1
00:00:07,674 --> 00:00:09,884
‫- משרד השריף של מחוז לוס אנג'לס -‬

2
00:00:09,884 --> 00:00:12,595
‫- הוא משרד השריף הגדול ביותר בארה"ב, -‬

3
00:00:12,595 --> 00:00:15,015
‫- ומשרת את המחוז המאוכלס ביותר בה. -‬

4
00:00:15,015 --> 00:00:18,560
‫- הבלשים בו חוקרים‬
‫את מקרי הרצח האכזריים והמסובכים ביותר. -‬

5
00:00:18,560 --> 00:00:22,105
‫- אלה סיפוריהם. -‬

6
00:00:38,538 --> 00:00:41,624
‫- 3 בפברואר, 2003 -‬

7
00:00:43,168 --> 00:00:45,378
‫הכנסתם אותי למעצר כמו איזה חתיכת חרא.‬

8
00:00:45,378 --> 00:00:46,713
‫- קולו של פיל ספקטור -‬

9
00:00:46,713 --> 00:00:49,716
‫כלאתם אותי בגלל שמישהי באה אליי הביתה,‬

10
00:00:49,716 --> 00:00:51,843
‫ואז דפקה לעצמה כדור בראש.‬

11
00:00:52,469 --> 00:00:54,137
‫ואז אתם הגעתם,‬

12
00:00:54,137 --> 00:00:57,182
‫עצרתם אותי, כיסחתם לי את הצורה,‬

13
00:00:57,182 --> 00:00:59,392
‫ודפקתם לי מכות רצח.‬

14
00:00:59,392 --> 00:01:02,979
‫אני אדאג שתשלמו על זה. זה על הפנים.‬

15
00:01:04,773 --> 00:01:09,319
‫בתחנת משטרת אלהמברה,‬
‫המתין במעצר פיל ספקטור.‬

16
00:01:11,196 --> 00:01:15,992
‫המפקד שלי יידע אותי בטלפון‬
‫שהוא מפיק מוזיקלי עשיר מאוד.‬

17
00:01:16,534 --> 00:01:18,828
‫באופן אישי, בחיים לא שמעתי עליו.‬

18
00:01:19,662 --> 00:01:24,250
‫רבים טוענים שסגנונו של ספקטור שינה‬
‫את האופן שבו אנו מאזינים למוזיקת פופ.‬

19
00:01:24,959 --> 00:01:25,835
‫- חוקר מקרי מוות -‬

20
00:01:26,753 --> 00:01:29,339
‫התיק הזה עמד להיות‬
‫מה שאני מכנה "כדור אדום",‬

21
00:01:29,339 --> 00:01:32,258
{\an8}‫תיק שימשוך תשומת לב רבה.‬

22
00:01:32,258 --> 00:01:35,970
‫יש להיות מודעים לכך כבר מלכתחילה,‬
‫ולדעתי, כולנו ידענו זאת.‬

23
00:01:39,724 --> 00:01:44,312
‫משרד השריף של מחוז אל-איי‬
‫הוא המיטב שבמיטב.‬

24
00:01:48,358 --> 00:01:50,944
‫כמה מהתיקים הכי מתוקשרים‬
‫נשפטים בלוס אנג'לס.‬

25
00:01:50,944 --> 00:01:52,320
‫- הוליווד -‬

26
00:01:54,405 --> 00:01:57,784
‫עלינו להיות מסורים לעבודתנו ב-110 אחוז.‬

27
00:02:00,411 --> 00:02:03,331
‫מדובר ברצח. אין פשע חמור מזה.‬

28
00:02:05,416 --> 00:02:10,338
‫הדבר החשוב ביותר‬
‫הוא דבקות במטרה ותחושת מחויבות.‬

29
00:02:12,674 --> 00:02:14,968
‫הצדק יוצא לאור כשמגלים את האמת.‬

30
00:02:15,760 --> 00:02:19,764
‫- מחלק רצח:‬
‫לוס אנג'לס -‬

31
00:02:27,313 --> 00:02:30,942
‫יש משהו מיוחד ויוצא דופן‬
‫בחקירות שבהן מעורבים ידוענים.‬

32
00:02:31,985 --> 00:02:33,987
‫- אלן ג'קסון‬
‫סגן התובע המחוזי בדימ' -‬

33
00:02:33,987 --> 00:02:36,573
‫ונראה שאל-איי היא תמיד‬
‫המוקד של החקירות האלה.‬

34
00:02:36,573 --> 00:02:39,617
‫כשחושבים על לוס אנג'לס, חושבים על הוליווד.‬

35
00:02:39,617 --> 00:02:42,370
‫שחקנים, במאים ומפיקים.‬

36
00:02:42,370 --> 00:02:44,789
‫אבל יש בה הרבה יותר מזה.‬

37
00:02:44,789 --> 00:02:49,460
‫עם זאת, זו הרוח החיה של העיר הזאת.‬

38
00:02:50,753 --> 00:02:52,046
‫אל-איי היא מקום מצחיק,‬

39
00:02:52,046 --> 00:02:55,925
{\an8}‫והשריפים של מחוז אל-איי‬
‫משרתים את כל המחוז,‬

40
00:02:55,925 --> 00:02:59,804
‫שבו ניתן למצוא את העוני הנורא ביותר‬
‫שניתן לדמיין באמריקה,‬

41
00:02:59,804 --> 00:03:01,806
‫- מארק לילינפלד‬
‫בלש רצח בדימ' -‬

42
00:03:01,806 --> 00:03:05,059
‫ועד לעושר הגדול ביותר באמריקה,‬
‫אחוזות בשווי מיליונים לחוף האוקיינוס.‬

43
00:03:05,059 --> 00:03:08,813
‫אנחנו מספקים שירותי משטרה לכל המחוז,‬
‫ולכן עבודתנו מגוונת למדי.‬

44
00:03:18,990 --> 00:03:21,159
‫תמיד רציתי להיות בלש במחלק הרצח.‬

45
00:03:21,951 --> 00:03:23,286
‫- ריץ' טומלין‬
‫בלש רצח בדימ' -‬

46
00:03:23,286 --> 00:03:25,288
‫וב-1999, התמזל מזלי ונהייתי כזה.‬

47
00:03:26,873 --> 00:03:31,336
‫בזמנו, ילדיי היו בני שבע ותשע.‬

48
00:03:32,170 --> 00:03:36,883
‫אנשים אמרו שהם קטנים מדי‬
‫כי זו עבודה שדורשת הרבה שעות,‬

49
00:03:36,883 --> 00:03:42,597
‫ותמיד יש מה לעשות,‬
‫אבל הקפדנו לשמור על חיי משפחה תקינים.‬

50
00:03:43,097 --> 00:03:46,935
‫גם אם המשמעות הייתה‬
‫שנאלצתי לחזור למשרד בעשר בלילה‬

51
00:03:46,935 --> 00:03:49,646
‫כדי להשלים את העבודה, זה מה שעשיתי.‬

52
00:03:49,646 --> 00:03:51,356
‫- 3 בפברואר, 2003‬
‫07:00 -‬

53
00:03:51,356 --> 00:03:56,611
‫שותפי, פול פורנייה, ואני עמדנו לסיים משמרת‬
‫כשקיבלנו הודעה מהיומנאי‬

54
00:03:56,611 --> 00:04:00,406
‫שאנחנו נשלחים לחקירה באחוזה באלהמברה.‬

55
00:04:03,952 --> 00:04:09,707
‫נמסר לנו רק שאישה נמצאה מתה‬
‫ושמפיק מוזיקלי מעורב בעניין.‬

56
00:04:13,461 --> 00:04:19,300
‫קצת הופתעתי למצוא נכס מפואר כזה‬
‫בעיירה היחסית קטנה הזאת‬

57
00:04:19,300 --> 00:04:22,387
‫שהיא בעצם פרבר של דאונטאון לוס אנג'לס.‬

58
00:04:23,513 --> 00:04:25,390
‫אלהמברה היא עיירה ישנונית.‬

59
00:04:25,890 --> 00:04:28,768
‫אלה בתי מגורים של משפחות ממעמד הביניים.‬

60
00:04:28,768 --> 00:04:32,563
‫ובמרכזה נמצאת הטירה המפלצתית הזאת,‬
‫אפשר לומר, באמצע שום מקום.‬

61
00:04:35,275 --> 00:04:40,280
‫כשהתקרבנו, ראינו שהתקהלו אנשים רבים‬
‫מאחורי מחסום משטרתי.‬

62
00:04:40,989 --> 00:04:43,992
‫אני זוכר שפול אמר לי,‬
‫"אסור לנו לעשות פשלות".‬

63
00:04:46,160 --> 00:04:49,664
‫אישה נורתה בתוך הבית.‬

64
00:04:49,664 --> 00:04:52,208
‫מותה נקבע במקום.‬

65
00:04:57,046 --> 00:04:59,882
‫כשהגעתי לשם, זה היה תוהו ובוהו מוחלט.‬

66
00:04:59,882 --> 00:05:01,718
‫- דני סמית'‬
‫בלש רצח בדימ' -‬

67
00:05:01,718 --> 00:05:05,013
‫מסוקי החדשות ריחפו מעל,‬
‫ולאורך הרחוב היו רכבי חדשות.‬

68
00:05:06,014 --> 00:05:07,181
‫- 3 בפברואר, 2003 -‬

69
00:05:07,181 --> 00:05:10,143
‫- 05:00, ירי קטלני‬
‫07:00, הגעת הבלשים -‬

70
00:05:11,894 --> 00:05:15,732
‫כשהגענו לזירה,‬
‫דיברנו תחילה עם שוטרי משטרת אלהמברה.‬

71
00:05:15,732 --> 00:05:17,483
‫אסביר איך העבודה מתנהלת.‬

72
00:05:18,443 --> 00:05:22,447
‫מחלקת השריף מכסה אזור נרחב במחוז אל-איי.‬

73
00:05:22,447 --> 00:05:27,577
‫ובמחוז הזה, יש עיריות קטנות יותר‬
‫שיש להן סוכנויות משטרה משלהן.‬

74
00:05:27,577 --> 00:05:30,246
‫אבל אין להן את המשאבים שיש למשרד השריף.‬

75
00:05:31,414 --> 00:05:35,668
‫יש 100 בלשי רצח‬
‫במשרד השריף של מחוז אל-איי,‬

76
00:05:35,668 --> 00:05:41,507
‫ולכן הם פונים אלינו,‬
‫ואנחנו מקבלים לידינו את האחריות על החקירה.‬

77
00:05:43,051 --> 00:05:45,595
‫שוטרי משטרת אלהמברה סיפרו לי‬

78
00:05:45,595 --> 00:05:49,766
‫שהם קיבלו שיחה למוקד החירום‬
‫מהנהג של פיל ספקטור.‬

79
00:05:50,350 --> 00:05:53,686
‫כשהם הגיעו למקום, הם ראו את פיל ספקטור‬

80
00:05:53,686 --> 00:05:56,439
‫דרך החלון בקומה השנייה הולך מצד לצד.‬

81
00:05:57,023 --> 00:06:02,070
‫הם ניסו לקרוא לו לרדת למטה.‬
‫אבל הוא לא שיתף פעולה. הוא לא יצא החוצה.‬

82
00:06:02,987 --> 00:06:06,074
‫הם נכנסו לבית והתעמתו עם פיל ספקטור.‬

83
00:06:06,574 --> 00:06:07,909
‫הוא לא שיתף פעולה.‬

84
00:06:08,785 --> 00:06:12,997
‫הם ראו אישה שמוטה בכיסא,‬
‫והיה ברור שהיא מתה.‬

85
00:06:14,040 --> 00:06:18,127
‫פיל זעם, "זה הדבר הכי נורא ואיום שראיתי".‬

86
00:06:18,711 --> 00:06:21,089
‫אחד השוטרים הקליט את כל ההתרחשות.‬

87
00:06:21,798 --> 00:06:24,509
‫זו משהו שאי אפשר להעלות על הדעת.‬

88
00:06:24,509 --> 00:06:27,345
‫אני לא יודע מה האישה המזוינת...‬
‫או מה הבעיה שלה.‬

89
00:06:27,345 --> 00:06:30,139
‫אבל היא הייתה מהאבטחה בהאוס אוף בלוז.‬

90
00:06:30,139 --> 00:06:32,642
‫אני לא יודע מה הייתה הבעיה המזוינת שלה.‬

91
00:06:32,642 --> 00:06:35,812
‫אבל ממש לא הייתה לה‬
‫זכות לבוא לטירה המזוינת שלי,‬

92
00:06:35,812 --> 00:06:37,522
‫ולדפוק לעצמה כדור בראש.‬

93
00:06:37,522 --> 00:06:39,941
‫מה לעזאזל לא בסדר אתכם?‬

94
00:06:42,068 --> 00:06:46,614
‫הם נאלצו להשתמש בטייזר,‬
‫ואפילו במגן בליסטי כדי להכניע אותו.‬

95
00:06:47,115 --> 00:06:50,535
‫שוטרי אלהמברה ביצעו חקירה ראשונית מאוד.‬

96
00:06:51,119 --> 00:06:54,580
‫על סמך החקירה הזו, הם עצרו את פיל ספקטור.‬

97
00:06:57,583 --> 00:07:03,131
‫אני בלש מנוסה, ויודע שאנשים‬
‫מתמודדים עם מוות בכל מיני דרכים.‬

98
00:07:04,090 --> 00:07:07,802
‫צריך לקחת הכול בחשבון, ולשמור על ראש פתוח.‬

99
00:07:07,802 --> 00:07:11,472
‫על סמך מה שספקטור אמר, התאבדות היא אפשרות.‬

100
00:07:13,182 --> 00:07:14,809
‫הדלת האחורית הייתה פתוחה.‬

101
00:07:14,809 --> 00:07:17,979
‫כשנכנסנו, ראיתי אישה צעירה.‬

102
00:07:17,979 --> 00:07:20,648
‫היא הייתה שרועה בכיסא במבואה.‬

103
00:07:20,648 --> 00:07:24,360
‫סמוך לרגל שלה היה מונח אקדח 38 מ"מ.‬

104
00:07:25,027 --> 00:07:29,532
‫ראינו שיש פצע ירייה בתוך פיה.‬

105
00:07:31,200 --> 00:07:34,412
‫לא ידענו מי היא הייתה,‬
‫ואם הייתה ביניהם מערכת יחסים.‬

106
00:07:34,412 --> 00:07:36,289
‫אולי משהו השתבש.‬

107
00:07:36,873 --> 00:07:40,877
‫זה פשע? זו התאבדות?‬
‫יכול להיות שזו תאונה נוראית?‬

