1
00:00:09,080 --> 00:00:11,080
‫לך תזדיין. אני אהרוג אותך!‬

2
00:00:11,160 --> 00:00:13,360
‫כלבה מטומטמת, אל תיגעי בי!‬

3
00:00:13,440 --> 00:00:15,880
‫דרגאן מת, מטומטמים! אתם לא מבינים?‬

4
00:00:15,960 --> 00:00:18,560
‫חתיכת כלבה טיפשה! חתיכת…‬
‫-שתוק!‬

5
00:00:19,080 --> 00:00:23,720
‫כשאתה חש פאניקה, התמקד בנקודה אחת.‬

6
00:00:23,800 --> 00:00:25,120
‫היא תהיה העוגן שלך.‬

7
00:00:25,200 --> 00:00:27,160
‫הוא לא נשאר בפנים.‬
‫-תחשבו על משהו.‬

8
00:00:27,240 --> 00:00:28,360
‫בוריס נתן הוראות ברורות.‬

9
00:00:28,440 --> 00:00:31,800
‫התנגדות פנימית לעיתים קרובות‬
‫עומדת מול דחף פנימי.‬

10
00:00:31,880 --> 00:00:33,200
‫מסרגה.‬

11
00:00:33,280 --> 00:00:35,640
‫להכניס דרך לחי שמאל, ולהוציא דרך ימין.‬

12
00:00:35,720 --> 00:00:39,120
‫כשהפחד מתעורר, הישאר ממוקד.‬

13
00:00:39,640 --> 00:00:42,680
‫התרכז בנשימות שלך.‬

14
00:00:44,640 --> 00:00:46,640
‫תתכוננו. נגיע בקרוב.‬

15
00:00:46,720 --> 00:00:53,640
‫- רצח עם מודעוּת -‬

16
00:00:58,080 --> 00:01:01,880
‫יכולתי להרגיש את הלחץ של היום הקרוב‬
‫עוד לפני שהתעוררתי.‬

17
00:01:03,640 --> 00:01:06,840
‫אפילו שפתרתי את בעיית גן הילדים של אמילי,‬

18
00:01:06,920 --> 00:01:09,400
‫וטוני כבר היה מוכן להימסר לבוריס,‬

19
00:01:09,480 --> 00:01:13,960
‫עדיין הייתה ההתלהבות של ניקול‬
‫שלא הצלחתי לנטרל עד עכשיו.‬

20
00:01:15,920 --> 00:01:18,400
‫והמבחן הקשה ביותר היה עדיין לפניי.‬

21
00:01:20,480 --> 00:01:25,680
‫אין פתרון כשבוריס חי מבקש לראות דרגאן חי,‬

22
00:01:25,760 --> 00:01:27,360
‫כשהאחרון למעשה מת.‬

23
00:01:28,000 --> 00:01:29,480
‫- משטרה -‬

24
00:01:29,560 --> 00:01:32,120
‫כדי לפתור את הבלתי פתיר,‬

25
00:01:32,200 --> 00:01:35,160
‫חשבתי על תוכנית לא לגמרי נטולת סיכונים.‬

26
00:01:35,920 --> 00:01:37,040
‫היא עשויה לעבוד,‬

27
00:01:38,520 --> 00:01:41,160
‫אבל אני גם עלול למות עד סוף היום.‬

28
00:01:44,480 --> 00:01:48,000
‫מכיוון שלא רציתי להישאר בבית‬
‫ולנשום הכול החוצה כל היום,‬

29
00:01:48,080 --> 00:01:51,200
‫החלטתי להעסיק את עצמי‬
‫עם עוד כמה משימות בודדות.‬

30
00:01:51,280 --> 00:01:54,120
‫דבר ראשון, רציתי לעבור למשרד החדש שלי,‬

31
00:01:54,200 --> 00:01:57,160
‫שהיה באותו בניין של גן הילדים של אמילי.‬

32
00:01:59,080 --> 00:02:03,240
‫העובדה שהבניין היה שייך ללקוח שלי,‬
‫והעובדה שגם הוא מת,‬

33
00:02:03,320 --> 00:02:05,840
‫היו שתי נסיבות נלוות חיוביות.‬

34
00:02:07,560 --> 00:02:10,280
‫בדיוק כמו העובדה שגן הילדים‬

35
00:02:10,360 --> 00:02:12,760
‫אמור לעזור לי עם הבעיה שלי עם ניקול.‬

36
00:02:25,480 --> 00:02:29,320
‫קודם כול,‬
‫ניסחתי הסכם מסגרת בין דרגאן לביני,‬

