1
00:00:07,842 --> 00:00:09,385
‫באי מנהטן‬

2
00:00:09,469 --> 00:00:12,597
‫ישנם שני צוותי בילוש שחוקרי מקרי רצח:‬

3
00:00:12,680 --> 00:00:14,807
‫מנהטן צפון ומנהטן דרום.‬

4
00:00:14,891 --> 00:00:18,269
‫הם חוקרים את מקרי הרצח‬
‫הקשים והאכזריים מכולם.‬

5
00:00:18,352 --> 00:00:21,397
‫אלה הסיפורים שלהם.‬

6
00:00:44,253 --> 00:00:48,007
‫- 10 במאי, 2001 -‬

7
00:00:52,470 --> 00:00:56,974
‫- 19:30 -‬

8
00:00:58,810 --> 00:01:00,561
‫כשהתקשרו אליי,‬

9
00:01:00,645 --> 00:01:04,107
‫אמרו לי, "קרנגי דלי. יש לך חמישייה".‬

10
00:01:04,190 --> 00:01:05,191
‫חמישה מקרי רצח.‬

11
00:01:07,151 --> 00:01:11,155
‫כשהגענו לזירה, היו בחוץ המון אנשים.‬

12
00:01:11,239 --> 00:01:14,867
‫המסעדה הייתה מלאה. שוטרי הסיור סגרו אותה.‬

13
00:01:14,951 --> 00:01:17,870
‫רצינו להשאיר את הלקוחות שם כדי לתשאל אותם,‬

14
00:01:17,954 --> 00:01:20,665
‫לנסות למצוא עדים במהירות האפשרית.‬

15
00:01:21,374 --> 00:01:25,128
‫הגעתי לשם וקיבלתי תדריך מהבלשים.‬

16
00:01:31,134 --> 00:01:34,971
‫אז היו בזירה שלושה סבירים ושני הרוגים.‬

17
00:01:35,054 --> 00:01:38,641
‫שלושה אנשים שסביר‬
‫שיגיעו לחדר המיון, לבית החולים.‬

18
00:01:39,517 --> 00:01:41,602
‫אני לא יכולה לדמיין איך זה לשכב שם,‬

19
00:01:41,686 --> 00:01:44,856
‫לשמוע את היריות ולדעת שאת הבאה בתור.‬

20
00:01:46,440 --> 00:01:48,985
‫אי אפשר לירות בחמישה אנשים בניו יורק.‬

21
00:01:49,068 --> 00:01:50,820
‫יהיה אחריך מצוד.‬

22
00:01:52,738 --> 00:01:54,157
‫ימצאו אותך.‬

23
00:01:57,618 --> 00:02:00,413
‫כל תיק לוקח חתיכה קטנה מהנשמה שלך.‬

24
00:02:03,082 --> 00:02:07,003
‫אפשר לעבוד בעבודה הזאת‬
‫רק אם זה באמת חשוב לך.‬

25
00:02:09,088 --> 00:02:11,048
‫אתה רוצה לגלות את האמת.‬

26
00:02:12,466 --> 00:02:14,010
‫זה מה שבלשים עושים.‬

27
00:02:14,594 --> 00:02:16,971
‫תמיד אהבתי להציץ מאחורי הווילון.‬

28
00:02:17,054 --> 00:02:18,723
‫מה קרה באמת?‬

29
00:02:19,307 --> 00:02:22,977
‫למשפחה חשוב מאוד לדעת מי רצח את אהובם.‬

30
00:02:23,060 --> 00:02:24,103
‫זאת העבודה שלי.‬

31
00:02:24,729 --> 00:02:28,983
‫בניו יורק, משטרת ניו יורק…‬

32
00:02:31,944 --> 00:02:33,154
‫זה הדבר האמיתי.‬

33
00:02:33,905 --> 00:02:37,491
‫- מחלק רצח:‬
‫ניו יורק -‬

34
00:02:51,881 --> 00:02:53,049
‫אני מתה על ניו יורק.‬

35
00:02:53,549 --> 00:02:58,512
‫גדלתי באלפבית סיטי, ברחוב 10, בשיכונים.‬

36
00:02:58,596 --> 00:03:00,723
‫ההורים שלי היו נוקשים מאוד.‬

37
00:03:00,806 --> 00:03:03,226
‫הם לא הרשו לי לעשות שום דבר.‬

38
00:03:03,309 --> 00:03:04,268
‫- טיימס סקוור -‬

39
00:03:04,352 --> 00:03:08,522
‫היינו מבריזים מהתיכון‬
‫והולכים לקולנוע ברחוב 42.‬

40
00:03:09,023 --> 00:03:12,193
‫במשך המון זמן זה היה אזור ממש קשוח.‬

41
00:03:12,693 --> 00:03:14,320
‫היו מופעי פיפ שואו.‬

42
00:03:14,403 --> 00:03:17,281
‫היו פדופילים באולמות המשחקים.‬

43
00:03:18,074 --> 00:03:20,701
‫אבל היה בה צבע, היו בה חיים.‬

44
00:03:21,452 --> 00:03:24,664
‫הייתה בה גם לא מעט‬
‫עבודה בשבילי, למרבה הצער.‬

45
00:03:24,747 --> 00:03:26,916
‫- משטרת ניו יורק -‬

46
00:03:26,999 --> 00:03:30,378
‫כשהתגייסתי למשטרה בשנות ה-80,‬
‫הפשיעה הייתה עדיין גבוהה.‬

47
00:03:31,587 --> 00:03:34,966
‫בשנות ה-80 גויסו שוטרים,‬

48
00:03:35,049 --> 00:03:38,678
‫שדי ניקו את הרחובות בשנות ה-90.‬

49
00:03:42,306 --> 00:03:46,519
‫ב-2001, רחוב ברודווי היה באחד מהשיאים שלו.‬

50
00:03:47,061 --> 00:03:50,523
‫האולמות היו עמוסים בכל לילה,‬

51
00:03:50,606 --> 00:03:55,528
‫וקרנגי דלי הייתה עסק משגשג.‬
‫אנשים חיכו בתור כדי להיכנס.‬

52
00:03:56,696 --> 00:03:58,364
‫זה מקום מואר, מטורף,‬

53
00:03:58,447 --> 00:04:03,703
‫מלא בתיירים שנוקעים‬
‫את הלסתות על כריכי ענק.‬

54
00:04:03,786 --> 00:04:07,164
‫היא הייתה ממש ליד האולם שלטרמן צילם בו.‬

55
00:04:07,748 --> 00:04:10,751
‫אז אנשים נהרו לשם. זה היה אתר תיירות.‬

56
00:04:14,547 --> 00:04:18,718
‫היה יום חמישי. עבדתי מוקדם, וכבר סיימתי.‬

57
00:04:18,801 --> 00:04:24,140
‫הייתי במגרש.‬
‫אימנתי את קבוצת הבייסבול של הבן שלי במשחק.‬

58
00:04:25,182 --> 00:04:26,767
‫המשחק בדיוק נגמר כשהתקשרו אליי.‬

59
00:04:29,687 --> 00:04:32,398
‫כשמתחילים להגיד שזה קרה במרכז מנהטן,‬

60
00:04:32,481 --> 00:04:35,693
‫ומתחילים להזכיר מקום מוכר כמו קרנגי דלי,‬

61
00:04:35,776 --> 00:04:37,737
‫אני חייב להגיע לשם בהקדם האפשרי.‬

62
00:04:37,820 --> 00:04:40,656
‫במבט לאחור, הייתי צריך ללבוש חליפה, כנראה.‬

63
00:04:40,740 --> 00:04:43,284
‫הגעתי לשם במכנסיים קצרים וחולצת טריקו.‬

64
00:04:44,493 --> 00:04:46,579
‫הפשע שהתרחש במבנה ההוא‬

65
00:04:46,662 --> 00:04:49,790
‫היה בדירה בקומה העליונה, לא במסעדה.‬

66
00:04:50,374 --> 00:04:52,918
‫הכול קרה בקומה החמישית.‬

67
00:04:55,629 --> 00:04:58,466
‫דיברנו עם מנהל הבניין. דיברנו עם השכנים.‬

68
00:04:58,549 --> 00:05:02,511
‫ביצענו סריקות, ניסינו לברר‬
‫אם מישהו יוכל להגיד לנו מי הם היו.‬

69
00:05:02,595 --> 00:05:05,306
‫שיתוף הפעולה מהמסעדה למטה…‬

70
00:05:06,474 --> 00:05:08,601
‫זיהינו את ג'ניפר סטוהל.‬

71
00:05:08,684 --> 00:05:10,061
‫זאת הייתה הדירה שלה.‬

72
00:05:13,898 --> 00:05:17,943
‫אני זוכר שעמדתי בכניסה לבניין הדירות,‬

73
00:05:18,569 --> 00:05:22,239
‫וראיתי מישהו יורד במדרגות ומצלם.‬

74
00:05:22,323 --> 00:05:24,742
‫אני לא מכיר את כל יחידת זירות הפשע בשמם,‬

75
00:05:24,825 --> 00:05:26,911
‫אבל חשבתי שאני כבר מכיר את כולם.‬

76
00:05:26,994 --> 00:05:28,913
‫הייתי שם מספיק זמן, וחשבתי,‬

77
00:05:29,830 --> 00:05:33,084
‫"אפילו לא ראיתי‬
‫את המכונית שלהם. מי זה שמצלם?"‬

78
00:05:34,085 --> 00:05:37,630
‫אני זוכר שזה הלך בערך ככה.‬
‫כאילו, "מי אתה?‬

79
00:05:38,923 --> 00:05:40,716
‫"ומה אתה עושה בזירת הפשע שלי?‬

80
00:05:40,800 --> 00:05:43,761
‫"אתה מהיחידה?", "לא, אני לא", "אז מי אתה?"‬

81
00:05:43,844 --> 00:05:46,472
‫"אני הצלם של נציב המשטרה."‬

82
00:05:46,555 --> 00:05:49,058
‫אני אגיד לכם מה אמרתי,‬
‫תחליטו אם לצנזר את זה.‬

83
00:05:49,141 --> 00:05:52,228
‫"לא אכפת לי מי אתה. תזדיין מהזירה שלי."‬

84
00:05:53,896 --> 00:05:55,523
‫פרינו לא חנפן.‬

85
00:05:56,023 --> 00:05:58,567
‫בתיק כזה, כולם רוצים לבוא להסתכל.‬

86
00:05:58,651 --> 00:06:00,653
‫אבל כשאתה אחראי על זירת פשע,‬

87
00:06:00,736 --> 00:06:03,656
‫לא משנה מי הבוס,‬
‫צריך להגיד לו "אתה לא יכול להיכנס".‬

88
00:06:05,533 --> 00:06:08,869
‫עלינו למעלה, ובפנים, על הרצפה,‬

89
00:06:08,953 --> 00:06:11,247
‫היו שתי גופות, עם הפנים למטה,‬

90
00:06:12,206 --> 00:06:14,291
‫עם הידיים מאחורי הגב,‬

91
00:06:15,042 --> 00:06:18,421
‫קשורות בסרט הדבקה, שנורו בראשן.‬

92
00:06:19,922 --> 00:06:21,298
‫לא פרצו פנימה.‬

93
00:06:21,924 --> 00:06:23,843
‫הדלת לא נפרצה.‬

94
00:06:24,593 --> 00:06:26,262
‫זה כבר רמז.‬

95
00:06:27,012 --> 00:06:31,183
‫ברברה בוצ'ר הייתה כמו בלשית נוספת שם,‬

96
00:06:31,267 --> 00:06:35,563
‫אבל בלשית שידעה יותר ממך.‬

97
00:06:36,605 --> 00:06:38,983
‫הייתי חוקרת רפואית של מקרי מוות,‬

98
00:06:39,066 --> 00:06:42,319
‫ועבדתי במשרד של חוקר‬
‫מקרי המוות הראשי בניו יורק.‬

99
00:06:43,154 --> 00:06:46,615
‫אנחנו מגיעים לזירה וחוקרים את הגופה.‬

100
00:06:47,408 --> 00:06:48,909
‫אנחנו עובדים עם המשטרה.‬

101
00:06:48,993 --> 00:06:51,162
‫הזירה שייכת להם.‬

102
00:06:51,245 --> 00:06:52,788
‫הגופה שייכת לי.‬

103
00:06:54,623 --> 00:06:59,545
‫ארבעה אנשים סודרו בשורה ונורו.‬

104
00:07:02,089 --> 00:07:04,967
‫אחד, שניים, שלושה, ארבעה.‬

105
00:07:07,636 --> 00:07:10,848
‫והיה מלבן של דם‬

106
00:07:11,891 --> 00:07:13,809
‫על רצפת הסלון.‬

107
00:07:15,352 --> 00:07:17,021
‫וכתמי דם מרוחים‬

108
00:07:17,104 --> 00:07:23,110
‫במקום ששני אנשים‬
‫נגררו בו על ידי הפרמדיקים.‬

