1 00:02:18,263 --> 00:02:19,681 ‫קומה 2.‬ 2 00:02:19,681 --> 00:02:23,643 ‫לא עשיתי כלום! גם אני קורבן, את יודעת!‬ 3 00:02:23,643 --> 00:02:25,478 ‫רק עשיתי מה שאמרו לי!‬ 4 00:02:26,146 --> 00:02:26,980 ‫קומה 2!‬ 5 00:02:32,652 --> 00:02:33,987 ‫זה יספיק.‬ 6 00:02:35,989 --> 00:02:37,240 ‫היינו בטוחים סוף סוף.‬ 7 00:02:37,907 --> 00:02:40,326 ‫ועם הבטיחות באה תחושת הקלה.‬ 8 00:02:40,910 --> 00:02:42,579 ‫ועם תחושת ההקלה‬ 9 00:02:42,579 --> 00:02:45,039 ‫באה התפוצצות של כעס עצור.‬ 10 00:02:45,582 --> 00:02:48,168 ‫כל הרגשות ששמרנו בבטן פרצו החוצה סוף סוף.‬ 11 00:02:48,668 --> 00:02:51,546 ‫בני זונות מזדיינים!‬ 12 00:02:55,425 --> 00:02:56,342 ‫חתיכת...‬ 13 00:02:57,969 --> 00:02:59,095 ‫בן זונה.‬ 14 00:02:59,679 --> 00:03:01,222 ‫למה עשית לי את זה?‬ 15 00:03:05,727 --> 00:03:07,061 ‫אף אחד לא עצר בעדו.‬ 16 00:03:07,770 --> 00:03:09,147 ‫הכעס שלו היה מוצדק,‬ 17 00:03:09,772 --> 00:03:12,567 ‫ולכן גם האלימות שלו נראתה מוצדקת.‬ 18 00:03:14,652 --> 00:03:15,778 ‫וגם את!‬ 19 00:03:15,778 --> 00:03:17,488 ‫סתם היה לך מזל.‬ 20 00:03:17,488 --> 00:03:19,741 ‫מה את חושבת את עצמך?‬ 21 00:03:20,450 --> 00:03:21,284 ‫אני...‬ 22 00:03:42,639 --> 00:03:43,765 ‫לעזאזל.‬ 23 00:03:43,765 --> 00:03:46,226 ‫חזרנו מסף המוות,‬ 24 00:03:47,185 --> 00:03:49,604 ‫אבל לא היינו מסוגלים להיות אכזריים כמוהם.‬ 25 00:04:05,828 --> 00:04:07,580 ‫מישהו הוציא את הסוללה.‬ 26 00:04:07,580 --> 00:04:10,124 ‫אתה עשית את זה? כדי שזה לא יעבוד?‬ 27 00:04:12,210 --> 00:04:14,128 ‫למה סיפרת לנו על הרעש?‬ 28 00:04:14,128 --> 00:04:16,047 ‫זה היה רמז, נכון?‬ 29 00:04:17,423 --> 00:04:18,383 ‫אתה יודע,‬ 30 00:04:18,383 --> 00:04:20,426 ‫אני פחדן.‬ 31 00:04:20,426 --> 00:04:23,137 ‫גם אני הייתי עושה כמוך‬ ‫אם היו מאיימים עליי.‬ 32 00:04:23,137 --> 00:04:24,973 ‫אז תגיד את האמת.‬ 33 00:04:27,475 --> 00:04:28,893 ‫תגיד משהו.‬ 34 00:04:28,893 --> 00:04:32,981 ‫תגיד שלא הייתה לך ברירה‬ ‫אלא לחכות להזדמנות להציל אותנו.‬ 35 00:04:35,316 --> 00:04:36,150 ‫מצטער.‬ 36 00:04:37,902 --> 00:04:38,778 ‫מה?‬ 37 00:04:38,778 --> 00:04:40,405 ‫כל מה שאני יכול להגיד לך...‬ 38 00:04:45,201 --> 00:04:47,161 ‫זה שאני מצטער.‬ 39 00:04:49,414 --> 00:04:52,417 ‫אחרי שיחה ארוכה, החלטנו לשחרר אותו.‬ 40 00:04:54,002 --> 00:04:55,336 ‫לולא הוא,‬ 41 00:04:55,336 --> 00:04:57,380 ‫היינו עדיין עבדים.‬ 42 00:04:58,506 --> 00:05:02,719 ‫אחרי ששחררנו אותו,‬ ‫קומה 7 ניגב בשקט את הדמעות שלו.‬ 43 00:05:03,428 --> 00:05:07,265 ‫נראה שהן ביטאו‬ ‫את הרגשות אותן הדחיק זמן רב.‬ 44 00:05:08,391 --> 00:05:10,935 ‫נראה שגם הוא השתוקק ליום הזה.‬ 45 00:05:10,935 --> 00:05:13,229 ‫תראו כמה זמן הרווחנו.‬ 46 00:05:15,982 --> 00:05:17,567 ‫נראה שממש עפו על זה.‬ 47 00:05:17,567 --> 00:05:20,403 ‫אז למה אין תחושת ניצחון?‬ 48 00:05:23,406 --> 00:05:26,909 ‫מפני שהם הרוויחו‬ ‫כל כך הרבה יותר כסף מאיתנו.‬ 49 00:05:26,909 --> 00:05:30,038 ‫הגמול על המהפכה היה כמות אדירה של זמן.‬ 50 00:05:30,038 --> 00:05:34,375 ‫בסופו של דבר,‬ ‫יכולתי להפנות את הכעס שלי רק למזלי הרע,‬ 51 00:05:34,375 --> 00:05:36,878 ‫שבגללו קיבלתי את אחת הקומות הנמוכות.‬ 52 00:05:37,837 --> 00:05:39,213 ‫אחרי ההיתקלות,‬ 53 00:05:39,213 --> 00:05:41,716 ‫שלוש הקומות העליונות נכלאו בחדרים שלהם.‬ 54 00:05:42,216 --> 00:05:46,637 ‫השינוי היה שהחדרים שלהם‬ ‫הפסיקו להיות מקומות המפלט הפרטיים שלהם.‬ 55 00:05:48,473 --> 00:05:53,061 ‫עכשיו כל החדרים פתוחים 24 שעות ביממה.‬ ‫הם חללים משותפים שפתוחים לכולם.‬ 56 00:05:56,981 --> 00:05:58,399 ‫למה אתה לא נכנס?‬ 57 00:06:00,026 --> 00:06:02,028 ‫אני פשוט קצת המום, קומה 3.‬ 58 00:06:03,363 --> 00:06:04,197 ‫מה?‬ 59 00:06:19,462 --> 00:06:23,758 ‫כל זה נקנה בכסף שהרווחנו ביזע ובדם.‬ 60 00:06:24,717 --> 00:06:25,968 ‫אני לא מאמין.‬ 61 00:06:26,469 --> 00:06:27,303 ‫כסף‬ 62 00:06:28,679 --> 00:06:29,597 ‫זה יופי של דבר.‬ 63 00:06:31,474 --> 00:06:32,475 ‫מזמן‬ 64 00:06:33,851 --> 00:06:35,937 ‫לא ראיתי אמבטיה מלאה.