1
00:00:07,884 --> 00:00:09,594
‫באי מנהטן‬

2
00:00:09,677 --> 00:00:12,930
‫ישנם שני צוותי בילוש שחוקרי מקרי רצח:‬

3
00:00:13,014 --> 00:00:15,141
‫מנהטן צפון ומנהטן דרום.‬

4
00:00:15,224 --> 00:00:18,436
‫הם חוקרים את מקרי הרצח‬
‫הקשים והאכזריים מכולם.‬

5
00:00:18,519 --> 00:00:21,272
‫אלה הסיפורים שלהם.‬

6
00:00:38,873 --> 00:00:42,794
‫- 7 ביולי, 2009 -‬

7
00:00:42,877 --> 00:00:45,713
‫- רח' רקטור -‬

8
00:00:45,797 --> 00:00:49,842
‫אמא שלי עבדה ברקטור 2 כמנקה.‬

9
00:00:51,052 --> 00:00:55,014
‫היא עבדה מחמש אחרי הצהריים עד 11 בלילה.‬

10
00:00:57,517 --> 00:01:01,145
‫ב-7 ביולי, בסביבות 10:30 בלילה,‬

11
00:01:01,229 --> 00:01:04,357
‫התקשרה אליי חברה שלה מהעבודה, רוזה,‬

12
00:01:04,857 --> 00:01:07,527
‫שרצתה לבדוק אם אמא שלי בבית.‬

13
00:01:07,610 --> 00:01:09,654
‫אמרתי, "מה זאת אומרת? היא לא בבית.‬

14
00:01:09,737 --> 00:01:12,365
‫"היא לא בעבודה? היא אמורה להיות בעבודה".‬

15
00:01:12,448 --> 00:01:13,741
‫והיא אמרה, "לא".‬

16
00:01:14,367 --> 00:01:17,703
‫הן היו אמורות לאכול בסביבות שבע בערב.‬

17
00:01:18,204 --> 00:01:21,874
‫אז היא לא הבינה למה הטלפון שלה מנותק.‬

18
00:01:21,958 --> 00:01:24,460
‫השיחות עברו ישירות לתא הקולי.‬

19
00:01:25,378 --> 00:01:28,131
‫התקשרתי לדודות שלי, לדודים שלי.‬

20
00:01:28,214 --> 00:01:33,553
‫החלטנו להגיע מהר לעבודה שלה‬
‫כדי לבדוק אם נצליח למצוא אותה.‬

21
00:01:36,097 --> 00:01:38,975
‫עבדתי ברקטור 2 כמאבטח בשעות היום.‬

22
00:01:39,851 --> 00:01:42,770
‫אז הלכתי לקומה שהיא עבדה בה.‬

23
00:01:44,021 --> 00:01:48,067
‫קראתי לה בצעקות בכל הבניין, במסדרונות,‬

24
00:01:48,568 --> 00:01:50,278
‫ובאחורי המרתף.‬

25
00:01:51,279 --> 00:01:53,281
‫ניסיתי להקשיב, אולי אשמע משהו.‬

26
00:01:53,364 --> 00:01:54,907
‫אולי היא נפצעה.‬

27
00:01:54,991 --> 00:01:56,826
‫אולי היא הייתה במקום שבו לא שומעים אותה.‬

28
00:01:58,744 --> 00:02:01,747
‫אנשים ראו אותה מגיעה לבניין, כמובן,‬

29
00:02:01,831 --> 00:02:03,166
‫אבל לא ראינו אותה יוצאת.‬

30
00:02:06,169 --> 00:02:09,755
‫דיברנו עם המאבטח שהיה שם באותו רגע,‬

31
00:02:09,839 --> 00:02:14,010
‫והוא אמר שהוא לא ראה‬
‫את אמא שלי יוצאת מהבניין.‬

32
00:02:14,594 --> 00:02:16,679
‫אז התחלנו להתקשר למשטרה.‬

33
00:02:18,014 --> 00:02:19,849
‫היא לא הייתה בשום מקום.‬

34
00:02:23,352 --> 00:02:26,147
‫כל תיק לוקח חתיכה קטנה מהנשמה שלך.‬

35
00:02:28,816 --> 00:02:32,737
‫אפשר לעבוד בעבודה הזאת‬
‫רק אם זה באמת חשוב לך.‬

36
00:02:34,822 --> 00:02:36,824
‫אתה רוצה לגלות את האמת.‬

37
00:02:38,201 --> 00:02:39,744
‫זה מה שבלשים עושים.‬

38
00:02:40,328 --> 00:02:42,705
‫תמיד אהבתי להציץ מאחורי הווילון.‬

39
00:02:42,788 --> 00:02:44,498
‫מה קרה באמת?‬

40
00:02:45,041 --> 00:02:48,711
‫למשפחה חשוב מאוד לדעת מי רצח את אהובם.‬

41
00:02:48,794 --> 00:02:49,837
‫זאת העבודה שלי.‬

42
00:02:50,463 --> 00:02:54,717
‫בניו יורק, משטרת ניו יורק…‬

43
00:02:57,678 --> 00:02:58,888
‫זה הדבר האמיתי.‬

44
00:02:59,639 --> 00:03:03,226
‫- מחלק רצח:‬
‫ניו יורק -‬

45
00:03:13,861 --> 00:03:17,990
‫בכל יום, כשאני נוסע לעבודה ונכנס לעיר,‬

46
00:03:18,074 --> 00:03:19,659
‫ורואים את קו הרקיע,‬

47
00:03:19,742 --> 00:03:22,578
‫אני תמיד אומר לעצמי,‬

48
00:03:23,079 --> 00:03:29,669
‫כאילו, "וואו, אני בלש‬
‫במחלק הרצח במשטרת ניו יורק".‬

49
00:03:31,754 --> 00:03:35,967
‫גדלתי באזור קשוח בסאות' ג'מייקה בקווינס.‬

50
00:03:36,467 --> 00:03:37,802
‫היו שם סמים.‬

51
00:03:37,885 --> 00:03:40,680
‫הייתה שם זנות. היו שם כנופיות.‬

52
00:03:41,305 --> 00:03:44,267
‫ובסוף נאלצתי לקבל החלטה,‬

53
00:03:44,350 --> 00:03:48,145
‫ובחרתי בהשכלה על פני הרחוב,‬

54
00:03:48,229 --> 00:03:50,231
‫והפכתי לשוטר.‬

55
00:03:54,151 --> 00:03:56,737
‫- 8 ביולי, 2009‬
‫ארידניה נעדרת מזה עשר שעות -‬

56
00:03:56,821 --> 00:04:02,451
‫ב-8 ביולי, 2009,‬
‫הגענו לעבודה בשמונה בבוקר.‬

57
00:04:02,535 --> 00:04:06,330
‫הטלפונים מצלצלים בטירוף.‬
‫מתקשרים אלינו מתחנה 1.‬

58
00:04:06,414 --> 00:04:08,499
‫מתקשרים אלינו ממטה המשטרה.‬

59
00:04:08,582 --> 00:04:11,836
‫מתקשרים אלינו מהמשרד של מפקד הבילוש.‬

60
00:04:11,919 --> 00:04:13,629
‫כולם מדברים‬

61
00:04:13,713 --> 00:04:18,801
‫על מנקה שנעדרת מהרובע הפיננסי.‬

62
00:04:19,302 --> 00:04:21,053
‫- רקטור 2 -‬

63
00:04:21,137 --> 00:04:23,264
‫אני חושב שהציבור מרוכז‬

64
00:04:23,347 --> 00:04:28,019
‫במה שקורה בבורסה בשעות האלה.‬

65
00:04:28,102 --> 00:04:31,188
‫במה שקורה שם, ובקצב המהיר,‬

66
00:04:31,272 --> 00:04:34,525
‫בהון הגדול שעובר מיד ליד, כאלה דברים.‬

67
00:04:34,608 --> 00:04:39,113
‫זה החלק הסקסי של זה,‬
‫אבל יש גם עובדים מאחורי הקלעים.‬

68
00:04:39,196 --> 00:04:43,951
‫אחרי שעובדי הצווארון הלבן‬
‫הולכים הביתה, מגיעים האנשים שמנקים.‬

69
00:04:44,035 --> 00:04:47,288
‫יש אנשים שמנקים את הרצפה,‬
‫אנשים שמבצעים תיקונים,‬

70
00:04:47,371 --> 00:04:53,085
‫אנשים שיש להם משפחות,‬
‫שעובדים קשה כדי להתפרנס.‬

71
00:04:54,045 --> 00:04:56,881
‫בלשים הגיעו לרקטור 2.‬

72
00:04:56,964 --> 00:05:00,718
‫בהתחלה לא היה לנו שום מידע.‬

73
00:05:00,801 --> 00:05:05,264
‫ידענו רק שיש מישהי שלא חזרה הביתה.‬

74
00:05:08,684 --> 00:05:12,563
‫מחוץ לבניין, אחד מהבוסים אסף את כולם,‬

75
00:05:12,646 --> 00:05:15,566
‫ונתן לנו תקציר של מה שקרה.‬

76
00:05:15,649 --> 00:05:21,906
‫אז גילינו שהנעדרת נקראת ארידניה.‬

77
00:05:22,865 --> 00:05:24,784
‫היא בת 46.‬

78
00:05:25,493 --> 00:05:28,329
‫היא עבדה מחמש עד 11.‬

79
00:05:28,412 --> 00:05:32,291
‫ובשלב כלשהו, במהלך המשמרת, היא נעלמה.‬

80
00:05:32,375 --> 00:05:35,127
‫- רחוב רקטור -‬

81
00:05:35,211 --> 00:05:39,840
‫אחד הדברים שמשכו‬
‫את תשומת לבי כשהגעתי לבניין‬

82
00:05:39,924 --> 00:05:43,260
‫היה שהמשפחה של הגברת הייתה למטה,‬

83
00:05:43,844 --> 00:05:49,016
‫תוך שעות מהרגע שבו הקשר איתה נותק.‬

84
00:05:50,559 --> 00:05:56,232
‫לא רואים את זה הרבה בניו יורק.‬
‫ראינו שהם קרובים מאוד.‬

85
00:05:57,358 --> 00:05:59,819
‫אחותי מבוגרת ממני ב-17 שנים.‬

86
00:06:00,403 --> 00:06:03,739
‫היא תמיד גילתה אחריות ועזרה לטפל בי.‬

87
00:06:04,615 --> 00:06:07,451
‫היא הייתה אחות מצוינת ואמא מצוינת.‬

88
00:06:08,285 --> 00:06:10,871
‫אין סיכוי שהיא הייתה‬
‫עוזבת את המשפחה. זה בלתי אפשרי.‬

