1
00:00:08,009 --> 00:00:09,552
‫באי מנהטן‬

2
00:00:09,635 --> 00:00:12,764
‫ישנם שני צוותי בילוש שחוקרי מקרי רצח:‬

3
00:00:12,847 --> 00:00:14,974
‫מנהטן צפון ומנהטן דרום.‬

4
00:00:15,058 --> 00:00:18,269
‫הם חוקרים את מקרי הרצח‬
‫הקשים והאכזריים מכולם.‬

5
00:00:18,352 --> 00:00:21,564
‫אלה הסיפורים שלהם.‬

6
00:00:39,707 --> 00:00:42,168
‫בשנות התשעים, איסט הארלם,‬

7
00:00:43,377 --> 00:00:46,756
‫בשכונה התרחשה סדרה של מעשי רצח ואונס.‬

8
00:00:48,508 --> 00:00:51,844
‫כל הקורבנות היו נערות צעירות ותמימות,‬

9
00:00:51,928 --> 00:00:53,846
‫שנמצאו אחרי שנחנקו ונדקרו.‬

10
00:00:54,597 --> 00:00:59,310
‫"רוצחים סדרתיים",‬
‫זה ביטוי ששומעים אותו הרבה.‬

11
00:01:00,353 --> 00:01:01,479
‫הוא היה אחד מהם.‬

12
00:01:05,024 --> 00:01:06,818
‫הקמנו כוח משימה‬

13
00:01:06,901 --> 00:01:10,404
‫שכלל כמה מהבלשים‬
‫הטובים ביותר שעבדתי איתם אי פעם.‬

14
00:01:11,364 --> 00:01:15,118
‫היה איש רע מאוד באיסט הארלם,‬
‫שהיה צריך להיפטר ממנו.‬

15
00:01:15,201 --> 00:01:20,039
‫אני לא חושב שהיה בחיים שלי‬
‫משהו שרציתי יותר‬

16
00:01:20,123 --> 00:01:22,750
‫מאשר להשיג צדק עבורן.‬

17
00:01:26,712 --> 00:01:29,507
‫כל תיק לוקח חתיכה קטנה מהנשמה שלך.‬

18
00:01:32,176 --> 00:01:36,097
‫אפשר לעבוד בעבודה הזאת‬
‫רק אם זה באמת חשוב לך.‬

19
00:01:38,182 --> 00:01:40,309
‫אתה רוצה לגלות את האמת.‬

20
00:01:41,561 --> 00:01:43,104
‫זה מה שבלשים עושים.‬

21
00:01:43,688 --> 00:01:46,065
‫תמיד אהבתי להציץ מאחורי הווילון.‬

22
00:01:46,149 --> 00:01:47,900
‫מה קרה באמת?‬

23
00:01:48,401 --> 00:01:52,071
‫למשפחה חשוב מאוד לדעת מי רצח את אהובם.‬

24
00:01:52,155 --> 00:01:53,197
‫זאת העבודה שלי.‬

25
00:01:53,781 --> 00:01:58,077
‫בניו יורק, משטרת ניו יורק…‬

26
00:02:01,038 --> 00:02:02,248
‫זה הדבר האמיתי.‬

27
00:02:02,999 --> 00:02:06,586
‫- מחלק רצח:‬
‫ניו יורק -‬

28
00:02:15,219 --> 00:02:17,138
‫עבדתי בספניש הארלם.‬

29
00:02:17,221 --> 00:02:21,809
‫הוצבתי שם ב-83', כטירונית,‬
‫בתפקיד של שוטרת סיור.‬

30
00:02:23,102 --> 00:02:26,022
‫באיסט הארלם הייתה‬
‫קהילה היספנית גדולה מאוד,‬

31
00:02:26,105 --> 00:02:28,983
‫ואני הייתי האישה ההיספנית‬
‫היחידה בתחנה כשהגעתי לשם.‬

32
00:02:31,110 --> 00:02:33,613
‫חלק גדול מהקריירה שלי היה באיסט הארלם.‬

33
00:02:33,696 --> 00:02:35,531
‫האווירה שם מדהימה.‬

34
00:02:35,615 --> 00:02:38,284
‫תמיד יש מוזיקה ברקע,‬
‫24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.‬

35
00:02:41,871 --> 00:02:46,417
‫עבדתי בשכונה במדים,‬
‫ואחר כך שש שנים כשוטר סמוי,‬

36
00:02:46,500 --> 00:02:49,128
‫לפני שעברתי למשרד הבילוש.‬

37
00:02:49,212 --> 00:02:51,339
‫אהבתי לעבוד בשכונה הזאת.‬

38
00:02:51,422 --> 00:02:53,174
‫כשהייתי טירון במדים,‬

39
00:02:53,257 --> 00:02:55,718
‫עבדתי כשוטר סיור רגלי בספניש הארלם.‬

40
00:02:55,801 --> 00:03:00,056
‫זה היה מקום שוקק חיים.‬
‫תמיד היו אנשים שעשו שם דברים.‬

41
00:03:00,139 --> 00:03:01,974
‫בעיקר דברים טובים.‬

42
00:03:13,110 --> 00:03:16,530
‫ב-2 ביוני, הטלפון שלי צלצל בערך ב-6:30.‬

43
00:03:16,614 --> 00:03:19,158
‫היה לנו מקרה רצח.‬

44
00:03:19,242 --> 00:03:21,577
‫שיכון באיסט הארלם.‬

45
00:03:29,835 --> 00:03:33,297
‫כשהגעתי לזירה, הקורבן הייתה בחדר המדרגות.‬

46
00:03:33,381 --> 00:03:37,843
‫היא נראתה בת 19 או 20, שחורה עם עור בהיר.‬

47
00:03:37,927 --> 00:03:39,428
‫היה שם מוקד של פעילות.‬

48
00:03:40,763 --> 00:03:43,808
‫שוטרים במדים אבטחו את הזירה.‬

49
00:03:43,891 --> 00:03:47,270
‫חוקרי זירות הפשע אספו ראיות פיזיות.‬

50
00:03:47,812 --> 00:03:52,275
‫לא היה סימן לחבלה,‬
‫לא פצעי דקירה ולא פצעי ירי.‬

51
00:03:53,109 --> 00:03:57,905
‫הסקנו שהיא הייתה חייבת להירצח בחנק.‬

52
00:03:58,990 --> 00:04:01,200
‫לא היו מסמכים מזהים.‬

53
00:04:01,284 --> 00:04:04,870
‫לא הייתה לה תעודת סטודנט,‬
‫רישיון נהיגה, שום דבר כזה.‬

54
00:04:05,955 --> 00:04:08,791
‫אז הבלשים סרקו את הבניין.‬

55
00:04:09,542 --> 00:04:12,378
‫צילמנו אותה במצלמת פולרואיד,‬

56
00:04:12,461 --> 00:04:15,798
‫כדי שנוכל להראות אותה‬
‫לכל מי שנדפוק לו בדלת.‬

57
00:04:15,881 --> 00:04:18,009
‫"האם אתה מזהה את הצעירה הזאת?"‬

58
00:04:18,092 --> 00:04:21,971
‫יצרנו קשר עם מישהו מכל דירה.‬

59
00:04:22,054 --> 00:04:25,266
‫בניין בן עשרים קומות,‬
‫אולי עשר דירות בקומה.‬

60
00:04:25,349 --> 00:04:26,809
‫לא היה לנו מזל.‬

61
00:04:27,518 --> 00:04:30,896
‫היא לא גרה שם, ולא נראתה עם אף אחד שגר שם.‬

62
00:04:32,773 --> 00:04:36,485
‫- משטרה‬
‫תחנה 23 -‬

63
00:04:39,405 --> 00:04:42,950
‫כשבדקנו אם הגיעו לתחנה דיווחים על נעדרות‬

64
00:04:43,034 --> 00:04:44,452
‫ב-36 השעות שלפני כן,‬

65
00:04:45,036 --> 00:04:49,915
‫מצאנו נעדרת שתאמה‬
‫את התיאור הכללי של הקורבן.‬

66
00:04:51,042 --> 00:04:54,712
‫הצעירה שמשפחתה דיווחה עליה‬
‫כעל נעדרת בלילה שלפני כן‬

67
00:04:54,795 --> 00:04:56,297
‫הייתה רשידה וושינגטון.‬

68
00:04:59,925 --> 00:05:02,803
‫אני זוכר שצוות בילוש הלך למשפחה שלה,‬

69
00:05:02,887 --> 00:05:04,138
‫עם צילום הפולרואיד.‬

70
00:05:06,223 --> 00:05:07,266
‫זה לא קל.‬

71
00:05:07,975 --> 00:05:09,393
‫זה אף פעם לא קל.‬

72
00:05:10,061 --> 00:05:11,729
‫איך זה יכול לקרות בכלל?‬

73
00:05:15,691 --> 00:05:17,443
‫היא פשוט נגנבה מאיתנו.‬

74
00:05:21,280 --> 00:05:24,784
‫קשה לתפקד, כי את אפילו לא זוכרת.‬

75
00:05:24,867 --> 00:05:28,788
‫כאילו שאת הולכת בחלום.‬

76
00:05:30,247 --> 00:05:33,292
‫לא הפסקתי לצרוח ולבכות.‬

77
00:05:33,376 --> 00:05:36,295
‫"הרגו את התינוקת שלי."‬

78
00:05:37,380 --> 00:05:39,507
‫רשידה הייתה אחותי התאומה.‬

79
00:05:40,007 --> 00:05:43,177
‫בין תאומים יש קשר מיוחד‬

80
00:05:43,260 --> 00:05:45,513
‫מהרגע שאתה מגיע לעולם הזה.‬

81
00:05:46,138 --> 00:05:49,225
‫נולדנו ביחד, אז חשבתי שנמות ביחד.‬

82
00:05:52,686 --> 00:05:56,857
‫המשפחה סיפקה לנו את כל הרקע של בתם.‬

83
00:05:58,818 --> 00:06:03,322
‫רשידה ואחיה נולדו וגדלו בניו יורק.‬

84
00:06:05,116 --> 00:06:07,576
‫כשרשידה סיימה את התיכון,‬

85
00:06:07,660 --> 00:06:10,704
‫היא התקבלה למכון לטכנולוגיית אופנה,‬

86
00:06:10,788 --> 00:06:13,541
‫אחד מבתי הספר המובילים לאופנה.‬

87
00:06:13,624 --> 00:06:17,002
‫סיימנו את הלימודים ב-15 ביוני, 1997.‬

88
00:06:17,086 --> 00:06:18,337
‫היא הייתה נלהבת.‬

89
00:06:20,840 --> 00:06:26,178
‫היא הייתה בת 18 טיפוסית‬
‫שלמדה בקולג' ועבדה.‬

90
00:06:27,555 --> 00:06:30,141
‫הייתה לה תוכנית, תוכנית לחיים,‬

91
00:06:30,224 --> 00:06:32,017
‫והיא ניסתה להגשים אותה.‬

92
00:06:34,145 --> 00:06:36,605
‫בגיל 18, את לא…‬

93
00:06:36,689 --> 00:06:41,360
‫את לא חושבת שתאבדי מישהי‬
‫כל כך קרובה, ובצורה כל כך טרגית.‬

94
00:06:42,445 --> 00:06:46,031
‫היא הייתה אדם מדהים ומלא חיים.‬

95
00:06:47,408 --> 00:06:49,410
‫והיא פשוט לא הייתה יותר.‬

96
00:06:49,493 --> 00:06:52,413
‫גילינו שהיא הייתה תלמידה טובה,‬

97
00:06:52,496 --> 00:06:55,624
‫בת טובה ואחות טובה. הם היו משפחה קרובה.‬

98
00:07:02,631 --> 00:07:04,091
‫זה היה רצח.‬

99
00:07:04,592 --> 00:07:09,597
‫הנתיחה גילתה שהיא מתה בגלל חניקה.‬

100
00:07:09,680 --> 00:07:13,142
‫הופעל לחץ על החזה, וגם על הצוואר.‬

101
00:07:15,352 --> 00:07:18,314
‫בנתיחה גילינו שהיא עברה תקיפה מינית.‬

102
00:07:18,397 --> 00:07:22,985
‫מצאנו על הקורבן נוזלים ביולוגיים ודנ"א.‬

103
00:07:23,068 --> 00:07:27,156
‫השווינו את פרופיל הדנ"א‬
‫שפיתחנו למאגרי נתונים,‬

104
00:07:27,656 --> 00:07:31,785
‫אבל לא הייתה התאמה למאגרי הנתונים הלאומיים‬

105
00:07:31,869 --> 00:07:34,079
‫או לחשוד כלשהו באותה עת.‬

106
00:07:35,789 --> 00:07:37,666
‫כשעבדתי במדור המיוחד,‬

107
00:07:37,750 --> 00:07:41,795
‫ראיתי מקרים שבהם‬
‫האונס לא נועד לצורך סיפוק מיני.‬

