1 00:00:19,560 --> 00:00:20,880 ‫פאק!‬ 2 00:00:26,440 --> 00:00:29,000 ‫פתח את הדלת מייד, חתיכת אפס ערמומי!‬ 3 00:00:30,280 --> 00:00:32,240 ‫סיכנתי את העבודה שלי בשבילך!‬ 4 00:00:33,160 --> 00:00:35,640 ‫צא מייד, פחדן מזדיין!‬ 5 00:00:36,960 --> 00:00:37,880 ‫אחת.‬ 6 00:00:40,440 --> 00:00:41,560 ‫שתיים.‬ 7 00:00:42,680 --> 00:00:43,520 ‫שלוש!‬ 8 00:00:46,360 --> 00:00:50,240 ‫- רצח עם מודעוּת -‬ 9 00:00:56,840 --> 00:00:57,880 ‫טוני.‬ 10 00:01:00,920 --> 00:01:02,080 ‫נחמד לראות אותך.‬ 11 00:01:03,640 --> 00:01:07,440 ‫רק תנסה. אתקע לך כדור בראש‬ ‫עוד לפני שתגיע לדלת.‬ 12 00:01:11,280 --> 00:01:14,480 ‫תקשיב, אין לי הרבה זמן לדבר, אז…‬ 13 00:01:15,760 --> 00:01:20,080 ‫רק תן לי את מה ששייך לי,‬ ‫ולא אספר לדרגאן שפישלת.‬ 14 00:01:22,520 --> 00:01:24,240 ‫אני חייב לתת לך קרדיט, ביורן.‬ 15 00:01:25,880 --> 00:01:27,200 ‫אין ספק שיש לך ביצים.‬ 16 00:01:29,160 --> 00:01:30,840 ‫אתה פשוט לא מבין, נכון?‬ 17 00:01:32,840 --> 00:01:34,160 ‫אז תסביר לי.‬ 18 00:01:36,480 --> 00:01:37,440 ‫בטח.‬ 19 00:01:39,400 --> 00:01:44,800 ‫דרגאן ידע שהוא יצטרך להסתתר בשלב כלשהו.‬ 20 00:01:45,560 --> 00:01:50,840 ‫אז ביחד, הכנו את הבוהן הזאת לפני שנה.‬ 21 00:01:51,720 --> 00:01:55,960 ‫למקרה שיום אחד אצטרך לחתום על הוראות בשמו.‬ 22 00:01:58,760 --> 00:02:00,080 ‫ולמה אתה צריך?‬ 23 00:02:02,640 --> 00:02:05,200 ‫אתה יודע שהשוטרים עוקבים אחרינו, נכון?‬ 24 00:02:06,600 --> 00:02:10,480 ‫אם אביא את העיתונים אליו,‬ ‫עדיף שכבר אוסיף חפיסת סיגריות,‬ 25 00:02:10,560 --> 00:02:12,960 ‫כדי שהוא יוכל לסחור בהן בכלא.‬ 26 00:02:15,080 --> 00:02:17,120 ‫אז איך אתה מקבל את ההוראות שלו?‬ 27 00:02:18,360 --> 00:02:20,200 ‫טלפון נייד בתשלום מראש, כמובן.‬ 28 00:02:21,640 --> 00:02:22,560 ‫בסדר.‬ 29 00:02:23,080 --> 00:02:24,240 ‫אז תתקשר אליו.‬ 30 00:02:25,200 --> 00:02:26,120 ‫עכשיו.‬ 31 00:02:26,640 --> 00:02:28,640 ‫כאילו שיש לי את המספר.‬ 32 00:02:28,720 --> 00:02:30,640 ‫הוא מתקשר אליי.‬ 33 00:02:32,520 --> 00:02:33,880 ‫אז נחכה שהוא יתקשר.‬ 34 00:02:34,840 --> 00:02:36,080 ‫זה יכול לקחת ימים.‬ 35 00:02:36,880 --> 00:02:37,760 ‫יש לי זמן.‬ 36 00:02:38,360 --> 00:02:39,800 ‫טוב, לי יש דברים לעשות.‬ 37 00:02:41,320 --> 00:02:42,680 ‫לא, אין לך!‬ 38 00:03:13,200 --> 00:03:14,320 ‫הצילו!‬ 39 00:03:15,360 --> 00:03:16,800 ‫הצילו!‬ 40 00:03:24,680 --> 00:03:26,960 ‫אם יש לך הרגשה סובייקטיבית‬ 41 00:03:27,040 --> 00:03:29,760 ‫שהכול נעשה יותר מדי,‬ 42 00:03:30,480 --> 00:03:33,760 ‫אז אובייקטיבית,‬ ‫יכולה להיות לכך סיבה פשוטה מאוד.‬ 43 00:03:34,560 --> 00:03:36,600 ‫זה באמת נעשה קצת יותר מדי בשבילך.‬ 44 00:03:39,000 --> 00:03:41,000 ‫טוב, איך העצה הזאת אמורה לעזור לי?‬ 45 00:03:42,080 --> 00:03:43,120 ‫זה פשוט.‬ 46 00:03:43,960 --> 00:03:46,360 ‫אם הכול יותר מדי בכל מקרה,‬ 47 00:03:46,440 --> 00:03:48,080 ‫שחרר את העניין סובייקטיבית.‬ 48 00:03:48,840 --> 00:03:51,200 ‫ואובייקטיבית, בתחומי האחריות שלך.‬ 49 00:03:51,720 --> 00:03:56,160 ‫לשחרר זה טוב.‬ ‫לשחרר לא אומר שאתה נוטש משהו.‬ 50 00:03:56,680 --> 00:03:59,720 ‫ויתור על השליטה על משהו‬ ‫לא אומר שאתה מאבד אותו.‬ 51 00:04:00,840 --> 00:04:02,520 ‫מילות הקסם הן‬ 52 00:04:03,280 --> 00:04:04,360 ‫האצלת סמכויות.