89
00:06:13,499 --> 00:06:15,751
‫הקרובים שלה טענו שאחרי שהיא סיימה לעבוד‬

90
00:06:15,835 --> 00:06:17,336
‫היא הייתה חוזרת מיד הביתה.‬

91
00:06:17,420 --> 00:06:19,922
‫זה היה מאוד יוצא דופן‬

92
00:06:20,005 --> 00:06:22,967
‫שהיא תלך מהעבודה בלי להודיע לאף אחד,‬

93
00:06:23,050 --> 00:06:24,635
‫ובפרט לחברתה לעבודה.‬

94
00:06:25,219 --> 00:06:27,513
‫כל אלה היו דגלים אדומים בעינינו.‬

95
00:06:29,640 --> 00:06:33,394
‫מאוד לא התאים לה פשוט להיעלם ככה.‬

96
00:06:35,479 --> 00:06:37,356
‫לא לענות לטלפון.‬

97
00:06:38,357 --> 00:06:40,276
‫דאגתי מאוד.‬

98
00:06:42,653 --> 00:06:47,533
‫עבדתי שם כבר שנה וחצי,‬
‫ואחותי עבדה שם בערך שישה חודשים.‬

99
00:06:48,451 --> 00:06:50,244
‫אני מכיר את הבניין טוב מאוד.‬

100
00:06:50,327 --> 00:06:54,832
‫באותו ערב, כשהיא נעלמה,‬
‫סרקנו את כל הבניין,‬

101
00:06:54,915 --> 00:06:56,417
‫קומה אחרי קומה.‬

102
00:06:56,917 --> 00:06:58,878
‫אפילו ירדתי למרתף‬

103
00:06:59,712 --> 00:07:03,090
‫וחיפשתי, קראתי לה…‬

104
00:07:05,259 --> 00:07:06,927
‫אבל היה שם שקט מאוד.‬

105
00:07:10,139 --> 00:07:14,059
‫- ארידניה נעדרת מזה 12 שעות -‬

106
00:07:16,353 --> 00:07:19,398
‫המיקום שבו היא נעלמה‬

107
00:07:19,482 --> 00:07:22,902
‫היה בלב הרובע הפיננסי.‬

108
00:07:22,985 --> 00:07:26,113
‫באופן טבעי, המשטרה‬
‫התייחסה לזה בשיא הרצינות.‬

109
00:07:26,197 --> 00:07:28,991
‫כל מקרה בשטח של מנהטן דרום,‬

110
00:07:29,074 --> 00:07:31,577
‫כל מה שקורה דרומית לרחוב 59,‬

111
00:07:31,660 --> 00:07:34,246
‫נראה תמיד מוגבר.‬

112
00:07:34,872 --> 00:07:38,167
‫ידעתי בוודאות‬
‫שזה יקבל הרבה תשומת לב תקשורתית.‬

113
00:07:38,250 --> 00:07:42,254
‫חברותיה לעבודה מספרות‬
‫שהיא תמיד אוכלת איתן במהלך המשמרת,‬

114
00:07:42,338 --> 00:07:44,965
‫אבל הן ראו אותה לאחרונה‬
‫בסביבות השעה שמונה,‬

115
00:07:45,049 --> 00:07:46,967
‫ומאז היא לא נראתה.‬

116
00:07:47,718 --> 00:07:50,304
‫בעצם צריך לבצע חיפוש בכל קומה,‬

117
00:07:50,387 --> 00:07:52,765
‫והיה צריך לפנות את הבניין.‬

118
00:07:52,848 --> 00:07:54,725
‫אז כולם, כל העובדים,‬

119
00:07:54,808 --> 00:07:58,812
‫לובשי החליפות, המנקים, מפעילי המעליות,‬

120
00:07:58,896 --> 00:08:02,024
‫כל מי שהיה שם היה חייב לצאת מהבניין‬

121
00:08:02,107 --> 00:08:04,109
‫בזמן שהחיפוש התבצע.‬

122
00:08:04,193 --> 00:08:06,654
‫יכול להיות שיש גופה בבניין,‬
‫ואנחנו לא יודעים.‬

123
00:08:06,737 --> 00:08:08,197
‫זה קצת מפחיד.‬

124
00:08:08,280 --> 00:08:12,409
‫אחד מהדברים שהפכו את המיקום,‬
‫רחוב רקטור מס' 2,‬

125
00:08:12,493 --> 00:08:17,498
‫לייחודי כל כך במקרה של נעדרת‬

126
00:08:17,581 --> 00:08:22,545
‫היה העובדה שמדובר במעין סביבה נפרדת.‬

127
00:08:22,628 --> 00:08:26,465
‫יש רק כמה דרכים מסוימות לצאת,‬
‫דרכים מסוימות להיכנס,‬

128
00:08:26,549 --> 00:08:28,634
‫ומשם אפשר רק לעלות למעלה.‬

129
00:08:30,344 --> 00:08:34,056
‫זאת בהחלט משימה מרתיעה לחפש בבניין הזה‬

130
00:08:34,139 --> 00:08:39,353
‫אחרי מישהו או משהו, כי יש בו 26 קומות.‬

131
00:08:42,022 --> 00:08:43,899
‫כולם גויסו למשימה.‬

132
00:08:44,525 --> 00:08:47,152
‫בלשים הוזעקו ממרחבים אחרים כדי לעזור.‬

133
00:08:47,236 --> 00:08:50,030
‫לא רק בלשי מחלק הרצח ממחלק הבילוש בתחנה 1,‬

134
00:08:50,114 --> 00:08:53,117
‫היו שם בלשים ממידטאון דרום ומידטאון צפון.‬

135
00:08:53,617 --> 00:08:55,286
‫כולם היו מעורבים.‬

136
00:08:55,369 --> 00:08:58,497
‫בנוסף, היו גם מסוקים באוויר.‬

137
00:09:00,916 --> 00:09:05,004
‫הייתה סריקה מקיפה‬
‫של כל הבניין, מלמעלה עד למטה,‬

138
00:09:05,087 --> 00:09:06,422
‫בכל פינה.‬

139
00:09:06,505 --> 00:09:12,469
‫כשפתחנו את הלוקר שלה,‬
‫גילינו שהתיק שלה עדיין היה שם.‬

140
00:09:14,430 --> 00:09:19,059
‫היו לי אמא וארבע אחיות,‬
‫והן לא היו הולכות לשום מקום בלי התיק שלהן.‬

141
00:09:19,935 --> 00:09:22,271
‫זה ממש איבר.‬

142
00:09:22,354 --> 00:09:25,274
‫אין ספק שזה הדליק פעמוני אזעקה.‬

143
00:09:27,359 --> 00:09:32,531
‫ואז מצאנו את העגלה שלה‬
‫וסיכת שיער שלה בקומה השמינית.‬

144
00:09:34,241 --> 00:09:37,286
‫למה היא הייתה על הרצפה?‬

145
00:09:38,037 --> 00:09:39,872
‫היה שם מאבק?‬

146
00:09:39,955 --> 00:09:43,667
‫אולי היה שם סוג של תקיפה מינית,‬

147
00:09:43,751 --> 00:09:45,669
‫ומישהו חטף אותה.‬

148
00:09:45,753 --> 00:09:47,755
‫- משטרה, אין מעבר -‬

149
00:09:47,838 --> 00:09:49,465
‫אנחנו צריכים לדבר עם אנשים.‬

150
00:09:49,548 --> 00:09:53,844
‫אנחנו צריכים לדעת‬
‫מי העובדים שעבדו עבור הבניין עצמו.‬

151
00:09:53,927 --> 00:09:57,139
‫מי היה שם בזמן המשמרת של ארידניה.‬

152
00:09:58,432 --> 00:10:00,601
‫האנשים שעבדו בבניין באותו זמן,‬

153
00:10:00,684 --> 00:10:05,147
‫הייתי מתאר את כולם כעדים‬

154
00:10:05,230 --> 00:10:07,691
‫או כחשודים במעורבות, אם תרצו.‬

155
00:10:08,651 --> 00:10:10,986
‫הרבה דברים שונים עברו לנו בראש,‬

156
00:10:11,070 --> 00:10:13,697
‫אבל ידענו שהזמן קצר.‬

157
00:10:13,781 --> 00:10:17,743
‫ככל שייקח לנו יותר זמן למצוא אותה,‬
‫כך סביר פחות שהיא תהיה בחיים.‬

158
00:10:17,826 --> 00:10:21,538
‫- ארידניה נעדרת מזה 14 שעות -‬

159
00:10:22,831 --> 00:10:25,959
‫ידענו שאם היא הייתה יוצאת מהבניין,‬

160
00:10:26,043 --> 00:10:30,297
‫היא הייתה מצולמת‬
‫באחת מהמצלמות הרבות שהיו בכניסות.‬

161
00:10:31,548 --> 00:10:35,678
‫היו בבניין 32 מצלמות.‬

162
00:10:35,761 --> 00:10:39,264
‫אז 32 מצלמות וסרטונים‬
‫של שמונה שעות שאתה רוצה לבחון,‬

163
00:10:39,348 --> 00:10:43,602
‫שאתה רוצה לצפות בהם, זאת משימה ממש מייגעת.‬

164
00:10:44,937 --> 00:10:47,523
‫אז שלחנו את האיש הכי טוב שלנו.‬

165
00:10:49,441 --> 00:10:52,444
‫בראיין מקלאוד, הידוע בכינוי "אל הווידאו".‬

166
00:10:53,237 --> 00:10:55,197
‫הוא בלש נהדר.‬

167
00:10:55,280 --> 00:11:00,077
‫בראיין הוא בחור מוזר מאוד.‬

168
00:11:00,160 --> 00:11:01,620
‫זה תפקיד חשוב.‬

169
00:11:02,121 --> 00:11:05,249
‫לא כולם יכולים לבצע אותו,‬
‫ולא כולם יכולים להתמודד איתו.‬

170
00:11:05,332 --> 00:11:08,711
‫אני הולך למחוץ את הזבוב הזה, תאמינו לי.‬

171
00:11:12,047 --> 00:11:13,048
‫בראיין אדם רציני.‬

172
00:11:13,132 --> 00:11:16,802
‫כשהוא מתרכז, הוא אוהב לשים אוזניות,‬

173
00:11:16,885 --> 00:11:19,096
‫והוא מקשיב למוזיקת הבי-מטאל.‬

174
00:11:21,056 --> 00:11:21,974
‫מטאליסט?‬

175
00:11:22,057 --> 00:11:24,893
‫כשהייתי צעיר הייתה לי תספורת מאלט, אז…‬

176
00:11:27,104 --> 00:11:30,357
‫אני תמיד שומע הבי-מטאל בעבודה כל היום.‬

177
00:11:32,401 --> 00:11:35,612
‫יש מספיק לו סבלנות וחריצות‬

178
00:11:35,696 --> 00:11:39,658
‫כדי להישאר שם ולבהות במסך במשך שעות.‬

179
00:11:40,784 --> 00:11:43,036
‫הוא ידע שאם היא הייתה יוצאת מהבניין,‬

180
00:11:43,120 --> 00:11:47,541
‫הוא היה מוצא אותה,‬
‫או כל דבר אחר שנראה חשוד.‬

