1
00:00:07,632 --> 00:00:09,801
‫- משרד השריף של מחוז לוס אנג'לס -‬

2
00:00:09,801 --> 00:00:12,470
‫- הוא משרד השריף הגדול ביותר בארה"ב, -‬

3
00:00:12,470 --> 00:00:15,015
‫- ומשרת את המחוז המאוכלס ביותר בה. -‬

4
00:00:15,015 --> 00:00:18,560
‫- הבלשים בו חוקרים‬
‫את מקרי הרצח האכזריים והמסובכים ביותר. -‬

5
00:00:18,560 --> 00:00:21,938
‫- אלה סיפוריהם. -‬

6
00:00:30,488 --> 00:00:32,490
‫- 4 במרץ, 1980 -‬

7
00:00:32,490 --> 00:00:37,746
‫ב-4 במרץ, 1980,‬
‫עבדתי כשוטר סיור במשמרת לילה.‬

8
00:00:37,746 --> 00:00:39,789
‫שותפי ואני עמדנו לסיים את המשמרת‬

9
00:00:39,789 --> 00:00:43,084
‫כשקיבלנו דיווח על חשד‬
‫למציאת גופה בראט ביץ'.‬

10
00:00:47,505 --> 00:00:51,134
‫הגישה לחוף הזה היא ממלאגה קוב.‬

11
00:00:51,634 --> 00:00:56,514
‫כשהודיעו לנו על חשד לגופה על החוף,‬
‫חשבתי מיד, "מדובר בשיכור.‬

12
00:00:56,514 --> 00:00:59,893
‫"זה בטח מישהו שמעד ונפל,‬
‫אולי מדובר בפצוע."‬

13
00:00:59,893 --> 00:01:02,103
‫לא הייתי מוכן לקראת מה שמצאנו.‬

14
00:01:03,313 --> 00:01:07,275
‫זה היה תיק רצח לא מפוענח‬
‫שלא היו בו שום רמזים לזהות הרוצח.‬

15
00:01:07,275 --> 00:01:10,445
‫תעלומה מוחלטת ללא עדים.‬

16
00:01:10,445 --> 00:01:13,156
‫33 שנים לאחר מכן, מוניתי לחקור אותו.‬

17
00:01:13,156 --> 00:01:18,078
‫אי אפשר שלא לתהות מה הרוצח הזה‬
‫עולל במהלך 33 השנים האחרונות...‬

18
00:01:19,496 --> 00:01:21,831
‫ועל אילו פשעים נוספים הוא לא נתן את הדין.‬

19
00:01:24,751 --> 00:01:29,339
‫משרד השריף של מחוז אל-איי‬
‫הוא המיטב שבמיטב.‬

20
00:01:33,384 --> 00:01:35,970
‫כמה מהתיקים הכי מתוקשרים‬
‫נשפטים בלוס אנג'לס.‬

21
00:01:35,970 --> 00:01:37,347
‫- הוליווד -‬

22
00:01:39,432 --> 00:01:42,602
‫עלינו להיות מסורים לעבודתנו ב-110 אחוז.‬

23
00:01:45,438 --> 00:01:48,358
‫מדובר ברצח. אין פשע חמור מזה.‬

24
00:01:50,443 --> 00:01:55,365
‫הדבר החשוב ביותר‬
‫הוא דבקות במטרה ותחושת מחויבות.‬

25
00:01:57,700 --> 00:01:59,994
‫הצדק יוצא לאור כשמגלים את האמת.‬

26
00:02:00,787 --> 00:02:04,791
‫- מחלק רצח:‬
‫לוס אנג'לס -‬

27
00:02:08,795 --> 00:02:11,047
‫ב-2013, דיברתי עם מפקד הצוות שלי.‬

28
00:02:11,047 --> 00:02:15,093
{\an8}‫אמרתי, "אני רוצה לקבל כמה תיקי חקירה",‬
‫ועל שולחנו היה תיק מ-1980.‬

29
00:02:15,093 --> 00:02:16,845
{\an8}‫- ראלף הרננדז‬
‫בלש רצח לשעבר -‬

30
00:02:18,346 --> 00:02:21,558
‫סקרנותי התעוררה רק מקריאת הדוחות בתיק.‬

31
00:02:22,058 --> 00:02:24,769
‫כשהקורבן היא אישה,‬
‫אני תמיד חושב על הבנות שלי.‬

32
00:02:26,521 --> 00:02:28,231
‫התחלתי לקרוא את הדוחות,‬

33
00:02:28,231 --> 00:02:31,943
‫וחשבתי, "זה ייקח אותי להרבה מקומות שונים".‬

34
00:02:31,943 --> 00:02:35,822
‫כי אני צריך למצוא‬
‫את כל האנשים בדוחות המקוריים.‬

35
00:02:37,073 --> 00:02:41,411
‫איתרתי את דייוויד ביינגטון,‬
‫השוטר הראשון שהגיע לזירה.‬

36
00:02:42,579 --> 00:02:45,790
‫דיברנו בטלפון,‬
‫והתרשמתי מהזיכרון הנהדר שלו מהמקרה.‬

37
00:02:45,790 --> 00:02:51,212
‫הוא זכר אותו‬
‫כי ב-1980 הוא היה שוטר טירון.‬

38
00:03:07,604 --> 00:03:11,691
{\an8}‫ב-1980, הייתי שוטר‬
‫בעיר פאלוס ורדס אסטייטס.‬

39
00:03:12,859 --> 00:03:16,571
‫פאלוס ורדס אסטייטס‬
‫היא פרבר קטן מדרום ללוס אנג'לס.‬

40
00:03:16,571 --> 00:03:21,075
‫צוקים יפהפיים, אחוזות,‬
‫התושבים הם אנשים בעלי הכנסה גבוהה,‬

41
00:03:21,075 --> 00:03:26,080
‫ושווי הבתים שם נאמד במיליונים‬
‫כבר בשנות ה-70.‬

42
00:03:26,080 --> 00:03:30,418
‫מקרי רצח בפאלוס ורדס אסטייטס היו נדירים,‬
‫אם בכלל.‬

43
00:03:31,920 --> 00:03:34,339
‫בזמנו, הייתי בן 21.‬

44
00:03:34,923 --> 00:03:39,302
‫עבדתי לבד כשוטר סיור במשך חודש או חודשיים.‬

45
00:03:40,053 --> 00:03:44,641
‫כשהוזעקתי לזירה והבנתי שייתכן שמדובר ברצח,‬

46
00:03:44,641 --> 00:03:45,975
‫התחלתי לרעוד.‬

47
00:03:50,647 --> 00:03:55,735
‫אישה נמצאה מתה על החוף‬
‫במלאגה קוב בפאלוס ורדס אסטייטס.‬

48
00:03:55,735 --> 00:04:01,699
‫היא כנראה הותקפה מינית והוכתה בראשה.‬

49
00:04:03,409 --> 00:04:07,247
‫גולש מצא את התיק שלה‬
‫שבתוכו היו מסמכי הזיהוי שלה.‬

50
00:04:07,247 --> 00:04:09,374
{\an8}‫- אליסון אוסטרובסקי‬
‫סגנית התובע לשעבר -‬

51
00:04:09,374 --> 00:04:12,877
{\an8}‫התברר מיד שזו תרזה ברודרו מווילמינגטון,‬
‫שבמרחק 20 ק"מ בלבד,‬

52
00:04:14,003 --> 00:04:15,755
{\an8}‫ושהיא הייתה רק בת 20.‬

53
00:04:17,215 --> 00:04:18,049
‫- וילמינגטון -‬

54
00:04:18,049 --> 00:04:22,512
‫אני זוכר שניסיתי לבדוק‬
‫אם יש לה סימני חיים,‬

55
00:04:22,512 --> 00:04:24,722
‫הגוף היה חם למגע,‬

56
00:04:25,223 --> 00:04:29,936
‫אבל לא הצלחתי לגלות אם יש לה עדיין דופק‬
‫או אם אני מרגיש את הדופק שלי.‬

57
00:04:30,520 --> 00:04:32,438
‫אני חושב שחלק מזה היה לחץ.‬

58
00:04:32,939 --> 00:04:37,819
‫ראיתי שהאישה הצעירה עירומה לגמרי‬
‫מלבד זוג גרביים בגובה הברכיים.‬

59
00:04:38,653 --> 00:04:43,408
‫היא הייתה שרועה על החול‬
‫כשכפות רגליה לעבר האוקיינוס.‬

60
00:04:44,492 --> 00:04:48,246
‫דם רב כיסה את פניה.‬

61
00:04:48,246 --> 00:04:50,331
‫שיערה היה ספוג בדם.‬

62
00:04:50,331 --> 00:04:53,584
‫היה קשה לראות את פניה מבלי להזיז את השיער.‬

63
00:04:53,584 --> 00:04:56,921
‫על מצחה היה חתך,‬

64
00:04:56,921 --> 00:05:00,300
‫ועל בטנה היו חבלות ופציעות טריות.‬

65
00:05:04,095 --> 00:05:06,431
‫החוף היה זירת פשע.‬

66
00:05:07,807 --> 00:05:13,730
‫הגאות הגיעה במהירות,‬
‫ונאלצנו להרים אותה ולהרחיק אותה משם.‬

67
00:05:14,230 --> 00:05:17,734
‫כשעשינו זאת, שותפי ניסה לתמוך בראשה.‬

68
00:05:18,985 --> 00:05:21,446
‫כשהתקדמנו במעלה החוף, שותפי אמר לי,‬

69
00:05:21,446 --> 00:05:24,449
‫"אוי, לא, היד שלי נעלמה בתוך הראש שלה."‬

70
00:05:26,659 --> 00:05:29,078
‫היה פצע גדול בעורפה.‬

71
00:05:30,204 --> 00:05:32,248
‫ידענו שזו לא הייתה תאונה.‬

72
00:05:35,084 --> 00:05:38,129
‫גברת ברודרו הייתה קורבן הרצח הראשון שלי.‬

73
00:05:38,713 --> 00:05:43,885
‫אין פשע חמור יותר מנטילת חיים של אדם אחר,‬
‫וכשוטר, אתה לא רוצה לפשל בחקירת רצח.‬

74
00:05:47,472 --> 00:05:50,767
‫משטרת פאלוס ורדס אסטייטס‬
‫היא תחנת משטרה קטנה.‬

75
00:05:51,267 --> 00:05:53,102
‫לאור חומרת הפשע הזה,‬

76
00:05:53,102 --> 00:05:58,316
‫נדרשנו לפנות לסוכנות משטרה‬
‫שיש לה אמצעים לטפל כראוי בחקירת רצח,‬

77
00:05:58,316 --> 00:06:01,694
‫וחוקרי משרד השריף של לוס אנג'לס,‬
‫ידועים כטובים ביותר.‬

78
00:06:03,821 --> 00:06:08,826
‫כשאנשי מחלק הרצח של משרד השריף הגיעו,‬
‫רשמתי כל פעולה שהם ביצעו.‬

79
00:06:10,286 --> 00:06:15,208
‫כל תובע יגיד לך שתפקידנו‬
‫הוא לא רק להרשיע אנשים,‬

80
00:06:15,208 --> 00:06:19,545
‫אלא גם לוודא שהנהלים שיש לבצע‬

81
00:06:19,545 --> 00:06:22,757
‫במהלך חקירת פשע נשמרים.‬

82
00:06:23,466 --> 00:06:25,718
‫אנחנו נעזרים...‬

83
00:06:26,636 --> 00:06:31,015
‫במצלמות אבטחה, עדי ראייה או ראיות מדעיות.‬

84
00:06:31,015 --> 00:06:34,852
‫וב-1980, לא היו אפילו‬

85
00:06:34,852 --> 00:06:38,356
‫מקצת מהאמצעים האלה שעומדים לרשותנו כיום.‬

86
00:06:42,985 --> 00:06:45,905
‫בגדיה של הקורבן לא נמצאו בשום מקום בזירה.‬

87
00:06:45,905 --> 00:06:49,158
‫מצאנו בקבוק משקה אלכוהולי ושתי כוסות.‬

88
00:06:49,158 --> 00:06:51,702
‫באחת מהן היה עדיין נוזל שנראה כמשקה,‬

89
00:06:51,702 --> 00:06:54,705
‫והן היו סמוך למקום שבו הארנק הושלך.‬

90
00:06:55,665 --> 00:06:57,708
‫על סמך זאת הסקתי בזמנו‬

91
00:06:57,708 --> 00:07:03,297
‫שהיה שם אדם נוסף‬
‫ששתה משקה עם הקורבן לפני הרצח.‬

92
00:07:03,923 --> 00:07:06,300
‫מצאנו גם עקבות צמיגים.‬

93
00:07:07,635 --> 00:07:11,973
‫החוקרים היו משוכנעים‬
‫שאלה עקבות הצמיגים של רכבו של החשוד.‬

94
00:07:11,973 --> 00:07:14,475
‫אבל הצמיג היה די משופשף.‬

95
00:07:14,475 --> 00:07:19,439
‫טביעות הצמיגים לא היה מספיק עמוקות,‬
‫ולכן לא ניתן היה ליצוק מהן תבנית גבס.‬

96
00:07:23,693 --> 00:07:26,529
‫בלשי הרצח של משרד השריף של מחוז אל-איי‬

97
00:07:26,529 --> 00:07:31,451
‫יצרו מיד קשר עם בני משפחה‬
‫ועם אנשים שהיו קרובים לקורבן,‬