‬ 53 00:04:06,040 --> 00:04:07,280 ‫תעביר את זה למישהו.‬ 54 00:04:09,000 --> 00:04:09,840 ‫אתה מסוגל.‬ 55 00:04:20,400 --> 00:04:21,800 ‫היי, סירי.‬ 56 00:04:27,640 --> 00:04:29,760 ‫היי, סירי.‬ 57 00:04:30,640 --> 00:04:31,600 ‫שלום.‬ 58 00:04:33,440 --> 00:04:36,680 ‫תתקשרי לסשה עכשיו.‬ 59 00:04:37,760 --> 00:04:39,480 ‫סליחה, לא הבנתי.‬ 60 00:04:42,520 --> 00:04:46,240 ‫תתקשרי לסשה עכשיו.‬ 61 00:04:47,800 --> 00:04:49,520 ‫אני מתקשרת‬ 62 00:04:50,040 --> 00:04:51,480 ‫לנטשה.‬ ‫-לא.‬ 63 00:04:51,560 --> 00:04:53,600 ‫לא! סשה!‬ 64 00:04:54,440 --> 00:04:57,160 ‫תתקשרי לסשה!‬ 65 00:04:58,040 --> 00:04:59,720 ‫תתקשרי לסשה!‬ 66 00:05:00,360 --> 00:05:01,480 ‫סשה!‬ 67 00:05:02,360 --> 00:05:04,160 ‫סליחה, לא הבנתי.‬ 68 00:05:05,560 --> 00:05:08,120 ‫פודינג אורז ביום שני.‬ 69 00:05:09,920 --> 00:05:11,120 ‫בולונז…‬ 70 00:05:11,840 --> 00:05:15,480 ‫- ביורן דימל -‬ 71 00:05:16,640 --> 00:05:18,600 ‫אני עסוק, עורך דין.‬ 72 00:05:18,680 --> 00:05:22,560 ‫היי, סשה, אתה חייב להוציא אותי מפה!‬ 73 00:05:22,640 --> 00:05:23,560 ‫מה?‬ 74 00:05:24,520 --> 00:05:28,240 ‫אתה חייב להוציא אותי מפה!‬ 75 00:05:29,320 --> 00:05:30,240 ‫איפה אתה?‬ 76 00:05:30,320 --> 00:05:31,680 ‫במלון!‬ 77 00:05:32,840 --> 00:05:33,680 ‫מלון.‬ 78 00:05:33,760 --> 00:05:35,960 ‫איפה?‬ ‫-בדירה שלי במלון!‬ 79 00:05:36,600 --> 00:05:39,640 ‫אתה חייב להוציא אותי מפה!‬ 80 00:05:40,240 --> 00:05:43,120 ‫תקשיב, תישאר איפה שאתה נמצא. אני בא מייד.‬ 81 00:05:43,200 --> 00:05:44,240 ‫מעולה.‬ 82 00:06:27,360 --> 00:06:28,280 ‫בסדר.‬ 83 00:06:29,520 --> 00:06:32,160 ‫נמאס לי לחכות שאדם מת יתקשר.‬ 84 00:06:52,200 --> 00:06:53,080 ‫טוני.‬ 85 00:06:53,600 --> 00:06:55,160 ‫טוני, אתה עושה טעות ענקית.‬ 86 00:06:55,680 --> 00:06:57,160 ‫כשדרגאן יגלה…‬ 87 00:06:57,240 --> 00:06:58,520 ‫דרגאן מת.‬ 88 00:06:58,600 --> 00:06:59,840 ‫שנינו יודעים את זה.‬ 89 00:07:04,200 --> 00:07:07,240 ‫טוב, אתה תחליט איך זה ילך עכשיו.‬ 90 00:07:09,000 --> 00:07:10,560 ‫בוא נתחיל לאט ורגוע.‬ 91 00:07:11,960 --> 00:07:13,520 ‫דבר ראשון, אני רוצה לדעת‬ 92 00:07:15,360 --> 00:07:17,400 ‫איפה קברת את הגופה של דרגאן.‬ 93 00:07:21,160 --> 00:07:22,200 ‫אני מדבר אליך!‬ 94 00:07:23,880 --> 00:07:25,240 ‫טוני, מה זה אמור להיות?‬ 95 00:07:35,080 --> 00:07:36,040 ‫שחרר אותו.‬ 96 00:07:39,240 --> 00:07:40,600 ‫תניח את הסכין.‬ 97 00:07:40,680 --> 00:07:41,800 ‫לך תזדיין, אחי.‬ 98 00:07:52,040 --> 00:07:55,000 ‫אז מה עכשיו, זוג חתיכות חרא?‬ 99 00:07:57,520 --> 00:07:58,520 ‫שלום?‬ 100 00:07:59,040 --> 00:08:00,240 ‫הכול בסדר?‬ 101 00:08:05,680 --> 00:08:06,680 ‫סליחה.‬ 102 00:08:07,320 --> 00:08:08,600 ‫תחזרי!‬ 103 00:08:13,560 --> 00:08:14,400 ‫אוי, אלוהים.‬ 104 00:08:15,800 --> 00:08:21,160 ‫כן, "למי היא תתקשר ראשון?",‬ ‫זה מה שאני חושב.‬ 105 00:08:21,760 --> 00:08:22,640 ‫למשטרה?‬ 106 00:08:23,600 --> 00:08:24,760 ‫או לבוס שלה?‬ 107 00:08:25,760 --> 00:08:27,640 ‫אני מניח שזה לא משנה,‬ 108 00:08:27,720 --> 00:08:30,000 ‫כי הבוס שלה יתקשר למשטרה.‬ 109 00:08:33,000 --> 00:08:36,240 ‫אני מציע שפשוט נחכה פה עד שהם יגיעו.