‬ 65 00:06:50,701 --> 00:06:51,536 ‫בחיי...‬ 66 00:06:53,246 --> 00:06:56,457 ‫זה הדבר הזה שמשתמשים במקום חוט דנטלי?‬ 67 00:06:58,418 --> 00:07:00,169 ‫המקום הזה פשוט מלון!‬ 68 00:07:00,169 --> 00:07:01,504 ‫יכולתי לחיות פה לנצח.‬ 69 00:07:04,298 --> 00:07:05,216 ‫זה בידה.‬ 70 00:07:09,720 --> 00:07:12,515 ‫יש לה 21.9 מיליארד,‬ ‫והיא מקבלת 340,000 וון לדקה.‬ 71 00:07:13,182 --> 00:07:14,559 ‫בחיי...‬ 72 00:07:15,643 --> 00:07:17,437 ‫אני עדיין לא מאמין.‬ 73 00:07:19,730 --> 00:07:21,399 ‫שפשוט נבזבז את כל הכסף?‬ 74 00:07:23,025 --> 00:07:24,444 ‫נוכל לקנות מה שנרצה.‬ 75 00:07:24,444 --> 00:07:26,154 ‫כמו הבידה הזה.‬ 76 00:07:26,737 --> 00:07:27,572 ‫וכאלה.‬ 77 00:07:31,033 --> 00:07:32,702 ‫אתם חושבים שזה יהיה בסדר?‬ 78 00:07:35,746 --> 00:07:36,831 ‫תשכחו מזה.‬ 79 00:07:36,831 --> 00:07:38,875 ‫היא לא שונה מאיתנו.‬ 80 00:07:38,875 --> 00:07:40,710 ‫היא תצטרך כסף בחוץ.‬ 81 00:08:03,524 --> 00:08:05,943 ‫לראשונה מאז שהגעתי הנה, אני מרגיש שבע.‬ 82 00:08:05,943 --> 00:08:07,487 ‫כן.‬ ‫-גם אני.‬ 83 00:08:07,487 --> 00:08:09,655 ‫חגיגה אמיתית.‬ 84 00:08:09,655 --> 00:08:10,573 ‫ממש.‬ 85 00:08:14,076 --> 00:08:15,620 ‫היה פשוט מושלם‬ 86 00:08:15,620 --> 00:08:18,789 ‫אילו יכולנו לשתות איזו כוסית קטנה עכשיו.‬ 87 00:08:18,789 --> 00:08:21,167 ‫חבל שאין פה אלכוהול.‬ ‫-כן...‬ 88 00:08:21,167 --> 00:08:23,169 ‫אבל אסור לקנות אוכל ושתייה.‬ 89 00:08:23,169 --> 00:08:26,297 ‫פעם הייתי קונה דודוק בשוק‬ 90 00:08:26,297 --> 00:08:28,591 ‫ומכין ממנו יין דודוק.‬ 91 00:08:29,425 --> 00:08:33,012 ‫בירה ויין זה קשה,‬ 92 00:08:33,012 --> 00:08:35,598 ‫אבל אולי נוכל לזקק משהו דומה לסוג׳ו?‬ 93 00:08:35,598 --> 00:08:38,100 ‫תראו, יש המון מים.‬ 94 00:08:39,519 --> 00:08:41,103 ‫אפשר, אבל...‬ 95 00:08:41,103 --> 00:08:42,271 ‫זה יהיה נהדר!‬ 96 00:08:42,772 --> 00:08:44,190 ‫אני...‬ 97 00:08:45,733 --> 00:08:48,945 ‫אוהבת לשתות רק קצת,‬ 98 00:08:48,945 --> 00:08:52,698 ‫ואפילו הלכתי לסדנאות ולמדתי לזקק אלכוהול.‬ 99 00:08:53,199 --> 00:08:56,077 ‫אבל אני כבר לא זוכרת.‬ 100 00:08:56,077 --> 00:08:58,162 ‫אני לא ממש זוכרת.‬ ‫-רגע...‬ 101 00:08:58,788 --> 00:09:00,540 ‫אפשר להכין פה משהו מדבש?‬ 102 00:09:01,415 --> 00:09:02,833 ‫למה אתה מתכוון?‬ 103 00:09:03,668 --> 00:09:05,253 ‫אולי אפשר לקנות את המתכון‬ 104 00:09:06,170 --> 00:09:07,838 ‫להכנת משקאות אלכוהוליים.‬ 105 00:09:12,176 --> 00:09:14,095 ‫זאת אומרת שאפשר לקנות, נכון?‬ 106 00:09:15,096 --> 00:09:16,138 ‫נראה לי שכן.‬ 107 00:09:16,722 --> 00:09:18,975 ‫המחיר גם מופיע כשקונים משהו.‬ 108 00:09:18,975 --> 00:09:19,976 ‫תראו.‬ 109 00:09:20,601 --> 00:09:21,686 ‫100 מיליון וון.‬ 110 00:09:22,186 --> 00:09:25,314 ‫בשבילנו זה המון,‬ ‫אבל היא מרוויחה את זה בחצי יום.‬ 111 00:09:25,314 --> 00:09:26,566 ‫זה בסדר, נכון?‬ 112 00:09:37,326 --> 00:09:38,202 ‫זה כאב!‬ 113 00:09:38,202 --> 00:09:40,371 ‫אפשר להשתמש בכסף שלך? 100 מיליון וון.‬ 114 00:09:40,871 --> 00:09:44,750 ‫בסדר, אבל אולי תשחררי אותי קודם?‬ 115 00:09:45,626 --> 00:09:47,753 ‫לא ממש מתאים לי להיות קשורה.‬ 116 00:09:48,421 --> 00:09:49,922 ‫אני מעדיפה לקשור אחרים.‬ 117 00:09:51,132 --> 00:09:52,592 ‫אני לא יכולה.‬ ‫-מה?‬ 118 00:10:08,816 --> 00:10:10,359 ‫- כיצד לזקק אלכוהול -‬ 119 00:10:12,320 --> 00:10:13,321 ‫זה מוכן.‬ 120 00:10:13,321 --> 00:10:14,989 ‫שאטעם ראשונה?‬ 121 00:10:21,329 --> 00:10:23,372 ‫ליתר ביטחון, אל תבלעי.‬ 122 00:10:23,372 --> 00:10:25,124 ‫תטעמי ותירקי.‬ 123 00:10:25,958 --> 00:10:28,961 ‫אמרתי לך לא לבלוע, היית אמורה לירוק...‬ 124 00:10:31,339 --> 00:10:32,423 ‫איך הטעם?‬ 125 00:10:33,758 --> 00:10:34,884 ‫חמוץ בהתחלה,‬ 126 00:10:36,218 --> 00:10:37,637 ‫אבל בגדול מר...‬ 127 00:10:38,304 --> 00:10:39,513 ‫איך לומר?‬ 128 00:10:40,306 --> 00:10:44,560 ‫טעם של משהו שאם לא נזהרים איתו‬ ‫הוא עלול לעשות נזק לגוף.‬ 129 00:10:46,228 --> 00:10:47,229 ‫זה מלהיב.‬ 130 00:10:58,866 --> 00:11:02,328 ‫זה טעם כזה מגעיל,‬ 131 00:11:02,328 --> 00:11:04,455 ‫אבל אני לא יכול שלא לבלוע.