37
00:02:29,400 --> 00:02:30,640
‫בתנאים טובים מאוד.‬

38
00:02:33,600 --> 00:02:36,800
‫הודעתי ללשכת עורכי הדין על כתובתי החדשה.‬

39
00:02:36,880 --> 00:02:38,800
‫עשיתי ביטוח צד ג',‬

40
00:02:39,360 --> 00:02:43,360
‫פתחתי חשבון למשרד עורכי הדין החדש,‬
‫ובכך הפכתי לעצמאי.‬

41
00:02:46,600 --> 00:02:49,480
‫ואז הלכתי לקניות, באופן עצמאי.‬

42
00:02:50,720 --> 00:02:53,440
‫קניתי את הציוד האחרון שהייתי צריך‬

43
00:02:53,520 --> 00:02:56,320
‫כדי למנוע מבוריס להרוג אותי הלילה.‬

44
00:03:35,800 --> 00:03:37,480
‫- קלאוס מולר -‬

45
00:03:37,560 --> 00:03:40,920
‫הגעתם לתא הקולי של קלאוס מולר.‬
‫תשאירו הודעה אחרי הצפצוף.‬

46
00:04:22,400 --> 00:04:25,240
‫- ביורן דימל: היי, ניקול!‬
‫ב-15:00 מתאים לך? -‬

47
00:04:25,320 --> 00:04:29,840
‫- במשרד החדש שלי,‬
‫בקומה השנייה, ממש מעל גן הילדים. -‬

48
00:04:39,240 --> 00:04:42,960
‫לאט. תמשיכו.‬

49
00:04:56,200 --> 00:04:57,040
‫קח.‬

50
00:05:10,920 --> 00:05:12,720
‫ראית את מולר היום?‬

51
00:05:15,840 --> 00:05:16,880
‫הוא פשוט נעלם.‬

52
00:05:31,440 --> 00:05:35,280
‫בית ההורים של אגניישקה.‬
‫-אני יודע. מה אנחנו עושים פה?‬

53
00:05:35,360 --> 00:05:36,800
‫לא אנחנו. אתה.‬

54
00:05:37,720 --> 00:05:42,000
‫אתה תחצה את הכביש,‬
‫תצלצל בפעמון הדלת של חמך לעתיד,‬