108
00:07:41,879 --> 00:07:45,007
‫הרבה פעמים זה קשור לשנאה וכעס כלפי הנשים,‬

109
00:07:45,090 --> 00:07:46,926
‫או הגברים או הילדים, מי שנאנס.‬

110
00:07:47,510 --> 00:07:53,390
‫תקיפה מינית וחניקה הם עניין של כוח ושליטה.‬

111
00:07:55,142 --> 00:07:57,228
‫זה אומר הרבה על הרוצח.‬

112
00:07:58,020 --> 00:08:02,274
‫הוא חלש, וזאת דרך בשבילו להרגיש חזק.‬

113
00:08:07,780 --> 00:08:10,991
‫ב-1998 הייתי אחרי מקרה הרצח בסנטרל פארק.‬

114
00:08:12,326 --> 00:08:15,871
‫בשלב די מוקדם כבר הייתה‬
‫רמה גבוהה של שיתוף פעולה‬

115
00:08:15,955 --> 00:08:18,874
‫בין השוטרים לבין עוזרי התובע,‬

116
00:08:18,958 --> 00:08:22,127
‫כי הבנו שאנחנו צריכים אלה את אלה.‬

117
00:08:22,836 --> 00:08:24,547
‫התובע המחוזי מעורב בכל דבר.‬

118
00:08:24,630 --> 00:08:29,885
‫הם שומעים על כל היבטי החקירה,‬
‫על כל הזוועות.‬

119
00:08:30,719 --> 00:08:33,430
‫התיק של רשידה וושינגטון הוקצה לי.‬

120
00:08:33,514 --> 00:08:36,475
‫כולם רצו לפענח אותו מהר ככל האפשר.‬

121
00:08:37,059 --> 00:08:38,227
‫- הבית של רשידה -‬

122
00:08:38,310 --> 00:08:42,231
‫רשידה וושינגטון גרה‬
‫עם משפחתה בשדרה הראשונה,‬

123
00:08:42,314 --> 00:08:45,359
‫בשיכון שנקרא פלזה 1199.‬

124
00:08:45,442 --> 00:08:48,904
‫היא נמצאה במרחק שמונה רחובות מביתה.‬

125
00:08:49,488 --> 00:08:54,076
‫אז ניסינו להבין את ציר הזמן,‬
‫כדי לצמצם את האפשרויות.‬

126
00:08:54,159 --> 00:08:59,123
‫הפעם האחרונה שבה רשידה‬
‫נראתה בחיים הייתה בסביבות תשע וחצי.‬

127
00:09:00,291 --> 00:09:03,294
‫היא עבדה ב"אקספרס".‬
‫-ברחוב 34.‬

128
00:09:03,377 --> 00:09:04,670
‫כן, ברחוב 34.‬
‫-כן.‬

129
00:09:04,753 --> 00:09:08,882
‫היא תמיד הייתה חוזרת בסביבות עשר.‬
‫-כן, עשר בלילה.‬

130
00:09:09,925 --> 00:09:13,762
‫היא סיימה לעבוד, נפרדה מעמיתיה לעבודה,‬

131
00:09:13,846 --> 00:09:17,766
‫והלכה לרכבת התחתית,‬
‫כך הם חשבו, כמו בכל ערב.‬

132
00:09:18,392 --> 00:09:23,939
‫בדרך כלל היא ירדה מהרכבת‬
‫בפינת רחוב 110 מזרח ושדרות לקסינגטון,‬

133
00:09:24,440 --> 00:09:29,028
‫ואז הלכה מלקסינגטון‬
‫לשדרה הראשונה, לבניין שלה.‬

134
00:09:29,111 --> 00:09:33,282
‫ידעתי שהיא גרה בשדרה הראשונה,‬
‫קרוב לרחוב 109.‬

135
00:09:33,365 --> 00:09:36,493
‫אז היה שומר שעבר באותה משמרת.‬

136
00:09:36,577 --> 00:09:39,038
‫הוא זכר שהוא ראה אותה‬
‫בכל לילה, אבל לא באותו לילה.‬

137
00:09:39,121 --> 00:09:44,001
‫ידענו שהגופה שלה נמצאה‬
‫למחרת בחמש או שש בבוקר,‬

138
00:09:44,084 --> 00:09:46,045
‫שמונה רחובות מהבית.‬

139
00:09:46,545 --> 00:09:52,468
‫איך היא הגיעה לחדר המדרגות‬
‫בקומה ה-15 בשדרה החמישית מס' 1345?‬

140
00:09:52,551 --> 00:09:53,677
‫- הגופה של רשידה -‬

141
00:09:53,761 --> 00:09:55,179
‫אף אחד לא ידע.‬

142
00:09:57,640 --> 00:09:59,558
‫היא די אהבה להיות בבית.‬

143
00:09:59,642 --> 00:10:04,271
‫היא הלכה ללימודים, הלכה לעבודה.‬
‫לא קרה שהיא לא חזרה כל הלילה. אף פעם.‬

144
00:10:05,731 --> 00:10:07,441
‫לא הצלחנו להבין‬

145
00:10:08,025 --> 00:10:11,403
‫איך היא הגיעה למקום שבו היא נמצאה.‬

146
00:10:11,904 --> 00:10:15,282
‫אני זוכרת בפרט ששאלו אותי,‬

147
00:10:15,366 --> 00:10:17,201
‫"האם היה מישהו,‬

148
00:10:17,284 --> 00:10:21,538
‫"אולי כשהסתובבתן בשכונה, שתפס לך את העין?"‬

149
00:10:21,622 --> 00:10:23,374
‫לא הצלחתי לחשוב על שום דבר.‬

150
00:10:25,584 --> 00:10:27,711
‫לרשידה היה חבר.‬

151
00:10:28,879 --> 00:10:31,882
‫כשהיא לא חזרה הביתה, חשבתי,‬

152
00:10:31,965 --> 00:10:36,929
‫"היא החליטה לצאת לבלות‬
‫או לעשות משהו יוצא דופן?"‬

153
00:10:37,012 --> 00:10:39,932
‫הבלשים שאלו אם ידעתי שיש לה חבר, ואמרתי,‬

154
00:10:40,015 --> 00:10:43,560
‫"כן, אני מכירה אותו.‬
‫ראיתי אותם ביחד. הייתי בחברתו".‬

155
00:10:43,644 --> 00:10:47,398
‫לא חשבתי לרגע שהוא יעשה דבר כזה,‬

156
00:10:47,481 --> 00:10:48,857
‫או יפגע ברשידה באופן כללי.‬

157
00:10:49,900 --> 00:10:52,194
‫שאלתי, "איך קוראים לו? איפה הוא גר?"‬

158
00:10:52,861 --> 00:10:54,279
‫דיברנו איתו.‬

159
00:10:54,947 --> 00:10:59,243
‫בחקירה של החבר לא עלה שום דבר‬

160
00:10:59,326 --> 00:11:03,163
‫שגרם לנו להאמין‬
‫שהוא היה אחראי לרצח בצורה כלשהי.‬

161
00:11:03,247 --> 00:11:04,832
‫הוא היה די נסער.‬

162
00:11:04,915 --> 00:11:07,084
‫- שדרות האופנה, השדרה השביעית‬
‫רחוב 27 מערב -‬

163
00:11:07,167 --> 00:11:09,586
‫דיברנו עם כל מי שהיא הכירה.‬

164
00:11:10,087 --> 00:11:15,509
‫האם היו לה מכרים, חברים ללימודים‬
‫או לעבודה, שהיו מפוקפקים?‬

165
00:11:15,592 --> 00:11:19,805
‫שאולי גרמו לה להיות מעורבת‬
‫במשהו שהוביל למותה?‬

166
00:11:19,888 --> 00:11:23,767
‫אבל לצעירים שהיא‬
‫הסתובבה איתם היו מטרות בחיים,‬

167
00:11:23,851 --> 00:11:25,936
‫והם הלכו עליהן, כמוה.‬

168
00:11:26,019 --> 00:11:29,148
‫היה נחמד לשמוע את זה, אבל גם מתסכל,‬

169
00:11:29,231 --> 00:11:31,859
‫כי זה לא סיפק לנו כיווני חקירה.‬

170
00:11:32,484 --> 00:11:34,987
‫כל העסקים בשכונה‬

171
00:11:35,070 --> 00:11:39,283
‫תלו כרזות בחלונות‬
‫כדי לנסות לעודד שיחות עם מידע.‬

172
00:11:41,493 --> 00:11:46,623
‫לא ידענו האם היא נחטפה בשלב כלשהו,‬

173
00:11:47,124 --> 00:11:49,418
‫או אם היא הלכה עם מישהו מרצונה.‬

174
00:11:49,501 --> 00:11:51,879
‫אתה מחפש משהו יוצא דופן.‬

175
00:11:51,962 --> 00:11:56,550
‫אתה מחפש משהו שמושך את תשומת לבך‬

176
00:11:56,633 --> 00:11:57,760
‫ועוזר לך.‬

177
00:11:58,844 --> 00:11:59,887
‫לא היה לנו כלום.‬

178
00:12:00,471 --> 00:12:03,891
‫היינו תקועים בבוץ, בעצם.‬
‫לא היו לנו כיווני חקירה.‬

179
00:12:11,190 --> 00:12:13,567
‫- 25 בספטמבר, 1998‬
‫שלושה חודשים אחרי הרצח -‬

180
00:12:13,650 --> 00:12:16,153
‫כמה חודשים אחרי הרצח של רשידה וושינגטון,‬

181
00:12:16,236 --> 00:12:19,448
‫ילדה בת 15 הייתה בדרך הביתה, למשפחה שלה,‬

182
00:12:20,574 --> 00:12:22,284
‫בבתי פלדינו.‬

183
00:12:23,243 --> 00:12:26,622
‫היא ניגשה למעלית,‬
‫ולחצה על הכפתור של המעלית.‬

184
00:12:26,705 --> 00:12:28,332
‫מישהו התקרב אליה מאחור.‬

185
00:12:28,415 --> 00:12:30,375
‫הוא איים עליה בסכין.‬

186
00:12:30,459 --> 00:12:33,921
‫הוא הכריח אותה להיכנס‬
‫לחדר המדרגות. הוא אנס אותה.‬

187
00:12:34,004 --> 00:12:37,132
‫הוא גנב את התכשיטים שלה, ועזב אותה.‬

188
00:12:39,092 --> 00:12:40,385
‫המשטרה הגיבה.‬

189
00:12:41,011 --> 00:12:44,306
‫השוטרים מצאו בחדר המדרגות שני דברים.‬

190
00:12:44,389 --> 00:12:47,392
‫סווטשירט מתוצרת פובו וכובע בייסבול.‬

191
00:12:48,101 --> 00:12:51,396
‫הילדה בת ה-15 אמרה להם מיד,‬

192
00:12:51,480 --> 00:12:54,942
‫"הוא לבש את פריטי הביגוד האלה.‬

193
00:12:55,526 --> 00:12:58,195
‫"הוא לבש את הסווטשירט וחבש את הכובע".‬

194
00:12:58,278 --> 00:13:02,115
‫הם שלחו את הסווטשירט,‬
‫את הכובע ואת ערכת האונס‬

195
00:13:02,199 --> 00:13:05,410
‫למשרד החוקר הרפואי, לצורך ניתוח פורנזי.‬

196
00:13:08,121 --> 00:13:13,502
‫- 6 בינואר, 1999‬
‫ארבעה חודשים אחרי האונס בפלדינו -‬

197
00:13:13,585 --> 00:13:15,921
‫ב-6 בינואר, 1999,‬

198
00:13:16,004 --> 00:13:20,342
‫קיבלנו הודעה ממשרד החוקר הרפואי,‬

199
00:13:20,425 --> 00:13:21,718
‫הודעה ששינתה הכול.‬

200
00:13:22,302 --> 00:13:25,430
‫לא נמצאו ראיות על הסווטשירט או על הכובע.‬

201
00:13:25,514 --> 00:13:30,269
‫אבל דנ"א מהזרע‬
‫שנמצא בגופה של רשידה וושינגטון‬

202
00:13:30,352 --> 00:13:34,273
‫התאים לזרע שנאסף מקורבן האונס בפלדינו.‬

203
00:13:34,356 --> 00:13:37,234
‫אותו אדם היה אחראי לשני הפשעים.‬

204
00:13:37,317 --> 00:13:42,239
‫- רשידה וושינגטון, רצח‬
‫פלדינו, קורבן אונס מס' 1 -‬

205
00:13:42,322 --> 00:13:44,116
‫זה היה רגע של התרוממות רוח,‬

206
00:13:44,658 --> 00:13:47,911
‫כי יכולנו לחבר בין שני המקרים,‬

207
00:13:47,995 --> 00:13:50,706
‫אבל זה היה מתסכל במובן‬

208
00:13:50,789 --> 00:13:52,958
‫שעדיין לא ידענו מי האדם הזה.‬

209
00:13:53,041 --> 00:13:56,628
‫שבועיים אחר כך הודיעו לנו‬
‫ממשרד החוקר הרפואי‬

210
00:13:56,712 --> 00:14:00,674
‫שעוד צעירה מאותו אזור נאנסה.‬

211
00:14:01,425 --> 00:14:03,302
‫היא הייתה בת 13.‬

212
00:14:04,386 --> 00:14:06,722
‫היא הייתה מבועתת, איימו עליה בסכין,‬

213
00:14:06,805 --> 00:14:09,600
‫עיניה כוסו באחד מפריטי הלבוש שלה.‬

214
00:14:09,683 --> 00:14:13,520
‫היא הותקפה מינית ונשדדה‬
‫בחדר מדרגות חשוך מאוד.‬

