1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:17,225 --> 00:00:19,269 ‫בכלא יש קודים.‬ 4 00:00:19,811 --> 00:00:22,522 ‫מעין דירוג של פשעים‬ 5 00:00:23,106 --> 00:00:26,985 ‫שמקובלים יותר או פחות‬ ‫על אוכלוסיית האסירים.‬ 6 00:00:26,985 --> 00:00:30,196 ‫ואם הפשע שלך חמור מדי, מחריד מדי,‬ 7 00:00:30,196 --> 00:00:33,074 ‫הלך עליך, כמו שאומרים.‬ 8 00:00:33,074 --> 00:00:36,578 ‫אם יש בכלא מישהו שהלך עליו, כמוני,‬ 9 00:00:37,662 --> 00:00:41,958 ‫מנהיגי האסירים והבריונים שבהם‬ ‫אמורים להרוג אותו בהינתן ההזדמנות.‬ 10 00:00:44,919 --> 00:00:47,130 ‫כל אוכלוסיית האסירים רצתה להרוג אותי,‬ 11 00:00:47,130 --> 00:00:48,840 ‫וכך גם מחצית מהסוהרים.‬ 12 00:00:50,300 --> 00:00:52,302 ‫ואני חושב שזו תגובה נורמלית.‬ 13 00:00:53,344 --> 00:00:54,179 ‫אבל...‬ 14 00:00:54,763 --> 00:00:57,807 ‫גם אם הרגשתי שאני בסכנה בכלא,‬ 15 00:00:57,807 --> 00:01:01,978 ‫היא אף פעם לא השתוותה‬ ‫לאינספור הפעמים שהייתי בסכנה בכת.‬ 16 00:01:02,729 --> 00:01:06,191 ‫האימה שחוויתי בכלא הייתה כלום‬ 17 00:01:06,191 --> 00:01:09,486 ‫לעומת האימה שחוויתי כשהייתי משועבד בכת.‬ 18 00:01:11,071 --> 00:01:13,948 ‫שבעת חברי הכת הכלואים בבתי סוהר בסנטיאגו‬ 19 00:01:13,948 --> 00:01:19,370 ‫נתונים תחת השגחה מתמדת‬ ‫מחשש שיותקפו בין כותלי בית הכלא.‬ 20 00:01:19,370 --> 00:01:20,455 ‫למה אתה לא מדבר?‬ 21 00:01:20,455 --> 00:01:22,749 ‫זה היה אירוע מחריד ובלתי נתפס,‬ 22 00:01:22,749 --> 00:01:25,794 ‫חמור יותר מכל פשע שאי פעם דיווחנו עליו.‬ 23 00:01:25,794 --> 00:01:30,131 ‫לדברי המשטרה האזרחית של צ׳ילה,‬ ‫הוקרבו במדינה קורבנות אדם.‬ 24 00:01:30,965 --> 00:01:33,051 ‫כדי למנוע – תקשיבו טוב – את סוף העולם.‬ 25 00:01:33,051 --> 00:01:35,261 ‫הפשע מחריד כל כך‬ 26 00:01:35,261 --> 00:01:37,972 ‫שאף אחד לא רוצה לדעת מה עומד מאחוריו.‬ 27 00:01:37,972 --> 00:01:39,974 ‫הפשע הזה לא התבצע בלהט הרגע.‬ 28 00:01:41,309 --> 00:01:43,019 ‫הפשע לא היה דומה‬ 29 00:01:43,019 --> 00:01:45,021 ‫לרצח או לגנבה של מכונית.‬ 30 00:01:45,772 --> 00:01:47,982 ‫הפשע הזה נועד להציל את העולם.‬ 31 00:01:54,155 --> 00:01:56,783 ‫בדרך כלל אני מעדיף לא לדבר על זה‬ 32 00:01:57,283 --> 00:02:01,329 ‫כי אנשים לא ממש מבינים כמה זה נורא.‬ 33 00:02:02,122 --> 00:02:04,374 ‫אם אספר לכם הכול,‬ 34 00:02:05,041 --> 00:02:06,960 ‫זה יכעיס אתכם.‬ 35 00:03:05,643 --> 00:03:12,066 ‫- כת יום הדין של אנטרס דה לה לוס -‬ 36 00:03:19,157 --> 00:03:23,828 ‫- סנטיאגו, צ׳ילה -‬ 37 00:03:24,370 --> 00:03:27,498 ‫שמי ורוניקה פוקסלי ואני עיתונאית.‬ 38 00:03:27,498 --> 00:03:32,337 ‫הקדשתי 30 שנות קריירה לעיתונות חוקרת.‬ 39 00:03:32,337 --> 00:03:35,006 ‫ותמיד הכי אהבתי עיתונות בנושאי פלילים.‬ 40 00:03:35,006 --> 00:03:38,760 ‫אני אוהבת כתבות בנושאי פשיעה‬ ‫בגלל הקשר ההדוק שלהן למצב האנושי,‬ 41 00:03:38,760 --> 00:03:42,013 {\an8}‫לשבריריות של נפש האדם...‬ 42 00:03:42,013 --> 00:03:45,058 {\an8}‫- ורוניקה פוקסלי‬ ‫עיתונאית, הביוגרפית של אנטרס דה לה לוס -‬ 43 00:03:45,058 --> 00:03:49,479 {\an8}‫לסודות שעוזרים לנו להבין‬ ‫מה מוביל אנשים לפשוע.