1
00:00:25,680 --> 00:00:29,080
‫כל החברים מהתיכון‬
‫ארגנו ביחד טקס לזכרה של רוקסן.‬

2
00:00:29,080 --> 00:00:30,400
‫אתה יכול לספר לי עליה?‬

3
00:00:31,640 --> 00:00:34,720
‫יצאנו ביחד שבועיים‬
‫בכיתה ח', אבל היא זרקה אותי.‬

4
00:00:34,720 --> 00:00:36,280
‫לא הייתי בוגר מספיק.‬

5
00:00:37,080 --> 00:00:38,600
‫חבל. היה לנו כיף.‬

6
00:00:53,000 --> 00:00:54,720
‫זוזו!‬

7
00:00:56,360 --> 00:00:57,520
‫מה הולך פה?‬

8
00:00:58,640 --> 00:01:00,240
‫ז'ולייט!‬
‫-מה קרה?‬

9
00:01:00,240 --> 00:01:01,760
‫יש דם בכל מקום!‬

10
00:01:02,600 --> 00:01:05,400
‫פאק, היא נדקרה!‬
‫-לא, ז'ולייט!‬

11
00:01:05,400 --> 00:01:07,280
‫תקראו לאמבולנס!‬

12
00:01:09,040 --> 00:01:11,200
‫העזרה בדרך!‬

13
00:01:12,080 --> 00:01:13,560
‫תסתכלי עליי, ז'ולייט.‬

14
00:01:36,160 --> 00:01:40,640
‫- אנתרציט‬
‫סיפורה של כת אקרן -‬

15
00:01:42,680 --> 00:01:45,080
‫אנחנו בבית של מונייה.‬
‫אין פה אף אחד. איפה את?‬

16
00:01:45,080 --> 00:01:47,960
‫בבית של הכת. דני הזכיר אותו בחקירה.‬

17
00:01:47,960 --> 00:01:50,920
‫היית צריכה להודיע לי. אני אשלח תגבורת.‬

18
00:01:50,920 --> 00:01:52,680
‫בסדר. אני אעדכן אותך.‬

19
00:02:12,360 --> 00:02:13,640
‫דני!‬

20
00:02:14,920 --> 00:02:17,240
‫מאחוריך!‬
‫-דני, תעזוב את הגרזן!‬

21
00:02:17,240 --> 00:02:18,240
‫הוא שם!‬

22
00:02:19,800 --> 00:02:21,960
‫אין שם אף אחד. רק אנחנו פה. רד למטה!‬

23
00:02:24,240 --> 00:02:26,400
‫אתה יודע שאתה מדמיין דברים.‬

24
00:02:29,880 --> 00:02:31,240
‫אין פה אף אחד.‬

25
00:02:37,760 --> 00:02:38,840
‫לעזאזל.‬

26
00:02:41,120 --> 00:02:42,120
‫מה...?‬

27
00:02:48,680 --> 00:02:50,680
‫על הברכיים. ידיים על הראש!‬

28
00:02:52,240 --> 00:02:54,560
‫הוא מת. אני הרגתי אותו.‬

29
00:02:57,360 --> 00:02:58,400
‫פאק.‬

30
00:03:00,600 --> 00:03:01,680
‫דרווקו.‬

31
00:03:05,080 --> 00:03:09,480
‫מה קרה? מה עשית?‬
‫-עשיתי כל מה שכאלב אמר לי לעשות.‬

32
00:03:09,480 --> 00:03:10,720
‫השלמתי את הטקס.‬

33
00:03:10,720 --> 00:03:12,160
‫טקס הריפוי.‬

34
00:03:13,760 --> 00:03:15,480
‫הצל אכל אותי...‬

35
00:03:15,480 --> 00:03:17,680
‫הוא אמר לי שאני צריך להוציא אותו מנשמתי.‬

36
00:03:17,680 --> 00:03:21,600
‫הייתי אמור להיוולד מחדש. להשתחרר מהרוע.‬

37
00:03:33,520 --> 00:03:35,200
‫הוא הבטיח לרפא אותי.‬

38
00:03:35,880 --> 00:03:40,000
‫פחדתי מאוד מהמחלה. כבר התחלתי לשכוח דברים.‬

39
00:03:41,840 --> 00:03:43,560
‫הם הפכו אותי לרוצח.‬

40
00:03:47,400 --> 00:03:49,120
‫את הרגת את 12 התלמידים?‬

41
00:03:51,120 --> 00:03:55,480
‫פחדתי שהם ילשינו עליי,‬
‫אז הרעלתי את מכל המים של הבית.‬

42
00:04:00,720 --> 00:04:02,880
‫למה עשית את זה שוב בפסטיבל החורף?‬

43
00:04:03,480 --> 00:04:05,040
‫לא הייתה לי ברירה.‬

44
00:04:05,680 --> 00:04:08,360
‫הם היו מלשינים עליי. הם היו חושפים הכול.‬

45
00:04:08,360 --> 00:04:11,640
‫אתה מבולבל, דני! זה קרה לפני שלושים שנה!‬

46
00:04:12,160 --> 00:04:14,720
‫שכב! תשכב עם הפנים על הרצפה!‬

47
00:04:15,400 --> 00:04:16,480
‫מהר!‬

48
00:04:19,760 --> 00:04:21,240
‫ידיים מאחורי הגב!‬

49
00:04:24,800 --> 00:04:26,280
‫אתה הרגת את רוקסן ויאל?‬

50
00:04:27,120 --> 00:04:28,200
‫לא.‬

51
00:04:28,800 --> 00:04:30,640
‫ואת אמה מרסה?‬
‫-לא.‬

52
00:04:31,800 --> 00:04:33,440
‫אבל חקרתי.‬

53
00:04:34,280 --> 00:04:36,160
‫באמת שניסיתי.‬

54
00:04:36,160 --> 00:04:38,640
‫אבל אי אפשר לבטוח באף אחד.‬

55
00:04:38,640 --> 00:04:41,320
‫הם יכולים להשחית כל אחד.‬

56
00:04:41,920 --> 00:04:44,800
‫זה עלול להיות מישהו שקרוב אלייך.‬

57
00:04:46,680 --> 00:04:47,880
‫אני מצטער.‬

58
00:04:51,800 --> 00:04:52,720
‫דני?‬

59
00:04:56,280 --> 00:04:58,680
‫שיט. מה עשית?‬

60
00:05:04,720 --> 00:05:07,080
{\an8}‫עיירה קטנה שחגגה את פסטיבל החורף שלה‬

61
00:05:07,080 --> 00:05:09,680
{\an8}‫הפכה למטרה של הרעלה פלילית.‬
‫-הרגשות גואים...‬

62
00:05:09,680 --> 00:05:11,680
{\an8}‫צילומי החובבים מראים...‬

63
00:05:11,680 --> 00:05:14,000
{\an8}‫...תמונות מזעזעות.‬
‫-מבט מלא מצוקה...‬

64
00:05:14,000 --> 00:05:18,160
{\an8}‫החשוד, שוטר בדימוס , זוהה ונעצר.‬

65
00:05:18,160 --> 00:05:21,680
‫דווח על עשרה מקרי הרעלה רציניים לפחות.‬

66
00:05:21,680 --> 00:05:25,080
‫הקורבנות נשלחו למספר בתי חולים באזור.‬

67
00:05:25,080 --> 00:05:27,080
‫נכון, קרולין...‬

68
00:05:28,520 --> 00:05:29,600
‫נו?‬

69
00:05:29,600 --> 00:05:33,000
‫ג'ובנה אמרה לי‬
‫שמונייה בבית החולים. הוא בתרדמת.‬

70
00:05:34,480 --> 00:05:36,720
‫למה הוא עשה דבר כל כך נורא?‬

71
00:05:36,720 --> 00:05:39,640
‫אנאיס ומליה בחדר?‬
‫-לא, הן נסעו.‬

72
00:05:40,160 --> 00:05:42,840
‫מה זאת אומרת?‬
‫אנאיס אמרה לי שהיא תחזור איתך.‬