98
00:07:32,535 --> 00:07:36,080
‫כדי לגלות מידע‬
‫שעשוי להוביל לחשוד פוטנציאלי,‬

99
00:07:36,080 --> 00:07:38,666
‫ולהתחיל לבדוק את קצות החוט האלה.‬

100
00:07:38,666 --> 00:07:43,671
‫התברר שהקורבן היא‬
‫אשתו של אדם ששמו רוני פימאט.‬

101
00:07:48,926 --> 00:07:53,764
‫כשהכרתי את תרזה, היא הייתה בת 18 או 19,‬
‫ואני הייתי בן 20.‬

102
00:07:54,348 --> 00:07:59,061
‫אני וחבר שלי יצאנו לבלות‬
‫בצד המזרחי של וילמינגטון.‬

103
00:07:59,687 --> 00:08:01,898
{\an8}‫ואחת הבנות הביאה איתה את תרזה.‬

104
00:08:01,898 --> 00:08:03,524
{\an8}‫- רוני פימאט‬
‫בעלה של תרזה -‬

105
00:08:03,524 --> 00:08:05,318
{\an8}‫וכשראיתי אותה, חשבתי, "וואו".‬

106
00:08:06,152 --> 00:08:09,864
‫היא הייתה עצמאית מאוד, בעלת כוח רצון חזק.‬

107
00:08:11,657 --> 00:08:13,743
‫אני לא יודע מה היא מצאה בי.‬

108
00:08:16,078 --> 00:08:20,750
‫אני והחברים שלי התחלנו לעשות לפעמים סמים.‬

109
00:08:22,502 --> 00:08:27,215
‫אבל כשטרי ואני נהיינו זוג,‬
‫היא נתנה לי אולטימטום.‬

110
00:08:27,715 --> 00:08:29,717
‫היא אמרה, "היי, אתה חייב להפסיק".‬

111
00:08:30,593 --> 00:08:32,094
‫זו לא הייתה החלטה קשה.‬

112
00:08:33,387 --> 00:08:38,976
‫אחרי שנתיים וחצי שהיינו ביחד,‬
‫התחלתי לחשוב, "אני רוצה להתחתן איתה".‬

113
00:08:39,602 --> 00:08:42,897
‫רציתי אותה. רציתי להקים משפחה.‬
‫רציתי להתמסד.‬

114
00:08:42,897 --> 00:08:44,982
‫אז עשיתי זאת. התחתנתי איתה.‬

115
00:08:44,982 --> 00:08:47,360
‫היא נכנסה להיריון זמן קצר לאחר מכן.‬

116
00:08:47,944 --> 00:08:49,570
‫אמרו לנו, "זו תהיה בת".‬

117
00:08:50,696 --> 00:08:51,948
‫הייתי מאושר.‬

118
00:08:54,116 --> 00:08:59,747
‫האופן שבו תרזה נרצחה היה מטריד מאוד.‬

119
00:08:59,747 --> 00:09:02,792
‫היא מתה מוות אלים כתוצאה מחבטות בראשה,‬

120
00:09:02,792 --> 00:09:04,919
‫וכנראה גם הותקפה מינית.‬

121
00:09:06,587 --> 00:09:10,174
‫בנוסף לכך, התברר לנו‬
‫שהיא הייתה בהיריון מזה כמה חודשים.‬

122
00:09:10,174 --> 00:09:16,639
‫העובדה שחיים נוספים הגיעו לקיצם,‬

123
00:09:16,639 --> 00:09:18,516
‫מעציבה מאוד.‬

124
00:09:19,809 --> 00:09:24,063
‫בנוסף לטרגדיה הזאת, היא כבר הייתה אמא.‬

125
00:09:24,063 --> 00:09:26,440
‫הייתה לה ילדה בת ארבע ששמה לינדה.‬

126
00:09:32,196 --> 00:09:37,910
‫ה-4 במרץ, 1980,‬
‫היה אחד הימים הגרועים בחיי.‬

127
00:09:38,411 --> 00:09:41,497
‫סבתא שלי סיפרה לי שאמא שלי טבעה בחוף.‬

128
00:09:41,497 --> 00:09:43,207
‫- לינדה ברודרו‬
‫בתה של תרזה -‬

129
00:09:49,255 --> 00:09:52,258
‫ושהיא הולכת לגן עדן עם המלאכים.‬

130
00:09:54,677 --> 00:09:56,596
‫ושהיא לעולם לא תחזור.‬

131
00:10:00,016 --> 00:10:01,726
‫הפכתי לילדה בעייתית.‬

132
00:10:03,978 --> 00:10:07,064
‫לא רציתי להיות עם דודה שלי.‬

133
00:10:07,064 --> 00:10:10,693
‫לא רציתי להיות עם סבתא שלי.‬
‫לא רציתי להיות עם אבא שלי.‬

134
00:10:10,693 --> 00:10:12,153
‫רציתי רק את אמא שלי.‬

135
00:10:16,282 --> 00:10:19,118
‫ולא יכולתי להבין למה היא לא יכולה לחזור.‬

136
00:10:19,702 --> 00:10:23,539
‫הרגשתי שהאדם היחיד שאי פעם אהב והגן עליי,‬
‫עזב אותי.‬

137
00:10:25,666 --> 00:10:28,085
‫ושעכשיו לא נשאר אף אחד שיאהב אותי.‬

138
00:10:36,927 --> 00:10:40,473
‫כשפגשתי את לינדה לראשונה,‬
‫היא הייתה בטח בת שנתיים.‬

139
00:10:40,473 --> 00:10:44,685
‫היא עדיין דיברה כמו תינוקת,‬
‫יכולת הדיבור שלה עדיין לא הייתה מפותחת.‬

140
00:10:44,685 --> 00:10:48,064
‫היא הייתה ממש מתוקה.‬

141
00:10:48,981 --> 00:10:52,693
‫בכלל לא הפריע לי‬
‫שהיא לא הבת הביולוגית שלי.‬

142
00:10:53,736 --> 00:10:56,656
‫נהגנו לשחק ב"בית קפה".‬
‫היא הייתה לוקחת ממני הזמנה,‬

143
00:10:56,656 --> 00:10:58,991
‫ואז מעמידה פנים שהיא מכינה לי אוכל.‬

144
00:10:59,992 --> 00:11:01,369
‫היא הייתה ילדה טובה.‬

145
00:11:02,536 --> 00:11:03,621
‫אהבתי את זה מאוד.‬

146
00:11:03,621 --> 00:11:08,084
‫נהגתי להכין את התפריט עם רוני,‬
‫ואז לקחתי אותו לאמא שלי.‬

147
00:11:08,084 --> 00:11:10,378
‫והיא הייתה שואלת, "כמה תרצי, גברתי?"‬

148
00:11:10,378 --> 00:11:12,505
‫והייתי אומרת, "שניים, בבקשה".‬

149
00:11:12,505 --> 00:11:16,342
‫והיא הייתה מכינה לי‬
‫טוסטים עם גבינה לאור נרות.‬

150
00:11:16,342 --> 00:11:20,096
‫אני לא יודע למה לאור נרות, אבל ככה זה היה.‬

151
00:11:30,106 --> 00:11:35,778
‫רוני התחתן איתה.‬
‫הוא כנראה אהב אותה, וגידל את בתה כבתו שלו.‬

152
00:11:35,778 --> 00:11:38,447
{\an8}‫אבל זה לא הוציא אותו מרשימת החשודים.‬

153
00:11:39,907 --> 00:11:43,744
‫יכול להיות שהוא איבד שליטה,‬
‫אולי זה היה רגע רע, שבוע רע. מי יודע?‬

154
00:11:43,744 --> 00:11:47,832
‫רוני היה אחד האנשים הראשונים‬
‫שבלשי הרצח ממשרד השריף שוחחו איתו.‬

155
00:11:52,378 --> 00:11:56,882
‫הבלשים חקרו אותי, ועניתי על כל שאלותיהם.‬

156
00:11:58,175 --> 00:12:01,178
‫ב-3 במרץ, למדתי במכללת הארבור.‬

157
00:12:01,178 --> 00:12:04,598
‫לא למדתי משהו מיוחד.‬
‫הייתי בקורס ציור, היה לי כישרון לזה.‬

158
00:12:05,516 --> 00:12:07,226
‫חזרתי הביתה, ואמרתי לאשתי,‬

159
00:12:07,226 --> 00:12:10,271
‫"בואי נלך לבית של חבר שלי, ג'ורג'."‬

160
00:12:10,271 --> 00:12:12,565
‫נהגנו לבלות בחניה שלו, לשתות ולעשן.‬

161
00:12:14,275 --> 00:12:15,276
‫הלכנו לשם.‬

162
00:12:16,110 --> 00:12:17,611
‫היא לא השתתפה.‬

163
00:12:18,529 --> 00:12:19,655
‫היא הייתה בהיריון.‬

164
00:12:19,655 --> 00:12:22,283
‫היא לא רצתה לעמוד כל הלילה במוסך.‬

165
00:12:22,283 --> 00:12:24,618
‫הבנתי שהיא רוצה ללכת הביתה.‬

166
00:12:27,413 --> 00:12:28,414
‫נסענו הביתה.‬

167
00:12:28,414 --> 00:12:31,667
‫אמרתי, "אני חוזר לשם".‬
‫היא אמרה, "אני לא רוצה שתחזור".‬

168
00:12:31,667 --> 00:12:35,755
‫"אתה לא יכול לחזור."‬
‫אמרתי, "אני חוזר". "לא, כדאי שלא תלך."‬

169
00:12:35,755 --> 00:12:37,715
‫אמרתי, "טרי, אני חוזר לשם".‬

170
00:12:38,758 --> 00:12:40,676
‫ואז יצאתי מהדלת.‬

171
00:12:42,303 --> 00:12:44,722
‫הלכתי לכיוון הבית של חבר שלי.‬

172
00:12:46,140 --> 00:12:49,935
‫שמעתי את הדלת נטרקת והסתובבתי לאחור.‬
‫היא הלכה לכיוון הסמטה.‬

173
00:12:49,935 --> 00:12:53,481
‫היה לנו שער לסמטה שהובילה לרחוב השני.‬

174
00:12:54,398 --> 00:12:56,692
‫אחותה גרה שם, בהמשך הרחוב.‬

175
00:12:56,692 --> 00:12:57,943
‫חשבתי, "היא כועסת.‬

176
00:12:57,943 --> 00:13:03,115
‫"היא תלך לאחותה, תתלונן, ותלכלך עליי.‬
‫היא תהיה בסדר."‬

177
00:13:05,034 --> 00:13:06,035
‫אבל...‬

178
00:13:06,744 --> 00:13:08,120
‫לא ראיתי אותה יותר.‬

179
00:13:13,709 --> 00:13:15,586
{\an8}‫כמה פעמים אישה נעלמת...‬

180
00:13:15,586 --> 00:13:17,379
{\an8}‫- ג'ון לוין‬
‫סגן התובע המחוזי -‬

181
00:13:17,379 --> 00:13:19,131
{\an8}‫והבעל אומר,‬

182
00:13:19,632 --> 00:13:22,510
‫"היא עזבה. אני לא יודע מה קרה לה."‬

183
00:13:23,010 --> 00:13:27,306
‫בתשע פעמים מתוך עשר, זה שקר.‬
‫הבעל אחראי להיעלמותה.‬

184
00:13:28,349 --> 00:13:32,937
‫הם ביקשו שאוריד את החולצה,‬
‫וחיפשו שריטות או פצעי הגנה,‬

185
00:13:32,937 --> 00:13:34,522
‫אבל הם לא מצאו כלום.‬

186
00:13:35,064 --> 00:13:37,817
‫הם שאלו, "עשית את זה?"‬
‫"לא, לא עשיתי את זה."‬

187
00:13:38,484 --> 00:13:42,530
‫כשהם חקרו את רוני, הוא היה מודאג ולחוץ.‬

188
00:13:43,030 --> 00:13:45,991
‫כשאשתך נמצאת ללא רוח חיים...‬

189
00:13:47,868 --> 00:13:51,789
‫אתה שבור מצער, המום וכך הלאה,‬

190
00:13:52,790 --> 00:13:56,043
‫או שאתה מבועת מהאפשרות‬
‫שיגלו שאתה זה שרצחת אותה.‬

191
00:13:58,504 --> 00:14:01,090
‫יצאתי ממשרד השריף וחזרתי הביתה,‬

192
00:14:01,090 --> 00:14:03,509
‫וראיתי ברחוב ניידות משטרה.‬

193
00:14:03,509 --> 00:14:05,052
‫הם עקבו אחר הבית שלי.‬

194
00:14:05,803 --> 00:14:11,475
‫מהר מאוד הוא התחיל לחשוש שהוא החשוד ברצח,‬

195
00:14:11,475 --> 00:14:12,893
‫והוא אכן היה.‬

196
00:14:13,853 --> 00:14:17,231
‫התקשרתי לדוד שלי, הנרי סלסידו,‬
‫עורך דין פלילי.‬

197
00:14:17,815 --> 00:14:21,193
‫הוא אמר לי, "אל תדבר איתם, תתעלם מהם".‬

198
00:14:22,194 --> 00:14:23,362
‫אז זה מה שעשיתי.‬

199
00:14:30,452 --> 00:14:33,831
‫לא היה לי אבא,‬
‫אז כשאמא שלי התחתנה עם רוני,‬