109
00:07:24,028 --> 00:07:28,199
‫צילמתי את הפצעים ואת הקשירות.‬

110
00:07:29,825 --> 00:07:33,537
‫ידיים קשורות מאחורי הגב,‬
‫קרסוליים קשורים, כאלה דברים.‬

111
00:07:37,583 --> 00:07:39,502
‫אחד מהבלשים אמר לי,‬

112
00:07:39,585 --> 00:07:42,296
‫"אני אקח אותך למקום‬
‫שבו היה הירי הראשון, לדעתנו,‬

113
00:07:42,379 --> 00:07:43,547
‫"לנפגעת הראשונה".‬

114
00:07:44,048 --> 00:07:45,633
‫זאת הייתה ג'ניפר סטוהל.‬

115
00:07:46,592 --> 00:07:47,676
‫- ג'ניפר סטוהל -‬

116
00:07:47,760 --> 00:07:51,597
‫מישהו אמר לי שהיא הייתה בעלת הדירה,‬

117
00:07:51,680 --> 00:07:54,934
‫ושהיא נלקחה מהזירה כי עדיין היה לה דופק.‬

118
00:07:56,727 --> 00:08:01,857
‫הגופה אמנם לא הייתה שם,‬
‫אבל הייתי צריכה לאסוף כל ראיה,‬

119
00:08:01,941 --> 00:08:05,653
‫כל סיפור אפשרי לגביה,‬

120
00:08:05,736 --> 00:08:08,155
‫אם סביר שהיא תמות.‬

121
00:08:09,198 --> 00:08:12,493
‫נכנסנו לאולפן הקלטות קטן.‬

122
00:08:13,536 --> 00:08:16,455
‫היה לה מין מקום יצירה קטן,‬

123
00:08:16,539 --> 00:08:18,374
‫כמו שאני הייתי רוצה.‬

124
00:08:18,457 --> 00:08:19,708
‫- ג'ניפר סטוהל נורתה כאן -‬

125
00:08:19,792 --> 00:08:21,043
‫ו…‬

126
00:08:21,126 --> 00:08:23,420
‫חוויתי פרץ של עצב.‬

127
00:08:24,838 --> 00:08:27,007
‫ולראות דם ב…‬

128
00:08:27,675 --> 00:08:29,134
‫באולפן הקטן והחמוד הזה.‬

129
00:08:29,218 --> 00:08:31,011
‫זה לא היה טוב.‬

130
00:08:32,638 --> 00:08:36,517
‫את רוצה להיזהר‬
‫ולא לתת לרגשות שלך לסחוף אותך.‬

131
00:08:36,600 --> 00:08:39,687
‫אז מהר, בום, בואי נשים על זה מכסה,‬

132
00:08:39,770 --> 00:08:43,440
‫בואי נמעך את זה ונמשיך בענייננו.‬

133
00:08:48,612 --> 00:08:51,073
‫אני זוכר שנכנסתי לדירה.‬

134
00:08:51,156 --> 00:08:53,951
‫היה ברור שזה עסק.‬

135
00:08:54,952 --> 00:08:58,122
‫זה לא היה סחר בסמים מסוג‬
‫"חמישה גרם מעורבבים עם אורגנו‬

136
00:08:58,205 --> 00:09:00,833
‫בוושינגטון סקוור פארק".‬

137
00:09:00,916 --> 00:09:05,254
‫היא סחרה במריחואנה איכותית.‬

138
00:09:06,755 --> 00:09:09,216
‫גילינו שכסף וסמים נעלמו.‬

139
00:09:09,842 --> 00:09:12,511
‫מיד חשבנו שזה שוד שהשתבש.‬

140
00:09:12,595 --> 00:09:15,556
‫אבל העובדה שהיו שם‬
‫חמישה אנשים קשורים, ארבעה על הרצפה,‬

141
00:09:15,639 --> 00:09:17,933
‫זה יוצא דופן, במיוחד במידטאון.‬

142
00:09:18,017 --> 00:09:19,768
‫זה לא ממש קורה שם.‬

143
00:09:19,852 --> 00:09:23,522
‫כולם נורו בראש, בעורף, כמו בהוצאה להורג.‬

144
00:09:24,481 --> 00:09:28,110
‫חשבנו שאולי זה משהו אישי,‬
‫אולי משהו משפחתי,‬

145
00:09:28,193 --> 00:09:32,823
‫אולי הייתה לג'ניפר בעיה‬
‫עם בן זוג או עם מישהו אחר.‬

146
00:09:32,906 --> 00:09:36,910
‫העובדה שג'ניפר סטוהל‬
‫מכרה גראס לא הייתה חשובה בעינינו,‬

147
00:09:36,994 --> 00:09:39,038
‫למרות שמריחואנה לא הייתה חוקית אז.‬

148
00:09:39,121 --> 00:09:41,915
‫יותר הטרידה אותנו‬
‫העובדה שחמישה אנשים נורו.‬

149
00:09:43,083 --> 00:09:45,294
‫התקשורת טיפסה על זה מההתחלה.‬

150
00:09:45,377 --> 00:09:47,463
‫הם שמעו על זה בלילה שבו זה קרה.‬

151
00:09:47,546 --> 00:09:51,634
‫- 22:00‬
‫שעתיים אחרי הרציחות -‬

152
00:09:51,717 --> 00:09:54,261
‫בלשים וחוקרי זירות מחפשים רמזים‬

153
00:09:54,345 --> 00:09:57,222
‫שעות אחרי ששני גברים ואישה נהרגו,‬

154
00:09:57,306 --> 00:09:59,808
‫וגבר ואישה נוספים אושפזו.‬

155
00:09:59,892 --> 00:10:03,979
‫חברה התקשרה ואמרה,‬
‫"מיש, את…? תדליקי טלוויזיה.‬

156
00:10:04,063 --> 00:10:06,940
‫"ראית חדשות? היו יריות אצל ג'ן".‬

157
00:10:08,942 --> 00:10:10,486
‫היו פריצות לשידור.‬

158
00:10:10,569 --> 00:10:12,613
‫טבח ממש מעל קרנגי דלי.‬

159
00:10:12,696 --> 00:10:14,823
‫…הוצאה להורג בתוך הבניין.‬

160
00:10:14,907 --> 00:10:16,617
‫הם נקשרו בסרט הדבקה ופיהם נחסם.‬

161
00:10:16,700 --> 00:10:19,662
‫נשברה לה אצבע, והיא עברה ניתוח.‬

162
00:10:20,704 --> 00:10:24,583
‫ראו את הגבס על היד, וידעתי שזאת ג'ן.‬

163
00:10:24,667 --> 00:10:26,043
‫ידעתי שזאת היא.‬

164
00:10:29,505 --> 00:10:32,549
‫עם הלחץ התקשורתי‬
‫הגיעו עוד משאבים, שעזרו מאוד.‬

165
00:10:33,842 --> 00:10:36,178
‫מבחינה משטרתית, מנהטן מחולקת‬

166
00:10:36,261 --> 00:10:38,180
‫למנהטן צפון ומנהטן דרום.‬

167
00:10:38,263 --> 00:10:40,432
‫הקו המפריד הוא רחוב 59.‬

168
00:10:41,225 --> 00:10:45,104
‫מנהטן דרום מטפלים בכל מה שמדרום לרחוב 59,‬

169
00:10:45,187 --> 00:10:47,648
‫עד לבאטרי פארק, מנהר אחד לשני.‬

170
00:10:47,731 --> 00:10:50,275
‫בכל רובע יש כמה תחנות.‬

171
00:10:51,026 --> 00:10:53,696
‫בכל תחנה יש צוות בילוש.‬

172
00:10:53,779 --> 00:10:56,865
‫צוותי מחלק הרצח מגיעים כקבוצה תומכת‬

173
00:10:56,949 --> 00:11:01,328
‫כשיש מקרה רצח בשטח של אחת מהתחנות.‬

174
00:11:02,037 --> 00:11:05,708
‫התיק הוקצה לתחנת מידטאון צפון.‬

175
00:11:06,417 --> 00:11:08,377
‫אז זה מחלק הרצח של מנהטן דרום.‬

176
00:11:08,961 --> 00:11:12,506
‫צריך כוח אדם.‬
‫ככל שיש יותר כוח אדם כך מקבלים יותר מידע.‬

177
00:11:13,382 --> 00:11:16,301
‫אתה רוצה שגם מחלק הרצח‬
‫של מנהטן צפון יצטרף.‬

178
00:11:17,094 --> 00:11:19,221
‫היו קוראים לנו לעזור להם.‬

179
00:11:19,304 --> 00:11:22,015
‫להם אף פעם לא קראו לעזור לנו.‬

180
00:11:22,099 --> 00:11:25,102
‫תמיד קראנו למנהטן דרום בכינוי "מנהטן רך".‬

181
00:11:25,185 --> 00:11:27,396
‫השוטרים מהצפון יותר קשוחים.‬

182
00:11:27,479 --> 00:11:29,064
‫הייתה תחרות בינינו.‬

183
00:11:29,148 --> 00:11:31,734
‫כשהלכתי לעבוד במנהטן דרום,‬
‫הדעה שלי השתנתה לגמרי.‬

184
00:11:31,817 --> 00:11:35,904
‫בדרום צריך ממש להשתמש בראש ובכישורי חקירה,‬

185
00:11:35,988 --> 00:11:40,200
‫כי היו הרבה מקרים שבהם אנשים רצחו זרים,‬

186
00:11:40,284 --> 00:11:44,037
‫והרבה מהרוצחים הגיעו‬
‫מניו ג'רזי, מברוקלין, מקווינס.‬

187
00:11:44,121 --> 00:11:45,622
‫הם היו יכולים לבוא מכל מקום.‬

188
00:11:50,794 --> 00:11:55,966
‫היו בזירה עדים‬
‫שראו מכונית אדומה נוסעת משם,‬

189
00:11:56,049 --> 00:11:58,302
‫קרוב למסעדה.‬

190
00:11:58,385 --> 00:12:00,763
‫פיסות מידע כאלה, כשמחברים אותן,‬

191
00:12:00,846 --> 00:12:03,599
‫או שהן מתאימות לדפוס של החקירה‬

192
00:12:03,682 --> 00:12:05,350
‫או שהן פשוט נפסלות.‬

193
00:12:05,434 --> 00:12:07,269
‫אבל כל דבר ראוי לבדיקה.‬

194
00:12:07,352 --> 00:12:10,689
‫היה עלינו לחץ גדול לגלות כמה שרק נוכל.‬

195
00:12:11,273 --> 00:12:14,193
‫קודם כול זיהינו את ג'ניפר סטוהל.‬
‫הדירה הייתה שלה.‬

196
00:12:14,276 --> 00:12:17,529
‫אחר כך היינו צריכים לזהות את כל הקורבנות.‬

197
00:12:17,613 --> 00:12:19,823
‫כל המאמץ מושקע בזיהוי האדם,‬

198
00:12:19,907 --> 00:12:21,909
‫עוד לפני שמנסים להבין מה קרה.‬

199
00:12:22,576 --> 00:12:25,621
‫חוקרים את הקורבנות. בודקים את הרקע שלהם.‬

200
00:12:25,704 --> 00:12:26,955
‫היה מאגר מידע של כנופיות.‬

201
00:12:27,039 --> 00:12:29,583
‫אז בודקים אותם במאגר.‬

202
00:12:29,666 --> 00:12:33,420
‫בודקים עם מחלק הסמים,‬
‫אולי הם מכירים מישהו שהיה שם.‬

203
00:12:33,504 --> 00:12:35,422
‫כינויים, מספרי טלפון, כאלה דברים.‬

204
00:12:36,381 --> 00:12:40,427
‫ההרוגים היו סטיבן קינג וצ'רלס האליוול.‬

205
00:12:41,345 --> 00:12:43,347
‫ג'ניפר לא שרדה.‬

206
00:12:43,430 --> 00:12:46,517
‫היא מתה בטח כמה שעות אחר כך.‬

207
00:12:47,017 --> 00:12:49,019
‫פצע ירי בראש.‬

208
00:12:50,395 --> 00:12:53,857
‫ושני האחרים, בנס אלוהי,‬

209
00:12:54,650 --> 00:12:58,403
‫למרות שהם נורו בראש, הם שרדו.‬

210
00:13:07,412 --> 00:13:12,000
‫אני מרגיש כאילו שמישהו שמר עליי.‬

211
00:13:13,126 --> 00:13:15,671
‫שאמא שלי הייתה איתי או משהו כזה.‬

212
00:13:16,672 --> 00:13:19,341
‫אלוהים עמד לצדי, ואמא שלי עמדה בצד השני.‬

213
00:13:19,842 --> 00:13:20,884
‫כי…‬

214
00:13:23,887 --> 00:13:26,890
‫כן, זה היה קרוב.‬

215
00:13:32,145 --> 00:13:36,441
‫נוריתי בצד ימין,‬

216
00:13:36,525 --> 00:13:39,361
‫מאחורי האוזן, ממש בקו השיער.‬

217
00:13:39,862 --> 00:13:44,157
‫והקליע יצא מעל עצם העורף שלי.‬

218
00:13:47,035 --> 00:13:50,664
‫בעצם הוא עקב אחרי העיקול של הגולגולת ויצא.‬

219
00:13:51,373 --> 00:13:53,250
‫מזל,‬

220
00:13:53,333 --> 00:13:56,336
‫כי אם הוא היה נכנס, סביר שלא הייתי פה.‬

221
00:13:58,797 --> 00:14:02,134
‫לא זזתי מהמקום, כי לא ידעתי…‬

222
00:14:02,217 --> 00:14:04,303
‫הייתי בתוך שלולית דם גדולה.‬

223
00:14:04,887 --> 00:14:07,431
‫ולא ידעתי אם אני אתקע…‬

224
00:14:07,514 --> 00:14:10,851
‫אם אזוז, אם זה יתקע את הקליע בתוכי, או…‬

225
00:14:13,395 --> 00:14:15,606
‫או אם אמות. לא ידעתי.‬

226
00:14:16,106 --> 00:14:18,108
‫אז פשוט נשארתי במקום.‬

227
00:14:20,277 --> 00:14:22,446
‫ברגע שחשבתי שהם הלכו,‬

228
00:14:22,529 --> 00:14:25,908
‫שחררתי את הידיים מסרט ההדבקה,‬

229
00:14:27,075 --> 00:14:31,663
‫חיפשתי את הטלפון הנייד בכיס,‬
‫והתקשרתי למוקד החירום.‬