73
00:05:42,840 --> 00:05:46,680
‫כן, אבל היא רצתה לנסוע.‬
‫היא אמרה שהיא תמצא מלון בדרך.‬

74
00:05:46,680 --> 00:05:49,440
‫אני מצטערת. ניסינו לשכנע אותן להישאר.‬

75
00:05:51,640 --> 00:05:53,440
‫בתשובה לשאלה שלך על מונייה,‬

76
00:05:53,440 --> 00:05:56,880
‫לפני שלושים שנה הוא רוצץ את ראשו‬
‫של התלמיד ה-13 של כאלב בטקס ריפוי,‬

77
00:05:56,880 --> 00:06:00,520
‫שלא עבד, כנראה, לנוכח המחלה הניוונית שלו.‬

78
00:06:00,520 --> 00:06:04,200
‫כדי לטייח את זה, הוא הרעיל את 12 התלמידים,‬

79
00:06:04,200 --> 00:06:06,280
‫ואז חי באושר עד הרצח של אמה מרסה,‬

80
00:06:06,280 --> 00:06:10,160
‫שהחזיר אותו ל-94'‬
‫וגרם לו להרעיל את כולם בפסטיבל.‬

81
00:06:13,000 --> 00:06:14,360
‫ומי את?‬

82
00:06:14,360 --> 00:06:16,680
‫סליחה, אני אידה. אידה אילמן.‬

83
00:06:18,120 --> 00:06:20,200
‫אני בלחץ, אז אני מדברת הרבה.‬

84
00:06:20,200 --> 00:06:23,760
‫חוץ מזה, אבא שלי נחטף,‬
‫ואני לא רגילה לתקשר במציאות.‬

85
00:06:24,360 --> 00:06:25,760
‫היא לא עונה.‬

86
00:06:25,760 --> 00:06:28,720
‫אני בטוחה שאתה צריך רק לתת לה קצת זמן.‬

87
00:06:32,000 --> 00:06:34,080
‫התחלנו לעשות היכרות.‬

88
00:06:34,600 --> 00:06:35,560
‫כן, סליחה.‬

89
00:06:36,160 --> 00:06:38,760
‫בגלל השריפה במלון, אין לה איפה לישון.‬

90
00:06:38,760 --> 00:06:42,320
‫כן, ודאי. אין בעיה.‬
‫נכין בשבילה את חדר האורחים.‬

91
00:06:42,320 --> 00:06:45,320
‫ז'ארו, תעזור לי לסדר את המיטה למעלה?‬
‫-בסדר.‬

92
00:07:07,440 --> 00:07:09,280
‫נכנסת הנה פעם?‬

93
00:07:09,280 --> 00:07:11,960
‫- ז'ולייט -‬

94
00:07:11,960 --> 00:07:14,000
‫כן, אני יודע. זה טיפשי.‬

95
00:07:14,960 --> 00:07:18,600
‫הפכנו את החדר לחדר אורחים‬
‫כבר מזמן. זה היה קשה...‬

96
00:07:18,600 --> 00:07:21,000
‫להחזיק זיכרונות מז'ולייט בכל מקום.‬

97
00:07:22,000 --> 00:07:23,800
‫אחסנו הכול באסם.‬

98
00:07:25,840 --> 00:07:28,840
‫אף פעם לא הצלחתי להביא את עצמי לזרוק הכול...‬

99
00:07:30,880 --> 00:07:35,280
‫הייתי אז בלהקה, עם החברים שהיו לי אז.‬

100
00:07:37,000 --> 00:07:39,560
‫אמא שלך רצתה לעלות איתנו לבמה.‬

101
00:07:39,560 --> 00:07:41,800
‫אמרתי לה שאם היא תתאמן מספיק היא תוכל.‬

102
00:07:43,360 --> 00:07:46,200
‫היא הוציאה את כל החסכונות שלה על רשמקול,‬

103
00:07:46,200 --> 00:07:48,120
‫והקליטה את עצמה כל יום.‬

104
00:07:57,640 --> 00:08:03,520
‫"אני הבחורה שאתה מכיר‬
‫שלא יכולה להסתכל לך בעיניים‬

105
00:08:04,960 --> 00:08:11,120
‫"אני הבחורה שאתה מכיר‬
‫כל כך חולה שלא יכולה לנסות‬

106
00:08:12,280 --> 00:08:18,120
‫"אני הבחורה שאתה רוצה‬
‫שלא יכולה להסתכל לך בעיניים"‬

107
00:08:18,800 --> 00:08:19,960
‫יהיה בסדר.‬

108
00:08:21,440 --> 00:08:23,480
‫הכול יחזור להיות כרגיל.‬

109
00:08:24,000 --> 00:08:25,480
‫יהיה בסדר.‬

110
00:08:34,200 --> 00:08:37,280
‫"אני מיס עולם‬

111
00:08:37,280 --> 00:08:42,440
‫"שמישהו יהרוג אותי‬
‫תהרגו אותי בבקשה‬

112
00:08:44,440 --> 00:08:48,840
‫"לאף אחד לא אכפת, ידידי"‬

113
00:08:59,200 --> 00:09:00,320
‫בואי.‬

114
00:09:10,120 --> 00:09:12,680
‫תסבירי לי איך הגענו לבלגן הזה,‬

115
00:09:12,680 --> 00:09:15,080
‫אם מונייה היה שם מההתחלה?‬

116
00:09:16,360 --> 00:09:19,320
‫אולי כי הייתם עסוקים מדי עם חשוד היפותטי,‬

117
00:09:19,320 --> 00:09:21,760
‫שמת לפני שלושים שנה, על סמך מידע‬

118
00:09:21,760 --> 00:09:23,680
‫שהגיע מאלוהים יודע איפה!‬

119
00:09:23,680 --> 00:09:26,200
‫קולונל, מונייה הכשיר חצי מצוות התחנה.‬

120
00:09:26,200 --> 00:09:28,640
‫אף אחד לא היה מדמיין שהוא הרג את חברי הכת,‬

121
00:09:28,640 --> 00:09:29,920
‫או יעשה דבר דומה...‬

122
00:09:29,920 --> 00:09:31,440
‫אתם לא אמורים לדמיין,‬

123
00:09:31,440 --> 00:09:34,920
‫אתם אמורים לעבוד לפי הנהלים‬
‫כדי להימנע מתקריות כאלה.‬

124
00:09:36,160 --> 00:09:38,520
‫זה היה גדול עליי.‬
‫אני מקבלת את מלוא האחריות.‬

125
00:09:38,520 --> 00:09:39,480
‫אני מסכים.‬

126
00:09:40,240 --> 00:09:42,720
‫את מושעית עד להודעה חדשה.‬
‫-מה?‬

127
00:09:43,240 --> 00:09:47,400
‫קולונל, אנחנו חושפים שלושים שנות שקרים‬
‫באחד מהתיקים החמורים בתולדות האזור.‬

128
00:09:47,400 --> 00:09:50,600
‫עוד סיבה לכך שאנחנו‬
‫צריכים חוקרים רציונליים, לוטנן.‬

129
00:09:51,880 --> 00:09:54,960
‫תמצא את הארכיון של מונייה‬
‫מהחקירה של כת אקרן,‬

130
00:09:54,960 --> 00:09:58,080
‫כדי שנוכל להבין את מידת המעורבות שלו.‬

131
00:09:58,080 --> 00:10:00,880
‫ייתכן שהוא אחראי למותה של רוקסן ויאל,‬

132
00:10:00,880 --> 00:10:03,280
‫וגם לבחורה שנמצאה לפני שלושה ימים.‬

133
00:10:03,280 --> 00:10:05,960
‫בתיק הזה יש לנו עוד חשוד רציני.‬

134
00:10:05,960 --> 00:10:08,240
‫עבריין צעיר שהגיע לא מזמן...‬

135
00:10:08,240 --> 00:10:10,640
‫צריך להתמקד בהיעלמותו של סולאל אילמן!‬

136
00:10:10,640 --> 00:10:11,920
‫מספיק.‬

137
00:10:11,920 --> 00:10:14,920
‫כבר שמעתי את התיאוריות‬
‫שלך על היעלמויות בלתי מוסברות.‬