200
00:14:33,831 --> 00:14:35,833
‫ונודע לי שעומד להיוולד לי אח,‬

201
00:14:35,833 --> 00:14:39,295
‫חשבתי שנהיה משפחה שלמה עכשיו‬

202
00:14:39,295 --> 00:14:43,173
‫עם רוני, התינוק החדש, אמא שלי ואני.‬

203
00:14:43,173 --> 00:14:45,217
‫הייתי מאושרת עד הגג.‬

204
00:14:45,968 --> 00:14:46,802
‫ממש מאושרת.‬

205
00:14:47,970 --> 00:14:50,306
‫אבל אחרי מה שקרה לאמא שלי,‬

206
00:14:50,306 --> 00:14:51,765
‫לא נשארתי עם רוני.‬

207
00:14:52,975 --> 00:14:55,769
‫משפחתו של אבא שלי הגיעה,‬
‫ולקחה אותי משם מיד.‬

208
00:14:57,271 --> 00:15:00,274
‫התגעגעתי אליה מאוד כשהם לקחו אותה.‬
‫זה שבר אותי.‬

209
00:15:06,280 --> 00:15:08,365
‫- 5 במרץ, 1980‬
‫יום לאחר רצח תרזה -‬

210
00:15:09,116 --> 00:15:13,329
‫במהלך הנתיחה שלאחר המוות,‬
‫בוצעה בדיקת אונס.‬

211
00:15:13,329 --> 00:15:18,250
{\an8}‫אך בדיקות אונס ב-1980,‬
‫היו שונות מאוד מכפי שהן כיום.‬

212
00:15:18,751 --> 00:15:21,545
‫נלקחו דגימות מציפורניה,‬

213
00:15:21,545 --> 00:15:25,925
‫כי נראה היה שמתחת לציפורניה יש חומר‬

214
00:15:25,925 --> 00:15:29,345
‫שניתן היה להשוות אותו לסוג דם.‬

215
00:15:31,055 --> 00:15:33,849
‫נלקחו גם דגימות,‬

216
00:15:33,849 --> 00:15:38,228
‫לא לשם בדיקת דנ"א,‬
‫אלא לשם בדיקת הימצאות תאי זרע.‬

217
00:15:40,981 --> 00:15:42,483
‫היא נלקחה לחדר המתים.‬

218
00:15:42,483 --> 00:15:48,364
{\an8}‫הלכתי לשם וביקשתי לראות אותה.‬
‫הייתי צריך לעשות סידורים לקראת ההלוויה.‬

219
00:15:49,990 --> 00:15:55,162
‫הסדין כיסה את מחצית גופה,‬
‫ואני פשוט... ברכיי רעדו.‬

220
00:15:55,162 --> 00:15:57,247
‫פשוט לא האמנתי למראה עיניי.‬

221
00:15:59,500 --> 00:16:01,418
‫תווי פניה נעלמו.‬

222
00:16:01,418 --> 00:16:05,381
‫זה היה רק חושך מוחלט, חור גדול בתור פרצוף.‬

223
00:16:05,381 --> 00:16:09,176
‫אמרתי מיד, "אני רוצה לוויה עם ארון סגור.‬

224
00:16:09,176 --> 00:16:12,096
‫"ואני רוצה שהתינוק ייעטף ושיונח בזרועותיה,‬

225
00:16:12,596 --> 00:16:14,723
‫"כדי שהם יהיו ביחד לנצח."‬

226
00:16:25,275 --> 00:16:30,489
{\an8}‫הבלשים שוחחו עם הרבה חברים ובני משפחה,‬

227
00:16:30,489 --> 00:16:32,825
‫ואלה היו קצות החוט היחידים שהיו להם.‬

228
00:16:34,743 --> 00:16:38,747
‫נודע להם שהאדם האחרון‬
‫שראה את תרזה בחיים היה אחותה.‬

229
00:16:39,331 --> 00:16:41,834
‫היא הגיעה לבית אחותה.‬

230
00:16:41,834 --> 00:16:46,547
‫אחותה רצתה שהיא תישאר אצלה, אבל היא סירבה.‬

231
00:16:48,215 --> 00:16:52,386
‫תרזה ברודרו עזבה את בית אחותה בלילה,‬
‫והתחילה ללכת ברחוב.‬

232
00:16:53,012 --> 00:16:58,183
‫בת דודתה זכרה שיום לפני מותה,‬

233
00:16:58,183 --> 00:17:00,060
‫היא רצתה ללכת לחוף.‬

234
00:17:05,482 --> 00:17:08,027
‫לתרזה ולרוני לא הייתה מכונית.‬

235
00:17:08,819 --> 00:17:13,532
‫זה לא מופרך‬
‫שהיא ניסתה לעצור טרמפ כדי להגיע לחוף.‬

236
00:17:13,532 --> 00:17:14,616
‫- וילמינגטון -‬

237
00:17:15,743 --> 00:17:16,577
‫- מלאגה קוב -‬

238
00:17:16,577 --> 00:17:19,204
‫החוקרים חיפשו נואשות אחר עדי ראייה.‬

239
00:17:19,204 --> 00:17:22,958
‫אך זה קרה בלילה, וגופתה נמצאה מוקדם בבוקר,‬

240
00:17:22,958 --> 00:17:25,711
‫ולכן מעולם לא נמצאו עדי ראייה.‬

241
00:17:27,046 --> 00:17:30,632
‫לא היו כלי חקירה רבים‬

242
00:17:30,632 --> 00:17:34,136
‫שניתן היה להשתמש בהם‬
‫כדי לגלות מי רצח אותה.‬

243
00:17:35,679 --> 00:17:40,392
‫הבלשים התייחסו לרוני, בעלה של תרזה ברודרו,‬
‫כחשוד פוטנציאלי.‬

244
00:17:41,685 --> 00:17:45,689
‫לאחר חקירה יסודית,‬
‫הם הגיעו למסקנה שלרוני היה אליבי.‬

245
00:17:46,565 --> 00:17:52,279
‫רוני היה בחניה של חבר עם כמה עדי ראייה‬
‫בלילה שבו אשתו נרצחה.‬

246
00:17:52,279 --> 00:17:56,700
‫וזה בעצם ניקה אותו מחשד ברצח אשתו.‬

247
00:17:57,284 --> 00:18:01,246
‫אף שחוקרי המשטרה הגיעו למסקנה‬
‫שרוני אינו חשוד ברצח,‬

248
00:18:01,830 --> 00:18:08,295
‫לא ניתן היה להסיר ממנו את החשד שדבק בו‬
‫בקרב בני משפחה שחשבו והאמינו שהוא זה‬

249
00:18:08,295 --> 00:18:11,256
‫שרצח את בתם, האמא או האחות שלהם.‬

250
00:18:14,384 --> 00:18:18,472
{\an8}‫כשהייתי בת שמונה או תשע,‬

251
00:18:19,098 --> 00:18:22,059
{\an8}‫בת דודתי ואני חיטטנו‬

252
00:18:22,768 --> 00:18:27,064
{\an8}‫בקופסאות של אימה ובמגירות שלה,‬
‫ומצאנו את דוח הנתיחה שלאחר המוות של אימי.‬

253
00:18:30,818 --> 00:18:33,362
‫אמרתי, "מה? אמרו לי שהיא טבעה!"‬

254
00:18:33,362 --> 00:18:38,575
‫עדיין האמנתי שהיא טבעה.‬

255
00:18:38,575 --> 00:18:40,369
‫אמרתי, "זה מה שקרה לה?"‬

256
00:18:42,496 --> 00:18:48,210
‫כל בני המשפחה שלה אמרו‬
‫שרוני היה זה שהרג את אמא שלי.‬

257
00:18:48,210 --> 00:18:52,631
‫האמנתי בזה מיד כי הם רבו לעתים קרובות,‬

258
00:18:53,340 --> 00:18:55,676
‫והייתי עדה לכך.‬

259
00:18:55,676 --> 00:18:58,679
‫הייתי שם, צפיתי בזה בכל יום.‬

260
00:19:00,973 --> 00:19:04,101
‫בלשי משרד השריף‬
‫הוציאו אותי מרשימת החשודים.‬

261
00:19:04,685 --> 00:19:08,147
‫אבל לא היה להם אף חשוד אחר,‬
‫ולכן כולם חשבו שאני עשיתי זאת.‬

262
00:19:10,232 --> 00:19:12,359
‫אני לא זוכר כמה פעמים ירו לעברי‬

263
00:19:13,068 --> 00:19:15,070
‫כי אנשים חשבו שעשיתי את זה.‬

264
00:19:15,070 --> 00:19:17,865
‫אני לא יודע‬
‫אם אלה היו בני משפחה או חברים שלה.‬

265
00:19:17,865 --> 00:19:20,576
‫מעולם לא ירו בי לפני שהיא מתה.‬

266
00:19:21,577 --> 00:19:24,079
‫הייתי בטראומה, לא רציתי לחיות.‬

267
00:19:26,874 --> 00:19:29,751
‫אם אשתך נעלמת במהלך ריב,‬

268
00:19:30,335 --> 00:19:34,923
{\an8}‫ואין שום ראיות‬

269
00:19:35,883 --> 00:19:37,926
‫שמעידות שמישהו אחר עשה את זה,‬

270
00:19:37,926 --> 00:19:43,223
‫אבל יש לך אליבי‬
‫שסיפקו לך אנשים שקרובים אליך,‬

271
00:19:43,724 --> 00:19:47,186
‫זה עשוי להיות אליבי לגיטימי או לא,‬

272
00:19:48,228 --> 00:19:50,731
‫אבל אין חשודים אחרים.‬

273
00:19:50,731 --> 00:19:52,649
‫לא היה לנו עד ראייה.‬

274
00:19:52,649 --> 00:19:57,196
‫לא היו לנו בזמנו ראיות שיכולנו להשתמש בהן.‬

275
00:19:57,196 --> 00:19:59,865
‫לא היה שום דבר נוסף שניתן היה לעשות.‬

276
00:19:59,865 --> 00:20:03,869
‫בסופו של דבר,‬
‫הרצח של תרזה ברודרו לא פוענח.‬

277
00:20:03,869 --> 00:20:08,498
‫החקירה נותרה לא מפוענחת במשך עשרות שנים.‬

278
00:20:08,498 --> 00:20:11,877
‫- ברודרו (1980) -‬

279
00:20:18,300 --> 00:20:20,886
‫כשהייתי קטנה, בכיתי על אמא שלי.‬

280
00:20:21,386 --> 00:20:23,513
‫שאלתי שאלות במשך השנים.‬

281
00:20:23,513 --> 00:20:27,559
‫היו לי כל כך הרבה שאלות‬
‫שאף אחד לא היה מוכן לענות עליהן.‬

282
00:20:27,559 --> 00:20:29,686
‫אף אחד לא רצה לדבר עליה.‬

283
00:20:29,686 --> 00:20:32,272
‫אף אחד לא רצה לדבר על מה שקרה.‬

284
00:20:34,483 --> 00:20:35,943
‫אף אחד לא סיפר לי כלום.‬

285
00:20:36,652 --> 00:20:40,405
‫נהגו לומר לי, "תהיי בשקט. היא לא תחזור".‬

286
00:20:42,074 --> 00:20:44,660
‫התרגלתי לעובדה שאין לי הורים.‬

287
00:20:46,161 --> 00:20:48,997
‫החלל שנפער לאחר שאימי מתה מעולם לא התמלא.‬

288
00:20:48,997 --> 00:20:51,041
‫אני לא חושבת שהוא אי פעם יתמלא.‬

289
00:20:52,501 --> 00:20:54,962
‫במשך שנים אנשים הצביעו לעברי,‬

290
00:20:54,962 --> 00:20:58,674
‫התחמקו ממני, או דיברו מאחורי גבי.‬
‫לא יכולתי להתמודד עם זה.‬

291
00:20:59,591 --> 00:21:02,135
‫לא חשבתי על הבת שלי, ולא חשבתי על טרי.‬

292
00:21:02,135 --> 00:21:03,887
‫עבדתי רק כדי להתמסטל,‬

293
00:21:03,887 --> 00:21:06,014
‫כדי שלא אצטרך להתמודד עם הלחץ‬

294
00:21:06,014 --> 00:21:10,519
‫של אנשים שהסתובבו בעיר ואמרו,‬
‫"זה הוא. הוא הרג את אשתו".‬

295
00:21:12,104 --> 00:21:15,983
‫כשהתבגרתי, ראיתי אותו לפעמים ברחוב.‬

296
00:21:17,442 --> 00:21:21,029
‫לא רציתי לדבר עם רוני. לא ידעתי מה להרגיש.‬

297
00:21:22,155 --> 00:21:24,324
‫חשבתי, "יכול להיות שהוא באמת..."‬

298
00:21:24,324 --> 00:21:25,951
‫"האם ייתכן שהוא..."‬

299
00:21:26,451 --> 00:21:29,913
‫התחלתי לשאול אנשים, כי הם אלה שאמרו לי.‬

300
00:21:30,789 --> 00:21:34,584
‫ראיתי אותם רבים לעתים קרובות,‬
‫אבל יכול להיות שהוא באמת הרג אותה?‬

301
00:21:47,931 --> 00:21:51,018
‫- משרד השריף של מחוז לוס אנג'לס‬
‫מחלק רצח -‬

302
00:21:51,893 --> 00:21:54,604
‫- 33 שנה לרצח תרזה ברודרו -‬

303
00:21:55,188 --> 00:22:00,319
‫כשקיבלתי לידיי את החקירה, הרגשתי‬
‫שיש לי קשר לרקע התרבותי של המעורבים.‬