108
00:07:41,461 --> 00:07:43,337
‫חקירה משולשת.‬

109
00:07:45,840 --> 00:07:51,095
‫אנחנו מתייחסים לכל חקירות המוות על פניהן,‬
‫במבט ראשון, כחקירת רצח.‬

110
00:07:51,095 --> 00:07:53,264
‫בלשי רצח נשלחים לכל מקרה התאבדות‬

111
00:07:53,264 --> 00:07:56,309
‫שמתרחש בתחום השיפוט‬
‫של משרד השריף במחוז לוס אנג'לס.‬

112
00:07:57,768 --> 00:08:02,356
‫לכל מקרה מוות בתאונה, למעט תאונות דרכים,‬
‫נשלח בלש ממחלק הרצח.‬

113
00:08:06,944 --> 00:08:10,323
‫התחלתי לבחון את הפרסים בבית של מר ספקטור,‬

114
00:08:10,323 --> 00:08:15,786
‫והבנתי שמדובר באדם חשוב בתעשייה הזאת.‬

115
00:08:15,786 --> 00:08:18,289
‫התהילה של פיל ספקטור כמפיק‬

116
00:08:18,289 --> 00:08:20,958
‫האפילה לעתים על האמנים שאיתם הוא עבד.‬

117
00:08:20,958 --> 00:08:24,545
‫אתה רואה את טינה טרנר,‬
‫תמונות של הרייצ'ס בראדרס.‬

118
00:08:24,545 --> 00:08:28,174
‫אתה רואה את החיפושיות,‬
‫את המועמדויות לגראמי,‬

119
00:08:28,174 --> 00:08:31,344
‫ואת כל הפרסים שהוא קיבל במהלך השנים.‬

120
00:08:38,643 --> 00:08:43,648
‫בתור החוקר הראשי,‬
‫ידעתי שאם החקירה תתנהל כראוי, אזכה לשבחים.‬

121
00:08:43,648 --> 00:08:47,026
‫אבל אם היא תשתבש, אני אשא באחריות.‬

122
00:08:47,568 --> 00:08:48,611
‫- שריף -‬

123
00:08:49,695 --> 00:08:51,405
‫מינינו את מארק לילינפלד,‬

124
00:08:51,989 --> 00:08:55,993
‫אחד הבלשים המנוסים ביותר במחלקת הרצח,‬
‫לחקור את זירת הרצח‬

125
00:08:56,744 --> 00:09:02,583
‫כי ידענו שיהיה לה תפקיד מכריע בחקירה כולה.‬

126
00:09:04,043 --> 00:09:06,796
‫תיקים מתוקשרים ומארק לילינפלד‬
‫הולכים יד ביד.‬

127
00:09:08,005 --> 00:09:12,301
‫תיקים מתוקשרים עלולים להלחיץ שוטרים,‬
‫אבל לי הם ממש לא מזיזים.‬

128
00:09:12,301 --> 00:09:17,348
‫אנחנו משקיעים את אותו מאמץ,‬
‫משאבים וחריצות בכל זירת רצח.‬

129
00:09:21,686 --> 00:09:23,563
‫הבית היה במצב נורא.‬

130
00:09:24,063 --> 00:09:25,481
‫התאורה בו הייתה גרועה.‬

131
00:09:26,440 --> 00:09:27,650
‫הוא היה מטונף.‬

132
00:09:27,650 --> 00:09:30,278
‫היו בו עכברים, עכברושים ומקקים.‬

133
00:09:30,278 --> 00:09:34,323
‫בשביל מישהו כל כך עשיר,‬
‫זה היה ממש לא טיפוסי.‬

134
00:09:34,323 --> 00:09:37,493
‫אפשר היה להניח שיהיה לו אורח חיים ראוותני.‬

135
00:09:37,994 --> 00:09:40,663
‫בבית הזה היה הכול, פשוטו כמשמעו.‬

136
00:09:40,663 --> 00:09:44,083
‫כאילו שהוא היה אגרן כפייתי מולטי-מיליונר.‬

137
00:09:44,584 --> 00:09:48,713
‫חשבתי, "אני יודע שאני צריך‬
‫לוודא שאני לא מפספס משהו".‬

138
00:09:49,213 --> 00:09:50,464
‫אבל גם חשבתי,‬

139
00:09:51,465 --> 00:09:54,218
‫"ספקטור בטח לא נכנס לחדר הזה כבר שש שנים."‬

140
00:09:55,553 --> 00:10:00,016
‫זו הייתה חקירת זירת הפשע הייחודית ביותר‬
‫שאי פעם הייתי מעורב בה,‬

141
00:10:00,016 --> 00:10:04,312
‫ולמען האמת, חקירה שלא הייתי רוצה‬
‫לעשות שוב. זה היה נורא, נורא ואיום.‬

142
00:10:04,895 --> 00:10:06,939
‫כי היא הייתה כל כך מורכבת.‬

143
00:10:10,234 --> 00:10:13,613
‫גופת הקורבן הייתה שם.‬

144
00:10:13,613 --> 00:10:17,283
‫מצאנו ראיות פיזיות של דם,‬
‫פצע ירי שנראה לעין.‬

145
00:10:17,283 --> 00:10:23,122
‫היא נורתה בפיה, ולכן בין שרידי גופתה‬
‫היו מפוזרים שיניים ושברי שיניים.‬

146
00:10:23,122 --> 00:10:26,917
‫הם היו על השטיח,‬
‫ובצד השני של החדר, על גרם מדרגות.‬

147
00:10:27,543 --> 00:10:32,173
‫אספנו, צילמנו, רשמנו את מקום הימצאם‬
‫ולקחנו דגימות לבדיקת דנ"א.‬

148
00:10:32,173 --> 00:10:34,300
‫צריך להתגבר על תחושת הגועל,‬

149
00:10:34,300 --> 00:10:39,305
‫ועל ההיבט הרגשי. יש להתגבר על זה ולשאול,‬
‫"מה הראיות האלה מספרות?"‬

150
00:10:40,097 --> 00:10:42,099
‫אנחנו שם כדי לדבר בשם המתים,‬

151
00:10:42,099 --> 00:10:46,145
‫והם משאירים לנו רמזים‬
‫באמצעות ראיות פיזיות.‬

152
00:10:49,732 --> 00:10:53,736
‫כולנו ידענו שכאשר מדובר באדם מת,‬

153
00:10:53,736 --> 00:10:57,865
‫זו אחריות אדירה, ויש להתייחס אליה ברצינות.‬

154
00:11:00,951 --> 00:11:07,124
‫יש לנקוט בגישה רוחנית במידה מסוימת.‬
‫להביט בגופה מבלי שתהיה לכך השפעה כלשהי.‬

155
00:11:07,124 --> 00:11:10,795
‫לדעת שזו רק קליפה, ושהנפש כבר איננה.‬

156
00:11:12,838 --> 00:11:17,134
‫אני חושב שלהיות במחיצת המוות,‬
‫יש השפעה מצטברת.‬

157
00:11:17,134 --> 00:11:18,594
‫לעבודה הזאת יש מחיר.‬

158
00:11:20,179 --> 00:11:23,182
‫עכשיו יש להתמקד בפענוח החקירה.‬

159
00:11:25,309 --> 00:11:31,440
‫ולכן חקרנו את זירת הפשע בשיטתיות‬
‫ומבלי להיחפז לפני ששחררנו אותה.‬

160
00:11:32,024 --> 00:11:36,237
‫בדרך כלל, אם יש הרבה ראיות,‬
‫אנחנו סוגרים את הזירה‬

161
00:11:36,237 --> 00:11:38,155
‫למשך שבע או שמונה שעות.‬

162
00:11:38,155 --> 00:11:40,825
‫את זירת הרצח הזאת חקרנו במשך יותר מיום.‬

163
00:11:45,746 --> 00:11:49,375
‫על הרצפה היה אקדח 38 מ"מ טעון‬

164
00:11:49,375 --> 00:11:51,961
‫מתוצרת קולט, חברה לייצור אקדחים,‬

165
00:11:51,961 --> 00:11:56,090
‫והיה תרמיל משומש אחד בתוף האקדח.‬

166
00:11:56,090 --> 00:12:02,346
‫בנוסף לכך, הייתה ידית נעילה‬
‫שהוסרה מהדלת האחורית של הבית.‬

167
00:12:02,346 --> 00:12:05,975
‫לרוב האנשים יש מנעול בריח‬
‫שנועל את הדלת לתוך המשקוף,‬

168
00:12:05,975 --> 00:12:08,144
‫ומספק הגנה נוספת.‬

169
00:12:08,144 --> 00:12:11,689
‫כדי לפתוח את הבריח, יש לסובב את הידית.‬

170
00:12:11,689 --> 00:12:16,819
‫היא הוסרה מהמנעול,‬
‫ומצאנו אותה מונחת על הרצפה.‬

171
00:12:16,819 --> 00:12:19,405
‫זה היה מאוד משונה. "איך זה קרה?"‬

172
00:12:21,240 --> 00:12:24,368
‫אפשר לטעון שזה נראה‬
‫שהניחו את האקדח ליד הרגל שלה.‬

173
00:12:24,368 --> 00:12:28,164
‫הבעיה היא שאי אפשר‬
‫לשחזר את המקום שבו האקדח ייפול.‬

174
00:12:28,164 --> 00:12:29,832
‫האקדח נופל...‬

175
00:12:30,499 --> 00:12:32,835
‫והוא פשוט נופל במקום אקראי.‬

176
00:12:34,128 --> 00:12:38,591
‫במגירת השידה היה נרתיק אקדח מעור,‬

177
00:12:39,300 --> 00:12:41,218
‫והיה ברור שנרתיק העור הזה‬

178
00:12:41,886 --> 00:12:45,681
‫מתאים לאקדח הקולט ה-38 מ"מ‬
‫שני אינץ' מפלדה כחולה.‬

179
00:12:45,681 --> 00:12:49,351
‫לכן הסקנו שהנשק היה מאוחסן בנרתיק הזה.‬

180
00:12:54,315 --> 00:12:57,818
‫השעה הייתה 17:00, כמעט 12 שעות לאחר המוות.‬

181
00:12:58,402 --> 00:13:04,158
‫משרד חוקר מקרי המוות‬
‫מסר סוף-סוף אישור לזהות הקורבן.‬

182
00:13:06,410 --> 00:13:08,037
‫זו הייתה לאנה קלארקסון.‬

183
00:13:08,037 --> 00:13:09,663
‫- לאנה קלארקסון -‬

184
00:13:09,663 --> 00:13:14,627
‫בשלב זה, איתרנו את אימה, דונה,‬
‫ויצאנו להיפגש איתה.‬

185
00:13:17,254 --> 00:13:21,133
‫אחותה של לאנה, פון, התקשרה ואמרה,‬
‫"יכול להיות שמשהו רע קרה ללאנה.‬

186
00:13:21,133 --> 00:13:22,927
‫- דונה קלארקסון‬
‫אימה של לאנה -‬

187
00:13:22,927 --> 00:13:25,262
‫"משהו לא בסדר."‬
‫אמרתי, "למה הכוונה? מה קרה?"‬

188
00:13:26,680 --> 00:13:31,352
‫פון קיבלה שיחת טלפון ממישהו,‬
‫אבל היא לא ידעה יותר מדי.‬

189
00:13:31,352 --> 00:13:37,149
‫היא אמרה שאולי יש לזה קשר‬
‫לחדשות בטלוויזיה על רצח אפשרי באלהמברה.‬

190
00:13:38,818 --> 00:13:41,403
‫לאנה הייתה אמורה להתקשר,‬
‫אבל לא שמעתי ממנה.‬

191
00:13:43,239 --> 00:13:49,453
‫חשבתי שאולי הייתה מסיבה,‬
‫ושהיא עוכבה יחד עם אחרים לצורך חקירה.‬

192
00:13:50,663 --> 00:13:53,207
‫בסופו של דבר התקשרתי למשרד השריף.‬

193
00:13:54,250 --> 00:13:56,085
‫בזמן שנסענו להיפגש עם דונה,‬

194
00:13:56,085 --> 00:13:59,839
‫היא יצרה קשר עם שותפי, פול, בטלפון.‬

195
00:14:01,090 --> 00:14:05,010
‫חשבתי שהוא מתקשר אליי בחזרה.‬
‫הוא שאל, "איפה נוכל להיפגש?"‬

196
00:14:05,010 --> 00:14:07,179
‫הופתעתי. "להיפגש?"‬

197
00:14:07,680 --> 00:14:08,681
‫ו...‬

198
00:14:10,558 --> 00:14:11,559
‫סליחה.‬

199
00:14:12,268 --> 00:14:14,603
‫הוא ציין את כתובתה של לאנה על התעלה.‬

200
00:14:14,603 --> 00:14:15,688
‫- לוס אנג'לס -‬

201
00:14:15,896 --> 00:14:17,857
‫הוא אמר, "נוכל להיפגש איתך שם?"‬

202
00:14:17,857 --> 00:14:19,066
‫- וניס‬
‫ביתה של לאנה -‬

203
00:14:19,066 --> 00:14:22,319
‫התחלתי לדאוג.‬
‫לא הבנתי מה קורה. זה לא היה סימן טוב.‬

204
00:14:24,822 --> 00:14:29,368
‫נכנסתי לחניון,‬
‫וניסיתי לא לאבד את העשתונות,‬

205
00:14:29,368 --> 00:14:32,913
‫ולא להיות נסערת מדי מבלי לדעת כלום.‬

206
00:14:32,913 --> 00:14:34,915
‫עשיתי סדר במכונית,‬

207
00:14:35,541 --> 00:14:37,877
‫ומצאתי זוג נעליים,‬

208
00:14:38,419 --> 00:14:40,838
‫ואני זוכרת שהחזקתי את הנעליים ואמרתי...‬

209
00:14:43,299 --> 00:14:46,802
‫"לא יכול להיות שזו לאנה, הנה הנעליים שלה."‬
‫סליחה.‬

210
00:14:50,639 --> 00:14:52,308
‫ופתאום, הבלשים הגיעו.‬

211
00:14:52,308 --> 00:14:53,767
‫- הקוטג' של לאנה -‬

212
00:14:53,767 --> 00:14:55,603
‫אחותה ואחיה הגיעו.‬

213
00:14:55,603 --> 00:14:59,523
‫כולנו הלכנו בשקט לחזית הבית ונכנסנו פנימה,‬

214
00:14:59,523 --> 00:15:03,319
‫והבלש פורנייה הסתכל על הרצפה,‬
‫ואמר שזאת לאנה.‬