‬ 110 00:08:40,120 --> 00:08:43,200 ‫אבל השאלה היא מה תגיד להם, טוני?‬ 111 00:08:43,280 --> 00:08:44,120 ‫שתוק.‬ 112 00:08:50,920 --> 00:08:51,760 ‫בסדר.‬ 113 00:08:52,280 --> 00:08:53,480 ‫אז אני אומר…‬ 114 00:08:55,200 --> 00:08:56,840 ‫שנסיים את הפגישה עכשיו.‬ 115 00:08:58,320 --> 00:08:59,440 ‫כולנו מסכימים?‬ 116 00:09:01,080 --> 00:09:03,120 ‫כן. כן.‬ 117 00:09:04,280 --> 00:09:05,400 ‫כן.‬ 118 00:09:07,400 --> 00:09:11,160 ‫ולא תירה לי בראש אם אניח את הסכין?‬ 119 00:09:14,440 --> 00:09:17,640 ‫טוני, המשטרה תגיע הנה בכל רגע.‬ 120 00:09:18,160 --> 00:09:19,480 ‫רק אידיוט יעשה את זה.‬ 121 00:09:24,720 --> 00:09:25,560 ‫בסדר.‬ 122 00:09:38,240 --> 00:09:39,840 ‫נתראה, עורך דין.‬ 123 00:09:49,240 --> 00:09:50,240 ‫חרא.‬ 124 00:09:51,600 --> 00:09:52,800 ‫הכול בסדר?‬ 125 00:09:53,560 --> 00:09:54,480 ‫כן.‬ 126 00:09:55,320 --> 00:09:57,880 ‫אני ארד לבדוק מה עם החדרנית.‬ 127 00:09:58,400 --> 00:09:59,880 ‫אוקיי.‬ ‫-תישאר פה.‬ 128 00:10:00,720 --> 00:10:01,800 ‫אני כבר חוזר.‬ 129 00:10:11,960 --> 00:10:15,440 ‫המוח נותן למחשבות שליליות‬ ‫לגרור אותו למטה לעיתים קרובות מדי,‬ 130 00:10:15,520 --> 00:10:17,880 ‫במקום להתמקד בחיוביות.‬ 131 00:10:18,640 --> 00:10:20,960 ‫אבל ברייטנר אמר שיש תרופה.‬ 132 00:10:21,040 --> 00:10:25,120 ‫לדבריו, אי אפשר‬ ‫להיות אסיר תודה ושלילי במקביל.‬ 133 00:10:25,640 --> 00:10:28,120 ‫באותו רגע, הייתי אסיר תודה על הבת שלי‬ 134 00:10:28,200 --> 00:10:30,040 ‫ועל החופש המקצועי שלי,‬ 135 00:10:30,120 --> 00:10:33,000 ‫על ברייטנר, על התמיכה של סשה,‬ 136 00:10:33,080 --> 00:10:36,560 ‫על הקשר שלי עם קתרינה,‬ ‫שעדיין לא נותק לחלוטין,‬ 137 00:10:37,160 --> 00:10:40,920 ‫והייתי גם אסיר תודה‬ ‫על התוכנית שהעברתי לקצינים,‬ 138 00:10:41,000 --> 00:10:44,520 ‫שאמורה לחסל את כל הבעיות שנותרו מחר.‬ 139 00:10:46,360 --> 00:10:50,320 ‫הייתי צריך להוכיח את אשמתו של טוני,‬ ‫ולמסור אותו לבוריס.‬ 140 00:10:50,400 --> 00:10:52,440 ‫ובשביל זה, הייתי זקוק לפיתיון.‬ 141 00:10:55,000 --> 00:10:57,680 ‫הפיתיון הטוב ביותר היה במקרה מישהו‬ 142 00:10:57,760 --> 00:11:00,800 ‫שעדיין היו לי כמה עניינים לא פתורים איתו.‬ 143 00:11:02,120 --> 00:11:03,520 ‫מולר היה שוטר.‬ 144 00:11:04,040 --> 00:11:05,920 ‫שוטרים הם משרתי ציבור,‬ 145 00:11:06,560 --> 00:11:09,040 ‫ובדרך כלל הם חושבים באופן רציונלי.‬ 146 00:11:11,560 --> 00:11:16,000 ‫קשה יותר לתמרן אנשים רציונליים‬ ‫מאנשים לא רציונליים.‬ 147 00:11:16,960 --> 00:11:20,840 ‫היינו צריכים להוציא רגש ממולר,‬ ‫הרציונלי בדרך כלל,‬ 148 00:11:20,920 --> 00:11:25,400 ‫כדי לערפל את כושר השיפוט שלו‬ ‫ברמה שתאפשר לנו לעשות כל מה שנרצה איתו.‬ 149 00:11:28,360 --> 00:11:29,600 ‫אוקיי, מאסטרו.‬ 150 00:11:30,120 --> 00:11:33,000 ‫אני חושב שאנחנו מוכנים פה.‬ ‫-בסדר. תודה.‬ 151 00:11:33,640 --> 00:11:35,720 ‫אז אתקשר אליך עכשיו, בסדר?‬ ‫-אוקיי.‬ 152 00:11:41,920 --> 00:11:43,640 ‫- סשה -‬ 153 00:11:44,080 --> 00:11:47,040 ‫- ביורן דימל -‬ 154 00:11:49,600 --> 00:11:50,680 ‫מה קורה, עורך דין?‬ 155 00:11:51,280 --> 00:11:52,200 ‫היי, סשה.‬ 156 00:11:52,840 --> 00:11:55,160 ‫יש לך מושג איפה טוני? אני לא תופס אותו.‬ 157 00:11:55,760 --> 00:11:58,040 ‫מצטער, לא ראיתי אותו בכלל היום.