138
00:10:14,920 --> 00:10:18,960
‫המשטרה הושפלה מספיק.‬
‫את צריכה להירגע, לוטנן.‬

139
00:10:22,480 --> 00:10:26,280
‫הבקשה של בעלך‬
‫לעבור לבריטני הגיעה בתזמון מושלם.‬

140
00:10:27,680 --> 00:10:28,800
‫רגע, מה?‬

141
00:10:30,400 --> 00:10:31,560
‫תני לי להסביר.‬

142
00:10:32,760 --> 00:10:34,160
‫חכי!‬

143
00:10:37,760 --> 00:10:38,760
‫תקשיבי.‬

144
00:10:38,760 --> 00:10:41,640
‫סליחה, הייתי צריך לדבר איתך על זה.‬

145
00:10:41,640 --> 00:10:44,240
‫זה התקדם מהר מהצפוי.‬
‫אבל אנחנו צריכים התחלה חדשה.‬

146
00:10:44,240 --> 00:10:47,840
‫אנחנו רצים פה במעגלים.‬
‫-אתה מתכוון שאני רצה במעגל.‬

147
00:10:47,840 --> 00:10:51,600
‫למה ציפית? זה לא טבעי שאדאג לך?‬

148
00:10:51,600 --> 00:10:55,560
‫את ממציאה קשרים‬
‫בין ההיעלמויות האלה כבר חודשים.‬

149
00:10:56,880 --> 00:11:00,680
‫את מתעלמת מחשוד רק‬
‫כי הוא מספק לך תיאוריות שמסתדרות עם שלך.‬

150
00:11:01,560 --> 00:11:03,160
‫אני חושב שזה לא מתאים לך.‬

151
00:11:03,800 --> 00:11:05,320
‫לא השתניתי, ארוואן.‬

152
00:11:06,840 --> 00:11:09,080
‫מה שהשתנה זה שאתה כבר לא סומך עליי.‬

153
00:12:10,800 --> 00:12:13,440
‫מה את עושה? את תעירי את כולם.‬

154
00:12:15,520 --> 00:12:16,360
‫מה?‬

155
00:12:16,360 --> 00:12:19,200
‫איך אני אמורה לישון עם מראה מול המיטה?‬

156
00:12:19,720 --> 00:12:22,920
‫תקשיבי לי, אידה. אחת בלילה. תישני!‬

157
00:12:23,560 --> 00:12:25,440
‫את לגמרי לא שפויה!‬

158
00:12:40,000 --> 00:12:42,000
‫עכשיו הראש שלי פונה דרומה.‬
‫-מה?‬

159
00:12:42,000 --> 00:12:43,080
‫אפשר להתחלף?‬

160
00:12:43,840 --> 00:12:46,680
‫לא. זה חדר השינה של אמא שלי.‬

161
00:12:47,200 --> 00:12:48,720
‫אני לא... לא.‬

162
00:12:48,720 --> 00:12:49,800
‫לא, לא.‬

163
00:13:06,400 --> 00:13:07,960
‫אתה רוצה לשכב?‬

164
00:13:09,480 --> 00:13:10,480
‫מה?‬

165
00:13:11,120 --> 00:13:12,840
‫אני כל הזמן חושבת על מונייה.‬

166
00:13:15,280 --> 00:13:19,520
‫ובגלל זה את רוצה לשכב?‬
‫-לא, לא, אבל אני חושבת על אבא שלי.‬

167
00:13:19,520 --> 00:13:23,240
‫אולי הוא חשף את מונייה,‬
‫ומונייה חטף אותו, ועכשיו הוא אסיר.‬

168
00:13:23,240 --> 00:13:25,800
‫אני משתגעת מזה שאי אפשר לחקור את מונייה,‬

169
00:13:25,800 --> 00:13:27,480
‫או לחפש בבית שלו.‬

170
00:13:27,480 --> 00:13:30,160
‫תקשיב, אני ממש צריכה אנדורפינים.‬

171
00:13:30,160 --> 00:13:32,800
‫אורגזמה. כדי להירגע.‬

172
00:13:33,560 --> 00:13:35,960
‫ההיגיון שלך ממש לא ברור.‬

173
00:13:37,280 --> 00:13:39,800
‫זאת המורבידיות שלי? היא מורידה לך?‬

174
00:13:40,720 --> 00:13:43,280
‫או שזה בגלל האקסית שלך?‬
‫-לא.‬

175
00:13:44,000 --> 00:13:47,080
‫זה נגמר מזמן.‬
‫-אתה לא נמשך אליי?‬

176
00:13:49,120 --> 00:13:50,480
‫זה לא העניין.‬

177
00:13:51,320 --> 00:13:52,600
‫אז אתה נמשך אליי?‬

178
00:15:22,440 --> 00:15:24,440
‫נו כבר...‬

179
00:15:41,560 --> 00:15:45,000
‫אוי, סליחה. אני מצטערת.‬
‫באמת. לא ראיתי אותך. סליחה.‬

180
00:15:45,000 --> 00:15:46,760
‫את לא מצליחה להירדם?‬

181
00:15:47,280 --> 00:15:48,280
‫רוצה לשתות?‬

182
00:15:48,280 --> 00:15:51,640
‫תה צמחים. בדרך כלל הוא עוזר לי.‬
‫-בסדר.‬

183
00:15:58,080 --> 00:16:01,680
‫בלילה תמיד יותר קשה.‬
‫את מדמיינת את הדברים הכי גרועים.‬

184
00:16:02,200 --> 00:16:04,400
‫בגלל שתמיד עדיין יום איפשהו בעולם,‬

185
00:16:04,400 --> 00:16:07,760
‫בדרך כלל, אפילו בלילה‬
‫אני מוצאת עם מי לדבר באידאטה.‬

186
00:16:07,760 --> 00:16:08,920
‫זה הפורום שלי.‬

187
00:16:08,920 --> 00:16:11,720
‫אבל החיבור שלכם ממש נורא.‬

188
00:16:12,240 --> 00:16:13,560
‫אתם צריכים סיב אופטי.‬

189
00:16:15,960 --> 00:16:17,120
‫תקשיבי...‬

190
00:16:17,840 --> 00:16:21,320
‫אני יודעת שאין לך כוונות רעות, אבל...‬

191
00:16:22,320 --> 00:16:24,400
‫החקירה שלך מעוררת הרבה דברים,‬

192
00:16:24,400 --> 00:16:27,400
‫סיפורים ישנים שמסכנים את כולם.‬

193
00:16:28,840 --> 00:16:31,680
‫את צריכה לתת למשטרה לעבוד.‬
‫-למשטרה?‬

194
00:16:32,200 --> 00:16:35,120
‫כמו קפיטן מונייה,‬
‫שהסתיר את הפשעים שלו שלושים שנה?‬

195
00:16:35,840 --> 00:16:39,920
‫אסור לי לבטוח באנשים הלא נכונים,‬
‫עד שאמצא את אבא שלי.‬

196
00:16:40,840 --> 00:16:41,880
‫אני מבינה.‬

197
00:16:42,640 --> 00:16:45,400
‫אבל לז'ארו יש הזדמנות‬
‫לחזור לעצמו פה איתנו.‬

198
00:16:45,400 --> 00:16:49,200
‫לפתוח דף חדש, ולהיות אבא של מליה באמת.‬

199
00:16:50,280 --> 00:16:52,520
‫לא היו לו חיים קלים, את יודעת...‬

200
00:16:52,520 --> 00:16:55,240
‫כן, הוא איבד את אמא שלו.‬
‫-לא רק זה.‬

201
00:16:55,840 --> 00:16:58,840
‫אחר כך שלחו אותו‬
‫אל אבא שלו, שלא היה איש טוב.‬

