה לומר לטוני?‬

165
00:12:22,000 --> 00:12:24,080
‫היי, טוני. זה ביורן.‬

166
00:12:24,920 --> 00:12:26,640
‫דיברתי עם דרגאן.‬

167
00:12:27,360 --> 00:12:33,960
‫הוא נמצא ברחוב שילר 41, בקומה השנייה,‬
‫בדירה של גברת ברגנץ.‬

168
00:12:34,720 --> 00:12:38,600
‫צלצל שלוש פעמים.‬
‫אבל הוא לא רוצה שידעו על זה.‬

169
00:12:39,120 --> 00:12:40,560
‫נתראה, ביורן.‬

170
00:12:41,360 --> 00:12:43,040
‫לשלוח את ההודעה עכשיו?‬

171
00:12:44,160 --> 00:12:46,880
‫כן.‬
‫-ההודעה נשלחה.‬

172
00:13:00,800 --> 00:13:04,800
‫והנה ההצהרה החתומה של מר זרגוביץ'.‬

173
00:13:13,400 --> 00:13:15,360
‫כן, אז…‬

174
00:13:15,440 --> 00:13:16,400
‫עשה את זה.‬

175
00:13:19,320 --> 00:13:21,200
‫כן. מר דימל,‬

176
00:13:22,120 --> 00:13:26,440
‫תודה על זמנך ועל כל העבודה‬

177
00:13:26,520 --> 00:13:28,680
‫שעשית עבור החברה הזאת.‬

178
00:13:31,600 --> 00:13:32,440
‫בשמחה.‬

179
00:13:48,280 --> 00:13:49,360
‫מה קרה פה?‬

180
00:13:52,280 --> 00:13:54,040
‫גברת ברגנץ התמוטטה.‬

181
00:13:57,640 --> 00:14:00,040
‫דורו, לאור הבחינה הקרבה שלך,‬

182
00:14:00,120 --> 00:14:02,880
‫יהיה טוב אם תוכלי לתמצת סיטואציה מורכבת‬

183
00:14:02,960 --> 00:14:05,320
‫באופן שיהיה ניתן להבין בקלות.‬

184
00:14:10,160 --> 00:14:13,040
‫אני רואה בעצמי שגברת ברגנץ התמוטטה.‬

185
00:14:13,120 --> 00:14:14,520
‫את יודעת למה?‬

186
00:14:14,600 --> 00:14:16,760
‫היא קיבלה טלפון מהמשטרה.‬

187
00:14:18,200 --> 00:14:20,480
‫ולמה?‬
‫-האמבולנס בדרך.‬

188
00:14:21,160 --> 00:14:24,480
‫כי רימון יד התפוצץ בדירה שלה.‬

189
00:14:30,320 --> 00:14:31,160
‫תודה.‬

190
00:14:31,680 --> 00:14:33,520
‫את מוכנה לבחינה עכשיו.‬

191
00:14:48,760 --> 00:14:54,720
‫- טוני‬
‫ענה -‬

192
00:14:58,200 --> 00:15:00,080
‫הלו?‬
‫-שלום, זה טוני.‬

193
00:15:01,760 --> 00:15:04,840
‫שלום, טוני. מה העניין?‬
‫-רק רציתי לדבר איתך.‬

194
00:15:05,400 --> 00:15:07,480
‫אוקיי. על מה?‬

195
00:15:10,080 --> 00:15:12,560
‫- חוסר בושה -‬

196
00:15:13,160 --> 00:15:16,160
‫ביורן. קודם אתה לא מתקשר במשך ימים,‬

197
00:15:17,120 --> 00:15:21,440
‫ואז אתה שולח מיקום מהטלפון הרגיל שלך,‬
‫כשכל אידיוט יכול לקרוא אותו?‬