‬ 158 00:11:58,120 --> 00:12:01,640 ‫אבל מהיכרותי איתו,‬ ‫הוא בטח דופק את הבחורה של מולר.‬ 159 00:12:02,520 --> 00:12:04,240 ‫אין לו שום קו אדום, הא?‬ 160 00:12:04,320 --> 00:12:06,840 ‫ברור. וגם לא לבחורה של מולר.‬ 161 00:12:07,720 --> 00:12:11,200 ‫כל פעם שמולר בעבודה,‬ ‫שני אלה עושים את זה במלון.‬ 162 00:12:11,280 --> 00:12:13,440 ‫"דומינו", סוויטה 77.‬ 163 00:12:13,520 --> 00:12:17,560 ‫בסדר, אז בוא לא נפריע להם.‬ ‫נתראה אחר כך, כן?‬ 164 00:12:18,160 --> 00:12:19,080 ‫נתראה אחר כך.‬ 165 00:12:26,560 --> 00:12:28,240 ‫אם הוא יקנה את זה,‬ 166 00:12:28,320 --> 00:12:29,880 ‫הוא באמת אידיוט.‬ 167 00:12:29,960 --> 00:12:31,640 ‫זה נותן לי תקווה שזה יעבוד.‬ 168 00:12:32,240 --> 00:12:33,640 ‫אם אתה אומר…‬ 169 00:12:48,440 --> 00:12:51,280 ‫- אגניישקה (ארנבונת)‬ ‫מתקשר… -‬ 170 00:12:51,360 --> 00:12:52,440 ‫זאת אגניישקה.‬ 171 00:12:52,520 --> 00:12:55,200 ‫מצטערת, אני לא יכולה לענות כרגע,‬ ‫אבל תשאירו…‬ 172 00:12:55,280 --> 00:12:58,000 ‫- דומינו -‬ 173 00:13:04,080 --> 00:13:05,360 ‫חתיכת אפס…‬ 174 00:13:24,040 --> 00:13:25,960 ‫- ביורן -‬ 175 00:13:26,040 --> 00:13:26,880 ‫- טיפים -‬ 176 00:13:26,960 --> 00:13:30,520 ‫היי, קתרינה.‬ ‫-היי. ניקול אגמן הייתה פה אתמול.‬ 177 00:13:31,880 --> 00:13:32,840 ‫מה?‬ 178 00:13:33,800 --> 00:13:34,720 ‫מה היא רצתה?‬ 179 00:13:35,320 --> 00:13:37,280 ‫לא לדבר איתך, אלא עם אמי.‬ 180 00:13:37,360 --> 00:13:39,240 ‫בקשר לסוף השבוע שלכם באגם.‬ 181 00:13:39,320 --> 00:13:41,280 ‫את צוחקת עליי. היא השתגעה?‬ 182 00:13:41,360 --> 00:13:45,320 ‫היא איימה שתשיג צו,‬ ‫והציעה לתשאל אותה בבית.‬ 183 00:13:46,360 --> 00:13:47,440 ‫מה היא רצתה לדעת?‬ 184 00:13:47,520 --> 00:13:50,560 ‫אם היה איתכם עוד מישהו באגם,‬ 185 00:13:50,640 --> 00:13:53,600 ‫אם היא ראתה משהו חריג.‬ ‫אמילי סיפרה לה כמה דברים,‬ 186 00:13:54,440 --> 00:13:57,680 ‫אבל שום דבר שעניין את ניקול.‬ ‫-אוקיי.‬ 187 00:13:59,600 --> 00:14:02,760 ‫אני חושב שאצטרך להגיב לזה.‬ 188 00:14:02,840 --> 00:14:04,480 ‫כן, עשה את זה.‬ 189 00:14:04,560 --> 00:14:06,680 ‫נתראה בקרוב, כן? ביי.‬ 190 00:14:12,320 --> 00:14:13,160 ‫היי!‬ 191 00:14:14,480 --> 00:14:15,400 ‫סליחה.‬ 192 00:14:23,560 --> 00:14:27,360 ‫כעס הוא רגש חשוב.‬ 193 00:14:28,640 --> 00:14:32,240 ‫הוא מראה לנו שהגבולות שלנו נחצו.‬ 194 00:14:33,320 --> 00:14:35,120 ‫אם הגבולות שלנו‬ 195 00:14:35,640 --> 00:14:38,120 ‫לא זוכים לכבוד מצד אחרים,‬ 196 00:14:39,040 --> 00:14:41,560 ‫אנחנו נעשים תוקפניים.‬ 197 00:14:42,120 --> 00:14:45,720 ‫- כעס -‬ 198 00:14:45,800 --> 00:14:47,120 ‫מה שחשוב‬ 199 00:14:47,640 --> 00:14:50,800 ‫זה איך אנחנו מתמודדים‬ ‫עם הכעס והתוקפנות האלה.‬ 200 00:14:53,440 --> 00:14:58,120 ‫כעס לעיתים קרובות‬ ‫מונע מאיתנו לחשוב בבהירות ובהיגיון‬ 201 00:14:58,200 --> 00:14:59,720 ‫כאשר אנחנו פותרים בעיות.‬ 202 00:14:59,800 --> 00:15:02,280 ‫- מתקשר…‬ ‫ניקול אגמן -‬ 203 00:15:02,920 --> 00:15:05,720 ‫שלום, הגעתם לתא הקולי של ניקול אגמן.‬ 204 00:15:06,400 --> 00:15:08,200 ‫כעס מערפל את כושר השיפוט שלנו.‬ 205 00:15:09,560 --> 00:15:12,720 ‫טוני? פתח את הדלת מייד, חתיכת אפס ערמומי!