181
00:11:48,584 --> 00:11:50,169
‫אתה לא רוצה לפספס משהו.‬

182
00:11:50,252 --> 00:11:52,504
‫צריך רק פריים אחד כדי לפספס משהו.‬

183
00:11:55,507 --> 00:11:56,383
‫תפסתי אותו.‬

184
00:11:56,884 --> 00:12:00,971
‫- רקטור 2 -‬

185
00:12:01,722 --> 00:12:03,348
‫זה משעמם.‬

186
00:12:03,432 --> 00:12:05,142
‫זה גוזל זמן.‬

187
00:12:06,518 --> 00:12:08,270
‫זה מאמץ את העיניים.‬

188
00:12:08,979 --> 00:12:11,106
‫אבל הייתה לי מספיק סבלנות.‬

189
00:12:14,193 --> 00:12:16,737
‫ראו את ארידניה נכנסת למעלית‬

190
00:12:16,820 --> 00:12:19,448
‫כדי להגיע לקומות העליונות‬
‫ולהתחיל את המשמרת.‬

191
00:12:20,199 --> 00:12:24,578
‫נדמה לי שזה בערך ב-5:12 אחרי הצהריים.‬

192
00:12:25,078 --> 00:12:27,831
‫אבל לא ראו אותה יותר.‬
‫היא לא נראתה יותר במצלמות.‬

193
00:12:27,915 --> 00:12:31,293
‫היא לא נראתה יוצאת מהמעלית בשום שלב.‬

194
00:12:31,376 --> 00:12:33,587
‫והיא לא נראתה יוצאת מהבניין.‬

195
00:12:35,964 --> 00:12:37,132
‫איפה היא?‬

196
00:12:37,216 --> 00:12:40,844
‫- ארידניה נעדרת מזה 19 שעות -‬

197
00:12:40,928 --> 00:12:44,014
‫כדי להבין אותה יותר טוב,‬

198
00:12:44,097 --> 00:12:47,601
‫עושים בדיקת רקע מקיפה,‬
‫מבררים על מערכות יחסים,‬

199
00:12:47,684 --> 00:12:50,145
‫אם היו להם בעיות כלכליות,‬

200
00:12:50,229 --> 00:12:53,315
‫כל דבר שאפשר לגלות לגבי הקורבן.‬

201
00:12:53,398 --> 00:12:54,691
‫- ארידניה רודריגז -‬

202
00:12:54,775 --> 00:13:00,072
‫שמענו מהמשפחה‬
‫שארידניה היא מהרפובליקה הדומיניקנית.‬

203
00:13:00,155 --> 00:13:02,950
‫אמא שלי נולדה בסנטו דומינגו‬

204
00:13:03,742 --> 00:13:07,287
‫והגיעה לארצות הברית ב-1973.‬

205
00:13:08,080 --> 00:13:12,167
‫היא התחתנה עם אבא שלי, חרונימו פיגרואה,‬

206
00:13:12,835 --> 00:13:15,128
‫וילדה שלושה ילדים.‬

207
00:13:15,963 --> 00:13:21,218
‫בעצם היא הפסיקה ללמוד כדי לטפל בנו.‬

208
00:13:23,220 --> 00:13:24,972
‫היא בעצמה הייתה ראשת משפחה.‬

209
00:13:25,055 --> 00:13:28,350
‫לבישול שלה לא היו מתחרים.‬

210
00:13:28,976 --> 00:13:33,230
‫תמיד חיכיתי לאוכל שלה‬
‫בחג ההודיה, בראש השנה ובחג המולד.‬

211
00:13:34,022 --> 00:13:37,401
‫לא משנה מה,‬
‫היא תמיד רצתה שהמשפחה תהיה ביחד.‬

212
00:13:39,027 --> 00:13:41,655
‫זה הזכיר לי אמא שלי.‬

213
00:13:41,738 --> 00:13:45,826
‫גם היא הייתה מהגרת, מפנמה,‬

214
00:13:45,909 --> 00:13:49,204
‫ומצאה עבודות קטנות עד שהיא התבססה,‬

215
00:13:49,288 --> 00:13:53,876
‫כדי לפרנס את המשפחה‬
‫ולדאוג שלכולנו יש את כל מה שאנחנו צריכים.‬

216
00:13:55,252 --> 00:13:58,630
‫אני יכול לדמיין שמשהו היה קורה לאמא שלי‬

217
00:13:58,714 --> 00:14:01,300
‫ואיך הייתי נאלץ להתמודד עם זה.‬

218
00:14:01,383 --> 00:14:03,677
‫זה הפך את התיק לאישי מאוד.‬

219
00:14:05,721 --> 00:14:07,389
‫לא חשבתי כמו שצריך.‬

220
00:14:08,974 --> 00:14:11,476
‫באותו רגע הייתי מדוכאת, הייתי בפניקה.‬

221
00:14:11,560 --> 00:14:15,230
‫התפללתי שאמא שלי תיכנס הביתה בעוד רגע.‬

222
00:14:20,152 --> 00:14:23,572
‫גילינו שארידניה הייתה גרושה,‬

223
00:14:23,655 --> 00:14:26,783
‫ואחר כך התחברה מחדש עם בעלה לשעבר.‬

224
00:14:27,910 --> 00:14:29,870
‫אז דיברנו עם המשפחה שלה.‬

225
00:14:30,996 --> 00:14:34,374
‫הוא לא היה ברקטור 2.‬

226
00:14:34,458 --> 00:14:37,544
‫עמוק בלב חשבתי לעצמי, "למה הוא לא פה‬

227
00:14:37,628 --> 00:14:40,964
‫"אם כל הבנות פה והאח פה?"‬

228
00:14:41,048 --> 00:14:43,258
‫הוא היה החשוד הראשון שלנו,‬

229
00:14:43,842 --> 00:14:47,471
‫והיינו צריכים לתשאל אותו‬
‫ולברר מה הוא יודע.‬

230
00:14:49,598 --> 00:14:54,937
‫חוץ מהבעל, המשפחה סיפרה שכמה ימים קודם לכן‬

231
00:14:55,020 --> 00:14:57,105
‫ארידניה…‬

232
00:14:57,189 --> 00:15:02,653
‫היא חשבה שמישהו שעובד בבניין עוקב אחריה.‬

233
00:15:04,655 --> 00:15:07,282
‫אחותי אמרה שהיו לה תחושות לא טובות.‬

234
00:15:07,366 --> 00:15:09,326
‫היא הזכירה מישהו שהסתכל עליה,‬

235
00:15:10,035 --> 00:15:13,497
‫כשהיא עלתה במעלית לקומות שהיא צריכה לנקות.‬

236
00:15:14,247 --> 00:15:17,793
‫הכתבת באה לבית שלנו כדי לראיין אותנו.‬

237
00:15:17,876 --> 00:15:19,002
‫- מבזק חדשות -‬

238
00:15:19,086 --> 00:15:22,381
‫הילדות אומרות שאמא שלהן‬
‫הייתה לחוצה בגלל גבר‬

239
00:15:22,464 --> 00:15:25,926
‫שגם הוא עבד בבניין המשרדים ברחוב רקטור,‬

240
00:15:26,009 --> 00:15:28,261
‫והיא האמינה שהוא עוקב אחריה.‬

241
00:15:28,345 --> 00:15:31,056
‫הוא היה מסתכל עליה מוזר, והיא הייתה בלחץ.‬

242
00:15:31,139 --> 00:15:31,974
‫- יניריס בגיל 15 -‬

243
00:15:32,057 --> 00:15:34,393
‫הוא היה נועץ בה מבטים כשהיא הייתה מנקה.‬

244
00:15:34,476 --> 00:15:37,896
‫היא אמרה שמישהו מפחיד אותה ועוקב אחריה.‬

245
00:15:39,189 --> 00:15:41,233
‫הוא עשה את זה שתי פעמים,‬

246
00:15:41,858 --> 00:15:44,736
‫אבל הבת של ארידניה סיפרה לנו‬

247
00:15:44,820 --> 00:15:48,031
‫שכמה ימים לפני שהיא נעלמה,‬

248
00:15:48,115 --> 00:15:50,450
‫הוא ניסה לדבר איתה שוב.‬

249
00:15:50,534 --> 00:15:53,954
‫המצב הזה הפחיד את המשפחה, כמובן.‬

250
00:15:54,037 --> 00:15:58,166
‫היא הייתה כל כך נסערת ומודאגת בגלל המצב,‬

251
00:15:58,250 --> 00:15:59,793
‫שהיא סיפרה עליו למשפחה שלה.‬

252
00:15:59,876 --> 00:16:02,879
‫אמרתי לה שתיתן לי‬
‫לנסות למצוא לה עבודה אחרת.‬

253
00:16:02,963 --> 00:16:04,548
‫והיא אמרה, "בסדר".‬

254
00:16:04,631 --> 00:16:07,718
‫אם זה לא יסתדר תוך שבוע, היא תעזוב.‬

255
00:16:10,846 --> 00:16:15,142
‫היא הייתה מוכנה להתפטר‬
‫בגלל זה, כי היא הרגישה לא מוגנת.‬

256
00:16:15,225 --> 00:16:18,103
‫והעובדה שזה קרה כמה פעמים…‬

257
00:16:18,687 --> 00:16:21,231
‫האם הוא יתקוף אותה? האם הוא יחטוף אותה?‬

258
00:16:21,982 --> 00:16:24,109
‫עד כמה הוא מוכן להרחיק לכת?‬

259
00:16:24,192 --> 00:16:28,280
‫היא ידעה שהסטוקר מכיר את הבניין‬

260
00:16:28,363 --> 00:16:30,907
‫ואת הכניסות והיציאות מהבניין.‬

261
00:16:30,991 --> 00:16:33,785
‫זה מישהו שהיה שם כל יום,‬

262
00:16:33,869 --> 00:16:37,080
‫וידע לאן אנשים הולכים ומתי,‬

263
00:16:37,164 --> 00:16:40,042
‫באיזו שעה הבניין נסגר, באיזו שעה הוא נפתח,‬

264
00:16:40,125 --> 00:16:42,419
‫מי היה איפה ומתי.‬

265
00:16:43,628 --> 00:16:45,047
‫היה חשוב מאוד‬

266
00:16:45,130 --> 00:16:47,924
‫לזהות אותו במהירות האפשרית.‬

267
00:16:49,593 --> 00:16:52,512
‫בזמן שחיפשנו אותו, נשלחו בלשים‬

268
00:16:52,596 --> 00:16:57,642
‫לתשאל את בעלה של ארידניה‬
‫ולוודא איפה הוא היה.‬

269
00:16:59,394 --> 00:17:03,940
‫הוא סיפר שהוא עבד באותו ערב עד שמונה,‬

270
00:17:04,024 --> 00:17:06,818
‫ואז הוא חזר הביתה, לדירה שלהם.‬

271
00:17:06,902 --> 00:17:11,281
‫הוא היה היחיד שנשאר בבית‬
‫כדי לראות אם היא תחזור הביתה.‬

272
00:17:12,282 --> 00:17:16,453
‫הבלשים גילו בוודאות איפה הוא היה,‬
‫ושללו את החשדות נגדו.‬

273
00:17:17,370 --> 00:17:19,206
‫בשלב הזה היינו בטוחים‬

274
00:17:19,289 --> 00:17:23,919
‫שלא היה לו קשר להיעלמותה של ארידניה.‬

275
00:17:26,046 --> 00:17:29,674
‫בינתיים הצלחנו ליצור קשר עם הסטוקר.‬

276
00:17:30,175 --> 00:17:33,678
‫הבאנו אותו ליחידה‬
‫והכנסנו אותו לחדר החקירות.‬