‬ 132 00:11:04,455 --> 00:11:06,666 ‫נכון? אמרתי לך.‬ ‫-כן.‬ 133 00:11:07,333 --> 00:11:10,211 ‫קומה 5, בוא נכין עוד.‬ 134 00:11:10,211 --> 00:11:11,712 ‫בטח.‬ 135 00:11:12,505 --> 00:11:13,756 ‫קח.‬ ‫-תודה.‬ 136 00:11:21,597 --> 00:11:25,351 ‫קומה 7 שותה כאילו זה איזה וויסקי יקר.‬ 137 00:11:25,351 --> 00:11:27,353 ‫כמו בפרסומת לוויסקי.‬ 138 00:11:27,353 --> 00:11:28,312 ‫נכון.‬ 139 00:11:28,312 --> 00:11:30,064 ‫לגמרי.‬ 140 00:11:38,656 --> 00:11:39,782 ‫זה נעים.‬ 141 00:11:40,366 --> 00:11:42,243 ‫כמו לעשות קמפינג.‬ 142 00:11:45,037 --> 00:11:45,871 ‫נכון.‬ 143 00:11:45,871 --> 00:11:49,917 ‫טיול קמפינג טוב צריך להיגמר בראמיון.‬ 144 00:11:51,544 --> 00:11:52,628 ‫אוי, ראמיון...‬ 145 00:11:53,587 --> 00:11:55,548 ‫כמה בא לי...‬ 146 00:11:55,548 --> 00:11:57,133 ‫וגם המרק.‬ 147 00:11:57,133 --> 00:11:59,093 ‫קוריאנים לא יכולים בלי מרק.‬ 148 00:12:00,511 --> 00:12:03,472 ‫לא קיבלנו מרק מאז שהגענו הנה.‬ 149 00:12:05,015 --> 00:12:07,143 ‫כי אסור לנו לקנות אוכל ושתייה.‬ 150 00:12:07,143 --> 00:12:10,146 ‫רוצים קצת ראמיון?‬ 151 00:12:11,814 --> 00:12:12,648 ‫מה?‬ 152 00:12:14,567 --> 00:12:15,401 ‫ראמיון.‬ 153 00:12:23,451 --> 00:12:25,703 ‫זה חם!‬ 154 00:12:25,703 --> 00:12:27,872 ‫חם!‬ 155 00:12:31,584 --> 00:12:32,877 ‫מה אתה עושה?‬ 156 00:12:32,877 --> 00:12:34,128 ‫די, תפסיק.‬ 157 00:12:37,840 --> 00:12:38,966 ‫אתם לא רואים את זה?‬ 158 00:12:39,717 --> 00:12:42,887 ‫הוספתי גם בצל ירוק והרבה ביצה.‬ 159 00:12:44,305 --> 00:12:45,139 ‫ריח טוב, לא?‬ 160 00:12:50,478 --> 00:12:51,312 ‫תטעמו.‬ 161 00:12:52,062 --> 00:12:52,980 ‫זה מעולה.‬ 162 00:12:53,898 --> 00:12:54,815 ‫באמת.‬ 163 00:13:40,528 --> 00:13:42,488 ‫המרק מדהים!‬ 164 00:13:47,660 --> 00:13:48,494 ‫אולי‬ 165 00:13:49,620 --> 00:13:50,996 ‫נרים צלוחיות לחיים?‬ 166 00:13:56,085 --> 00:13:58,003 ‫לחיים.‬ ‫-לחיים.‬ 167 00:14:15,563 --> 00:14:16,647 ‫עד מתי‬ 168 00:14:17,690 --> 00:14:19,024 ‫בא לכם להמשיך?‬ 169 00:14:19,024 --> 00:14:21,735 ‫אם את עייפה, לכי לחדר שלך לישון.‬ 170 00:14:21,735 --> 00:14:24,363 ‫לא, אני מתכוונת לתוכנית.‬ 171 00:14:24,947 --> 00:14:27,116 ‫לא בא לכם להפסיק?‬ 172 00:14:27,116 --> 00:14:28,033 ‫מה?‬ 173 00:14:33,080 --> 00:14:36,208 ‫חשבתי שכבר סיכמנו.‬ 174 00:14:36,208 --> 00:14:41,297 ‫נמשיך עד שיהיו לי מיליארד וון.‬ 175 00:14:44,675 --> 00:14:47,177 ‫קומה 1, לגבי המיליארד הזה...‬ 176 00:14:49,221 --> 00:14:51,140 ‫אני אשלים לך למיליארד כשנצא מפה.‬ 177 00:14:51,724 --> 00:14:52,558 ‫מה?‬ 178 00:14:52,558 --> 00:14:54,685 ‫אם אתה צריך מיליארד,‬ 179 00:14:55,227 --> 00:14:56,478 ‫אני יכולה פשוט לתת לך‬ 180 00:14:57,479 --> 00:14:58,731 ‫מסכום הזכייה שלי.‬ 181 00:15:00,399 --> 00:15:02,026 ‫כולנו ראינו‬ 182 00:15:02,026 --> 00:15:05,237 ‫מה עשינו אחד לשני כדי להרוויח זמן.‬ 183 00:15:05,237 --> 00:15:08,741 ‫אבל את לא חושבת שיש‬ 184 00:15:08,741 --> 00:15:11,493 ‫הרבה דרכים אחרות להרוויח זמן?‬ 185 00:15:13,245 --> 00:15:15,539 ‫אפילו חשבתי על כמה רעיונות.‬ 186 00:15:15,539 --> 00:15:17,708 ‫רעיונות כאלה לא יוסיפו לנו זמן.‬ 187 00:15:18,876 --> 00:15:22,046 ‫כולכם יודעים שחצינו את הקו.‬ 188 00:15:22,046 --> 00:15:23,505 ‫אחרי שהקו נחצה,‬ 189 00:15:24,465 --> 00:15:25,341 ‫אין דרך חזרה.‬ 190 00:15:25,341 --> 00:15:27,885 ‫אבל זה קצת לא הוגן, לא?‬ 191 00:15:27,885 --> 00:15:29,511 ‫סבלנו המון.‬ 192 00:15:29,511 --> 00:15:31,680 ‫נוכל להשתמש בהם כדי להרוויח זמן.‬ 193 00:15:31,680 --> 00:15:33,098 ‫באמת תוכל לעשות את זה?‬ 194 00:15:34,308 --> 00:15:37,353 ‫לעשות מה?‬ ‫-להשתמש בהם כדי להרוויח זמן. באמת תוכל?‬ 195 00:15:37,353 --> 00:15:38,270 ‫כן, בטח.‬ 196 00:15:39,146 --> 00:15:40,648 ‫אני חושבת שלא.‬ 197 00:15:40,648 --> 00:15:42,608 ‫אני יכול!‬ ‫-טוב, אז קדימה.‬ 198 00:15:43,943 --> 00:15:44,985 ‫היא קשורה.‬ 199 00:15:46,820 --> 00:15:50,074 ‫קדימה, תתנקם בה.‬ ‫תבצע בה את זממך, או משהו.‬ 200 00:15:50,074 --> 00:15:53,285 ‫תעשה לה מה שאתה רוצה. היא לא יכולה להתנגד.