198
00:15:24,280 --> 00:15:27,680
‫טוני, יכול להיות שאתה מרגיש קצת מתוח?‬
‫-מה?‬

199
00:15:27,760 --> 00:15:30,960
‫אתה נראה מתוח למדי. כדאי שתיצור לך אי זמן.‬

200
00:15:31,040 --> 00:15:33,520
‫אני אדחוף לך אי זמן לתחת!‬

201
00:15:39,800 --> 00:15:42,320
‫יש אנשים שמתקשרים באופן ישיר,‬

202
00:15:42,840 --> 00:15:45,520
‫ויש אנשים שמתקשרים באיפוק.‬

203
00:15:46,040 --> 00:15:50,200
‫אנשים ישירים נתפסים מהר כחסרי בושה‬
‫על ידי אנשים מאופקים.‬

204
00:15:51,480 --> 00:15:56,120
‫תהיה פחות מאופק‬
‫כשאתה מבטא את הרצונות שלך מול האנשים האלה.‬

205
00:15:57,360 --> 00:16:00,320
‫סתור חוסר בושה בבהירות.‬

206
00:16:02,280 --> 00:16:03,720
‫לדוגמה, תגיד,‬

207
00:16:03,800 --> 00:16:06,320
‫"תודה שביטאת את הרצון שלך בפתיחות כזו,‬

208
00:16:06,840 --> 00:16:09,600
‫"אבל אני חושש שאין לי איך למלא אותו."‬

209
00:16:14,360 --> 00:16:18,120
‫נהדר שאתה מסוגל‬
‫להצהיר על הכוונות שלך בצורה ברורה כל כך,‬

210
00:16:18,200 --> 00:16:19,800
‫אבל אולי תוכל להסביר קודם‬

211
00:16:19,880 --> 00:16:24,440
‫למה הדירה של הברגנץ ההיא‬
‫התפוצצה פחות משעה אחרי שסימסתי לך?‬

212
00:16:26,560 --> 00:16:28,320
‫כל אידיוט יבין את זה.‬

213
00:16:29,120 --> 00:16:30,840
‫ההודעות שלנו יורטו,‬

214
00:16:30,920 --> 00:16:33,320
‫כי לבוריס יש חפרפרת מזדיינת במשטרה!‬

215
00:16:33,400 --> 00:16:35,000
‫אז אנחנו צריכים להגיב מייד!‬

216
00:16:36,000 --> 00:16:37,880
‫זה ממש לא תלוי בך.‬

217
00:16:38,560 --> 00:16:39,520
‫אני מבין.‬

218
00:16:40,120 --> 00:16:44,280
‫אדון עורך דין נהנה מסוף שבוע באגם‬
‫בזמן שאני טבעתי כאן בחרא עד הצוואר.‬

219
00:16:44,880 --> 00:16:48,480
‫תקשיב, אם לא תקשר אותי לדרגאן מייד,‬

220
00:16:48,560 --> 00:16:53,120
‫בסוף השבוע הבא אתה והבת שלך‬
‫תהיו 20 סנטימטר מתחת למים.‬

221
00:16:53,200 --> 00:16:54,200
‫זה ברור?‬

222
00:16:55,720 --> 00:16:56,600
‫- מועדון -‬

223
00:16:57,520 --> 00:16:58,560
‫חרא, מה העניין?‬

224
00:17:00,080 --> 00:17:01,760
‫הוא לא היה צריך לעשות את זה.‬

225
00:17:03,400 --> 00:17:06,360
‫בימים האחרונים אחרים מתו על פחות מזה.‬

226
00:17:06,440 --> 00:17:07,880
‫אין לי זמן לחרא הזה.‬

227
00:17:08,960 --> 00:17:10,360
‫אז בוא נסכם.‬

228
00:17:11,240 --> 00:17:16,360
‫אתה רוצה שאגיד לדרגאן שאתה לא שם זין‬
‫על ההוראות הברורות שלו להוריד פרופיל‬