277
00:17:33,762 --> 00:17:38,016
‫הוא טען שהוא שיחק פינג-פונג עם חברים,‬

278
00:17:38,100 --> 00:17:40,644
‫באותו ערב, כשארידניה הייתה בעבודה.‬

279
00:17:40,727 --> 00:17:45,273
‫כל האנשים שהשתתפו, לטענתו, באירוע הזה,‬

280
00:17:45,357 --> 00:17:49,736
‫שהיו איתו, נחקרו גם כן, ביסודיות ובפירוט.‬

281
00:17:49,820 --> 00:17:54,074
‫הם הצליחו לשלול כל חשד שהיה נגדו.‬

282
00:17:56,660 --> 00:17:59,704
‫- ה-9 ביולי, 2009‬
‫ארידניה נעדרת מזה יומיים -‬

283
00:17:59,788 --> 00:18:03,792
‫היינו צריכים להגביר‬
‫את המאמץ לנסות לאתר את ארידניה,‬

284
00:18:03,875 --> 00:18:06,294
‫מאמץ קפדני עם יחידת הכלבנים.‬

285
00:18:06,795 --> 00:18:09,798
‫כולם יודעים שכשמביאים כלבים,‬

286
00:18:09,881 --> 00:18:11,842
‫אם יש שם משהו, הם ימצאו אותו.‬

287
00:18:12,425 --> 00:18:15,595
‫כשהכלבים הגיעו לקומה ה-14,‬

288
00:18:15,679 --> 00:18:18,723
‫הם קלטו ריח בשני מקומות בחדר השירות,‬

289
00:18:18,807 --> 00:18:23,311
‫שם נמצאות מערכות המיזוג והחימום של הקומה.‬

290
00:18:24,729 --> 00:18:26,439
‫היו שם אנשים משירותי החירום,‬

291
00:18:26,523 --> 00:18:30,402
‫כל מי שאפשר לדמיין התמקד באותה קומה.‬

292
00:18:31,319 --> 00:18:34,781
‫חיכינו להודעה שהם מצאו משהו,‬

293
00:18:34,865 --> 00:18:36,241
‫משהו שנוכל להשתמש בו,‬

294
00:18:36,324 --> 00:18:39,369
‫משהו שיספר לנו יותר ממה שכבר ידענו.‬

295
00:18:40,912 --> 00:18:44,124
‫הזיהוי של הכלבים היה מוטעה.‬

296
00:18:46,960 --> 00:18:48,295
‫זה מתסכל מאוד.‬

297
00:18:48,378 --> 00:18:52,048
‫ואתה מרחם על המשפחה, כי אתה יודע שהם פשוט…‬

298
00:18:52,132 --> 00:18:55,385
‫כל יום שחולף, כל שעה שחולפת,‬

299
00:18:55,468 --> 00:18:57,888
‫גם התקווה שלהם הולכת וקטנה.‬

300
00:19:00,932 --> 00:19:03,310
‫עם כל שנייה שעברה, עם כל דקה,‬

301
00:19:03,894 --> 00:19:07,522
‫הרגשות של בני המשפחה גברו עליהם.‬

302
00:19:07,606 --> 00:19:11,109
‫כולם פחדו. אף אחד לא אכל.‬

303
00:19:12,736 --> 00:19:13,570
‫כאילו…‬

304
00:19:14,154 --> 00:19:15,697
‫כולם פחדו מהגרוע מכול.‬

305
00:19:15,780 --> 00:19:17,490
‫- תחנה 1 -‬

306
00:19:23,788 --> 00:19:27,834
‫היו המון מצלמות, מאות שעות של סרטונים.‬

307
00:19:28,501 --> 00:19:30,045
‫השקעתי שעות של עבודה‬

308
00:19:30,128 --> 00:19:33,673
‫בצפייה בסרטוני האבטחה שוב ושוב,‬

309
00:19:33,757 --> 00:19:37,302
‫כדי לוודא לגמרי שלא פספסנו שום דבר.‬

310
00:19:37,385 --> 00:19:40,555
‫חיפשתי ראיות, כל דבר חשוד.‬

311
00:19:41,139 --> 00:19:44,809
‫והאדם היחיד שהיה…‬

312
00:19:44,893 --> 00:19:48,355
‫שההתנהגות שלו הייתה‬
‫קצת מוזרה היה איש התחזוקה.‬

313
00:19:51,650 --> 00:19:55,904
‫ראו אותו עובד במעלית המטענים.‬
‫אחר כך ראו אותו עובד במרתף.‬

314
00:19:56,488 --> 00:19:59,282
‫ראו אותו הלך לחדר התחזוקה שלו,‬

315
00:19:59,366 --> 00:20:01,952
‫שם גם נמצא הלוקר שלו.‬

316
00:20:02,452 --> 00:20:06,206
‫עקבתי אחרי כל המצלמות שהוא נראה בהן‬

317
00:20:06,289 --> 00:20:08,083
‫בזמן שהוא היה בבניין.‬

318
00:20:08,166 --> 00:20:12,754
‫ואז הוא נעלם לכמה וכמה דקות.‬

319
00:20:13,880 --> 00:20:16,967
‫אולי 45 דקות או משהו כזה.‬

320
00:20:17,050 --> 00:20:19,844
‫ואז פתאום, קצת אחרי שמונה,‬

321
00:20:19,928 --> 00:20:21,888
‫הוא נראה במרתף.‬

322
00:20:22,681 --> 00:20:26,017
‫אבל לא ראו אותו במצלמה מגיע מהמעליות,‬

323
00:20:26,101 --> 00:20:29,062
‫לא במרתף ולא בלובי.‬

324
00:20:29,145 --> 00:20:31,982
‫הוא היה יכול להגיע לשם רק מחדר המדרגות.‬

325
00:20:35,819 --> 00:20:40,365
‫ההתנהגות שצולמה במצלמה‬
‫הייתה כאילו, "המממ, מה הולך פה?"‬

326
00:20:40,949 --> 00:20:44,202
‫חשדנו מאוד במה שהלך שם.‬

327
00:20:44,286 --> 00:20:46,830
‫הרגשנו צורך להביא אותו לחקירה.‬

328
00:20:46,913 --> 00:20:52,043
‫אין ספק שהוא היה חשוד‬
‫בכל הנוגע למקום הימצאה של ארידניה.‬

329
00:20:52,127 --> 00:20:54,087
‫האדם הזה נקרא ג'וזף פבון.‬

330
00:20:54,170 --> 00:20:55,463
‫- ג'וזף פבון -‬

331
00:20:55,547 --> 00:20:59,217
‫התקשרתי אליו, והוא אמר שהוא ידבר איתנו.‬

332
00:20:59,301 --> 00:21:02,220
‫אז רציתי לחזור לתחנה,‬

333
00:21:02,304 --> 00:21:04,556
‫כדי שנהיה בסביבה מבוקרת יותר.‬

334
00:21:09,436 --> 00:21:11,604
‫כשג'וזף פבון הגיע,‬

335
00:21:11,688 --> 00:21:14,607
‫הוא אמר שהוא עבד במעלית המטענים,‬

336
00:21:14,691 --> 00:21:16,943
‫ושהוא לקח את המנקות‬

337
00:21:17,027 --> 00:21:20,780
‫והוריד אותן בקומות שהן היו אמורות לנקות.‬

338
00:21:20,864 --> 00:21:24,909
‫הוא הסביר שהוא הוריד אותה בקומה השמינית…‬

339
00:21:27,454 --> 00:21:31,082
‫שם מצאו את עגלת הניקוי שלה‬
‫ואת סיכת השיער שלה.‬

340
00:21:31,583 --> 00:21:33,543
‫זאת הייתה הפעם האחרונה שהוא ראה אותה.‬

341
00:21:37,547 --> 00:21:38,381
‫זה היה ביולי.‬

342
00:21:38,465 --> 00:21:42,427
‫היה אפשר להזיע באיגלו מרוב שהיה חם.‬

343
00:21:42,510 --> 00:21:45,638
‫אני חייב ללבוש חליפה‬
‫כי אני בלש במשטרת ניו יורק.‬

344
00:21:45,722 --> 00:21:50,602
‫אם הייתי יכול ללכת עם כפכפים ובגד ים…‬

345
00:21:51,936 --> 00:21:52,771
‫הייתי הולך על זה.‬

346
00:21:53,605 --> 00:21:59,194
‫אבל הוא לבש‬
‫חולצה תרמית ארוכה ומעליה טי-שירט.‬

347
00:21:59,277 --> 00:22:03,490
‫חשבתי לעצמי, "הבחור הזה משוגע.‬

348
00:22:03,573 --> 00:22:06,993
‫"הוא לבוש לקרב כדורי שלג, ועכשיו יולי".‬

349
00:22:07,077 --> 00:22:10,914
‫זה הטריד אותי‬
‫לכל אורך הזמן שבו דיברתי איתו.‬

350
00:22:10,997 --> 00:22:14,417
‫ואז אמרתי לו, "תוריד את החולצה".‬
‫הכרחנו אותו להוריד אותה.‬

351
00:22:17,253 --> 00:22:19,297
‫היו לו שריטות על אחורי הכתפיים,‬

352
00:22:19,381 --> 00:22:21,466
‫על הצוואר ועל חלקים אחרים בגוף העליון.‬

353
00:22:21,549 --> 00:22:24,511
‫שאלתי אותו, "אתה יכול להסביר את זה?"‬

354
00:22:24,594 --> 00:22:29,099
‫והוא אמר שביום שלישי בערב,‬
‫כשארידניה נעלמה,‬

355
00:22:29,182 --> 00:22:32,519
‫הוא היה מופקד על הפעלת מעלית המטענים‬

356
00:22:32,602 --> 00:22:34,854
‫כדי לקחת צוות בנאים למעלה ולמטה.‬

357
00:22:35,355 --> 00:22:40,610
‫הוא טען שהוא עזר להם‬
‫לפרוק עגלות עם ברזל בניין וקרשים.‬

358
00:22:40,693 --> 00:22:45,365
‫אז אמרתי לו,‬
‫"אתה חבר באיגוד עובדים, נכון?"‬

359
00:22:45,448 --> 00:22:46,533
‫והוא אמר, "כן".‬

360
00:22:46,616 --> 00:22:49,869
‫למיטב ידיעתי, ואני ממשפחה ש…‬

361
00:22:49,953 --> 00:22:52,080
‫של עובדים מאוגדים, אנשים מכל מיני איגודים,‬

362
00:22:52,163 --> 00:22:57,502
‫וידעתי שאם נתנו לך עבודה,‬
‫ואתה עושה משהו אחר, אתה מסתבך.‬

363
00:22:57,585 --> 00:23:02,465
‫אתה לא נוגע בשום דבר‬
‫חוץ מהידית או הכפתור במעלית.‬

364
00:23:03,049 --> 00:23:06,761
‫שאלתי, "ועזרת להם להעמיס ולפרוק עגלות?"‬

365
00:23:06,845 --> 00:23:11,349
‫בעיניי, זה היה בלתי נתפס.‬
‫לא האמנתי בזה אפילו לשנייה.‬