55
00:05:42,080 --> 00:05:43,800
‫ותבקש את ידה של אגניישקה.‬

56
00:05:44,600 --> 00:05:45,480
‫למה?‬

57
00:05:46,320 --> 00:05:48,120
‫דבר ראשון, כי אתה אוהב אותה.‬

58
00:05:48,800 --> 00:05:52,880
‫דבר שני, כי גברים נשואים, מבחינה סטטיסטית,‬

59
00:05:53,480 --> 00:05:55,800
‫פחות סביר שיעשו דברים פליליים.‬

60
00:05:55,880 --> 00:05:56,960
‫ודבר שלישי,‬

61
00:05:57,640 --> 00:05:59,000
‫כי אנחנו אומרים לך.‬

62
00:05:59,960 --> 00:06:01,120
‫יש לי משהו בשבילך.‬

63
00:06:07,200 --> 00:06:08,400
‫לאבא של אגניישקה…‬

64
00:06:09,680 --> 00:06:10,640
‫ולאימא שלה.‬

65
00:06:17,160 --> 00:06:18,000
‫חכה.‬

66
00:06:18,080 --> 00:06:19,720
‫מכונית מגיעה משם.‬

67
00:06:21,320 --> 00:06:22,920
‫היא עדיין רחוקה.‬

68
00:06:23,680 --> 00:06:24,760
‫בדיוק.‬

69
00:07:09,560 --> 00:07:11,960
‫יש שני סוגים של כאב.‬

70
00:07:12,640 --> 00:07:14,520
‫הכאב מהפצע,‬

71
00:07:15,760 --> 00:07:18,440
‫והכאב מהחיטוט בפצע.‬

72
00:07:19,960 --> 00:07:21,880
‫אי אפשר לבטל את הפצע,‬

73
00:07:22,960 --> 00:07:26,520
‫אבל אם נצליח למנוע חיטוט בפצע,‬

74
00:07:27,520 --> 00:07:30,480
‫הפצע יגליד הרבה יותר מהר.‬

75
00:07:32,480 --> 00:07:37,480
‫בהחלט הגיע הזמן שאמנע חיטוט בפצע.‬

76
00:07:38,040 --> 00:07:39,840
‫תודה שבאת.‬

77
00:07:41,360 --> 00:07:43,960
‫בוודאי. אני שמחה לבוא, תמיד.‬

78
00:07:46,480 --> 00:07:48,320
‫תקשיבי, ניקול, אני…‬

79
00:07:49,280 --> 00:07:52,720
‫טוב, רציתי לדבר איתך בפרטיות,‬

80
00:07:54,080 --> 00:07:57,560
‫כי אני חושב שאת לגמרי נסחפת.‬

81
00:07:59,920 --> 00:08:00,840
‫אה, כן?‬

82
00:08:16,200 --> 00:08:17,360
‫מה זה?‬

83
00:08:17,440 --> 00:08:18,640
‫אבזם של חגורה.‬

84
00:08:19,280 --> 00:08:22,040
‫הצוללנים שלנו מצאו אותו באגם מול הווילה.‬

85
00:08:22,760 --> 00:08:24,080
‫הוא לא חלוד,‬

86
00:08:24,680 --> 00:08:28,240
‫והוא זהה לאבזם החגורה‬
‫שזיהינו בסרטון מהחניון.‬

87
00:08:28,760 --> 00:08:30,240
‫מהמכנסיים של דרגאן.‬

88
00:08:31,600 --> 00:08:32,920
‫כלומר, הם דומים?‬

89
00:08:33,680 --> 00:08:34,520
‫הם זהים.‬

90
00:08:36,520 --> 00:08:39,200
‫ניקול, הם מיוצרים בייצור המוני.‬

91
00:08:40,680 --> 00:08:43,680
‫אה, ובמקרה מצאנו אחד כזה באגם,‬

92
00:08:43,760 --> 00:08:46,360
‫קרוב למקום בו מצאנו גם את האצבע הכרותה?‬

93
00:08:46,880 --> 00:08:48,600
‫במקום בו לדרגאן יש בית,‬

94
00:08:48,680 --> 00:08:51,480
‫ושבו היית בשבוע שעבר עם הבת שלך?‬

95
00:08:51,560 --> 00:08:54,080
‫על זה בדיוק אני רוצה לדבר איתך, ניקול.‬

96
00:08:54,680 --> 00:08:56,760
‫לא כעורך הדין של דרגאן,‬

97
00:08:57,560 --> 00:08:59,720
‫אלא כחבר ותיק‬

98
00:09:00,400 --> 00:09:01,760
‫שאכפת לו ממך.‬

99
00:09:03,200 --> 00:09:05,040
‫מה אתה עושה?‬
‫-את רואה?‬

100
00:09:05,680 --> 00:09:07,240
‫בדיוק לזה אני מתכוון.‬

101
00:09:07,800 --> 00:09:09,560
‫חוסר האמון הקבוע הזה.‬

102
00:09:10,280 --> 00:09:15,960
‫את מריחה בגידה בכל מקום,‬
‫ואני חושב שאולי זה קשור אליי.‬

103
00:09:17,240 --> 00:09:18,280
‫אלינו, אולי?‬

104
00:09:19,080 --> 00:09:20,640
‫להיסטוריה המשותפת שלנו?‬

105
00:09:26,040 --> 00:09:29,600
‫ביורן, בבקשה. אל תחשוב שאתה כל כך חשוב.‬

106
00:09:32,920 --> 00:09:33,960
‫הלוואי שיכולתי.‬

107
00:09:35,360 --> 00:09:38,720
‫אבל אם את מתשאלת את הבת שלי בהיעדרי,‬

108
00:09:38,800 --> 00:09:41,400
‫אני חייב לקחת את זה מאוד ברצינות,‬
‫אני חושש.‬

109
00:09:41,480 --> 00:09:44,640
‫לא רק כי את חוצה כאן כמה גבולות,‬

110
00:09:44,720 --> 00:09:46,080
‫כמו שאת יודעת, ניקול,‬

111
00:09:46,680 --> 00:09:48,960
‫אלא גם כי אני דואג לך.‬

112
00:09:50,760 --> 00:09:56,360
‫את באמת חושבת‬
‫שאהרוג את הלקוח שלי בנוכחות הבת שלי?‬

113
00:09:58,280 --> 00:10:00,560
‫זה מה שאת חושבת?‬
‫-לא אמרתי את זה.‬

114
00:10:00,640 --> 00:10:01,920
‫בסדר, אבל אז מה?‬

115
00:10:02,720 --> 00:10:05,760
‫זאת אומרת, צוללנים מחפשים בכל האגם,‬

116
00:10:05,840 --> 00:10:09,400
‫והם מוצאים אבזם בייצור המוני?‬

117
00:10:10,960 --> 00:10:13,120
‫כן, ביורן. זה נקרא עבודה משטרתית.‬

118
00:10:15,240 --> 00:10:17,400
‫טוב, אני לא שוטר,‬

119
00:10:17,480 --> 00:10:21,160
‫אבל לא נראה לי חכם במיוחד‬
‫להשתמש בכל המשאבים שלכם‬