229
00:17:16,440 --> 00:17:18,400
‫ולחכות להנחיות שלו,‬

230
00:17:18,480 --> 00:17:21,680
‫וגם שהוא צריך ליצור איתך קשר באופן מיידי.‬

231
00:17:21,760 --> 00:17:23,960
‫ואני אמור להגיד לדרגאן, שאוהב ילדים,‬

232
00:17:24,040 --> 00:17:26,800
‫שאתה רוצה להרוג‬
‫את הבת של עורך הדין האהוב עליו‬

233
00:17:26,880 --> 00:17:29,240
‫אם הוא לא ימלא את בקשותיך, נכון?‬

234
00:17:29,840 --> 00:17:32,360
‫אם הבנתי הכול נכון,‬

235
00:17:32,440 --> 00:17:36,200
‫אני יכול לייעץ לך כבר עכשיו‬
‫לחתוך את הזין שלך‬

236
00:17:36,280 --> 00:17:38,640
‫ולבשל אותו כמו שאתה אוהב.‬

237
00:17:38,720 --> 00:17:42,720
‫אחרת, דרגאן יבחר איך ומתי הוא יבושל.‬

238
00:17:43,440 --> 00:17:44,760
‫זה ברור?‬

239
00:17:49,760 --> 00:17:52,040
‫אני רק רוצה שדרגאן…‬
‫-מה אומרים?‬

240
00:17:52,960 --> 00:17:57,080
‫אני רק רוצה שדרגאן…‬
‫-אתה לא "רוצה". אתה "מבקש".‬

241
00:18:00,440 --> 00:18:04,800
‫אני מבקש שדרגאן יגיד לי מה לעשות.‬
‫-אין בעיה.‬

242
00:18:05,360 --> 00:18:08,520
‫ועד אז, בבקשה תוריד פרופיל‬
‫וחכה להוראות ממנו.‬

243
00:18:08,600 --> 00:18:12,200
‫אחרת, תוכל להשתמש‬
‫ברימון היד הבא כנר רפואי.‬

244
00:18:14,480 --> 00:18:15,360
‫ביורן!‬

245
00:18:19,360 --> 00:18:21,880
‫אם דרגאן חי, ואתה בקשר איתו,‬

246
00:18:22,400 --> 00:18:23,280
‫אני מתנצל.‬

247
00:18:24,680 --> 00:18:28,440
‫אבל אם הוא מת,‬
‫או אם אתה לא בקשר איתו בכלל…‬

248
00:18:30,760 --> 00:18:31,720
‫אז אתה מת,‬

249
00:18:32,880 --> 00:18:34,120
‫וגם הבת שלך.‬

250
00:18:37,880 --> 00:18:43,840
‫איכשהו, סגנון החיים החדש והמודע שלי‬
‫הכניס אותי ללחץ זמן מסוג מסוים מאוד.‬

251
00:18:53,480 --> 00:18:54,320
‫היי.‬
‫-היי.‬

252
00:18:55,400 --> 00:18:56,240
‫נו?‬

253
00:18:56,320 --> 00:18:58,640
‫ו…? הצלחת לשחזר פה משהו?‬

254
00:18:59,280 --> 00:19:02,800
‫כן. מסתבר שאנחנו לא היחידים שהיו פה.‬

255
00:19:04,160 --> 00:19:08,120
‫סוכן היחידה המיוחדת‬
‫ראה רימון יד מתגלגל לכיוונו מהמרפסת.‬

256
00:19:08,200 --> 00:19:09,560
‫רימון יד?‬
‫-אה-הא.‬

257
00:19:12,200 --> 00:19:13,640
‫מישהו ראה מי זרק אותו?‬

258
00:19:14,680 --> 00:19:15,960
‫לא.‬

259
00:19:16,040 --> 00:19:18,360
‫- מז"פ -‬

260
00:19:21,320 --> 00:19:23,000
‫כן? אגמן.‬

261
00:19:24,600 --> 00:19:25,880
‫למה? מה מצאתם?‬

262
00:19:29,480 --> 00:19:30,440
‫כן?‬

263
00:19:33,360 --> 00:19:34,320
‫כן?‬

264
00:19:37,640 --> 00:19:41,080
‫שלחו את זה מהר.‬
‫אנחנו עדיין בדירה של ברגנץ.‬