304
00:22:03,155 --> 00:22:06,158
‫בשנות ה-80,‬
‫התרבות בווילמינגטון הייתה דומה מאוד‬

305
00:22:06,158 --> 00:22:08,327
‫לזו שבמזרח אל-איי, האזור שבו גדלתי.‬

306
00:22:09,453 --> 00:22:11,872
‫התושבים שם היו בעיקר היספנים,‬

307
00:22:11,872 --> 00:22:16,460
‫תרבות הלואו-ריידר, כנופיות, פשע.‬

308
00:22:16,460 --> 00:22:18,962
‫ראיתי לפעמים שההורים שלי פחדו...‬

309
00:22:18,962 --> 00:22:20,589
‫הם פחדו להתקשר למשטרה.‬

310
00:22:22,382 --> 00:22:25,177
‫ב-1980, הייתי בן 13 ולמדתי בכיתה ח'.‬

311
00:22:25,677 --> 00:22:28,096
‫אם היית אומר לי שאהיה מעורב‬

312
00:22:28,096 --> 00:22:31,183
‫בחקירת רצח שהתרחש בפאלוס ורדס אסטייטס,‬

313
00:22:31,183 --> 00:22:35,604
‫שהייתה רחוקה כמרחק שמיים מארץ‬
‫ממזרח אל-איי, הייתי אומר לך שאתה משוגע.‬

314
00:22:38,899 --> 00:22:42,069
‫לא הייתי ילד שאמר, "אני רוצה להיות שוטר".‬

315
00:22:43,945 --> 00:22:46,031
‫זה הדבר האחרון שחשבתי שאהיה.‬

316
00:22:46,907 --> 00:22:51,328
‫התשוקה נולדה ברגע שהתחלתי לעבוד כשוטר,‬

317
00:22:51,328 --> 00:22:56,124
‫וכשהבנתי שאני יכול להביא לשינוי.‬

318
00:22:58,085 --> 00:23:00,003
{\an8}‫ראלף נקט גישה מאופקת יותר.‬

319
00:23:00,003 --> 00:23:01,296
{\an8}‫- טאי לאבה‬
‫בלש רצח לשעבר -‬

320
00:23:02,255 --> 00:23:05,425
‫הוא לקח על עצמו אתגרים ועשה לעצמו שם.‬

321
00:23:06,218 --> 00:23:09,763
‫ראלף לא התעניין בקידום.‬
‫הוא רצה להיות בלש טוב.‬

322
00:23:12,516 --> 00:23:16,228
‫אנשים תמיד שואלים אותי,‬
‫"איך זה להיות בלש רצח?"‬

323
00:23:17,145 --> 00:23:19,231
‫זה כמו ללהטט כדורים באמצע הים.‬

324
00:23:19,231 --> 00:23:22,150
‫אתה לא רוצה לטבוע,‬
‫אבל גם לא להפיל את הכדור.‬

325
00:23:24,069 --> 00:23:25,904
‫בחקירת תיק לא מפוענח,‬

326
00:23:25,904 --> 00:23:31,535
‫יש הרבה מכשולים שונים שצריך להתגבר עליהם.‬

327
00:23:31,535 --> 00:23:35,539
‫צורות החקירות השתנו‬
‫במהלך עשר, 15 ו-20 השנים האחרונות.‬

328
00:23:35,539 --> 00:23:39,751
‫פותחו טכניקות שונות ותהליכי חשיבה שונים.‬

329
00:23:42,504 --> 00:23:45,590
‫בסופו של דבר,‬
‫עלינו לעשות עבודת בילוש בסגנון ישן.‬

330
00:23:45,590 --> 00:23:48,301
‫צריך לחפש אנשים, למצוא עדים.‬

331
00:23:49,094 --> 00:23:54,474
‫אבל הטכנולוגיה היא נכס עצום עבורנו כיום‬
‫בתיקים הלא מפוענחים האלה.‬

332
00:23:54,975 --> 00:24:00,439
‫החקירה הזאת ב-1980,‬
‫התנהלה שנים לפני שהחלו להיעזר בדנ"א.‬

333
00:24:01,565 --> 00:24:05,360
‫יש אמצעי חקירה שונים שניתן לנקוט בהם.‬

334
00:24:05,861 --> 00:24:11,199
‫עכשיו יש באפשרותנו לחזור,‬
‫לקחת את הראיות האלה, ולפתח פרופילי דנ"א.‬

335
00:24:13,076 --> 00:24:17,706
{\an8}‫היו כמה ראיות שהשתמרו מזירת הרצח.‬

336
00:24:19,166 --> 00:24:24,337
‫ידענו שיש מספיק ממצאים שנוכל לבדוק.‬

337
00:24:25,630 --> 00:24:29,217
‫במשרד השריף הייתה‬
‫חוקרת זיהוי פלילי מצוינת.‬

338
00:24:29,718 --> 00:24:36,099
‫כשהיא בדקה את הראיות מהזירה,‬
‫וניסתה לקבוע אם יש מספיק חומר גנטי,‬

339
00:24:36,099 --> 00:24:39,936
‫התברר שעומדים לרשותה‬
‫מעט מאוד ממצאים שהיא יכולה להשתמש בהם.‬

340
00:24:41,021 --> 00:24:45,650
‫התברר שהציפורניים‬
‫לא היו שימושיות כפי שקיווינו.‬

341
00:24:45,650 --> 00:24:48,737
‫גם הראיות האחרות מהזירה לא היו מועילות.‬

342
00:24:48,737 --> 00:24:52,365
‫לא היו טביעות אצבעות או דנ"א‬
‫על בקבוק המשקה.‬

343
00:24:52,365 --> 00:24:55,076
‫על הכוס נמצאה רק טביעת האצבע של תרזה.‬

344
00:24:55,076 --> 00:24:59,915
‫ובניגוד למה שרואים‬
‫בסדרות הטלוויזיה של CSI,‬

345
00:24:59,915 --> 00:25:03,835
‫למרבה הצער,‬
‫אנשים לא מפזרים את הדנ"א שלהם בכל מקום‬

346
00:25:03,835 --> 00:25:05,837
‫או בזירות פשע שהם נקלעים אליהן.‬

347
00:25:05,837 --> 00:25:07,255
‫לכן נאלצנו לשנות גישה,‬

348
00:25:07,255 --> 00:25:13,094
‫ולחשוב על דרך אחרת לזהות את הרוצח.‬
‫ואז השתמשנו בראיות של חוקר מקרי המוות.‬

349
00:25:17,682 --> 00:25:23,021
‫חוקר מקרי המוות מצא על הקורבן דנ"א.‬

350
00:25:24,189 --> 00:25:28,026
‫חוקרת הזיהוי הפלילי השתמשה בממצאים‬
‫שלוקטו משיער הערווה של הקורבן,‬

351
00:25:28,026 --> 00:25:30,320
‫ושטפה אותן.‬

352
00:25:30,904 --> 00:25:35,408
‫את מי השטיפה היא הכניסה לצנטריפוגה‬

353
00:25:35,408 --> 00:25:40,121
‫שבאמצעות סחרור מפיקה משקע.‬

354
00:25:40,664 --> 00:25:44,918
‫היא בדקה את המשקע הזה במיקרוסקופ,‬

355
00:25:44,918 --> 00:25:48,588
‫כדי לקבוע אם יש בו חומר גנטי כלשהו,‬

356
00:25:48,588 --> 00:25:51,508
‫ומצאה ראש תא זרע אחד.‬

357
00:25:52,425 --> 00:25:56,429
‫באמצעותו היא הצליחה לערוך בדיקת דנ"א.‬

358
00:25:57,472 --> 00:26:01,184
‫המטרה הייתה לפתח פרופיל דנ"א.‬

359
00:26:01,184 --> 00:26:04,104
‫לפעמים אנחנו מוצאים נוזלי גוף,‬

360
00:26:04,104 --> 00:26:07,524
‫אבל אין זה עירבון שיש מספיק חומר‬
‫לפתח פרופיל דנ"א שלם.‬

361
00:26:07,524 --> 00:26:10,485
‫לפעמים זהו פרופיל חלקי,‬
‫ולפעמים לא מוצאים כלום.‬

362
00:26:10,485 --> 00:26:14,614
‫אם אין מספיק ראיות, זה מבוי סתום.‬

363
00:26:16,825 --> 00:26:20,829
‫- 9 בינואר, 2014‬
‫34 שנה לרצח תרזה ברודרו -‬

364
00:26:24,874 --> 00:26:28,920
‫הבלש ראלף הרננדז קיבל את תיק החקירה שלי,‬
‫והתקשר אליי.‬

365
00:26:31,006 --> 00:26:33,842
{\an8}‫הוא נטע בי תחושת ביטחון שהוא מבין אותי.‬

366
00:26:34,342 --> 00:26:37,679
{\an8}‫הוא הכיר את סגנון החיים שלי, מה שעברתי.‬

367
00:26:37,679 --> 00:26:40,390
‫ההתמכרות, הכנופיות, הכול.‬

368
00:26:40,390 --> 00:26:43,977
‫הוא מגיע ממזרח אל-איי,‬
‫ולכן מכיר את הדברים האלה.‬

369
00:26:43,977 --> 00:26:47,772
‫כשוטר, החיים האלה מוכרים לו,‬
‫ותפיסת המציאות שלו קרובה יותר לשלי.‬

370
00:26:49,024 --> 00:26:51,568
‫הוא התייחס אליי כפי שהתייחס לכל אדם אחר.‬

371
00:26:52,152 --> 00:26:55,030
‫הוא לא התייחס אליי כמו לצ'יקאנו,‬
‫אלא כאל בן אנוש.‬

372
00:26:56,573 --> 00:27:00,785
‫ולכן דיברתי איתו,‬
‫וסיפרתי לו שיש לי מידע נוסף.‬

373
00:27:02,037 --> 00:27:03,455
‫- לוס אנג'לס‬
‫משרד השריף -‬

374
00:27:04,998 --> 00:27:10,211
‫רוני סיפר לנו שמישהי שהוא מכיר מהשכונה‬

375
00:27:10,211 --> 00:27:13,632
‫ניגשה אליו ערב אחד ואמרה,‬
‫"היי, אני מרגישה רע.‬

376
00:27:13,632 --> 00:27:16,551
‫"במשך שנים לא סיפרתי לאף אחד.‬
‫אני רוצה שתדע."‬

377
00:27:18,261 --> 00:27:20,972
‫בסוף שנות ה-90,‬
‫עדיין הייתי בסחרור של אובדן שליטה.‬

378
00:27:21,931 --> 00:27:23,141
‫הייתי בבר.‬

379
00:27:23,933 --> 00:27:27,896
‫חברה שלי נכנסה.‬
‫מישהי שלא ראיתי כבר הרבה זמן.‬

380
00:27:28,521 --> 00:27:29,856
‫היא ניגשה אליי.‬

381
00:27:29,856 --> 00:27:33,193
‫"רוני, אני יודעת מי הרג את אשתך."‬

382
00:27:39,199 --> 00:27:40,909
‫החיים של אנשים ממשיכים,‬

383
00:27:40,909 --> 00:27:46,790
‫אך הם זוכרים בבירור פרטים‬
‫מאירועים טראומטיים שהתרחשו בעברם.‬

384
00:27:46,790 --> 00:27:51,544
‫הם מבינים בשלב מסוים שזה רודף אותם,‬
‫ושהם צריכים לספר למישהו על מה שקרה.‬

385
00:27:53,713 --> 00:27:57,884
‫כשפגשתי את הבלש ראלף הרננדז,‬
‫הייתי נקי כבר זמן מה.‬

386
00:27:59,678 --> 00:28:02,263
‫במשך זמן רב הרגשתי רע בגלל מה שקרה.‬

387
00:28:02,263 --> 00:28:05,392
‫חשבתי שהגיע הזמן שאתמודד עם כמה תשובות.‬

388
00:28:06,267 --> 00:28:08,812
‫היא הייתה בת זוג של חבר שלי.‬

389
00:28:08,812 --> 00:28:13,358
{\an8}‫לא ראיתי אותה הרבה זמן, ותהיתי מה קרה לה.‬
‫לא ידעתי מה קורה איתה.‬

390
00:28:13,358 --> 00:28:17,278
{\an8}‫התחלנו לדבר, והיא התחילה לבכות.‬
‫היא אמרה, "אני יודעת מי הרג אותה".‬

391
00:28:17,278 --> 00:28:19,739
{\an8}‫- צילום משטרתי‬
‫רוני פימאט והבלש הרננדז -‬

392
00:28:19,739 --> 00:28:23,076
{\an8}‫שאלתי, "למה את מתכוונת?"‬

393
00:28:24,077 --> 00:28:29,499
‫היא אמרה, "נחטפתי על ידי שני בחורים,‬
‫והם תקפו אותי מינית".‬

394
00:28:31,292 --> 00:28:36,047
‫הבחורים האלה אספו אותה.‬
‫הם אמרו לה, "שימי קצת מזה על הלשון".‬

395
00:28:36,047 --> 00:28:40,468
‫היא אמרה שמיד לאחר שהיא שמה‬
‫את הנוזל על הלשון, היא איבדה תחושה.‬

396
00:28:41,678 --> 00:28:44,848
{\an8}‫היא הייתה יכולה לשמוע ולראות, אבל לא לזוז.‬