230
00:14:31,747 --> 00:14:33,123
‫והמשכתי להתקשר לאנשים.‬

231
00:14:34,416 --> 00:14:37,794
‫לא ידעתי, רציתי להיפרד מחברים.‬

232
00:14:42,841 --> 00:14:46,386
‫השניים ששרדו,‬

233
00:14:46,470 --> 00:14:48,972
‫ניסינו להוציא מהם עדויות.‬

234
00:14:50,724 --> 00:14:54,645
‫הבלשים היו שם כבר כשהגעתי לבית החולים.‬

235
00:14:54,728 --> 00:14:56,521
‫אמרתי הם את מה שידעתי.‬

236
00:14:56,605 --> 00:14:58,649
‫זאת אומרת, מה ראיתי.‬

237
00:15:01,777 --> 00:15:05,739
‫גילינו שכל הקורבנות‬
‫היו אנשי תיאטרון ועסקו באמנות.‬

238
00:15:05,822 --> 00:15:11,870
‫הבנתי שאחת מהניצולות‬
‫הייתה מאורסת לאחד מההרוגים.‬

239
00:15:11,954 --> 00:15:15,791
‫- מאורסים:‬
‫רוזמונד דיין וצ'רלס טריי האליוול -‬

240
00:15:15,874 --> 00:15:19,044
‫אמרתי לשוטר, "נכנסתי,‬
‫וג'ן הציגה בפניי זוג,‬

241
00:15:19,127 --> 00:15:22,589
‫"רוזמונד וטריי, הם היו מסנט ג'ון".‬

242
00:15:22,673 --> 00:15:25,133
‫ישבנו ושתינו יין.‬

243
00:15:25,217 --> 00:15:27,427
‫היא הציעה לי להצטרף אליהם, והצטרפתי.‬

244
00:15:27,511 --> 00:15:31,807
‫התכוונתי ללכת לשם, לספר אותה ולקנות גראס.‬

245
00:15:31,890 --> 00:15:34,851
‫אני ספר, אז היינו עושים עסקאות חליפין.‬

246
00:15:36,979 --> 00:15:40,565
‫בערך רבע שעה אחרי שהגעתי, היה צלצול בדלת.‬

247
00:15:41,650 --> 00:15:45,237
‫אני זכור במטושטש שני אנשים שנכנסו,‬

248
00:15:45,320 --> 00:15:48,031
‫אבל לפי הגודל שלהם הבנתי…‬

249
00:15:48,115 --> 00:15:51,034
‫אחד היה גבוה יותר מהשני‬
‫ונראה יותר טוב מהשני.‬

250
00:15:52,536 --> 00:15:53,912
‫לא היה לי מושג מי הם.‬

251
00:15:54,663 --> 00:16:00,002
‫הגבוה ביניהם שלף אקדח מהחגורה, ואמר,‬

252
00:16:00,085 --> 00:16:03,213
‫"תשכבו על הרצפה‬
‫ושימו את הידיים מאחורי הגב".‬

253
00:16:03,922 --> 00:16:06,049
‫עשיתי מה שאמרו לי, ו…‬

254
00:16:06,883 --> 00:16:10,762
‫חשבתי שאולי זה ימנע התדרדרות של המצב, אבל…‬

255
00:16:14,433 --> 00:16:17,686
‫אחד מהם לקח את החברה שלי,‬
‫ג'ניפר, לחדר השני.‬

256
00:16:17,769 --> 00:16:20,647
‫אני זוכר שהיא אמרה,‬

257
00:16:20,731 --> 00:16:23,650
‫"בבקשה, תיקחו מה שאתם רוצים,‬
‫רק אל תפגעו בחברים שלי".‬

258
00:16:23,734 --> 00:16:27,446
‫ואז שמעתי את הירייה הראשונה.‬

259
00:16:34,202 --> 00:16:37,581
‫אני מניח שהוא הרג אותה באותו רגע.‬

260
00:16:42,252 --> 00:16:45,422
‫אחר כך פשוט לא שמעתי אותה יותר.‬

261
00:16:46,465 --> 00:16:48,258
‫אז אני חושב ש…‬

262
00:16:48,759 --> 00:16:50,052
‫שאז ידעתי…‬

263
00:16:50,594 --> 00:16:51,887
‫"זהו זה".‬

264
00:16:51,970 --> 00:16:53,597
‫חשבתי שאנחנו…‬

265
00:16:54,473 --> 00:16:56,600
‫שלא יהיה יותר שום דבר.‬

266
00:17:02,731 --> 00:17:03,774
‫בניו יורק‬

267
00:17:03,857 --> 00:17:07,402
‫לא מודיעים בטלפון‬
‫כשמישהו מת, רק פנים אל פנים.‬

268
00:17:07,486 --> 00:17:10,947
‫צריך ללכת לדפוק על הדלת באמצע הלילה‬

269
00:17:11,031 --> 00:17:14,451
‫או באמצע היום, ולהגיד להם‬
‫שמישהו מהמשפחה שלהם איננו.‬

270
00:17:14,534 --> 00:17:16,161
‫זה החלק הכי קשה.‬

271
00:17:16,244 --> 00:17:18,288
‫המילים האלה לא יוצאות מהפה בקלות,‬

272
00:17:18,371 --> 00:17:22,250
‫להגיד למישהו שאדם אהוב נרצח.‬

273
00:17:22,334 --> 00:17:25,545
‫באופן טרגי, כמו זה, ובלי סיבה…‬

274
00:17:25,629 --> 00:17:28,090
‫לדעתי זה ברמה אחרת.‬

275
00:17:28,173 --> 00:17:29,925
‫אני פשוט…‬

276
00:17:30,008 --> 00:17:34,387
‫אפשר להרגיש את זה,‬
‫כשאנשים מגלים את זה לראשונה.‬

277
00:17:34,471 --> 00:17:35,847
‫זה פשוט…‬

278
00:17:35,931 --> 00:17:38,558
‫כן. זה לא קל.‬

279
00:17:43,230 --> 00:17:46,566
‫גילינו ב-11 במאי.‬

280
00:17:46,650 --> 00:17:50,195
‫אמא ואבא שלי היו בקייפ,‬
‫ושוטר הגיע לבית שלהם.‬

281
00:17:50,278 --> 00:17:53,782
‫אמא שלי השקתה את הפרחים‬
‫בחלוק האמבטיה שלה, ושני…‬

282
00:17:53,865 --> 00:17:55,242
‫בשש בבוקר.‬

283
00:17:55,325 --> 00:17:59,329
‫…שני שוטרים נכנסו בשביל הגישה‬
‫ושאלו, "את קארן האליוול?"‬

284
00:17:59,412 --> 00:18:03,125
‫היא אמרה שהיא הרגישה שהיא שוקעת.‬
‫-שהלב שלה שקע.‬

285
00:18:03,208 --> 00:18:05,836
‫הם שאלו, "בעלך פה?"‬

286
00:18:05,919 --> 00:18:07,754
‫הוא היה שם, אז הם הושיבו אותם,‬

287
00:18:07,838 --> 00:18:10,006
‫וסיפרו להם שטריי מת.‬

288
00:18:10,090 --> 00:18:13,718
‫כן.‬
‫-החיים שלנו השתנו לנצח באותו יום.‬

289
00:18:16,346 --> 00:18:20,016
‫כעבור יומיים היה לו יום הולדת,‬
‫וזאת הייתה עונת הלילך.‬

290
00:18:20,934 --> 00:18:22,602
‫הוא ממש אהב פרחי לילך.‬

291
00:18:22,686 --> 00:18:25,522
‫הוא נולד ומת בשיא עונת הלילך,‬

292
00:18:25,605 --> 00:18:27,232
‫כשהלילך היה בשיא תפארתו.‬

293
00:18:31,778 --> 00:18:33,655
‫ידענו שטריי נוסע לניו יורק,‬

294
00:18:33,738 --> 00:18:37,242
‫כדי לפגוש את המשפחה של רוזמונד‬
‫ולהשתתף בחתונה של בן דוד.‬

295
00:18:39,494 --> 00:18:44,166
‫הם היו אמורים לישון בדירה‬
‫של ג'ניפר סטוהל בקרנגי דלי.‬

296
00:18:44,249 --> 00:18:46,960
‫כן.‬
‫-אז ככה הם הגיעו לשם.‬

297
00:18:48,378 --> 00:18:50,088
‫לבי יוצא אליהם.‬

298
00:18:51,298 --> 00:18:53,592
‫רוזמונד באה לבקר את ג'ן,‬

299
00:18:53,675 --> 00:18:57,470
‫אבל חשבתי שזה ממש עצוב,‬
‫כי טריי לא ממש הכיר את ג'ן.‬

300
00:18:59,181 --> 00:19:02,601
‫חבר של חברה שבא לבלות איתה.‬

301
00:19:07,189 --> 00:19:10,275
‫במקרה הזה מצאנו 18 טביעות אצבע‬

302
00:19:10,358 --> 00:19:14,237
‫בתוך הדירה ועל המעקה.‬

303
00:19:14,321 --> 00:19:18,074
‫אבל לא מצאנו תרמילים. זה אומר משהו.‬

304
00:19:18,158 --> 00:19:21,036
‫חמש יריות, ולא מצאנו תרמילים.‬

305
00:19:21,119 --> 00:19:23,163
‫אז סביר שמדובר באקדח תופי.‬

306
00:19:24,623 --> 00:19:27,918
‫אולי הם השליכו את הנשק לביוב.‬

307
00:19:28,001 --> 00:19:30,921
‫התקשרנו למחלקת התברואה. בדקנו את האשפה.‬

308
00:19:31,004 --> 00:19:33,590
‫היו לנו אנשים שחיפשו בפחי אשפה ברחוב.‬

309
00:19:34,174 --> 00:19:38,303
‫עשינו הכול כדי לאסוף כמה שיותר מידע.‬

310
00:19:41,014 --> 00:19:44,726
‫הייתה מצלמת אבטחה בחדר המדרגות.‬

311
00:19:45,560 --> 00:19:47,312
‫זה התגלה באותו לילה.‬

312
00:19:50,148 --> 00:19:52,984
‫בסרטי האבטחה ראו שני גברים שחורים.‬

313
00:19:53,068 --> 00:19:57,113
‫לאחד היו ראסטות וקפוצ'ון,‬
‫ולשני היה שיער קצר.‬

314
00:19:58,531 --> 00:20:00,784
‫בהיסטוריה שלי,‬

315
00:20:00,867 --> 00:20:04,287
‫ובמאות מקרי הרצח שעבדתי עליהם,‬

316
00:20:04,371 --> 00:20:09,209
‫רק במקרה אחד חוץ מזה היה סרטון וידאו.‬

317
00:20:10,210 --> 00:20:13,171
‫אז הופתעתי כשראיתי את ההקלטה.‬

318
00:20:13,672 --> 00:20:17,259
‫חשבתי, "וואו, טוב מאוד".‬

319
00:20:17,342 --> 00:20:19,427
‫ידענו שהם חשודים,‬

320
00:20:19,511 --> 00:20:22,347
‫שהם אנשים שאנחנו רוצים‬
‫ליצור איתם קשר ולדבר איתם.‬

321
00:20:28,645 --> 00:20:30,730
‫המקרה קרה בשעה 19:30.‬

322
00:20:31,231 --> 00:20:34,150
‫עבדנו מסביב לשעון באותו מקום.‬

323
00:20:34,234 --> 00:20:37,570
‫בדירה של ג'ניפר הייתה‬
‫מזכירה אלקטרונית שהבהבה.‬

324
00:20:37,654 --> 00:20:39,030
‫לחצנו על כפתור ההשמעה.‬

325
00:20:40,031 --> 00:20:43,368
‫חברה שלה שאלה אותה אם היא בסדר.‬

326
00:20:43,451 --> 00:20:46,871
‫היא לא שמעה ממנה,‬
‫והיא שאלה את עצמה איפה היא.‬