‬ 206 00:15:12,800 --> 00:15:14,880 ‫אסור לתת לו שום מרחב…‬ 207 00:15:15,720 --> 00:15:19,320 ‫טוני!‬ ‫-או שהוא יגרום לך להתנהג באופן לא מודע.‬ 208 00:15:19,400 --> 00:15:21,440 ‫עשיתי הכול בשבילך, אפס!‬ 209 00:15:21,520 --> 00:15:23,480 ‫ובתמורה אתה לוקח את הבחורה שלי?‬ 210 00:15:23,560 --> 00:15:26,520 ‫כן!‬ 211 00:15:28,760 --> 00:15:30,200 ‫סיכנתי את העבודה שלי בשבילך!‬ 212 00:15:31,840 --> 00:15:33,920 ‫צא מייד, חתיכת פחדן מזדיין!‬ 213 00:15:34,000 --> 00:15:37,680 ‫זה לא אומר שאתה לא אמור‬ ‫להגן על הגבולות האישיים שלך.‬ 214 00:15:38,240 --> 00:15:39,320 ‫להפך.‬ 215 00:15:40,240 --> 00:15:43,040 ‫אוקיי.‬ ‫-אפשר לראות בכעס אינדיקציה‬ 216 00:15:43,120 --> 00:15:44,240 ‫לכך שעליך לפעול.‬ 217 00:15:44,320 --> 00:15:46,440 ‫אם לא תפתח את הדלת בספירה לשלוש,‬ 218 00:15:46,520 --> 00:15:48,840 ‫אהרוג אותך ואת הזנזונת הזאת במיטה!‬ 219 00:15:48,920 --> 00:15:51,440 ‫אבל אדם צריך לבחור את אמצעי הפעולה שלו…‬ 220 00:15:51,520 --> 00:15:52,360 ‫אחת…‬ 221 00:15:52,440 --> 00:15:54,640 ‫בהתאם לעקרונות המיינדפולנס…‬ 222 00:15:54,720 --> 00:15:56,640 ‫שתיים, שלוש!‬ 223 00:16:03,320 --> 00:16:05,280 ‫במקום להיכנע לכעס.‬ 224 00:16:07,480 --> 00:16:11,680 ‫- ניקול אגמן‬ ‫ענה -‬ 225 00:16:14,280 --> 00:16:16,720 ‫ביורן, התקשרת אליי?‬ 226 00:16:21,640 --> 00:16:24,240 ‫עלינו לנשום מול הכעס,‬ 227 00:16:25,360 --> 00:16:27,000 ‫במקום לציית לו.‬ 228 00:16:28,000 --> 00:16:32,760 ‫ואז נפעל ברוגע, מודעות ומחשבה מראש.‬ 229 00:16:32,840 --> 00:16:33,840 ‫כן, ניקול?‬ 230 00:16:34,960 --> 00:16:37,120 ‫כן, ביורן.‬ 231 00:16:38,120 --> 00:16:40,280 ‫אני חוזרת אליך. אתה זה שאמור לדבר.‬ 232 00:16:41,560 --> 00:16:44,280 ‫אשמח להיפגש איתך מחר.‬ 233 00:16:45,920 --> 00:16:48,360 ‫אתה רוצה להיפגש איתי?‬ ‫-בפרטיות.‬ 234 00:16:49,520 --> 00:16:51,400 ‫אני חושב שכבר מזמן הגיע הזמן.‬ 235 00:16:51,480 --> 00:16:52,360 ‫כן.‬ 236 00:16:53,080 --> 00:16:54,080 ‫אני מצפה לזה.‬ 237 00:16:54,640 --> 00:16:55,680 ‫גם אני.‬ 238 00:16:57,440 --> 00:16:58,640 ‫ספרת?‬ 239 00:16:58,720 --> 00:17:00,040 ‫המחסנית שלו ריקה.‬ 240 00:17:20,200 --> 00:17:21,120 ‫מה…?‬ 241 00:17:27,680 --> 00:17:28,840 ‫טוני?‬ 242 00:17:28,920 --> 00:17:30,040 ‫אל תדאג.‬ 243 00:17:33,200 --> 00:17:35,080 ‫אנחנו רק רוצים לדבר איתך.‬ 244 00:17:35,800 --> 00:17:36,760 ‫מה?‬ 245 00:17:37,320 --> 00:17:39,120 ‫איפה… מה קורה פה?‬ 246 00:17:40,480 --> 00:17:44,600 ‫אני אסביר את המצב, ואז נראה מה נעשה. בסדר?‬ 247 00:17:45,640 --> 00:17:46,600 ‫היי.‬ 248 00:17:47,280 --> 00:17:49,600 ‫שאלתי אם זה בסדר.‬ ‫-כן.‬ 249 00:17:49,680 --> 00:17:50,600 ‫יופי.‬ 250 00:17:51,320 --> 00:17:55,480 ‫אז נכנסת לסוויטה במלון שלא כחוק.‬ 251 00:17:55,560 --> 00:17:56,520 ‫נכון?‬ 252 00:17:57,440 --> 00:17:59,320 ‫אה… כן.‬ 253 00:17:59,400 --> 00:18:02,960 ‫השתמשת בנשק השירות הרשום שלך,‬ 254 00:18:03,040 --> 00:18:06,280 ‫רוקנת מחסנית שלמה‬ ‫על שני אורחי מלון לא מוכרים, נכון?‬ 255 00:18:06,360 --> 00:18:11,080 ‫אבל אגניישקה, טוני… איפה הם?‬ ‫-אין לי מושג לגבי טוני, אבל אגניישקה שלך…‬ 256 00:18:11,600 --> 00:18:12,800 ‫או "זנזונת", לדבריך.‬ 257 00:18:12,880 --> 00:18:15,160 ‫אהרוג אותך ואת הזנזונת הזאת במיטה!