‬ 201 00:15:57,456 --> 00:15:58,332 ‫קומה 3.‬ 202 00:16:31,156 --> 00:16:33,409 ‫בואו נצא מכאן בתור בני אדם.‬ 203 00:16:35,285 --> 00:16:36,829 ‫זאת ההזדמנות האחרונה שלנו.‬ 204 00:16:38,247 --> 00:16:40,290 ‫זה הסיכוי האחרון שלנו‬ 205 00:16:41,709 --> 00:16:43,293 ‫לצאת מפה עם צלם אנוש.‬ 206 00:17:03,147 --> 00:17:04,940 ‫מה קורה?‬ ‫-מה?‬ 207 00:17:07,526 --> 00:17:08,402 ‫הכוכבים.‬ 208 00:17:10,112 --> 00:17:11,113 ‫נכון שהם יפים?‬ 209 00:17:11,697 --> 00:17:13,073 ‫כן, אני מניח.‬ 210 00:17:13,699 --> 00:17:15,159 ‫אבל‬ 211 00:17:15,701 --> 00:17:19,038 ‫אני כבר מתחילה לתהות‬ ‫אם החלון הזה הוא כל השמיים.‬ 212 00:17:19,538 --> 00:17:20,539 ‫מה זאת אומרת?‬ 213 00:17:20,539 --> 00:17:23,208 ‫זה כל מה שאנחנו רואים מכאן.‬ 214 00:17:27,087 --> 00:17:29,006 ‫העולם החיצון. המציאות.‬ 215 00:17:29,798 --> 00:17:31,008 ‫הם נמוגים.‬ 216 00:17:31,508 --> 00:17:32,468 ‫נשכחים.‬ 217 00:17:32,968 --> 00:17:33,927 ‫נבלעים באפלה,‬ 218 00:17:34,511 --> 00:17:36,263 ‫או בלא־כלום.‬ 219 00:17:50,152 --> 00:17:52,154 ‫אולי היא צודקת.‬ 220 00:17:52,154 --> 00:17:55,574 ‫אולי זאת ההזדמנות האחרונה שלנו‬ ‫לצאת מכאן עם צלם אנוש.‬ 221 00:17:56,408 --> 00:17:58,952 ‫אני רוצה לראות את השמיים האמיתיים.‬ 222 00:18:09,129 --> 00:18:10,464 ‫יש גם ימים כאלה.‬ 223 00:18:33,403 --> 00:18:36,740 ‫הבת שלי תמיד אהבה דברים כאלה.‬ 224 00:18:36,740 --> 00:18:39,284 ‫אם היא כמוך, היא בטח חמודה.‬ 225 00:18:39,284 --> 00:18:43,080 ‫אולי הייתי צריך להגניב הנה תמונה שלה.‬ 226 00:18:44,081 --> 00:18:45,916 ‫בקרוב נצא מפה.‬ 227 00:18:45,916 --> 00:18:49,628 ‫הרווחת המון כסף. תקנה לה המון אוכל טעים.‬ 228 00:18:49,628 --> 00:18:51,672 ‫קנה לה דברים נפלאים.‬ 229 00:18:56,093 --> 00:18:58,637 ‫אז כולנו הסכמנו לסיים את התוכנית‬ 230 00:18:58,637 --> 00:19:00,639 ‫כשהזמן שנותר יאזל.‬ 231 00:19:01,640 --> 00:19:04,560 ‫הקומות העליונות, שהיו קשורים,‬ ‫הסכימו להחלטה שלנו.‬ 232 00:19:04,560 --> 00:19:06,728 ‫לא שהייתה להם ברירה.‬ 233 00:19:08,897 --> 00:19:10,566 ‫אכלנו היטב,‬ 234 00:19:11,859 --> 00:19:13,235 ‫האכלנו אותם היטב,‬ 235 00:19:15,279 --> 00:19:16,989 ‫ואפילו טיפלנו בהם.‬ 236 00:19:26,123 --> 00:19:28,667 ‫סליחה, אתה מוכן לגרד לי פה?‬ 237 00:19:28,667 --> 00:19:30,794 ‫פה, מעל לשפה.‬ 238 00:19:31,461 --> 00:19:32,629 ‫מגרד לי נורא.‬ 239 00:19:39,094 --> 00:19:40,637 ‫לא, קצת הצדה.‬ 240 00:19:41,138 --> 00:19:41,972 ‫פה?‬ ‫-כן.‬ 241 00:19:43,432 --> 00:19:44,266 ‫זה נעים.‬ 242 00:19:51,481 --> 00:19:52,816 ‫נחמד.‬ 243 00:19:52,816 --> 00:19:55,068 ‫לפעמים דמיינתי דברים...‬ 244 00:19:55,068 --> 00:19:55,986 ‫תודה.‬ 245 00:19:55,986 --> 00:19:58,071 ‫אבל הימים חלפו בלי תקריות מיוחדות.‬ 246 00:19:58,071 --> 00:20:00,199 ‫הזמן פשוט חלף.‬ 247 00:20:19,843 --> 00:20:22,262 ‫כיבסנו את המדים הבלויים והמטונפים שלנו,‬ 248 00:20:22,763 --> 00:20:24,598 ‫וחפפנו את השיער בשמפו יבש.‬ 249 00:20:25,224 --> 00:20:28,727 ‫נקיים ורחוצים, היינו מוכנים לעזוב.‬ 250 00:20:30,062 --> 00:20:31,688 ‫הגיע הזמן לחזור‬ 251 00:20:32,189 --> 00:20:34,566 ‫לעולם החיצון ולמציאות.‬ 252 00:20:36,610 --> 00:20:38,445 ‫זה באמת הלילה האחרון שלנו.‬ 253 00:20:39,238 --> 00:20:40,072 ‫כן.‬ 254 00:20:40,989 --> 00:20:43,200 ‫באמת היה לך קשה.‬ 255 00:20:43,825 --> 00:20:44,952 ‫גם לך, קומה 5.‬ 256 00:20:46,245 --> 00:20:47,120 ‫עמדתם בזה.‬ 257 00:20:48,372 --> 00:20:49,748 ‫כולנו.‬ 258 00:20:54,878 --> 00:20:56,088 ‫בוא.‬ 259 00:20:56,088 --> 00:20:57,297 ‫קומה 2, בואי.‬ 260 00:20:57,297 --> 00:21:00,175 ‫הייתם מדהימים, כולכם.‬ 261 00:21:00,801 --> 00:21:02,427 ‫שלום לכם.‬ 262 00:21:03,512 --> 00:21:05,722 ‫היה טוב. וגם מזעזע.‬ 263 00:21:06,640 --> 00:21:08,517 ‫הלוואי שלא ניפגש שוב לעולם.