327
00:20:46,955 --> 00:20:51,751
‫התקשרתי לבית של ג'ן תוך כדי הרציחות.‬

328
00:20:52,377 --> 00:20:53,378
‫בגלל ההודעה,‬

329
00:20:53,461 --> 00:20:56,798
‫היינו צריכים לתשאל את החברה‬
‫ולברר למה היא דאגה לה.‬

330
00:20:56,881 --> 00:20:59,801
‫למה הדאיגה אותה העובדה‬
‫שג'ן לא עונה לטלפון?‬

331
00:21:03,221 --> 00:21:06,141
‫- 11:00‬
‫15 שעות אחרי הרציחות -‬

332
00:21:06,224 --> 00:21:08,685
‫בבוקר ה-11 במאי,‬

333
00:21:09,519 --> 00:21:12,981
‫בלשי מחלק הרצח נכנסו לבית שלי.‬

334
00:21:13,565 --> 00:21:17,444
‫הם נראו כאילו שהם יצאו‬
‫מהסדרה "בלוז לכחולי המדים".‬

335
00:21:18,028 --> 00:21:22,073
‫הם שאלו אותי שאלות על העסק שלה.‬

336
00:21:22,657 --> 00:21:26,119
‫אמרתי להם שזה היה מקום להיפגש בו.‬

337
00:21:26,619 --> 00:21:30,665
‫אנשים נפגשו שם, עישנו, דיברו.‬

338
00:21:30,749 --> 00:21:33,668
‫היו שם אנשים שפגשת באקראי,‬

339
00:21:33,752 --> 00:21:36,004
‫אבל לא בהכרח הפכנו לחברים.‬

340
00:21:36,588 --> 00:21:40,925
‫ג'ניפר מכרה גראס כדי לממן את האומנות שלה.‬

341
00:21:41,009 --> 00:21:44,095
‫גילינו שהיא הייתה שחקנית‬
‫ששיחקה ב"ריקוד מושחת".‬

342
00:21:45,847 --> 00:21:48,767
‫אבל באותו שלב‬
‫היא התעניינה יותר במוזיקה שלה‬

343
00:21:48,850 --> 00:21:51,227
‫מאשר בריקוד ובמשחק.‬

344
00:21:53,104 --> 00:21:56,941
‫היא מכרה גראס באולפן ההקלטות שלה.‬

345
00:21:57,025 --> 00:22:00,362
‫היא גם אהבה להזמין חברים ולהקליט איתם.‬

346
00:22:01,196 --> 00:22:04,240
‫אנשים שנכנסו ויצאו מהדירה של ג'ניפר‬

347
00:22:04,324 --> 00:22:06,117
‫היו חברים של ג'ניפר.‬

348
00:22:06,701 --> 00:22:08,078
‫זה נהיה יותר ויותר עמוס.‬

349
00:22:08,161 --> 00:22:11,664
‫אני חושבת שזה נהיה מבולגן בשבילה,‬
‫שהיה לה קשה לנהל את זה.‬

350
00:22:11,748 --> 00:22:13,041
‫האינטרקום שלה צילצל.‬

351
00:22:13,124 --> 00:22:17,504
‫מדי פעם היה לה שם חבר‬
‫שהיה עוזר לה לטפל בדלת.‬

352
00:22:19,506 --> 00:22:23,968
‫סטיבן עבד שם באותו לילה,‬
‫ופתח בשבילה את הדלת.‬

353
00:22:28,640 --> 00:22:32,936
‫היא מכרה בעצם לחברים‬
‫ולאנשים שהיא הכירה מהתעשייה.‬

354
00:22:33,019 --> 00:22:34,896
‫היא עבדה עם מפורסמים.‬

355
00:22:34,979 --> 00:22:37,315
‫שחקנים מ"סטרדיי נייט לייב", כאלה.‬

356
00:22:37,399 --> 00:22:39,651
‫הלקוחות שלה נבדקו היטב.‬

357
00:22:39,734 --> 00:22:41,444
‫היא הייתה חייבת להכיר אותך.‬

358
00:22:41,528 --> 00:22:43,488
‫אם היית אומר, "זה וזה שלח אותי",‬

359
00:22:43,571 --> 00:22:46,491
‫אני חושב שלא היו נותנים לך לעלות לדירה.‬

360
00:22:46,574 --> 00:22:48,076
‫היא הייתה זהירה מאוד.‬

361
00:22:48,159 --> 00:22:51,830
‫זה היה קשה לנו, לחברים שלה,‬

362
00:22:51,913 --> 00:22:56,709
‫כי אם הם היו רוצים משהו מג'ן,‬

363
00:22:56,793 --> 00:22:59,129
‫היא הייתה נותנת להם אותו.‬

364
00:22:59,212 --> 00:23:03,591
‫לא הייתה סיבה לירות בחמישה אנשים.‬

365
00:23:06,761 --> 00:23:12,350
‫ראיתי את ג'ן כמה ימים לפני הרצח,‬

366
00:23:13,351 --> 00:23:15,478
‫והיא הייתה נסערת למדי.‬

367
00:23:16,062 --> 00:23:19,524
‫ג'ניפר רבה עם החבר שלה.‬

368
00:23:19,607 --> 00:23:23,027
‫נדמה לי שהיא רצתה ללכת,‬
‫והוא תפס את היד שלה,‬

369
00:23:23,111 --> 00:23:25,196
‫אז האצבע שלה נשברה.‬

370
00:23:28,241 --> 00:23:33,455
‫אחד מהחשודים היה‬
‫גבר שחור עם ראסטות ארוכות.‬

371
00:23:35,582 --> 00:23:41,421
‫הייתי בטוחה מאוד שהחבר שלה רצח אותה,‬

372
00:23:42,797 --> 00:23:45,675
‫כי הוא התאים לתיאור הזה.‬

373
00:23:47,218 --> 00:23:51,389
‫בזכות המידע שקיבלנו מברברה,‬
‫גילינו את השם של החבר של ג'ניפר,‬

374
00:23:52,474 --> 00:23:54,184
‫ואז היינו צריכים לתשאל אותו.‬

375
00:23:54,684 --> 00:23:56,769
‫היו שם בעיות זוגיות.‬

376
00:23:56,853 --> 00:24:00,190
‫היינו חייבים לוודא שהוא לא מעורב ברצח.‬

377
00:24:01,399 --> 00:24:05,695
‫הייתי בטוח שזה לא החבר שלה.‬
‫הוא לא היה דומה לו בכלל.‬

378
00:24:05,778 --> 00:24:08,448
‫פגשתי אותו. הוא תמיד היה נחמד אליי,‬

379
00:24:08,531 --> 00:24:11,784
‫ואני לא חושב שהוא היה עושה דבר כזה.‬

380
00:24:14,412 --> 00:24:16,623
‫תשאלנו את החבר של ג'ניפר סטוהל,‬

381
00:24:16,706 --> 00:24:19,709
‫אבל שללנו אותו על סמך המידע שהוא מסר לנו,‬

382
00:24:19,792 --> 00:24:22,003
‫בנוגע לאיפה שהוא היה ומה שהוא עשה.‬

383
00:24:22,086 --> 00:24:24,422
‫ידענו שהוא לא הרוצח.‬

384
00:24:24,506 --> 00:24:26,090
‫כשהוא התקשר אליי,‬

385
00:24:27,342 --> 00:24:29,302
‫הוא אמר, "הייתי צריך עורך דין.‬

386
00:24:29,385 --> 00:24:31,763
‫"כולם חשבו שזה אני".‬

387
00:24:32,388 --> 00:24:34,641
‫אמרתי, "כן, אני חשבתי שזה אתה".‬

388
00:24:35,558 --> 00:24:40,230
‫והוא אמר לי, "איך יכולת לחשוב שזה אני?‬

389
00:24:40,313 --> 00:24:42,190
‫"אני אהבתי אותה!"‬

390
00:24:44,150 --> 00:24:46,110
‫אז אמרתי, "רבתם.‬

391
00:24:46,194 --> 00:24:47,695
‫"נשברה לה האצבע,‬

392
00:24:47,779 --> 00:24:50,907
‫ואמרו לי שגבר שחור‬
‫עם ראסטות ארוכות עזב את הזירה".‬

393
00:24:51,574 --> 00:24:53,409
‫אמרתי, "מה הייתי אמורה לחשוב?"‬

394
00:24:53,910 --> 00:24:56,162
‫הוא אמר, "איך יכולת לחשוב שאפגע בה?"‬

395
00:24:58,248 --> 00:25:00,124
‫ביקשתי ממנו סליחה.‬

396
00:25:06,631 --> 00:25:09,133
‫אחרי ששוחררתי מבית החולים,‬

397
00:25:09,217 --> 00:25:13,012
‫הבלשים אמרו לי‬
‫שרוזמונד תישאר שם עוד הרבה זמן,‬

398
00:25:13,096 --> 00:25:15,390
‫ושהקליע נתקע בלסת שלה.‬

399
00:25:16,641 --> 00:25:17,892
‫לא הכרנו אחד את השני.‬

400
00:25:17,976 --> 00:25:22,438
‫שנינו היינו קורבנות של מקרה נורא.‬

401
00:25:22,522 --> 00:25:24,274
‫היא יותר ממני.‬

402
00:25:24,357 --> 00:25:27,068
‫זאת אומרת, היא איבדה את…‬

403
00:25:28,528 --> 00:25:30,238
‫את בן זוגה, אז…‬

404
00:25:32,448 --> 00:25:33,950
‫אני לא יכול אפילו לדמיין.‬

405
00:25:38,121 --> 00:25:39,330
‫בתור התובע,‬

406
00:25:40,456 --> 00:25:45,712
‫אני צריך לחלץ‬
‫כמה שיותר מידע כמה שיותר מהר,‬

407
00:25:46,296 --> 00:25:49,799
‫אבל גם לזכור את העובדה שזה טראומתי‬

408
00:25:49,882 --> 00:25:53,595
‫לדבר בפירוט על משהו שהם רוצים פשוט לשכוח.‬

409
00:25:56,264 --> 00:25:59,559
‫אני זוכר שדיברתי עם רוזמונד יומיים אחר כך.‬

410
00:26:02,854 --> 00:26:06,399
‫רוזמונד תיארה את רעשי הירי‬

411
00:26:06,482 --> 00:26:08,776
‫שהלכו והתקרבו אליה,‬

412
00:26:08,860 --> 00:26:12,030
‫והיא הייתה הבאה בתור.‬

413
00:26:12,113 --> 00:26:18,745
‫היא שמעה את הירייה‬
‫שהרגה את הארוס שלה, צ'רלס האליוול.‬

414
00:26:19,704 --> 00:26:23,666
‫אני לא יכולה לדמיין איך זה‬
‫לשכב שם, לשמוע את היריות,‬

415
00:26:23,750 --> 00:26:25,668
‫ולדעת שאת הבאה בתור.‬

416
00:26:26,836 --> 00:26:28,838
‫גם אם זה היה הדבר האחרון שהיא תעשה,‬

417
00:26:28,921 --> 00:26:32,550
‫היא הייתה מסתובבת‬
‫כדי לראות את מי שהרג אותה,‬

418
00:26:32,634 --> 00:26:35,845
‫והיא זזה וסובבה את הראש,‬

419
00:26:35,928 --> 00:26:38,264
‫ברגע האחרון לפני שהיא נורתה.‬

420
00:26:38,348 --> 00:26:40,850
‫ייתכן מאוד שזה מה שהציל את חייה.‬

421
00:26:45,021 --> 00:26:50,985
‫רוזמונד אמרה‬
‫שמי שניגש לאינטרקום היה סטיבן קינג.‬

422
00:26:51,069 --> 00:26:56,699
‫היא שמעה שסטיבן קינג‬
‫אמר לג'ניפר, "זה שון".‬

423
00:26:56,783 --> 00:26:59,077
‫וג'ניפר אמרה, "בסדר, תן לו לעלות".‬

424
00:27:00,745 --> 00:27:05,541
‫בשלב הזה קיבלנו לראשונה את השם "שון".‬

425
00:27:05,625 --> 00:27:06,876
‫לא היה לנו שם משפחה,‬

426
00:27:06,959 --> 00:27:10,254
‫אבל היה לנו לפחות שם פרטי‬
‫של אחד משני האנשים.‬

427
00:27:13,424 --> 00:27:18,346
‫- 12 במאי, 2001‬
‫יומיים אחרי הרציחות -‬

428
00:27:19,639 --> 00:27:21,307
‫שני הרמזים העיקריים‬

429
00:27:21,391 --> 00:27:25,144
‫היו השם "שון"‬

430
00:27:25,228 --> 00:27:28,481
‫והעובדה שהיה סרטון.‬

431
00:27:28,564 --> 00:27:30,775
‫אלה הדברים שיכולנו להסתמך עליהם.‬

432
00:27:30,858 --> 00:27:33,695
‫ידעתי שנאספו כמה טביעות אצבע,‬

433
00:27:33,778 --> 00:27:36,948
‫אבל לא ידענו מה הערך שלהן,‬
‫האם הן יובילו אותנו למשהו,‬