397
00:28:44,848 --> 00:28:46,307
{\an8}‫כאילו שהיא משותקת.‬

398
00:28:47,308 --> 00:28:49,227
‫הם עינו אותה, התעללו בה מינית,‬

399
00:28:50,019 --> 00:28:52,939
‫והיא אמרה לי שאז היא שמעה אותם אומרים,‬

400
00:28:53,606 --> 00:28:55,900
‫"מה נעשה עם הגופה שלה?‬

401
00:28:56,693 --> 00:28:58,653
‫"ניקח אותה לאיפה שזרקנו את טרי."‬

402
00:29:03,241 --> 00:29:06,244
‫אבל היא ברחה דרך חלון המכונית‬
‫במהלך הנסיעה,‬

403
00:29:07,203 --> 00:29:10,290
‫עובר אורח עצר לעזור לה, והם הסתלקו.‬

404
00:29:12,375 --> 00:29:14,711
‫הכרתי את האדם שהיא הזכירה.‬

405
00:29:15,378 --> 00:29:16,463
‫הכרתי אותו טוב.‬

406
00:29:17,297 --> 00:29:20,508
‫לפי כמה מהמאפיינים שלו, זה נשמע הגיוני.‬

407
00:29:24,012 --> 00:29:28,224
‫זה מידע מכלי שני.‬
‫הבחורה הזאת סיפרה לרוני, והוא סיפר לנו.‬

408
00:29:28,224 --> 00:29:30,727
‫היינו צריכים למצוא את הבחורה הזאת.‬

409
00:29:31,311 --> 00:29:36,816
‫בדוחות המקוריים היו כמה כתובות‬
‫של אנשים בשכונה.‬

410
00:29:36,816 --> 00:29:39,194
‫הלכתי לדבר עם כמה אנשים.‬

411
00:29:40,111 --> 00:29:42,655
‫נודע לי שהיא חיה מחוץ למדינה.‬

412
00:29:43,865 --> 00:29:46,951
‫איתרתי את מספר הטלפון שלה והתחלנו לשוחח.‬

413
00:29:46,951 --> 00:29:51,831
‫היא שיתפה איתנו פעולה ברצון,‬
‫והסכימה להיפגש איתנו. זה היה נהדר.‬

414
00:29:56,461 --> 00:29:59,255
‫טסנו להיפגש איתה.‬

415
00:30:01,090 --> 00:30:03,802
‫ראלף נסע לטקסס כדי לדבר איתה.‬

416
00:30:03,802 --> 00:30:06,805
‫באותו רגע הבנתי,‬

417
00:30:06,805 --> 00:30:08,765
‫"הבחור הזה יעשה כל מה שיידרש."‬

418
00:30:08,765 --> 00:30:11,392
‫וזה נתן לי הרגשה ממש טובה.‬

419
00:30:11,392 --> 00:30:17,148
‫לאחר 33 שנה, בהחלט הרגשתי‬
‫שסוף-סוף יש מישהו שעומד לצידי.‬

420
00:30:18,233 --> 00:30:19,943
‫- ברוכים הבאים לטקסס -‬

421
00:30:19,943 --> 00:30:23,738
‫ממש לאחר שהגענו לטקסס,‬
‫התקשרו אליי ממעבדת הזיהוי הפלילי.‬

422
00:30:24,239 --> 00:30:29,911
‫הם אמרו לי, "מצאנו במאגר הדנ"א‬
‫התאמה לראיות מזירת הפשע".‬

423
00:30:31,788 --> 00:30:33,081
‫זה היה מדהים.‬

424
00:30:33,915 --> 00:30:36,209
‫אבל זה היה קצת מבלבל‬

425
00:30:36,709 --> 00:30:39,546
‫כי זה לא היה האדם שחשבנו,‬

426
00:30:40,046 --> 00:30:42,006
‫זה שאליו הופנתה החקירה שלנו,‬

427
00:30:42,006 --> 00:30:45,009
‫ושעמדנו לקבל עליו מידע‬
‫מהאישה שנסענו להיפגש איתה.‬

428
00:30:45,760 --> 00:30:47,971
‫זה היה אדם אחר לגמרי.‬

429
00:30:50,181 --> 00:30:52,809
‫הודות לחוקרת הזיהוי הפלילי,‬
‫היה לנו עכשיו שם.‬

430
00:30:53,434 --> 00:30:56,312
‫מצאנו התאמה לאדם בשם רוברט איניגז.‬

431
00:30:56,312 --> 00:30:58,398
‫- משרד הרישוי‬
‫איניגז, רוברט אלן -‬

432
00:30:58,398 --> 00:31:00,775
‫מי היה רוברט איניגז? מאיפה הוא הגיע?‬

433
00:31:00,775 --> 00:31:04,612
‫מה הוא עשה? איפה הוא היה?‬
‫איפה הוא היה לפני 34 שנה?‬

434
00:31:12,662 --> 00:31:15,164
{\an8}‫שמו של רוברט איניגז לא הופיע כלל בתיק.‬

435
00:31:15,164 --> 00:31:17,834
{\an8}‫אף אחד לא ראיין אותו.‬

436
00:31:17,834 --> 00:31:20,211
‫שמו אפילו לא הוזכר.‬

437
00:31:20,211 --> 00:31:23,298
‫היו המון שמות בדוחות המקוריים.‬

438
00:31:23,298 --> 00:31:24,841
‫שמו לא היה אחד מהם.‬

439
00:31:25,425 --> 00:31:27,886
‫אבל זה היה מסעיר מאוד.‬

440
00:31:30,305 --> 00:31:36,936
‫חזרנו מטקסס לאחר שהתברר‬
‫שמקור המידע שם הוא מבוי סתום.‬

441
00:31:36,936 --> 00:31:41,691
‫עד מהרה התחלנו‬
‫לערוך חקירת רקע על רוברט איניגז.‬

442
00:31:41,691 --> 00:31:45,403
‫עיינתי גם בדוחות פליליים‬
‫מהמעצרים הקודמים שלו.‬

443
00:31:45,403 --> 00:31:49,824
‫ב-1981, נעצר רוברט איניגז באשמת אונס.‬

444
00:31:51,075 --> 00:31:55,204
‫- מרץ 1980, רצח תרזה ברודרו‬
‫פברואר 1981, איניגז נעצר באשמת אונס -‬

445
00:31:55,204 --> 00:31:59,626
‫הקורבן בתיק הזה הייתה טרמפיסטית‬
‫שהוא אסף ואנס אותה.‬

446
00:31:59,626 --> 00:32:01,628
‫הקורבן דיווחה על האונס.‬

447
00:32:02,211 --> 00:32:04,297
‫הוא נעצר מיד לאחר מכן.‬

448
00:32:05,131 --> 00:32:06,466
‫הוא הואשם בבית המשפט.‬

449
00:32:06,466 --> 00:32:08,593
‫נערך לו שימוע ראשוני.‬

450
00:32:08,593 --> 00:32:10,803
‫הקורבן הגיעה למסור עדות.‬

451
00:32:10,803 --> 00:32:13,097
‫וזמן מה לפני המשפט,‬

452
00:32:13,598 --> 00:32:17,810
‫לא ניתן היה לאתר את הקורבן.‬
‫התביעה בוטלה, והוא שוחרר.‬

453
00:32:17,810 --> 00:32:20,396
‫- יוני 1981‬
‫אישומי האונס נגד איניגז בוטלו -‬

454
00:32:20,396 --> 00:32:22,190
‫במעבר מהיר ל-1982...‬

455
00:32:22,190 --> 00:32:24,400
‫- אוגוסט 1982‬
‫איניגז נעצר באשמת אונס -‬

456
00:32:24,400 --> 00:32:29,530
‫הוא נעצר באשמת אונס נוסף שהוא הורשע בו,‬
‫ונכנס לכלא.‬

457
00:32:29,530 --> 00:32:34,494
‫בעקבות ההרשעה הזאת,‬
‫הגיע הדנ"א שלו למאגר המידע.‬

458
00:32:35,370 --> 00:32:40,291
‫התאמת הדנ"א היא רק אמצעי חקירה וקצה חוט,‬

459
00:32:40,291 --> 00:32:44,170
‫ואנחנו נדרשים מבחינה אתית‬
‫להשיג מה שנקרא "דגימת אישור".‬

460
00:32:45,213 --> 00:32:49,384
‫היה עלינו לקבל ממנו דגימת דנ"א לשם אימות,‬

461
00:32:49,384 --> 00:32:52,971
‫ולבדוק אותה מול הראיות‬
‫שמצא חוקר מקרי המוות.‬

462
00:32:52,971 --> 00:32:56,516
‫לכן המהלך הבא שלנו היה לאתר את מר איניגז.‬

463
00:32:58,434 --> 00:33:03,231
‫הבלש ראלף הרננדז שאל אותי‬
‫אם אני יודע מי זה רוברט איניגז.‬

464
00:33:04,232 --> 00:33:07,276
‫אמרתי שלא, אבל קיוויתי מאוד שימצאו אותו.‬

465
00:33:08,069 --> 00:33:10,238
‫תמיד תופסים את הפושע באמצעות דנ"א.‬

466
00:33:10,238 --> 00:33:12,281
‫ועכשיו היה בידיהם הדנ"א.‬

467
00:33:12,865 --> 00:33:15,159
‫עכשיו הם היו רק צריכים למצוא את הבחור.‬

468
00:33:15,159 --> 00:33:18,454
‫עברייני מין נדרשים‬
‫להירשם ביום ההולדת שלהם.‬

469
00:33:18,454 --> 00:33:22,125
‫במקרה של מר איניגז,‬
‫יום ההולדת שלו חל כארבעה חודשים‬

470
00:33:22,125 --> 00:33:26,004
‫לאחר שלבלש הרננדז התברר‬
‫שהוא חשוד פוטנציאלי.‬

471
00:33:27,088 --> 00:33:33,428
‫המקום הכי קל לאתר את מר איניגז‬
‫היה כשהוא יגיע להירשם.‬

472
00:33:40,810 --> 00:33:43,438
‫- 3 בדצמבר, 2014‬
‫ארבעה חודשים להתאמת הדנ"א -‬

473
00:33:43,438 --> 00:33:46,733
‫איניגז הגיע לתחנת הארבור‬
‫כדי להירשם כעבריין מין.‬

474
00:33:48,109 --> 00:33:51,988
‫בשלב זה, רציתי לדעת עליו יותר.‬

475
00:33:51,988 --> 00:33:53,948
‫רצינו לדעת איפה הוא גר,‬

476
00:33:53,948 --> 00:33:56,909
‫איפה הוא היה,‬
‫מי המשפחה שלו, מי החברים שלו,‬

477
00:33:56,909 --> 00:34:00,079
‫כי אולי יש קשר כלשהו לתרזה.‬

478
00:34:00,705 --> 00:34:04,333
‫בנוסף, רציתי גם להשיג דגימה מהדנ"א שלו.‬

479
00:34:05,084 --> 00:34:08,963
‫אז סיפרתי לו מי אנחנו, מאיפה אנחנו,‬
‫והוא היה מוכן לדבר איתנו.‬

480
00:34:08,963 --> 00:34:10,423
{\an8}‫- צילום משטרתי‬
‫2014 -‬

481
00:34:10,423 --> 00:34:13,634
{\an8}‫ישבת בכלא ב-1980 או שזה היה...‬
‫-אני חושב שב-1980.‬

482
00:34:14,427 --> 00:34:16,345
{\an8}‫לפני שנכנסת לכלא, איפה גרת?‬

483
00:34:22,935 --> 00:34:26,522
{\an8}‫אני חושב שגרתי בווילמינגטון ב...‬

484
00:34:27,899 --> 00:34:30,526
{\an8}‫בבית של אמי החורגת עם אבא שלי.‬

485
00:34:30,526 --> 00:34:33,613
{\an8}‫לא הכרתי הרבה אנשים בווילמינגטון.‬

486
00:34:33,613 --> 00:34:34,697
{\an8}‫זאת אומרת...‬

487
00:34:34,697 --> 00:34:37,116
{\an8}‫הסתובבתי שם, אבל...‬

488
00:34:37,116 --> 00:34:39,577
{\an8}‫לא ממש הכרתי שם אף אחד.‬

489
00:34:39,577 --> 00:34:43,831
‫האמת שלא הייתה לי ממש תוכנית פעולה.‬

490
00:34:43,831 --> 00:34:48,628
‫המחשבה הראשונה שלי הייתה,‬
‫"תהיה מי שאתה. תדבר איתו, תרגיע אותו".‬

491
00:34:48,628 --> 00:34:52,799
‫וזה פשוט התפתח משם.‬

492
00:34:53,382 --> 00:34:55,927
{\an8}‫יצאת פעם לחגוג בחוף הים?‬
‫-לא.‬

493
00:34:55,927 --> 00:34:58,513
{\an8}‫אף פעם לא הלכת לשם?‬
‫-לא.‬

494
00:34:58,513 --> 00:35:02,225
{\an8}‫ואף פעם לא היית במלאגה קוב,‬
‫בפאלוס ורדס אסטייטס?‬