‬ 258 00:18:15,240 --> 00:18:16,520 ‫היא במלון הזה.‬ 259 00:18:17,560 --> 00:18:20,920 ‫כן. אבל כמה קומות למטה.‬ 260 00:18:21,000 --> 00:18:23,360 ‫היא מדברת עם בוס של סוכנות ליהוק.‬ 261 00:18:24,480 --> 00:18:27,040 ‫אם תרצה, נוכל לבקש ממנה שתעלה לכאן.‬ 262 00:18:27,560 --> 00:18:32,440 ‫אבל אם לאגניישקה‬ ‫אין עניין בתעלול המצלמה הנסתרת שלנו,‬ 263 00:18:32,960 --> 00:18:35,960 ‫אולי למפקד המשטרה החביב יהיה, לא?‬ 264 00:18:36,560 --> 00:18:39,880 ‫זאת אומרת, הוא יצטרך לבחון זאת בכל מקרה‬ 265 00:18:39,960 --> 00:18:43,040 ‫ברגע שבני הזוג החביבים והחפים מפשע כאן‬ 266 00:18:43,120 --> 00:18:45,560 ‫ידווחו על ניסיון לרצח.‬ 267 00:18:49,080 --> 00:18:51,640 ‫כן. לא משנה איך תסתכל על זה, מולר.‬ 268 00:18:52,240 --> 00:18:53,200 ‫אני…‬ 269 00:18:53,880 --> 00:18:55,480 ‫לא היה לי מושג…‬ 270 00:18:58,040 --> 00:18:59,440 ‫אתה עמוק בחרא.‬ 271 00:19:09,240 --> 00:19:10,080 ‫בוא לפה.‬ 272 00:19:11,160 --> 00:19:12,160 ‫בוא נדבר.‬ 273 00:19:20,200 --> 00:19:21,880 ‫אוקיי, מה אתם רוצים?‬ 274 00:19:23,960 --> 00:19:26,520 ‫דבר ראשון, ותקשיב טוב…‬ 275 00:19:27,600 --> 00:19:31,040 ‫לא תעביר עוד מידע לאנשים אחרים.‬ 276 00:19:33,040 --> 00:19:34,000 ‫לאף אחד.‬ 277 00:19:35,800 --> 00:19:38,160 ‫אלא אם נרשה לך להעביר להם.‬ 278 00:19:41,080 --> 00:19:42,560 ‫אתה יודע מה זה אומר.‬ 279 00:19:43,480 --> 00:19:44,520 ‫כן.‬ 280 00:19:45,320 --> 00:19:46,240 ‫יופי.‬ 281 00:19:47,080 --> 00:19:48,200 ‫עכשיו תתקשר לטוני.‬ 282 00:19:50,200 --> 00:19:51,040 ‫למה?‬ 283 00:19:51,680 --> 00:19:52,600 ‫"למה?"‬ 284 00:19:54,680 --> 00:19:56,000 ‫בוא נגיד את זה ככה.‬ 285 00:19:58,280 --> 00:20:01,040 ‫שיחה אחת אחרונה כדי לסיים קשר ארוך.‬ 286 00:20:02,200 --> 00:20:03,560 ‫מה אני אמור להגיד לו?‬ 287 00:20:05,320 --> 00:20:06,320 ‫תגיד לו…‬ 288 00:20:08,560 --> 00:20:11,240 ‫תגיד לו שעורך הדין היקר שלנו, מר דימל,‬ 289 00:20:11,320 --> 00:20:15,960 ‫מחזיק אדם בשם מאלטה‬ ‫במרתף של חברת האבטחה של ולטר.‬ 290 00:20:16,040 --> 00:20:19,880 ‫ותגיד לו שלמרות‬ ‫שלמר דימל אין מושג מיהו מאלטה,‬ 291 00:20:19,960 --> 00:20:22,920 ‫הוא יחקור אותו בדיוק בעוד שעתיים.‬ 292 00:20:25,240 --> 00:20:26,280 ‫זה הכול.‬ 293 00:21:09,360 --> 00:21:10,640 ‫כמה זמן הוא כבר כאן?‬ 294 00:21:11,840 --> 00:21:13,480 ‫הוא הגיע עשר דקות לפניך.‬ 295 00:21:14,360 --> 00:21:17,720 ‫הוא עשה בלגן גדול‬ ‫על כך שלא הודיעו לו על האסיר.‬ 296 00:21:17,800 --> 00:21:20,240 ‫אז אמרתי לו שאין שום אסיר,‬ 297 00:21:20,320 --> 00:21:24,360 ‫רק איזה אידיוט שהחבר'ה שלי אספו‬ ‫כי הוא עקב אחריך.‬ 298 00:21:26,640 --> 00:21:30,440 ‫ואז הוא התחרפן.‬ ‫"דרגאן אמר לי לערוך את החקירה!"‬ 299 00:21:31,840 --> 00:21:33,280 ‫אבל אז הוא נלחץ.‬ 300 00:21:33,360 --> 00:21:37,000 ‫הוא לא הפסיק לשאול אם מאלטה אמר משהו.‬ 301 00:21:38,240 --> 00:21:40,480 ‫ואז הוא ירד למרתף.‬ 302 00:21:41,760 --> 00:21:46,880 ‫למרות הריכוז המכוון שלי‬ ‫וההתגברות על ההתנגדות הפנימית שלי,‬ 303 00:21:46,960 --> 00:21:50,960 ‫הרגשתי מתח מסוים בנוגע לשאלה‬ 304 00:21:51,040 --> 00:21:53,680 ‫כיצד טוני ייפטר ממאלטה.‬ 305 00:21:57,080 --> 00:21:59,400 ‫טוב מאוד. עכשיו תפקח עיניים.