215
00:15:04,945 --> 00:15:05,946
‫סליחה.‬

216
00:15:11,994 --> 00:15:14,914
‫זה לא משנה אם הילד שלך‬
‫כבר גדול או עדיין ילד קטן.‬

217
00:15:14,914 --> 00:15:20,711
‫אין דבר יותר גרוע ולא טבעי‬
‫מזה שהילדים שלך מתים לפניך.‬

218
00:15:20,711 --> 00:15:22,546
‫זו התמודדות קשה מאוד.‬

219
00:15:23,923 --> 00:15:26,634
‫לבשר על מוות של אדם אהוב...‬

220
00:15:26,634 --> 00:15:31,472
‫באופן חד משמעי,‬
‫זה החלק הכי גרוע בעבודה של שוטר,‬

221
00:15:31,472 --> 00:15:33,766
‫ויש הרבה דברים מחורבנים בעבודה הזו.‬

222
00:15:35,351 --> 00:15:39,313
‫יש לגלות כל מידע שיש לו חשיבות מכרעת‬

223
00:15:39,313 --> 00:15:42,983
‫במהירות האפשרית‬
‫כי יש לכך השפעה על מציאת ראיות פיזיות.‬

224
00:15:42,983 --> 00:15:47,321
‫אני, שותפי, ושמונת הבלשים הנוספים,‬
‫עדיין חקרנו את זירת הפשע.‬

225
00:15:49,239 --> 00:15:54,328
‫ככל שיודעים יותר על הקורבן,‬
‫כך גדל הסיכוי לגלות איך הוא מת.‬

226
00:15:54,328 --> 00:15:57,331
‫האנשים האלה צריכים‬
‫לעכל את מה שכרגע אמרת להם,‬

227
00:15:57,331 --> 00:15:59,708
‫ועכשיו עליי גם לשאול אותם, "דרך אגב,‬

228
00:15:59,708 --> 00:16:03,504
‫"היא הייתה בבית של פיל ספקטור.‬
‫אתם יודעים מי זה פיל ספקטור?‬

229
00:16:03,504 --> 00:16:07,091
‫"היא הכירה את פיל ספקטור?‬
‫אתם יודעים למה היא הייתה שם?"‬

230
00:16:07,091 --> 00:16:10,094
‫ודונה אמרה,‬
‫"לא, היא לא הכירה את האיש הזה".‬

231
00:16:12,096 --> 00:16:15,808
‫בתעשיית הבידור,‬
‫כולם מתרועעים אחרי שעות העבודה.‬

232
00:16:15,808 --> 00:16:19,019
‫זה לא מפתיע אותי.‬
‫לאנה תמיד יצרה קשרים עם אנשים שונים.‬

233
00:16:19,019 --> 00:16:21,981
‫היא הייתה שחקנית עובדת‬
‫ועסוקה בהרבה דברים.‬

234
00:16:21,981 --> 00:16:24,858
‫טוב, אני צריכה לתפוס אוטובוס.‬
‫-את יודעת לאן?‬

235
00:16:24,858 --> 00:16:26,819
‫כן, לכל מקום שהוא ייסע.‬

236
00:16:29,655 --> 00:16:34,827
‫לאנה הופיעה בהרבה תוכניות טלוויזיה‬
‫בשנות ה-80, ובסרטי "מלכת הברברים".‬

237
00:16:39,206 --> 00:16:44,086
‫לאנה שברה את שני פרקי ידיה,‬
‫וזה עיכב את הקריירה שלה.‬

238
00:16:44,086 --> 00:16:46,046
‫היא נפלה במקרה,‬

239
00:16:46,547 --> 00:16:49,883
‫וכשהיא ניסתה לבלום את הנפילה,‬
‫היא שברה את שני פרקי ידיה.‬

240
00:16:49,883 --> 00:16:52,011
‫נאלצו לקבע אותם באמצעות פינים.‬

241
00:16:53,220 --> 00:16:57,141
‫זו הייתה תחילתה‬
‫של שנה שלמה של החלמה עבורה.‬

242
00:16:58,726 --> 00:17:00,019
‫לא נשארנו שם זמן רב.‬

243
00:17:00,019 --> 00:17:02,646
‫אפשרנו להם להתאבל בפרטיות.‬

244
00:17:08,068 --> 00:17:11,071
‫מיד לאחר המקרה, פיל ספקטור נעצר,‬

245
00:17:11,655 --> 00:17:15,200
‫והוא אמר לשוטרי אלהמברה‬
‫שהוא רוצה עורך דין.‬

246
00:17:15,200 --> 00:17:17,369
‫ברגע שהוא אמר זאת,‬

247
00:17:17,369 --> 00:17:21,290
‫לא ניתן היה לחקור אותו יותר,‬
‫והוא מיד הפקיד ערבות של מיליון דולר.‬

248
00:17:21,290 --> 00:17:25,127
‫הגישה של התובע המחוזי הייתה,‬
‫"לא נגיש אישומים בתיק הזה.‬

249
00:17:25,127 --> 00:17:27,129
‫"נחכה עד שהכול ייחקר."‬

250
00:17:27,129 --> 00:17:28,756
‫- רונלד אי. באוורס‬
‫תובע בדימ' -‬

251
00:17:30,841 --> 00:17:34,511
‫בתחקור הראשוני של שוטרי אלהמברה,‬

252
00:17:34,511 --> 00:17:37,389
‫הם אמרו שהיה להם עד אחד, הנהג.‬

253
00:17:37,389 --> 00:17:41,977
‫האיש שהתקשר למוקד החירום, אדריאנו דה סוזה.‬

254
00:17:43,062 --> 00:17:45,397
‫לכן היינו צריכים למצוא את הנהג.‬

255
00:17:47,066 --> 00:17:49,693
‫הבלש פול פורנייה.‬
‫-הבלש ריצ'רד טומלין.‬

256
00:17:49,693 --> 00:17:51,153
‫ואנחנו כאן עם...‬

257
00:17:51,153 --> 00:17:52,362
‫אדריאנו דה סוזה.‬

258
00:17:53,405 --> 00:17:55,407
‫כשדיברנו עם אדריאנו דה סוזה,‬

259
00:17:55,991 --> 00:17:59,369
‫הוא אמר שהוא עבד כנהג אצל פיל‬
‫עשר עד 15 פעמים בעבר.‬

260
00:18:04,500 --> 00:18:07,503
‫אדריאנו אמר שפיל ספקטור‬
‫יצא בשעה שבע בדיוק,‬

261
00:18:07,503 --> 00:18:08,921
‫כפי שהוא נהג לעשות.‬

262
00:18:13,050 --> 00:18:16,678
‫הוא נסע לארוחת ערב ולמשקאות בווסט הוליווד.‬

263
00:18:16,678 --> 00:18:17,971
‫- מלון שאטו מרמונט -‬

264
00:18:17,971 --> 00:18:20,182
‫בין 01:15 ל-01:20 לפנות בוקר,‬

265
00:18:20,182 --> 00:18:22,893
‫הוא הסיע אותו ל"האוס אוף בלוז".‬

266
00:18:22,893 --> 00:18:24,770
‫- האוס אוף בלוז -‬

267
00:18:24,770 --> 00:18:26,980
‫בהמשך, האוס אוף בלוז נסגר.‬

268
00:18:26,980 --> 00:18:31,860
‫השעה הייתה קצת אחרי שתיים,‬
‫ולאנה עזרה לפיל ספקטור שהיה שיכור.‬

269
00:18:31,860 --> 00:18:33,529
‫הוא אמר, "לדעתי הוא היה שיכור".‬

270
00:18:33,529 --> 00:18:37,116
‫היא עזרה לו להיכנס‬
‫למושב האחורי של המכונית.‬

271
00:18:37,116 --> 00:18:40,452
‫היא נכנסה למכונית,‬
‫והוא הסיע אותם לביתו של פיל ספקטור.‬

272
00:18:45,749 --> 00:18:48,919
‫אדריאנו אמר שהוא חנה מאחורי הבית.‬

273
00:18:48,919 --> 00:18:51,880
‫הוא שמע מוזיקה ונמנם.‬

274
00:18:51,880 --> 00:18:56,426
‫אדריאנו אמר שבערך בחמש בבוקר,‬
‫הוא שמע פיצוץ חזק.‬

275
00:18:57,678 --> 00:19:00,597
‫הרעש הבהיל אותו מספיק‬
‫כדי להוציא אותו מהמכונית.‬

276
00:19:01,431 --> 00:19:03,934
‫לפתע, הדלת האחורית נפתחה.‬

277
00:19:04,685 --> 00:19:07,146
‫הוא ראה את פיל ספקטור לובש ז'קט לבן.‬

278
00:19:07,146 --> 00:19:08,522
‫ראיתי את הפנים שלו.‬

279
00:19:09,064 --> 00:19:12,651
‫כשראיתי אותו, הוא החזיק אקדח בחזית גופו.‬

280
00:19:13,318 --> 00:19:15,404
‫אדריאנו ראה דם על היד שלו.‬

281
00:19:15,404 --> 00:19:18,949
‫עשיתי תנועה כזאת, וראיתי את הרגליים.‬

282
00:19:21,243 --> 00:19:23,328
‫ראיתי את האישה בכיסא...‬
‫-בסדר.‬

283
00:19:23,328 --> 00:19:25,330
‫...עם דם על כל הפנים שלה.‬

284
00:19:25,831 --> 00:19:27,666
‫ספקטור הסתכל על אדריאנו ואמר...‬

285
00:19:28,250 --> 00:19:31,837
‫הוא אמר לי, "אני חושב שהרגתי מישהו".‬

286
00:19:33,088 --> 00:19:37,509
‫אדריאנו הרגיש שחייו בסכנה, והתחיל לברוח.‬

287
00:19:39,761 --> 00:19:42,848
‫והוא התקשר למנהלת של פיל.‬
‫השיחה עברה מיד לתא הקולי.‬

288
00:19:43,807 --> 00:19:44,933
‫מישל.‬

289
00:19:44,933 --> 00:19:49,479
‫מישל, את חייבת להגיע לבית של מר פיליפ.‬

290
00:19:50,063 --> 00:19:52,357
‫אני חושב שהוא הרג מישהי.‬

291
00:19:52,858 --> 00:19:54,985
‫אני מתקשר עכשיו למשטרה.‬

292
00:19:55,777 --> 00:19:58,530
‫אדריאנו אמר, "אני חושב שמר פיל הרג מישהי".‬

293
00:19:58,530 --> 00:20:01,033
‫הוא ניתק את הטלפון, חייג למוקד החירום,‬

294
00:20:01,033 --> 00:20:04,203
‫ואמר למוקדן את אותו דבר.‬

295
00:20:10,834 --> 00:20:11,919
‫- חוקר מקרי מוות -‬

296
00:20:11,919 --> 00:20:16,048
‫במחוז אל-איי, עשויים לחלוף כעשרה ימים‬
‫עד שנערך ניתוח שלאחר המוות.‬

297
00:20:16,798 --> 00:20:21,345
‫אנחנו אמורים להתייחס לכולם באופן שווה,‬
‫אבל במציאות זה לא תמיד כך.‬

298
00:20:22,679 --> 00:20:26,767
‫החקירה הזאת הגיעה עד לצמרת המשטרה.‬
‫הם רוצים לדעת מה קורה.‬

299
00:20:27,392 --> 00:20:31,313
‫הנתיחה שלאחר המוות נערכה כבר למחרת,‬
‫שזה מאוד יוצא דופן.‬

300
00:20:32,731 --> 00:20:35,317
‫הממצא העיקרי בנתיחת הגופה היה‬

301
00:20:35,317 --> 00:20:38,487
‫שיש פצע ירי אחד בתוך פיה.‬

302
00:20:39,112 --> 00:20:42,866
‫לפי מיקום הירייה והאופן שבו היא נורתה,‬
‫לאנה מתה במקום.‬

303
00:20:43,659 --> 00:20:46,578
‫הקליע היה בזווית כלפי מטה.‬

304
00:20:46,578 --> 00:20:51,500
‫אם אתה מתאבד,‬
‫היית מכוון את האקדח כלפי מטה?‬

305
00:20:51,500 --> 00:20:55,337
‫סביר שכיוון הירייה יהיה בקו ישר‬
‫או בזווית כלפי מעלה.‬

306
00:20:57,422 --> 00:21:01,718
‫סיבת המוות היא קביעה משפטית‬
‫שמתבצעת על ידי רופא.‬

307
00:21:01,718 --> 00:21:03,178
‫יש לו רק חמש אפשרויות.‬

308
00:21:03,178 --> 00:21:06,265
‫רצח, התאבדות, תאונה, מוות טבעי‬
‫או מוות בנסיבות לא ידועות.‬

309
00:21:06,265 --> 00:21:10,102
‫חוקר מקרי המוות קובע זאת.‬
‫לא שופט ולא חבר המושבעים.‬

310
00:21:10,102 --> 00:21:14,064
‫חוקר מקרי המוות אחראי לקביעה המשפטית הזאת.‬

311
00:21:15,983 --> 00:21:19,987
‫ד"ר פנייה היה יסודי מאוד‬
‫בהסקת המסקנות האלה.‬

312
00:21:19,987 --> 00:21:23,031
‫חלק מזה הוא בזכות ניסיון,‬
‫חלק מזה הוא שכל ישר,‬

313
00:21:23,031 --> 00:21:24,116
‫חלק מזה הוא מדע.‬

314
00:21:25,325 --> 00:21:29,413
‫במקרה הזה, ד"ר פנייה דחה את הממצאים,‬

315
00:21:29,413 --> 00:21:34,793
‫ורצה לחכות עד לקבלת כל דוחות הבדיקות‬
‫לפני קבלת החלטה סופית.‬

316
00:21:36,378 --> 00:21:41,049
‫באופן אישי, נטיתי לחשוב‬
‫שזה היה רצח או תאונה.‬

317
00:21:41,049 --> 00:21:44,261
‫אבל עדיין היה עלינו‬
‫לבדוק אם ייתכן שזו הייתה התאבדות?‬

318
00:21:47,472 --> 00:21:51,268
‫היא הייתה בדיכאון?‬
‫היא הייתה במצוקה כלכלית?‬

319
00:21:54,479 --> 00:21:57,858
‫דיברנו עם בעלת הבית שלה.‬
‫היא אמרה שהיא הייתה דיירת למופת.‬

320
00:21:58,817 --> 00:22:03,947
‫זה ביטל את האפשרות שהיא מתקשה להתפרנס‬
‫ושאין לה כסף לגמור את החודש.‬

321
00:22:05,324 --> 00:22:11,830
‫דיברנו עם כל האנשים שידענו שהיה להם‬
‫סוג של קשר איתה, עסקי או אישי.‬