215
00:14:13,604 --> 00:14:17,441
‫נאספה ממנה ערכת אונס, והראיות בערכה‬

216
00:14:17,524 --> 00:14:20,694
‫התאימו לאונס בפלדינו‬
‫ולרצח של רשידה וושינגטון.‬

217
00:14:20,777 --> 00:14:25,032
‫כל הקורבנות היו דומות בגובה שלהן ובגילן.‬

218
00:14:26,033 --> 00:14:30,746
‫הן היו קטנות, צעירות,‬
‫היספניות או שחורות בהירות עור.‬

219
00:14:31,246 --> 00:14:34,917
‫והן גם היו קרובות למדי.‬

220
00:14:35,667 --> 00:14:37,127
‫אז עכשיו היה לנו דפוס.‬

221
00:14:37,628 --> 00:14:41,465
‫זה אנס ורוצח סדרתי שמסתובב חופשי.‬

222
00:14:41,548 --> 00:14:44,718
‫החקירה קיבלה תנופה חזקה.‬

223
00:14:44,801 --> 00:14:46,595
‫עברנו להילוך-על.‬

224
00:14:47,471 --> 00:14:50,891
‫בת ה-15 שנאנסה בפלדינו,‬

225
00:14:50,974 --> 00:14:52,768
‫כך נקרא כוח המשימה.‬

226
00:14:53,352 --> 00:14:58,607
‫כוח המשימה פלדינו היה מעין אוסף של חריגים.‬

227
00:14:58,690 --> 00:15:02,027
‫היו לנו כמה חבר'ה ממשרד התובע המחוזי,‬

228
00:15:02,110 --> 00:15:03,528
‫ג'ון אירווין ואני,‬

229
00:15:03,612 --> 00:15:08,450
‫ומגוון אמיתי של טיפוסים,‬
‫שבמקרה היו גם בלשים מדהימים.‬

230
00:15:08,533 --> 00:15:10,452
‫היה שם סקוט וגנר,‬

231
00:15:10,535 --> 00:15:14,331
‫אחד מהבלשים הכי מלאי רגש שעבדתי איתם.‬

232
00:15:14,414 --> 00:15:17,542
‫היה לנו את רוב מוני.‬
‫הוא יודע להיות אמפתי מאוד.‬

233
00:15:17,626 --> 00:15:19,503
‫הוא מצוין עם קורבנות.‬

234
00:15:19,586 --> 00:15:21,463
‫הכרתי את רוב מוני בבר.‬

235
00:15:21,546 --> 00:15:24,383
‫הייתי מבלה בבר בשם "פיבי'ס" בבאוורי.‬

236
00:15:24,925 --> 00:15:27,636
‫היא דיברה עם מישהו אחר שישב בצד השני שלה,‬

237
00:15:27,719 --> 00:15:29,846
‫והשיחה הייתה בספרדית.‬

238
00:15:29,930 --> 00:15:32,891
‫אחרי זמן מה היא הבינה, כי אירמה חדת אבחנה,‬

239
00:15:32,975 --> 00:15:35,310
‫שנראיתי כאילו שאני מקשיב להם.‬

240
00:15:35,394 --> 00:15:37,646
‫ראיתי את זה בא. הסתכלתי עליה ואמרתי…‬

241
00:15:38,230 --> 00:15:39,523
‫"תירגעי, חמודה.‬

242
00:15:39,606 --> 00:15:42,693
‫"מסוכן מאוד לא לדעת עם מי את מדברת."‬

243
00:15:42,776 --> 00:15:45,320
‫והיא, כאילו, "מה נסגר איתך?"‬

244
00:15:45,404 --> 00:15:47,698
‫אמרתי, "מה? אתה מדבר ספרדית?"‬

245
00:15:47,781 --> 00:15:50,492
‫כשמסתכלים על בוב מוני‬
‫לא חושבים שהוא מדבר ספרדית,‬

246
00:15:50,575 --> 00:15:53,036
‫כי הוא בגובה 1.90, גבר לבן, אירי.‬

247
00:15:53,120 --> 00:15:55,914
‫הוא עבד בשכונה‬
‫שהייתה ברובה היספנית ודומיניקנית.‬

248
00:15:55,998 --> 00:15:58,125
‫הוא היה מחזיק שני חשודים בניידת,‬

249
00:15:58,208 --> 00:16:00,002
‫והם היו מדברים ביניהם,‬

250
00:16:00,085 --> 00:16:03,338
‫אומרים איפה הם החביאו‬
‫את האקדח או את הסמים.‬

251
00:16:03,422 --> 00:16:06,008
‫בוב מוני היה מבין כל מה שהם אמרו.‬

252
00:16:09,261 --> 00:16:13,640
‫הייתי בלש בתחנה, אבל כשכוח המשימה הוקם,‬

253
00:16:13,724 --> 00:16:18,270
‫כולנו הוסטנו מהתפקידים הרגילים שלנו בתחנות‬

254
00:16:18,353 --> 00:16:22,649
‫ועבדנו רק על קבוצת התיקים הזאת.‬

255
00:16:23,942 --> 00:16:28,905
‫ניצולות האונס ישבו‬
‫עם אמנית קלסתרונים ממשטרת ניו יורק,‬

256
00:16:28,989 --> 00:16:31,783
‫וקלסתרון צויר על סמך התיאור שלהן,‬

257
00:16:32,492 --> 00:16:35,370
‫והודפס על כרוזים.‬

258
00:16:35,454 --> 00:16:37,998
‫- מבוקש בחשד לרצח ואונס -‬

259
00:16:38,081 --> 00:16:41,334
‫הכרוז נתלה בכל חנות, על עמודי טלפון.‬

260
00:16:41,418 --> 00:16:44,087
‫כיסינו את איסט הארלם בעותקים שלו.‬

261
00:16:44,171 --> 00:16:46,298
‫וצורף אליו מספר של קו חם.‬

262
00:16:52,012 --> 00:16:55,390
‫מצער מאוד שהתקשורת לא התערבה.‬

263
00:16:55,474 --> 00:16:57,851
‫הם התערבו רק אחרי שהתקשרנו אליהם,‬

264
00:16:58,477 --> 00:17:01,021
‫כדי לנסות לעודד דיווח,‬

265
00:17:01,104 --> 00:17:05,817
‫כדי שמישהו, אי שם,‬
‫יקרא אולי עיתון ויראה את התמונה שלנו.‬

266
00:17:05,901 --> 00:17:08,653
‫אני חושב שאם הקורבנות‬

267
00:17:09,237 --> 00:17:15,202
‫לא היו צעירות שחורות והיספניות,‬
‫התקשורת הייתה מתעניינת יותר.‬

268
00:17:15,952 --> 00:17:17,120
‫זה מרגיז.‬

269
00:17:17,746 --> 00:17:20,791
‫לנו לא אכפת אם הקורבנות‬
‫היו שחורות או חומות,‬

270
00:17:20,874 --> 00:17:24,002
‫אם הפושע שחור או חום, או אם כולם לבנים.‬

271
00:17:24,086 --> 00:17:28,090
‫היה איש רע מאוד באיסט הארלם,‬
‫שהיה צריך להיפטר ממנו.‬

272
00:17:28,173 --> 00:17:32,302
‫אני אעשה כמיטב יכולתי‬
‫לדאוג שאותו אדם ישלם על זה.‬

273
00:17:34,262 --> 00:17:36,723
‫שמונה חודשים אחרי הרצח של רשידה וושינגטון,‬

274
00:17:36,807 --> 00:17:38,558
‫הגיעה שיחה לקו החם.‬

275
00:17:40,102 --> 00:17:41,478
‫זאת הייתה אישה,‬

276
00:17:41,561 --> 00:17:45,398
‫מודיעה אלמונית שאמרה שהשמועה ברחוב‬

277
00:17:45,482 --> 00:17:50,320
‫היא ש"אייס" היה אחראי למקרי הרצח והאונס‬

278
00:17:50,403 --> 00:17:52,322
‫שהתרחשו בשכונה.‬

279
00:17:52,405 --> 00:17:55,117
‫הכינוי אייס נשמע לי מוכר מאוד.‬

280
00:17:55,200 --> 00:17:57,702
‫סקוט זכר תיק קר שהיה לו בתחנה 23,‬

281
00:17:57,786 --> 00:18:00,038
‫רץ לתחנה, לקח את התיק,‬

282
00:18:00,122 --> 00:18:03,542
‫חזר למחלק הרצח, ואמר, "אני חושב שזה הוא".‬

283
00:18:16,805 --> 00:18:19,933
‫ב-10 בספטמבר, 1997, קיבלתי תיק רצח.‬

284
00:18:20,016 --> 00:18:21,101
‫נערה היספנית,‬

285
00:18:21,184 --> 00:18:26,314
‫בערך בת 19, שנמצאה על הגג‬
‫של רחוב 104 מזרח מספר 218.‬

286
00:18:26,398 --> 00:18:27,440
‫- קורבן הרצח ב-1997 -‬

287
00:18:27,524 --> 00:18:29,693
‫היא נכוותה ביותר מ-90 אחוז מגופה.‬

288
00:18:31,278 --> 00:18:33,280
‫תשאלתי את ארון מליק קי.‬

289
00:18:33,363 --> 00:18:36,741
‫הרבה אנשים‬
‫מכירים אותו כ"אייס". זה הכינוי שלו.‬

290
00:18:37,325 --> 00:18:40,287
‫הטלפון שלו הופיע ברשומות הטלפון שלה.‬

291
00:18:40,370 --> 00:18:41,621
‫רציתי לתשאל אותו.‬

292
00:18:43,832 --> 00:18:47,752
‫הוא אמר לי שהוא והחברה שלו‬
‫היו חברים של הנרצחת.‬

293
00:18:47,836 --> 00:18:49,671
‫הם היו אמורים ללכת לאכול משהו.‬

294
00:18:50,172 --> 00:18:52,716
‫הוא אמר שהיא לא הגיעה לפגישה.‬

295
00:18:53,884 --> 00:18:56,469
‫הוא התקשר, הם היו‬
‫אמורים להיפגש, והיא לא באה.‬

296
00:18:56,553 --> 00:18:58,597
‫הוא ענה על כל שאלה שהצגתי לו.‬

297
00:18:58,680 --> 00:19:03,685
‫הוא לא הראה אף סימן‬
‫מהדברים שאנחנו לומדים על שפת גוף,‬

298
00:19:03,768 --> 00:19:10,108
‫מהדברים שאנחנו לומדים כשאנחנו‬
‫מתשאלים אנשים על בסיס יומי במשך שנים,‬

299
00:19:10,192 --> 00:19:12,861
‫הסימנים שאנשים מפגינים כשהם משקרים.‬

300
00:19:13,486 --> 00:19:15,614
‫לא היה שום דבר שיכולתי להצביע עליו.‬

301
00:19:15,697 --> 00:19:20,285
‫אבל כשהחקירה הסתיימה, שאלתי אותו,‬

302
00:19:20,368 --> 00:19:22,913
‫"אתה מוכן שאצלם אותך במצלמת פולרואיד"?‬

303
00:19:23,830 --> 00:19:25,498
‫הוא אמר, "בסדר, אין בעיה".‬

304
00:19:39,471 --> 00:19:43,558
‫חזרתי לניירות שלי, ובתמונה‬

305
00:19:44,100 --> 00:19:48,730
‫הוא לבש סווטשירט אפור עם הלוגו של פובו.‬

306
00:19:48,813 --> 00:19:51,942
‫אותו סווטשירט שנשאר‬
‫בזירה של אחד ממקרי האונס.‬

307
00:19:52,442 --> 00:19:55,695
‫והקלסתרון נראה‬
‫כאילו הוא מבוסס על הצילום שלי.‬

308
00:19:56,321 --> 00:19:57,906
‫הקלסתרון שהכנו,‬

309
00:19:57,989 --> 00:20:01,701
‫הדמיון בינו לבין ארון קי היה מדהים.‬

310
00:20:02,202 --> 00:20:06,915
‫זה אמנם לא נחשב כזיהוי‬
‫או כעילה סבירה למעצר,‬

311
00:20:06,998 --> 00:20:09,793
‫אבל זה בהחלט העניק לנו כיוון להתקדם אליו.‬

312
00:20:09,876 --> 00:20:12,629
‫ארון קי היה החשוד היחיד באותו שלב.‬

313
00:20:14,673 --> 00:20:17,550
‫הם חיפשו עבר פלילי לפי השם ארון קי,‬

314
00:20:17,634 --> 00:20:21,096
‫וראו שיש לו עבר של מעשי שוד ופריצות.‬

315
00:20:21,179 --> 00:20:23,181
‫אחד מהבלשים בתחנה 23‬

316
00:20:23,265 --> 00:20:25,433
‫שם לב לאיות של השם הפרטי.‬

317
00:20:25,517 --> 00:20:29,271
‫א-ר-ו-ן, איות לא מקובל.‬

318
00:20:29,354 --> 00:20:32,232
‫הוא שאל, "אז מה עם התיק הזה?"‬

319
00:20:32,315 --> 00:20:34,943
‫ורץ להביא את התיק של פאולה אילרה.‬

320
00:20:36,903 --> 00:20:39,447
‫הוא אמר, "אני חושב שזה חלק מהדפוס".‬

321
00:20:39,531 --> 00:20:41,199
‫ואז הוא הסביר לנו.‬

322
00:20:50,959 --> 00:20:55,422
‫- 24 בינואר, 1991‬
‫שמונה שנים לפני הרצח של רשידה וושינגטון -‬