202
00:17:00,040 --> 00:17:04,680
‫קלוד ואני תמיד הרגשנו אשמה‬
‫כי לא התערבנו ולקחנו אותו אלינו,‬

203
00:17:04,680 --> 00:17:06,160
‫אבל בקושי הכרנו אותו.‬

204
00:17:06,160 --> 00:17:09,360
‫ז'ולייט ילדה את ז'ארו‬
‫אחרי כמה שנים שהיא גרה בפריז.‬

205
00:17:09,360 --> 00:17:11,560
‫בקושי היינו בקשר.‬

206
00:17:11,560 --> 00:17:13,960
‫אבל עכשיו יש לנו הזדמנות שנייה.‬

207
00:17:14,520 --> 00:17:19,200
‫ואני לא רוצה שז'ארו יפספס את ההזדמנות‬
‫השנייה שלו בגלל שהוא רוצה לעזור לך.‬

208
00:17:20,840 --> 00:17:22,160
‫את מבינה?‬

209
00:17:42,360 --> 00:17:44,560
‫מליה, תיכנסי למכונית, בבקשה. אנחנו נוסעות.‬

210
00:17:52,240 --> 00:17:53,280
‫אני יכולה לשלם?‬

211
00:18:25,400 --> 00:18:26,400
‫הכול בסדר?‬

212
00:18:33,440 --> 00:18:34,440
‫מליה?‬

213
00:18:35,280 --> 00:18:36,320
‫מליה!‬

214
00:18:37,720 --> 00:18:38,600
‫מליה!‬

215
00:18:40,920 --> 00:18:41,840
‫מליה...‬

216
00:18:42,560 --> 00:18:44,200
‫מה קרה, מתוקה?‬

217
00:18:44,200 --> 00:18:46,320
‫מישהו פגע בך?‬
‫-ראיתי מפלצת.‬

218
00:18:47,800 --> 00:18:52,240
‫הייתה פה מפלצת.‬

219
00:19:08,760 --> 00:19:11,320
‫- אידה: אני בבית של מונייה.‬
‫אני צריכה לעבוד לבד. -‬

220
00:19:11,320 --> 00:19:13,200
‫- נ"ב: תודה על האנדורפין. -‬

221
00:19:17,080 --> 00:19:21,200
‫- בסדר. תזהרי. הכול בסדר בינינו? -‬

222
00:19:25,840 --> 00:19:28,240
‫- בסדר. תיזהרי. -‬

223
00:19:30,440 --> 00:19:32,080
‫- אנאיס‬
‫נייד -‬

224
00:20:31,760 --> 00:20:32,840
‫- שיתוף -‬

225
00:20:32,840 --> 00:20:35,080
‫- אני צריכה עזרה בזיהוי הבניין -‬

226
00:20:35,600 --> 00:20:37,720
‫- גרפיטי של פלוטו מגרנובל. הוא אגדה. -‬

227
00:20:37,720 --> 00:20:39,200
‫- תודה, אני צריכה עוד פרטים! -‬

228
00:20:41,720 --> 00:20:45,040
{\an8}‫אם אתם, כמוני,‬
‫אוהבים לנצל הזדמנויות ברגע שהן צצות,‬

229
00:20:45,040 --> 00:20:47,720
{\an8}‫אז פרויקט הנדל"ן שאספר לכם עליו נועד לכם.‬

230
00:20:47,720 --> 00:20:52,320
{\an8}‫כאן, החודש, באיזר, בעיירה הקטנה לוויונה,‬

231
00:20:52,320 --> 00:20:55,160
{\an8}‫נבנה את פרויקט המגורים אוריזון פרסטיז'.‬

232
00:21:00,360 --> 00:21:04,240
{\an8}‫מרחב משפחתי מסביר פנים‬
‫שמספק גישה קלה לספורט חורף,‬

233
00:21:04,240 --> 00:21:07,800
{\an8}‫ומתהדר בכל טכנולוגיות התשתית האחרונות.‬

234
00:21:07,800 --> 00:21:09,360
{\an8}‫בואו, אני אראה לכם.‬

235
00:21:10,320 --> 00:21:13,760
{\an8}‫אתם מחפשים השקעה בטוחה בסביבה ציורית?‬

236
00:21:15,360 --> 00:21:16,520
{\an8}‫אז הצטרפו להרפתקה!‬

237
00:21:22,440 --> 00:21:24,960
‫- משטרה‬
‫קפיטן -‬

238
00:21:29,760 --> 00:21:31,600
‫את משוגעת! יכולתי להרוג אותך!‬

239
00:21:31,600 --> 00:21:33,640
‫גם אני יכולתי להרוג אותך.‬

240
00:21:33,640 --> 00:21:37,520
‫מה בדיוק את עושה פה?‬
‫-מה שאת עושה, אבל אני קמתי יותר מוקדם.‬

241
00:21:39,400 --> 00:21:41,320
‫אין לך זכות להיות פה.‬

242
00:21:42,160 --> 00:21:45,000
‫את לבד, לא הודעת שאת נכנסת,‬

243
00:21:45,000 --> 00:21:46,840
‫בלי מדים, בלי נשק...‬

244
00:21:46,840 --> 00:21:48,480
‫הפכו אותך לשעיר לעזאזל?‬

245
00:21:49,200 --> 00:21:50,040
‫לא.‬

246
00:21:50,040 --> 00:21:52,040
‫מישהו חייב לשלם על האסון בפסטיבל.‬

247
00:21:52,040 --> 00:21:54,280
‫ככה זה עובד ברשויות החוק, לא?‬

248
00:21:55,400 --> 00:21:57,000
‫לכי לפני שהשותף שלי יגיע.‬

249
00:21:57,000 --> 00:22:00,040
‫רוצה לראות מה מצאתי?‬
‫"אוריזון פרסטיז'" אומר לך משהו?‬

250
00:22:01,400 --> 00:22:02,400
‫כן.‬

251
00:22:03,640 --> 00:22:06,760
‫דני קנה שם דירה,‬
‫אבל הבניה לא הסתיימה אף פעם.‬

252
00:22:06,760 --> 00:22:08,400
‫הוא נלחם בביטוח שנים.‬

253
00:22:08,400 --> 00:22:12,840
‫אז אם הייתי מחזיקה בן ערובה,‬
‫נניח עיתונאי סקרן מדי...‬

254
00:22:13,760 --> 00:22:17,320
‫זה מחבוא מושלם.‬
‫-בדיוק! שותפה, מגניב.‬

255
00:22:19,120 --> 00:22:20,440
‫תני לי לטפל בזה.‬

256
00:22:21,520 --> 00:22:24,440
‫אני אמורה להאמין‬
‫שקודם כול תחפשי את אבא שלי?‬

257
00:22:24,440 --> 00:22:27,480
‫בהתחשב בעובדה‬
‫שהוא היחיד שיכול לתת לי תשובות, כן.‬

258
00:22:28,600 --> 00:22:29,760
‫ג'ובנה?‬

259
00:22:30,640 --> 00:22:31,840
‫אוי, פאק.‬

260
00:22:33,240 --> 00:22:35,200
‫איזו תמונה לשלוח למפקדים שלך?‬

261
00:23:05,280 --> 00:23:07,160
‫לא נראה שאת דואגת לאבא שלך.‬

262
00:23:07,160 --> 00:23:10,320
‫למה שאדאג? אנחנו נמצא אותו.‬

263
00:23:11,440 --> 00:23:13,200
‫יכול להיות שנקבל שם חדשות לא טובות.‬

264
00:23:13,200 --> 00:23:16,360
‫אם דני חש מאוים, יכול להיות שמשהו השתבש.‬

265
00:23:16,360 --> 00:23:17,720
‫אבא שלי בחיים.‬

266
00:23:18,240 --> 00:23:21,680
‫אם לא הייתי בטוחה בזה,‬
‫לא הייתי יכולה להמשיך.‬