495
00:35:03,518 --> 00:35:04,352
{\an8}‫לא.‬

496
00:35:05,436 --> 00:35:09,899
{\an8}‫הגישה של ראלף הייתה להימנע ככל האפשר‬

497
00:35:10,900 --> 00:35:12,610
{\an8}‫מעימות.‬

498
00:35:12,610 --> 00:35:17,031
‫הוא ניסה לגרום לאיניגז להרגיש בנוח,‬

499
00:35:17,532 --> 00:35:22,036
‫והוא ניסה לעבור על המידע שהיה ברשותו,‬

500
00:35:22,036 --> 00:35:27,166
‫ולראות אם הוא יכול למצוא מידע שיפליל אותו.‬

501
00:35:27,166 --> 00:35:29,585
{\an8}‫ספר לי על המקרה שבו נעצרת.‬

502
00:35:31,129 --> 00:35:32,547
{\an8}‫לקחתי אותה לרדונדו.‬

503
00:35:33,381 --> 00:35:35,716
{\an8}‫ואתה יודע, עשינו סקס.‬
‫-אה-הא.‬

504
00:35:35,716 --> 00:35:38,094
{\an8}‫כן, היא סירבה, אבל אז...‬

505
00:35:38,594 --> 00:35:41,139
{\an8}‫אחר כך היא נכנעה ו...‬

506
00:35:41,806 --> 00:35:43,891
{\an8}‫והאשימו אותך באונס.‬
‫-כן.‬

507
00:35:43,891 --> 00:35:46,102
{\an8}‫שחררו אותך כי היא לא הגיעה למשפט.‬

508
00:35:46,102 --> 00:35:47,395
{\an8}‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

509
00:35:47,979 --> 00:35:49,856
{\an8}‫השם "תרזה" נשמע לך מוכר?‬

510
00:35:51,566 --> 00:35:54,360
{\an8}‫לא.‬
‫-לא? בכלל לא?‬

511
00:35:54,944 --> 00:35:56,988
‫יכולתי לראות את זה בחזה שלו.‬

512
00:35:57,572 --> 00:36:00,449
‫הנשימה הכבדה שאנשים מתארים.‬

513
00:36:00,449 --> 00:36:04,996
‫אפשר לראות שפעימות הלב מואצות,‬
‫ושהלב פועם בחוזקה דרך החולצה.‬

514
00:36:05,580 --> 00:36:10,084
‫אפשר היה להבחין בנשימות העמוקות,‬
‫והיה ברור שהוא בלחץ.‬

515
00:36:11,252 --> 00:36:13,880
{\an8}‫אני רוצה להראות לך כמה תמונות.‬

516
00:36:13,880 --> 00:36:14,964
{\an8}‫אוקיי.‬

517
00:36:18,718 --> 00:36:21,888
{\an8}‫אתה מכיר את הבחורה הזאת?‬
‫או שאולי אתה זוכר אותה?‬

518
00:36:21,888 --> 00:36:23,139
{\an8}‫לא.‬
‫-לא?‬

519
00:36:23,139 --> 00:36:24,223
{\an8}‫לא.‬

520
00:36:24,724 --> 00:36:28,436
{\an8}‫האישה הזאת נמצאה מתה על החוף.‬

521
00:36:28,436 --> 00:36:31,564
{\an8}‫אתה בטוח שהיא לא נראית לך מוכרת?‬

522
00:36:31,564 --> 00:36:33,357
{\an8}‫תרזה ברודרו.‬

523
00:36:34,025 --> 00:36:36,944
{\an8}‫לא.‬
‫-זה קרה במרץ, 1980.‬

524
00:36:38,112 --> 00:36:39,113
{\an8}‫לא, ממש לא.‬

525
00:36:39,697 --> 00:36:44,160
‫ההכחשות היו חשובות מאוד‬
‫כי ראיות הדנ"א שלנו היו מוצקות.‬

526
00:36:44,160 --> 00:36:49,290
‫אם הוא היה בא אלינו ואומר,‬
‫"נפגשתי עם תרזה מאחורי גבו של בעלה,‬

527
00:36:49,290 --> 00:36:51,292
‫"ושכבתי איתה באותו לילה",‬

528
00:36:52,043 --> 00:36:54,128
‫זה היה מסבך את התיק שלנו.‬

529
00:36:54,128 --> 00:36:55,463
{\an8}‫לא. ממש לא.‬

530
00:36:55,463 --> 00:36:56,797
{\an8}‫לא?‬
‫-לא.‬

531
00:36:56,797 --> 00:37:00,468
‫לכן להכחשה שלו הייתה חשיבות גדולה.‬

532
00:37:01,177 --> 00:37:02,845
{\an8}‫האם יש סיבה כלשהי‬

533
00:37:03,346 --> 00:37:07,683
{\an8}‫שהדנ"א שלך נמצא בזירה?‬

534
00:37:11,771 --> 00:37:12,897
{\an8}‫לא שאני...‬

535
00:37:12,897 --> 00:37:14,607
{\an8}‫לא, לא אמורה להיות.‬

536
00:37:14,607 --> 00:37:15,900
{\an8}‫לא אמורה להיות?‬
‫-כן.‬

537
00:37:16,400 --> 00:37:19,320
{\an8}‫אנחנו כאן,‬
‫ואנחנו יודעים שאתה יכול לעזור לנו.‬

538
00:37:20,112 --> 00:37:23,282
{\an8}‫כי הדנ"א שלך נמצא בזירה.‬

539
00:37:24,283 --> 00:37:26,202
{\an8}‫אני לא יודע... אני לא רואה איך.‬

540
00:37:26,202 --> 00:37:28,371
{\an8}‫אני בכלל לא מכיר את הבחורה.‬

541
00:37:28,871 --> 00:37:30,915
‫אם אתה רוצה קשר טוב עם החשוד שלך,‬

542
00:37:30,915 --> 00:37:32,333
‫אתה חייב לתת לו משהו.‬

543
00:37:32,333 --> 00:37:35,711
‫היה לי מידע בשבילו,‬
‫והוא היה צריך לדעת את המידע הזה,‬

544
00:37:35,711 --> 00:37:39,799
‫כי זה יכול לדרבן אותו לומר משהו‬

545
00:37:39,799 --> 00:37:42,093
‫שיעזור לנו להגיע לאמת, נכון?‬

546
00:37:42,093 --> 00:37:44,887
‫כי מה אם היה לו הסבר הגיוני?‬

547
00:37:44,887 --> 00:37:46,931
‫מה אם הוא לא עשה את זה, נכון?‬

548
00:37:46,931 --> 00:37:50,810
{\an8}‫אז אתה בטוח במאה אחוז‬
‫שלא יהיו לך בעיות אם הדנ"א שלך נמצא שם?‬

549
00:37:52,061 --> 00:37:53,646
{\an8}‫לא.‬
‫-אם ככה...‬

550
00:37:53,646 --> 00:37:57,149
{\an8}‫תהיה מוכן לתת לנו דגימת רוק?‬

551
00:37:57,149 --> 00:37:58,234
{\an8}‫אוקיי.‬

552
00:37:58,234 --> 00:37:59,986
{\an8}‫אני מודה לך.‬

553
00:38:01,946 --> 00:38:04,240
‫כשיצאתי מהחקירה של איניגז,‬

554
00:38:04,240 --> 00:38:06,659
‫הייתי משוכנע שמצאנו את הפושע שלנו.‬

555
00:38:08,119 --> 00:38:14,208
‫אבל היה חשוב יותר לבנות תיק ולדעת בוודאות,‬
‫"זה הבחור שלנו", ואז לעצור אותו.‬

556
00:38:15,710 --> 00:38:18,963
‫באמצעות דגימת דנ"א ממר איניגז‬

557
00:38:18,963 --> 00:38:22,800
‫התאפשר לאנשי משרד השריף לבצע בדיקות אימות.‬

558
00:38:22,800 --> 00:38:26,262
‫- מחוז לוס אנג'לס‬
‫חוקר מקרי המוות -‬

559
00:38:26,262 --> 00:38:28,014
‫נמצאה התאמה לדנ"א שלו,‬

560
00:38:28,014 --> 00:38:30,808
‫וההתאמה הוכחה באמצעות סטטיסטיקה,‬

561
00:38:30,808 --> 00:38:34,895
‫שהייתה אחת ל-82.5 טריליון,‬

562
00:38:34,895 --> 00:38:38,733
‫ויש רק שבעה מיליארד אנשים על כדור הארץ.‬

563
00:38:38,733 --> 00:38:44,322
‫ולכן אחת ל-80 ומשהו טריליון,‬

564
00:38:44,322 --> 00:38:46,615
‫זו התאמה די משמעותית.‬

565
00:38:49,952 --> 00:38:54,415
‫במקרה הזה, ברור מאוד שהוא הרוצח.‬

566
00:38:54,915 --> 00:38:59,420
‫עכשיו השאלה היא, "מה אפשר לעשות‬
‫כדי שהאישומים יהיו משכנעים אפילו יותר?"‬

567
00:39:00,796 --> 00:39:04,050
‫למקרה האונס ב-1981 הייתה חשיבות עליונה‬

568
00:39:04,050 --> 00:39:07,428
‫כי הקורבן של איניגז הייתה אישה‬

569
00:39:07,428 --> 00:39:11,265
‫שהייתה בתחנת האוטובוס בווילמינגטון,‬
‫והוא הציע לה טרמפ.‬

570
00:39:11,265 --> 00:39:13,184
‫- ברוכים הבאים לווילמינגטון -‬

571
00:39:13,184 --> 00:39:15,770
‫תרזה נראתה לאחרונה בווילמינגטון,‬

572
00:39:15,770 --> 00:39:19,023
‫והיו קווי דמיון אפשריים בשיטת הפעולה.‬

573
00:39:19,023 --> 00:39:23,778
‫למרבה המזל,‬
‫הצלחתי לאתר ולראיין את קורבן האונס ב-1981.‬

574
00:39:24,820 --> 00:39:26,572
{\an8}‫- צילום משטרתי‬
‫קורבן האונס ב-1981 -‬

575
00:39:26,572 --> 00:39:29,033
{\an8}‫כשפגשתי אותו, לא עצרתי טרמפים אלא הלכתי.‬

576
00:39:29,033 --> 00:39:32,953
{\an8}‫הוא עצר לידי, ושאל אם אני רוצה טרמפ.‬
‫אמרתי, "כן".‬

577
00:39:32,953 --> 00:39:38,084
‫הנסיבות שהיא תיארה לנו‬
‫דומות לנסיבות שלדעתנו קרו לתרזה.‬

578
00:39:38,084 --> 00:39:42,797
{\an8}‫עד כמה את בטוחה שהאיש הזה אילץ אותך...‬
‫אנס אותך?‬

579
00:39:42,797 --> 00:39:44,131
{\an8}‫במאה אחוז.‬

580
00:39:44,632 --> 00:39:47,551
{\an8}‫הפסקתי להתנגד כי הוא איים להרוג אותי.‬

581
00:39:51,263 --> 00:39:53,766
‫הוא איים עליה. היא נכנעה.‬

582
00:39:55,351 --> 00:39:57,186
‫תרזה הוכתה ונרצחה.‬

583
00:40:00,523 --> 00:40:02,441
‫אני מאמין שתרזה נאבקה בו,‬

584
00:40:02,942 --> 00:40:05,569
‫ואיניגז מימש את האיום שלו.‬

585
00:40:06,404 --> 00:40:08,989
‫ולכן לעדות הזאת הייתה חשיבות רבה,‬

586
00:40:08,989 --> 00:40:14,703
‫והיא סיפקה בסיס‬
‫הרבה יותר מוצק לחקירה שלנו.‬

587
00:40:18,040 --> 00:40:21,085
‫כשאני עובד על חקירה לא מפוענחת,‬

588
00:40:21,710 --> 00:40:26,340
‫אני תמיד שואף לשוחח עם החשוד אם זה אפשרי.‬

589
00:40:28,426 --> 00:40:31,595
‫אני רוצה להעריך אותו בעצמי.‬

590
00:40:31,595 --> 00:40:34,390
‫אני רוצה לראות איך הוא מגיב לשאלות שלי.‬

591
00:40:34,390 --> 00:40:38,185
‫אני רוצה לראות אם הוא יפליל את עצמו.‬

592
00:40:38,185 --> 00:40:41,939
‫במה הוא יודה?‬
‫עם אילו בעיות יהיה עליי להתמודד?‬

593
00:40:41,939 --> 00:40:46,152
‫זו ההזדמנות היחידה שתהיה לי‬
‫לנהל איתו שיחה.‬

594
00:40:46,152 --> 00:40:49,822
‫ברגע שהאישומים יוגשו, לא אוכל לדבר איתו.‬

595
00:40:51,532 --> 00:40:56,579
‫רוברט איניגז סיפר לראלף הרננדז‬
‫שהוא מעולם לא פגש את הקורבן,‬

596
00:40:56,579 --> 00:40:58,122
‫שהוא מעולם לא שכב איתה,‬

597
00:40:58,122 --> 00:41:02,751
‫שהוא מעולם לא היה בפאלוס ורדס אסטייטס,‬

598
00:41:02,751 --> 00:41:04,336
‫או בחוף הזה במלאגה קוב.‬

599
00:41:04,336 --> 00:41:08,174
‫ככל שהוא היה נחוש יותר להכחיש זאת,‬

600
00:41:08,174 --> 00:41:11,844
‫כך תיק החקירה שלנו יהיה מבוסס יותר‬

601
00:41:11,844 --> 00:41:14,763
‫כי אוכל להוכיח שזה שקר.‬

602
00:41:14,763 --> 00:41:19,393
‫ג'ון רצה להצטרף אליי‬
‫לתשאול נוסף של רוברט איניגז.‬