‬ 306 00:22:02,640 --> 00:22:04,600 ‫יש שרירים בגוף שלך‬ 307 00:22:05,280 --> 00:22:09,360 ‫שמובילים להירגעות מיידית ומודעת‬ ‫ברגע שאתה מותח אותם.‬ 308 00:22:11,000 --> 00:22:13,960 ‫אני מדבר על השרירים‬ ‫בהם אתה משתמש כדי לחייך.‬ 309 00:22:16,200 --> 00:22:19,160 ‫כשאתה במצב מתוח,‬ 310 00:22:19,240 --> 00:22:20,520 ‫חייך.‬ 311 00:22:21,280 --> 00:22:24,960 ‫תרגיש כיצד זה משחרר את המתח.‬ 312 00:22:26,480 --> 00:22:28,320 ‫חייך כמה שיותר‬ 313 00:22:29,040 --> 00:22:30,280 ‫לתוך עצמך.‬ 314 00:22:32,800 --> 00:22:33,800 ‫נסה.‬ 315 00:22:34,400 --> 00:22:35,400 ‫עכשיו?‬ ‫-כן.‬ 316 00:22:35,960 --> 00:22:36,880 ‫אוקיי.‬ 317 00:22:39,280 --> 00:22:40,880 ‫שמור את זה לעצמך.‬ 318 00:22:41,640 --> 00:22:44,800 ‫אתה יכול לעשות זאת בצורה לא מורגשת‬ ‫מתי שאתה צריך.‬ 319 00:22:46,160 --> 00:22:47,160 ‫אני אראה לך.‬ 320 00:22:58,600 --> 00:22:59,760 ‫תקשיב לי טוב.‬ 321 00:23:00,280 --> 00:23:03,000 ‫הוא ייפטר ממנו כי הוא עד.‬ 322 00:23:04,160 --> 00:23:05,240 ‫הוא יהרוג אותו.‬ 323 00:23:06,600 --> 00:23:09,600 ‫חייך לתוך עצמך.‬ 324 00:24:00,960 --> 00:24:04,800 ‫מי מכם נעל את הדלת, אפסים? פתחו את הדלת!‬ 325 00:24:08,800 --> 00:24:10,880 ‫אפשר לדבר איתו?‬ ‫-כן.‬ 326 00:24:14,960 --> 00:24:18,600 ‫אלה מוסיפים אפקטים?‬ ‫-כאן, המתגים האלה.‬ 327 00:24:25,680 --> 00:24:26,760 ‫שלום, טוני.‬ 328 00:24:34,120 --> 00:24:35,000 ‫מי זה?‬ 329 00:24:35,720 --> 00:24:37,120 ‫אני מספר אנשים.‬ 330 00:24:38,440 --> 00:24:39,760 ‫אני יכול להיות מאלטה,‬ 331 00:24:40,360 --> 00:24:43,280 ‫שקצת כועס כי הרגת אותו לפני רגע.‬ 332 00:24:45,080 --> 00:24:48,360 ‫או שאולי אני מוראט,‬ ‫שהורית למאלטה לירות בו?‬ 333 00:24:49,560 --> 00:24:52,600 ‫או שאולי אני דרגאן, שרצית להרוג?‬ 334 00:24:52,680 --> 00:24:54,000 ‫מה השטויות האלה?‬ 335 00:24:57,440 --> 00:24:58,440 ‫אלה לא שטויות.‬ 336 00:24:58,960 --> 00:25:02,200 ‫אני הבחור שאיימת על הבת שלו‬ ‫כי רצית לראות את דרגאן,‬ 337 00:25:02,280 --> 00:25:04,800 ‫וכתוצאה מכך לא ייקח אותך אל דרגאן,‬ 338 00:25:04,880 --> 00:25:07,400 ‫אלא אל מישהו שהרבה יותר רוצה לראות אותך.‬ 339 00:25:09,480 --> 00:25:10,960 ‫מספיק עם החרא הזה!‬ 340 00:25:11,560 --> 00:25:14,320 ‫תוציאי אותי מפה מייד, או שאהרוג אתכם!‬ 341 00:25:15,680 --> 00:25:19,000 ‫היי, טוני, אני לא מדען טילים או משהו כזה,‬ 342 00:25:19,680 --> 00:25:24,200 ‫אבל איך בדיוק‬ ‫אתה מתכנן להרוג את ביורן כשהדלת נעולה?‬ 343 00:25:26,040 --> 00:25:28,480 ‫גם אני אשמח לדעת.‬ 344 00:25:29,320 --> 00:25:33,040 ‫כמה טיפשים אתם? הבחור הזה משחק בכם!‬ 345 00:25:33,600 --> 00:25:34,960 ‫דרגאן מת!‬ 346 00:25:36,400 --> 00:25:37,560 ‫אה, נכון.‬ 347 00:25:38,280 --> 00:25:39,720 ‫אבל רק רגע.‬ 348 00:25:39,800 --> 00:25:42,560 ‫אז איך דרגאן המת נותן לנו הוראות‬ 349 00:25:42,640 --> 00:25:45,800 ‫לטמון לך מלכודת ולצלם אותך הורג את מאלטה?‬ 350 00:25:50,920 --> 00:25:51,960 ‫צילמתם אותי?‬ 351 00:25:52,840 --> 00:25:54,640 ‫בדיוק כמו את הווידוי של מאלטה.‬ 352 00:25:55,480 --> 00:25:59,280 ‫תסתכל לאזעקת השרפה בפינה ותן לנו חיוך יפה.‬ 353 00:25:59,960 --> 00:26:01,920 ‫אני אהרוג אותך, חתיכת חרא!‬ 354 00:26:02,000 --> 00:26:04,480 ‫כשאצא מכאן, אתה מת! מת…‬ 355 00:26:06,080 --> 00:26:07,040 ‫ועכשיו?