120
00:10:21,240 --> 00:10:23,920
‫בשביל ראיות קלושות כל כך.‬

121
00:10:28,240 --> 00:10:31,480
‫למה בכלל את רוצה לבנות תיק שלא קיים?‬

122
00:10:35,680 --> 00:10:38,000
‫למה את עושה לעצמך חיים כל כך קשים?‬

123
00:10:40,440 --> 00:10:41,840
‫דרגאן זרגוביץ'‬

124
00:10:42,480 --> 00:10:44,160
‫נכנס למסתור,‬

125
00:10:44,240 --> 00:10:48,040
‫ולצערי אני לא יכול להגיד לך איפה הוא,‬
‫כי אני לא יודע.‬

126
00:10:49,880 --> 00:10:51,440
‫אבל אני כן יודע‬

127
00:10:51,520 --> 00:10:54,600
‫איך זה מרגיש להיכנס עמוק מדי למשהו.‬

128
00:10:56,000 --> 00:10:59,120
‫הלחץ מהעבודה, מהממונים עלייך.‬

129
00:11:00,120 --> 00:11:04,000
‫בנוסף, הלחץ בבית.‬
‫קשה להתמודד עם זה, אני יודע.‬

130
00:11:05,080 --> 00:11:06,520
‫זה יקרע אותך לגזרים.‬

131
00:11:09,280 --> 00:11:11,000
‫ואני לא אם יחידנית.‬

132
00:11:32,360 --> 00:11:35,240
‫- כמו דג במים‬
‫גן ילדים -‬

133
00:11:36,280 --> 00:11:37,200
‫מה זה?‬

134
00:11:39,320 --> 00:11:42,360
‫מכתב קבלה מגן ילדים.‬

135
00:11:42,440 --> 00:11:43,920
‫הוא נמצא כאן בבניין.‬

136
00:11:47,440 --> 00:11:49,160
‫זרקתי עלייך מילה טובה.‬

137
00:11:55,040 --> 00:11:58,920
‫אתה יודע שאני לא יכולה לקבל את זה, ביורן.‬
‫-את יכולה, ניקול.‬

138
00:11:59,520 --> 00:12:02,800
‫אם רק תפסיקי לראות את הרע בכל דבר.‬

139
00:12:04,400 --> 00:12:05,280
‫קדימה.‬

140
00:12:06,080 --> 00:12:08,560
‫עשי לי טובה ותחשבי על זה, לפחות.‬

141
00:13:00,280 --> 00:13:03,000
‫- קתרינה‬
‫ענה -‬

142
00:13:04,200 --> 00:13:05,240
‫שלום, קתרינה.‬

143
00:13:05,760 --> 00:13:07,920
‫היי, ביורן. מה קורה איתך?‬

144
00:13:08,000 --> 00:13:09,400
‫היי, הכול טוב.‬

145
00:13:10,080 --> 00:13:11,960
‫אני מסדר את המשרד החדש שלי.‬

146
00:13:12,560 --> 00:13:13,520
‫מה איתך?‬

147
00:13:15,800 --> 00:13:18,040
‫קיבלתי את העבודה.‬
‫-לא!‬

148
00:13:18,640 --> 00:13:19,520
‫כן.‬
‫-באמת?‬

149
00:13:19,600 --> 00:13:21,520
‫אני ממש שמח בשבילך.‬
‫-תודה.‬

150
00:13:21,600 --> 00:13:25,080
‫זאת הסיבה שרציתי לדבר איתך.‬
‫הם רוצים שאתחיל בשבוע הבא.‬

151
00:13:25,160 --> 00:13:28,160
‫הם אמרו שהם יודעים‬
‫שהם לא יכולים לדרוש ממני דבר כזה,‬

152
00:13:28,240 --> 00:13:32,120
‫אבל זה יהיה חשוב עבורם ועבורי.‬
‫-טוב, זו לא בעיה.‬

153
00:13:32,920 --> 00:13:36,560
‫זה אומר שנצטרך את המקום בגן כבר בשבוע הבא.‬
‫-המקום מובטח לנו.‬

154
00:13:37,520 --> 00:13:41,640
‫אחד מאיתנו יצטרך לבוא איתה להסתגלות.‬
‫-אה, כן. אוקיי.‬

155
00:13:41,720 --> 00:13:44,080
‫טוב, אני אוכל לעשות את זה.‬

156
00:13:45,760 --> 00:13:46,680
‫באמת?‬

157
00:13:47,200 --> 00:13:50,360
‫כן. שבוע הבא שלי אמור להיות רגוע יותר.‬

158
00:13:51,040 --> 00:13:54,200
‫תודה. פעם לא היה לך זמן לזה.‬

159
00:13:59,160 --> 00:14:00,800
‫קתרינה לא טעתה.‬

160
00:14:01,600 --> 00:14:04,880
‫הודות לכך שטיפלתי במשימה אחת כל פעם,‬
‫יכולתי להתמקד בבעיות האישיות שלי,‬