265
00:19:41,160 --> 00:19:42,160
‫כן.‬
‫-מה זה?‬

266
00:19:43,400 --> 00:19:44,240
‫מה קורה?‬

267
00:19:46,600 --> 00:19:48,480
‫זה יכול לשנות הכול.‬

268
00:19:52,800 --> 00:19:54,840
‫היי. ניסיתי להתקשר אליך.‬

269
00:19:55,800 --> 00:19:57,920
‫הטלפון שלי לא שמיש, בגדול.‬

270
00:19:58,960 --> 00:20:02,680
‫שלחתי לטוני מיקום שקרי של דרגאן כמבחן.‬

271
00:20:03,400 --> 00:20:05,720
‫קצת אחר כך התפוצץ שם רימון יד.‬

272
00:20:07,000 --> 00:20:08,960
‫כן, הייתה לי אותה הבעת פנים.‬

273
00:20:10,600 --> 00:20:15,000
‫אז מה אתה חושב? טוני או בוריס?‬

274
00:20:16,040 --> 00:20:19,440
‫תקיפה ספונטנית היא אידיוטית‬
‫באותה מידה שהיא פראית.‬

275
00:20:20,320 --> 00:20:21,680
‫בוריס הוא לא זה ולא זה.‬

276
00:20:22,280 --> 00:20:23,440
‫אבל טוני גם וגם.‬

277
00:20:25,920 --> 00:20:27,640
‫אני אדבר על זה עם דרגאן.‬

278
00:20:28,320 --> 00:20:30,880
‫הפגישה הלכה טוב?‬
‫-אני חושב שכן.‬

279
00:20:30,960 --> 00:20:31,800
‫אז בוא נזוז.‬

280
00:20:33,360 --> 00:20:34,400
‫תקשיב.‬

281
00:20:35,800 --> 00:20:38,040
‫יש לי בקשה בשבילך, או יותר נכון…‬

282
00:20:38,840 --> 00:20:41,000
‫רצון שאני רוצה להעביר לדרגאן.‬

283
00:20:43,160 --> 00:20:44,480
‫העניין הוא…‬

284
00:20:47,600 --> 00:20:51,320
‫תוכל להגיד לו שאם אנחנו‬
‫נכנסים עכשיו לעסק של גן הילדים,‬

285
00:20:53,080 --> 00:20:56,800
‫הייתי מאוד רוצה להיות ראש החברה?‬

286
00:20:56,880 --> 00:20:59,720
‫אז, כאילו, הבוס של המקום הזה.‬

287
00:21:02,360 --> 00:21:05,360
‫כן, כמובן. אין בעיה.‬

288
00:21:05,440 --> 00:21:08,240
‫אני חושב שזה מה שדרגאן חשב בכל מקרה.‬

289
00:21:09,680 --> 00:21:11,760
‫באמת?‬
‫-כן.‬

290
00:21:13,080 --> 00:21:14,120
‫נראה לי שזה טוב,‬

291
00:21:15,680 --> 00:21:17,600
‫שגם דרגאן רואה את זה ככה.‬

292
00:21:18,320 --> 00:21:20,440
‫- גן ילדים -‬

293
00:21:27,080 --> 00:21:29,880
‫נראה לך שזה צירוף מקרים?‬
‫-אין ספק שזו אותה טבעת.‬

294
00:21:31,640 --> 00:21:33,400
‫ניתוח הדנ"א יגלה את השאר.‬

295
00:21:34,160 --> 00:21:37,680
‫אופתע מאוד אם זו לא האצבע של דרגאן.‬

296
00:21:37,760 --> 00:21:40,080
‫אבל איך היא הגיעה למקום מגוחך כל כך?‬

297
00:21:41,080 --> 00:21:43,640
‫הנשיכות האלה נגרמו ממקור, לכאורה.‬

298
00:21:45,160 --> 00:21:49,480
‫אולי ציפור פשוט הפילה אותה שם.‬

299
00:21:51,600 --> 00:21:55,000
‫אנחנו לא מחפשים רק את דרגאן,‬
‫אלא גם את הרוצח שלו.‬