‬ 264 00:21:10,060 --> 00:21:12,354 ‫- הפרס הצפוי של קומה 8: 25.6 מיליארד וון -‬ 265 00:21:12,354 --> 00:21:14,731 ‫- הפרס הצפוי של קומה 7: 16.3 מיליארד וון -‬ 266 00:21:14,731 --> 00:21:16,650 ‫- הפרס הצפוי של קומה 6: 10 מיליארד וון -‬ 267 00:21:16,650 --> 00:21:18,443 ‫- קומה 5: 6.2 מיליארד וון -‬ 268 00:21:18,443 --> 00:21:20,153 ‫- קומה 4: 3.8 מיליארד וון -‬ 269 00:21:20,153 --> 00:21:21,947 ‫- קומה 3: 2.3 מיליארד וון -‬ 270 00:21:21,947 --> 00:21:23,740 ‫- קומה 2: 1.5 מיליארד וון -‬ 271 00:21:23,740 --> 00:21:25,450 ‫- קומה 1: 766 מיליון וון -‬ 272 00:21:35,669 --> 00:21:36,503 ‫מה?!‬ 273 00:21:36,503 --> 00:21:37,546 ‫בואו, כולם!‬ 274 00:21:41,550 --> 00:21:43,051 ‫מה קרה לזה?‬ 275 00:21:47,889 --> 00:21:50,600 ‫מאיפה הגיע כל הזמן הזה?‬ 276 00:21:50,600 --> 00:21:54,479 ‫ללא ספק נשארו לנו תשע שעות אתמול ב־22:00.‬ 277 00:21:54,980 --> 00:21:57,190 ‫הוסיפו לנו בערך 37 שעות.‬ 278 00:21:57,190 --> 00:22:01,570 ‫גם כשעלינו וירדנו במדרגות, או התחשמלנו,‬ ‫הוסיפו לנו בקושי 12 או 24 שעות.‬ 279 00:22:04,573 --> 00:22:06,074 ‫מה קורה פה?‬ 280 00:22:08,160 --> 00:22:10,954 ‫לא היו נותנים לנו זמן ככה סתם.‬ 281 00:22:11,830 --> 00:22:13,373 ‫מישהו מכם עשה משהו?‬ 282 00:22:15,834 --> 00:22:17,085 ‫אני לא עשיתי כלום.‬ 283 00:22:18,378 --> 00:22:21,298 ‫אני רק התרחצתי וארזתי אתמול.‬ 284 00:22:22,007 --> 00:22:23,633 ‫לא עשיתי שום דבר מיוחד.‬ 285 00:22:24,134 --> 00:22:25,677 ‫כן, גם אני לא.‬ 286 00:22:26,720 --> 00:22:28,638 ‫אז מה לעזאזל קורה פה?‬ 287 00:22:29,306 --> 00:22:30,140 ‫בואו איתי.‬ 288 00:22:34,186 --> 00:22:35,020 ‫קומה 5!‬ 289 00:22:35,771 --> 00:22:37,314 ‫תחפשו משהו יוצא דופן.‬ 290 00:22:41,735 --> 00:22:42,861 ‫היא מוחרת.‬ 291 00:22:45,822 --> 00:22:47,407 ‫האוכל עוד לא הגיע?‬ 292 00:22:47,407 --> 00:22:48,742 ‫אני מתה מרעב.‬ 293 00:22:50,702 --> 00:22:52,079 ‫אתן לך אוכל בהמשך.‬ 294 00:22:53,038 --> 00:22:54,915 ‫אני לא רואה שום דבר יוצא דופן.‬ 295 00:22:55,540 --> 00:22:57,084 ‫מה לעזאזל קורה פה?‬ 296 00:22:58,293 --> 00:22:59,127 ‫מה?‬ 297 00:23:00,379 --> 00:23:01,922 ‫קרה משהו?‬ 298 00:23:05,300 --> 00:23:06,551 ‫צריך להפשיט אותה.‬ 299 00:23:07,761 --> 00:23:10,263 ‫מה?‬ ‫-כולם חוץ מקומה 5, החוצה.‬ 300 00:23:11,181 --> 00:23:13,016 ‫אבדוק אותך בעצמי.‬ 301 00:23:14,184 --> 00:23:15,227 ‫מה?‬ 302 00:23:15,227 --> 00:23:16,395 ‫כולם החוצה!‬ 303 00:23:18,939 --> 00:23:20,857 ‫מה? לא, אל תצאו!‬ 304 00:23:20,857 --> 00:23:24,653 ‫לא! את באמת מפשיטה אותי בשביל כסף?‬ 305 00:23:24,653 --> 00:23:26,822 ‫מצאת משהו?‬ ‫-אני לא רואה כלום.‬ 306 00:23:30,534 --> 00:23:31,827 ‫קרה משהו, נכון?‬ 307 00:23:36,289 --> 00:23:39,459 ‫השתדלנו לגלות למה הוסיפו לנו זמן,‬ 308 00:23:39,459 --> 00:23:40,836 ‫אבל לא מצאנו כלום.‬ 309 00:23:42,379 --> 00:23:45,632 ‫ברצינות, מה לעזאזל קורה פה?‬ 310 00:23:47,676 --> 00:23:49,177 ‫דבר אחד בטוח.‬ 311 00:23:51,888 --> 00:23:53,765 ‫האשם הוא אחד מאיתנו.‬ 312 00:23:54,599 --> 00:23:55,934 ‫היי, רגע.‬ 313 00:23:57,269 --> 00:23:58,812 ‫בואו לא נחשוד אחד בשני.‬ 314 00:23:59,729 --> 00:24:02,107 ‫זה הרי בכלל לא בטוח.‬ 315 00:24:02,107 --> 00:24:05,277 ‫היא צודקת. עברנו כל כך הרבה ביחד.‬ 316 00:24:07,529 --> 00:24:10,449 ‫אולי המארחים התאכזבו שזה נגמר,‬ 317 00:24:10,449 --> 00:24:13,618 ‫והחליטו להוסיף לנו...‬ 318 00:24:15,579 --> 00:24:18,081 ‫רגע, מה אני מדבר?‬ 319 00:24:18,832 --> 00:24:20,876 ‫הרי שום דבר לא בחינם במשחק הזה.‬ 320 00:24:20,876 --> 00:24:22,711 ‫שום דבר לא בטוח,‬ 321 00:24:22,711 --> 00:24:26,006 ‫אבל בטח קורה פה משהו מבדר לצפייה.‬ 322 00:24:26,006 --> 00:24:27,424 ‫״מבדר״.‬ 323 00:24:28,300 --> 00:24:29,259 ‫לעזאזל...‬ 324 00:24:30,802 --> 00:24:32,679 ‫מה מבדר כל כך, לעזאזל?‬ 325 00:24:38,435 --> 00:24:39,436 ‫מה זה יכול להיות?‬ 326 00:24:40,145 --> 00:24:41,813 ‫מה קורה עכשיו?‬ 327 00:24:56,578 --> 00:24:57,412 ‫קומה 4.‬ 328 00:24:58,997 --> 00:24:59,831 ‫יש דם...‬ 329 00:25:01,500 --> 00:25:04,252 ‫מי עשה לך את זה, קומה 4?‬ 330 00:25:06,963 --> 00:25:08,673 ‫עקרו לה שן.‬ 331 00:25:10,634 --> 00:25:11,801 ‫תזדיינו.‬ 332 00:25:11,801 --> 00:25:15,764 ‫אמרתי לכם לשחרר אותי! מניאקים!