323
00:20:56,131 --> 00:20:58,383
‫ינואר 1991.‬

324
00:21:01,177 --> 00:21:05,056
‫ילדה בת 13 בשם פאולה אילרה‬

325
00:21:05,140 --> 00:21:08,101
‫חזרה הביתה מבית הספר‬
‫בשעת אחר צהריים מאוחרת.‬

326
00:21:08,184 --> 00:21:09,227
‫- איסט הארלם -‬

327
00:21:09,311 --> 00:21:13,148
‫המשפחה שלה גרה‬
‫ברחוב 111 מזרח מספר 420, בקומה השלושים.‬

328
00:21:14,065 --> 00:21:17,444
‫- הבית של פאולה -‬

329
00:21:18,903 --> 00:21:21,614
‫ואחרי כמה דקות‬
‫הם שאלו את עצמם, "איפה פאולה?"‬

330
00:21:22,657 --> 00:21:26,369
‫איפשהו בין הלובי לקומה השלושים, היא נעלמה.‬

331
00:21:27,370 --> 00:21:32,751
‫בסביבות 16:30, אמא שלי‬
‫התקשרה אליי ואמרה, "פאולה לא הגיעה".‬

332
00:21:33,335 --> 00:21:36,629
‫גיסי חשב שזה מוזר, אז הוא התקשר למשטרה.‬

333
00:21:36,713 --> 00:21:38,173
‫- אולגה אוספינה אילרה -‬

334
00:21:38,256 --> 00:21:42,427
‫כשהגעתי, היה שם בלגן.‬
‫חיפשתי אותה בכל מקום.‬

335
00:21:42,510 --> 00:21:45,764
‫בזמן שאמא של פאולה חיפשה אותה בתזזיתיות‬

336
00:21:45,847 --> 00:21:48,016
‫ותהתה איפה הילדה שלה,‬

337
00:21:48,600 --> 00:21:53,396
‫גבר שטייל עם הכלב שלו‬
‫לאורך האיסט ריוור, קרוב לגשר הולכי הרגל,‬

338
00:21:53,480 --> 00:21:56,941
‫מצא גופה של ילדה קטנה שנדקרה,‬

339
00:21:57,567 --> 00:22:02,030
‫נחנקה, הותקפה ונאנסה.‬

340
00:22:02,113 --> 00:22:05,158
‫הילדה הזאת הייתה פאולה אילרה,‬

341
00:22:05,241 --> 00:22:07,827
‫שנמצאה במרחק של עשרה רחובות בלבד מביתה.‬

342
00:22:08,745 --> 00:22:10,914
‫- הגופה של פאולה -‬

343
00:22:10,997 --> 00:22:14,793
‫קיוויתי שהיא עדיין בחיים.‬

344
00:22:15,794 --> 00:22:20,256
‫ואז גיסי אמר, "אולגה, פאולה מתה".‬

345
00:22:22,050 --> 00:22:25,303
‫צעקתי ואמרתי, "לא, זה שקר!‬

346
00:22:25,387 --> 00:22:29,057
‫"למה אתה משקר לי? למה אתה עושה לי את זה?"‬

347
00:22:30,058 --> 00:22:33,144
‫ואז אחי נכנס ואמר, "זה נכון.‬

348
00:22:34,270 --> 00:22:35,897
‫"היא מתה".‬

349
00:22:43,947 --> 00:22:46,199
‫מיד אחרי שגופתה של פאולה התגלתה,‬

350
00:22:46,282 --> 00:22:50,370
‫בלשים סרקו את כל הבניין‬
‫ברחוב 111 מזרח מספר 420,‬

351
00:22:50,453 --> 00:22:54,999
‫שם פאולה גרה, ודפקו על כל דלת ודלת.‬

352
00:22:55,083 --> 00:22:57,544
‫אחת מהדלתות הייתה בדירה 1910,‬

353
00:22:58,545 --> 00:23:01,881
‫והם דיברו שם עם בחור בשם ארון וורפורד.‬

354
00:23:01,965 --> 00:23:04,467
‫כשהם הראו לו את התמונה של פאולה,‬

355
00:23:04,551 --> 00:23:08,304
‫הוא אמר, "כן, ראיתי אותה.‬
‫נכנסתי איתה למעלית".‬

356
00:23:08,388 --> 00:23:10,014
‫הוא יצא בקומה שלו.‬

357
00:23:10,849 --> 00:23:14,477
‫והיא המשיכה לעלות במעלית.‬
‫זאת הייתה הטענה שלו.‬

358
00:23:15,270 --> 00:23:18,231
‫באותו זמן היה לו עבר של שוד ופריצות,‬

359
00:23:18,314 --> 00:23:19,983
‫אבל לא של פשיעה אלימה.‬

360
00:23:20,066 --> 00:23:24,529
‫הם ראו שהוא כן איתם, והאמינו שהוא ישר,‬

361
00:23:24,612 --> 00:23:27,115
‫מאוד גלוי, מקסים.‬

362
00:23:27,198 --> 00:23:32,162
‫הם לא חשבו שמישהו כזה‬
‫יכול להיות אחראי לרצח הזה.‬

363
00:23:33,037 --> 00:23:35,707
‫היא וארון גרו באותו בניין,‬

364
00:23:35,790 --> 00:23:38,418
‫אבל לא היו ראיות לקשר ביניהם מלבד זה.‬

365
00:23:43,006 --> 00:23:45,925
‫הבלשים ניסו לאסוף ראיות פיזיות.‬

366
00:23:46,426 --> 00:23:51,973
‫הם מצאו מגוון שערות‬
‫על הטייץ שהיא לבשה מתחת לג'ינס.‬

367
00:23:52,557 --> 00:23:57,604
‫השיער הלא ידוע שנמצא‬
‫נשלח למעבדת הזיהוי הפלילי.‬

368
00:23:57,687 --> 00:23:59,272
‫באותו זמן,‬

369
00:23:59,355 --> 00:24:04,527
‫הם הצליחו רק לזהות את סוג השיער,‬

370
00:24:04,611 --> 00:24:09,073
‫וקבעו שהוא של גבר שחור.‬

371
00:24:09,657 --> 00:24:11,367
‫זה כל מה שהם יכלו לקבוע.‬

372
00:24:12,076 --> 00:24:14,329
‫לבלשים, לפחות באותו רגע,‬

373
00:24:14,412 --> 00:24:18,166
‫לא היה עם מה לעבוד,‬
‫ולא היו להם כיווני חקירה.‬

374
00:24:18,666 --> 00:24:20,126
‫התיק לא פוענח.‬

375
00:24:28,843 --> 00:24:29,719
‫- רוצים צדק! -‬

376
00:24:30,428 --> 00:24:32,347
‫אחרי שעברנו על התיק של פאולה,‬

377
00:24:32,430 --> 00:24:37,602
‫הבנו שהאדם האחרון‬
‫שראה את פאולה אילרה בחיים,‬

378
00:24:38,520 --> 00:24:40,480
‫בשנת 1991, כשהשוטרים סרקו את הבניין,‬

379
00:24:40,563 --> 00:24:42,941
‫היה מישהו בשם ארון וורפורד.‬

380
00:24:44,025 --> 00:24:47,153
‫בלש אחר מכוח המשימה אמר,‬

381
00:24:47,237 --> 00:24:52,450
‫"סקוטי, באיזו דירה ארון קי גר?",‬
‫אז אמרתי לו.‬

382
00:24:53,201 --> 00:24:57,288
‫והוא אמר, "זאת הדירה של ארון וורפורד".‬

383
00:24:57,914 --> 00:25:01,876
‫בדקנו את השם "ארון וורפורד" במאגר המשטרתי.‬

384
00:25:01,960 --> 00:25:05,296
‫והצלחנו למצוא קשר לקי.‬

385
00:25:05,922 --> 00:25:08,299
‫סינתיה קי הייתה אמו של ארון קי.‬

386
00:25:08,383 --> 00:25:12,053
‫התברר שוורפורד‬
‫הוא שם המשפחה של אביו של ארון קי.‬

387
00:25:13,680 --> 00:25:14,764
‫הגילויים האלה…‬

388
00:25:14,847 --> 00:25:17,225
‫"אלוהים אדירים, ארון וורפורד,‬

389
00:25:17,809 --> 00:25:23,439
‫"שהוא ארון קי,‬
‫היה האחרון שראה את פאולה בחיים.‬

390
00:25:23,523 --> 00:25:27,277
‫"אלוהים אדירים, ארון קי היה האדם האחרון‬

391
00:25:27,360 --> 00:25:33,157
‫"שדיבר עם הנרצחת מ-1997 לפני שהיא נעלמה".‬

392
00:25:33,241 --> 00:25:34,617
‫זה הכניס אותנו להלם.‬

393
00:25:38,413 --> 00:25:42,292
‫ידענו שזה לא טוב, אבל אחרי‬
‫ששתי הרציחות האלה הפכו לחלק מהדפוס,‬

394
00:25:42,375 --> 00:25:44,711
‫ייתכן שזה עוד יותר גרוע ממה שחשבנו.‬

395
00:25:44,794 --> 00:25:49,173
‫אני יכול לומר לכם בוודאות,‬
‫כאדם שתובע פושעים במנהטן,‬

396
00:25:49,257 --> 00:25:51,467
‫שהיו המון פשעי מין.‬

397
00:25:51,551 --> 00:25:54,095
‫לא רק באיסט הארלם, בכל העיר.‬

398
00:25:54,596 --> 00:25:57,974
‫אבל רוצחים סדרתיים,‬
‫למרבה המזל, נדירים מאוד.‬

399
00:25:58,057 --> 00:26:02,770
‫ובאותו רגע היה ברור שהוא אחד מהם.‬

400
00:26:05,106 --> 00:26:08,776
‫לחץ הדם של כולם עלה. כולם רצו לבצע מעצר.‬

401
00:26:08,860 --> 00:26:10,278
‫"בואו נלך לתפוס אותו."‬

402
00:26:11,195 --> 00:26:15,742
‫אבל היינו צריכים לגלות איפוק,‬
‫כי היו חורים בתיק,‬

403
00:26:15,825 --> 00:26:18,870
‫והיינו צריכים לסגור אותם לפני שנאזוק אותו.‬

404
00:26:20,246 --> 00:26:25,001
‫ממש היינו זקוקים‬
‫לדגימת דנ"א שלו, שנדע שהיא ממנו,‬

405
00:26:25,084 --> 00:26:28,630
‫שנוכל להשוות לדגימות מזירות הפשע.‬

406
00:26:28,713 --> 00:26:31,549
‫השאלה הייתה איך להשיג אותה.‬

407
00:26:36,220 --> 00:26:40,850
‫דרך חוקית אחת להשיג דנ"א‬
‫היא מרכוש נטוש, וחשבנו לעצמנו,‬

408
00:26:40,933 --> 00:26:44,771
‫"אולי נציב מעקב אחרי קי, נעקוב אחריו,‬

409
00:26:44,854 --> 00:26:47,899
‫"ונחכה שהוא יירק על המדרכה?‬

410
00:26:48,483 --> 00:26:52,654
‫"נחכה שהוא יקנה קפה ויזרוק את הכוס לפח?"‬

411
00:26:53,780 --> 00:26:58,534
‫נוכל למצוא קשר‬
‫בין פריט כלשהו שנגע בגוף שלו,‬

412
00:26:58,618 --> 00:27:01,913
‫ודגימת דנ"א מאותו פריט, בשאיפה,‬

413
00:27:01,996 --> 00:27:04,290
‫ולהשוות אותה לדגימות מזירות הפשע.‬

414
00:27:04,999 --> 00:27:09,128
‫אפילו דאגנו שיחידה מיוחדת‬
‫של משטרת ניו יורק‬

415
00:27:09,671 --> 00:27:13,716
‫תתקין מצלמה נסתרת מחוץ לדלת שלו,‬
‫כדי שנוכל לראות אותו נכנס ויוצא.‬