434
00:27:37,031 --> 00:27:39,409
‫או שהן של נציב המשטרה.‬

435
00:27:40,201 --> 00:27:43,913
‫הם ראיינו כמה אנשים‬
‫שקנו ממנה גראס, שהיו חברים שלה.‬

436
00:27:43,996 --> 00:27:46,457
‫הם ניסו למצות כל כיוון חקירה אפשרי‬

437
00:27:46,541 --> 00:27:47,667
‫ולמצוא קשרים.‬

438
00:27:47,750 --> 00:27:50,670
‫אולי מישהו שהכיר אותם ידע מי זה שון.‬

439
00:27:51,713 --> 00:27:54,507
‫כשראיתי את הסרטון, לא זיהיתי את שון.‬

440
00:27:54,590 --> 00:27:59,137
‫באמת לא ידעתי מי זה היה יכול להיות.‬

441
00:27:59,721 --> 00:28:02,098
‫כשחיפשנו בדירה ובזירת הפשע,‬

442
00:28:02,181 --> 00:28:05,017
‫אחרי שאיסוף הראיות הראשוני מסתיים,‬

443
00:28:05,101 --> 00:28:07,645
‫אז חוזרים לחפש רמזים,‬

444
00:28:07,729 --> 00:28:09,689
‫דברים שהם לא ראיות פיזיות,‬

445
00:28:09,772 --> 00:28:12,066
‫פיסות נייר, תמונות, כאלה דברים.‬

446
00:28:12,150 --> 00:28:16,446
‫מצאנו קורות חיים שסיפקו לנו‬
‫את הצעד הראשון בדרך אל "שון".‬

447
00:28:16,529 --> 00:28:18,281
‫הוא היה, כנראה, עובד במה‬

448
00:28:18,364 --> 00:28:21,242
‫שעבד עבור ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק.‬

449
00:28:22,285 --> 00:28:27,165
‫ג'ן תמיד ניסתה ליצור קשר‬
‫בין אנשים וליצור דברים.‬

450
00:28:27,749 --> 00:28:30,334
‫זה היה חלק גדול ממה שהיא עשתה.‬

451
00:28:33,421 --> 00:28:37,633
‫הם הלכו לכתובת‬
‫ששון סאלי ציין בקורות החיים שלו,‬

452
00:28:37,717 --> 00:28:41,095
‫והוא לא גר שם. הוא עזב את הדירה.‬

453
00:28:43,181 --> 00:28:45,975
‫התמקדנו בשון,‬

454
00:28:46,976 --> 00:28:50,104
‫והגענו לכתובות מרובות בניו ג'רזי.‬

455
00:28:50,897 --> 00:28:53,816
‫- ניו ג'רזי -‬

456
00:28:56,027 --> 00:29:00,782
‫הבלשים יצרו קשר עם כל אדם ואדם, כמעט,‬

457
00:29:00,865 --> 00:29:02,366
‫שהוא הכיר בחיים.‬

458
00:29:03,075 --> 00:29:08,164
‫אחד מהם צפה בסרטון מקרנגי דלי‬

459
00:29:08,247 --> 00:29:10,208
‫וזיהה את שון סאלי.‬

460
00:29:10,291 --> 00:29:12,418
‫- שון סאלי -‬

461
00:29:12,502 --> 00:29:16,798
‫עוד דבר חשוב, אותו אדם‬
‫הכיר את האדם השני שניסינו לזהות.‬

462
00:29:16,881 --> 00:29:19,050
‫הוא ידע שהוא מכונה "דרה".‬

463
00:29:19,133 --> 00:29:20,176
‫- "דרה" -‬

464
00:29:20,259 --> 00:29:22,303
‫אז הם התחילו לנסות לאתר אותו.‬

465
00:29:22,386 --> 00:29:25,515
‫ביקרנו בכל מיני בתים ותשאלנו אנשים.‬

466
00:29:25,598 --> 00:29:30,186
‫והלכנו… למיטב זכרוני,‬
‫זה היה הבית של החברה שלו.‬

467
00:29:31,103 --> 00:29:33,689
‫היא הכירה מישהו בשם דרה,‬

468
00:29:33,773 --> 00:29:37,401
‫החבר שלה או הידוע בציבור שלה, אנדרה.‬

469
00:29:38,319 --> 00:29:40,154
‫אנדרה לא היה שם.‬

470
00:29:40,655 --> 00:29:44,367
‫הייתי היחיד שהיה לו כרטיס ביקור.‬
‫נדמה לי שבגלל זה השארנו כרטיס שלי.‬

471
00:29:51,624 --> 00:29:55,711
‫- ה-20 במאי, 2001‬
‫עשרה ימים אחרי הרציחות -‬

472
00:29:56,712 --> 00:29:58,923
‫יום ראשון בבוקר, העשרים בחודש…‬

473
00:30:01,467 --> 00:30:03,761
‫קיבלנו שיחה במשרד.‬

474
00:30:03,845 --> 00:30:05,137
‫זה היה אנדרה.‬

475
00:30:06,764 --> 00:30:08,933
‫הוא היה מוכן לדבר איתנו.‬

476
00:30:09,976 --> 00:30:13,688
‫אנדרה סמית' הגיע,‬
‫למרבה האירוניה, במכונית אדומה,‬

477
00:30:13,771 --> 00:30:18,860
‫שתאמה את תיאור המכונית שעד ראה מתרחקת‬

478
00:30:18,943 --> 00:30:21,779
‫בקרבת מקום למקום שבו התרחשו הרציחות.‬

479
00:30:22,446 --> 00:30:24,031
‫כשאנדרה סמית' הגיע,‬

480
00:30:24,115 --> 00:30:26,659
‫ביקשנו ממנו טביעות אצבעות.‬

481
00:30:26,742 --> 00:30:29,370
‫הוא הסכים, ונלקחו ממנו טביעות אצבעות.‬

482
00:30:29,453 --> 00:30:33,207
‫אני יכול רק להניח‬
‫שהוא חשב שהוא יהיה מספיק חכם‬

483
00:30:33,291 --> 00:30:37,712
‫כדי לשמור על עצמו ולא ליפול בפח,‬
‫אם הוא יראה לנו שהוא משתף פעולה.‬

484
00:30:37,795 --> 00:30:39,630
‫אני מניח שזאת הייתה המטרה שלו.‬

485
00:30:39,714 --> 00:30:42,758
‫שני הראשונים שדיברו איתו‬
‫החזיקו אותו בחדר הרבה זמן.‬

486
00:30:42,842 --> 00:30:44,927
‫הם היו בלשים בכירים, יותר מאיתנו.‬

487
00:30:45,887 --> 00:30:48,306
‫הם המשיכו לדבר איתו במשך שעות.‬

488
00:30:48,389 --> 00:30:51,100
‫ואז, כשהם לא הגיעו לשום מקום,‬

489
00:30:51,183 --> 00:30:55,021
‫הצוות הבא נכנס.‬
‫אנשים רעננים שישנו כל הלילה.‬

490
00:30:55,688 --> 00:31:00,067
‫מין אספקה אין סופית של שחקנים מחליפים,‬

491
00:31:00,568 --> 00:31:04,196
‫עד שמוצאים מחליף שמצליח ליצור קשר,‬

492
00:31:04,280 --> 00:31:05,281
‫ואז ממשיכים משם.‬

493
00:31:06,699 --> 00:31:09,994
‫בילי וטומי בידל נכנסו וניסו לדבר איתו.‬

494
00:31:11,787 --> 00:31:15,583
‫הוא הכחיש שהוא היה במנהטן,‬
‫הכחיש שהוא היה בזירה,‬

495
00:31:15,666 --> 00:31:19,128
‫הכחיש שהוא יודע מי זה שון סאלי.‬

496
00:31:19,211 --> 00:31:23,132
‫הראיתי לו תמונות מסרט האבטחה.‬

497
00:31:23,215 --> 00:31:27,470
‫הפרצוף של אנדרה סמית'‬
‫היה מולו, הוא ראה אותו.‬

498
00:31:27,553 --> 00:31:29,263
‫"לא". הוא הכחיש.‬

499
00:31:29,347 --> 00:31:31,349
‫הוא היה כמו…‬

500
00:31:31,432 --> 00:31:34,518
‫איך הלך השיר הזה של שאגי? "זה לא אני"?‬

501
00:31:34,602 --> 00:31:38,022
‫הוא היה מצוין בלהכחיש ולהמשיך לדבר…‬

502
00:31:38,522 --> 00:31:40,191
‫ותמיד יש…‬

503
00:31:40,274 --> 00:31:42,902
‫בלשים תמיד צוחקים שיש "דרגות של הכחשה".‬

504
00:31:42,985 --> 00:31:45,529
‫"אני לא יודע על מה אתה מדבר, לא הייתי שם."‬

505
00:31:45,613 --> 00:31:47,907
‫"אני יודע על מה אתה מדבר. לא הייתי שם."‬

506
00:31:47,990 --> 00:31:49,992
‫"הייתי שם אבל לא עשיתי את זה."‬

507
00:31:50,076 --> 00:31:53,204
‫ובסוף, "כן, אני יודע על מה אתה מדבר,‬
‫הייתי שם ועשיתי את זה".‬

508
00:31:53,287 --> 00:31:56,624
‫אז ליווינו אותו בין דרגות ההכחשה.‬

509
00:31:56,707 --> 00:31:58,334
‫מגיע שלב כלשהו‬

510
00:31:58,417 --> 00:32:04,674
‫שבו מצאנו התאמה בין טביעות האצבע שלו‬
‫לבין אלה שעל סרט ההדבקה, בזמן שהוא היה שם.‬

511
00:32:04,757 --> 00:32:07,176
‫זה נהיה חשוב מאוד,‬

512
00:32:07,259 --> 00:32:11,055
‫כי עד אז היינו די בטוחים שהוא היה שם.‬

513
00:32:11,138 --> 00:32:14,183
‫הייתה לנו תחושה חזקה שהוא מעורב,‬

514
00:32:14,266 --> 00:32:18,854
‫אבל לא היו לנו ראיות פיזיות‬
‫שמיקמו אותו בזירה בזמן הפשע.‬

515
00:32:18,938 --> 00:32:23,275
‫זה מחזק מאוד את הביטחון של החוקרים‬

516
00:32:23,359 --> 00:32:25,361
‫בכך שהם במקום הנכון.‬

517
00:32:25,444 --> 00:32:28,572
‫עכשיו הם יכולים ללחוץ קצת יותר,‬

518
00:32:29,073 --> 00:32:31,200
‫כי הם יודעים שהוא היה שם,‬

519
00:32:31,283 --> 00:32:35,246
‫במקום לדחוף אותו במקום‬
‫שהם לא יודעים מה התשובה.‬

520
00:32:35,746 --> 00:32:37,331
‫היינו שם כמה שעות.‬

521
00:32:37,415 --> 00:32:40,543
‫תקפנו מכמה זוויות, כי הוא לא הסכים לזוז.‬

522
00:32:42,044 --> 00:32:43,671
‫הוא היה די קשוח.‬

523
00:32:43,754 --> 00:32:46,549
‫ידענו ששישה בלשים דיברו איתו,‬
‫ובעצם אמרו לו,‬

524
00:32:46,632 --> 00:32:50,553
‫"תפסנו אותך על חם", והיא עדיין הכחיש.‬

525
00:32:52,930 --> 00:32:56,851
‫טום בידל ואני דיברנו‬
‫וניסינו לחשוב על אסטרטגיה אחרת.‬

526
00:32:58,102 --> 00:32:59,687
‫ואז אירמה נכנסה לחדר.‬

527
00:32:59,770 --> 00:33:02,732
‫ואמרה, "אכפת לכם שאכנס ואדבר איתו,‬

528
00:33:02,815 --> 00:33:04,316
‫"עכשיו, בזמן שהוא אוכל?"‬

529
00:33:04,984 --> 00:33:08,904
‫אמרתי לה, "לא, אירמה, לכי על זה".‬
‫פרצוף חדש, זה מה שחשבתי.‬

530
00:33:08,988 --> 00:33:12,408
‫כל דבר שישנה את מה שקרה עד אז.‬

531
00:33:15,619 --> 00:33:18,164
‫"תן לאישה להיכנס.‬
‫אולי היא תצליח לרכך אותו."‬

532
00:33:20,833 --> 00:33:22,418
‫לא הכרתי את אנדרה סמית'.‬

533
00:33:22,501 --> 00:33:24,503
‫אני לא יודעת את מי אני מתשאלת‬

534
00:33:24,587 --> 00:33:25,880
‫עד שאני מתיישבת מולו.‬

535
00:33:26,756 --> 00:33:30,342
‫ואז אני יכולה לקרוא אותו, להבין מי הוא.‬

536
00:33:30,426 --> 00:33:32,178
‫מה מפעיל אותו.‬

537
00:33:32,261 --> 00:33:34,180
‫אמרתי, "אתה מזכיר לי את אחי, רובן".‬

538
00:33:34,263 --> 00:33:37,099
‫זה נכון, הוא באמת‬
‫הזכיר לי קצת את אחי, רובן.‬