161
00:14:04,960 --> 00:14:07,160
‫ואז בבעיות המקצועיות שלי.‬

162
00:14:09,560 --> 00:14:14,280
‫לצערי, אותן בעיות מקצועיות‬
‫היו עלולות להפוך במהירות לבעיות אישיות,‬

163
00:14:15,040 --> 00:14:16,760
‫בין אם רציתי בזה או שלא.‬

164
00:14:21,200 --> 00:14:26,360
‫- מוות -‬

165
00:14:26,840 --> 00:14:31,120
‫- סשה‬
‫ענה -‬

166
00:14:36,040 --> 00:14:37,080
‫אני יורד.‬

167
00:14:37,680 --> 00:14:40,040
‫אני אהרוג אותך! אני אהרוג את כולכם!‬

168
00:14:41,360 --> 00:14:44,120
‫לך תזדיין, עורך דין! חתיכת חרא!‬

169
00:14:47,200 --> 00:14:49,280
‫לאיש שריפת הגופות קוראים פלורה.‬

170
00:14:49,360 --> 00:14:51,280
‫הוא יודע שאנחנו באים. בסדר?‬

171
00:14:57,960 --> 00:15:02,080
‫לך תזדיין, אני אהרוג אותך!‬
‫כלבה מטומטמת, אל תיגעי בי!‬

172
00:15:02,680 --> 00:15:06,480
‫דרגאן מת, מטומטמים! אתם לא מבינים?‬
‫חתיכת כלבה טיפשה!‬

173
00:15:06,560 --> 00:15:07,880
‫חתיכת…‬
‫-שתוק!‬

174
00:15:07,960 --> 00:15:09,240
‫פאק!‬

175
00:15:10,120 --> 00:15:10,960
‫סטני!‬

176
00:15:11,040 --> 00:15:13,320
‫אני אהרוג אותך, חתיכת… אני אהרוג אותך!‬

177
00:15:14,280 --> 00:15:15,120
‫הנה, ידידי.‬

178
00:15:15,640 --> 00:15:16,760
‫לילה טוב.‬

179
00:15:24,720 --> 00:15:25,680
‫אוקיי.‬

180
00:15:26,320 --> 00:15:29,000
‫תרימי אותו.‬
‫-מנוול. אוקיי.‬

181
00:15:32,560 --> 00:15:33,480
‫ו…‬

182
00:15:35,000 --> 00:15:36,360
‫שיט, הוא לא נשאר בפנים.‬

183
00:15:37,360 --> 00:15:39,200
‫תחשבו על משהו.‬
‫-אין סיכוי.‬

184
00:15:40,000 --> 00:15:43,480
‫בוריס נתן הוראות ברורות.‬
‫-שדכו אותו! יש לנו שדכן?‬

185
00:15:44,520 --> 00:15:46,480
‫היינו צריכים להביא מסרגה.‬

186
00:15:46,560 --> 00:15:47,760
‫תפוח בפה שלו,‬

187
00:15:48,480 --> 00:15:52,640
‫ואז מחט דרך לחי שמאל שלו,‬
‫ואז דרך התפוח, ואז לחי ימין.‬

188
00:15:52,720 --> 00:15:53,800
‫חכו רגע.‬

189
00:16:00,360 --> 00:16:01,400
‫תחזיקי את זה.‬

190
00:16:01,480 --> 00:16:02,480
‫אוקיי.‬

191
00:16:08,480 --> 00:16:10,560
‫הנה. את מחזיקה אותו?‬
‫-כן.‬

192
00:16:10,640 --> 00:16:11,920
‫זה בסדר, נכון?‬

193
00:16:12,960 --> 00:16:13,840
‫מושלם.‬

194
00:16:20,800 --> 00:16:22,600
‫תתכוננו.‬
‫-כן.‬

195
00:16:22,680 --> 00:16:24,000
‫נגיע בקרוב.‬

196
00:17:09,320 --> 00:17:10,160
‫בוריס.‬

197
00:17:12,280 --> 00:17:15,160
‫דרגאן מוסר דרישת שלום חמה.‬

198
00:17:15,840 --> 00:17:19,280
‫הוא רוצה להתנצל על כל מה שקרה.‬

199
00:17:24,560 --> 00:17:27,440
‫בשביל מה הטלפון?‬
‫דרגאן עומד להתקשר אליי או מה?‬