322
00:22:12,956 --> 00:22:15,500
‫לכל אחד יש רגעים שבהם הוא מרגיש מצוברח.‬

323
00:22:15,500 --> 00:22:19,338
‫אבל היא תמיד הצליחה לקחת את עצמה בידיים,‬
‫ולהוציא את עצמה מזה.‬

324
00:22:19,338 --> 00:22:22,257
‫ואם היא הייתה צריכה משהו,‬
‫היא הייתה יכולה להתקשר אליי.‬

325
00:22:23,717 --> 00:22:28,638
‫איש לא אמר שהיא ניסתה פעם לפגוע בעצמה‬
‫או שהיא אפילו דיברה על התאבדות.‬

326
00:22:28,638 --> 00:22:33,477
‫היא אדם אופטימי,‬
‫והיא לעולם לא הייתה חושבת לפגוע בעצמה.‬

327
00:22:35,354 --> 00:22:38,482
‫בעולם מושלם, לאנה הייתה חוזרת מיד לשחק...‬

328
00:22:38,482 --> 00:22:39,983
‫- נילי האדסון‬
‫חברה של לאנה -‬

329
00:22:40,108 --> 00:22:43,362
‫אבל היא נעדרה מהתעשייה למשך שנה,‬
‫והיא לא הייתה בעדיפות עליונה‬

330
00:22:43,362 --> 00:22:46,698
{\an8}‫בקרב המלהקים,‬
‫והיא הייתה צריכה למצוא דרך לשרוד...‬

331
00:22:46,698 --> 00:22:47,616
{\an8}‫- לאנה ונילי -‬

332
00:22:47,616 --> 00:22:50,577
‫ונקרתה לה הזדמנות בהאוס אוף בלוז.‬

333
00:22:50,577 --> 00:22:51,578
‫- ריינבו -‬

334
00:22:51,578 --> 00:22:52,621
‫- ויסקי אה גו גו -‬

335
00:22:52,621 --> 00:22:53,789
‫- שדרות סאנסט -‬

336
00:22:53,789 --> 00:22:54,956
‫- הקומדי סטור -‬

337
00:22:54,956 --> 00:22:55,957
‫- האוס אוף בלוז -‬

338
00:22:55,957 --> 00:22:58,543
{\an8}‫קלארקסון עבדה כאן כמארחת בהאוס אוף בלוז.‬

339
00:22:59,378 --> 00:23:01,254
‫היא שמחה לעבוד שם.‬

340
00:23:01,254 --> 00:23:04,341
‫היא שמחה שהיא החלימה ושהיא בריאה.‬

341
00:23:04,341 --> 00:23:09,513
‫זו הייתה זכות מיוחדת להתבקש‬
‫להיות המארחת ב"פאונדיישן רום".‬

342
00:23:09,513 --> 00:23:13,725
‫פאונדיישן רום בהאוס אוף בלוז‬
‫היה מקום יוקרתי מאוד.‬

343
00:23:14,226 --> 00:23:15,977
‫המי ומי של הוליווד הגיעו לשם.‬

344
00:23:16,770 --> 00:23:20,565
‫כאורחת של לאנה,‬
‫פגשתי שם את ג'ורג' קלוני לילה אחד.‬

345
00:23:20,565 --> 00:23:24,903
‫אם היית מפורסם בהוליווד,‬
‫היית מבקר בפאונדיישן רום.‬

346
00:23:34,121 --> 00:23:38,417
‫פול ואני הלכנו להאוס אוף בלוז.‬
‫דיברנו עם המנהל, עם מנהל האבטחה,‬

347
00:23:38,417 --> 00:23:42,504
‫ועם המלצרית ששירתה את ספקטור.‬

348
00:23:44,631 --> 00:23:46,007
‫ספקטור הגיע,‬

349
00:23:46,758 --> 00:23:49,469
‫ולאנה עבדה כמארחת באותו ערב.‬

350
00:23:50,637 --> 00:23:53,181
‫הוא אמר,‬
‫"את לא מכירה אותי? אני פיל ספקטור".‬

351
00:23:53,682 --> 00:23:58,228
‫היא, מבלי לדעת, אמרה,‬
‫"גברת ספקטור, את לא יכולה להיכנס".‬

352
00:23:58,812 --> 00:24:01,106
‫היא חשבה שהוא אישה.‬

353
00:24:01,606 --> 00:24:03,400
‫זה לא התקבל כל כך טוב.‬

354
00:24:03,400 --> 00:24:06,403
‫מנהל האבטחה רץ אליה ואמר, "היי, לא".‬

355
00:24:06,403 --> 00:24:09,489
‫הוא משך אותה הצידה ואמר,‬
‫"תתייחסי לבחור הזה כמו לאח"ם".‬

356
00:24:09,990 --> 00:24:16,830
‫בשלב הזה, לאנה ליוותה אותו לשולחן מיוחד,‬
‫והתנצלה עמוקות.‬

357
00:24:19,166 --> 00:24:22,085
‫בשעות הבוקר המוקדמות, כשהמועדון נסגר,‬

358
00:24:22,085 --> 00:24:26,381
‫הם נראו עוזבים ביחד.‬
‫שאלנו, "יש צילומי וידאו?"‬

359
00:24:27,674 --> 00:24:29,050
‫צפינו בווידאו.‬

360
00:24:29,050 --> 00:24:30,260
‫- לאנה - פיל -‬

361
00:24:30,260 --> 00:24:35,098
‫נראה שלאנה עזרה לספקטור להיכנס למכונית.‬

362
00:24:36,308 --> 00:24:38,768
‫לדברי אדריאנו, ספקטור היה שיכור.‬

363
00:24:40,270 --> 00:24:41,730
‫הוא הזמין אותה שוב ושוב,‬

364
00:24:41,730 --> 00:24:45,400
‫"בואי לטירה שלי. את חייבת לראות את הטירה."‬
‫והיא אמרה, "בסדר".‬

365
00:24:45,400 --> 00:24:49,488
‫והם יצאו לדרך.‬

366
00:24:53,241 --> 00:25:00,248
‫זה מצמרר לראות ולדעת שהאישה הצעירה הזאת‬
‫תאבד את חייה בתוך שעתיים.‬

367
00:25:05,086 --> 00:25:09,049
‫בדקנו אם הייתה כאן הטרדה מינית‬
‫כי היא הייתה אישה מושכת,‬

368
00:25:09,049 --> 00:25:10,133
‫וגברים הם הרי חזירים.‬

369
00:25:10,926 --> 00:25:14,179
‫היא עובדת בהוליווד,‬
‫המקום שבו נולד המונח "ספת ליהוק".‬

370
00:25:14,179 --> 00:25:17,474
‫איך היא הגיבה כשמישהו העיר הערה לא הולמת‬

371
00:25:17,474 --> 00:25:19,601
‫או עשה לה משהו לא הולם?‬

372
00:25:20,435 --> 00:25:24,814
‫לאנה ידעה איך להדוף תשומת לב,‬
‫ובעדינות רבה.‬

373
00:25:26,650 --> 00:25:32,572
‫קל לאנשים לקפוץ למסקנות‬

374
00:25:32,572 --> 00:25:36,535
‫על אישה שהולכת לבית של גבר באמצע הלילה.‬

375
00:25:36,535 --> 00:25:38,036
‫אבל הכרתי את לאנה,‬

376
00:25:38,620 --> 00:25:41,790
‫וידעתי בדיוק למה היא הלכה לבית שלו.‬

377
00:25:41,790 --> 00:25:45,418
‫היא לא הלכה‬
‫כי היא התעניינה בו מבחינה רומנטית.‬

378
00:25:46,127 --> 00:25:51,550
‫לא היה שום דבר מאיים באפשרות‬
‫ללכת לשתות משהו בחברת פיל ספקטור.‬

379
00:25:51,550 --> 00:25:56,012
‫הגובה שלו, 1.68 מטר, והגובה שלה, 1.82 מטר.‬
‫היא הייתה בכושר.‬

380
00:25:57,138 --> 00:26:03,353
‫אני בהחלט יכולה להבין איך מישהו כמו‬
‫פיל ספקטור יכול לעורר את סקרנותה של לאנה.‬

381
00:26:03,353 --> 00:26:04,563
‫זו הוליווד.‬

382
00:26:04,563 --> 00:26:07,566
‫תרשו לי לומר לכם,‬
‫לנטוורקינג יש חשיבות רבה.‬

383
00:26:12,153 --> 00:26:15,407
‫אני היחיד שהכיר גם את פיל ספקטור‬
‫וגם את לאנה קלארקסון.‬

384
00:26:15,407 --> 00:26:16,866
‫- רוב פראבוני‬
‫חבר של לאנה -‬

385
00:26:16,866 --> 00:26:18,410
‫ניגוד יוצא דופן ומפוקפק.‬

386
00:26:20,537 --> 00:26:25,750
‫פגשתי לראשונה את פיל ספקטור בערך ב-1966,‬
‫וראיתי אותו עובד.‬

387
00:26:26,418 --> 00:26:30,130
‫כשהייתי בן 15,‬
‫אולפני גולד סטאר היו הדבר הגדול.‬

388
00:26:31,089 --> 00:26:33,174
‫הייתי מתגנב פנימה ויושב על הספה.‬

389
00:26:33,758 --> 00:26:37,554
‫אחד הטכנאים שם הזמין אותי לאולפן.‬

390
00:26:37,554 --> 00:26:40,265
‫בסופו של דבר, הייתי בהקלטות של פיל ספקטור.‬

391
00:26:41,474 --> 00:26:43,560
‫לפיל ספקטור היה את "קיר הסאונד".‬

392
00:26:43,560 --> 00:26:47,272
‫"קיר הסאונד" נוצר באמצעות‬
‫ארבעה נגני גיטרה שניגנו בו זמנית‬

393
00:26:47,272 --> 00:26:50,275
‫ושלושה פסנתרים...‬
‫אבל אף אחד לא עשה דברים כאלה.‬

394
00:26:50,275 --> 00:26:52,527
‫שני מתופפים, זה מטורף לגמרי.‬

395
00:26:54,404 --> 00:26:56,865
‫בחיים לא ראיתי מישהו כמוהו,‬

396
00:26:56,865 --> 00:26:59,534
‫מה שהוא עשה במהלך ההקלטות,‬
‫ואיך שהוא התנהג.‬

397
00:27:00,118 --> 00:27:02,454
‫הוא היה דיקטטור קטן במובן מסוים,‬

398
00:27:02,454 --> 00:27:07,417
‫אבל הוא ידע מה הוא רוצה, והוא קיבל את זה.‬

399
00:27:07,417 --> 00:27:09,002
‫- לאנה ורוב -‬

400
00:27:09,002 --> 00:27:11,046
‫לאנה הייתה אחת מחברותיי הטובות,‬

401
00:27:11,755 --> 00:27:14,591
‫אבל מעולם לא יצא לנו לדבר על פיל ספקטור.‬

402
00:27:16,259 --> 00:27:20,180
‫הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה ב-1978,‬
‫אני חושב.‬

403
00:27:20,180 --> 00:27:23,767
‫ופגשתי את לאנה קלארקסון ב-1984‬
‫לפני שעברתי לניו יורק.‬

404
00:27:24,392 --> 00:27:26,645
‫ללאנה לא היה מושג על המוניטין של פיל.‬

405
00:27:28,063 --> 00:27:30,607
‫פיל ספקטור היה טיפוס מאוד מסוכן,‬

406
00:27:31,232 --> 00:27:33,693
‫אדם לא יציב ובלתי צפוי.‬

407
00:27:34,694 --> 00:27:37,447
‫אם הייתי שם‬
‫כשההאוס אוף בלוז נסגר באותו ערב,‬

408
00:27:37,447 --> 00:27:39,366
‫זה לא היה קורה.‬

409
00:27:39,366 --> 00:27:42,452
‫לא הייתי נותן לה לעזוב עם פיל, אבל...‬

410
00:27:55,882 --> 00:27:58,426
‫כל החוקרים פעלו מתוך ידיעה‬

411
00:27:58,927 --> 00:28:05,684
‫שהחקירה הזאת תיבחן תחת זכוכית מגדלת,‬

412
00:28:05,684 --> 00:28:09,437
‫ולכן, אנחנו נזדקק למידע רב ככל שנוכל.‬

413
00:28:13,149 --> 00:28:16,611
‫המעבדה שלנו קיבלה‬
‫את התוצאות של דגימות הדנ"א‬

414
00:28:16,611 --> 00:28:19,698
‫שנאספו במהלך חקירת זירת הפשע.‬

415
00:28:20,532 --> 00:28:21,908
‫בחדר השינה הראשי‬

416
00:28:21,908 --> 00:28:27,622
‫מצאנו מקטורן ערב לבן‬
‫שמר ספקטור לבש באותו ערב בהאוס אוף בלוז.‬

417
00:28:28,790 --> 00:28:31,793
‫על שרוול הז'קט היו נתזי דם.‬

418
00:28:32,919 --> 00:28:36,881
‫בנוסף לכך,‬
‫בשירותי האורחים נמצא חיתול כותנה.‬

419
00:28:37,757 --> 00:28:38,967
‫הנה משהו שלמדתי.‬

420
00:28:38,967 --> 00:28:42,721
‫אנשים עוטפים אקדחים בחיתולים.‬

421
00:28:43,680 --> 00:28:46,599
‫על החיתול הזה היה דם והוא היה לח.‬

422
00:28:47,600 --> 00:28:52,647
‫גילינו שהדם של לאנה קלארקסון‬
‫היה על החיתול ובחדר השירותים,‬

423
00:28:52,647 --> 00:28:56,443
‫שהדם שלה היה על הז'קט של פיל ספקטור.‬

424
00:28:59,195 --> 00:29:03,158
‫כשהקליע פגע בגברת קלארקסון ודם ניתז החוצה,‬

425
00:29:03,658 --> 00:29:08,246
‫הוא ניתז על הנשק של מר ספקטור,‬
‫על השרוול שלו, על היד שלו.‬

426
00:29:08,788 --> 00:29:12,083
‫ובמהלך בדיקת החיתול ובדיקת הנשק,‬

427
00:29:12,667 --> 00:29:18,590
‫ד"ר לין הרולד הגיעה למסקנה‬
‫שהשתמשו בחיתול כדי לנגב את האקדח.‬