539
00:33:37,183 --> 00:33:40,352
‫אני מדברת עם פושעים ברמה אישית,‬

540
00:33:40,436 --> 00:33:42,813
‫ואז נכנסת לחקירה.‬

541
00:33:44,148 --> 00:33:45,316
‫וזה עובד לי,‬

542
00:33:45,399 --> 00:33:47,818
‫כי אני גורמת להם להרגיש בנוח איתי.‬

543
00:33:48,444 --> 00:33:49,904
‫אבל היו לי אסירים שאמרו,‬

544
00:33:49,987 --> 00:33:53,407
‫"הריוורה הזאת חייכה לי בפנים‬
‫ואז דקרה אותי בגב".‬

545
00:33:54,366 --> 00:33:57,620
‫לאירמה יש יכולת לקרוא את החשוד‬

546
00:33:57,703 --> 00:34:01,874
‫ולהבין איפה היא צריכה ליצור איתו קשר,‬

547
00:34:01,957 --> 00:34:05,836
‫כדי שהיא תוכל להמשיך‬
‫לקבל את התשובות שהיא צריכה.‬

548
00:34:05,920 --> 00:34:09,006
‫לא אכפת לי אם אתה לובש‬
‫חליפה שעולה 5,000 דולר‬

549
00:34:09,090 --> 00:34:13,260
‫או אם אתה חסר בית‬
‫שלובש טרנינג ונעלי ספורט מלוכלכות.‬

550
00:34:13,344 --> 00:34:16,347
‫זה לא משנה לי. אני מתייחסת לכולם בכבוד.‬

551
00:34:16,430 --> 00:34:18,099
‫כל מי שרע,‬

552
00:34:18,182 --> 00:34:20,893
‫עדיין יש בו משהו טוב, לא משנה מה.‬

553
00:34:21,644 --> 00:34:25,272
‫כשמתשאלים אותם צריך‬
‫למצוא את המקום הטוב הזה.‬

554
00:34:25,356 --> 00:34:27,483
‫"איך גדלת? גם אני גדלתי ככה."‬

555
00:34:27,566 --> 00:34:31,195
‫לא היה לי כלום בילדות. לא היו לי‬
‫צעצועים, לפעמים לא היה לי חג המולד.‬

556
00:34:31,278 --> 00:34:32,822
‫לפעמים לא היה לנו אוכל.‬

557
00:34:32,905 --> 00:34:36,117
‫גדלתי בשיכון, אז אני יכולה להזדהות איתם.‬

558
00:34:38,702 --> 00:34:41,622
‫אנדרה סמית' היה מנומס מאוד.‬

559
00:34:41,705 --> 00:34:43,082
‫הוא דיבר ברכות.‬

560
00:34:44,416 --> 00:34:46,001
‫הוא אמר שיש לו תינוק.‬

561
00:34:46,877 --> 00:34:50,464
‫"אה, יש לך תינוק?"‬
‫ידעתי שזה יוציא ממנו משהו רך.‬

562
00:34:53,342 --> 00:34:54,218
‫השתמשתי בזה.‬

563
00:34:56,470 --> 00:34:59,390
‫פתאום שמתי לב לכל מיני שינויים.‬

564
00:34:59,473 --> 00:35:01,475
‫הוא הרים את הראש.‬

565
00:35:01,559 --> 00:35:04,103
‫הוא היה מעורב. הוא הקשיב לה.‬

566
00:35:04,186 --> 00:35:07,273
‫ראיתי שהעיניים שלו התבהרו קצת.‬

567
00:35:08,149 --> 00:35:10,067
‫היא פגעה במשהו, בעצב.‬

568
00:35:14,238 --> 00:35:18,033
‫הוא אמר לי שהוא עשה את זה‬
‫כדי לקנות חיתולים לילד שלו.‬

569
00:35:18,534 --> 00:35:20,619
‫ואז חשבתי שהוא מוכן.‬

570
00:35:20,703 --> 00:35:24,123
‫אמרתי לו, "הם תכף יחזרו.‬
‫הם אנשים טובים, הם חברים שלי.‬

571
00:35:24,206 --> 00:35:26,125
‫"אתה יכול לדבר איתם.‬
‫אתה יכול לבטוח בהם".‬

572
00:35:29,336 --> 00:35:30,963
‫אירמה נתנה לנו סימן.‬

573
00:35:31,547 --> 00:35:34,425
‫הייתי צריך להסתובב. הפרעתי לטומי בידל,‬

574
00:35:34,508 --> 00:35:37,261
‫כי הוא בדיוק אכל חטיף ושתה שוקו,‬

575
00:35:37,344 --> 00:35:40,097
‫ארוחת הערב המועדפת עליו.‬

576
00:35:40,181 --> 00:35:42,391
‫אמרתי לו, "בוא, מטומטם.‬

577
00:35:42,474 --> 00:35:44,435
‫"תזרוק את החטיף, ובוא נחזור לשם.‬

578
00:35:44,518 --> 00:35:47,021
‫"הוא משתנה שם. בוא נלך לנסות".‬

579
00:35:47,104 --> 00:35:50,441
‫זאת הייתה עבודת צוות במיטבה.‬

580
00:35:51,358 --> 00:35:55,237
‫אירמה יצרה איתו קשר אישי‬
‫והכינה אותו לחקירה.‬

581
00:35:55,321 --> 00:35:56,864
‫זאת נקודת המפנה,‬

582
00:35:56,947 --> 00:36:02,369
‫שבה הם מפסיקים להכחיש ומוכנים להקיא מידע.‬

583
00:36:05,247 --> 00:36:07,833
‫הוא הנהן בראשו כששאלתי אותו שאלות.‬

584
00:36:07,917 --> 00:36:10,211
‫הצלחנו לגרום לאנדרה לדבר.‬

585
00:36:10,294 --> 00:36:14,465
‫הוא אמר שהוא הכיר‬
‫את שון סאלי בניוארק דרך חבר משותף.‬

586
00:36:14,548 --> 00:36:17,343
‫ושון סאלי אמר שקשה לו בחיים,‬

587
00:36:17,426 --> 00:36:18,260
‫שאין לו כסף,‬

588
00:36:18,344 --> 00:36:23,015
‫והוא הזכיר תוכנית לשדוד‬
‫מקום במנהטן שמוכרים בו גראס.‬

589
00:36:23,599 --> 00:36:27,478
‫בסוף, אנדרה סמית' סיפק גרסה למעשי הרצח.‬

590
00:36:27,561 --> 00:36:30,189
‫הוא התכוון ללכת לשם ולשדוד גראס וכסף.‬

591
00:36:31,106 --> 00:36:33,317
‫הוא אמר, "אפילו אמרתי לה,‬

592
00:36:33,400 --> 00:36:35,861
‫"כשהיא אמרה, 'אל תפגע בי,‬
‫אל תפגע בחברים שלי'",‬

593
00:36:35,945 --> 00:36:38,656
‫הוא אמר, "אמרתי לה שלא בשביל זה באתי".‬

594
00:36:38,739 --> 00:36:41,158
‫היא ארזה בשבילם את הכסף ואת הגראס.‬

595
00:36:41,242 --> 00:36:44,954
‫הוא הסתכל החוצה,‬
‫וראה שסאלי מתקשה לקשור את כולם.‬

596
00:36:45,037 --> 00:36:47,831
‫אז הוא יצא ואמר, "בוא, תישאר איתה".‬

597
00:36:48,415 --> 00:36:49,959
‫הוא התחיל לקשור את כולם,‬

598
00:36:50,042 --> 00:36:54,046
‫וסיפר, "הבחור פשוט התחיל לירות בהם".‬

599
00:37:00,135 --> 00:37:05,474
‫כשהגענו לכתיבת העדות,‬
‫הווידוי של אנדרה סמית',‬

600
00:37:05,557 --> 00:37:08,852
‫נודע לי שנציב המשטרה לא אהב‬

601
00:37:08,936 --> 00:37:12,898
‫את זה שהערתי לצלם.‬

602
00:37:13,399 --> 00:37:17,736
‫הוא גם לא אהב את זה‬
‫שהגעתי לזירה במכנסיים קצרים וחולצת טריקו.‬

603
00:37:18,737 --> 00:37:19,947
‫תוך יום או יומיים,‬

604
00:37:20,030 --> 00:37:23,492
‫נציב המשטרה סילק אותי מהחקירה.‬

605
00:37:23,993 --> 00:37:28,038
‫העבירו אותי לתחנה 25 בהארלם,‬

606
00:37:28,122 --> 00:37:30,165
‫לצוות הבילוש שם.‬

607
00:37:31,542 --> 00:37:35,212
‫אירמה אמרה, "תכתוב את השם שלו על פתק,‬

608
00:37:35,296 --> 00:37:37,298
‫"ותשים את הפתק בנעל שלך,‬

609
00:37:37,381 --> 00:37:40,676
‫"תדרוך עליו כל יום‬
‫במשך עשרה ימים, והכול יסתדר."‬

610
00:37:42,803 --> 00:37:45,889
‫זה הגיע מאמא של אבא שלי.‬
‫היא האמינה בסנטרייה.‬

611
00:37:45,973 --> 00:37:47,725
‫היא האמינה בזה מאוד.‬

612
00:37:47,808 --> 00:37:50,602
‫היא לימדה אותי שאם מישהו עושה לך משהו רע,‬

613
00:37:50,686 --> 00:37:52,980
‫את לוקחת פתק, כותבת את השם שלו…‬

614
00:37:53,063 --> 00:37:55,316
‫ואני יודעת שמעכשיו כולכם תעשו את זה.‬

615
00:37:55,399 --> 00:37:58,444
‫את כותבת את השם שלו,‬
‫שמה אותו בנעל, והולכת עליו.‬

616
00:37:58,527 --> 00:38:01,947
‫את הולכת עליו ואומרת לו‬
‫שאת רוצה שהוא יזוז מדרכך.‬

617
00:38:03,532 --> 00:38:06,660
‫קשה לעזוב, כי אתה קצת מרגיש שזה שלך.‬

618
00:38:06,744 --> 00:38:10,539
‫אבל אני לא יכול לחלוק‬
‫עם הבלשים מחשבות והוראות‬

619
00:38:10,622 --> 00:38:12,082
‫ולחתור תחת הבוס החדש.‬

620
00:38:12,166 --> 00:38:14,585
‫כי עכשיו מישהו אחר אחראי.‬

621
00:38:14,668 --> 00:38:17,254
‫אם הוא יתקשר ויבקש עצה, אז יופי.‬

622
00:38:17,338 --> 00:38:20,507
‫אבל אתה לא מתקשר ומציע עצות, נכון?‬

623
00:38:20,591 --> 00:38:22,676
‫וגם לו קשה עכשיו,‬

624
00:38:22,760 --> 00:38:25,429
‫כי הוא יודע שנציב המשטרה כועס עליך.‬

625
00:38:26,055 --> 00:38:30,017
‫אז הוא לא ממש רוצה לדבר איתך,‬
‫כי הוא לא רוצה שהסירחון שלך יידבק אליו.‬

626
00:38:30,100 --> 00:38:32,102
‫אז…‬

627
00:38:33,062 --> 00:38:37,399
‫הכרחתי את עצמי להתנתק לגמרי מהחקירה.‬

628
00:38:37,483 --> 00:38:40,069
‫נדמה לי שאפילו לא ממש עקבתי אחריה בתקשורת.‬

629
00:38:49,078 --> 00:38:52,498
‫- 23 במאי, 2001‬
‫13 ימים אחרי הרציחות -‬

630
00:38:52,581 --> 00:38:59,088
‫הם רצחו שלושה אנשים וירו בעוד שניים‬
‫כמו בהוצאה להורג, בשביל 2,800 דולר.‬

631
00:38:59,171 --> 00:39:03,550
‫משטרת ניו יורק מחזיקה כרגע‬
‫במר אנדרה סמית' במעצר.‬

632
00:39:04,343 --> 00:39:07,971
‫בנוגע לחשוד השני‬
‫שאחראי לפשעים המתועבים האלה,‬

633
00:39:08,055 --> 00:39:11,892
‫שבלשים זיהו כשון סאלי,‬

634
00:39:11,975 --> 00:39:15,229
‫אל תטעו, משטרת ניו יורק‬

635
00:39:15,312 --> 00:39:18,899
‫תעבוד ללא לאות עד שהוא יהיה בידינו‬

636
00:39:18,982 --> 00:39:20,818
‫לצד שותפו לפשע.‬

637
00:39:21,318 --> 00:39:24,613
‫אני מציע שהוא ילך בעקבותיו של אנדרה סמית',‬

638
00:39:24,696 --> 00:39:27,658
‫ויסגיר את עצמו בתחנת המשטרה הקרובה.‬

639
00:39:28,158 --> 00:39:29,493
‫- שון סאלי, אנדרה סמית' -‬

640
00:39:29,576 --> 00:39:33,831
‫אנדרה סמית' אמר‬
‫שהוא יצא מהדירה עם שון סאלי.‬