200
00:17:27,520 --> 00:17:31,840
‫אני אראה אותו בקרוב.‬
‫או שאין לו ביצים לפגוש אותי?‬

201
00:17:33,880 --> 00:17:36,360
‫לא, יש לנו וידוי בטלפון.‬

202
00:17:37,240 --> 00:17:40,440
‫רימון היד היה אמור‬
‫לפוצץ את דרגאן, את איגור‬

203
00:17:40,520 --> 00:17:42,120
‫ואת הבחור ההוא שם.‬

204
00:17:43,960 --> 00:17:46,440
‫האשמה על התקיפה‬
‫הייתה אמורה ליפול על בוריס.‬

205
00:17:46,520 --> 00:17:48,720
‫טוני היה הופך לבוס, ומוראט לקצין.‬

206
00:17:50,840 --> 00:17:53,160
‫אבל האוטובוס המזדיין הגיע מעבר לפינה.‬

207
00:17:56,040 --> 00:17:57,160
‫אז זה טוני.‬

208
00:18:01,560 --> 00:18:03,400
‫למה האיש שמאשים אותו לא כאן?‬

209
00:18:04,520 --> 00:18:07,120
‫כי טוני הרג אותו לנגד עינינו.‬

210
00:18:45,840 --> 00:18:49,280
‫דרגאן הרג את מספר שתיים שלי,‬
‫ובתמורה הוא נותן לי‬

211
00:18:50,480 --> 00:18:52,120
‫את מספר שתיים שלו.‬

212
00:18:53,600 --> 00:18:54,720
‫זה הוגן, נכון?‬

213
00:18:56,520 --> 00:18:57,560
‫כן.‬

214
00:19:07,080 --> 00:19:08,240
‫עבודה טובה.‬

215
00:19:10,480 --> 00:19:11,520
‫ולדימיר.‬

216
00:19:34,640 --> 00:19:35,960
‫תוריד לו את המכנסיים.‬

217
00:19:40,280 --> 00:19:42,480
‫אז אתה באמת רוצה ל…?‬

218
00:19:43,040 --> 00:19:44,000
‫טוב,‬

219
00:19:44,080 --> 00:19:47,520
‫אני מקיים את ההבטחות שלי, עורך דין.‬

220
00:20:02,440 --> 00:20:05,160
‫ומי יוציא את הפינים? זאת אומרת…‬

221
00:20:07,920 --> 00:20:10,800
‫אי אפשר לסמוך על כל רימון יד, אתה יודע?‬

222
00:20:12,120 --> 00:20:13,200
‫ולדימיר.‬

223
00:20:15,640 --> 00:20:17,440
‫עכשיו תעיפו אותו מהעיניים שלי.‬

224
00:20:59,280 --> 00:21:02,800
‫אתה רוצה להגיד משהו?‬
‫כמה מילים אחרונות, או…?‬

225
00:21:04,960 --> 00:21:05,880
‫מה?‬

226
00:21:18,920 --> 00:21:20,400
‫זה היה טוני.‬

227
00:21:45,080 --> 00:21:46,160
‫זה רחפן!‬

228
00:21:51,200 --> 00:21:52,800
‫תוריד אותו, ולדימיר.‬

229
00:22:05,520 --> 00:22:08,680
‫זה רחפן משטרתי מזדיין!‬
‫-צילמו אותנו.‬

230
00:22:13,240 --> 00:22:17,720
‫בוריס, זה חסר טעם!‬
‫הצילומים כבר נשמרו על איזה שרת של המשטרה.‬

231
00:22:17,800 --> 00:22:19,120
‫בחיי!‬
‫-פאק. ולטר.‬

232
00:22:22,040 --> 00:22:24,520
‫לא נחכה כאן ונחכה שיעצרו אותנו.‬

233
00:22:24,600 --> 00:22:26,720
‫בואו נעוף מפה, עכשיו!‬
‫-הוא צודק.‬

234
00:22:26,800 --> 00:22:27,920
‫בוא נעוף מפה.‬

235
00:22:28,960 --> 00:22:30,120
‫רגע! חכו.‬

236
00:22:30,760 --> 00:22:32,240
‫זה לא חכם.‬

237
00:22:32,760 --> 00:22:34,720
‫אם המשטרה באמת צילמה אותנו,‬

238
00:22:34,800 --> 00:22:37,280
‫הם יודעים שבוריס אחראי לרצח.‬

239
00:22:37,360 --> 00:22:39,920
‫זה אומר שבוריס צריך להסתתר.‬

240
00:22:40,000 --> 00:22:41,200
‫להסתתר? איפה?‬

241
00:22:44,120 --> 00:22:48,280
‫רצית לראות את דרגאן.‬
‫מקום המסתור שלו בטוח. אני אביא אותך אליו.‬