428
00:29:18,590 --> 00:29:24,304
‫זו הסיבה שהדם הועבר מהנשק לחיתול.‬

429
00:29:26,389 --> 00:29:30,351
‫דפוס כתמי דם משמש כראיות נסיבתיות לפשע.‬

430
00:29:32,687 --> 00:29:36,149
‫איך האקדח ירה? איפה היה האקדח כשהוא ירה?‬

431
00:29:36,149 --> 00:29:38,985
‫איזו השפעה הייתה ליריית האקדח?‬

432
00:29:38,985 --> 00:29:41,404
‫היה קשה לקבוע זאת כי במקרה הזה‬

433
00:29:41,404 --> 00:29:45,492
‫דפוס כתמי דם היה על שטיח אדום כהה.‬

434
00:29:49,913 --> 00:29:52,999
‫לפי ממצאי הבדיקות,‬
‫האפשרות שזו הייתה התאבדות נפסלה.‬

435
00:29:54,626 --> 00:29:56,085
‫אם האמנו שמדובר ברצח?‬

436
00:29:56,711 --> 00:29:59,881
‫יכול להיות שיש סיכוי קטן שזו הייתה תאונה?‬
‫כן.‬

437
00:29:59,881 --> 00:30:02,926
‫אבל הבעיה היא שזה לא מה שלדבריו קרה.‬

438
00:30:04,636 --> 00:30:07,430
‫אני לא יודע מה האישה המזוינת...‬
‫או מה הבעיה שלה.‬

439
00:30:07,430 --> 00:30:10,600
‫לבוא ולדפוק לעצמה כדור בראש בבית שלי.‬

440
00:30:12,519 --> 00:30:15,647
‫- 22 בספטמבר, 2003,‬
‫שבעה חודשים למותה של לאנה קלארקסון -‬

441
00:30:15,647 --> 00:30:20,151
‫חוקר מקרי המוות הגיע לבסוף למסקנה‬
‫שזה אכן היה רצח.‬

442
00:30:21,653 --> 00:30:24,948
‫חוקרי מקרי המוות קבעו‬
‫שלאנה קלארקסון נרצחה,‬

443
00:30:24,948 --> 00:30:29,661
‫אבל התובע המחוזי של אל-איי‬
‫סירב להגיש אישום ברצח.‬

444
00:30:29,661 --> 00:30:32,664
{\an8}‫משרד חוקר מקרי המוות של אל-איי פרסם זאת.‬

445
00:30:32,664 --> 00:30:35,959
{\an8}‫הם לא רק אמרו שזה רצח,‬
‫אלא גם הפנו אצבע מאשימה נגד פיל ספקטור.‬

446
00:30:35,959 --> 00:30:38,294
{\an8}‫אבל מתי נשמע מהתובע המחוזי של אל-איי?‬

447
00:30:38,294 --> 00:30:39,712
{\an8}‫ספקטור הוא ידוען.‬

448
00:30:39,712 --> 00:30:44,008
{\an8}‫וזה עניין רציני למשרד התובע המחוזי,‬
‫שהפסיד בהרבה תיקים מתוקשרים.‬

449
00:30:44,968 --> 00:30:47,846
{\an8}‫אני זוכר שכשהתיק של ספקטור הגיע,‬

450
00:30:47,846 --> 00:30:49,722
‫ידעתי מי היה פיל ספקטור.‬

451
00:30:49,722 --> 00:30:52,225
‫"מי איבד את תחושת האהבה הזאת."‬

452
00:30:52,225 --> 00:30:55,520
‫הנכדה שלי אוהבת את המוזיקה מ"אהבה בשחקים".‬

453
00:30:57,522 --> 00:31:00,608
‫הייתה סוג של... אני לא רוצה לומר פרנויה.‬

454
00:31:00,608 --> 00:31:04,696
‫אבל המשרד נכווה קשות‬
‫בתיק של או.ג'יי סימפסון.‬

455
00:31:07,949 --> 00:31:11,870
‫רצינו עוד זמן בשביל‬
‫להגיש כתב אישום נגד סימפסון.‬

456
00:31:12,787 --> 00:31:16,583
‫אבל היה הרבה לחץ מצד התקשורת,‬
‫ונאלצנו להגיש את התיק.‬

457
00:31:17,208 --> 00:31:21,671
‫מה קרה בתיק של או.ג'יי סימפסון?‬
‫לא היינו מוכנים.‬

458
00:31:23,006 --> 00:31:26,634
‫אנחנו רוצים לוודא שהצדק יצא לאור,‬
‫ושהם ייכנסו לכלא.‬

459
00:31:27,760 --> 00:31:29,262
‫היה עלינו להתמקד בשאלה,‬

460
00:31:29,262 --> 00:31:34,434
‫איך נוכל לחזק את ההוכחה‬
‫שזה רצח ללא ספק סביר?‬

461
00:31:34,434 --> 00:31:39,898
‫ואילו תקלות עלולות למנוע מאיתנו‬
‫להשיג את ההרשעה הזאת?‬

462
00:31:42,859 --> 00:31:46,946
‫כולם רצו נתח מתשומת הלב התקשורתית.‬

463
00:31:48,948 --> 00:31:51,534
{\an8}‫זה עצוב, אבל זה טבעה של התקשורת שלנו.‬

464
00:31:52,035 --> 00:31:57,332
{\an8}‫הם נותנים במה למקרים שיש בהם זוהר ועניין.‬

465
00:31:58,791 --> 00:32:02,420
{\an8}‫פיל ספקטור אהב לדבר.‬
‫הוא התראיין על ימין ועל שמאל.‬

466
00:32:02,420 --> 00:32:06,341
‫בראיון למגזין,‬
‫הוא טען שקלארקסון "נישקה את האקדח".‬

467
00:32:06,841 --> 00:32:12,931
‫הוא המציא מידע,‬
‫והתבטא באופן מאוד עוין כלפי לאנה,‬

468
00:32:12,931 --> 00:32:15,099
‫והכפיש אותה כל הזמן.‬

469
00:32:15,850 --> 00:32:20,980
‫אנשי יחסי הציבור של פיל ספקטור,‬
‫רצו להציג את לאנה כמו זנזונת.‬

470
00:32:21,564 --> 00:32:22,690
‫- סאני באק‬
‫חברה של לאנה -‬

471
00:32:22,690 --> 00:32:25,652
‫היא הושמצה כשחקנית בסרטי זבל,‬
‫אבל היא הייתה גאה בזה.‬

472
00:32:25,652 --> 00:32:26,569
‫- לאנה וסאני -‬

473
00:32:26,569 --> 00:32:31,491
‫היא ידעה שהיא מלכת הברברים הגדולה,‬
‫והיא נשאה את התואר הזה בגאווה.‬

474
00:32:31,491 --> 00:32:34,702
‫המשפחה ביקשה שאף אחד מאיתנו,‬

475
00:32:34,702 --> 00:32:38,081
‫במעגל האנשים שקרובים אליה,‬
‫לא ידבר עם אף אחד.‬

476
00:32:38,623 --> 00:32:43,586
‫אנשים היו אומרים משהו, והם היו מסלפים זאת,‬
‫ומפרסמים זאת במגזין או בעיתון.‬

477
00:32:43,586 --> 00:32:46,172
‫לכן אמרתי שמוטב לא לומר כלום.‬

478
00:32:47,507 --> 00:32:50,802
‫שמרנו על ריחוק מהתקשורת.‬

479
00:32:50,802 --> 00:32:53,304
‫וחרקנו שיניים בשתיקה‬

480
00:32:53,304 --> 00:32:58,893
‫בגלל המידע שפיל ספקטור והצוות שלו‬
‫הפיצו עליה בכמויות.‬

481
00:32:58,893 --> 00:33:00,520
‫זה היה נורא.‬

482
00:33:01,062 --> 00:33:03,690
‫זה הראה מי הוא.‬

483
00:33:04,190 --> 00:33:09,654
‫אי אפשר שלא לומר,‬
‫"לא, אתה מנסה להסתיר משהו, וביצעת רצח".‬

484
00:33:15,910 --> 00:33:19,622
‫ללא ספק, זה היה תיק‬
‫שמשך תשומת לב תקשורתית עצומה.‬

485
00:33:20,289 --> 00:33:22,500
‫החברים והקרובים שלי דיברו רק על זה.‬

486
00:33:22,500 --> 00:33:25,461
‫"אתה מעורב בחקירה?"‬
‫ולכל אחד הייתה תאוריה משלו.‬

487
00:33:26,879 --> 00:33:28,339
‫אבל צריך שיווי משקל.‬

488
00:33:29,007 --> 00:33:35,096
‫אני נוהג לדבר רק לעתים רחוקות‬
‫על מה שאני עושה למחייתי.‬

489
00:33:37,181 --> 00:33:41,436
‫אני לא מרגיש מיוחד. בחרתי לעשות‬
‫את העבודה הזאת ואני נהנה לעשות אותה.‬

490
00:33:42,186 --> 00:33:44,522
‫ובתיק הזה, שמרתי על פרופיל נמוך.‬

491
00:33:44,522 --> 00:33:48,234
‫אמרתי, "כן, אני עובד על זה.‬
‫כן, זה יהיה בטלוויזיה".‬

492
00:33:49,235 --> 00:33:52,155
‫בזמנו, הילדים שלי היו בני 13 ו-11.‬

493
00:33:53,072 --> 00:33:56,868
‫הילדים שלי ידעו מה קורה,‬

494
00:33:56,868 --> 00:34:00,246
‫אבל אני חושב שהם קלטו ממני, והם אף פעם...‬

495
00:34:00,246 --> 00:34:02,915
‫אני תמיד מתבדח שהם לא ממש התרשמו ממני.‬

496
00:34:08,629 --> 00:34:11,090
‫שמעתי, בעצם, קראתי בעיתון הבוקר‬

497
00:34:11,090 --> 00:34:14,927
‫שספקטור מתואר כאדם שהוא 90 אחוז מקסים,‬
‫ועשרה אחוזים צרות.‬

498
00:34:14,927 --> 00:34:15,845
‫כן.‬

499
00:34:15,845 --> 00:34:18,222
‫היה לך ניסיון עם עשרת האחוזים האלה?‬

500
00:34:18,222 --> 00:34:21,309
‫לי לא, כמובן, אבל היו הרבה סיפורים.‬

501
00:34:22,268 --> 00:34:25,396
‫התמקדנו בניסיון להוכיח למה לדעתנו זה רצח.‬

502
00:34:25,396 --> 00:34:27,648
‫ולכן היה עלינו‬
‫לחקור את חייו של פיל ספקטור.‬

503
00:34:28,566 --> 00:34:32,111
‫התברר לנו שהייתה לפחות פעם אחת‬
‫שהוא נעצר עם אקדח.‬

504
00:34:33,905 --> 00:34:36,074
‫היו לו אקדחים.‬

505
00:34:36,074 --> 00:34:39,869
‫נודע לי מאנשים אחרים‬
‫שיש לו היסטוריה ארוכה ומפוקפקת‬

506
00:34:39,869 --> 00:34:41,454
‫של לנופף באקדח מול אנשים.‬

507
00:34:41,454 --> 00:34:45,416
‫היו המון סיפורים שהוא נופף באקדח‬

508
00:34:45,416 --> 00:34:48,169
‫במהלך הקלטת שיר של להקת הראמונס.‬

509
00:34:48,669 --> 00:34:52,215
‫הוא התרגז על ג'ון לנון, וירה באקדח לתקרה.‬

510
00:34:52,215 --> 00:34:54,050
‫היינו צריכים למצוא ראיות לכך.‬

511
00:34:54,050 --> 00:34:58,513
‫פיל ספקטור שלף אקדח מול אנשים‬
‫כדי להראות מי שולט בעניינים.‬

512
00:34:58,513 --> 00:35:01,265
‫אם יש לך כוח אמיתי, אתה לא צריך אקדח.‬

513
00:35:02,016 --> 00:35:03,309
‫הוא היה פחדן עלוב.‬

514
00:35:05,269 --> 00:35:08,314
‫הוא הסתובב עם אקדחים טעונים‬
‫כדי לאיים בהם על אנשים,‬

515
00:35:09,524 --> 00:35:12,151
‫החל מג'ון לנון ועד לאונרד כהן.‬

516
00:35:12,151 --> 00:35:15,238
‫- לאונרד כהן "מותו של איש נשים"‬
‫שירים מאת ספקטור וכהן -‬

517
00:35:15,238 --> 00:35:17,448
‫הם עמדו לסיים הקלטה,‬

518
00:35:17,448 --> 00:35:21,452
‫ופיל ספקטור אמר ללאונרד כהן,‬
‫"לך להקליט קולות לזה".‬

519
00:35:21,452 --> 00:35:25,998
‫ולאונרד אמר לפיל, "יודע מה? אני עייף.‬

520
00:35:25,998 --> 00:35:29,460
‫"אני אקליט אותם מחר."‬
‫ואז פיל שלף את האקדח.‬

521
00:35:31,045 --> 00:35:34,757
‫הוא כיוון אותו על לאונרד ואמר,‬
‫"אתה תקליט אותם עכשיו".‬

522
00:35:36,968 --> 00:35:41,055
‫זה לא הרתיע את לאונרד כהן.‬
‫זה היה היום הראשון להקלטה.‬

523
00:35:42,056 --> 00:35:44,142
‫לאונרד סיפר לי את הסיפור הזה.‬

524
00:35:44,642 --> 00:35:50,106
‫הוא עדיין היה כל כך סקרן‬
‫מהאפשרויות של מה שיקרה בעבודה עם פיל,‬

525
00:35:50,106 --> 00:35:53,317
‫אבל לאונרד ידע שהאקדח נמצא שם כל הזמן.‬

526
00:35:55,528 --> 00:35:58,948
‫הוא היה עוצמתי מאוד,‬
‫ולכן אנשים התנהגו באופן מהוסס.‬

527
00:35:59,448 --> 00:36:01,242
‫במיוחד אנשים בעולם המוזיקה.‬

528
00:36:01,242 --> 00:36:04,495
‫הם הרגישו שיש לו מספיק כוח‬
‫להרוס את הקריירה שלהם.‬

529
00:36:06,789 --> 00:36:11,586
‫במהלך החקירה, דיברנו עם אנשים רבים‬
‫שלא הסכימו להיחשף,‬

530
00:36:13,212 --> 00:36:18,467
‫אבל הם סיפרו איך הוא החזיק אנשים בביתו.‬

531
00:36:20,887 --> 00:36:22,430
‫אלה היו גברים ונשים.‬

532
00:36:23,347 --> 00:36:27,935
‫לאחר שבילית עם פיל, ורצית לעזוב,‬
‫הוא היה אומר, "חכה רגע",‬