267
00:23:24,480 --> 00:23:26,600
‫אתם קרובים מאוד?‬
‫-כמובן.‬

268
00:23:26,600 --> 00:23:29,280
‫לא תמיד הוא היה שם בלילות,‬
‫העבודה שלו חשובה מאוד.‬

269
00:23:29,280 --> 00:23:31,480
‫מישהו היה צריך לחשוף את האמת.‬

270
00:23:31,480 --> 00:23:33,600
‫בגלל זה גם אני רציתי להיות עיתונאית.‬

271
00:23:33,600 --> 00:23:35,920
‫אבל זה לא הסתדר לי, כי...‬

272
00:23:36,440 --> 00:23:39,400
‫בגלל שלא הלכת לבית ספר‬
‫והיית כל הזמן בבתי חולים?‬

273
00:23:42,120 --> 00:23:44,760
‫את לא היחידה שיכולה לחקור עבר של אנשים.‬

274
00:23:47,360 --> 00:23:48,840
‫את חולה, זה העניין?‬

275
00:23:49,920 --> 00:23:50,920
‫לוקמיה.‬

276
00:23:53,400 --> 00:23:54,680
‫שלב מתקדם?‬

277
00:23:54,680 --> 00:23:56,760
‫אני מסתדרת. אני לא צריכה רחמים.‬

278
00:23:56,760 --> 00:24:00,920
‫אבל עכשיו אני רוצה לדעת יותר עלייך.‬
‫אני אתחיל מחיפוש בגוגל.‬

279
00:24:00,920 --> 00:24:04,160
‫אם את רוצה לדעת משהו, את יכולה לשאול.‬

280
00:24:04,160 --> 00:24:06,280
‫אני אענה לך. אין לי מה להסתיר.‬

281
00:24:33,000 --> 00:24:35,920
‫אבא! אבא, הייתה פה מפלצת.‬

282
00:24:35,920 --> 00:24:39,960
‫פחדתי, רציתי לברוח, אבל היא לא נתנה לי.‬

283
00:24:39,960 --> 00:24:42,880
‫יהיה בסדר, אהובה. אני פה, זה נגמר.‬

284
00:24:42,880 --> 00:24:44,360
‫תודה שהתקשרת אליי.‬

285
00:24:47,960 --> 00:24:49,400
‫היא ציירה את זה על הפנים שלה.‬

286
00:24:56,080 --> 00:24:57,480
‫מה הולך פה?‬

287
00:24:58,440 --> 00:25:01,040
‫עכשיו אני פה. אני לא אעזוב אתכן יותר.‬

288
00:25:02,960 --> 00:25:04,200
‫אני מבטיח לך.‬

289
00:25:06,040 --> 00:25:08,880
‫הכי בטיחותי שהיא תהיה‬
‫רחוקה ממך ומהבעיות שלך.‬

290
00:25:12,280 --> 00:25:14,960
‫בואי, מליה. תגידי שלום לאבא.‬
‫-להתראות, אבא.‬

291
00:25:17,040 --> 00:25:19,360
‫חכי! אנאיס, חכי.‬

292
00:25:19,360 --> 00:25:23,000
‫את צודקת לגמרי. אבל אל תחזרי הביתה.‬

293
00:25:23,000 --> 00:25:25,360
‫אני אתקשר למאליק. תישארו אצלו כמה ימים.‬

294
00:25:25,360 --> 00:25:28,000
‫ככה אני אדע שאתן לא בפריז ולא לבד.‬

295
00:25:28,680 --> 00:25:31,960
‫אני לא מאמינה‬
‫שאתה שוב מכניס אותנו למצב מחורבן.‬

296
00:25:31,960 --> 00:25:33,560
‫אנאיס, בבקשה.‬

297
00:25:38,520 --> 00:25:40,600
‫בסדר. ניסע למאליק.‬
‫-תודה.‬

298
00:25:44,160 --> 00:25:46,560
‫אני מבטיח שאמצא את מי שעשה את זה למליה.‬

299
00:25:47,120 --> 00:25:49,440
‫ואני אדאג שאף אחד לא יאיים עליכן יותר.‬

300
00:25:50,320 --> 00:25:51,400
‫תשמור על עצמך.‬

301
00:26:25,200 --> 00:26:27,080
‫- יוני 1994‬
‫טקס לזכרה של רוקסן -‬

302
00:26:28,920 --> 00:26:30,920
‫- טקס לזכרה של רוקסן -‬

303
00:26:36,160 --> 00:26:37,280
‫פאק.‬

304
00:26:37,800 --> 00:26:41,000
‫מצטער, גבר, אני לא יכול‬
‫לבוא לעבודה. יש לי מקרה חירום...‬

305
00:26:41,000 --> 00:26:42,160
‫תירגע.‬

306
00:26:42,160 --> 00:26:44,960
‫הכול בסדר. הבוס השתכר‬
‫אתמול מהקוקטייל של מונייה,‬

307
00:26:44,960 --> 00:26:49,080
‫אז אני מנהל את החנות.‬
‫התקשרתי לוודא שאתה לא מת.‬

308
00:26:49,080 --> 00:26:52,360
‫תודה, גבר. אני אחזור אליך.‬
‫-אל תדאג, קח את כל הזמן...‬

309
00:26:52,360 --> 00:26:54,000
‫תענה לי.‬
‫-שאתה צריך.‬

310
00:26:54,000 --> 00:26:55,840
‫הוא לא פה.‬
‫-איפה הוא?‬

311
00:26:55,840 --> 00:26:57,840
‫לא הבנת אותי?‬

312
00:26:57,840 --> 00:26:59,320
‫אפשר לעזור, אדוני?‬

313
00:27:03,200 --> 00:27:04,520
‫אתה מכיר אותו?‬

314
00:27:05,320 --> 00:27:07,000
‫- הרעלה בלוויונה -‬

315
00:27:07,000 --> 00:27:08,920
‫לא, לא היה לי העונג.‬

316
00:27:09,800 --> 00:27:11,280
‫אני יודע שהוא עובד כאן.‬

317
00:27:11,800 --> 00:27:12,680
‫איפה הוא?‬

318
00:27:12,680 --> 00:27:16,480
‫תקשיב, אני לא מכיר את הבחור,‬
‫אבל אני יכול להכיר לך את בראד.‬

319
00:27:19,920 --> 00:27:21,840
‫הוא אוהב לשחק. נכון, בראד?‬

320
00:27:25,080 --> 00:27:27,760
‫תגיד לז'ארו שהחברים שלו מפריז מחפשים אותו.‬

321
00:28:00,360 --> 00:28:02,480
‫הדירה של דני בקומה הראשונה.‬

322
00:28:08,520 --> 00:28:09,560
‫משמאל.‬

323
00:28:14,040 --> 00:28:15,880
‫הנה. מספר 134.‬

324
00:28:15,880 --> 00:28:19,560
‫קדימה, תפרצי את הדלת.‬
‫בבעיטה, עם הכתף, משהו.‬

325
00:28:25,040 --> 00:28:27,360
‫בסדר, זה ייקח נצח.‬

326
00:28:34,080 --> 00:28:34,960
‫אבא?‬

327
00:28:35,680 --> 00:28:36,720
‫אבא!‬

328
00:28:38,040 --> 00:28:38,920
‫אבא?‬

329
00:28:42,200 --> 00:28:45,880
‫אוי, לא. הוא לא פה. אני לא מאמינה.‬

330
00:28:45,880 --> 00:28:47,040
‫אני מצטערת.‬

331
00:28:54,800 --> 00:28:57,240
‫נראה שמונייה החביא פה מישהו.‬

332
00:28:58,360 --> 00:28:59,680
‫לפני 15 שנה לפחות.‬

333
00:28:59,680 --> 00:29:02,680
‫התנורים האלה הוחזרו ליצרן‬
‫ב-2005 בגלל ריבוי תאונות.‬