366
00:23:13,601 --> 00:23:15,145
‫ניסיתי להפציר בו,‬

367
00:23:15,687 --> 00:23:18,690
‫"אם עשית איתה משהו‬
‫או אם היא איפשהו בבניין,‬

368
00:23:18,773 --> 00:23:21,109
‫"תגיד לנו איפה היא, ונלך לקחת אותה.‬

369
00:23:21,192 --> 00:23:24,237
‫"אולי נוכל להחזיר אותה למשפחה שלה".‬

370
00:23:25,029 --> 00:23:29,701
‫הוא עמד על כך שהוא לא עשה כלום.‬

371
00:23:30,452 --> 00:23:34,289
‫תשאלנו אותו כבר 14 שעות בשלב הזה.‬

372
00:23:34,372 --> 00:23:38,418
‫שאלנו אותו, "אתה מוכן לתת לנו דגימת דנ"א?"‬

373
00:23:40,211 --> 00:23:42,839
‫הוא הסכים לתת לנו דנ"א.‬

374
00:23:42,922 --> 00:23:44,340
‫הוא לקח את הדגימה בעצמו.‬

375
00:23:44,966 --> 00:23:49,429
‫הוא לא הודה בשום מעשה פלילי או משהו כזה.‬

376
00:23:49,512 --> 00:23:52,265
‫אז נאלצנו לשחרר אותו.‬

377
00:23:57,604 --> 00:23:59,689
‫לא הייתה לנו גופה כדי להאשים אותו בפשע,‬

378
00:23:59,772 --> 00:24:04,319
‫אבל הודעתי למפקדים שלנו שאנחנו מאמינים‬

379
00:24:04,402 --> 00:24:08,031
‫שהוא כרגע החשוד מספר 1 שלנו.‬

380
00:24:09,449 --> 00:24:13,244
‫באותו שלב התחלנו לעקוב אחרי ג'וזף פבון‬

381
00:24:13,328 --> 00:24:15,580
‫ולבדוק איפה הוא נמצא,‬

382
00:24:15,663 --> 00:24:18,708
‫כי יכול להיות שהוא מחזיק בה איפשהו.‬

383
00:24:18,791 --> 00:24:21,169
‫יכול להיות שהוא מחזיק בה אצלו בבית.‬

384
00:24:21,252 --> 00:24:25,131
‫יכול להיות שהוא מחזיק בה‬
‫בבניין אחר או במקום אחר.‬

385
00:24:26,549 --> 00:24:29,844
‫הצמדנו לו כמה בלשים שיעקבו אחריו‬

386
00:24:29,928 --> 00:24:33,556
‫וידעו איפה הוא נמצא.‬

387
00:24:34,098 --> 00:24:38,895
‫רצינו להציב על פבון מעקב 24 שעות ביממה.‬

388
00:24:38,978 --> 00:24:40,688
‫אז ארגנו כמה משמרות.‬

389
00:24:40,772 --> 00:24:44,025
‫כשהוא פנה ימינה, פניתי ימינה.‬
‫כשהוא פנה שמאלה, פניתי שמאלה.‬

390
00:24:44,108 --> 00:24:47,487
‫כשהוא נכנס לדיינר,‬
‫אם הוא נשאר שם יותר מדי,‬

391
00:24:47,570 --> 00:24:50,532
‫שלחנו מישהו פנימה כדי לוודא שהוא עדיין שם,‬

392
00:24:50,615 --> 00:24:54,160
‫ולא ניסינו להסתתר.‬

393
00:24:54,244 --> 00:24:57,872
‫לא הייתה לנו בעיה‬
‫עם זה שהוא ידע שאנחנו עוקבים אחריו.‬

394
00:24:57,956 --> 00:25:01,501
‫זה היה משחק של חתול ועכבר, אנחנו נגדו.‬

395
00:25:01,584 --> 00:25:03,002
‫לא התכוונו להפסיד.‬

396
00:25:06,756 --> 00:25:08,508
‫חיפשנו אותה כבר כמה ימים.‬

397
00:25:09,467 --> 00:25:11,344
‫לא מצאנו אותה בסרטי האבטחה.‬

398
00:25:11,427 --> 00:25:14,097
‫לא ראינו אותה יוצאת מהבניין, בעצם.‬

399
00:25:15,557 --> 00:25:18,893
‫חיפשנו בכל פינה בבניין, מלמעלה עד למטה,‬

400
00:25:18,977 --> 00:25:20,895
‫ולא הצלחנו למצוא אותה.‬

401
00:25:21,437 --> 00:25:24,816
‫זה פשוט לא היה הגיוני בשלב הזה.‬

402
00:25:25,858 --> 00:25:29,362
‫אז לא רק שהרוח יצאה לנו מהמפרשים,‬

403
00:25:29,445 --> 00:25:33,741
‫זה גם הפך את העבודה שלנו להרבה יותר קשה.‬

404
00:25:33,825 --> 00:25:38,121
‫זה אומר שבמקום‬
‫שרחוב רקטור מס' 2 יהיה המקום‬

405
00:25:38,204 --> 00:25:41,416
‫שבו כל החקירה תתקיים,‬

406
00:25:41,499 --> 00:25:43,293
‫החקירה עברה לכל העיר ניו יורק.‬

407
00:25:44,586 --> 00:25:47,338
‫היא הפכה לגדולה עוד יותר.‬

408
00:25:47,422 --> 00:25:51,884
‫זה אומר יותר משאבים וחקירה בהיקף רחב יותר.‬

409
00:25:51,968 --> 00:25:53,845
‫כי היא יכלה להיות בכל מקום.‬

410
00:25:55,555 --> 00:25:59,392
‫החלטנו להרחיב את חיפוש הווידאו‬
‫או את החיפוש בסרטי אבטחה.‬

411
00:26:00,184 --> 00:26:03,521
‫האם רואים אותה ברחוב טריניטי?‬

412
00:26:04,022 --> 00:26:06,482
‫האם רואים אותו הולכת ברחוב גריניץ'?‬

413
00:26:06,566 --> 00:26:09,527
‫האם רואים אותה הולכת‬
‫ברחוב רקטור מזרחה או מערבה?‬

414
00:26:09,611 --> 00:26:12,322
‫אבל זה לא העלה כלום.‬

415
00:26:12,405 --> 00:26:14,991
‫לא… לא ראינו אותה.‬

416
00:26:17,785 --> 00:26:20,913
‫"איך זה שאני לא מוצא אותה? מה אני מפספס?‬

417
00:26:21,414 --> 00:26:23,166
‫"מה אנחנו, כקבוצה, מפספסים?"‬

418
00:26:23,249 --> 00:26:25,710
‫כי רבים מאיתנו עבדו על התיק הזה.‬

419
00:26:25,793 --> 00:26:26,919
‫- תחנת וול סטריט -‬

420
00:26:27,003 --> 00:26:30,214
‫במהלך החיפוש,‬
‫מעט צפונית לרחוב רקטור, הייתה חנות,‬

421
00:26:30,298 --> 00:26:36,304
‫ומצאנו צילומים של ג'וזף פבון‬
‫מיום שלישי, היום שבו ארידניה נעלמה.‬

422
00:26:36,387 --> 00:26:38,389
‫הצלחנו לקבל מהמוכר עותק של קבלה,‬

423
00:26:38,473 --> 00:26:43,728
‫שג'וזף פבון רכש אלכוהול באותה חנות.‬

424
00:26:44,687 --> 00:26:48,650
‫ייתכן שארידניה נתקלה בו כשהוא שתה.‬

425
00:26:49,734 --> 00:26:55,114
‫אולי התפתח עימות מילולי,‬
‫והוא הפך אותו לגופני.‬

426
00:26:56,199 --> 00:26:58,076
‫אני קורא לזה "רגע של 'אוי, שיט'".‬

427
00:26:58,159 --> 00:27:01,829
‫כאילו, "אני חייב לטייח את זה". זאת תגובה.‬

428
00:27:02,497 --> 00:27:05,333
‫אבל לא הייתה לנו עילה סבירה למעצר.‬

429
00:27:05,416 --> 00:27:07,210
‫עדיין לא הייתה לנו גופה.‬

430
00:27:07,293 --> 00:27:10,046
‫עדיין לא היה לנו פשע של ממש.‬

431
00:27:10,129 --> 00:27:13,383
‫פשוט נמשיך לעקוב אחריו כמו שעשינו.‬

432
00:27:19,472 --> 00:27:23,643
‫- ה-10 ביולי, 2009‬
‫ארידניה נעדרת מזה שלושה ימים -‬

433
00:27:23,726 --> 00:27:28,439
‫התחלנו לבדוק אזורים‬
‫שאפשר להיפטר בהם מגופות,‬

434
00:27:28,523 --> 00:27:31,150
‫במקום אזורים שמישהו יכול לברוח אליהם.‬

435
00:27:31,234 --> 00:27:36,781
‫חשבנו שאולי היא הוכנסה לאחד מפחי האשפה.‬

436
00:27:36,864 --> 00:27:40,118
‫הם מפונים משם על ידי חברת תברואה פרטית.‬

437
00:27:42,620 --> 00:27:44,664
‫שלחנו בלשים לפנסילבניה,‬

438
00:27:44,747 --> 00:27:48,209
‫כדי שיחפשו באזור שבו משליכים את האשפה.‬

439
00:27:54,173 --> 00:27:56,467
‫בני המשפחה חוו השבוע את כל הרגשות.‬

440
00:27:56,551 --> 00:28:00,388
‫חיפוש מקיף נערך מוקדם יותר,‬
‫כאשר שוטרים סרקו אתר לסילוק אשפה‬

441
00:28:00,471 --> 00:28:03,349
‫בפנסילבניה, לשם נלקחת הפסולת מהבניין.‬

442
00:28:03,433 --> 00:28:04,767
‫לא האמנתי.‬

443
00:28:05,560 --> 00:28:07,103
‫אמא שלי לא הייתה זבל.‬

444
00:28:09,230 --> 00:28:12,942
‫חשבתי לעצמי, "אוי, לא,‬
‫יכול להיות שאמא שלי שם?"‬

445
00:28:15,236 --> 00:28:16,362
‫נורא…‬

446
00:28:17,989 --> 00:28:20,074
‫אם מישהו יכול לעשות לה דבר כזה.‬

447
00:28:21,701 --> 00:28:24,662
‫בסופו של יום ארידניה רודריגז לא הייתה שם,‬

448
00:28:24,746 --> 00:28:26,539
‫ולא היו שם ראיות‬

449
00:28:27,123 --> 00:28:30,501
‫שיכולנו להשתמש בהן‬
‫כדי לנסות ולמצוא את ארידניה רודריגז.‬

450
00:28:30,585 --> 00:28:35,465
‫הם אמרו שלא נמצאה שם אף אחת,‬
‫אז שוב הייתה לי קצת תקווה.‬

451
00:28:36,257 --> 00:28:38,801
‫ארידניה רודריגז בת ה-46 נעלמה.‬

452
00:28:38,885 --> 00:28:41,262
‫השוטרים סבורים כעת שהיא ככל הנראה מתה.‬

453
00:28:41,345 --> 00:28:45,057
‫כרגע המשפחה עוברת את זה.‬
‫אנחנו מחכים לתשובות.‬