‬ 333 00:25:16,973 --> 00:25:18,141 ‫סליחה.‬ 334 00:25:18,767 --> 00:25:20,185 ‫ראית מי עשה את זה?‬ 335 00:25:20,185 --> 00:25:23,813 ‫התעוררתי ומצאתי את עצמי ככה.‬ 336 00:25:24,814 --> 00:25:26,608 ‫מה אעשה עכשיו?‬ 337 00:25:29,986 --> 00:25:31,363 ‫זה כואב.‬ 338 00:25:34,824 --> 00:25:37,494 ‫יש קורבן, אבל אין תוקף.‬ 339 00:25:38,453 --> 00:25:39,287 ‫רגע.‬ 340 00:25:39,955 --> 00:25:41,790 ‫למה לא היה קורבן אתמול?‬ 341 00:25:42,541 --> 00:25:44,000 ‫לא היה קורבן?‬ 342 00:25:45,210 --> 00:25:47,128 ‫אם לא נראה שהייתה פציעה,‬ 343 00:25:47,128 --> 00:25:49,381 ‫אבל היה משהו שלא ראינו...‬ 344 00:25:49,381 --> 00:25:50,382 ‫סימן ש...‬ 345 00:25:52,884 --> 00:25:53,969 ‫רגע!‬ 346 00:25:55,011 --> 00:25:56,054 ‫מה קורה?‬ 347 00:25:56,555 --> 00:25:57,389 ‫הנעליים שלו!‬ 348 00:26:08,984 --> 00:26:09,818 ‫מה קרה?‬ 349 00:26:13,822 --> 00:26:15,073 ‫הציפורניים שלו...‬ 350 00:26:15,073 --> 00:26:17,242 ‫עקרו לו אותן!‬ 351 00:26:22,622 --> 00:26:23,665 ‫מה אתם מופתעים?‬ 352 00:26:23,665 --> 00:26:25,000 ‫למה לא סיפרת לנו?‬ 353 00:26:25,000 --> 00:26:26,835 ‫מי שעשה לי את זה‬ 354 00:26:27,335 --> 00:26:28,920 ‫הוא בטח אחד מכם.‬ 355 00:26:30,130 --> 00:26:31,631 ‫רציתם שהתוכנית תסתיים?‬ 356 00:26:32,674 --> 00:26:34,217 ‫זה לא יקרה בקלות כזאת.‬ 357 00:26:36,052 --> 00:26:38,054 ‫זה מתחיל להיות מעניין, לא?‬ 358 00:26:44,519 --> 00:26:45,770 ‫מי זה?‬ 359 00:26:46,771 --> 00:26:48,356 ‫מי מכם, מנוולים,‬ 360 00:26:49,733 --> 00:26:50,942 ‫עשה לו את זה?‬ 361 00:26:52,402 --> 00:26:54,613 ‫קומה 2, בבקשה אל תכעסי.‬ 362 00:26:54,613 --> 00:26:56,489 ‫נדבר אחרי שתירגעי.‬ 363 00:26:56,489 --> 00:26:57,490 ‫זה אתה?‬ 364 00:26:59,409 --> 00:27:00,619 ‫לא, קומה 2.‬ 365 00:27:02,203 --> 00:27:03,079 ‫זה אתה, מה?‬ 366 00:27:04,539 --> 00:27:06,041 ‫לא היינו צריכים לשחרר אותך.‬ 367 00:27:06,041 --> 00:27:10,086 ‫אחרי הכול, חברת אליהם וזה השתלם לך.‬ 368 00:27:10,837 --> 00:27:13,590 ‫עשית את זה מפני שהתוכנית עמדה להסתיים,‬ 369 00:27:13,590 --> 00:27:14,507 ‫נכון?‬ 370 00:27:14,507 --> 00:27:17,677 ‫אל תעשי את זה, קומה 2. זה כבר נגמר.‬ 371 00:27:17,677 --> 00:27:21,014 ‫ובזכותו כולנו השתחררנו.‬ 372 00:27:21,014 --> 00:27:22,098 ‫את עזרת לו?‬ 373 00:27:22,098 --> 00:27:24,726 ‫קומה 2, למה את כזאת?‬ 374 00:27:24,726 --> 00:27:26,144 ‫זה אתה?‬ ‫-מה?‬ 375 00:27:26,728 --> 00:27:28,313 ‫בגלל שלא הגעת למיליארד?‬ 376 00:27:28,313 --> 00:27:29,314 ‫זה לא אני.‬ 377 00:27:29,314 --> 00:27:30,607 ‫אז זה בטח אתה.‬ 378 00:27:30,607 --> 00:27:32,108 ‫לא אני! מה פתאום...‬ 379 00:27:32,108 --> 00:27:35,695 ‫אז הוא עקר לעצמו את הציפורניים או מה?!‬ 380 00:27:37,947 --> 00:27:39,658 ‫ומה איתך, קומה 2?‬ 381 00:27:41,368 --> 00:27:42,202 ‫מה?‬ 382 00:27:42,202 --> 00:27:45,413 ‫באמת כל כך חשוב לך לדעת מי האשם?‬ 383 00:27:46,164 --> 00:27:47,248 ‫את עדיין לא מבינה?‬ 384 00:27:48,416 --> 00:27:50,168 ‫יהיה האשם אשר יהיה,‬ 385 00:27:50,168 --> 00:27:51,961 ‫לפחות אחד מחמשתנו,‬ 386 00:27:52,462 --> 00:27:55,632 ‫אם לא יותר, לא רוצה שהתוכנית תיגמר.‬ 387 00:27:55,632 --> 00:27:56,633 ‫זה חשוב.‬ 388 00:27:56,633 --> 00:27:58,134 ‫את באמת לא מבינה?‬ 389 00:27:59,803 --> 00:28:02,430 ‫כולכם יצאתם מדעתכם?‬ 390 00:28:02,430 --> 00:28:04,265 ‫השתגעתם לגמרי?‬ 391 00:28:04,265 --> 00:28:08,436 ‫כולכם שכחתם איך נחלצנו מהגיהינום ההוא?‬ 392 00:28:16,569 --> 00:28:19,322 ‫חצי היום שנותר הפך לשלושה ימים.‬ 393 00:28:19,823 --> 00:28:21,199 ‫כמו שקומה 6 אמר,‬ 394 00:28:21,199 --> 00:28:23,827 ‫אולי התוכנית הזאת לא תיגמר לעולם.‬ 395 00:28:25,954 --> 00:28:26,788 ‫מי זה?‬ 396 00:28:29,332 --> 00:28:30,166 ‫מי זה?‬ 397 00:28:33,545 --> 00:28:35,088 ‫מה זה? מי שם?‬ 398 00:28:35,088 --> 00:28:38,675 ‫לא מספיק מה שעשית,‬ ‫עכשיו אתה גם תוקף אותי? מניאק!‬ 399 00:28:39,551 --> 00:28:41,094 ‫תסתלק! תסתלק, אמרתי!‬ 400 00:28:45,181 --> 00:28:46,224 ‫עזוב את הדלת.‬ 401 00:28:46,850 --> 00:28:48,476 ‫עזוב את הדלת! בבקשה!