300
00:21:57,560 --> 00:21:58,480
‫כן.‬

301
00:22:04,760 --> 00:22:07,200
‫אז איך נוכל לעזור לכם?‬

302
00:22:07,280 --> 00:22:11,080
‫ביקשנו לקיים את הפגישה הזאת‬
‫כדי להבהיר כמה אי הבנות.‬

303
00:22:11,600 --> 00:22:13,400
‫אותי אתם כבר מכירים,‬

304
00:22:14,000 --> 00:22:17,280
‫אבל כדאי מאוד שתכירו את האיש הנחמד הזה.‬

305
00:22:17,360 --> 00:22:21,040
‫זה סשה איוואנוב,‬
‫המנהל החדש של "כמו דג במים".‬

306
00:22:32,480 --> 00:22:34,160
‫המנהל החדש!‬

307
00:22:35,280 --> 00:22:36,400
‫תראו אותו!‬

308
00:22:38,280 --> 00:22:39,800
‫כן, אוקיי.‬

309
00:22:39,880 --> 00:22:41,360
‫ממתי?‬

310
00:22:41,440 --> 00:22:42,560
‫מעכשיו.‬

311
00:22:42,640 --> 00:22:45,040
‫אני מניח שבעוד 20 דקות?‬

312
00:22:45,760 --> 00:22:49,240
‫סליחה, אבל באמת שאין לנו זמן לחרא הזה.‬
‫-בטח שיש לכם.‬

313
00:22:49,760 --> 00:22:51,680
‫תקשיבו מה יקרה.‬

314
00:22:52,200 --> 00:22:58,280
‫אנחנו מציעים לכם פי 1.5‬
‫מהערך של המניות שלכם ב"כמו דג במים".‬

315
00:22:58,880 --> 00:23:00,560
‫גן הילדים ימשיך לפעול.‬

316
00:23:00,640 --> 00:23:05,080
‫לכם יהיה קצת יותר כסף,‬
‫והרבה יותר זמן פנוי.‬

317
00:23:06,400 --> 00:23:07,480
‫יש שאלות?‬

318
00:23:08,640 --> 00:23:10,680
‫או שאפשר לקרוא לנוטריון עכשיו?‬

319
00:23:10,760 --> 00:23:13,760
‫חשבנו שאתה רוצה להתנצל על התנהגותך.‬

320
00:23:13,840 --> 00:23:15,720
‫אם אתה רוצה צרות, אין בעיה.‬

321
00:23:16,320 --> 00:23:19,560
‫אנחנו פופולריים מאוד ברשתות החברתיות.‬

322
00:23:19,640 --> 00:23:22,720
‫אתה תיכנס לסופת חרא‬

323
00:23:23,640 --> 00:23:25,000
‫שלא ראית בחיים שלך.‬

324
00:23:25,840 --> 00:23:29,800
‫בשבילי סופת חרא היא דבר כל כך טריוויאלי,‬
‫שלא שווה אפילו להתעלם ממנה.‬

325
00:23:30,720 --> 00:23:33,960
‫אבל אני אכן רוצה להתנצל על מה שעומד לקרות.‬

326
00:23:34,560 --> 00:23:36,720
‫אז מה עומד לקרות?‬

327
00:23:39,720 --> 00:23:43,640
‫טוב, מכיוון שכבר התנצלתי‬
‫על התקרית הקטנה הזאת,‬