242
00:22:54,880 --> 00:22:55,800
‫אוקיי.‬

243
00:22:56,680 --> 00:22:58,680
‫אוקיי, עורך דין, קח אותי אל דרגאן.‬

244
00:22:58,760 --> 00:22:59,880
‫אבל במכונית שלי.‬

245
00:23:00,840 --> 00:23:03,760
‫כל השאר, לכו מפה. תן לו את המפתחות.‬

246
00:23:05,600 --> 00:23:06,640
‫עורך דין!‬

247
00:23:08,360 --> 00:23:11,440
‫אתה בטוח שזה לטובת דרגאן,‬
‫להביא אליו את בוריס?‬

248
00:23:11,520 --> 00:23:13,440
‫כבר דיברנו על הכול.‬
‫-קדימה!‬

249
00:23:15,040 --> 00:23:15,920
‫קדימה!‬

250
00:23:23,840 --> 00:23:24,840
‫מה זה?‬

251
00:23:25,720 --> 00:23:30,720
‫אני יודע שקצת מחניק שם,‬
‫אבל אסור לאף אחד לדעת איפה דרגאן מסתתר.‬

252
00:23:31,320 --> 00:23:32,360
‫למען ביטחונו.‬

253
00:23:33,400 --> 00:23:35,320
‫וגם למען ביטחונך.‬

254
00:23:37,600 --> 00:23:41,200
‫בוריס, אני חושש שאין דרך אחרת.‬
‫הם יגיעו הנה בכל רגע.‬

255
00:23:41,920 --> 00:23:43,440
‫זה תא המטען, או כלום.‬

256
00:23:56,720 --> 00:23:57,760
‫אוקיי, עורך דין.‬

257
00:23:59,400 --> 00:24:01,960
‫תביא אותי ישר אל דרגאן, הבנת?‬

258
00:24:02,520 --> 00:24:03,400
‫כן.‬

259
00:24:04,200 --> 00:24:05,760
‫בקרוב תראה את דרגאן.‬

260
00:24:24,320 --> 00:24:25,960
‫המשמעות של מיינדפולנס‬

261
00:24:26,480 --> 00:24:28,600
‫היא להתמקד בנקודת המבט שלך.‬

262
00:24:29,600 --> 00:24:33,120
‫המשמעות היא לא עצימת עיניים.‬

263
00:24:34,960 --> 00:24:38,200
‫אחרי שתהיה לך הזדמנות למלא מצברים,‬

264
00:24:38,280 --> 00:24:39,760
‫ואחרי שתנצל אותה,‬

265
00:24:40,400 --> 00:24:43,920
‫תגיע תקופה בה תוכל לאפשר לעצמך לנוח.‬

266
00:24:45,640 --> 00:24:49,880
‫המעבר בין התקופות האלה הוא כמו התעוררות.‬

267
00:24:50,560 --> 00:24:52,240
‫אל תתנגד לזה.‬

268
00:24:53,320 --> 00:24:55,280
‫תן לנשימה שלך לזרום.‬

269
00:24:56,480 --> 00:24:57,920
‫תן לזה לקרות.‬

270
00:25:10,280 --> 00:25:12,240
‫אבא, מה השטויות האלה?‬

271
00:25:12,320 --> 00:25:13,640
‫זה לא עזר?‬

272
00:25:16,440 --> 00:25:17,440
‫שלום לך.‬

273
00:25:19,040 --> 00:25:20,240
‫בוקר טוב, בוס.‬

274
00:25:21,280 --> 00:25:23,120
‫אז מה את אומרת? נלך?‬

275
00:25:24,840 --> 00:25:25,680
‫מוכנה?‬

276
00:25:28,000 --> 00:25:29,280
‫את כבדה!‬

277
00:25:31,360 --> 00:25:34,520
‫אז לאן אנחנו הולכים?‬
‫-דיו! מהר יותר, סוס איטי שכמותך!‬

278
00:25:34,600 --> 00:25:36,640
‫מה? לאן?‬
‫-לשם!‬

279
00:25:36,720 --> 00:25:37,600
‫לשם?‬

280
00:25:41,080 --> 00:25:42,160
‫ביי.‬

281
00:25:45,720 --> 00:25:49,280
‫ביי, מתוק שלי. תיהנה. אתה אומר לי ביי?‬

282
00:25:55,200 --> 00:25:56,640
‫בלי חלב, בלי סוכר, נכון?‬

283
00:25:57,240 --> 00:25:58,240
‫נכון.‬

284
00:25:59,800 --> 00:26:01,000
‫תודה.‬

285
00:26:05,160 --> 00:26:09,480
‫אני חייבת לך התנצלות.‬
‫יכול להיות שבאמת הלכתי רחוק מדי עם אמילי.‬