‬ 402 00:28:48,977 --> 00:28:49,811 ‫בבקשה, די!‬ 403 00:28:52,939 --> 00:28:54,274 ‫נראה אותך, מניאק!‬ 404 00:28:54,274 --> 00:28:55,525 ‫נראה אותך!‬ 405 00:28:56,985 --> 00:28:58,111 ‫טעיתי בגדול.‬ 406 00:28:58,111 --> 00:29:01,781 ‫זה לא היה כדי לפרוץ פנימה,‬ ‫אלא כדי למנוע ממני לצאת.‬ 407 00:29:02,699 --> 00:29:03,533 ‫מצטערת.‬ 408 00:29:04,075 --> 00:29:06,828 ‫זו הדרך היחידה לוודא שכלום לא יקרה.‬ 409 00:29:08,371 --> 00:29:10,874 ‫מה זה צריך להיות, לנעול אותי בפנים?‬ 410 00:29:12,500 --> 00:29:14,753 ‫שתי ארוחות ושני בקבוקי מים ביום.‬ 411 00:29:15,253 --> 00:29:18,840 ‫אז בבקשה,‬ ‫אל תצא מהחדר עד שהתוכנית הזאת תיגמר.‬ 412 00:29:18,840 --> 00:29:20,508 ‫קומה 2!‬ 413 00:29:20,508 --> 00:29:23,303 ‫חכי רגע. תפתחי בבקשה.‬ 414 00:29:23,303 --> 00:29:24,220 ‫קומה 2.‬ 415 00:29:25,555 --> 00:29:26,681 ‫קומה 2!‬ 416 00:29:26,681 --> 00:29:29,392 ‫אל תלכי, בבקשה. תפתחי ונדבר.‬ 417 00:29:30,727 --> 00:29:31,561 ‫קומה 2.‬ 418 00:29:39,402 --> 00:29:42,739 ‫שגם אני אכנס?‬ 419 00:29:43,823 --> 00:29:44,657 ‫לא.‬ 420 00:29:45,700 --> 00:29:48,244 ‫תאכילי את הקשורים ותטפלי בהם.‬ 421 00:29:49,287 --> 00:29:51,247 ‫רק עוד כמה ימים.‬ 422 00:30:20,443 --> 00:30:23,238 ‫השיטה של קומה 2‬ ‫לא הייתה בדיוק דמוקרטיה ליברלית.‬ 423 00:30:23,238 --> 00:30:27,450 ‫היא הייתה אלימה ורודנית,‬ 424 00:30:27,450 --> 00:30:29,953 ‫אבל זו הייתה דרך בטוחה‬ ‫לעצור את התקיפות המסתוריות.‬ 425 00:30:30,745 --> 00:30:34,040 ‫ואחרי שכולם ננעלו בחדרים,‬ ‫באמת שום דבר לא קרה.‬ 426 00:30:34,624 --> 00:30:36,167 ‫הזמן פשוט חלף.‬ 427 00:30:37,126 --> 00:30:39,587 ‫קומה 2 לא שאלה אותנו שאלות.‬ 428 00:30:40,129 --> 00:30:42,632 ‫היא רק נתנה לנו אוכל ומים.‬ 429 00:30:43,466 --> 00:30:45,510 ‫סופה הכפוי של התוכנית התקרב.‬ 430 00:30:45,510 --> 00:30:47,929 ‫למה היא עושה פה מה שבא לה?‬ 431 00:30:48,555 --> 00:30:50,181 ‫מה היא חושבת לעצמה?‬ 432 00:30:53,476 --> 00:30:57,313 ‫יכולנו לדבר על זה.‬ ‫מה פתאום היא נועלת אותי בחדר?‬ 433 00:30:58,690 --> 00:31:00,233 ‫פשוט מגוחך.‬ 434 00:31:00,233 --> 00:31:02,986 ‫הדלת הנעולה לא משנה שום דבר.‬ 435 00:31:02,986 --> 00:31:03,903 ‫רגע...‬ 436 00:31:05,280 --> 00:31:06,948 ‫היא אמרה שתי ארוחות לכל אחד.‬ 437 00:31:07,532 --> 00:31:09,534 ‫בפעם הבאה שנדבר אעיר לה.‬ 438 00:31:09,534 --> 00:31:12,537 ‫זה ממש לא בסדר.‬ 439 00:31:15,874 --> 00:31:17,667 ‫הדיונון הזה טעים.‬ 440 00:31:37,186 --> 00:31:39,230 ‫נסי לאכול עוד קצת.‬ 441 00:31:40,940 --> 00:31:42,150 ‫קומה 5...‬ 442 00:31:43,401 --> 00:31:45,236 ‫כואב לי נורא בשן.‬ 443 00:31:46,446 --> 00:31:48,656 ‫כל יום הייתי במיטה.‬ 444 00:31:49,616 --> 00:31:50,950 ‫קשה לי לעכל.‬ 445 00:31:50,950 --> 00:31:54,162 ‫נו, קומה 5. אמרתי לך, נכון?‬ 446 00:31:54,996 --> 00:31:56,789 ‫אולי תשחררי לי את הידיים?‬ 447 00:31:57,957 --> 00:32:00,627 ‫אמרתי לך שלא מתאים לי להיות קשורה.‬ 448 00:32:09,010 --> 00:32:10,929 ‫אני לא יכולה אפילו לזוז,‬ 449 00:32:12,472 --> 00:32:14,933 ‫בגלל שאני קשורה ככה.‬ 450 00:32:15,516 --> 00:32:18,561 ‫אני מרגישה כאילו כל הגוף שלי משותק.‬ 451 00:32:18,561 --> 00:32:20,980 ‫קומה 5, את פשוט אדם רע.‬ 452 00:32:38,748 --> 00:32:39,749 ‫תקשיבי,‬ 453 00:32:40,249 --> 00:32:43,753 ‫אולי נוכל לפחות‬ 454 00:32:43,753 --> 00:32:47,048 ‫לשחרר להם את הידיים?‬ 455 00:32:47,632 --> 00:32:48,675 ‫פשוט תניחי להם.‬ 456 00:32:51,469 --> 00:32:52,303 ‫פשוט...‬ 457 00:32:53,304 --> 00:32:55,807 ‫הם קשורים כבר ימים.‬ 458 00:32:57,058 --> 00:32:58,393 ‫הם לא פושעים.‬ 459 00:33:03,314 --> 00:33:05,358 ‫הם אנשים נחמדים.‬ 460 00:33:05,358 --> 00:33:06,275 ‫פשוט...‬ 461 00:33:06,776 --> 00:33:09,737 ‫זה לא היה קורה אם הם לא היו באים הנה.‬ 462 00:33:10,321 --> 00:33:12,740 ‫לא נשאר הרבה זמן. בואי נשחרר אותם.‬ 463 00:33:12,740 --> 00:33:14,450 ‫זה כבר נגמר.‬ ‫-די.‬ 464 00:33:18,538 --> 00:33:20,540 ‫מספיק עם השטויות.‬ 465 00:33:21,040 --> 00:33:23,042 ‫נראה לך שאני רוצה לעשות את זה?‬ 466 00:33:23,543 --> 00:33:25,878 ‫זה מטריף גם אותי!