328
00:23:43,720 --> 00:23:45,600
‫נוכל סוף סוף לגשת לעניין.‬

329
00:23:46,120 --> 00:23:48,200
‫שברת לי את האף.‬

330
00:23:48,280 --> 00:23:50,000
‫אני אדווח עליך למשטרה.‬

331
00:23:50,880 --> 00:23:52,800
‫אתם מוזמנים להתקשר למשטרה,‬

332
00:23:52,880 --> 00:23:56,040
‫אבל אולי כדאי שתמחקו קודם‬
‫את הכונן הקשיח שלכם.‬

333
00:23:56,120 --> 00:23:59,120
‫יש שם הרבה תעמולה נאצית לילדים.‬

334
00:23:59,840 --> 00:24:00,920
‫מה?‬
‫-מה?‬

335
00:24:02,080 --> 00:24:06,520
‫אין לך מושג מה יש לנו בכונן הקשיח.‬
‫יש לנו הגנה חזקה.‬

336
00:24:06,600 --> 00:24:08,760
‫נכון. ההגנה שלהם חזקה.‬

337
00:24:08,840 --> 00:24:13,360
‫אבל בכל זאת הצלחתי‬
‫להתקין כמה דברים משעשעים.‬

338
00:24:13,440 --> 00:24:15,840
‫יש תיקייה על שולחן העבודה שם,‬

339
00:24:15,920 --> 00:24:19,520
‫"הייל, הייל, אווז."‬

340
00:24:20,080 --> 00:24:21,320
‫הייתי מעיף מבט.‬

341
00:24:22,160 --> 00:24:24,240
‫מה? אין סיכוי.‬

342
00:24:24,320 --> 00:24:26,720
‫יש סיכוי. כל החרא שלכם נמצא שם.‬

343
00:24:28,080 --> 00:24:30,720
‫סשה, רוצה קצת מים?‬
‫-בשמחה.‬

344
00:24:34,920 --> 00:24:36,640
‫- הייל, הייל, אווז -‬

345
00:24:40,840 --> 00:24:41,720
‫מה?‬

346
00:24:43,360 --> 00:24:45,080
‫אלוהים אדירים.‬

347
00:24:46,080 --> 00:24:47,600
‫אוי ואבוי. תיפטר מזה.‬

348
00:24:47,680 --> 00:24:49,280
‫זה מה שאני עושה!‬

349
00:24:49,360 --> 00:24:51,840
‫טוב, חבר'ה, בואו הנה. זה פשוט מאוד.‬

350
00:24:52,600 --> 00:24:54,200
‫בואו, שבו.‬

351
00:24:56,080 --> 00:24:59,320
‫יש לנו בדיוק שתי דרכים‬
‫לסיים את הפגישה הזאת.‬

352
00:24:59,840 --> 00:25:00,960
‫שבו בבקשה.‬

353
00:25:02,000 --> 00:25:05,720
‫אפשרות ראשונה, תתקשרו למשטרה‬
‫ותספרו את הצד שלכם בסיפור.‬

354
00:25:05,800 --> 00:25:11,120
‫אחר כך אנחנו נספר את שלנו,‬
‫שתפסנו אתכם מחיים שיטות חינוך נאציות.‬

355
00:25:11,720 --> 00:25:14,840
‫ואז נראה על איזה סיפור התקשורת תקפוץ.‬

356
00:25:15,640 --> 00:25:18,280
‫ומה האפשרות השנייה?‬

357
00:25:19,080 --> 00:25:21,520
‫האמת שעדיין לא סיימתי עם הראשונה.‬

358
00:25:22,440 --> 00:25:26,840
‫כשיבדקו את הרעיון שלכם‬
‫לחינוך ילדים ברוח התקינות הפוליטית,‬

359
00:25:26,920 --> 00:25:28,880
‫הסיפור של טארוק יצא לאור.‬

360
00:25:30,680 --> 00:25:31,640
‫מי זה טארוק?‬

361
00:25:32,560 --> 00:25:34,400
‫עובד החודש שלכם?‬

362
00:25:35,440 --> 00:25:36,520
‫לא?‬

363
00:25:36,600 --> 00:25:39,680
‫ילד בן שבע במפעל בבנגלדש‬

364
00:25:39,760 --> 00:25:42,120
‫שמדביק את סנדלי הגומי המגניבים שלכם‬

365
00:25:42,200 --> 00:25:45,560
‫ללא כל הגנה על מערכת הנשימה שלו‬
‫תמורת 11 סנט ליום.‬