416
00:27:15,718 --> 00:27:17,970
‫לעולם לא נדע בוודאות,‬

417
00:27:18,471 --> 00:27:22,433
‫אבל חשדנו שהוא מבין שהוא תחת מעקב.‬

418
00:27:23,059 --> 00:27:25,603
‫במשך תקופה של כשבוע,‬

419
00:27:25,687 --> 00:27:28,523
‫ארון קי לא זרק שום דבר על המדרכה.‬

420
00:27:28,606 --> 00:27:32,902
‫אבל ב-8 בפברואר הוא ביצע פשע נוסף,‬

421
00:27:32,985 --> 00:27:34,696
‫שהיה שונה לגמרי‬

422
00:27:34,779 --> 00:27:37,323
‫מהפשעים שחקרנו אותו בחשד אליהם.‬

423
00:27:38,324 --> 00:27:41,202
‫ארון היה גם גנב סדרתי.‬

424
00:27:41,285 --> 00:27:44,205
‫הוא היה בקטע של אלקטרוניקה ומחשבים.‬

425
00:27:45,206 --> 00:27:49,377
‫הוא הלך לחנות אלקטרוניקה גדולה.‬

426
00:27:49,460 --> 00:27:51,170
‫הוא קנה מחשב חדש.‬

427
00:27:52,088 --> 00:27:56,092
‫הוא הכניס מחשב ישן לאריזה של המחשב החדש,‬

428
00:27:56,592 --> 00:28:00,096
‫וניסה להחזיר אותו במקום את המחשב החדש.‬

429
00:28:00,638 --> 00:28:03,641
‫הוא אמר, "מכרתם לי מחשב מקולקל,‬
‫ואני רוצה את הכסף בחזרה".‬

430
00:28:03,725 --> 00:28:06,018
‫וזה לא עבד על אף אחד.‬

431
00:28:08,020 --> 00:28:10,314
‫הם התקשרו לתחנת מידטאון צפון.‬

432
00:28:10,398 --> 00:28:12,859
‫שוטרים באו ועצרו אותו.‬

433
00:28:13,901 --> 00:28:17,280
‫כשהתגברנו על ההפתעה מכך שזה קרה,‬

434
00:28:17,363 --> 00:28:22,160
‫הבנו שזאת הזדמנות‬
‫ממש טובה לאסוף דגימת דנ"א מקי.‬

435
00:28:22,243 --> 00:28:23,661
‫- איסט הארלם -‬

436
00:28:23,745 --> 00:28:28,458
‫ג'ו פוטר ואני נסענו‬
‫למידטאון צפון, שם הוא היה.‬

437
00:28:28,541 --> 00:28:31,002
‫למרבה הצער, הוא כבר שוחרר.‬

438
00:28:31,085 --> 00:28:34,297
‫הוגש נגדו כתב אישום‬
‫והוא נשלח לדרכו. הם לא יכלו להחזיק בו.‬

439
00:28:35,465 --> 00:28:39,135
‫פוטר דיבר עם השוטר‬
‫שהיה אחראי על התאים באותו לילה ושאל,‬

440
00:28:39,218 --> 00:28:42,472
‫"נתת לעצירים אוכל בלילה?", והוא אמר, "כן".‬

441
00:28:42,555 --> 00:28:44,682
‫"הם קיבלו קפה וכאלה?", "כן".‬

442
00:28:44,766 --> 00:28:47,560
‫אז הוא הלך ואסף את כל כוסות הקפה‬

443
00:28:47,643 --> 00:28:49,771
‫שהיו בתאים, ולקח אותן.‬

444
00:28:50,730 --> 00:28:55,151
‫מיהרנו להביא את הראיות למשרד החוקר הרפואי.‬

445
00:28:55,651 --> 00:28:58,279
‫הם עזבו הכול והתחילו לבדוק.‬

446
00:28:59,280 --> 00:29:01,824
‫היום זה לוקח דקות.‬

447
00:29:01,908 --> 00:29:03,701
‫אז זה לקח 72 שעות.‬

448
00:29:03,785 --> 00:29:05,703
‫אבל התנחמנו בזה שחשבנו,‬

449
00:29:05,787 --> 00:29:08,664
‫"יש לנו מצלמה, והוא תחת מעקב".‬

450
00:29:13,002 --> 00:29:15,505
‫- 12 בפברואר, 1999‬
‫ארבעה ימים אחרי המעצר -‬

451
00:29:16,756 --> 00:29:19,592
‫התוצאות הגיעו ב-12 בפברואר.‬

452
00:29:20,510 --> 00:29:22,845
‫החדשות הטובות היו שנמצאה התאמה.‬

453
00:29:23,638 --> 00:29:26,599
‫אחת מהכוסות הניבה פרופיל דנ"א‬

454
00:29:26,682 --> 00:29:28,434
‫שהתאים לדגימות מזירות הפשע.‬

455
00:29:28,518 --> 00:29:32,939
‫החדשות הרעות היו‬
‫שהכוס מהתא שארון קי היה בו לבד‬

456
00:29:33,022 --> 00:29:36,692
‫לא התאימה לדגימות מזירות הפשע.‬

457
00:29:36,776 --> 00:29:38,778
‫היינו מבולבלים לגמרי.‬

458
00:29:38,861 --> 00:29:40,571
‫לא הצלחנו להבין למה.‬

459
00:29:41,697 --> 00:29:45,409
‫מצאנו את האדם שהיה בתא הסמוך לתא של קי.‬

460
00:29:45,493 --> 00:29:46,661
‫תשאלנו אותו.‬

461
00:29:46,744 --> 00:29:49,914
‫שאלנו אותו על הבחור שהיה בתא לידו.‬

462
00:29:49,997 --> 00:29:53,626
‫והוא אמר, "הבחור הזה היה קוץ בתחת.‬

463
00:29:53,709 --> 00:29:57,713
‫"הוא כל הזמן דפק על התא שלי,‬
‫ובסוף אמרתי לו,‬

464
00:29:57,797 --> 00:30:01,509
‫"' מה אתה רוצה?',‬
‫והוא אמר, "בוא נחליף את הכוסות'."‬

465
00:30:02,552 --> 00:30:03,553
‫והוא החליף איתו.‬

466
00:30:04,053 --> 00:30:08,140
‫אותו אדם הסכים לתת לנו‬
‫דגימת דנ"א מהפה שלו.‬

467
00:30:08,224 --> 00:30:12,186
‫הדנ"א שלו התאים‬
‫לכוס שהייתה בתא של ארון קי.‬

468
00:30:12,270 --> 00:30:14,647
‫אז הוא אמר את האמת במאה אחוז.‬

469
00:30:16,357 --> 00:30:18,609
‫כולם חשו התרוממות רוח, כי, כאילו,‬

470
00:30:18,693 --> 00:30:21,529
‫"טוב, הדבר המסתורי האחרון‬

471
00:30:21,612 --> 00:30:24,115
‫"כבר לא מסתורי יותר".‬

472
00:30:24,198 --> 00:30:28,411
‫בשילוב עם שאר הראיות שהיו לנו, החלטנו‬

473
00:30:28,494 --> 00:30:33,082
‫שיש לנו מספיק כדי לקשור‬
‫את קי לפשעים האלה, וזה הזמן לעצור אותו.‬

474
00:30:34,667 --> 00:30:36,252
‫אבל זה היה מאוחר מדי.‬

475
00:30:38,671 --> 00:30:39,922
‫הוא היה חכם מאוד.‬

476
00:30:40,006 --> 00:30:43,509
‫הוא גילה את המצלמה, תלש אותה והרס אותה,‬

477
00:30:43,593 --> 00:30:45,928
‫חמק מהמעקב ונעלם.‬

478
00:30:47,388 --> 00:30:49,348
‫ידענו שיש לנו עסק עם אדם מסוכן.‬

479
00:30:49,432 --> 00:30:52,727
‫ייתכן שיש לו אקדח או נשק. לא ידענו.‬

480
00:30:52,810 --> 00:30:57,440
‫עבדנו כל הלילה ולמחרת בניסיון לאתר אותו.‬

481
00:30:59,942 --> 00:31:02,862
‫גילינו שהייתה לו חברה בברוקלין.‬

482
00:31:03,613 --> 00:31:05,489
‫קראו לה אנג'ליק.‬

483
00:31:05,573 --> 00:31:06,574
‫- ברוקלין -‬

484
00:31:06,657 --> 00:31:08,159
‫היא הייתה בת 16.‬

485
00:31:09,285 --> 00:31:12,455
‫אז יצרנו קשר עם אמא של אנג'ליק.‬

486
00:31:13,331 --> 00:31:17,543
‫ארון קי אסף את הבת שלה,‬
‫והיא הלכה איתו מרצונה.‬

487
00:31:18,544 --> 00:31:21,047
‫לאמא לא היה מושג לאן הם הלכו.‬

488
00:31:22,256 --> 00:31:28,554
‫ארון קי היה אז בן 28 או 29,‬
‫אבל נראה צעיר בהרבה.‬

489
00:31:28,638 --> 00:31:32,934
‫אפשר היה להבין איך הורים הרגישו איתו בנוח.‬

490
00:31:33,017 --> 00:31:38,189
‫יש לו חיוך נהדר. הוא מנומס.‬
‫הוא לוקח את הבת שלך לדייט.‬

491
00:31:38,272 --> 00:31:41,067
‫באמת שלא הייתה להם שום סיבה‬

492
00:31:41,567 --> 00:31:44,737
‫לחשוד שמשהו עומד לקרות.‬

493
00:31:46,113 --> 00:31:49,367
‫אבל הוא היה רוצח ואנס סדרתי.‬

494
00:31:52,078 --> 00:31:56,123
‫הנערה בת ה-16‬
‫שהייתה עם ארון קי בהחלט הייתה הטיפוס שלו.‬

495
00:31:56,874 --> 00:32:01,587
‫חששנו מאוד שהיא תהפוך לקורבן הבא שלו.‬

496
00:32:01,671 --> 00:32:06,467
‫- נעדרת‬
‫אנג'ליק סטולינגס -‬

497
00:32:08,344 --> 00:32:13,432
‫רמת הדחיפות של החיפוש‬
‫אחרי ארון קי הייתה עצומה.‬

498
00:32:14,350 --> 00:32:18,104
‫בינתיים זה התפרסם בכל כלי התקשורת.‬

499
00:32:18,688 --> 00:32:20,564
‫מהמשטרה נמסר שבדיקות דנ"א מקשרות בינו‬

500
00:32:20,648 --> 00:32:24,694
‫לבין הרצח של רשידה וושינגטון‬
‫בת ה-17 ולשני מקרי אונס.‬

501
00:32:24,777 --> 00:32:26,821
‫הוא חשוד גם בשני מקרי רצח נוספים,‬

502
00:32:26,904 --> 00:32:31,117
‫ויש חשש שהוא חטף‬
‫את אנג'ליק סטולינגס בת ה-16 מברוקלין.‬

503
00:32:32,743 --> 00:32:36,539
‫גילינו שלקי היו הרבה בנות זוג.‬

504
00:32:38,165 --> 00:32:43,129
‫למחרת, אמא של אחת מהחברות של קי,‬

505
00:32:43,212 --> 00:32:45,631
‫שגרה בבניין של קי,‬

506
00:32:47,591 --> 00:32:50,845
‫ראתה כתבה בחדשות, לקחה אחריות,‬

507
00:32:50,928 --> 00:32:53,097
‫ויצרה קשר במטרה לעזור לנו.‬

508
00:32:54,098 --> 00:32:58,269
‫היא אמרה שהוא ראה בה סוג של דמות אימהית.‬

509
00:32:58,352 --> 00:33:00,688
‫למעשה, הוא קרא לה "אמא".‬

510
00:33:01,313 --> 00:33:03,482
‫היא הייתה בקשר עם קי.‬

511
00:33:03,566 --> 00:33:04,900
‫הוא התקשר אליה.‬

512
00:33:07,319 --> 00:33:08,612
‫נסעתי לבית שלה.‬

513
00:33:08,696 --> 00:33:11,824
‫היא נתנה לי את המספר שהופיע בשיחה המזוהה.‬

514
00:33:11,907 --> 00:33:16,370
‫מיד ביקשתי מהטכנאים לאתר את מקור השיחה,‬

515
00:33:16,454 --> 00:33:19,290
‫והם הגיעו לטלפון ציבורי‬

516
00:33:19,373 --> 00:33:24,003
‫מול מקום בשם מלון "מיאמי סאן" במרכז מיאמי.‬

517
00:33:25,046 --> 00:33:28,507
‫למחרת בבוקר היינו‬
‫על המטוס הראשון שיצא למיאמי.‬

518
00:33:29,050 --> 00:33:31,719
‫- 19 בפברואר, 1999‬
‫7 ימים אחרי בדיקת הדנ"א -‬

519
00:33:31,802 --> 00:33:35,473
‫משטרת מיאמי כבר קיבלה התרעה בנוגע למקום.‬

520
00:33:36,265 --> 00:33:38,642
‫הגענו למלון מיאמי סאן,‬

521
00:33:38,726 --> 00:33:41,145
‫והתארגנו לצפייה על חזית המבנה,‬

522
00:33:41,228 --> 00:33:42,855
‫בתקווה שהוא יצא ממנו.‬

523
00:33:47,276 --> 00:33:50,821
‫פחות מחמש דקות אחר כך‬
‫הוא הגיע במורד הרחוב.‬

524
00:33:50,905 --> 00:33:52,823
‫תודה לאל, אנג'ליק הייתה איתו.‬

525
00:33:52,907 --> 00:33:55,493
‫אז התפרצנו ללובי של המלון,‬

526
00:33:55,576 --> 00:33:57,411
‫אבל הוא כבר עלה למעלה.‬

527
00:33:57,495 --> 00:33:58,788
‫התחלתי לעלות במדרגות,‬

528
00:33:58,871 --> 00:34:02,500
‫והסמל ממחלק הרצח במיאמי‬
‫הסתכל עליי ואמר, "לאן אתה הולך?"‬