641
00:39:33,914 --> 00:39:35,374
‫הם חזרו לניוארק,‬

642
00:39:35,457 --> 00:39:38,544
‫וזאת הייתה הפעם האחרונה‬
‫שהוא ראה את שון סאלי.‬

643
00:39:39,962 --> 00:39:41,922
‫היינו צריכים להמשיך לחפש את שון סאלי,‬

644
00:39:42,005 --> 00:39:44,508
‫להשיג מספר טלפון, לברר למי הוא מתקשר,‬

645
00:39:44,591 --> 00:39:45,843
‫ולעקוב אחרי הטלפון.‬

646
00:39:47,302 --> 00:39:50,264
‫אז עקבנו אחרי האנטנות הסלולריות.‬

647
00:39:51,098 --> 00:39:53,183
‫הוא עצר בלואיזיאנה.‬

648
00:39:54,601 --> 00:39:56,019
‫היה לנו צוות‬

649
00:39:56,103 --> 00:39:59,148
‫של בלשים וסמלים בניו אורלינס.‬

650
00:39:59,231 --> 00:40:01,775
‫סאלי הקדים אותנו בצעד.‬

651
00:40:02,609 --> 00:40:05,487
‫בשלב הזה פשוט המשכנו‬

652
00:40:05,571 --> 00:40:08,657
‫לנסות להשיג מידע מהטלפון,‬
‫אבל הוא נפטר מהטלפון שלו.‬

653
00:40:08,740 --> 00:40:11,285
‫לא נשארו לנו כיווני חקירה.‬

654
00:40:12,828 --> 00:40:16,707
‫המשכנו בחקירה, אבל עברו כבר חודשיים.‬

655
00:40:16,790 --> 00:40:18,834
‫החקירה מתקררת.‬

656
00:40:20,043 --> 00:40:23,130
‫ביקשנו שהתיק יוצג ב"אמריקה'ס מוסט ונטד".‬

657
00:40:24,131 --> 00:40:27,134
‫ב-14 ביולי, "אמריקה'ס מוסט ונטד"‬

658
00:40:27,217 --> 00:40:31,013
‫הציגה את התיק של שון סאלי‬
‫והרציחות בקרנגי דלי‬

659
00:40:31,096 --> 00:40:33,390
‫בניסיון למצוא כיווני חקירה.‬

660
00:40:33,474 --> 00:40:35,267
‫זאת תוכנית שמשודרת בכל המדינה.‬

661
00:40:35,893 --> 00:40:37,978
‫היא מכסה שטח עצום,‬

662
00:40:38,061 --> 00:40:40,230
‫ומעוררת מודעות בציבור האמריקאי.‬

663
00:40:43,233 --> 00:40:45,986
‫שאלוהים יברך את אמריקה,‬
‫זה מה שאני רוצה לומר.‬

664
00:40:46,069 --> 00:40:49,448
‫כי עשרים דקות אחרי השידור,‬

665
00:40:49,531 --> 00:40:51,450
‫אנשים התחילו להתקשר למוקד.‬

666
00:40:54,286 --> 00:40:58,123
‫מישהו מפלורידה זיהה אותו והודיע לנו.‬

667
00:40:58,207 --> 00:41:03,086
‫חשבנו שהוא נמצא במקלט לחסרי בית במיאמי.‬

668
00:41:06,256 --> 00:41:08,383
‫מיד יצרנו קשר עם מיאמי.‬

669
00:41:08,467 --> 00:41:11,261
‫כאילו, "היי, אתם חייבים ללכת להביא אותו".‬

670
00:41:11,345 --> 00:41:13,055
‫בלש ממיאמי‬

671
00:41:13,138 --> 00:41:16,934
‫תשאל אנשים במקלט לחסרי הבית.‬

672
00:41:18,018 --> 00:41:22,898
‫שון סאלי נכנס ללובי, ואז נמלט.‬

673
00:41:22,981 --> 00:41:28,111
‫הכלבים עקבו אחריו,‬
‫ולכדו אותו בחצר אחורית של מישהו.‬

674
00:41:35,911 --> 00:41:38,914
‫הוא נתפס על ידי שוטר‬
‫מיחידת הכלבנים של מיאמי.‬

675
00:41:38,997 --> 00:41:42,709
‫הכלב נשך אותו באמה השמאלית,‬

676
00:41:42,793 --> 00:41:45,712
‫אבל הוא קיבל טיפול בזירה, וכרגע הוא במעצר.‬

677
00:41:45,796 --> 00:41:48,757
‫הוא מואשם בשלושה סעיפי רצח‬

678
00:41:48,840 --> 00:41:51,927
‫ובהתנגדות למעצר מבלי להפעיל אלימות.‬

679
00:41:54,721 --> 00:41:58,392
‫לפני שתפסו אותו, בכל פעם ששמעתי משהו חורק…‬

680
00:41:59,017 --> 00:42:03,438
‫לא הצלחתי לישון לילה שלם.‬
‫כל הזמן חשבתי שמישהו נכנס.‬

681
00:42:05,524 --> 00:42:07,317
‫כששניהם נתפסו,‬

682
00:42:08,569 --> 00:42:10,988
‫הרגשתי הקלה.‬

683
00:42:14,658 --> 00:42:19,329
‫- הפושע הנמלט מקרנגי דלי נתפס! -‬

684
00:42:22,124 --> 00:42:25,335
‫מפקד הבלשים ברובע מנהטן באותו זמן‬

685
00:42:25,419 --> 00:42:29,423
‫אמר לי לטוס לפלורידה ולחקור את שון סאלי.‬

686
00:42:33,093 --> 00:42:35,929
‫אני באמת חושבת שכשאנשים נמלטים,‬

687
00:42:36,013 --> 00:42:38,015
‫הם חשים הקלה כשהם נתפסים.‬

688
00:42:38,515 --> 00:42:42,853
‫ככה הוא נראה, כאילו שהוא חש‬
‫קצת הקלה כשהוא נתפס, באותו שלב.‬

689
00:42:42,936 --> 00:42:45,439
‫תשאלתי אותו, שאלתי אותו מה קרה,‬

690
00:42:45,522 --> 00:42:46,940
‫והוא פשוט סיפר לי.‬

691
00:42:47,691 --> 00:42:50,902
‫הם קיבלו ממנו עדות בעל פה ובכתב,‬

692
00:42:50,986 --> 00:42:53,071
‫והוא הודה ברצח של ג'ניפר.‬

693
00:42:53,155 --> 00:42:55,782
‫אם כי הוא אמר‬
‫שנפלט לו כדור ושזאת הייתה תאונה.‬

694
00:42:55,866 --> 00:43:00,871
‫הוא הטיל את שאר האשמה על אנדרה סמית',‬

695
00:43:00,954 --> 00:43:03,540
‫על רצח האנשים שהיו בסלון.‬

696
00:43:03,624 --> 00:43:06,293
‫העובדה שהוא הודה בכך שלחץ על ההדק,‬

697
00:43:06,376 --> 00:43:10,631
‫בטעות או לא, בכך שהוא הרג את ג'ניפר סטוהל,‬

698
00:43:10,714 --> 00:43:12,132
‫הייתה משמעותית.‬

699
00:43:12,215 --> 00:43:13,300
‫זה היה משמעותי,‬

700
00:43:13,383 --> 00:43:17,846
‫כי מבחינת התביעה במקרה רצח, זה לא משנה‬

701
00:43:18,430 --> 00:43:21,683
‫אם הרגת מישהו בכוונה או בטעות.‬

702
00:43:21,767 --> 00:43:25,937
‫למעשה, זה אפילו לא משנה אם אותו אדם מת‬

703
00:43:26,021 --> 00:43:28,815
‫כי ירית בו או כי מישהו אחר ירה בו.‬

704
00:43:28,899 --> 00:43:31,985
‫אם השתתפת בשוד שהיה הרקע למעשה,‬

705
00:43:32,069 --> 00:43:34,613
‫אתה אחראי על פי חוק‬

706
00:43:34,696 --> 00:43:39,117
‫לרציחות, בדיוק כמו מי שלחץ על ההדק.‬

707
00:43:39,201 --> 00:43:42,371
‫- האישום: רצח מדרגה שנייה -‬

708
00:43:42,454 --> 00:43:44,873
‫פיליפ קינג ישב בשורה השנייה באולם המשפט‬

709
00:43:44,956 --> 00:43:48,835
‫למפגש הראשון שלו עם שון סאלי,‬

710
00:43:48,919 --> 00:43:52,464
‫אחד מהנאשמים ברצח בנו של קינג, סטיבן.‬

711
00:43:52,547 --> 00:43:54,758
‫כל הזמן אמרתי לעצמי, "תרסן את עצמך".‬

712
00:43:54,841 --> 00:43:56,385
‫- פיליפ קינג‬
‫אביו של סטיבן קינג -‬

713
00:43:56,468 --> 00:43:58,970
‫"אל תקפוץ מעבר למעקה ותתקוף אותו."‬

714
00:43:59,638 --> 00:44:02,891
‫יכולתי לראות את זה,‬
‫יכולתי לראות מה עבר עליו.‬

715
00:44:02,974 --> 00:44:05,435
‫אני מקווה שיש לי יחסים כאלה עם הבן שלי.‬

716
00:44:05,936 --> 00:44:07,938
‫אני קצת מתרגש.‬

717
00:44:10,190 --> 00:44:13,485
‫אני די בטוח שיש לי,‬
‫וכאלה יחסים היו לי עם אבא שלי.‬

718
00:44:16,238 --> 00:44:19,449
‫היינו עסוקים בהכנות למשפט.‬

719
00:44:19,533 --> 00:44:21,493
‫בשבילך זה שנה או שנתיים אחר כך,‬

720
00:44:21,576 --> 00:44:25,455
‫אבל בשביל האמא, או האבא, האח או האחות,‬

721
00:44:25,539 --> 00:44:27,416
‫זה כאילו קרה אתמול.‬

722
00:44:31,253 --> 00:44:36,883
‫- ספטמבר 2001‬
‫שלושה שבועות לפני המשפט -‬

723
00:44:39,720 --> 00:44:40,887
‫זה היה יום שלישי.‬

724
00:44:41,388 --> 00:44:44,641
‫הייתי עם הילדים שלי, לקחתי אותם לבית הספר.‬

725
00:44:44,725 --> 00:44:48,687
‫ושמעתי שמטוס התרסק על מרכז הסחר העולמי.‬

726
00:44:51,314 --> 00:44:54,067
‫לבשתי ג'ינס וחולצת טריקו.‬

727
00:44:54,151 --> 00:44:57,279
‫בגלל הבעיות שנתקלתי בהן בקרנגי דלי,‬

728
00:44:57,362 --> 00:44:58,989
‫נסעתי הביתה ולבשתי חליפה.‬

729
00:44:59,489 --> 00:45:01,867
‫אני מניח שזה עיכב אותי אולי עשרים דקות.‬

730
00:45:01,950 --> 00:45:05,662
‫שמעתי את הפגיעה‬
‫של המטוס השני כשהייתי בדירה שלי.‬

731
00:45:08,415 --> 00:45:12,335
‫זה היה ממש…‬
‫כשאומרים "אימה", זאת הייתה אימה.‬

732
00:45:12,419 --> 00:45:17,174
‫כולם היו מעל ומעבר לחרדים ומפוחדים.‬

733
00:45:17,257 --> 00:45:18,842
‫כל מי שראיתי.‬

734
00:45:20,385 --> 00:45:22,763
‫לא ייאמן מה קרה שם.‬

735
00:45:22,846 --> 00:45:26,391
‫כשהכול התמוטט… לא שוכחים דברים כאלה.‬

736
00:45:28,477 --> 00:45:30,479
‫ואיבדתי כמה חברים טובים.‬

737
00:45:31,271 --> 00:45:33,732
‫קשה לדבר על זה.‬

738
00:45:38,320 --> 00:45:39,946
‫שרדתי את ה-11 בספטמבר.‬

739
00:45:40,697 --> 00:45:45,535
‫יכול להיות שעשרים הדקות האלה‬
‫היו מציבות אותי במקום אחר,‬

740
00:45:45,619 --> 00:45:47,704
‫שהיה מסתיים בתוצאה אחרת.‬

741
00:45:48,455 --> 00:45:53,502
‫תמיד נתתי ללקח הזה, של ללבוש חליפה‬

742
00:45:53,585 --> 00:45:57,339
‫ולא להגיב לקריאה בבגדי יום יום,‬
‫את הקרדיט על כך שחיי ניצלו.‬

743
00:46:01,843 --> 00:46:04,221
‫אנשים מתו באותו יום, זיכרונם לברכה,‬

744
00:46:04,304 --> 00:46:07,432
‫אבל הוא המשיך להרוג אנשים‬
‫עוד הרבה שנים אחר כך.‬

745
00:46:07,516 --> 00:46:11,770
‫עשרים שנה אחר כך‬
‫אבחנו אצלי סרטן שקשור ל-11 בספטמבר.‬