533
00:36:27,935 --> 00:36:31,689
‫וזה תמיד היה במבואה.‬

534
00:36:32,190 --> 00:36:35,818
‫והוא היה נעלם, לפעמים למשך שעות,‬

535
00:36:36,319 --> 00:36:39,030
‫עד שהוא היה מוכן שהם יעזבו.‬

536
00:36:40,114 --> 00:36:41,866
‫הוא החזיק אותם בבית...‬

537
00:36:41,866 --> 00:36:44,994
‫זוכרים את מנעול הבריח שנמצא על הרצפה?‬

538
00:36:45,661 --> 00:36:48,706
‫הוא היה מסיר את המנעול, והם לא יכלו לעזוב.‬

539
00:36:49,332 --> 00:36:52,460
‫זה היה אמצעי נוסף בשבילו לשלוט באחרים.‬

540
00:36:52,460 --> 00:36:55,421
‫וזה מה שייחד אותו.‬

541
00:36:56,589 --> 00:36:59,550
‫היה לו שיגעון, אפשר לומר, ביחס לשליטה.‬

542
00:37:00,259 --> 00:37:02,553
‫גברת קלארקסון למעשה נכלאה.‬

543
00:37:02,553 --> 00:37:06,474
‫היא לא הייתה חופשייה לעזוב‬
‫כי היא לא הייתה יכולה לפתוח את הדלת,‬

544
00:37:06,474 --> 00:37:12,188
‫כי מר ספקטור לקח את הידית מהבריח שעל הדלת.‬

545
00:37:12,188 --> 00:37:13,648
‫- נעול -‬

546
00:37:16,943 --> 00:37:18,527
‫שמענו שמועות,‬

547
00:37:18,527 --> 00:37:23,741
‫אבל שמועות לא מספיקות בבית המשפט,‬
‫והיינו צריכים למצוא ראיה מוצקה.‬

548
00:37:24,909 --> 00:37:28,537
‫ריץ' טומלין והצוות שלו‬
‫איתרו כל שמץ של מידע,‬

549
00:37:28,537 --> 00:37:30,873
‫והפכו את השמועות האלה לעובדות.‬

550
00:37:30,873 --> 00:37:33,709
‫מצאנו עדים ממשיים, אפילו כמה.‬

551
00:37:33,709 --> 00:37:35,253
‫- הצהרות עדים -‬

552
00:37:35,253 --> 00:37:37,838
‫לפעמים זו הייתה מערכת יחסים של דייט אחד,‬

553
00:37:37,838 --> 00:37:40,466
‫לפעמים אלה היו נשים שהוא הכיר כבר שנים,‬

554
00:37:40,466 --> 00:37:44,470
‫אבל לכל הנשים האלה היה משהו במשותף,‬

555
00:37:44,470 --> 00:37:48,891
‫והוא שהן הוחזקו כבנות ערובה,‬
‫לאחר שמר ספקטור שלל מהן את חירותן.‬

556
00:37:48,891 --> 00:37:50,768
‫- העדות אושרה -‬

557
00:37:50,768 --> 00:37:54,313
‫הנשים האלה סיפרו שהוא התנהג באופן כובש,‬

558
00:37:54,814 --> 00:37:57,566
‫היה קשוב לצרכים שלהן, מקסים,‬

559
00:37:57,566 --> 00:38:00,903
‫איש שיחה נהדר, ושאז פתאום הוא הפך את עורו.‬

560
00:38:02,905 --> 00:38:07,201
‫לפיל ספקטור היה מנהג להביא נשים לביתו,‬

561
00:38:07,201 --> 00:38:08,869
‫לרצות טובות מיניות מהן,‬

562
00:38:08,869 --> 00:38:14,083
‫וכשהן לא נענו או סיפקו אותו,‬
‫הוא היה שולף אקדח.‬

563
00:38:15,960 --> 00:38:16,961
‫זו שיטת פעולה,‬

564
00:38:16,961 --> 00:38:21,632
‫וזה אומר שהוא עושה זאת, ועשה זאת בעבר,‬

565
00:38:21,632 --> 00:38:28,180
‫וזה חשוב מפני שאם לא היינו מוצאים מישהו‬
‫שאמר שזה קרה בעבר,‬

566
00:38:28,180 --> 00:38:31,267
‫זה היה עשוי להיות טיעון מרכזי להגנתו.‬

567
00:38:31,267 --> 00:38:33,728
‫"מגוחך לחשוב שמרשי יתנהג ככה!"‬

568
00:38:34,312 --> 00:38:38,065
‫הנשים האלה היו מוכנות להעיד‬
‫שהן חששו לחייהן,‬

569
00:38:38,065 --> 00:38:40,568
‫ושהן חשבו שהוא יהרוג אותן.‬

570
00:38:41,193 --> 00:38:43,446
‫אלו היו ראיות מכריעות,‬

571
00:38:43,446 --> 00:38:46,949
‫והיה להן תפקיד מרכזי בטיעון‬
‫שהייתה כאן כוונה מראש.‬

572
00:38:47,783 --> 00:38:51,579
‫זו בהחלט לא הייתה התאבדות,‬
‫אבל זו גם לא הייתה תאונה.‬

573
00:38:51,579 --> 00:38:56,000
‫היו לו נטיות תוקפניות,‬
‫ובמוקדם או במאוחר, זו הייתה התוצאה.‬

574
00:39:02,048 --> 00:39:08,012
‫על סמך העדויות של אנשים שעברו זאת בעבר,‬

575
00:39:08,012 --> 00:39:11,182
‫אני מסיק שהוא לא רצה שהיא תעזוב.‬

576
00:39:13,434 --> 00:39:16,687
‫הוא השאיר אותה במבואה למשך שעה או יותר.‬

577
00:39:16,687 --> 00:39:20,066
‫היא נמנמה, ומסיבה כלשהי שלעולם לא נדע,‬

578
00:39:20,066 --> 00:39:24,695
‫הוא לקח את האקדח,‬
‫והחליט לדחוף אותו לפה שלה.‬

579
00:39:24,695 --> 00:39:27,365
‫היא נבהלה, והוא הרג אותה.‬

580
00:39:27,365 --> 00:39:28,991
‫- קוברה‬
‫38 מ"מ ספיישל -‬

581
00:39:28,991 --> 00:39:33,871
‫לאחר שהוא הבין מה הוא עשה,‬
‫היה לפיל ספקטור די והותר זמן‬

582
00:39:33,871 --> 00:39:36,707
‫לנסות לביים את זירת הפשע.‬

583
00:39:42,296 --> 00:39:45,216
‫היינו בקשר רציף עם משרד התובע המחוזי.‬

584
00:39:45,216 --> 00:39:46,926
‫זה היה מאמץ משותף.‬

585
00:39:46,926 --> 00:39:49,220
‫בנובמבר 2003,‬

586
00:39:49,220 --> 00:39:53,808
‫התקבלה ההחלטה,‬
‫והוגש כתב אישום ברצח נגד פיל ספקטור.‬

587
00:39:53,808 --> 00:39:58,604
‫- 20 בנובמבר, 2003,‬
‫תשעה חודשים למותה של לאנה קלארקסון -‬

588
00:39:58,604 --> 00:40:02,691
{\an8}‫בהופעות המוקדמות בבית המשפט, הוא התהדר‬
‫בעורך דינו של או.ג'יי, רוברט שפירו.‬

589
00:40:02,691 --> 00:40:06,320
{\an8}‫עכשיו, זהו צוות הסנגורים המפורסמים‬
‫השלישי שלו.‬

590
00:40:06,320 --> 00:40:12,660
{\an8}‫מה שברור הוא שפיל ספקטור‬
‫לא רצה לבלות אפילו יום אחד בכלא.‬

591
00:40:14,453 --> 00:40:18,207
‫בכל פעם שהיה סנגור חדש, המשפט נדחה,‬

592
00:40:18,207 --> 00:40:21,585
‫והשופט נאלץ לתת להם זמן להתעדכן בפרטים.‬

593
00:40:23,003 --> 00:40:27,091
‫פיל ספקטור משוחרר בערבות, כלומר הוא חופשי.‬

594
00:40:28,592 --> 00:40:30,428
‫הוא התחתן.‬

595
00:40:31,846 --> 00:40:35,182
‫כל זמן שהוא יכול למתוח את המשפט הזה,‬
‫הוא אדם חופשי.‬

596
00:40:35,182 --> 00:40:37,017
‫- אוקטובר 2006‬
‫המשפט נדחה למרץ 2007 -‬

597
00:40:37,017 --> 00:40:38,310
‫מר ספקטור?‬

598
00:40:46,402 --> 00:40:51,115
‫- 25 באפריל, 2007‬
‫ארבע שנים למותה של לאנה קלארקסון -‬

599
00:40:52,032 --> 00:40:55,619
‫זו הייתה סוג של אווירת קרקס.‬

600
00:40:55,619 --> 00:40:59,081
‫פיל ספקטור היה חובש פאות שונות למשפט.‬

601
00:40:59,081 --> 00:41:00,916
‫היו לו שומרי ראש ענקיים.‬

602
00:41:03,544 --> 00:41:07,798
‫חלק מההתנהלות של ההגנה בתיק הזה‬
‫הייתה מחפירה.‬

603
00:41:07,798 --> 00:41:13,429
‫אחד הסנגורים, חלאה מוחלט ולא אתי,‬
‫עורך דין של המאפיה בניו יורק.‬

604
00:41:14,263 --> 00:41:18,350
‫הוא ראה אותי במסדרון, עקב אחריי לשירותים‬

605
00:41:18,851 --> 00:41:22,438
‫ואמר, "אני מת להעלות אותך לדוכן העדים.‬
‫אני אכסח לך את הצורה".‬

606
00:41:22,438 --> 00:41:24,356
‫כאילו, באמת? אני בחור קטן.‬

607
00:41:24,356 --> 00:41:27,151
‫אתה חושב שלא כיסחו אותי בעבר? אתה עיוור?‬

608
00:41:27,151 --> 00:41:31,113
‫תסתכל על הפרצוף הזה.‬
‫בניתי קריירה מזה שכיסחו לי את הצורה.‬

609
00:41:31,113 --> 00:41:32,823
‫ואני לא העד הכי מוצלח שיש,‬

610
00:41:32,823 --> 00:41:35,993
‫אבל אני יכול לומר את האמת,‬
‫וקל מאוד לעשות את זה.‬

611
00:41:36,744 --> 00:41:41,040
‫אולי נראיתי "מאיימתני",‬
‫אם יש בכלל מילה כזאת.‬

612
00:41:41,040 --> 00:41:43,083
‫אני מקווה שלא.‬

613
00:41:48,464 --> 00:41:53,093
‫מה שהיה מונח על הכף במשפט הזה הוא‬
‫עשיית צדק עם לאנה קלארקסון ומשפחתה.‬

614
00:41:53,093 --> 00:41:55,971
‫אבל היה גם מסר חבוי למשפט הזה.‬

615
00:41:57,014 --> 00:42:02,394
‫משרד התובע המחוזי של אל-איי לא ניצח בתיק‬
‫שמשך תשומת לב ציבורית כבר 40 שנה,‬

616
00:42:03,521 --> 00:42:08,317
‫למרות שהיו ראיות משמעותיות‬
‫לכך שהידוענים היו מעורבים בפעילות פלילית.‬

617
00:42:09,652 --> 00:42:14,198
‫בשנתי הראשונה במשרד התובע המחוזי‬
‫היה המשפט של או.ג'יי סימפסון.‬

618
00:42:15,032 --> 00:42:17,826
‫הייתי תובע צעיר וטירון.‬

619
00:42:18,661 --> 00:42:24,458
‫הופקו לקחים עצומים לאחר המשפט הזה.‬

620
00:42:26,919 --> 00:42:30,172
‫מושבעים מסתכלים על מפורסמים אחרת.‬

621
00:42:30,172 --> 00:42:32,800
‫יש להם סוג של הזדהות איתם.‬

622
00:42:33,384 --> 00:42:36,011
‫הם מפתחים כלפיהם מידה מסוימת של אהדה,‬

623
00:42:36,011 --> 00:42:38,097
‫ויש הרבה לחץ על המושבעים.‬

624
00:42:38,097 --> 00:42:43,519
‫הם יודעים שאחר כך הם יחטפו ביקורת מחבריהם‬
‫אם הם יכריזו שאיזה מפורסם אשם במשהו.‬

625
00:42:46,814 --> 00:42:49,942
‫לא רצינו להעמיד למשפט את פיל ספקטור,‬
‫המפיק המוזיקלי.‬

626
00:42:49,942 --> 00:42:52,278
‫רצינו להעמיד למשפט את פיל ספקטור האדם.‬

627
00:42:52,278 --> 00:42:55,281
‫העובדה שהוא היה מפיק מוזיקלי ענק‬

628
00:42:55,281 --> 00:42:59,868
‫שהפיק מוזיקה פנטסטית,‬
‫לפי הסטנדרטים של כולם, מוזיקה פנומנלית,‬

629
00:42:59,868 --> 00:43:03,455
‫ושעיצב את המוזיקה והרוקנרול‬
‫כפי שאנחנו מכירים אותם...‬

630
00:43:04,206 --> 00:43:05,541
‫זה לא היה חשוב.‬

631
00:43:05,541 --> 00:43:09,920
‫מה שחשוב היה מה שקרה‬
‫בתוך האחוזה הזאת באותו יום.‬

632
00:43:10,838 --> 00:43:14,800
‫האסטרטגיה שלי הייתה‬
‫לחשוף את פיל ספקטור האמיתי.‬

633
00:43:15,634 --> 00:43:17,303
‫נקודה, סוף פסוק.‬

634
00:43:17,928 --> 00:43:22,266
‫היו לנו קרוב ל-20 עדויות‬
‫שרצינו להשתמש בהן.‬

635
00:43:22,766 --> 00:43:25,894
‫השופט הגביל אותנו לחמש, וזה היה בסדר.‬

636
00:43:25,894 --> 00:43:28,647
‫הוא כיוון אקדח לרקתי.‬

637
00:43:28,647 --> 00:43:32,526
‫הוא לקח את האקדח והכה אותי בצד ראשי.‬

638
00:43:32,526 --> 00:43:36,113
‫הוא אמר שאם אנסה לעזוב, הוא יהרוג אותי.‬
‫-"אם תעזבי, אפוצץ לך את הראש."‬

639
00:43:36,113 --> 00:43:39,575
‫זה הגיע כמו משום מקום.‬
‫אני חושבת שהוא לבש ז'קט משובץ.‬

640
00:43:39,575 --> 00:43:43,662
‫אני זוכרת שחשבתי שהוא נראה כמו אלמר פאד.‬
‫האקדח היה גדול יותר ממנו.‬

641
00:43:43,662 --> 00:43:47,541
‫עלינו במדרגות לחדר השינה שלו.‬
‫הוא לא היה צריך לעשות את זה.‬