529
00:34:02,583 --> 00:34:05,336
‫אמרתי, "בוא נתפוס אותו!",‬
‫והוא אמר, "לא, לא.‬

530
00:34:05,419 --> 00:34:07,421
‫"אנחנו נקרא ליחידה הטקטית".‬

531
00:34:09,173 --> 00:34:10,758
‫תוך דקות,‬

532
00:34:10,841 --> 00:34:14,261
‫היו צלפים על הגגות של שני בניינים סמוכים‬

533
00:34:14,345 --> 00:34:16,722
‫ומסוק שטס מעל הבניין.‬

534
00:34:16,806 --> 00:34:20,684
‫ואז הגיעו שוטרי היחידה הטקטית‬
‫של מיאמי עם רובים.‬

535
00:34:21,477 --> 00:34:23,604
‫שמעתי אותם אומרים בקשר,‬

536
00:34:23,687 --> 00:34:27,983
‫"אין כלום בקומה השנייה.‬
‫אין כלום בקומה השלישית".‬

537
00:34:28,943 --> 00:34:32,238
‫כמה דקות אחר כך, קצין ירד במדרגות,‬

538
00:34:32,321 --> 00:34:34,240
‫והחזיק את ארון שהיה כפות באזיקים.‬

539
00:34:34,949 --> 00:34:35,783
‫ערב טוב.‬

540
00:34:35,866 --> 00:34:40,955
‫מלון מפוקפק במיאמי היה סוף הדרך‬
‫של חשוד ברצח ובאונס שנמלט מהמשטרה.‬

541
00:34:41,038 --> 00:34:44,500
‫השוטרים מספרים שהם קישרו‬
‫בינו לבין רצח אחד ושני מקרי אונס…‬

542
00:34:44,583 --> 00:34:46,043
‫הסתכלתי על ארון קי.‬

543
00:34:46,127 --> 00:34:47,878
‫הוא ממש התחיל לבכות.‬

544
00:34:47,962 --> 00:34:50,422
‫הוא אמר, "אני מצטער, גבר".‬

545
00:34:50,506 --> 00:34:52,174
‫- הפושע הנמלט נלכד -‬

546
00:34:52,258 --> 00:34:57,388
‫רציתי להיות זה שמכניס אותו פיזית למעצר,‬

547
00:34:57,471 --> 00:35:02,518
‫במיוחד בגלל שהוא בעצם גבר עליי פעם אחת,‬

548
00:35:03,185 --> 00:35:08,023
‫בספטמבר 1997, ברצח של הנערה שנשרפה על הגג.‬

549
00:35:08,107 --> 00:35:11,360
‫אבל לא כל אחד יכול להיות‬
‫השוטר שמבצע את המעצר עצמו.‬

550
00:35:11,443 --> 00:35:13,571
‫זה לא אומר שאתה לא חלק מהצוות.‬

551
00:35:13,654 --> 00:35:18,117
‫- החשוד באונס וברצח נתפס במלון במיאמי -‬

552
00:35:20,035 --> 00:35:23,622
‫התלהבנו כשהוא הובא למעצר.‬

553
00:35:24,331 --> 00:35:27,042
‫ויותר מכך, שמחנו שהחברה שלו הייתה בחיים.‬

554
00:35:32,256 --> 00:35:37,178
‫תוך חצי שעה, ג'ון ואני הזמנו כרטיסים‬

555
00:35:37,261 --> 00:35:40,806
‫כדי להצטרף לרוב מוני במיאמי.‬

556
00:35:42,474 --> 00:35:45,144
‫הגיע הזמן לנסות לחקור את ארון.‬

557
00:35:51,525 --> 00:35:53,402
‫נכנסתי לחדר עם עוד בלש.‬

558
00:35:53,485 --> 00:35:58,824
‫התחלנו לדבר איתו, והוא הקפיד לא להגיב.‬

559
00:35:58,908 --> 00:36:02,328
‫הוא לא השמיע צליל, לא משנה מה אמרתי לו.‬

560
00:36:02,411 --> 00:36:03,704
‫הוא שמר על שתיקה.‬

561
00:36:05,539 --> 00:36:09,418
‫לחצתי עליו בשאלות‬
‫על רשידה ועל התיק של סקוט,‬

562
00:36:09,501 --> 00:36:11,754
‫לחצתי עליו בקשר למקרי האונס,‬

563
00:36:11,837 --> 00:36:14,882
‫והוא אמר,‬
‫"אני לא יודע על מה אתה מדבר. זה לא אני".‬

564
00:36:14,965 --> 00:36:18,219
‫אמרתי, "תקשיב, מצאנו דנ"א שלך.‬

565
00:36:18,302 --> 00:36:20,804
‫"ככה מצאנו אותו. הוא היה פה.‬

566
00:36:21,305 --> 00:36:24,725
‫"זה לא ניחוש. זה לא מקרה".‬

567
00:36:27,061 --> 00:36:30,356
‫הוא ביקש עורך דין,‬
‫והניח את הראש על השולחן.‬

568
00:36:30,439 --> 00:36:31,482
‫וזה היה הסוף.‬

569
00:36:31,565 --> 00:36:33,859
‫הוא לא אמר יותר שום דבר כל הלילה.‬

570
00:36:33,943 --> 00:36:36,820
‫- משטרת מיאמי -‬

571
00:36:38,322 --> 00:36:40,824
‫היה מאוחר, בטח 11 או חצות.‬

572
00:36:41,659 --> 00:36:46,538
‫אנג'ליק סטולינגס,‬
‫החברה שהוא לקח איתו למיאמי,‬

573
00:36:46,622 --> 00:36:48,415
‫הייתה איתנו בתחנה.‬

574
00:36:48,499 --> 00:36:51,043
‫השותף שלי ניגש אליי ואמר, "תקשיב,‬

575
00:36:51,126 --> 00:36:54,880
‫"אנג'ליק רוצה להיכנס ולהיפרד ממנו".‬

576
00:36:54,964 --> 00:36:58,592
‫אמרתי, "היא ילדה בת 16, והוא אנס ורוצח.‬

577
00:36:58,676 --> 00:37:01,595
‫"אני חושב שזה לא רעיון טוב.‬

578
00:37:01,679 --> 00:37:03,806
‫"אני נגד".‬

579
00:37:03,889 --> 00:37:06,684
‫אבל ג'ון וריץ' לקחו חלק בשיחה,‬

580
00:37:06,767 --> 00:37:09,853
‫והם אמרו, "לא, תן לה".‬

581
00:37:11,563 --> 00:37:14,566
‫אז אנג'ליק נכנסה לחדר.‬

582
00:37:15,985 --> 00:37:18,570
‫ברגע שהוא ראה אותה, היא אמרה לו,‬

583
00:37:19,905 --> 00:37:22,032
‫"מותק, מה עשית?"‬

584
00:37:22,825 --> 00:37:25,160
‫והוא שפך הכול.‬

585
00:37:25,744 --> 00:37:28,706
‫הוא התוודה בפניה על כל פשע ופשע.‬

586
00:37:28,789 --> 00:37:31,917
‫הוא אמר לחברה שלו שהוא מצטער.‬

587
00:37:33,460 --> 00:37:36,255
‫שהיו לו דחפים.‬

588
00:37:36,338 --> 00:37:39,550
‫שהוא לא שלט בהם, ושהם גרמו לו לעשות דברים.‬

589
00:37:40,509 --> 00:37:43,512
‫היא הייתה מבולבלת, מן הסתם,‬

590
00:37:43,595 --> 00:37:46,432
‫וחוותה טראומה עמוקה‬

591
00:37:47,850 --> 00:37:49,893
‫בגלל מה שקרה עם קי.‬

592
00:37:50,769 --> 00:37:52,813
‫אבל היא הייתה ילדה חכמה,‬

593
00:37:53,731 --> 00:37:57,067
‫רגועה מאוד יחסית לילדה בגילה,‬

594
00:37:57,151 --> 00:38:00,654
‫שמצאה את עצמה במצב,‬

595
00:38:00,738 --> 00:38:04,199
‫שרוב האנשים, למרבה המזל,‬
‫לא נמצאים בו אף פעם.‬

596
00:38:05,743 --> 00:38:09,079
‫תודה לאל, הוא שפך הכול בפניה.‬

597
00:38:09,747 --> 00:38:12,082
‫כולם חשו התרוממות רוח.‬

598
00:38:12,166 --> 00:38:15,085
‫החשיבות של הדברים‬
‫שהוא אמר הייתה ברורה למדי.‬

599
00:38:15,169 --> 00:38:18,630
‫לדעתי, זאת הייתה‬
‫אחת הפעמים הבודדות בהן הוא אמר את האמת.‬

600
00:38:19,840 --> 00:38:24,094
‫ידענו שאנג'ליק סטולינגס‬
‫תהיה חשובה מאוד במשפט.‬

601
00:38:28,474 --> 00:38:33,729
‫התיק כאילו התחיל מההתחלה אחרי שתפסנו אותו,‬

602
00:38:34,229 --> 00:38:37,649
‫כי עכשיו היה צריך‬
‫להסגיר אותו בחזרה לניו יורק.‬

603
00:38:39,109 --> 00:38:41,487
‫היינו צריכים להתכונן למשפט.‬

604
00:38:41,570 --> 00:38:43,864
‫וזה תיק ענקי.‬

605
00:38:44,615 --> 00:38:48,160
‫בזמן שהתקדמנו עם התיק והתכוננו למשפט,‬

606
00:38:48,660 --> 00:38:52,414
‫הנערה שאמא שלה עזרה לנו‬

607
00:38:52,498 --> 00:38:55,125
‫לאתר את קי בדרכו למיאמי‬

608
00:38:55,209 --> 00:39:00,047
‫סיפרה לנו שהוא אמר שהוא אנס נערה ב-1998,‬

609
00:39:00,130 --> 00:39:03,008
‫ועוד צעירה ב-1994,‬

610
00:39:03,092 --> 00:39:06,929
‫בשיכון באותו אזור כמו האחרות.‬

611
00:39:07,471 --> 00:39:10,724
‫הדנ"א שנאסף במקרים האלה התאים לזה של ארון.‬

612
00:39:13,102 --> 00:39:16,772
‫הדנ"א של ארון קי‬
‫התאים לזה שנמצא ברצח של רשידה וושינגטון‬

613
00:39:16,855 --> 00:39:18,565
‫ולארבעת מקרי האונס,‬

614
00:39:19,066 --> 00:39:24,321
‫אך לא היו ראיות‬
‫שקישרו בינו לבין התיק של פאולה.‬

615
00:39:26,115 --> 00:39:28,409
‫השגנו צו‬

616
00:39:28,992 --> 00:39:33,872
‫שאילץ את קי לספק לנו דגימות שיער.‬

617
00:39:34,915 --> 00:39:38,085
‫מר קי הובא אליי במשרד החוקר הרפואי.‬

618
00:39:38,168 --> 00:39:40,838
‫הסברתי לו מה אני עומדת לעשות.‬

619
00:39:42,548 --> 00:39:45,592
‫והוא הסתכל עליי…‬

620
00:39:46,844 --> 00:39:49,179
‫ככה, כמו הנסיכה דיאנה.‬

621
00:39:50,597 --> 00:39:54,435
‫ואמר, "זה בסדר, גברת. תעשי מה שאת צריכה".‬

622
00:39:55,769 --> 00:39:59,815
‫ארון קי היה נאה יחסית.‬

623
00:40:00,941 --> 00:40:02,484
‫ארון קי היה מקסים.‬

624
00:40:02,568 --> 00:40:04,778
‫ארון קי היה חכם.‬

625
00:40:06,572 --> 00:40:10,868
‫אלה היו כלי הנשק שלו‬
‫ששימשו אותו לפתות נערות צעירות‬

626
00:40:12,161 --> 00:40:13,537
‫ולרצוח נערות צעירות.‬

627
00:40:14,997 --> 00:40:17,166
‫הוא היה אדם מסוכן מאוד.‬

628
00:40:19,710 --> 00:40:23,213
‫- מאי 1999‬
‫שלושה חודשים אחרי המעצר -‬

629
00:40:23,297 --> 00:40:25,799
‫ביצענו בדיקות דנ"א של השיער של קי‬

630
00:40:25,883 --> 00:40:30,637
‫והשווינו אותן לשערות‬
‫שנמצאו על גופתה של פאולה.‬

631
00:40:32,723 --> 00:40:34,808
‫וההתאמה הייתה מושלמת.‬

632
00:40:35,976 --> 00:40:41,815
‫עכשיו היה לנו כתב אישום‬
‫בגין שלושה מקרי רצח וארבעה מקרי אונס.‬

633
00:40:43,901 --> 00:40:47,154
‫מוני ואני התכוונו‬
‫להחזיר אותו לרייקרס איילנד.‬