‬ 356 00:26:07,560 --> 00:26:08,880 ‫שום דבר, בינתיים.‬ 357 00:26:09,440 --> 00:26:12,440 ‫מחכה לו פגישה לא נעימה במיוחד מחר.‬ 358 00:26:21,680 --> 00:26:23,120 ‫תחנה שם.‬ 359 00:26:35,560 --> 00:26:39,600 ‫אזוק את עצמך להגה.‬ ‫-עשיתי כל מה שביקשתם.‬ 360 00:26:39,680 --> 00:26:41,600 ‫לכן אנחנו מתגמלים אותך.‬ ‫אבל זו הדרך היחידה.‬ 361 00:26:42,440 --> 00:26:43,400 ‫שכח מזה.‬ 362 00:26:45,920 --> 00:26:48,840 ‫אם ככה, תקבל את הגמול שלך בכדורים.‬ 363 00:26:52,800 --> 00:26:53,760 ‫אז?‬ 364 00:27:02,920 --> 00:27:04,240 ‫זה לא היה קשה מדי.‬ 365 00:27:46,200 --> 00:27:48,000 ‫נתראה בקרוב.‬ ‫-בהצלחה, עורך דין.‬ 366 00:27:59,040 --> 00:27:59,880 ‫ערב טוב.‬ 367 00:28:03,000 --> 00:28:04,240 ‫באתי לראות את הבוס.‬ 368 00:28:14,400 --> 00:28:15,320 ‫בוריס.‬ 369 00:28:24,280 --> 00:28:26,560 ‫אם באת הנה כדי לקבל עוד זמן,‬ 370 00:28:26,640 --> 00:28:30,400 ‫אתה יכול לחפש בגוגל את המילה "נייט"‬ ‫ולראות מה הפירוש שלה.‬ 371 00:28:31,760 --> 00:28:33,200 ‫להפך, בוריס.‬ 372 00:28:35,040 --> 00:28:36,440 ‫אבל קודם כול,‬ 373 00:28:37,200 --> 00:28:38,760 ‫אני רוצה להודות לך.‬ 374 00:28:41,400 --> 00:28:42,520 ‫על מה?‬ 375 00:28:43,440 --> 00:28:46,080 ‫על כך שכיבדת את הצד שלך בהסכם,‬ 376 00:28:46,160 --> 00:28:48,760 ‫ושהצלחנו למצוא את הבוגד בלי בעיה.‬ 377 00:28:51,640 --> 00:28:55,240 ‫הכרת תודה מקילה לא רק על האדם שמכיר תודה.‬ 378 00:28:55,320 --> 00:28:57,640 ‫היא מרגיעה גם את מי שמכירים לו תודה.‬ 379 00:28:59,280 --> 00:29:02,280 ‫להודות למישהו זו פעולה לא שכיחה בעסק שלנו.‬ 380 00:29:06,160 --> 00:29:09,760 ‫אבל אני מבין מדבריך שתפסת את המנוול?‬ 381 00:29:11,560 --> 00:29:12,440 ‫כן.‬ 382 00:29:14,960 --> 00:29:15,880 ‫זה טוב.‬ 383 00:29:18,440 --> 00:29:20,360 ‫אז תוכל למסור אותו מחר?‬ 384 00:29:20,960 --> 00:29:21,840 ‫בשמחה.‬ 385 00:29:22,680 --> 00:29:23,760 ‫מתי ואיפה?‬ 386 00:29:27,360 --> 00:29:30,760 ‫מחר בשתיים לפנות בוקר,‬ ‫בחניון שבו התחיל כל החרא הזה.‬ 387 00:29:32,040 --> 00:29:32,960 ‫בסדר.‬ 388 00:29:36,200 --> 00:29:37,120 ‫תבוא לבד?‬ 389 00:29:39,240 --> 00:29:41,000 ‫לא, יחד עם כל הקצינים.‬ 390 00:29:41,640 --> 00:29:42,720 ‫והמנוול?‬ 391 00:29:43,480 --> 00:29:45,760 ‫אחד הקצינים הוא המנוול.‬ 392 00:29:46,800 --> 00:29:48,640 ‫כן, זה מה שחשבתי.‬ 393 00:29:50,200 --> 00:29:52,240 ‫טוב, אתה אדם חכם, בוריס.‬ 394 00:29:55,200 --> 00:29:56,760 ‫תחסוך ממני את ליקוקי התחת.‬ 395 00:30:06,400 --> 00:30:07,640 ‫אל תשכח, עורך דין,‬ 396 00:30:07,720 --> 00:30:12,240 ‫אחרי ההעברה מחר, תיקח אותי אל דרגאן, הבנת?‬ 397 00:30:13,200 --> 00:30:14,080 ‫כן.‬ 398 00:30:15,840 --> 00:30:17,200 ‫הוא מצפה לזה.‬ 399 00:30:19,120 --> 00:30:20,160 ‫גם אני.‬ 400 00:30:32,440 --> 00:30:35,680 ‫קיבלתי. 71, מה איתכם?‬ 401 00:30:35,760 --> 00:30:38,680 ‫שום דבר בינתיים. כמעט סיימנו.‬ 402 00:30:38,760 --> 00:30:39,720 ‫קיבלתי.‬ 403 00:30:42,480 --> 00:30:43,960 ‫ביי.‬ ‫-ביי.‬ 404 00:30:44,040 --> 00:30:45,880 ‫ראש אגף מבצעים מקשיב.‬ 405 00:30:49,080 --> 00:30:50,240 ‫מצאנו משהו.‬ 406 00:32:20,560 --> 00:32:25,560 ‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