642
00:43:47,541 --> 00:43:49,752
‫הוא היה יכול להיות רומנטי,‬

643
00:43:49,752 --> 00:43:52,212
‫אבל הוא עשה את זה באיומי אקדח,‬
‫הוא רצה לאנוס אותי.‬

644
00:43:53,130 --> 00:43:55,716
‫תיזהרי מאוד במה שאת אומרת לי.‬

645
00:43:55,716 --> 00:43:59,928
‫כי שום דבר שתגידי לי... לא שווה את חייך.‬

646
00:43:59,928 --> 00:44:01,722
‫- הודעה קולית מפיל ספקטור לקורבן -‬

647
00:44:01,722 --> 00:44:03,265
‫להתראות, דורותי.‬

648
00:44:06,894 --> 00:44:08,604
‫היה קשה לשמוע את זה.‬

649
00:44:08,604 --> 00:44:10,397
‫היו שם נשים שחשפו את נשמתן,‬

650
00:44:10,397 --> 00:44:13,150
‫ואני מודה להן על‬
‫שהן היו מסוגלות לעשות את זה,‬

651
00:44:13,150 --> 00:44:17,279
‫כי לא היה קל בשבילן‬
‫לעמוד מול מצלמות הטלוויזיה בבית המשפט,‬

652
00:44:17,279 --> 00:44:20,908
‫ומול כל האנשים שם,‬
‫ולספר את הסיפורים קורעי הלב שלהן.‬

653
00:44:20,908 --> 00:44:24,787
‫התקשורת רצתה לסקר כל פרט קטן במשפט.‬

654
00:44:25,287 --> 00:44:28,957
‫ידענו שהמשפט של או.ג'יי סימפסון היה אסון.‬

655
00:44:30,167 --> 00:44:32,086
‫אנשים מתחילים להתנהג אחרת.‬

656
00:44:32,586 --> 00:44:34,088
‫זה הופך למשפט ראווה.‬

657
00:44:34,588 --> 00:44:36,924
‫במקום ראיות, אתה מציג הופעות.‬

658
00:44:37,966 --> 00:44:40,094
‫ולכן, אחד הדברים שניסינו לעשות‬

659
00:44:40,094 --> 00:44:46,934
‫היה לגרום לעדים, מהצד שלנו לפחות,‬
‫להבין שהם שם אך ורק כדי לומר את האמת.‬

660
00:44:46,934 --> 00:44:50,354
‫כל השאר הוא הסחת דעת, ויש להתעלם מזה.‬

661
00:44:51,939 --> 00:44:54,108
‫אני נלחץ כשאני מדבר מול קהל.‬

662
00:44:54,108 --> 00:44:57,027
‫אני לא אוהב להעיד.‬
‫זו קריעת תחת בשבילי גם לדבר אתכם.‬

663
00:44:57,861 --> 00:45:00,239
‫למר ספקטור היו משאבים בלתי מוגבלים.‬

664
00:45:00,239 --> 00:45:05,577
‫הוא העסיק עורכי דין יקרים מאוד,‬
‫מיומנים מאוד ואגרסיביים מאוד.‬

665
00:45:05,577 --> 00:45:07,663
‫ולכן הייתי בעמדת נחיתות.‬

666
00:45:08,372 --> 00:45:12,126
‫יש כמה כללים פשוטים מאוד‬
‫שאני פועל לפיהם כשאני מוסר עדות.‬

667
00:45:12,126 --> 00:45:15,921
‫להקשיב לשאלה,‬
‫לענות על השאלה ולסתום את הפה.‬

668
00:45:15,921 --> 00:45:18,549
‫אז הלכתי להעיד. הייתי לחוץ בכל מקרה.‬

669
00:45:19,425 --> 00:45:23,053
‫מארק לילינפלד, שאלוהים יברך אותו,‬
‫עלה לדוכן העדים.‬

670
00:45:23,053 --> 00:45:28,809
‫במהלך החקירה הישירה,‬
‫הוא התבקש לתאר משהו על לאנה.‬

671
00:45:29,518 --> 00:45:33,731
‫הייתה לו מעידת פה והוא אמר,‬
‫"הכפה שלה" במקום "היד שלה".‬

672
00:45:35,983 --> 00:45:39,862
‫ברגע שאמרתי את זה, הבנתי שקראתי‬
‫ליד שלה "כפה", כמו כפה של כלב.‬

673
00:45:39,862 --> 00:45:42,406
‫חלקית כי הייתי לחוץ, חלקית כי אני טיפש.‬

674
00:45:43,157 --> 00:45:46,368
‫הסתכלתי לקהל,‬
‫וראיתי את אמא שלה מסתכלת עליי.‬

675
00:45:46,368 --> 00:45:52,666
‫על פניה יש הבעה של הלם וחוסר אמון:‬
‫"כינית את ידה של בתי המנוחה 'כפה.'"‬

676
00:45:52,666 --> 00:45:55,169
‫ישבתי שם והתכווצתי.‬

677
00:45:56,628 --> 00:45:59,256
‫כן. זו לא הייתה שעתו היפה ביותר.‬

678
00:45:59,757 --> 00:46:01,884
‫הוא תיקן את עצמו במהירות.‬

679
00:46:02,676 --> 00:46:04,845
‫מארק הרגיש הרוס.‬

680
00:46:04,845 --> 00:46:09,683
‫זו הפעם הראשונה שהייתי כמעט צריך‬
‫למנוע ממנו לקפוץ דרך החלון.‬

681
00:46:09,683 --> 00:46:11,143
‫הוא הרגיש כל כך רע.‬

682
00:46:11,852 --> 00:46:15,981
‫הוא אוהב כלבים, היו לו כלבים כל חייו.‬

683
00:46:16,482 --> 00:46:19,443
‫כינו אותי על שם כלב. אני חולם על כלבים.‬

684
00:46:20,194 --> 00:46:21,570
‫אני אדם של כלבים.‬

685
00:46:22,780 --> 00:46:26,074
‫אימה של לאנה קלארקסון‬
‫הייתה היחידה שם שהייתה חשובה לי...‬

686
00:46:26,074 --> 00:46:27,159
‫והתנצלתי בפניה.‬

687
00:46:27,159 --> 00:46:30,454
‫אני זוכרת שהוא ניגש אליי, ושהוא היה מקסים.‬

688
00:46:30,454 --> 00:46:31,914
‫הייתי אסירת תודה.‬

689
00:46:32,790 --> 00:46:35,793
‫אמרתי לה שזה כבוד בשבילי‬

690
00:46:35,793 --> 00:46:42,049
‫להיות חלק מחקירת רצח‬
‫שהקורבן בה הייתה אישיות נהדרת.‬

691
00:46:42,049 --> 00:46:45,969
‫זה באמת היה תענוג לדעת על חייה‬

692
00:46:45,969 --> 00:46:49,014
‫ואיך שהיא נגעה בחיים של אחרים.‬

693
00:46:55,020 --> 00:46:58,148
‫המשפט נמשך זמן רב, כמה חודשים.‬

694
00:46:58,148 --> 00:46:59,399
‫היו הרבה עדים.‬

695
00:46:59,399 --> 00:47:04,738
‫ההגנה הזמינה עדים מומחים רבים‬
‫מכל רחבי ארצות הברית.‬

696
00:47:04,738 --> 00:47:07,032
‫הם הוציאו מאות אלפי דולרים.‬

697
00:47:07,783 --> 00:47:11,078
‫הם היו אנשים בעלי שם עולמי בתחום התמחותם,‬

698
00:47:11,078 --> 00:47:13,831
‫והם היו הוכחה חיה לכך ש"אם תשלם לי מספיק,‬

699
00:47:13,831 --> 00:47:17,960
‫"אני אגיד לך שאני דונלד דאק,‬
‫ושהשמיים אינם כחולים, אלא חומים."‬

700
00:47:17,960 --> 00:47:19,628
‫- וינסנט די מאיו‬
‫פתולוג משפטי -‬

701
00:47:19,628 --> 00:47:24,633
‫אם נצמדים לראיות המדעיות האובייקטיביות,‬

702
00:47:25,926 --> 00:47:27,052
‫זוהי התאבדות.‬

703
00:47:27,928 --> 00:47:30,013
‫לא שימשנו רק כתובעים במשפט.‬

704
00:47:30,013 --> 00:47:31,807
‫אנחנו גם הגנו על האמת.‬

705
00:47:33,684 --> 00:47:37,771
‫ההסבר היחיד שהם היו יכולים להציג‬

706
00:47:38,480 --> 00:47:44,236
‫לשאלה איך אקדח ירה בתוך פיה,‬
‫הייתה לומר שהיא עשתה את זה.‬

707
00:47:45,904 --> 00:47:49,116
‫ידענו שההגנה תשתלח בלאנה.‬
‫לא הייתה להם ברירה.‬

708
00:47:49,116 --> 00:47:52,661
‫הם היו צריכים ליצור דמות של אישה‬
‫שסבלה מדיכאון עמוק,‬

709
00:47:52,661 --> 00:47:55,956
‫שרגל אחת שלה הייתה בקבר‬
‫והשנייה על קליפת בננה,‬

710
00:47:55,956 --> 00:47:58,000
‫ושלא היה לה בשביל מה לחיות.‬

711
00:47:58,625 --> 00:48:01,920
‫הם הציגו סרטון.‬

712
00:48:01,920 --> 00:48:04,631
‫לא אהיה שפחה של איש ולא זונה של איש.‬

713
00:48:05,757 --> 00:48:10,137
‫אשתו של פיל ספקטור בזמנו‬
‫ישבה מאחורי צוות ההגנה,‬

714
00:48:10,637 --> 00:48:13,891
‫והיא התחילה לצחקק בקול רם ולצחוק על לאנה.‬

715
00:48:13,891 --> 00:48:15,976
‫אתם, השוטרים, מלאי תושייה לפעמים.‬

716
00:48:16,685 --> 00:48:18,478
‫לא עם לאנה, אלא על לאנה.‬

717
00:48:19,271 --> 00:48:23,483
‫ההגנה עשתה את זה בכוונה כדי ללעוג לה‬

718
00:48:23,483 --> 00:48:26,153
‫ולהציג אותה כאדם נחות,‬

719
00:48:26,153 --> 00:48:31,033
‫כשחקנית נחותה שאין לה בשביל מה לחיות,‬
‫ושלא היו לה שאיפות קריירה או הזדמנויות.‬

720
00:48:32,993 --> 00:48:35,829
‫ידעתי שזה פגע בדונה ובמשפחה.‬

721
00:48:36,788 --> 00:48:39,291
‫כשחברתך הטובה נרצחת,‬

722
00:48:39,291 --> 00:48:42,336
‫ומטיחים בה רפש בבית המשפט,‬

723
00:48:42,336 --> 00:48:45,631
‫ואתה מקשיב לדברים שנאמרים עליה בבית המשפט‬

724
00:48:45,631 --> 00:48:48,216
‫ולסיפורים שהם מספרים עליה,‬

725
00:48:48,216 --> 00:48:51,428
‫זה מכאיב כי אתה יודע שאלו שקרים.‬

726
00:48:52,262 --> 00:48:57,142
‫הייתי ממש מתוסכל‬
‫כי הרגשתי שאני לא יכול להגן עליה,‬

727
00:48:57,142 --> 00:49:00,729
‫ולהגן על המוניטין שלה‬
‫באופן שמגיע לה שיגנו עליה.‬

728
00:49:02,356 --> 00:49:04,441
‫- ספטמבר 2007‬
‫חמישה חודשים למשפט -‬

729
00:49:04,441 --> 00:49:08,445
‫בקליפורניה, סנגוריו של פיל ספקטור‬
‫סיימו להציג את טיעוניהם.‬

730
00:49:08,445 --> 00:49:09,905
‫- בית המשפט של ארצות הברית -‬

731
00:49:09,905 --> 00:49:14,284
‫אתה פוגש 12 אנשים שמעולם לא פגשת,‬
‫והם מעולם לא פגשו זה את זה...‬

732
00:49:14,284 --> 00:49:17,496
‫קשה לגרום לאנשים‬
‫להסכים על צבע השמיים, נכון?‬

733
00:49:17,496 --> 00:49:20,832
‫לכן אני לא מתייחס לאף משפט‬
‫כאל ניצחון בטוח.‬

734
00:49:20,832 --> 00:49:23,043
‫אבל ידעתי שהצגנו את הראיות הנכונות.‬

735
00:49:23,043 --> 00:49:26,004
‫ידעתי שהייתה לנו אסטרטגיה נכונה למשפט.‬

736
00:49:26,004 --> 00:49:29,383
‫ידעתי שהעדים, כל הנשים שהעידו,‬

737
00:49:29,383 --> 00:49:30,842
‫אדריאנו דה סוזה,‬

738
00:49:31,343 --> 00:49:34,763
‫כולם עשו את מה שהם היו אמורים לעשות,‬

739
00:49:35,263 --> 00:49:38,558
‫וחשבתי, "זה לא אמור להיות כל כך מסובך".‬

740
00:49:39,059 --> 00:49:42,020
‫למושבעים היו כל הכלים שהם היו זקוקים להם.‬

741
00:49:42,145 --> 00:49:43,772
‫- מושבעים -‬

742
00:49:43,772 --> 00:49:45,065
‫זה היה ביום הראשון.‬

743
00:49:47,442 --> 00:49:51,321
‫הביטחון שלי התחיל להתערער ביום השני,‬

744
00:49:51,863 --> 00:49:53,407
‫והמשיך להתדרדר ביום השלישי.‬

745
00:49:55,200 --> 00:49:56,910
‫בהתחלה, זה לוקח כמה ימים‬

746
00:49:56,910 --> 00:49:59,830
‫רק מפני שהמושבעים צריכים לעבור על הראיות.‬

747
00:50:01,581 --> 00:50:03,291
‫אבל אחר כך...‬

748
00:50:04,751 --> 00:50:07,713
‫היום החמישי, השביעי, השמיני, התשיעי.‬

749
00:50:07,713 --> 00:50:09,423
‫בשלב הזה, הייתי שבר כלי.‬

750
00:50:09,423 --> 00:50:13,093
‫חשבתי, "איפה טעיתי?‬
‫איך יכול להיות שזה לוקח כל כך הרבה זמן?"‬

751
00:50:14,344 --> 00:50:17,097
‫כשראש המושבעים ערך סקר ראשוני,‬

752
00:50:17,597 --> 00:50:18,974
‫זה היה מייאש.‬

753
00:50:19,474 --> 00:50:20,851
‫היינו כל כך חצויים.‬

754
00:50:21,601 --> 00:50:22,894
‫- ריקרדו אנריקז‬
‫מושבע במשפט -‬

755
00:50:22,894 --> 00:50:25,897
‫ארבעה טענו שהוא אשם,‬
‫חמישה שלא, וארבעה התלבטו.‬