634
00:40:48,363 --> 00:40:53,911
‫לא ראיתי אותו מאז שתשאלתי אותו ב-97'.‬

635
00:40:54,495 --> 00:40:57,498
‫הוא זיהה אותי מיד והיה אדיב מאוד.‬

636
00:40:57,581 --> 00:41:01,251
‫היה לי העונג לכפות אותו באזיקים.‬

637
00:41:02,961 --> 00:41:05,297
‫הכנסנו אותו לניידת. נסעתי איתו מאחור.‬

638
00:41:05,797 --> 00:41:07,216
‫רוב מוני נהג.‬

639
00:41:07,299 --> 00:41:08,717
‫ואמרתי, "אתה יודע, אייס,‬

640
00:41:09,968 --> 00:41:13,472
‫"בעוד עשרים שנה אני כבר אהיה מזמן בפנסיה.‬

641
00:41:14,181 --> 00:41:16,266
‫"אתה עדיין תהיה במאסר עולם.‬

642
00:41:17,309 --> 00:41:19,686
‫"ויום אחד אני אבוא לבקר אותך,‬

643
00:41:20,437 --> 00:41:22,689
‫"ואתה תספר לי מה באמת קרה".‬

644
00:41:23,524 --> 00:41:25,317
‫ואז הוא התחיל לצחוק.‬

645
00:41:25,400 --> 00:41:28,195
‫והוא אמר, "וגנר, אתה יודע שלא ירשיעו אותי.‬

646
00:41:28,987 --> 00:41:31,698
‫"עוד נתראה. אני אזמין אותך לארוחת ערב".‬

647
00:41:31,782 --> 00:41:35,160
‫- דנ"א קושר אסיר לשעבר למקרי רצח ואונס -‬

648
00:41:35,244 --> 00:41:37,788
‫בשלב שבו קי נעצר במיאמי,‬

649
00:41:37,871 --> 00:41:39,081
‫עברו כבר עשר שנים‬

650
00:41:39,164 --> 00:41:43,126
‫בהן אולגה תהתה מה קרה לבת שלה.‬

651
00:41:45,587 --> 00:41:49,132
‫בכל שנה הייתי תולה כרוזים שכתוב בהם,‬

652
00:41:49,716 --> 00:41:53,595
‫"אם מישהו יודע משהו, אנא ספרו לנו".‬

653
00:41:54,221 --> 00:41:58,141
‫כשגיליתי מה קרה, פשוט הודיתי לאלוהים‬

654
00:41:58,225 --> 00:42:01,562
‫על כך שהוא אפשר לי לדעת מי עשה את זה.‬

655
00:42:03,730 --> 00:42:05,482
‫ארון קי היה מפלצת.‬

656
00:42:07,401 --> 00:42:09,278
‫זאת הייתה תפילה שנענתה.‬

657
00:42:10,279 --> 00:42:13,824
‫אם לא היו עוצרים אותו, אז הייתה עוד אחת,‬

658
00:42:13,907 --> 00:42:17,536
‫ולא היה צריך שהבת של עוד מישהי‬
‫תאבד את חייה.‬

659
00:42:19,621 --> 00:42:21,456
‫תקופת ההכנות למשפט‬

660
00:42:21,540 --> 00:42:25,335
‫היא תקופה קשה ביותר עבור התובעים.‬

661
00:42:26,587 --> 00:42:29,881
‫במקרה הזה מדובר במיליוני מסמכים,‬

662
00:42:29,965 --> 00:42:33,176
‫מדובר ביותר מ-140 עדים.‬

663
00:42:33,260 --> 00:42:34,970
‫זאת משימה קשה.‬

664
00:42:35,053 --> 00:42:39,725
‫ריץ' היה עובד יום שלם‬
‫ולא אוכל שום דבר כל היום.‬

665
00:42:39,808 --> 00:42:41,143
‫הורדתי תשעה ק"ג.‬

666
00:42:42,102 --> 00:42:46,440
‫איך אפשר לא לעשות כל דבר אפשרי‬

667
00:42:46,523 --> 00:42:50,569
‫כדי להעניק למשפחות האלה את מה שמגיע להן?‬

668
00:42:52,237 --> 00:42:56,533
‫- אפריל 1998: קורבן אונס מס' 3‬
‫מרץ 1994: קורבן אונס מס' 4 -‬

669
00:42:56,617 --> 00:42:59,119
‫- ספטמבר 1997: בת 19, רצח על גג -‬

670
00:42:59,202 --> 00:43:01,580
‫- ינואר 1991: פאולה אילרה, בת 13, רצח -‬

671
00:43:01,663 --> 00:43:04,625
‫- ספטמבר 1998: בת 15,‬
‫פלדינו, קורבן אונס מס' 1 -‬

672
00:43:04,708 --> 00:43:07,336
‫- יוני 1998: רשידה וושינגטון, בת 18, רצח -‬

673
00:43:09,671 --> 00:43:12,257
‫זימנו קרוב ל-140 עדים.‬

674
00:43:12,341 --> 00:43:14,885
‫ארבע הניצולות‬

675
00:43:16,053 --> 00:43:19,264
‫היו מופת של אומץ.‬

676
00:43:21,516 --> 00:43:24,353
‫הן היו עדיין נערות.‬

677
00:43:26,146 --> 00:43:29,358
‫אין ספק שזאת לא הייתה חוויה קלה מבחינתן.‬

678
00:43:30,442 --> 00:43:32,569
‫כולן היו עדות טובות להפליא.‬

679
00:43:33,195 --> 00:43:36,239
‫היה ממש חשוב שהמושבעים ראו‬

680
00:43:36,948 --> 00:43:41,411
‫את המחיר האנושי של מה שהאיש הזה עשה.‬

681
00:43:41,995 --> 00:43:44,539
‫כשראיתי את ארון קי לראשונה במשפט,‬

682
00:43:44,623 --> 00:43:49,211
‫רציתי לקפוץ עליו, רציתי לגמור אותו.‬

683
00:43:50,295 --> 00:43:54,466
‫תמיד ישבתי באותו מקום, והם הושיבו אותו שם.‬

684
00:43:55,634 --> 00:43:59,763
‫תמיד ישבתי במקום‬
‫שממנו יכולתי לראות אותו היטב.‬

685
00:43:59,846 --> 00:44:02,432
‫כשהייתה הפסקה ולקחו אותו משם,‬

686
00:44:02,516 --> 00:44:04,851
‫הוא היה נעצר בדלת,‬

687
00:44:04,935 --> 00:44:07,604
‫והוא היה מסתובב ומסתכל עליי.‬

688
00:44:08,146 --> 00:44:10,440
‫זה היה כאילו שהוא אומר לי,‬

689
00:44:10,524 --> 00:44:14,486
‫"לא תוכלו להוכיח שהרגתי את הבת שלך".‬

690
00:44:16,738 --> 00:44:20,117
‫בניגוד לעצת עורכי דינו, קי החליט להעיד.‬

691
00:44:21,618 --> 00:44:23,704
‫הוא היה על דוכן העדים שלושה ימים.‬

692
00:44:24,705 --> 00:44:30,460
‫תמצית העדות של קי‬
‫הייתה סיפור מדע בדיוני מדהים‬

693
00:44:30,544 --> 00:44:36,425
‫על כך שהוא נתקל‬
‫במזימה בלתי חוקית לקציר איברים,‬

694
00:44:36,508 --> 00:44:39,094
‫שנוהלה ממשרד‬
‫החוקר הרפואי של העיר ניו יורק,‬

695
00:44:40,387 --> 00:44:44,015
‫ולכן אנחנו מנסים‬
‫להפליל אותו במעשי הרצח והאונס,‬

696
00:44:44,099 --> 00:44:46,059
‫כדי להיפטר ממנו.‬

697
00:44:48,562 --> 00:44:51,273
‫אני יכול לומר בכנות‬
‫שלא ראיתי דבר כזה מעולם.‬

698
00:44:52,315 --> 00:44:54,151
‫הוא הסתכל ישר על המושבעים.‬

699
00:44:55,444 --> 00:44:59,030
‫הוא יושב שם ומתחיל לומר ברוגע,‬

700
00:45:00,282 --> 00:45:02,451
‫"לא הרגתי את פאולה.‬

701
00:45:03,118 --> 00:45:06,538
‫"לא הרגתי את הקורבן מ-97'.‬

702
00:45:07,038 --> 00:45:08,749
‫"לא הרגתי את רשידה.‬

703
00:45:08,832 --> 00:45:10,667
‫"לא אנסתי את הבנות האלה".‬

704
00:45:12,043 --> 00:45:13,587
‫אפשר היה לראות את כל הכלים‬

705
00:45:13,670 --> 00:45:17,716
‫שהוא השתמש בהם ביעילות‬
‫במשך שנים כדי להונות אנשים.‬

706
00:45:17,799 --> 00:45:20,093
‫הוא הציג אותם לראווה.‬

707
00:45:20,177 --> 00:45:22,888
‫הוא יוצר רושם ראשוני מצוין.‬

708
00:45:22,971 --> 00:45:26,850
‫- הנאשם באונס וברצח מכחיש כל אשמה -‬

709
00:45:28,101 --> 00:45:31,104
‫המושבעים התייעצו במשך שלושה ימים.‬

710
00:45:31,188 --> 00:45:35,108
‫כשההתייעצות נמשכת שלושה ימים, זה מדאיג.‬

711
00:45:36,651 --> 00:45:41,615
‫שמענו דיבור בקול רם,‬

712
00:45:41,698 --> 00:45:45,577
‫וראינו על הפרצופים של הסדרנים בבית המשפט‬

713
00:45:46,578 --> 00:45:50,415
‫שבמהלך ההתייעצויות היו גם מריבות.‬

714
00:45:51,333 --> 00:45:56,087
‫ואתה מתחיל מיד לחשוב‬
‫על 25 דברים שחבל שלא עשית.‬

715
00:45:56,838 --> 00:45:59,758
‫אתה מרגיש ממש חסר אונים.‬

716
00:46:00,926 --> 00:46:03,720
‫אתה לא משקר למשפחות של קורבנות רצח.‬

717
00:46:04,638 --> 00:46:07,349
‫רצינו לומר להם את האמת,‬

718
00:46:07,432 --> 00:46:09,267
‫כמו שתמיד ניסינו להיות.‬

719
00:46:09,351 --> 00:46:13,021
‫אבל לא רצינו גם לגרום לבהלה שלא לצורך,‬

720
00:46:13,104 --> 00:46:15,732
‫למרות שהיינו מבוהלים למדי.‬

721
00:46:17,442 --> 00:46:20,445
‫- 16 בדצמבר, 2000‬
‫שלושה ימים אחרי תחילת ההתייעצויות -‬

722
00:46:20,529 --> 00:46:23,490
‫הסדרן יצא וסימן ככה…‬

723
00:46:24,199 --> 00:46:27,202
‫ובעולם הזה הכוונה היא שיש פסק דין.‬

724
00:46:28,161 --> 00:46:30,163
‫ואני זוכר…‬

725
00:46:30,914 --> 00:46:35,752
‫כאילו, "אלוהים אדירים,‬
‫זה קורה. זה עומד להיגמר".‬

726
00:46:38,338 --> 00:46:41,591
‫פקיד בית המשפט התחיל להקריא את האישומים.‬

727
00:46:42,175 --> 00:46:46,596
‫"בסעיף הראשון, רציחתה של רשידה וושינגטון,‬

728
00:46:46,680 --> 00:46:48,431
‫"רצח מדרגה ראשונה,‬

729
00:46:48,932 --> 00:46:50,517
‫"מה פסיקתכם?"‬

730
00:46:54,145 --> 00:46:56,189
‫ופסק הדין הראשון היה "אשם".‬

731
00:46:58,608 --> 00:47:00,068
‫הייתי באקסטזה.‬

732
00:47:00,151 --> 00:47:04,823
‫שמחתי מאוד שהוא לא יהיה יותר ברחובות.‬

733
00:47:06,825 --> 00:47:08,994
‫רשידה ממש השפיעה‬

734
00:47:09,077 --> 00:47:13,248
‫על החברים ועל האנשים שנקרו על דרכה.‬

735
00:47:13,832 --> 00:47:18,169
‫אני יכולה רק לדמיין מי היא הייתה היום.‬

736
00:47:21,298 --> 00:47:24,634
‫יכולתי לשמוע את המשפחה של רשידה.‬

737
00:47:24,718 --> 00:47:26,386
‫ויכולתי לשמוע מין…‬

738
00:47:27,929 --> 00:47:28,847
‫"תודה לאל".‬

739
00:47:29,347 --> 00:47:30,974
‫זה סוף סוף…‬

740
00:47:31,850 --> 00:47:33,643
‫זה סוף סוף נגמר.‬
‫-כן.‬

741
00:47:33,727 --> 00:47:36,646
‫תפסו אותו. הוא נתפס והורשע.‬

742
00:47:36,730 --> 00:47:38,523
‫הרגשתי הקלה.‬

743
00:47:38,607 --> 00:47:40,317
‫כאילו, "תודה לאל".‬
‫-כן.‬

744
00:47:45,280 --> 00:47:47,824
‫הם עברו על הקורבנות אחת-אחת.‬

745
00:47:47,908 --> 00:47:50,327
‫הנערה הצעירה מ-1997,‬

746
00:47:51,411 --> 00:47:55,498
‫שגופתה חוללה על ידי ארון קי,‬
‫הוא העלה אותה באש.‬