454
00:28:45,141 --> 00:28:46,809
‫זה הפך לסיפור גדול.‬

455
00:28:46,893 --> 00:28:51,522
‫וכשיש לך סיפור גדול,‬
‫ויש לך עיתונאים ששואלים…‬

456
00:28:52,148 --> 00:28:54,984
‫את המשטרה, "מה הולך פה?"‬

457
00:28:55,067 --> 00:28:58,863
‫היה המון תסכול.‬
‫"איפה היא, לעזאזל?", אפשר לומר.‬

458
00:29:00,448 --> 00:29:01,699
‫היה הרבה לחץ.‬

459
00:29:02,283 --> 00:29:04,994
‫המון משאבים הופנו לתיק הזה,‬

460
00:29:05,077 --> 00:29:08,706
‫ולא יכולנו לשמר את הרמה הזאת.‬

461
00:29:08,790 --> 00:29:11,417
‫בלשים היו צריכים לחזור לתיקים שלהם.‬

462
00:29:11,501 --> 00:29:13,586
‫שוטרים היו צריכים לסייר ברחובות.‬

463
00:29:13,669 --> 00:29:17,799
‫המשטרה התכוונה‬
‫להתחיל להפנות משאבים מהתיק הזה‬

464
00:29:17,882 --> 00:29:19,634
‫לדברים אחרים.‬

465
00:29:20,343 --> 00:29:22,595
‫לא רק שלא פענחנו את התיק הזה,‬

466
00:29:22,678 --> 00:29:25,765
‫זה גם לא נראה טוב מבחינת משטרת ניו יורק.‬

467
00:29:29,227 --> 00:29:32,688
‫עכשיו התחלנו לספוג לחץ מהבוסים שלנו.‬

468
00:29:33,189 --> 00:29:35,191
‫כאילו, "שיט".‬

469
00:29:35,817 --> 00:29:38,986
‫המפקד מטראזו, שהיה מפקד הבלשים במנהטן,‬

470
00:29:39,070 --> 00:29:40,488
‫זימן את כולנו לפגישה.‬

471
00:29:40,571 --> 00:29:43,449
‫ובשלב כלשהו הוא פנה אליי ואמר,‬

472
00:29:43,533 --> 00:29:47,203
‫"היי, ג'ון, מה קורה?‬

473
00:29:47,745 --> 00:29:50,498
‫"מה אתה חושב? איפה היא?"‬

474
00:29:51,165 --> 00:29:54,710
‫הסתובבתי אליו ואמרתי,‬
‫"היא חייבת להיות עדיין בבניין".‬

475
00:29:58,464 --> 00:30:01,634
‫אז הוא אמר, "בואו נסרוק את הבניין שוב".‬

476
00:30:04,887 --> 00:30:06,556
‫- 11 ביולי, 2009 -‬

477
00:30:06,639 --> 00:30:08,307
‫הנה זה בא, עוד חיפוש בבניין.‬

478
00:30:08,391 --> 00:30:10,518
‫היא לא יצאה מהבניין.‬

479
00:30:11,102 --> 00:30:14,522
‫"תיכנסו, ותמצאו לאן בדיוק היא נעלמה."‬

480
00:30:14,605 --> 00:30:18,526
‫הזעיקו לשם עשרה סמלים ומאה שוטרים,‬

481
00:30:19,110 --> 00:30:22,613
‫כדי לחפש בכל פינה בבניין,‬

482
00:30:23,281 --> 00:30:24,407
‫קומה אחרי קומה.‬

483
00:30:25,449 --> 00:30:27,034
‫כולנו היינו מושקעים.‬

484
00:30:27,118 --> 00:30:31,664
‫השקענו המון זמן במשפחה ובתיק בכלל.‬

485
00:30:31,747 --> 00:30:34,417
‫כולנו רצינו שהתוצאה תהיה חיובית.‬

486
00:30:36,794 --> 00:30:39,171
‫למרבה הצער, זה לא מה שקרה.‬

487
00:30:39,797 --> 00:30:43,009
‫התקשר אליי בלש מתחנה 9.‬

488
00:30:43,092 --> 00:30:47,138
‫הוא אמר, "ג'ון, אני בקומה ה-12.‬
‫יצאתי כרגע מהמעלית.‬

489
00:30:49,098 --> 00:30:50,892
‫"כדאי שתעלה הנה".‬

490
00:30:51,517 --> 00:30:54,979
‫הקומה ה-12 הייתה בשיפוצים.‬

491
00:30:55,062 --> 00:30:59,775
‫קירות חשופים, רק בטון,‬
‫בלי קירות גבס, בלי ריהוט.‬

492
00:31:01,527 --> 00:31:03,195
‫כשיצאתי מהמעלית,‬

493
00:31:04,196 --> 00:31:06,490
‫היה בקומה ריח של מוות.‬

494
00:31:07,617 --> 00:31:10,953
‫הבלש אמר, "תציץ פנימה".‬

495
00:31:12,246 --> 00:31:16,250
‫וראיתי דם‬

496
00:31:17,001 --> 00:31:20,630
‫ומשקעים שיצאו מתעלת המיזוג.‬

497
00:31:21,881 --> 00:31:24,258
‫הזעקנו את שירותי החירום‬
‫ואת חוקרי זירות הפשע,‬

498
00:31:24,759 --> 00:31:27,345
‫ופתחנו את תעלת המיזוג,‬

499
00:31:28,095 --> 00:31:29,263
‫והיא הייתה בתוכה.‬

500
00:31:32,892 --> 00:31:35,102
‫עכשיו אתה יודע בוודאות שיש לך רצח.‬

501
00:31:36,687 --> 00:31:37,939
‫בחיפוש המקורי,‬

502
00:31:38,022 --> 00:31:41,317
‫הכלבים לא המציאו את הריח שהם קלטו.‬

503
00:31:41,984 --> 00:31:44,320
‫האוויר עבר שם ועלה.‬

504
00:31:44,904 --> 00:31:47,448
‫בחיפוש השני התעלה הייתה חסומה,‬

505
00:31:47,531 --> 00:31:52,328
‫והאוויר עמד במקום‬
‫שבו ארידניה נמצאה, בקומה ה-12.‬

506
00:31:52,411 --> 00:31:54,747
‫למרבה הצער, היה ריקבון,‬

507
00:31:55,247 --> 00:31:59,752
‫שהפך זיהוי פיזי לבלתי אפשרי.‬

508
00:32:00,753 --> 00:32:04,715
‫אבל באותו שלב יכולנו‬
‫להניח שמדובר בארידניה.‬

509
00:32:06,217 --> 00:32:11,681
‫היא הייתה קשורה עם הידיים‬
‫מאחורי הגב, והפה שלה נחסם בסרט הדבקה.‬

510
00:32:11,764 --> 00:32:14,183
‫אני זוכר שסרט ההדבקה‬
‫לא היה סרט הדבקה רגיל.‬

511
00:32:14,266 --> 00:32:17,353
‫זה היה מין סרט אזהרה צהוב-שחור.‬

512
00:32:17,436 --> 00:32:22,566
‫למרבה ההפתעה,‬
‫לארידניה היה צלב שהיא ענדה סביב הצוואר,‬

513
00:32:22,650 --> 00:32:25,152
‫והוא היה בתוך הפה שלה.‬

514
00:32:25,236 --> 00:32:27,071
‫הרבה אנשים שיערו‬

515
00:32:27,154 --> 00:32:31,117
‫שאולי הייתה שם איזו כוונה טקסית.‬

516
00:32:31,826 --> 00:32:34,662
‫כשאתה חושב על לעשות דבר כזה למישהו, ואז…‬

517
00:32:35,538 --> 00:32:38,624
‫בחיי, הוא הכניס אותה לתעלת מיזוג.‬

518
00:32:38,708 --> 00:32:42,169
‫מי חושב בכלל על דבר כל כך קיצוני?‬

519
00:32:42,253 --> 00:32:43,796
‫כאילו, "ככה אני אחביא אותה".‬

520
00:32:46,507 --> 00:32:49,510
‫חוקרי מקרי המוות היו כאן ולקחו את הגופה.‬

521
00:32:49,593 --> 00:32:51,637
‫השוטרים היו פה כל היום.‬

522
00:32:51,721 --> 00:32:53,806
‫אנחנו מחכים לשמוע מה הם מצאו בבניין.‬

523
00:32:53,889 --> 00:32:55,474
‫- ויקטור מרטינז‬
‫אחיה של ארידניה -‬

524
00:32:55,558 --> 00:33:00,146
‫רבים מאיתנו עוד מקווים‬
‫שזאת לא היא, אבל יש לי הרגשה רעה.‬

525
00:33:00,229 --> 00:33:02,231
‫- רקטור 2 -‬

526
00:33:17,329 --> 00:33:18,831
‫אמא שלי נמצאה.‬

527
00:33:22,626 --> 00:33:25,421
‫היא נמצאה בתעלת מיזוג,‬

528
00:33:25,963 --> 00:33:29,467
‫קשורה כמו חיה.‬

529
00:33:30,593 --> 00:33:34,597
‫כאילו, דפקתי על השולחן במטבח,‬

530
00:33:35,139 --> 00:33:37,600
‫האחים שלי ניסו לרסן אותי.‬

531
00:33:41,437 --> 00:33:45,941
‫פשוט בכי בלי הפסקה.‬

532
00:33:47,610 --> 00:33:50,154
‫איך מישהו יכול לעשות את זה למישהי‬

533
00:33:50,237 --> 00:33:55,701
‫שכל מה שהיא עשתה היה להיות שם בשביל מישהו?‬

534
00:33:57,078 --> 00:33:59,413
‫היא הייתה טובת לב ומלאת אהבה.‬

535
00:33:59,497 --> 00:34:01,916
‫היא תמיד שימחה את כולם.‬

536
00:34:02,666 --> 00:34:04,877
‫מה היא עשתה שזה מגיע לה?‬

537
00:34:07,129 --> 00:34:09,006
‫יכולתי לדמיין אותה צורחת.‬

538
00:34:10,466 --> 00:34:12,635
‫מנסה לקרוא לעזרה,‬

539
00:34:12,718 --> 00:34:15,888
‫אבל בבניין הזה אפשר לצעוק כמה שרוצים,‬

540
00:34:15,971 --> 00:34:17,181
‫אף אחד לא ישמע אותך.‬

541
00:34:18,974 --> 00:34:24,605
‫אמרתי, "אנחנו בהחלט נדאג שהצדק ייעשה,‬

542
00:34:25,689 --> 00:34:30,027
‫"כי לארידניה לא הגיע מה שקרה שם".‬

543
00:34:34,573 --> 00:34:38,369
‫- משרד חוקר מקרי המוות -‬

544
00:34:41,539 --> 00:34:44,458
‫הוטל עליי להיות נוכח בנתיחה.‬

545
00:34:45,835 --> 00:34:50,297
‫ידעתי שהממצאים‬
‫שיתגלו בה יעזרו לחקירה ללא ספק.‬