‬ 467 00:33:42,020 --> 00:33:44,188 ‫מה? איך...‬ 468 00:33:44,188 --> 00:33:46,274 ‫קומה 2 שחררה אותי.‬ 469 00:33:48,776 --> 00:33:50,486 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 470 00:33:51,112 --> 00:33:54,907 ‫היא אמרה שהיא חשבה על זה‬ ‫והתחרטה שקשרה אותנו.‬ 471 00:33:57,744 --> 00:34:00,621 ‫קומה 5, היא שחררה גם אותי.‬ 472 00:34:00,621 --> 00:34:02,165 ‫סוף סוף יש לי אוויר.‬ 473 00:34:02,165 --> 00:34:05,918 ‫היה קשה, מה? אני שמחה ששרדתן.‬ 474 00:34:06,794 --> 00:34:09,005 ‫מה לגבי קומה 6?‬ 475 00:34:09,005 --> 00:34:10,798 ‫אני לא בטוחה.‬ 476 00:34:10,798 --> 00:34:14,802 ‫אולי היא עדיין כועסת על קומה 6.‬ 477 00:34:16,012 --> 00:34:17,096 ‫כן...‬ 478 00:34:18,056 --> 00:34:20,641 ‫אלך לקומה 6.‬ 479 00:34:20,641 --> 00:34:21,726 ‫נשמע טוב.‬ 480 00:35:01,599 --> 00:35:05,394 ‫קומה 2 הייתה פה במקרה?‬ 481 00:35:11,025 --> 00:35:12,276 ‫קומה 2‬ 482 00:35:12,276 --> 00:35:15,488 ‫שחררה את קומה 4 ואת קומה 8.‬ 483 00:35:17,907 --> 00:35:19,575 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 484 00:35:19,575 --> 00:35:21,119 ‫היא שחררה אותן.‬ 485 00:35:21,119 --> 00:35:23,913 ‫הן בחוץ.‬ 486 00:35:29,710 --> 00:35:31,838 ‫היא הייתה פה קודם.‬ 487 00:35:32,547 --> 00:35:33,506 ‫כן?‬ 488 00:35:34,549 --> 00:35:35,383 ‫מה היא אמרה?‬ 489 00:35:36,926 --> 00:35:38,219 ‫שהיא תשחרר אותי.‬ 490 00:35:38,845 --> 00:35:41,681 ‫היא אמרה לי לחכות, שהיא הולכת להביא משהו.‬ 491 00:35:42,807 --> 00:35:43,683 ‫כן?‬ 492 00:35:44,267 --> 00:35:46,394 ‫ידעתי. קומה 2 היא טובה.‬ 493 00:35:50,898 --> 00:35:51,858 ‫את מוכנה בבקשה‬ 494 00:35:52,984 --> 00:35:54,110 ‫לשחרר אותי?‬ 495 00:35:58,489 --> 00:36:00,324 ‫היא תשחרר אותי בכל מקרה.‬ 496 00:36:04,579 --> 00:36:05,413 ‫לא.‬ 497 00:36:05,413 --> 00:36:08,958 ‫קומה 2 תבוא ותשחרר אותך בעצמה.‬ ‫-לא.‬ 498 00:36:12,211 --> 00:36:13,045 ‫בעצם,‬ 499 00:36:14,714 --> 00:36:15,673 ‫אני מפחד.‬ 500 00:36:15,673 --> 00:36:16,799 ‫מה?‬ 501 00:36:16,799 --> 00:36:19,302 ‫האמת היא שקומה 2 ניסתה להרוג אותי.‬ 502 00:36:21,012 --> 00:36:22,722 ‫מה אתה מדבר?‬ 503 00:36:22,722 --> 00:36:23,639 ‫ברצינות.‬ 504 00:36:23,639 --> 00:36:25,516 ‫היא ניסתה להרוג אותי.‬ 505 00:36:25,516 --> 00:36:27,101 ‫קומה 2 היא האשמה.‬ 506 00:36:28,352 --> 00:36:30,021 ‫היא עקרה לי את הציפורניים,‬ 507 00:36:30,938 --> 00:36:32,315 ‫הרביצה לי, והלכה.‬ 508 00:36:34,192 --> 00:36:36,194 ‫לא, לא ייתכן.‬ 509 00:36:36,194 --> 00:36:39,113 ‫את לא קולטת עד כמה היא שונאת אותי?‬ 510 00:36:39,739 --> 00:36:42,283 ‫את יודעת שאמות אם תשאירי אותי ככה.‬ 511 00:36:43,284 --> 00:36:47,747 ‫היא בטח תהרוג אותי כשהיא תחזור.‬ 512 00:36:52,210 --> 00:36:53,294 ‫אני באמת מפחד.‬ 513 00:36:57,131 --> 00:36:59,300 ‫לא...‬ 514 00:37:00,259 --> 00:37:03,429 ‫לא, קומה 2 היא לא כזאת.‬ 515 00:37:03,429 --> 00:37:05,848 ‫אדבר איתה על זה.‬ 516 00:37:05,848 --> 00:37:07,350 ‫אין לך מושג‬ 517 00:37:08,267 --> 00:37:10,519 ‫מה המזדיינת הזאת עשתה לי.‬ 518 00:37:11,938 --> 00:37:13,856 ‫היא לא רק עקרה לי את הציפורניים.‬ 519 00:37:13,856 --> 00:37:16,359 ‫היא עשתה לי דברים דפוקים לגמרי!‬ 520 00:37:16,901 --> 00:37:17,735 ‫אני...‬ 521 00:37:20,321 --> 00:37:23,824 ‫בחיים לא אסלח לה על מה שעשתה.‬ 522 00:37:24,325 --> 00:37:26,994 ‫אם עוד משהו כזה יקרה, אני באמת עלול למות.‬ 523 00:37:26,994 --> 00:37:28,913 ‫אני נשבע...‬ 524 00:37:40,758 --> 00:37:43,135 ‫לא, אל תלכי. חכי.‬ 525 00:37:43,844 --> 00:37:47,890 ‫תישארי איתי. אהיה בסכנה כשקומה 2 תבוא.‬ 526 00:37:48,975 --> 00:37:50,810 ‫ברצינות, אהיה בסכנה קשה.‬ 527 00:37:54,146 --> 00:37:57,650 ‫גם אני לא יודעת מה לעשות.‬ 528 00:37:57,650 --> 00:37:58,651 ‫אני...‬ 529 00:38:07,326 --> 00:38:08,619 ‫בבקשה...‬ 530 00:38:09,120 --> 00:38:10,788 ‫שחררי את הידיים שלי רק לרגע.‬ 531 00:38:12,123 --> 00:38:13,249 ‫אני רוצה לחבק אותך.‬ 532 00:45:22,970 --> 00:45:27,975 ‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