747
00:47:56,249 --> 00:47:57,417
‫הם אמרו "אשם".‬

748
00:47:57,500 --> 00:48:04,215
‫וכשהם הגיעו לאישומים שנוגעים לפאולה, אני…‬

749
00:48:04,925 --> 00:48:06,760
‫הרגשתי חרדה עצומה.‬

750
00:48:06,843 --> 00:48:10,805
‫וכשהם אמרו שהוא אשם ברצח הזה ושמעתי…‬

751
00:48:10,889 --> 00:48:17,520
‫יכולתי לשמוע את אולגה‬
‫ואת המשפחה שלה, והרגשתי אסיר תודה.‬

752
00:48:17,604 --> 00:48:22,817
‫פשוט הייתי אסיר תודה‬
‫שהיא קיבלה את הרגע הזה.‬

753
00:48:24,027 --> 00:48:26,154
‫- גבר הורשע בסדרת מעשי אונס ורצח -‬

754
00:48:26,237 --> 00:48:28,114
‫- הסיוט של שבע המשפחות הסתיים -‬

755
00:48:28,198 --> 00:48:32,911
‫כשהם מסרו את פסק הדין,‬
‫באותו יום הבאתי תמונה של פאולה, האחרונה.‬

756
00:48:33,411 --> 00:48:36,039
‫אז אמרתי לו,‬

757
00:48:36,122 --> 00:48:39,125
‫"ארון קי, תסתכל עליי. אני אמא של פאולה".‬

758
00:48:39,751 --> 00:48:44,130
‫אמרתי, "למה גרמת לי‬
‫כאב כזה? למה עשית את זה?"‬

759
00:48:45,924 --> 00:48:49,260
‫נראה שהוא לא הפגין שום…‬

760
00:48:50,804 --> 00:48:54,516
‫כאב או חרטה. לא ראיתי אצלו דבר כזה.‬

761
00:48:55,517 --> 00:48:58,520
‫- פושע המין מהארלם יירקב בכלא כל חייו -‬

762
00:48:58,603 --> 00:49:02,357
‫ארון קי נידון למאסר‬
‫של 409 שנים עד מאסר עולם.‬

763
00:49:02,857 --> 00:49:05,527
‫שבע בנות בתשע שנים.‬

764
00:49:06,861 --> 00:49:08,279
‫שלוש מהן מתו.‬

765
00:49:09,072 --> 00:49:10,740
‫ואני חושבת שהיו עוד.‬

766
00:49:18,123 --> 00:49:21,084
‫יש לי תחושה נוראית, נוראית,‬

767
00:49:21,751 --> 00:49:25,422
‫שאם לא הייתי מפספס משהו,‬

768
00:49:26,840 --> 00:49:28,758
‫הנשים הנוספות לא היו נאנסות,‬

769
00:49:28,842 --> 00:49:31,678
‫ורשידה לא הייתה נרצחת.‬

770
00:49:34,222 --> 00:49:35,306
‫מה פספסתי?‬

771
00:49:36,099 --> 00:49:38,601
‫האם יכולתי להקדיש יותר תשומת לב למשהו?‬

772
00:49:38,685 --> 00:49:40,437
‫אני לא יודע. אני…‬

773
00:49:40,520 --> 00:49:43,857
‫השאלה הזאת מטרידה אותי‬
‫גם היום, אחרי כל כך הרבה שנים.‬

774
00:49:46,526 --> 00:49:48,069
‫- מאסר עולם ללא שחרור מוקדם -‬

775
00:49:48,153 --> 00:49:52,323
‫עוצמת הפשעים שלו וההיקף שלהם‬

776
00:49:53,324 --> 00:49:56,202
‫באמת היממו את כולם.‬

777
00:49:58,788 --> 00:50:01,708
‫כל תיק לוקח חתיכה קטנה מהנשמה שלך.‬

778
00:50:01,791 --> 00:50:05,754
‫ובמקרה הזה, מדובר בשבעה תיקים.‬

779
00:50:05,837 --> 00:50:07,213
‫אז זאת חתיכה יותר גדולה.‬

780
00:50:19,809 --> 00:50:23,688
‫כארבעה חודשים אחרי גזר הדין בתיק של קי,‬

781
00:50:25,398 --> 00:50:28,902
‫התקשר אלי אחד מהבלשים שהיו בכוח המשימה,‬

782
00:50:29,652 --> 00:50:35,283
‫והוא סיפר לי שהוא בזירת פשע.‬

783
00:50:35,867 --> 00:50:37,327
‫רצח משולש.‬

784
00:50:38,244 --> 00:50:40,538
‫שלושה אנשים נורו למוות.‬

785
00:50:40,622 --> 00:50:43,249
‫שני אנשים שהיה סביר שימותו.‬

786
00:50:43,333 --> 00:50:45,710
‫אז הרצח היה יכול להיות אפילו מחומש.‬

787
00:50:46,294 --> 00:50:48,463
‫הטבח התרחש ממש מעל קרנגי דלי.‬

788
00:50:48,546 --> 00:50:50,173
‫…בדירה מעל קרנגי דלי.‬

789
00:50:50,256 --> 00:50:52,133
‫והוא אמר לי,‬

790
00:50:53,259 --> 00:50:54,803
‫"אתה רוצה את התיק?"‬

791
00:50:58,389 --> 00:51:03,520
‫בתיק של קי עבדתי שעות ארוכות מאוד.‬

792
00:51:04,104 --> 00:51:05,605
‫הרבה לחץ.‬

793
00:51:07,273 --> 00:51:12,362
‫חשבתי על העובדה שבדיוק התארסתי,‬

794
00:51:13,488 --> 00:51:18,618
‫והיו לי מחשבות על להיות בעל‬

795
00:51:18,701 --> 00:51:20,787
‫ותקווה להיות אבא יום אחד.‬

796
00:51:21,287 --> 00:51:23,665
‫אולי לאמן קבוצת בייסבול של ילדים.‬

797
00:51:24,165 --> 00:51:29,212
‫ואז חשבתי‬
‫איך החיים שלי ייראו אם אגיד "כן".‬

798
00:51:32,090 --> 00:51:33,842
‫ואמרתי "לא".‬

799
00:51:39,264 --> 00:51:41,266
‫לריץ' פלנסקי יש לב ענקי,‬

800
00:51:42,183 --> 00:51:47,355
‫ואכפת לו מאוד מהדברים שהוא עושה.‬

801
00:51:47,438 --> 00:51:52,110
‫חלקנו עשינו את זה‬
‫המון פעמים בקנה מידה קטן בהרבה.‬

802
00:51:52,861 --> 00:51:55,071
‫העור שלנו התעבה, אפשר לומר.‬

803
00:51:55,989 --> 00:51:57,574
‫לריצ'י לא יצא לעשות את זה.‬

804
00:51:58,241 --> 00:52:01,411
‫הוא נכנס למשחק הרבה לפני שהוא היה מוכן.‬

805
00:52:02,203 --> 00:52:04,372
‫מבחינה שכלית הוא היה יכול להתמודד עם הכול,‬

806
00:52:04,455 --> 00:52:06,207
‫אבל מבחינה רגשית, זה מתיש.‬

807
00:52:06,708 --> 00:52:09,878
‫ואני חושב שזה גבה ממנו עול גדול.‬

808
00:52:12,297 --> 00:52:18,178
‫ידעתי שאין בי יותר את האש הזאת‬

809
00:52:18,887 --> 00:52:23,183
‫שצריך כדי לעשות את העבודה‬
‫ברמה שבה רציתי לעשות אותה.‬

810
00:52:25,185 --> 00:52:26,311
‫היה חודש מאי.‬

811
00:52:27,395 --> 00:52:29,647
‫בסוף יוני כבר לא הייתי שם.‬

812
00:52:36,988 --> 00:52:39,741
‫אומרים לי עכשיו…‬
‫אני גר על החוף בצפון קרוליינה,‬

813
00:52:39,824 --> 00:52:42,452
‫אומרים לי, "אתה לא מתגעגע לניו יורק?"‬

814
00:52:43,786 --> 00:52:46,247
‫ואני יוצא לחוף או למרפסת,‬

815
00:52:46,331 --> 00:52:48,333
‫אני מסתכל על הים, ואומר,‬

816
00:52:48,833 --> 00:52:52,921
‫"לא, אני לא מתגעגע לכלום.‬
‫אני ממש לא מתגעגע לכלום".‬

817
00:52:54,964 --> 00:52:57,759
‫בטח עבדתי על 1,500 תיקי רצח.‬

818
00:52:57,842 --> 00:53:00,803
‫בטח הייתי עד ל-700 נתיחות שלאחר המוות.‬

819
00:53:00,887 --> 00:53:02,805
‫כל אחד מהדברים האלה…‬

820
00:53:04,724 --> 00:53:07,185
‫פוצע אותך במובן מסוים.‬

821
00:53:08,728 --> 00:53:10,063
‫זה לא עובר.‬

822
00:53:12,065 --> 00:53:14,067
‫אתה לא יוצא בלי פגע, אף פעם.‬

823
00:53:23,159 --> 00:53:25,203
‫- בר -‬

824
00:53:26,204 --> 00:53:29,999
‫צריך לנתק את זה. זה יותר מדי,‬
‫כן? ובראיין יודע את זה.‬

825
00:53:30,083 --> 00:53:33,419
‫אנחנו רגישים מאוד לדברים,‬
‫והרבה דברים קורים סביבנו.‬

826
00:53:33,503 --> 00:53:37,131
‫אני חושבת שחלקנו הרבה יותר רגישים.‬

827
00:53:37,215 --> 00:53:39,300
‫זה פשוט משפיע עלינו קצת יותר.‬

828
00:53:39,384 --> 00:53:41,594
‫זה נתקע לך בלב, ואת מתעלמת מזה.‬

829
00:53:41,678 --> 00:53:44,639
‫את מכסה את זה, וזה נשאר שם כמו רסיס.‬

830
00:53:44,722 --> 00:53:48,226
‫זה מה שהופך אותך למקצוען אמיתי,‬

831
00:53:48,309 --> 00:53:52,605
‫כשאתה יכול לעשות את העבודה שלך,‬
‫ללכת הביתה, ולא לקחת אותה איתך הביתה.‬

832
00:53:52,689 --> 00:53:55,275
‫אתה מביא אותה הביתה,‬
‫אבל יכול להיות שאתה לא מודע לזה.‬

833
00:53:55,358 --> 00:53:57,277
‫מנגנוני התמודדות, כמו שברברה אמרה.‬

834
00:53:57,360 --> 00:53:59,696
‫ההומור השחור שהיה לנו בינינו.‬

835
00:53:59,779 --> 00:54:02,490
‫הצלחנו להפריד בין הדברים.‬

836
00:54:02,573 --> 00:54:05,660
‫היה לנו קשר רגשי לקורבנות, למשפחות וכל זה,‬

837
00:54:05,743 --> 00:54:07,662
‫כי ידענו שנשאר איזה חור או חלל,‬

838
00:54:07,745 --> 00:54:10,206
‫אבל בינינו לבין עצמנו, עשינו דברים כאלה.‬

839
00:54:10,290 --> 00:54:13,126
‫צריך לשחרר את זה.‬
‫-זה עוזר להתמודד.‬

840
00:54:13,209 --> 00:54:15,795
‫לדבר עם אנשים. להקשיב לאנשים.‬
‫-נכון.‬

841
00:54:16,296 --> 00:54:17,171
‫להיות ידידותיים.‬

842
00:54:18,256 --> 00:54:19,924
‫האנשים שעבדתי איתם,‬

843
00:54:20,008 --> 00:54:25,388
‫כולם אנשים טובים ואכפתיים‬
‫עם חוש הגינות וצדק,‬

844
00:54:25,471 --> 00:54:30,393
‫שהקדישו את חייהם‬
‫ואת לבותיהם לעבודה מהסוג הזה.‬

845
00:54:30,935 --> 00:54:32,645
‫זאת הייתה זכות עצומה.‬

846
00:54:32,729 --> 00:54:35,773
‫לא משנה כמה אתה קשוח או בטוח בעצמך,‬

847
00:54:35,857 --> 00:54:39,319
‫יש שם קצת פחד,‬
‫כאילו, "זאת הליגה של הגדולים".‬

848
00:54:39,402 --> 00:54:40,236
‫כן.‬

849
00:54:40,320 --> 00:54:44,824
‫עבודה משטרתית, בילוש במיוחד,‬
‫זאת לא רק עבודה.‬

850
00:54:44,907 --> 00:54:49,078
‫הייתי ממש רעה אליך.‬
‫ואני אוהבת אותו, הוא אחי הקטן.‬

851
00:54:49,162 --> 00:54:53,374
‫זאת שייכות שאתה בוחר לקבל.‬

852
00:54:53,458 --> 00:54:55,376
‫כמעט כאילו שזה הייעוד שלך.‬

853
00:54:56,336 --> 00:54:58,087
‫יש מכנה משותף אחד.‬

854
00:54:58,171 --> 00:55:01,049
‫לכולם בקבוצה הזאת היה אכפת.‬

855
00:55:02,091 --> 00:55:06,054
‫אני אוהב לחשוב שאני חלק‬
‫מהמועדון הזה, מהאחווה הזאת, אפשר לומר.‬

856
00:55:06,554 --> 00:55:07,638
‫ואני גאה בזה.‬

857
00:55:56,437 --> 00:56:01,442
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