334
00:29:03,280 --> 00:29:08,000
‫המידע הזה עזר לי‬
‫לסגור את התיק "החונק המחנאי" במולייט.‬

335
00:29:11,040 --> 00:29:12,880
‫מה כל זה?‬

336
00:29:14,240 --> 00:29:15,640
‫מה...‬

337
00:29:38,120 --> 00:29:40,040
‫אלה נוסחאות מתמטיות.‬

338
00:29:52,680 --> 00:29:53,600
‫אידה!‬

339
00:30:05,680 --> 00:30:08,960
‫אפשר לעזור?‬
‫-כן. לוטנן ד'לוקה, משטרת לוויונה.‬

340
00:30:08,960 --> 00:30:12,600
‫אנחנו מחפשות נעדר, ובאנו לבדוק אם הוא פה.‬

341
00:30:13,120 --> 00:30:14,080
‫ידוע לך משהו?‬

342
00:30:14,080 --> 00:30:16,600
‫לא ראינו פה אף אחד כבר שבועות.‬

343
00:30:16,600 --> 00:30:20,280
‫בכל מקרה אי אפשר להמשיך למעלה,‬
‫הייתה מפולת שלגים מאתיים מטר מפה.‬

344
00:30:20,280 --> 00:30:21,240
‫באמת?‬

345
00:30:22,360 --> 00:30:23,320
‫לא הודיעו לנו.‬

346
00:30:24,000 --> 00:30:27,000
‫מי אחראי על הפינוי במשרד ההרים? פרנסואה?‬

347
00:30:27,000 --> 00:30:29,640
‫בדיוק, פרנסואה.‬
‫-מוזר.‬

348
00:30:31,680 --> 00:30:32,960
‫אין שם אף פרנסואה.‬

349
00:30:36,360 --> 00:30:39,120
‫עדיף שתלכי מפה, לוטנן.‬
‫-אחרת מה יקרה?‬

350
00:30:43,320 --> 00:30:45,600
‫אני מתה על הדבר זה!‬
‫-השתגעת?‬

351
00:30:45,600 --> 00:30:47,200
‫חמישה כוכבים, לדעתי.‬

352
00:30:48,960 --> 00:30:50,960
‫הוא מת?‬
‫-לא.‬

353
00:30:51,560 --> 00:30:53,800
‫תני לי אותו.‬
‫-סוף סוף הפסקנו עם הרשמיות.‬

354
00:30:53,800 --> 00:30:55,720
‫פאק.‬
‫-בואי.‬

355
00:30:56,960 --> 00:30:59,200
‫בואי נראה מה פקח ההרים שלנו מסתיר.‬

356
00:31:10,480 --> 00:31:12,880
‫נו, ז'ארו, תענה לי.‬

357
00:31:18,480 --> 00:31:21,120
‫מה קרה, מתוק? איפה אחיך?‬

358
00:31:46,280 --> 00:31:48,640
‫- אין לגלוש במזחלת במדרונות הסקי -‬

359
00:31:50,080 --> 00:31:52,040
‫לא. לא!‬

360
00:31:52,040 --> 00:31:54,240
‫תבדקי בבקשה את לחץ הדם של מר שווניו...‬

361
00:31:54,240 --> 00:31:55,160
‫ארי!‬

362
00:31:56,120 --> 00:31:58,480
‫רומאו, מה אתה עושה פה?‬
‫-תעזור לי, בבקשה.‬

363
00:31:58,480 --> 00:32:02,080
‫אנחנו לא מטפלים בחיות.‬
‫-אני יודע, אבל הווטרינר שלושים ק"מ מפה.‬

364
00:32:02,080 --> 00:32:03,560
‫אני חושב שירו בו.‬

365
00:32:04,640 --> 00:32:05,960
‫בסדר, בוא.‬

366
00:32:10,680 --> 00:32:17,680
{\an8}‫- טקס לזכרה של רוקסן‬
‫10 ביוני, 1994 -‬

367
00:32:44,320 --> 00:32:45,920
{\an8}‫היי, דטרז!‬

368
00:32:47,120 --> 00:32:49,240
{\an8}‫היי, דטרז!‬
‫-אין כניסה לחיות.‬

369
00:32:51,560 --> 00:32:55,880
‫יצאנו ביחד שבועיים בכיתה ח',‬
‫אבל היא זרקה אותי. לא הייתי בוגר מספיק.‬

370
00:32:55,880 --> 00:32:57,400
{\an8}‫חבל. היה לנו כיף.‬

371
00:33:05,320 --> 00:33:08,520
‫פאק, היא נדקרה!‬
‫-לא, ז'ולייט!‬

372
00:33:08,520 --> 00:33:12,160
‫תקראו לאמבולנס!‬
‫-העזרה בדרך.‬

373
00:33:36,680 --> 00:33:37,680
‫שלום, זאת אידה.‬

374
00:33:37,680 --> 00:33:40,640
‫עדיף ליצור איתי קשר בסמס,‬
‫הודעה פרטית או דרך אידאטה.‬

375
00:33:40,640 --> 00:33:42,880
‫מי שמתעקש יכול להשאיר לי הודעה.‬

376
00:33:42,880 --> 00:33:44,280
‫כן, אידה, זה ז'ארו.‬

377
00:33:44,280 --> 00:33:48,840
‫אני יודע שאמרת שאת מעדיפה‬
‫לעבוד לבד, אבל אני מודאג. לא שמעתי ממך.‬

378
00:33:51,120 --> 00:33:53,200
‫הבת שלי הותקפה הבוקר.‬

379
00:33:53,200 --> 00:33:55,560
‫אני חושב שאותה אחת תקפה גם את אמא שלי.‬

380
00:33:55,560 --> 00:33:58,040
‫בסרטון, הילדים קוראים לה "דטרז".‬

381
00:33:58,040 --> 00:34:00,480
‫את יכולה לחפש באינטרנט, בבקשה?‬

382
00:34:00,480 --> 00:34:01,640
‫ז'ארו גאטסי?‬

383
00:34:02,240 --> 00:34:03,800
‫שלום, אדוני. משטרה.‬

384
00:34:04,320 --> 00:34:06,800
‫בוא איתי, בבקשה. יש לי כמה שאלות.‬

385
00:34:06,800 --> 00:34:08,440
‫בקשר לרצח של אמה מרסה.‬

386
00:34:08,440 --> 00:34:11,000
‫פאק, לא הרגתי את אמה! ג'ובנה לא אמרה לך?‬

387
00:34:11,000 --> 00:34:12,600
‫ג'ובנה?‬
‫-כן, ג'ובנה.‬

388
00:34:12,600 --> 00:34:13,520
‫באמת?‬

389
00:34:14,240 --> 00:34:15,640
‫אתם קוראים אחד לשני בשם פרטי?‬

390
00:34:16,760 --> 00:34:18,760
‫אז לא יפריע לך‬
‫אם אדבר איתך בצורה לא רשמית?‬

391
00:34:18,760 --> 00:34:21,880
‫בוא איתי עכשיו,‬
‫אחרת תיעצר באשמת סירוב לשתף פעולה.‬

392
00:34:23,240 --> 00:34:24,160
‫קדימה.‬

393
00:34:26,920 --> 00:34:30,960
‫אמרתי לך אלף פעמים.‬
‫התנשקנו שתי שניות, ואז אמה הלכה.‬

394
00:34:32,120 --> 00:34:34,640
‫הסיפור שלך כל הזמן משתנה קצת.‬

395
00:34:35,600 --> 00:34:38,800
‫קודם רק עזרת לה עם הסנובורד,‬
‫ועכשיו רק התנשקתם.‬