746
00:46:12,354 --> 00:46:15,857
‫הטרוריסטים שעשו את זה‬
‫קיבלו עוד תמורה לכספם, אפשר לומר.‬

747
00:46:16,525 --> 00:46:19,110
‫הייתי שקועה לגמרי ב-11 בספטמבר.‬

748
00:46:19,820 --> 00:46:22,364
‫המשרד שלי התהפך לגמרי.‬

749
00:46:22,447 --> 00:46:25,992
‫זה שינה את החיים שלי באופן קיצוני.‬

750
00:46:26,076 --> 00:46:29,287
‫זה שינה את חיי העבודה שלי,‬
‫את החיים הפרטיים שלי, הכול.‬

751
00:46:30,288 --> 00:46:33,542
‫כולנו היינו מעורבים.‬
‫כולנו היינו ביום הזה. כולנו היינו שם.‬

752
00:46:33,625 --> 00:46:35,460
‫וכולנו הרגשנו שחיוני‬

753
00:46:35,544 --> 00:46:37,754
‫להרים אחד את השני ולגבות אחד את השני.‬

754
00:46:37,838 --> 00:46:38,964
‫והמשכנו לעשות את זה.‬

755
00:46:39,047 --> 00:46:42,008
‫פשוט חזרנו לעבודה,‬
‫ועשינו מה שאנחנו יודעים לעשות.‬

756
00:46:42,092 --> 00:46:44,219
‫והמשכנו לעשות את זה.‬

757
00:46:48,181 --> 00:46:52,561
‫- מאי 2002‬
‫שנה אחרי הרציחות -‬

758
00:46:52,644 --> 00:46:55,272
‫- קרנגי דליקטסן‬
‫מסעדה -‬

759
00:46:55,355 --> 00:46:57,941
‫- משטרה, אין כניסה -‬

760
00:46:58,525 --> 00:47:02,112
‫המשפט התקיים כמעט שנה בדיוק אחרי הרציחות.‬

761
00:47:02,195 --> 00:47:04,447
‫זה היה תיק ייחודי מאוד.‬

762
00:47:04,531 --> 00:47:07,033
‫לא ראיתי דבר כזה קודם לכן.‬

763
00:47:07,826 --> 00:47:09,953
‫שניהם עמדו למשפט בו זמנית.‬

764
00:47:11,413 --> 00:47:15,667
‫באולם היו שני חברי מושבעים ושני נאשמים.‬

765
00:47:15,750 --> 00:47:18,545
‫החסד שהתאפשר בזכות זה‬

766
00:47:18,628 --> 00:47:22,674
‫היה שנמנענו מכך שהניצולים יצטרכו לחזור‬

767
00:47:22,757 --> 00:47:27,470
‫ולחיות את האירועים מחדש‬
‫בשני משפטים נפרדים.‬

768
00:47:27,554 --> 00:47:29,139
‫פעם אחת מספיק טראומטית.‬

769
00:47:30,682 --> 00:47:32,601
‫אני לא אוהב להיות במוקד תשומת הלב,‬

770
00:47:32,684 --> 00:47:35,228
‫והנה אני, על הדוכן, מספר את הסיפור שלי.‬

771
00:47:35,312 --> 00:47:38,356
‫נדמה לי שהתמקדתי‬
‫בחברה שלי, פרנצ'סקה, שישבה שם,‬

772
00:47:39,274 --> 00:47:40,317
‫ובאה איתי.‬

773
00:47:40,400 --> 00:47:42,652
‫ככה נשארתי קצת יותר מקורקע, נראה לי.‬

774
00:47:43,570 --> 00:47:45,697
‫המשפט נמשך כמה שבועות.‬

775
00:47:45,780 --> 00:47:47,699
‫היו הרבה עדים.‬

776
00:47:47,782 --> 00:47:50,577
‫רציתי להבין מה קרה לג'ן,‬

777
00:47:50,660 --> 00:47:53,914
‫מה קרה לחברים שלה, שהיא אהבה מאוד.‬

778
00:47:53,997 --> 00:47:57,250
‫לראות את התמונות‬
‫מזירת הפשע היה ממש מוגזם.‬

779
00:47:58,209 --> 00:48:00,003
‫אחד מהחשודים אמר,‬

780
00:48:00,086 --> 00:48:03,381
‫"כשהייתי עם ג'ניפר, שמרתי עליה עם אקדח,‬

781
00:48:03,465 --> 00:48:06,509
‫"והידיים שלי רעדו, ופחדתי מאוד.‬

782
00:48:06,593 --> 00:48:10,263
‫"רציתי רק לצאת משם. הכדור נפלט לי".‬

783
00:48:11,431 --> 00:48:12,766
‫לא, הוא לא.‬

784
00:48:13,308 --> 00:48:16,853
‫ואנחנו יודעים את זה‬
‫כי פציעת הראש של ג'ניפר,‬

785
00:48:16,937 --> 00:48:20,357
‫פצע הירי, היה פצע כתוצאה מירי ממרחק קצר.‬

786
00:48:20,440 --> 00:48:24,903
‫אז אל תספר לי שרעדת‬
‫ושקשקת, ושנפלט לך כדור.‬

787
00:48:24,986 --> 00:48:29,783
‫החזקת את האקדח בכוונה‬
‫וחדור מטרה, וירית בו.‬

788
00:48:32,327 --> 00:48:34,037
‫הראיות לא משקרות.‬

789
00:48:37,624 --> 00:48:38,667
‫אנשים משקרים.‬

790
00:48:39,250 --> 00:48:40,418
‫הרבה.‬

791
00:48:40,502 --> 00:48:42,420
‫- הטבח בקרנגי‬
‫שניהם אשמים -‬

792
00:48:42,504 --> 00:48:44,381
‫- כל אחד מהרוצחים נידון ל-120 שנה -‬

793
00:48:44,464 --> 00:48:46,675
‫- השופט זורק את הרוצחים לכלא לכל החיים -‬

794
00:48:46,758 --> 00:48:49,260
‫כששמענו את גזר הדין על הרצח בקרנגי דלי,‬

795
00:48:49,344 --> 00:48:54,057
‫הרגשנו הקלה, וגם גאווה, כמובן.‬

796
00:48:54,140 --> 00:48:57,227
‫הייתי שמח בגלל כל המאמץ,‬

797
00:48:57,310 --> 00:49:00,730
‫ובשמם של האנשים שהלכו לעולמם,‬

798
00:49:00,814 --> 00:49:04,109
‫ובשם רוזמונד ואנתוני שעדיין היו בחיים,‬

799
00:49:04,192 --> 00:49:06,444
‫והמשפחות שלהם, של כולם.‬

800
00:49:06,528 --> 00:49:09,948
‫סוף סוף היה להם משהו, סוג של סוף לסיפור.‬

801
00:49:10,865 --> 00:49:12,492
‫היה הרבה יותר קל לישון.‬

802
00:49:12,575 --> 00:49:16,621
‫פשוט להגיד, "לא תראו יותר את אור היום".‬

803
00:49:21,418 --> 00:49:24,629
‫האם אנשים קפצו משמחה וחגגו? לא.‬

804
00:49:24,713 --> 00:49:26,923
‫זה היה רגע שקט מאוד,‬

805
00:49:27,632 --> 00:49:29,300
‫ואנשים פשוט…‬

806
00:49:29,384 --> 00:49:30,802
‫התחבקו ובכו.‬

807
00:49:30,885 --> 00:49:33,096
‫כאילו, "בסדר". זאת אומרת…‬
‫-כן.‬

808
00:49:33,179 --> 00:49:34,556
‫הצדק נעשה.‬

809
00:49:41,730 --> 00:49:45,442
‫מותה של ג'ן השפיע על הרבה אנשים,‬

810
00:49:45,525 --> 00:49:47,110
‫אבל לא הכרנו אלה את אלה.‬

811
00:49:47,193 --> 00:49:50,071
‫בסופו של דבר נוצר קשר בין כולנו.‬

812
00:49:50,572 --> 00:49:52,907
‫בכל שנה אחרי האסון,‬

813
00:49:52,991 --> 00:49:56,995
‫חגגנו את חייה של ג'ן ביום ההולדת שלה.‬

814
00:49:57,579 --> 00:49:58,705
‫"יום הגנרלית ג'ן".‬

815
00:49:59,914 --> 00:50:01,541
‫היא הייתה נפש טובה.‬

816
00:50:02,751 --> 00:50:04,127
‫באמת.‬

817
00:50:07,172 --> 00:50:09,299
‫אירמה התקשרה לספר לי על ההרשעה.‬

818
00:50:09,382 --> 00:50:12,052
‫שמחתי מאוד לשמוע שהייתה הרשעה.‬

819
00:50:12,135 --> 00:50:14,220
‫אבל…‬

820
00:50:14,304 --> 00:50:17,223
‫זה לא כמו לזכות באליפות או משהו כזה.‬

821
00:50:17,307 --> 00:50:20,185
‫אתה לא מתלהב, כי מישהו‬
‫היה צריך למות כדי שזה יקרה.‬

822
00:50:20,268 --> 00:50:23,021
‫זה מוזר… אני לא יודע איך להסביר את התחושה.‬

823
00:50:26,733 --> 00:50:29,986
‫כשרק התגייסתי למשטרה,‬
‫התחלתי לחוות התקפי פניקה.‬

824
00:50:30,070 --> 00:50:33,114
‫והפעם הראשונה שבה חוויתי התקף כזה,‬

825
00:50:33,198 --> 00:50:37,285
‫היו לי שתי גופות ביום אחד.‬
‫עד אז לא באמת נחשפתי למוות.‬

826
00:50:37,368 --> 00:50:40,705
‫בסופו של דבר למדתי‬
‫איך להדליק ולכבות את הרגשות שלי.‬

827
00:50:40,789 --> 00:50:43,333
‫אני ממש מדמיינת מתג בתוך הראש שלי,‬

828
00:50:43,416 --> 00:50:45,710
‫כמו מתג של אור, ואני יכולה ללחוץ עליו.‬

829
00:50:45,794 --> 00:50:48,213
‫"דולק, כבוי",‬
‫ואני יכולה להדליק או לכבות אותו.‬

830
00:50:49,964 --> 00:50:52,258
‫זה לא שלא אכפת לי, פשוט…‬

831
00:50:52,342 --> 00:50:54,969
‫אין לך שליטה על מה שיקרה, אז…‬

832
00:50:55,970 --> 00:50:57,722
‫את לומדת לחיות יום אחרי יום.‬

833
00:50:58,556 --> 00:51:00,642
‫ככה אני חיה, יום אחרי יום.‬

834
00:51:03,645 --> 00:51:06,356
‫הרציחות האלה היו נטולות היגיון.‬

835
00:51:06,439 --> 00:51:08,650
‫זה החזיר אותי לתיק הראשון‬

836
00:51:08,733 --> 00:51:12,779
‫שבו הבנתי באמת‬
‫כמה רשעים אנשים יכולים להיות.‬

837
00:51:13,446 --> 00:51:16,658
‫זה היה התיק של מייקל מקמורו ב-1997.‬

838
00:51:17,826 --> 00:51:19,202
‫כל כך אכזרי.‬

839
00:51:21,329 --> 00:51:22,831
‫כל כך מוגזם.‬

840
00:51:23,414 --> 00:51:26,417
‫אחת מזירות הפשע‬
‫המטרידות ביותר שראיתי אי פעם,‬

841
00:51:27,210 --> 00:51:28,962
‫וראיתי אלפי זירות.‬

842
00:51:42,392 --> 00:51:46,688
‫הגבנו לקריאה בנוגע לנעדר‬
‫בסנטרל פארק וסט מספר 115.‬

843
00:51:47,814 --> 00:51:49,649
‫זה בניין של אנשים אמידים מאוד.‬

844
00:51:50,400 --> 00:51:54,487
‫ראינו צעירה וצעיר באמבטיה,‬

845
00:51:54,571 --> 00:51:56,739
‫בתוך המים, שוטפים אחד את השני.‬

846
00:51:57,448 --> 00:52:00,702
‫המחזה היה ודאי מביך,‬

847
00:52:01,452 --> 00:52:03,454
‫אבל הוא שם לב שיש שם דם.‬

848
00:52:04,080 --> 00:52:06,666
‫היא אמרה, "יש גופה באגם".‬

849
00:52:06,749 --> 00:52:09,377
‫גופה באגם? באמת? מה הסיכוי?‬

850
00:52:10,253 --> 00:52:12,964
‫גופתו של מייקל מקמורו בן ה-44‬

851
00:52:13,047 --> 00:52:15,967
‫נמשתה מאגם בסנטרל פארק שבניו יורק.‬

852
00:52:16,050 --> 00:52:20,180
‫הקורבן נדקר שלושים פעם,‬
‫גופתו בותרה ומעיו נעקרו.‬

853
00:52:20,263 --> 00:52:24,142
‫למה שמישהו ירצה להרוס אותו ככה?‬

854
00:52:24,225 --> 00:52:26,477
‫למה?‬

855
00:53:10,813 --> 00:53:14,442
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