546
00:34:50,381 --> 00:34:54,218
‫סיבת המוות, בתור התחלה, וגם מידע פורנזי.‬

547
00:34:55,219 --> 00:34:57,263
‫החשד לתקיפה מינית נשלל.‬

548
00:34:58,097 --> 00:35:01,767
‫לא היו סימנים לחבלה‬
‫בחפץ קהה, לא דקירה, לא פצעי ירי.‬

549
00:35:01,851 --> 00:35:03,519
‫לא היו שברים בגולגולת.‬

550
00:35:03,602 --> 00:35:07,481
‫עצם הלשון שלה לא נפגעה.‬

551
00:35:07,565 --> 00:35:10,568
‫אז זה לא נעשה באמצעות קשירה או משהו כזה.‬

552
00:35:10,651 --> 00:35:14,613
‫בגלל התנוחה המגבילה שארידניה הייתה בה,‬

553
00:35:14,697 --> 00:35:15,906
‫קשורה,‬

554
00:35:15,990 --> 00:35:19,827
‫עם הראש דחוף קדימה והצוואר כלפי מטה,‬

555
00:35:19,910 --> 00:35:24,331
‫הפה שלה היה חסום,‬
‫אז היא לא הייתה יכולה להכניס הרבה אוויר.‬

556
00:35:24,415 --> 00:35:28,335
‫אז נקבע שסיבת המוות הייתה חנק מכוון.‬

557
00:35:30,045 --> 00:35:33,048
‫סביר שהיא הייתה בחיים‬
‫כשמישהו חסם את הפה שלה,‬

558
00:35:33,132 --> 00:35:34,425
‫הרים אותה מהרצפה,‬

559
00:35:34,508 --> 00:35:37,344
‫הכניס אותה לתעלת המיזוג,‬
‫וסגר את התעלה בחזרה.‬

560
00:35:45,936 --> 00:35:46,812
‫אני…‬

561
00:35:46,896 --> 00:35:48,063
‫כן, פשוט…‬

562
00:35:48,898 --> 00:35:53,235
‫הלב שלי שקע, כי כשהייתי במרתף,‬

563
00:35:53,319 --> 00:35:56,906
‫והסתכלתי למעלה, הסתכלתי על תעלת האוורור,‬

564
00:35:57,448 --> 00:36:00,451
‫קראתי בשמה, וניסיתי לשמוע אותה.‬

565
00:36:01,327 --> 00:36:04,663
‫ברור שאם היא הייתה עדיין בחיים,‬
‫היא לא הייתה מסוגלת…‬

566
00:36:05,748 --> 00:36:08,250
‫לצעוק בחזרה או לקרוא בשמי‬

567
00:36:08,334 --> 00:36:10,669
‫או לצעוק לעזרה, כי…‬

568
00:36:11,295 --> 00:36:14,715
‫כי סרט האזהרה חסם את הפה שלה.‬

569
00:36:19,720 --> 00:36:23,766
‫אנשים אומרים,‬
‫"זאת לא אשמתך, אל תחשוב ככה".‬

570
00:36:26,977 --> 00:36:29,688
‫אבל שימו את עצמכם במקומי.‬

571
00:36:30,439 --> 00:36:32,816
‫בפעם האחרונה שדיברתי עם אחותי,‬

572
00:36:33,692 --> 00:36:35,736
‫היא הרגישה משהו מוזר.‬

573
00:36:37,196 --> 00:36:42,243
‫ואמרתי לה שתיתן לי כמה ימים‬
‫למצוא לה עבודה במקום אחר.‬

574
00:36:43,118 --> 00:36:44,495
‫ואז זה קורה.‬

575
00:36:49,625 --> 00:36:52,628
‫כנראה שפישלתי גם בזה.‬

576
00:36:53,379 --> 00:36:55,130
‫לא נתתי לה להתפטר,‬

577
00:36:56,423 --> 00:36:59,510
‫ולא סרקתי את האזור הפנוי בקומה ה-12.‬

578
00:37:00,636 --> 00:37:04,265
‫למזלנו, עדיין היה לנו חשוד.‬

579
00:37:04,348 --> 00:37:06,684
‫לג'וזף פבון לא היה אליבי.‬

580
00:37:06,767 --> 00:37:09,478
‫הוא היה למעשה ברקטור 2 ועבד,‬

581
00:37:09,561 --> 00:37:11,105
‫כשארידניה עבדה שם.‬

582
00:37:11,188 --> 00:37:13,482
‫ג'וזף פבון היה היחיד‬

583
00:37:13,565 --> 00:37:17,194
‫שהיו לו שריטות שלא היה להן הסבר ראוי.‬

584
00:37:21,031 --> 00:37:23,826
‫במהלך הנתיחה אוספים דגימות דנ"א.‬

585
00:37:24,535 --> 00:37:26,578
‫אוספים דגימות מהציפורניים,‬

586
00:37:26,662 --> 00:37:30,541
‫כדי לבדוק אם יש דנ"א שלא שייך לקורבן.‬

587
00:37:30,624 --> 00:37:33,377
‫הבעיה היחידה היא…‬

588
00:37:33,460 --> 00:37:36,255
‫שזה לא כמו בדיקת קוביד‬
‫שמקבלים חזרה תוך רבע שעה.‬

589
00:37:36,839 --> 00:37:40,384
‫היינו צריכים לחכות לתוצאות, וקיווינו‬

590
00:37:40,467 --> 00:37:44,471
‫שנמצא קשר בין ג'וזף פבון‬

591
00:37:44,555 --> 00:37:47,975
‫לבין הדגימות שנאספו מארידניה.‬

592
00:37:54,815 --> 00:37:57,860
‫כשהמשכנו לבדוק את ג'וזף פבון,‬

593
00:37:57,943 --> 00:38:03,532
‫גילינו כמה מקרים‬
‫של אלימות במשפחה נגד נשים.‬

594
00:38:03,615 --> 00:38:06,910
‫במקרה אחד, אחרי עימות עם בת זוג לשעבר,‬

595
00:38:06,994 --> 00:38:10,998
‫הוא לקח כדור באולינג‬
‫וריסק את חלונות המכונית שלה.‬

596
00:38:11,081 --> 00:38:13,459
‫זה גרם לנו להשתכנע עוד יותר‬

597
00:38:13,542 --> 00:38:17,755
‫בכך שייתכן שהוא חווה‬
‫התמוטטות כלשהי או עניין אחר,‬

598
00:38:17,838 --> 00:38:20,841
‫ואיבד את זה לגמרי עם ארידניה.‬

599
00:38:21,884 --> 00:38:25,679
‫כבר התחלנו לעקוב אחריו אחרי שחקרנו אותו,‬

600
00:38:25,763 --> 00:38:28,974
‫כדי לוודא שאנחנו יודעים איפה הוא בכל רגע.‬

601
00:38:29,058 --> 00:38:32,686
‫עכשיו בהחלט נישאר איתו‬
‫עד שנקבל את תוצאות בדיקת הדנ"א‬

602
00:38:32,770 --> 00:38:36,523
‫שתוכיח מעבר לכל ספק סביר שזה הוא.‬

603
00:38:36,607 --> 00:38:40,819
‫זה היה אסון רציני אם היינו מאבדים אותו,‬

604
00:38:40,903 --> 00:38:43,572
‫ואז התוצאות היו מתקבלות,‬
‫והוא לא היה בידינו.‬

605
00:38:43,655 --> 00:38:47,701
‫היה לנו מישהו שביצע,‬
‫אולי, את המעשה המזוויע הזה.‬

606
00:38:48,202 --> 00:38:51,705
‫שקשר אישה וחנק אותה.‬

607
00:38:52,206 --> 00:38:56,502
‫ועם זאת, הוא חי את חייו הרגילים,‬
‫כאילו שהוא לא עשה כלום.‬

608
00:38:56,585 --> 00:39:01,256
‫עוד דבר שהטריד אותנו היה, אתם יודעים,‬

609
00:39:01,340 --> 00:39:08,097
‫אם היה לו עבר של אלימות במשפחה,‬
‫הוא עלול לתקוף את בת הזוג הנוכחית שלו.‬

610
00:39:17,773 --> 00:39:22,528
‫- 17 ביולי, 2009‬
‫עשרה ימים אחרי הרצח של ארידניה רודריגז -‬

611
00:39:25,072 --> 00:39:30,911
‫ב-17 ביולי התקשרו לומר לי‬
‫שהתקבלו תוצאות הבדיקה.‬

612
00:39:30,994 --> 00:39:36,625
‫נראה שיש סיכוי‬
‫של שני מיליארד לאחד שמדובר בג'וזף פבון.‬

613
00:39:38,627 --> 00:39:42,923
‫כשקיבלנו את צו המעצר, התקשרתי לאל טייטוס,‬

614
00:39:43,006 --> 00:39:46,885
‫ואמרתי לו, "יש אישור. אפשר לעצור אותו".‬

615
00:39:46,969 --> 00:39:48,053
‫- הרובע הפיננסי -‬

616
00:39:48,137 --> 00:39:49,763
‫הוא גר בסטטן איילנד.‬

617
00:39:49,847 --> 00:39:53,892
‫הוא פנה מהרחוב הראשי‬
‫לאחד מהרחובות הצדדיים,‬

618
00:39:53,976 --> 00:39:55,185
‫והקפנו אותו.‬

619
00:39:56,937 --> 00:39:58,897
‫יצאנו עם אקדחים שלופים,‬

620
00:40:00,065 --> 00:40:02,359
‫ואמרנו לו לעצור.‬

621
00:40:03,902 --> 00:40:07,531
‫כשהוצאנו אותו, סוף סוף, ועצרנו אותו,‬

622
00:40:07,614 --> 00:40:09,825
‫גם בת הזוג שלו הייתה במכונית.‬

623
00:40:10,701 --> 00:40:13,745
‫ייתכן שהיא לא הבינה באותו רגע,‬

624
00:40:13,829 --> 00:40:17,249
‫אבל אני בטוח שבשלב כלשהו היא הבינה, כאילו,‬

625
00:40:17,332 --> 00:40:20,461
‫"וואו, גרתי עם רוצח".‬

626
00:40:20,544 --> 00:40:23,881
‫ייתכן שהצלנו אותה מלהפוך לבאה בתור.‬

627
00:40:24,715 --> 00:40:29,136
‫זה היה סיום נהדר לחקירה ארוכה,‬

628
00:40:29,219 --> 00:40:32,389
‫שאפשרה לנו לתפוס אותו, וזה טוב,‬

629
00:40:32,473 --> 00:40:34,308
‫להוריד את פבון מהרחוב.‬

630
00:40:36,435 --> 00:40:38,103
‫כשקיבלנו סוף סוף את החדשות,‬

631
00:40:38,187 --> 00:40:41,440
‫שג'וזף פבון נעצר באשמת רצח,‬

632
00:40:41,523 --> 00:40:45,194
‫כולם צעקו ובכו מרוב אושר,‬

633
00:40:46,236 --> 00:40:47,237
‫ואני…‬

634
00:40:47,321 --> 00:40:48,655
‫הייתי שמח, אבל…‬

635
00:40:51,575 --> 00:40:55,537
‫כשסיימנו את השיחה עם החוקר,‬

636
00:40:55,621 --> 00:41:02,419
‫שאלנו שאלות, כאילו,‬
‫"למה שהוא יעשה דבר כזה?"‬