396
00:34:38,800 --> 00:34:41,160
‫מה הגרסה של מחר? שלא נבזבז זמן.‬

397
00:34:41,160 --> 00:34:42,840
‫יש לכם עדה שאישרה את זה.‬

398
00:34:43,440 --> 00:34:44,600
‫אידה אילמן, נכון?‬

399
00:34:45,560 --> 00:34:49,040
‫אידה אילמן שבכלל לא הכרת קודם. לא.‬

400
00:34:49,680 --> 00:34:52,080
‫התחברתם מהר.‬

401
00:34:52,080 --> 00:34:53,080
‫זה טוב.‬

402
00:34:53,760 --> 00:34:55,880
‫ולמחרת ביקרתם את כאלב ג'והנסון?‬

403
00:34:55,880 --> 00:34:58,760
‫אני עוזר לה לחפש‬
‫את אבא שלה, כי לכם לא אכפת.‬

404
00:34:58,760 --> 00:35:01,000
‫כל הסיפורים על היעלמויות וכתות...‬

405
00:35:01,000 --> 00:35:04,000
‫לדעתי הצלחתם לעבוד על כולם,‬
‫החל בלוטנן ד'לוקה,‬

406
00:35:04,000 --> 00:35:05,760
‫כשהסיפור בעצם פשוט מאוד.‬

407
00:35:06,680 --> 00:35:09,440
‫אישה נרצחה, ויש עבריין עם עבר פלילי‬

408
00:35:09,440 --> 00:35:11,680
‫שהיה האחרון שראה אותה בחיים.‬

409
00:35:11,680 --> 00:35:13,520
‫אם זה כל כך פשוט, למה אני לא עצור?‬

410
00:35:14,600 --> 00:35:15,760
‫כי אין לך כלום.‬

411
00:35:16,640 --> 00:35:20,920
‫וטעות נוספת תיראה רע,‬
‫אחרי ששוטר לשעבר הרעיל חצי מהעיירה.‬

412
00:35:24,320 --> 00:35:28,320
‫אני יודע שאתה מעורב במוות של אמה.‬
‫מעכשיו אני אשגיח על כל צעד שלך.‬

413
00:35:28,320 --> 00:35:32,000
‫אני קצין המבחן החדש שלך,‬
‫אז עדיף שתישאר בתלם.‬

414
00:35:32,680 --> 00:35:36,560
‫ותשמור מרחק מג'ובנה.‬
‫-בסדר. אני יכול ללכת?‬

415
00:35:38,400 --> 00:35:39,520
‫עוד דבר אחד...‬

416
00:35:42,560 --> 00:35:43,520
‫נעשה בדיקת סמים.‬

417
00:35:58,920 --> 00:36:02,280
‫זה היה תיק המאה, אז יש ערימות של קלסרים.‬

418
00:36:02,280 --> 00:36:05,600
‫פאק, מונייה גבה המון עדויות.‬
‫כל העיירה העידה.‬

419
00:36:17,480 --> 00:36:21,240
‫דטרז...‬

420
00:36:32,960 --> 00:36:34,200
‫היי, אפשר לעזור?‬

421
00:36:35,280 --> 00:36:37,080
‫כן, אני מחפש את השירותים.‬

422
00:36:38,040 --> 00:36:39,440
‫דלת ראשונה מימין.‬

423
00:36:40,280 --> 00:36:41,520
‫שם?‬
‫-כן.‬

424
00:36:54,400 --> 00:36:55,560
‫- סיבה: תקיפה -‬

425
00:36:55,560 --> 00:36:57,800
‫אלי, אלה שמתרחקים ממך יוכחדו.‬

426
00:36:57,800 --> 00:36:59,960
‫אתה תשמיד את כל הכופרים.‬

427
00:37:05,160 --> 00:37:07,520
‫- הבאת הנה את השטן‬
‫אני אגרש אותו באש -‬

428
00:37:07,520 --> 00:37:11,680
‫- תעזוב או שאשרוף את מקדש השטן שבנית -‬

429
00:37:11,680 --> 00:37:15,040
‫- האל יעניש את הכופרים -‬

430
00:37:19,240 --> 00:37:20,600
‫היא ציירה את זה על הפנים שלה.‬

431
00:37:22,600 --> 00:37:23,760
‫סיימת כבר?‬

432
00:37:24,800 --> 00:37:26,360
‫אין לנו את כל היום!‬

433
00:37:38,560 --> 00:37:39,560
‫הוא במצב יציב.‬

434
00:37:40,400 --> 00:37:42,040
‫אף איבר פנימי לא נפגע.‬

435
00:37:43,280 --> 00:37:45,080
‫אבל הוא חלש מדי לנסיעה.‬

436
00:37:45,600 --> 00:37:47,920
‫התקשרתי לווטרינר. הם שולחים מישהו.‬

437
00:37:49,320 --> 00:37:51,160
‫אני לא יודע איך להודות לך.‬

438
00:37:51,960 --> 00:37:55,080
‫לא יודע, אתה יכול לספר לי‬
‫את האמת, בתור התחלה.‬

439
00:37:56,920 --> 00:37:59,360
‫בוא. הוצאתי ממנו קליע.‬

440
00:38:00,120 --> 00:38:04,120
‫לא של רובה ציד. קוטר קטן. כמו אקדח.‬

441
00:38:05,440 --> 00:38:06,840
‫מה נסגר, רומאו?‬

442
00:38:07,880 --> 00:38:10,840
‫זה קשור לחקירה שדיברת עליה?‬

443
00:38:11,720 --> 00:38:15,200
‫תפסיק עם זה. תן לשוטרים לעבוד.‬
‫-לא, אמרתי לך. אני מסתדר.‬

444
00:38:15,200 --> 00:38:16,640
‫אל תדאג לי.‬

445
00:38:18,320 --> 00:38:20,080
‫אבל אני קצת דואג לך.‬

446
00:38:25,200 --> 00:38:26,040
‫לא.‬

447
00:38:28,960 --> 00:38:31,120
‫אני מצטער. אני לא יכול.‬
‫-למה?‬

448
00:38:33,400 --> 00:38:35,600
‫תקשיב, הכלב שלך עדיין תחת הרדמה.‬

449
00:38:35,600 --> 00:38:38,640
‫לך הביתה, אני אתקשר אליך‬
‫כשהווטרינר יגיע. בסדר?‬

450
00:38:41,480 --> 00:38:43,800
‫- ז'ארו גאטסי‬
‫נייד -‬

451
00:38:43,800 --> 00:38:46,680
‫- משטרה -‬

452
00:38:52,560 --> 00:38:54,640
‫אני מצטער על הכלב שלך, אחי.‬

453
00:38:54,640 --> 00:38:58,680
‫אני זורם עם השטויות שלך,‬
‫ואתה לא מזהיר אותי שאיזה פסיכי מחפש אותך?‬

454
00:38:58,680 --> 00:39:00,440
‫לא חשבתי שהוא ימצא אותי.‬

455
00:39:00,440 --> 00:39:04,000
‫יש אנשים שרוצים להרוג אותי.‬
‫הלשנתי על חבר שלהם, בחור מסוכן.‬

456
00:39:04,000 --> 00:39:05,840
‫בגלל זה באתי להתחבא פה.‬

457
00:39:05,840 --> 00:39:07,840
‫רק צרות איתך, מה?‬

458
00:39:09,280 --> 00:39:12,280
‫אני מבטיח לך שהמזדיין הזה‬
‫ישלם על מה שהוא עשה לכלב שלך.‬

459
00:39:12,880 --> 00:39:16,920
‫אבל כרגע הבת שלי בסכנה.‬
‫זה יותר חשוב לי. אני צריך אותך, רומאו.‬

460
00:39:19,320 --> 00:39:20,400
‫פאק.‬

461
00:39:21,800 --> 00:39:24,160
‫אפילו בתור חברים, יש לי מזל רע עם גברים.‬

462
00:39:24,800 --> 00:39:26,640
‫טוב, מה אתה צריך?‬

463
00:39:29,720 --> 00:39:31,280
‫אתה מכיר את האנשים האלה?‬

464
00:39:33,440 --> 00:39:36,080
‫הוא היה הכומר בעיירה לפני כמה שנים.‬

465
00:39:36,080 --> 00:39:39,480
‫הוא התנגד מאוד לכת,‬
‫ואפילו חשדו בו שהוא תקף אותם.‬