756
00:50:25,897 --> 00:50:30,652
‫זה היה כמעט כמו משפט שני‬
‫שהתרחש במהלך דיונים.‬

757
00:50:30,652 --> 00:50:34,322
‫כמה מאיתנו בחדר המושבעים‬
‫נאלצנו לחזור על הטיעונים המשפטיים‬

758
00:50:34,865 --> 00:50:37,492
‫בשביל המושבעים שלא הבינו‬

759
00:50:37,492 --> 00:50:43,665
‫או שהאמינו במידע מוטעה‬
‫שהמומחים מטעם ההגנה מסרו.‬

760
00:50:44,332 --> 00:50:47,711
‫אני מניח שאם חוזרים על שקר‬
‫בדרכים שונות ולעתים קרובות,‬

761
00:50:47,711 --> 00:50:49,212
‫הוא כמעט הופך לעובדה.‬

762
00:50:50,422 --> 00:50:56,845
‫זו הייתה החוויה הארוכה ביותר‬
‫והמייסרת ביותר שעברתי.‬

763
00:50:58,138 --> 00:51:02,517
‫כולנו היינו צריכים לעשות את עבודתנו‬
‫על סמך הראיות שהוצגו בפנינו.‬

764
00:51:04,061 --> 00:51:06,521
‫זה היה רגע שבו היה עלינו לקבל החלטה חשובה.‬

765
00:51:07,022 --> 00:51:11,735
‫ידעתי שזה רציני.‬
‫אמרתי בכנות למה לדעתי יש להרשיע אותו.‬

766
00:51:12,569 --> 00:51:16,073
‫המחלוקות בינינו הייתה כל כך עמוקה‬
‫עד שהיינו חייבים לצאת משם.‬

767
00:51:16,073 --> 00:51:19,659
‫התדיינו במשך 14 יום. זה נמשך יותר מדי זמן.‬

768
00:51:20,577 --> 00:51:23,538
‫לחצתי על הזמזם. וזה היה הסוף.‬

769
00:51:24,039 --> 00:51:27,292
‫אני מבקש למסור‬
‫שהמושבעים לא הצליחו להגיע לפסק דין‬

770
00:51:27,292 --> 00:51:29,211
‫ומכריז על פסילת המשפט.‬

771
00:51:33,381 --> 00:51:36,593
‫חשבתי שזו תהיה החלטה פשוטה,‬
‫ושהיא לא תיקח זמן רב.‬

772
00:51:37,094 --> 00:51:38,178
‫אבל זה לא היה כך.‬

773
00:51:39,304 --> 00:51:43,141
‫נעלבתי מההגנה ומהדברים שהם עשו.‬

774
00:51:44,601 --> 00:51:47,604
‫ואני חושב שאמרתי מספיק.‬

775
00:51:50,565 --> 00:51:53,235
‫כשהשופט הכריז על פסילת המשפט,‬

776
00:51:53,235 --> 00:51:55,445
‫ליבי צנח,‬

777
00:51:55,445 --> 00:51:57,697
‫וחשבתי, "נכשלתי".‬

778
00:51:59,658 --> 00:52:01,785
‫כולם עשו מה שהם היו אמורים לעשות,‬

779
00:52:01,785 --> 00:52:05,080
‫והרגשתי שאני זה שלא עשיתי,‬

780
00:52:05,080 --> 00:52:07,791
‫שלא הצליח לבצע את מה שמוטל עליו.‬

781
00:52:07,791 --> 00:52:10,585
‫זה היה רגע של תבוסה בקריירה שלי.‬

782
00:52:12,671 --> 00:52:16,258
‫עליתי למעלה,‬
‫וארזתי את תיק המסמכים שלי לקראת עזיבה.‬

783
00:52:16,758 --> 00:52:19,302
‫למען האמת, חיכיתי שהתקשורת תעזוב.‬

784
00:52:20,137 --> 00:52:24,766
‫הייתה עיתונאית אחת‬
‫שעדיין הייתה שם עם מיקרופון ומצלמה.‬

785
00:52:25,350 --> 00:52:29,354
‫וכשהלכתי למכונית שלי, היא אמרה,‬

786
00:52:29,354 --> 00:52:32,691
‫"מר ג'קסון, האם תיגש למשפט חוזר בתיק הזה?"‬

787
00:52:32,691 --> 00:52:35,735
‫עצרתי במקומי, הסתכלתי עליה ואמרתי,‬

788
00:52:35,735 --> 00:52:39,364
‫"אגש למשפטים חוזרים בתיק הזה‬
‫ככל שיידרש עד שהצדק יצא לאור."‬

789
00:52:39,364 --> 00:52:40,282
‫והמשכתי ללכת.‬

790
00:52:46,413 --> 00:52:50,375
‫לא התכוונו לעצור בגלל חבר מושבעים‬
‫שלא הצליח להגיע להכרעה. לעולם לא.‬

791
00:52:51,459 --> 00:52:56,006
‫אז אספנו את המחשבות שלנו,‬
‫בנינו מחדש את התיק,‬

792
00:52:56,006 --> 00:52:58,550
‫וכעבור שנה וחצי, ניגשנו שוב למשפט.‬

793
00:52:58,550 --> 00:53:01,136
‫- מוכן למשפט נוסף -‬

794
00:53:04,097 --> 00:53:08,643
‫במשפט הראשון, מתוך 12 מושבעים,‬
‫עשרה מהם טענו שהוא אשם.‬

795
00:53:08,643 --> 00:53:13,899
‫ולכן, בסופו של דבר,‬
‫הגעתי למסקנה שלא עשינו שום דבר רע.‬

796
00:53:14,482 --> 00:53:17,485
‫הבנתי שעלינו לבחור חבר מושבעים חדש‬
‫ולערוך משפט נוסף,‬

797
00:53:17,485 --> 00:53:21,239
‫בעיקרון, באותו אופן, בפעם השנייה,‬
‫וזה מה שעשינו.‬

798
00:53:22,824 --> 00:53:25,076
‫לא ידעתי למה לצפות במשפט השני.‬

799
00:53:25,827 --> 00:53:27,787
‫זה לא היה מופע ראווה‬
‫כמו המשפט הראשון,‬

800
00:53:28,371 --> 00:53:30,916
‫אבל שני המשפטים‬
‫היו מאתגרים רגשית בשבילי.‬

801
00:53:32,250 --> 00:53:33,501
‫- 13 באפריל, 2009 -‬

802
00:53:33,501 --> 00:53:35,378
‫חבר המושבעים יצא להתדיינות.‬

803
00:53:36,296 --> 00:53:39,716
‫אני זוכר שהייתי‬
‫במשחק בייסבול של הבן שלי בתיכון.‬

804
00:53:40,717 --> 00:53:43,178
‫כשהמקרה הזה קרה, הוא היה בן 11.‬

805
00:53:44,346 --> 00:53:46,223
‫הבן שלי היה עכשיו בן 16.‬

806
00:53:47,599 --> 00:53:49,100
‫הנייד שלי צלצל בלי הפסקה.‬

807
00:53:50,143 --> 00:53:52,229
‫"היי, הם החליטו על פסק דין."‬

808
00:53:53,313 --> 00:53:54,564
‫ואני פשוט ישבתי שם.‬

809
00:53:55,732 --> 00:53:56,983
‫חשבתי על זה.‬

810
00:53:57,984 --> 00:54:00,654
‫תמיד יהיו לי משפטים אחרים ופסקי דין אחרים.‬

811
00:54:01,238 --> 00:54:05,075
‫מבחינה אנוכית, לא תמיד תהיה לי‬
‫הזדמנות לראות את בני משחק בייסבול.‬

812
00:54:05,992 --> 00:54:09,454
‫אז אמרתי, "לא, אצפה בזה בטלוויזיה".‬

813
00:54:14,125 --> 00:54:16,753
‫בני ישב מצד אחד שלי ובתי בצד השני.‬

814
00:54:17,254 --> 00:54:18,922
‫ישבנו בנשימה עצורה.‬

815
00:54:22,092 --> 00:54:26,596
‫אנחנו, המושבעים בתביעה שלעיל,‬
‫מוצאים את הנאשם, פיליפ ספקטור,‬

816
00:54:27,138 --> 00:54:30,183
‫אשם בפשע של רצח מדרגה שנייה‬
‫של לאנה קלארקסון.‬

817
00:54:34,062 --> 00:54:37,816
‫כשהם אמרו "אשם",‬
‫הרגשתי כאילו אני יכולה לנשום שוב.‬

818
00:54:37,816 --> 00:54:42,821
‫פשוט לא האמנתי.‬
‫סוף-סוף, קיבלנו פסק דין הולם.‬

819
00:54:43,738 --> 00:54:47,951
‫המשפחה שמחה שהמושבעים דחו את הסילופים‬

820
00:54:47,951 --> 00:54:52,080
‫ואת ההכפשות על חייה של לאנה קלארקסון‬
‫שהושמעו במשפט הזה,‬

821
00:54:52,080 --> 00:54:54,541
‫במשפט הקודם, ושנמשכים מזה שש שנים.‬

822
00:54:55,500 --> 00:54:59,546
‫לא משנה אם אתה מפורסם,‬
‫עשיר או ידוען לכאורה,‬

823
00:55:00,630 --> 00:55:02,757
‫אתה תעמוד למשפט,‬

824
00:55:03,258 --> 00:55:05,343
‫ואתה תישא באחריות על מעשיך.‬

825
00:55:06,594 --> 00:55:10,473
‫זו הייתה ההרשעה הראשונה של ידוען‬
‫מזה 40 שנה.‬

826
00:55:10,473 --> 00:55:14,728
‫מן הסתם, זה היה חשוב מאוד לכל המעורבים.‬

827
00:55:14,728 --> 00:55:17,605
‫זה היה מעודד לדעת‬

828
00:55:17,605 --> 00:55:24,195
‫שאפשר בלוס אנג'לס‬
‫לתבוע לדין ידוען בעל אמצעים ורב השפעה,‬

829
00:55:24,696 --> 00:55:28,867
‫ולקבל את הסיפוק מכך שהאמת תצא לאור.‬

830
00:55:30,535 --> 00:55:32,912
‫מר ספקטור נידון ל-19 שנות מאסר.‬

831
00:55:36,166 --> 00:55:41,755
‫לחוק יש לא רק תפקיד שיקומי‬
‫אלא גם תפקיד מעניש.‬

832
00:55:41,755 --> 00:55:44,924
‫שב בתא שלך ותהרהר במעשיך‬

833
00:55:44,924 --> 00:55:49,929
‫עד סוף חייך המזוינים, עד יום מותך‬
‫כשיוציאו אותך מהכלא בארון מתים.‬

834
00:55:49,929 --> 00:55:52,599
‫הוא מקבל בדיוק מה שמגיע לו.‬

835
00:56:07,405 --> 00:56:09,991
‫עזבתי לפני שהתיק הגיע אפילו למשפט הראשון.‬

836
00:56:10,492 --> 00:56:11,701
‫עזבתי עם פוסט טראומה.‬

837
00:56:13,703 --> 00:56:16,539
‫העבודה הזאת גבתה ממני‬
‫מחיר נפשי גבוה מדי, בכנות.‬

838
00:56:17,165 --> 00:56:19,125
‫דני פרש בגיל צעיר.‬

839
00:56:20,627 --> 00:56:23,630
‫אני חושב שמארק הוא זה שאמר פעם,‬

840
00:56:23,630 --> 00:56:26,257
‫"לכל אחד יש את מכסת הגופות שלו.‬

841
00:56:26,758 --> 00:56:29,636
‫"המספר הזה שונה אצל כל אחד,‬
‫אבל בשלב מסוים,‬

842
00:56:29,636 --> 00:56:31,554
‫"המכסה שלך מתמלאת ואתה סיימת."‬

843
00:56:32,931 --> 00:56:35,892
‫העבודה הזאת היא עבודה נפלאה ונהדרת,‬

844
00:56:35,892 --> 00:56:39,104
‫והיא הייתה נהדרת בשבילי ובשביל המשפחה שלי,‬

845
00:56:39,104 --> 00:56:42,524
‫אבל זו עבודה מאוד תובענית.‬

846
00:56:42,524 --> 00:56:44,609
‫היא מסוכנת רגשית.‬

847
00:56:47,529 --> 00:56:49,697
‫יש לי חברים שהתאבדו,‬

848
00:56:49,697 --> 00:56:52,283
‫חברים אחרים ששתו את עצמם למוות.‬

849
00:56:52,283 --> 00:56:54,994
‫זה לא נחשב כהתאבדות, אבל זה מה שזה היה.‬

850
00:56:56,371 --> 00:56:58,957
‫ומדי שנה יש יותר התאבדויות של שוטרים‬

851
00:56:58,957 --> 00:57:02,794
‫מאשר שוטרים שנהרגים בעת מילוי תפקידם.‬
‫זה משמעותי.‬

852
00:57:03,378 --> 00:57:06,297
‫כדי להיות בלש הרבה שנים כמו מארק,‬
‫יש להיות כמוהו,‬

853
00:57:06,297 --> 00:57:09,300
‫וללמוד איך לא לתת לדברים להשפיע עליך.‬

854
00:57:14,681 --> 00:57:19,894
‫ב-1994, עדיין הייתי בלש רצח צעיר וזוטר.‬

855
00:57:19,894 --> 00:57:21,771
‫הייתי אז בלש רצח רק שנתיים.‬

856
00:57:22,355 --> 00:57:25,108
‫אני ושותפי החדש קיבלנו לידינו‬

857
00:57:25,108 --> 00:57:29,821
‫את חקירת הרצח של מיקי וטרודי תומפסון.‬
‫זה תיק שקיבל תשומת לב אדירה.‬

858
00:57:30,947 --> 00:57:35,326
‫התעניינתי אז במכוניות,‬
‫וידעתי שמיקי תומפסון הוא אגדה.‬

859
00:57:35,326 --> 00:57:38,621
‫גם אשתו, טרודי,‬
‫הייתה מעורבת בקידום האירועים.‬

860
00:57:39,205 --> 00:57:43,918
‫רוצח ארב לתומפסון ולאשתו, טרודי,‬
‫בכביש הגישה לביתם בבראדבורי.‬

861
00:57:43,918 --> 00:57:46,212
‫הם הרגו אותה ראשונה.‬

862
00:57:46,212 --> 00:57:49,299
‫זה היה מתוכנן כדי לענות את אבא שלי,‬
‫וזה הצליח.‬

863
00:58:30,590 --> 00:58:35,595
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