366
00:25:45,640 --> 00:25:48,440
‫מכיוון שאתם כל כך פופולריים‬
‫ברשתות החברתיות,‬

367
00:25:49,200 --> 00:25:51,120
‫אני בטוח שהחדשות יתפשטו במהירות.‬

368
00:25:52,120 --> 00:25:55,920
‫כשההרשמה לגן הילדים תיעלם,‬
‫המקום יוכל להפוך לבית בושת אחרי הכול.‬

369
00:25:56,000 --> 00:25:57,440
‫אתם לא יכולים לעשות זאת!‬

370
00:25:58,160 --> 00:25:59,400
‫האם אנחנו יכולים? כן.‬

371
00:26:00,120 --> 00:26:03,640
‫אבל האם אנחנו חייבים? לא. יש אפשרות שנייה.‬

372
00:26:05,080 --> 00:26:06,080
‫שהיא…?‬

373
00:26:06,160 --> 00:26:09,680
‫תעבירו את המניות שלכם‬
‫לחברת "זרגוביץ' קינדרגרדן".‬

374
00:26:10,280 --> 00:26:14,080
‫גן הילדים ימשיך לפעול,‬
‫תקבלו חצי מערך המניות שלכם,‬

375
00:26:14,160 --> 00:26:16,520
‫וילדים ימשיכו להכין‬
‫את הכפכפים המטופשים שלכם.‬

376
00:26:16,600 --> 00:26:21,200
‫אבל ההצעה קודם הייתה פי 1.5 מהערך…‬

377
00:26:21,280 --> 00:26:24,320
‫זה היה לפני שמצאנו‬
‫תעמולה נאצית על המחשב שלכם.‬

378
00:26:24,400 --> 00:26:27,800
‫כן, כן. שלושתנו צריכים לדבר על זה קודם.‬

379
00:26:27,880 --> 00:26:31,000
‫אלה טקטיקות של מאפיה, זה מוגזם!‬

380
00:26:32,160 --> 00:26:33,280
‫מספיק עם הדיונים?‬

381
00:26:35,960 --> 00:26:37,840
‫כן?‬
‫-כן.‬

382
00:26:44,480 --> 00:26:46,400
‫טוב, אז…‬

383
00:26:47,080 --> 00:26:48,240
‫אני חושב…‬

384
00:26:49,000 --> 00:26:50,960
‫בואו נעשה את זה.‬
‫-מעולה.‬

385
00:26:51,720 --> 00:26:53,040
‫זה לא היה קשה מדי.‬

386
00:26:54,200 --> 00:26:56,360
‫תענוג לעשות איתכם עסקים.‬

387
00:27:18,200 --> 00:27:19,960
‫למה לחצת על זה?‬

388
00:27:21,680 --> 00:27:24,480
‫אחרי שאני מסיים בהצלחה משא ומתן על חוזה,‬

389
00:27:24,560 --> 00:27:29,080
‫אני תמיד מרגיש‬
‫כמו רץ מרתון שחוצה את קו הסיום.‬

390
00:27:29,720 --> 00:27:33,680
‫מותש, אבל מאושר ומלא באנדרופינים.‬

391
00:27:33,760 --> 00:27:38,320
‫שלום, קתרינה. יש לי חדשות נהדרות.‬

392
00:27:38,840 --> 00:27:39,800
‫כן?‬

393
00:27:41,480 --> 00:27:42,920
‫אני אחזור אלייך.‬

394
00:27:46,280 --> 00:27:47,600
‫שלום, עורך דין!‬

395
00:29:14,200 --> 00:29:19,200
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