466
00:39:39,480 --> 00:39:42,680
‫הוא רצה שהם יעזבו את העיירה...‬
‫או משהו יותר גרוע.‬

467
00:39:43,280 --> 00:39:45,000
‫בסוף מונייה עשה את זה בשבילו.‬

468
00:39:47,320 --> 00:39:49,920
‫תחשוב. איך הסיפור הזה התחיל?‬

469
00:39:49,920 --> 00:39:51,200
‫עם המוות של רוקסן.‬

470
00:39:51,800 --> 00:39:54,040
‫מה אם סולאל ואמא שלי צדקו?‬

471
00:39:54,040 --> 00:39:56,000
‫אם כאלב באמת היה חף מפשע,‬

472
00:39:56,720 --> 00:39:59,280
‫אולי מי שהרג את רוקסן לא היה מהכת.‬

473
00:39:59,280 --> 00:40:01,320
‫אולי זה היה אויב של הכת.‬

474
00:40:01,320 --> 00:40:03,800
‫מישהו שניסה להפליל את כאלב במוות שלה.‬

475
00:40:04,400 --> 00:40:05,720
‫מה, הכומר?‬

476
00:40:05,720 --> 00:40:07,360
‫כן. הוא או הבת שלו.‬

477
00:40:07,360 --> 00:40:09,880
‫היא תקפה את אמא שלי כשהן היו בתיכון.‬

478
00:40:10,440 --> 00:40:12,680
‫אני בטוח שהיא זאת שתקפה את מליה הבוקר.‬

479
00:40:13,720 --> 00:40:17,120
‫תזכור, כאלב דיבר‬
‫על שושלת של נבחרים או משהו.‬

480
00:40:17,120 --> 00:40:20,000
‫אולי דטרז מאמינה בזה,‬
‫והלכה לסיים את העבודה.‬

481
00:40:20,000 --> 00:40:22,160
‫רגע, אמרת "דטרז"?‬
‫-כן.‬

482
00:40:22,760 --> 00:40:25,240
‫לא, זאת הזיה.‬
‫-מה?‬

483
00:40:26,120 --> 00:40:28,960
‫לא הכרתי את הסיפור הזה,‬
‫אבל אני מכיר את דטרז.‬

484
00:40:28,960 --> 00:40:31,320
‫היא קשישה משוגעת שגרה בהרים.‬

485
00:40:31,320 --> 00:40:34,120
‫לא ראו אותה כבר שנים. היא כמעט אגדה.‬

486
00:40:34,120 --> 00:40:37,520
‫ילדה מספרים עליה סיפורים מפחידים.‬
‫-איפה בהרים?‬

487
00:40:38,640 --> 00:40:41,800
‫אם אני זוכר נכון,‬
‫יש לה חווה קרוב לפיק סן ז'רמן.‬

488
00:40:42,840 --> 00:40:44,280
‫אתה יכול לקחת אותי?‬

489
00:41:05,880 --> 00:41:07,240
‫מה זה?‬

490
00:41:37,600 --> 00:41:38,560
‫אוי, פאק.‬

491
00:41:54,560 --> 00:41:55,560
‫את בסדר?‬

492
00:42:52,640 --> 00:42:55,200
‫פאק, היא לא עונה. זה מוזר.‬

493
00:42:56,200 --> 00:42:59,200
‫כן, גם אני שונא שהגבר שלי לא עונה לי.‬

494
00:42:59,720 --> 00:43:01,240
‫היא לא החברה שלי.‬

495
00:43:02,960 --> 00:43:05,800
‫היא ישנה אצלך בלילה, ולא קרה כלום?‬

496
00:43:09,280 --> 00:43:10,400
‫אז איך היה?‬

497
00:43:12,080 --> 00:43:15,640
‫היא הלכה באמצע הלילה, ומאז לא שמעתי ממנה.‬

498
00:43:15,640 --> 00:43:17,440
‫וואו, עד כדי כך גרוע?‬

499
00:43:19,320 --> 00:43:22,280
‫עוד סטרייט שאני אצטרך‬
‫ללמד אותו איפה הדגדגן.‬

500
00:43:29,600 --> 00:43:31,280
‫פאק. מי זה?‬

501
00:43:33,520 --> 00:43:37,320
‫הוא משוגע. אתה דפוק או מה?‬
‫-זה אדי!‬

502
00:43:38,040 --> 00:43:40,440
‫מי זה אדי?‬
‫-אדי, זה שירה בכלב שלך.‬

503
00:43:40,440 --> 00:43:42,960
‫מה?‬
‫-סע, רומאו! סע!‬

504
00:43:52,080 --> 00:43:54,440
‫פאק! איזה חרא!‬

505
00:43:58,640 --> 00:44:00,080
‫תן גז!‬
‫-אני בשיא המהירות.‬

506
00:44:00,080 --> 00:44:01,640
‫תן גז.‬
‫-אמרתי לך שזה שיא המהירות!‬

507
00:44:09,040 --> 00:44:09,920
‫פאק!‬
‫-לך תזדיין!‬

508
00:44:09,920 --> 00:44:12,040
‫מה אתה רוצה?‬
‫-בן זונה, תפסיק!‬

509
00:44:12,040 --> 00:44:13,920
‫הוא ידחוף אותנו לתהום!‬

510
00:44:22,200 --> 00:44:23,360
‫פאק. שיט!‬

511
00:44:31,440 --> 00:44:33,640
‫תיזהר!‬
‫-כן, אני יודע!‬

512
00:44:37,480 --> 00:44:38,600
‫פאק.‬

513
00:44:51,560 --> 00:44:53,440
‫מהר, תתניע!‬

514
00:44:53,440 --> 00:44:56,400
‫אני לא יכול לצאת!‬
‫-תתניע כבר!‬

515
00:44:57,080 --> 00:45:00,840
‫אמרתי לך לפתוח את הדלת!‬
‫הוא הולך לפגוע בנו! תפתח!‬

516
00:45:01,880 --> 00:45:04,120
‫סע! אתה לא רואה שהוא הולך לפגוע בנו?‬

517
00:45:27,840 --> 00:45:29,360
‫רומאו.‬

518
00:45:31,600 --> 00:45:32,720
‫אתה בסדר?‬

519
00:45:47,560 --> 00:45:48,600
‫18.‬

520
00:46:09,880 --> 00:46:11,040
‫27.‬

521
00:46:18,720 --> 00:46:20,640
‫מה קרה לו?‬
‫-אני לא יודע.‬

522
00:46:20,640 --> 00:46:23,280
‫קח אותו למרפאה. כולם לחדרים!‬

523
00:46:23,280 --> 00:46:24,640
‫תוציא את הלשון.‬

524
00:46:26,320 --> 00:46:27,200
‫בסדר.‬

525
00:46:49,960 --> 00:46:51,240
‫אוי, פאק.‬

526
00:46:54,720 --> 00:46:56,640
‫נראה לי שהגענו לבית של דטרז.‬

527
00:47:37,040 --> 00:47:38,760
‫מה אתה עושה?‬

528
00:47:38,760 --> 00:47:41,240
‫אתה מעדיף שהפסיכי הזה יירה בך?‬

529
00:47:54,880 --> 00:47:56,800
‫ואומרים שהקרוואן שלי מגעיל.‬

530
00:47:59,800 --> 00:48:00,960
‫גבר.‬

531
00:48:02,360 --> 00:48:03,400
‫יש לה מכונית.‬

532
00:48:05,320 --> 00:48:07,160
‫בוא נעוף מפה, לא?‬

533
00:48:22,560 --> 00:48:24,040
‫אוי, גבר!‬

534
00:48:24,040 --> 00:48:26,120
‫זה אבא של אידה!‬
‫-הרגל שלו!‬

535
00:48:29,000 --> 00:48:30,720
‫בוא, צריך לעזור לו.‬

536
00:49:51,840 --> 00:49:54,280
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