603
00:41:20,311 --> 00:41:22,438
‫אז שנינו הלכנו לדבר איתו.‬

604
00:41:22,438 --> 00:41:23,772
‫- צילום משטרתי‬
‫2017 -‬

605
00:41:23,772 --> 00:41:26,859
‫- החשוד רוברט איניגז‬
‫הבלש ראלף הרננדז וג'ון לוין -‬

606
00:41:26,859 --> 00:41:30,112
{\an8}‫היי, אני צריך לדבר עם רוברט, בבקשה.‬

607
00:41:30,696 --> 00:41:32,323
{\an8}‫מי אתה?‬
‫-שמי ראלף.‬

608
00:41:32,323 --> 00:41:33,491
{\an8}‫הוא מכיר אותי.‬

609
00:41:33,991 --> 00:41:34,992
{\an8}‫וזה ג'ון.‬

610
00:41:35,659 --> 00:41:37,578
‫התשאול השני לא היה אידיאלי.‬

611
00:41:37,578 --> 00:41:40,998
‫חלק מזה היה בגלל שאשתו והבת שלו היו שם.‬

612
00:41:40,998 --> 00:41:42,208
‫משפחתו הייתה שם.‬

613
00:41:42,833 --> 00:41:43,709
{\an8}‫תיכנסו.‬

614
00:41:45,336 --> 00:41:46,170
{\an8}‫תודה.‬

615
00:41:46,754 --> 00:41:50,883
{\an8}‫אתם נראים כאילו אתם מתכוונים לעצור אותו.‬
‫-אלוהים, לא. אנחנו...‬

616
00:41:50,883 --> 00:41:54,887
{\an8}‫לא, אנחנו נלך מכאן.‬
‫רציתי רק לדבר איתו עשר דקות.‬

617
00:41:54,887 --> 00:41:57,806
{\an8}‫ואולי לקבל קצת פרטיות אם זה בסדר מבחינתך.‬

618
00:41:57,806 --> 00:42:00,518
{\an8}‫למה? אין לו סודות ממני.‬

619
00:42:00,518 --> 00:42:02,811
{\an8}‫אין לי סודות ממנה.‬
‫-שום דבר.‬

620
00:42:02,811 --> 00:42:05,147
{\an8}‫אנחנו מספרים הכול אחד לשני.‬

621
00:42:05,147 --> 00:42:10,277
{\an8}‫אנחנו רוצים להתייחס אליו בכבוד,‬
‫ולשוחח איתו‬

622
00:42:10,277 --> 00:42:12,988
{\an8}‫בלי אנשים אחרים כאן, אם זה מה שהוא רוצה.‬

623
00:42:12,988 --> 00:42:15,574
{\an8}‫אבל אם זה איך...‬
‫-לא, היא יכולה להישאר.‬

624
00:42:15,574 --> 00:42:21,372
‫היה מאוד לא סביר שהוא סיפר לאשתו,‬

625
00:42:22,248 --> 00:42:26,794
‫שבזמן הרצח עדיין לא הייתה איתו,‬

626
00:42:26,794 --> 00:42:30,506
‫"דרך אגב, את צריכה לדעת‬
‫שאנסתי ורצחתי אנשים‬

627
00:42:30,506 --> 00:42:32,216
‫"לפני שהכרנו אחד את השני."‬

628
00:42:33,050 --> 00:42:39,515
‫ולכן רצינו לדבר איתו בפרטיות,‬
‫אך למרות שחזרנו והצענו זאת שוב ושוב,‬

629
00:42:39,515 --> 00:42:43,143
‫עמדתו הייתה, "לא, אין לנו סודות",‬
‫וכך הלאה.‬

630
00:42:43,143 --> 00:42:45,271
‫לכן נאלצנו לתשאל אותו בנוכחותה.‬

631
00:42:45,271 --> 00:42:47,606
{\an8}‫תקשיב לי עד הסוף.‬
‫-אין לי שום קשר לזה.‬

632
00:42:47,606 --> 00:42:49,066
{\an8}‫רוברט, תקשיב לי.‬

633
00:42:49,066 --> 00:42:53,779
‫הוא לא רצה להודות בכל זה בנוכחותן,‬

634
00:42:53,779 --> 00:42:58,409
‫וכשג'ון התחיל להפעיל עליו לחץ,‬
‫עם יותר פרטים מהמקרה,‬

635
00:42:58,409 --> 00:43:00,119
‫הוא התחיל להכחיש.‬

636
00:43:00,119 --> 00:43:01,954
‫הוא התגונן במרץ.‬

637
00:43:01,954 --> 00:43:03,497
{\an8}‫לא אשנה את הגרסה שלי.‬

638
00:43:03,497 --> 00:43:07,001
{\an8}‫אני לא מכיר אותה.‬
‫בחיים לא ראיתי אותה, ולא פגשתי אותה.‬

639
00:43:07,001 --> 00:43:10,838
‫במהלך התשאול,‬
‫ג'ון האשים את איניגז בביצוע הרצח.‬

640
00:43:10,838 --> 00:43:13,799
{\an8}‫אמרת שמעולם לא פגשת את הבחורה הזאת.‬
‫-לא.‬

641
00:43:13,799 --> 00:43:15,968
{\an8}‫אז איך אתה מסביר ש...‬

642
00:43:16,719 --> 00:43:19,054
{\an8}‫איזה סוג של דנ"א מצאנו לדעתך?‬

643
00:43:22,891 --> 00:43:24,643
{\an8}‫בטח הזרע שלי.‬

644
00:43:25,144 --> 00:43:28,814
{\an8}‫כן. אז אתה יכול להגיד לי‬
‫איך זה יכול להיות, רוברט?‬

645
00:43:29,607 --> 00:43:30,816
{\an8}‫זה לא יכול להיות‬

646
00:43:31,358 --> 00:43:34,612
{\an8}‫כי אני בכלל לא מכיר אותה.‬
‫בחיים לא פגשתי ולא ראיתי אותה.‬

647
00:43:34,612 --> 00:43:36,572
{\an8}‫רוברט...‬
‫-אין לי שום קשר לזה.‬

648
00:43:36,572 --> 00:43:38,157
{\an8}‫- שיער הערווה של הנרצחת -‬

649
00:43:38,157 --> 00:43:41,619
{\an8}‫מצאנו את הזרע שלך‬
‫על שיער הערווה של האישה המתה הזאת.‬

650
00:43:41,619 --> 00:43:46,290
{\an8}‫האישה המתה נכנסה לרכב סמוך לאותו מקום‬

651
00:43:46,290 --> 00:43:50,419
{\an8}‫שבו, כשנה לאחר מכן, אספת את לורי...‬

652
00:43:52,212 --> 00:43:55,215
{\an8}‫האישה הזאת הוכתה בראשה.‬

653
00:43:55,716 --> 00:43:58,677
‫הפעלנו עליו לחץ, אבל הוא רק המשיך להכחיש.‬

654
00:43:59,303 --> 00:44:03,098
‫עם זאת, ג'ון גרם לו להודות‬
‫שהוא בעצמו לא היה מאמין להכחשות שלו.‬

655
00:44:03,098 --> 00:44:04,850
‫וכך השגנו את מה שבעצם רצינו.‬

656
00:44:04,850 --> 00:44:07,895
{\an8}‫אתה מסכים שאם הזרע שלך נמצא בתוכה,‬

657
00:44:07,895 --> 00:44:11,732
{\an8}‫זה אומר שבטח הכרת אותה,‬

658
00:44:11,732 --> 00:44:13,817
{\an8}‫וששכבת איתה?‬

659
00:44:13,817 --> 00:44:16,570
{\an8}‫באותו לילה על החוף?‬

660
00:44:17,321 --> 00:44:18,781
{\an8}‫כן, זה יהיה הגיוני.‬

661
00:44:21,950 --> 00:44:24,203
{\an8}‫אם היית יושב במקום שבו אני יושב עכשיו,‬

662
00:44:24,203 --> 00:44:26,080
{\an8}‫היית מאמין לדבריך?‬

663
00:44:27,581 --> 00:44:29,583
{\an8}‫תגיד לי אתה.‬
‫-אני הייתי מאמינה לו.‬

664
00:44:29,583 --> 00:44:31,210
{\an8}‫גברתי, אני לא שואל אותך.‬

665
00:44:31,210 --> 00:44:34,755
{\an8}‫אם היית במקומי עכשיו,‬
‫היית מאמין לסיפור הזה? תגיד לי אתה.‬

666
00:44:35,255 --> 00:44:37,132
{\an8}‫לא, לא הייתי מאמין לסיפור הזה.‬

667
00:44:37,132 --> 00:44:39,593
{\an8}‫אני חושב שגם 12 מושבעים לא היו מאמינים.‬

668
00:44:40,302 --> 00:44:44,890
‫על פניו היה מבט של השלמה‬

669
00:44:45,474 --> 00:44:48,686
‫שהוא יודע לאן זה הולך.‬

670
00:44:49,269 --> 00:44:52,731
{\an8}‫תיפח רוחי אם אחזור לכלא‬
‫בגלל משהו שלא עשיתי.‬

671
00:44:52,731 --> 00:44:54,441
{\an8}‫אוקיי, אז תקשיב.‬

672
00:44:54,441 --> 00:44:55,526
{\an8}‫הדנ"א שלך...‬

673
00:44:55,526 --> 00:44:59,363
{\an8}‫אני יודע מה אתה אומר.‬
‫הדנ"א שלי היה עליה, אבל אני לא יודע איך.‬

674
00:44:59,363 --> 00:45:01,448
{\an8}‫סיימנו? זה מתחיל לעצבן אותי.‬
‫-כן.‬

675
00:45:01,448 --> 00:45:03,992
{\an8}‫אני מוכנה לפנות לעורך דין.‬
‫נפנה לעורך דין.‬

676
00:45:03,992 --> 00:45:06,537
{\an8}‫רגע. תקשיב.‬
‫-סיימנו?‬

677
00:45:06,537 --> 00:45:09,248
{\an8}‫סיימנו. זהו זה.‬
‫-רוברט... לא, תקשיב לי.‬

678
00:45:09,248 --> 00:45:10,666
{\an8}‫אין עוד מה לומר.‬

679
00:45:10,666 --> 00:45:13,335
{\an8}‫אם תגיד לי שאתה רוצה שנעזוב, אנחנו נעזוב.‬

680
00:45:13,335 --> 00:45:14,253
{\an8}‫כן.‬
‫-כן.‬

681
00:45:14,253 --> 00:45:15,754
{\an8}‫גברתי, אני מדבר אליו.‬

682
00:45:15,754 --> 00:45:17,506
{\an8}‫אני רוצה שתלכו.‬
‫-אוקיי.‬

683
00:45:18,298 --> 00:45:20,259
‫בסדר. זו האפשרות שלך.‬

684
00:45:21,510 --> 00:45:23,971
‫בשלב זה היינו משוכנעים שיש לנו מספיק.‬

685
00:45:23,971 --> 00:45:27,099
‫השגנו את הדנ"א, ואת ההכחשות של איניגז.‬

686
00:45:27,099 --> 00:45:30,185
‫היו בידינו כמה מההודאות שלו. תפסנו אותו.‬

687
00:45:35,399 --> 00:45:40,988
‫- ספטמבר 2017‬
‫37 שנים לרצח תרזה ברודרו -‬

688
00:45:41,780 --> 00:45:44,575
‫בספטמבר 2017,‬
‫ביצענו סוף-סוף את המהלך שלנו.‬

689
00:45:45,743 --> 00:45:49,663
‫צוות מעקב עקב אחר איניגז כשיצא מביתו.‬

690
00:45:51,165 --> 00:45:53,250
‫ניידת משטרה עצרה לידו,‬

691
00:45:54,168 --> 00:45:55,461
‫והוא נעצר באשמת רצח.‬

692
00:45:55,461 --> 00:45:58,130
‫- אדם נעצר באשמת רצח‬
‫של נשואה טרייה ב-1980 -‬

693
00:45:58,130 --> 00:46:00,758
‫הוא לא אמר לנו הרבה,‬
‫אבל זה כבר לא היה חשוב.‬

694
00:46:00,758 --> 00:46:04,344
‫היו לנו מספיק ראיות ומידע‬
‫להציג בבית המשפט.‬

695
00:46:06,972 --> 00:46:10,392
‫אני עדיין זוכר שיצאתי והתקשרתי לרוני.‬

696
00:46:12,102 --> 00:46:14,855
‫הטלפון צלצל,‬
‫וראיתי שהמתקשר הוא "הבלש ראלף".‬

697
00:46:15,773 --> 00:46:16,774
‫חשבתי, "שיט.‬

698
00:46:17,399 --> 00:46:18,609
‫"עדיין מוקדם מדי."‬

699
00:46:19,902 --> 00:46:23,197
‫נלחצתי, והרגליים שלי התחילו לרעוד.‬

700
00:46:23,906 --> 00:46:24,907
‫עניתי.‬

701
00:46:26,325 --> 00:46:28,619
‫הוא אמר, "רוני". "ראלף, מה קורה?"‬

702
00:46:28,619 --> 00:46:31,747
‫הוא שאל, "אתה יושב?"‬
‫וברגע הזה, הלב שלי התפוצץ.‬