637
00:41:04,838 --> 00:41:07,257
‫עבדתי איתו שנה וחצי.‬

638
00:41:07,341 --> 00:41:09,426
‫דיברנו. הוא תמיד אמר לי בוקר טוב.‬

639
00:41:09,510 --> 00:41:14,306
‫הוא תמיד דיבר איתי בדלפק הקבלה,‬
‫תמיד עשה את העבודה שלו.‬

640
00:41:14,890 --> 00:41:16,850
‫אף פעם לא הייתה לי בעיה איתו.‬

641
00:41:16,934 --> 00:41:18,602
‫לא עשיתי לו שום דבר,‬

642
00:41:19,228 --> 00:41:23,607
‫שום דבר שיצדיק פגיעה באחותי.‬

643
00:41:26,360 --> 00:41:29,488
‫אני לא חושב שהוא היה‬
‫אויב שלי. הוא היה עמית לעבודה.‬

644
00:41:33,575 --> 00:41:34,701
‫החזרנו אותו,‬

645
00:41:35,911 --> 00:41:39,081
‫הכנסנו אותו לתא במחלק הבילוש בתחנה 1.‬

646
00:41:39,581 --> 00:41:41,250
‫כולם התלהבו.‬

647
00:41:41,333 --> 00:41:44,169
‫אני כבר לא יכולתי לחכות.‬
‫רציתי עוד הזדמנות איתו.‬

648
00:41:44,253 --> 00:41:46,588
‫רציתי שהוא יודה במה שהוא עשה.‬

649
00:41:48,298 --> 00:41:50,092
‫זה כבר היה אישי מבחינתי.‬

650
00:41:50,175 --> 00:41:53,345
‫למרבה הצער, הוא דרש את זכותו לייצוג משפטי,‬

651
00:41:53,428 --> 00:41:54,763
‫ולא קיבלנו הזדמנות.‬

652
00:41:55,889 --> 00:41:59,560
‫אבל במשפט ג'וזף פבון הורשע,‬

653
00:42:01,520 --> 00:42:06,275
‫ונידון ל-25 שנה עד מאסר עולם, ו…‬

654
00:42:07,150 --> 00:42:10,404
‫זה גורל שבהחלט הגיע לו.‬

655
00:42:12,322 --> 00:42:14,866
‫כשהם אמרו שהוא נמצא אשם,‬

656
00:42:16,410 --> 00:42:18,078
‫פשוט נשברתי.‬

657
00:42:23,125 --> 00:42:24,376
‫כולנו נשברנו.‬

658
00:42:27,296 --> 00:42:28,755
‫הוא לא הצטער.‬

659
00:42:29,256 --> 00:42:31,967
‫הוא צחק כשהוא הסתכל עלינו.‬

660
00:42:32,884 --> 00:42:34,511
‫זה ממש שבר לי את הלב.‬

661
00:42:35,178 --> 00:42:38,015
‫הייתי צריך את כל הכוח…‬

662
00:42:38,557 --> 00:42:43,895
‫כל חלקיק של הקרביים שלי‬
‫כדי לא להסתער ישר עליו.‬

663
00:42:44,896 --> 00:42:49,192
‫רציתי לתת לו אגרוף בעורף.‬

664
00:42:49,276 --> 00:42:51,445
‫רציתי, כאילו, לחנוק אותו.‬

665
00:42:56,366 --> 00:43:00,495
‫פבון מעולם לא הסביר למה הוא עשה את זה.‬

666
00:43:01,997 --> 00:43:05,208
‫עד היום, אנחנו עדיין מחכים לתשובה.‬

667
00:43:05,959 --> 00:43:09,296
‫מה הייתה המטרה של זה?‬
‫האם אמא שלי עשתה לו משהו?‬

668
00:43:10,339 --> 00:43:13,634
‫היא אמרה משהו שעצבן אותו?‬

669
00:43:17,846 --> 00:43:18,680
‫למה?‬

670
00:43:21,933 --> 00:43:24,061
‫אני חושב שהוא פשוט נשבר.‬

671
00:43:24,811 --> 00:43:28,315
‫אני חושב שהוא חווה רגע של כעס.‬

672
00:43:28,815 --> 00:43:34,446
‫כמו שקרה לו במקרים קודמים עם נשים.‬

673
00:43:37,366 --> 00:43:40,369
‫היא נלחמה על חייה. אני בטוח בזה.‬

674
00:43:40,869 --> 00:43:46,041
‫ברגעיה האחרונים, אני בטוח שהיא פחדה מאוד.‬

675
00:43:46,792 --> 00:43:48,710
‫אבל היא איננה.‬

676
00:43:49,920 --> 00:43:51,254
‫היא לא תחזור.‬

677
00:43:53,173 --> 00:43:54,675
‫החיים שלי לא המשיכו הלאה.‬

678
00:43:55,467 --> 00:43:58,387
‫זה נשאר בקרקעית הבטן שלי.‬

679
00:43:58,470 --> 00:44:02,974
‫כאילו, עד היום אני לא מבין מה קרה.‬

680
00:44:03,684 --> 00:44:07,145
‫הוא שינה את המשפחה שלנו לנצח.‬

681
00:44:09,940 --> 00:44:16,947
‫כשחקרתי את התיק הזה,‬
‫וראיתי אותם ואת האבל שלהם…‬

682
00:44:17,989 --> 00:44:21,952
‫כל המאמץ שהשקענו‬
‫כדי למצוא בסוף את מי שעשה את זה…‬

683
00:44:22,035 --> 00:44:23,912
‫אתם יודעים…‬

684
00:44:23,995 --> 00:44:26,081
‫זה יישאר איתי לנצח.‬

685
00:44:32,629 --> 00:44:37,134
‫אני זוכר שבילדות חשבתי שמשטרת ניו יורק‬

686
00:44:37,217 --> 00:44:40,637
‫היא הכנופייה הכי גדולה בניו יורק.‬

687
00:44:41,138 --> 00:44:44,516
‫אבל אחרי שעבדתי איתם כל כך הרבה שנים,‬

688
00:44:44,599 --> 00:44:47,769
‫הבנתי שזאת בעצם משפחה.‬

689
00:44:49,354 --> 00:44:54,693
‫אין מספיק הבנה של מה שהמשטרה עושה.‬

690
00:44:56,194 --> 00:44:59,364
‫הם לא איזה כוח כובש.‬

691
00:44:59,448 --> 00:45:02,909
‫והקהילה היא לא חבורה של פראים‬

692
00:45:02,993 --> 00:45:05,495
‫שאנחנו צריכים לתקוף.‬

693
00:45:05,579 --> 00:45:07,789
‫- חינוך לצדק -‬

694
00:45:07,873 --> 00:45:10,083
‫אז כמה שנים אחרי המשפט,‬

695
00:45:10,167 --> 00:45:16,631
‫פרשתי עם יעד, לעשות כל מה שאוכל‬
‫כדי לחבר בין שתי הישויות האלה.‬

696
00:45:19,426 --> 00:45:24,055
‫הפכתי מהבלש טייטוס לד"ר טייטוס,‬

697
00:45:24,723 --> 00:45:27,684
‫אני מלמד במכללת ג'ון ג'יי לצדק משפטי…‬

698
00:45:27,768 --> 00:45:30,437
‫מעצר הוא ביטול החירות של מישהו.‬

699
00:45:30,520 --> 00:45:32,731
‫…ועובד עם אנשים שיאכפו בעתיד את החוק.‬

700
00:45:32,814 --> 00:45:34,775
‫מקשיבים לכל העובדות והראיות,‬

701
00:45:34,858 --> 00:45:39,112
‫ואז קובעים אם אותו אדם אשם,‬

702
00:45:39,196 --> 00:45:43,450
‫לא על סמך המראה שלו‬
‫או על סמך הטיה סטראוטיפית כלשהי…‬

703
00:45:43,533 --> 00:45:47,370
‫היעד שלי הוא לגרום לכם להבין‬

704
00:45:47,454 --> 00:45:50,332
‫שיש הרבה זוויות ראייה שונות.‬

705
00:45:50,415 --> 00:45:53,418
‫חלקן דומות לשלכם, וחלקן שונות מאוד.‬

706
00:45:53,502 --> 00:45:57,714
‫וכשעוסקים באכיפת החוק, צריך להבין את זה.‬

707
00:45:57,798 --> 00:46:02,010
‫אי אפשר להתייחס למישהו‬
‫אחרת כי הוא ממקום אחר.‬

708
00:46:02,093 --> 00:46:05,722
‫ככה התלמידים יוכלו להבין‬
‫שזה העולם שהם יוצאים אליו.‬

709
00:46:05,806 --> 00:46:08,183
‫זה מה שחשוב לי,‬

710
00:46:08,266 --> 00:46:10,685
‫לעבוד לטובת הכלל, לטובת כולם,‬

711
00:46:10,769 --> 00:46:13,605
‫כדי להפוך את העולם למקום טוב ובטוח יותר.‬

712
00:46:27,494 --> 00:46:28,537
‫- בפרק הבא -‬

713
00:46:28,620 --> 00:46:30,914
‫אני חושב שרגשות האשמה של ניצולי ה-11.9‬

714
00:46:30,997 --> 00:46:34,251
‫הם שגרמו לי לטוס למזרח התיכון.‬

715
00:46:34,960 --> 00:46:37,420
‫הייתי קבלן בחיל הנחתים.‬

716
00:46:37,504 --> 00:46:39,381
‫ובסבב האחרון שלי באפגניסטן,‬

717
00:46:39,464 --> 00:46:43,885
‫התקשרו לומר לי שהתיק‬
‫של האוורד פילמר נפתח מחדש.‬

718
00:46:46,179 --> 00:46:47,347
‫- האוורד פילמר -‬

719
00:46:47,430 --> 00:46:49,850
‫הוא נרצח במשרד.‬

720
00:46:49,933 --> 00:46:53,061
‫לא הכרתי אף אחד שרצה במותו,‬

721
00:46:53,144 --> 00:46:55,647
‫שרצה שהוא יירצח ככה.‬

722
00:46:56,189 --> 00:47:00,360
‫יש מעט מאוד תיקים‬
‫שאני ממשיך לחשוב עליהם כי הם לא פוענחו,‬

723
00:47:00,443 --> 00:47:03,363
‫אבל על התיק של פילמר הייתי חושב במשך שנים.‬

724
00:47:04,239 --> 00:47:05,574
‫כבר כמעט הצלחנו.‬

725
00:47:06,867 --> 00:47:12,539
‫אני חושב שלכל בלש‬
‫יש תיק שחמק ממנו מסיבה כלשהי,‬

726
00:47:12,622 --> 00:47:16,001
‫והוא הופך למובי דיק של הקריירה שלהם.‬

727
00:47:16,626 --> 00:47:19,963
‫האוורד נשחט. הוא נשחט כמו חזיר בדיר,‬

728
00:47:20,046 --> 00:47:21,506
‫כמו חיה.‬

729
00:48:04,925 --> 00:48:07,928
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