286
00:26:09,560 --> 00:26:10,640
‫אני מצטערת.‬

287
00:26:15,640 --> 00:26:16,600
‫ההתנצלות מתקבלת.‬

288
00:26:19,520 --> 00:26:21,600
‫אנחנו עדיין מחפשים את דרגאן, כמובן.‬

289
00:26:21,680 --> 00:26:23,280
‫כן, כמובן.‬

290
00:26:30,080 --> 00:26:33,880
‫אתה מכיר את מולר, הקולגה שלי, נכון?‬

291
00:26:36,360 --> 00:26:39,040
‫כן.‬
‫-הוא מת בתאונת דרכים.‬

292
00:26:40,960 --> 00:26:43,200
‫כשהוא היה בתפקיד?‬
‫-לא. בפולין.‬

293
00:26:45,680 --> 00:26:46,520
‫מה קרה?‬

294
00:26:47,040 --> 00:26:48,240
‫זה היה מוזר מאוד.‬

295
00:26:48,320 --> 00:26:54,400
‫מכונית פגעה בו מול הבית‬
‫של ההורים של אשתו לעתיד.‬

296
00:26:54,480 --> 00:26:57,600
‫הוא בטח רצה לבקש את ידה של חברה שלו.‬

297
00:27:01,160 --> 00:27:03,680
‫יותר טרגי ממוזר, לא?‬
‫-כן.‬

298
00:27:05,080 --> 00:27:06,480
‫מה שמוזר זה…‬

299
00:27:08,640 --> 00:27:13,000
‫שהמספר האחרון שמולר התקשר אליו‬
‫היה של טוני שלכם.‬

300
00:27:19,560 --> 00:27:20,400
‫ניקול.‬

301
00:27:21,160 --> 00:27:22,600
‫את שוב מתחילה?‬

302
00:27:25,040 --> 00:27:26,800
‫טוב, זאת הייתה רק תחושת בטן.‬

303
00:27:29,480 --> 00:27:30,320
‫ניקול,‬

304
00:27:32,120 --> 00:27:34,240
‫כשאת מביאה את הבן שלך לגן,‬

305
00:27:34,320 --> 00:27:36,040
‫את מביאה את הבן שלך לגן.‬

306
00:27:36,640 --> 00:27:39,000
‫כשאת מחפשת רוצח שלא קיים,‬

307
00:27:39,080 --> 00:27:41,240
‫את מחפשת רוצח שלא קיים.‬

308
00:27:41,320 --> 00:27:43,280
‫אוקיי? אבל בבקשה,‬

309
00:27:43,360 --> 00:27:46,600
‫עשי לי טובה ואל תחפשי רוצח שלא קיים‬

310
00:27:46,680 --> 00:27:48,600
‫כשאת מביאה את הבן שלך לגן.‬

311
00:27:49,600 --> 00:27:52,760
‫איזו מין פילוסופיה זאת?‬
‫-מיינדפולנס.‬

312
00:27:53,360 --> 00:27:55,640
‫אף פעם אל תעשי שני דברים במקביל.‬

313
00:27:56,880 --> 00:27:57,760
‫אז,‬

314
00:27:58,440 --> 00:27:59,920
‫מה את רוצה לעשות עכשיו?‬

315
00:28:00,520 --> 00:28:01,520
‫מה זאת אומרת?‬

316
00:28:03,200 --> 00:28:06,240
‫אה! אני רוצה להביא את הבן שלי לגן.‬

317
00:28:07,280 --> 00:28:08,480
‫טוב מאוד.‬

318
00:28:09,120 --> 00:28:12,080
‫ברוכה הבאה לגן הילדים "כמו דג במים".‬

319
00:28:14,040 --> 00:28:15,000
‫בואי הנה.‬

320
00:28:34,440 --> 00:28:36,000
‫- ביורן דימל‬
‫עורך דין -‬

321
00:29:03,840 --> 00:29:06,080
‫- המצב -‬

322
00:29:06,160 --> 00:29:07,640
‫- שלי -‬

323
00:29:07,720 --> 00:29:09,400
‫- מצוין -‬

324
00:30:10,560 --> 00:30:13,400
‫ביתר… ואני חופשי.‬

325
00:30:26,360 --> 00:30:28,760
‫ביתר… ואני חופשי.‬

326
00:30:33,000 --> 00:30:35,480
‫ביתר… ואני חופשי.‬

327
00:30:54,920 --> 00:30:57,600
‫ביתרתי את הגופה של הלקוח שלי, ואני חופשי.‬

328
00:32:25,440 --> 00:32:30,440
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