703
00:46:31,747 --> 00:46:33,582
‫אמרתי לו, "תפסנו אותו".‬

704
00:46:34,291 --> 00:46:35,709
‫אנחנו מאשימים אותו.‬

705
00:46:39,254 --> 00:46:40,380
‫פשוט בכיתי.‬

706
00:46:40,380 --> 00:46:43,467
‫ישבתי במכונית שלי ובכיתי, במשך 45 דקות.‬

707
00:46:44,885 --> 00:46:46,845
‫שיחת הטלפון הזו הייתה מאוד מרגשת.‬

708
00:46:49,807 --> 00:46:52,226
‫התקשרו אליי ואמרו,‬

709
00:46:52,226 --> 00:46:54,853
‫"בעוד שעה נערוך מסיבת עיתונאים.‬

710
00:46:54,853 --> 00:46:57,773
‫"האדם שהרג את אמא שלך נעצר."‬

711
00:46:58,524 --> 00:47:01,151
‫פשוט התחלתי לבכות. לא האמנתי.‬

712
00:47:01,151 --> 00:47:03,445
‫ביקשו שאגיע מיד למרכז אל-איי.‬

713
00:47:05,864 --> 00:47:07,366
‫לא יכולתי להגיע לשם.‬

714
00:47:08,575 --> 00:47:12,704
‫אבל אבי החורג היה שם, כמובן.‬
‫הוא היה שם לכל דבר.‬

715
00:47:12,704 --> 00:47:16,166
{\an8}‫- משרד השריף‬
‫מסיבת עיתונאים, 9 בספטמבר, 2017 -‬

716
00:47:16,166 --> 00:47:18,752
{\an8}‫מסיבת העיתונאים הייתה בעצם בשביל רוני,‬

717
00:47:19,294 --> 00:47:21,880
‫כדי שהוא יוכל לספר את סיפורו לתקשורת‬

718
00:47:21,880 --> 00:47:24,091
‫ולתאר להם מה שהוא עבר.‬

719
00:47:24,091 --> 00:47:25,175
‫בלש.‬

720
00:47:25,676 --> 00:47:26,885
‫תודה.‬

721
00:47:28,428 --> 00:47:31,390
‫ביום מסיבת העיתונאים,‬
‫אפשר לראות אותי מאחור.‬

722
00:47:31,390 --> 00:47:33,058
{\an8}‫הייתי קצת מתוח.‬

723
00:47:33,058 --> 00:47:36,770
{\an8}‫הזעתי, והתחלתי להיראות‬
‫כמו רודי ג'וליאני כשעמדתי שם.‬

724
00:47:37,479 --> 00:47:40,899
‫בשלב זה, אנחנו רוצים‬
‫להציג לכם את רוני פימאט,‬

725
00:47:41,400 --> 00:47:45,070
‫שהיה נשוי באותה עת לתרזה ברודרו.‬

726
00:47:45,988 --> 00:47:47,364
{\an8}‫רוני.‬
‫-תודה.‬

727
00:47:51,201 --> 00:47:52,202
‫שלום.‬

728
00:47:53,370 --> 00:47:56,832
{\an8}‫חלפו יותר מ-37 שנים.‬

729
00:47:56,832 --> 00:47:59,877
{\an8}‫חיכיתי זמן רב ליום הזה.‬

730
00:48:00,794 --> 00:48:04,214
{\an8}‫אני רוצה להודות למשפחתי‬
‫על שתמיד האמינה בי,‬

731
00:48:04,798 --> 00:48:07,676
{\an8}‫הם תמיד עמדו לצידי,‬
‫ואני רוצה להודות לאנשים כאן.‬

732
00:48:08,552 --> 00:48:11,221
{\an8}‫כי בלעדיהם, לא הייתי נמצא כאן היום.‬

733
00:48:11,889 --> 00:48:14,224
{\an8}‫התמודדתי עם דברים קשים במשך זמן רב,‬

734
00:48:14,933 --> 00:48:18,812
{\an8}‫ועם חוסר הוודאות‬
‫וחוסר הידיעה של למה או איך.‬

735
00:48:19,771 --> 00:48:20,772
{\an8}‫ו...‬

736
00:48:22,149 --> 00:48:23,817
{\an8}‫אני פשוט שמח שהיום הזה הגיע.‬

737
00:48:24,693 --> 00:48:25,903
{\an8}‫תודה רבה.‬

738
00:48:26,486 --> 00:48:28,822
‫עכשיו כולם יודעים שזה לא הייתי אני.‬

739
00:48:29,573 --> 00:48:31,033
‫הם הסירו מעליי את הנטל.‬

740
00:48:32,618 --> 00:48:34,494
‫עכשיו אנשים ידעו את האמת.‬

741
00:48:37,581 --> 00:48:42,044
‫היה לי חשוב שרוני יקבל את ההכרה הזאת.‬

742
00:48:45,589 --> 00:48:48,759
‫ברגע שאמרו לי שזה לא הוא,‬
‫ושמישהו אחר עשה את זה,‬

743
00:48:48,759 --> 00:48:50,218
‫אמרתי, "אלוהים אדירים".‬

744
00:48:53,096 --> 00:48:56,058
‫ניסינו לבנות מערכת יחסים.‬

745
00:48:57,142 --> 00:48:57,976
‫אבל...‬

746
00:48:59,061 --> 00:49:01,146
‫כן, דברים לא תמיד מסתדרים.‬

747
00:49:10,238 --> 00:49:12,658
‫ב-2 באוקטובר, 2017,‬

748
00:49:12,658 --> 00:49:16,495
‫הגשתי את האישומים נגד רוברט איניגז.‬

749
00:49:16,995 --> 00:49:21,667
‫הסעיף הראשון היה רצח,‬
‫והסעיף השני היה אונס.‬

750
00:49:22,876 --> 00:49:26,505
‫בהתבסס על הנסיבות, החוק והראיות באותו זמן,‬

751
00:49:26,505 --> 00:49:29,466
‫לא יכולנו להגיש אישום על רצח התינוק.‬

752
00:49:29,466 --> 00:49:32,469
‫- פימאט‬
‫רעיה, טרי אן, 1980-1959, בת, סופיה, 1980 -‬

753
00:49:32,469 --> 00:49:36,431
‫לפני שהספקנו לבחור חבר מושבעים‬
‫ולהתחיל במשפט,‬

754
00:49:36,431 --> 00:49:41,770
‫הנאשם הצהיר, באמצעות עורך דינו,‬
‫שהוא מעוניין להגיע להסדר טיעון.‬

755
00:49:41,770 --> 00:49:45,148
‫הוא היה מוכן להודות ברצח מדרגה שנייה,‬

756
00:49:45,148 --> 00:49:48,235
‫שהעונש עליו הוא 15 שנה עד מאסר עולם,‬

757
00:49:48,235 --> 00:49:51,446
‫ולהודות שהוא הרג את תרזה.‬

758
00:49:53,031 --> 00:49:57,786
‫לדעתי, הוא כנראה לא רצה שאשתו‬

759
00:49:57,786 --> 00:50:03,000
‫ושבתו החורגת ישמעו את כל הפרטים על הפשע.‬

760
00:50:03,000 --> 00:50:08,547
‫מאחר שהוא ידע שהוא יורשע בוודאות,‬

761
00:50:09,047 --> 00:50:11,633
‫הוא החליט כנראה לבחור באפשרות‬

762
00:50:11,633 --> 00:50:17,472
‫שבאמצעותה הוא יוכל לטעון שהוא חף מפשע‬
‫בשיחות הפרטיות שלו איתן.‬

763
00:50:17,472 --> 00:50:20,642
‫- גבר נידון ל-15 שנה עד מאסר עולם‬
‫על רצח אישה הרה -‬

764
00:50:20,642 --> 00:50:23,270
‫איניגז נידון באוקטובר 2019.‬

765
00:50:24,604 --> 00:50:27,024
‫מדובר ב-37 שנים וחצי,‬

766
00:50:27,899 --> 00:50:29,985
‫ארבעים שנה עד היום שבו הורשע.‬

767
00:50:30,902 --> 00:50:34,156
‫ואני חי עם ייסורים בכל יום.‬

768
00:50:37,325 --> 00:50:39,828
‫אם הנאשם היה מורשע במשפט,‬

769
00:50:39,828 --> 00:50:44,374
‫הוא היה נידון לגזר דין מחייב‬
‫של מאסר עולם ללא שחרור על תנאי כמינימום.‬

770
00:50:44,875 --> 00:50:51,298
‫במסגרת עסקת טיעון של 15 שנה עד מאסר עולם,‬
‫הוא יהיה זכאי לשחרור על תנאי.‬

771
00:50:52,007 --> 00:50:55,135
‫אבל משום שאי אפשר לדעת‬
‫מה יקרה עם חבר מושבעים,‬

772
00:50:55,135 --> 00:50:56,470
‫זה סיכון.‬

773
00:50:56,470 --> 00:51:00,182
‫- רוברט אלן איניגז, בן 67,‬
‫נידון ל-15 שנה עד מאסר עולם. -‬

774
00:51:00,182 --> 00:51:02,476
‫אני מניח שבגילו, 15 שנה עד מאסר עולם...‬

775
00:51:03,018 --> 00:51:04,311
‫הוא לא יצא מהכלא.‬

776
00:51:04,311 --> 00:51:06,021
‫עכשיו אני יכול לישון בלילה‬

777
00:51:06,021 --> 00:51:08,648
‫בידיעה שהוא לא יוכל לפגוע באף אחד אחר.‬

778
00:51:09,149 --> 00:51:12,736
‫הוקל לי כשהכול נגמר.‬

779
00:51:12,736 --> 00:51:14,738
‫זו הייתה חוויה קשה מאוד בשבילי.‬

780
00:51:14,738 --> 00:51:17,407
‫עכשיו אני יכולה להתחיל להחלים.‬

781
00:51:27,000 --> 00:51:31,004
‫הזמנתי בחנות פרחים סמוך למפרץ מלאגה‬

782
00:51:31,004 --> 00:51:33,590
‫זר יפה עבורה בצורת צלב.‬

783
00:51:33,590 --> 00:51:36,760
‫- אני אוהב את סופיה פימאט‬
‫נוחו בשלום, זה נגמר! -‬

784
00:51:36,760 --> 00:51:39,679
‫אספתי את הזר, וכולנו יצאנו בשיירה לשם.‬

785
00:51:41,515 --> 00:51:42,849
‫היינו שם עם המשפחה.‬

786
00:51:42,849 --> 00:51:45,894
‫הם הציבו את הזר,‬
‫ועל הסרט היה כתוב, "זה נגמר".‬

787
00:51:45,894 --> 00:51:48,230
‫- זה נגמר! -‬

788
00:51:48,230 --> 00:51:49,731
‫הרגשתי מוזר להיות שם.‬

789
00:51:50,982 --> 00:51:55,529
‫הייתי שם כמה פעמים,‬
‫אבל עכשיו הצלחנו להרשיע את איניגז.‬

790
00:51:55,529 --> 00:51:57,030
‫היו לנו תשובות.‬

791
00:52:02,160 --> 00:52:05,372
‫ראלף הרננדז התייחס אליי בהגינות.‬

792
00:52:05,372 --> 00:52:06,540
‫הוא עשה איתי צדק.‬

793
00:52:06,540 --> 00:52:10,377
‫הוא נתן לי כל מה שהייתי צריך‬
‫כדי להשאיר את זה מאחוריי.‬

794
00:52:11,002 --> 00:52:13,255
‫אין לי מילים להודות לו על עבודתו הקשה.‬

795
00:52:15,048 --> 00:52:17,676
‫הוא צ'יקאנו שעשה חיל.‬

796
00:52:17,676 --> 00:52:20,554
‫אמרתי לו, "כזה אתה, ראלף.‬
‫עליך להיות גאה בעצמך".‬

797
00:52:23,056 --> 00:52:24,057
‫אני גאה מאוד.‬

798
00:52:24,975 --> 00:52:28,186
‫העובדה שהצלחנו לתת למשפחה תשובות‬
‫הייתה נהדרת.‬

799
00:52:29,062 --> 00:52:33,775
‫זה מתגמל מאוד‬
‫כי אתה מבין שבזכות פרי עמלך הקשה‬

800
00:52:33,775 --> 00:52:35,360
‫וכל השעות והשנים שהשקעת...‬

801
00:52:36,987 --> 00:52:38,530
‫הצלחת להביא לשינוי.‬

802
00:52:53,044 --> 00:52:53,920
{\an8}‫- בפרק הבא -‬

803
00:52:53,920 --> 00:52:56,006
{\an8}‫כל מקרי הנעדרים מגיעים למחלק הרצח.‬

804
00:52:56,840 --> 00:52:59,426
‫כשאדם נעדר, השאלה הגדולה היא...‬

805
00:53:00,218 --> 00:53:01,219
‫"למה?"‬

806
00:53:01,219 --> 00:53:04,931
‫סמית', שגובהו 1.98 מטר,‬
‫והוא אב לשלושה, נעלם.‬

807
00:53:04,931 --> 00:53:05,974
‫- נעדר -‬

808
00:53:05,974 --> 00:53:09,978
‫גאווין סמית' היה מנהל בפוקס המאה ה-20.‬
‫הוא היה גדול מהחיים.‬

809
00:53:10,937 --> 00:53:15,942
‫זה היה מאוד יוצא דופן‬
‫שמישהו כמונו פשוט נעלם ללא זכר.‬

810
00:53:16,526 --> 00:53:19,654
‫דברים מוזרים מתרחשים כאן.‬
‫-הוא עבר טלטלה רגשית.‬

811
00:53:19,654 --> 00:53:22,616
‫גאווין ניהל רומן סוער.‬

812
00:53:22,616 --> 00:53:26,411
‫זו תעלומה, אבל מישהו שם יודע משהו.‬

813
00:54:08,620 --> 00:54:13,625
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