‬ 44 00:03:49,479 --> 00:03:52,774 ‫בהקשר לכתות, ובמקרה הזה במיוחד,‬ 45 00:03:53,358 --> 00:03:57,237 ‫הדבר שעניין אותי יותר מכול בתחילת החקירה‬ 46 00:03:57,237 --> 00:03:58,571 ‫היה המניע.‬ 47 00:04:00,114 --> 00:04:02,325 ‫המניע היה להציל את העולם.‬ 48 00:04:02,325 --> 00:04:05,787 ‫ואז הבנתי, ״יש פה דלוזיות,‬ ‫אני חייבת לבדוק את הסיפור הזה״.‬ 49 00:04:06,496 --> 00:04:11,459 ‫- אי שם בדרום צ׳ילה -‬ 50 00:04:12,168 --> 00:04:16,214 ‫כשהצטרפתי לכת‬ ‫הייתי מאושר כפי שלא הייתי מימיי.‬ 51 00:04:29,936 --> 00:04:32,563 ‫- פבלו אונדורגה‬ ‫חבר לשעבר בכת קוויגוואי -‬ 52 00:04:32,563 --> 00:04:34,399 ‫זו הייתה קבוצה של אנשים ש...‬ 53 00:04:34,899 --> 00:04:36,109 ‫חוו התעוררות‬ 54 00:04:37,527 --> 00:04:38,486 ‫ונועדו...‬ 55 00:04:38,987 --> 00:04:41,197 ‫לשרת את המטרה הנעלה הזו.‬ 56 00:04:42,115 --> 00:04:45,660 ‫לשרת את האור,‬ ‫את האהבה, לנקות את העולם כולו.‬ 57 00:04:46,661 --> 00:04:47,870 ‫הם צירפו אותי אליהם.‬ 58 00:04:47,870 --> 00:04:49,872 ‫הם קיבלו אותי כמו שאני.‬ 59 00:04:49,872 --> 00:04:52,166 ‫ועד אז, מעולם לא הרגשתי שייך.‬ 60 00:04:53,042 --> 00:04:56,838 {\an8}‫- מטה המשטרה האזרחית של צ׳ילה -‬ 61 00:04:56,838 --> 00:04:58,923 {\an8}‫אני זוכר שבחודש דצמבר...‬ 62 00:04:58,923 --> 00:05:01,926 {\an8}‫- מיגל אמפוארו‬ ‫סגן מפקד באגף החקירות 2009-2014 -‬ 63 00:05:01,926 --> 00:05:04,595 {\an8}‫הגיעו לאגף בני משפחה של מישהו,‬ 64 00:05:04,595 --> 00:05:06,306 {\an8}‫במקרה הזה של מישהי,‬ 65 00:05:06,806 --> 00:05:09,225 ‫והם אמרו‬ 66 00:05:09,851 --> 00:05:12,979 ‫שאחותם חברה בכת.‬ 67 00:05:19,819 --> 00:05:22,697 ‫חוק הפלגים הדתיים בצ׳ילה‬ 68 00:05:22,697 --> 00:05:26,784 ‫קובע שאסור להפלות אדם בשל אמונתו הדתית.‬ 69 00:05:26,784 --> 00:05:27,994 ‫כאן!‬ ‫-זה שם.‬ 70 00:05:28,703 --> 00:05:30,621 ‫מאחר שאין מגבלות על פלגים דתיים,‬ 71 00:05:30,621 --> 00:05:33,708 ‫לא פשוט לפתוח בחקירה נגד כת.‬ 72 00:05:34,417 --> 00:05:35,418 ‫תמשיכו לחפש!‬ 73 00:05:36,002 --> 00:05:36,878 ‫קדימה!‬ 74 00:05:37,587 --> 00:05:38,588 ‫היי, חבוב!‬ 75 00:05:39,213 --> 00:05:41,215 ‫רויאל! בוא נעיף מבט.‬ 76 00:05:42,550 --> 00:05:46,554 ‫הפשע הזה היה חדש עבור כל הבלשים ביחידה.‬ 77 00:05:49,557 --> 00:05:53,895 ‫היינו בורים בנושא.‬ ‫לא ידענו איך לנהל חקירה נגד כת.‬ 78 00:05:53,895 --> 00:05:57,190 ‫התאפשר לנו לפתוח חקירה נגד כת קוויגוואי‬ 79 00:05:57,190 --> 00:06:00,943 ‫בגלל האיוואסקה שהוברח מפרו לצ׳ילה.‬ 80 00:06:07,408 --> 00:06:11,329 ‫הכול השתנה כשגילינו שהתבצע רצח.‬ 81 00:06:11,329 --> 00:06:13,873 ‫נערכו בדיקות‬ 82 00:06:13,873 --> 00:06:15,583 ‫שאישרו שהעצמות אנושיות.‬ 83 00:06:15,583 --> 00:06:17,085 ‫הבנתי. בטוח?‬ 84 00:06:17,085 --> 00:06:19,462 ‫נמתין לתובע המחוזי ונתחיל בבירור מקיף.‬ 85 00:06:19,962 --> 00:06:21,089 ‫רצח מחריד.‬ 86 00:06:24,133 --> 00:06:28,137 {\an8}‫באפריל 2013, התובע המחוזי‬ ‫של מטרופולין סנטיאגו התקשר אליי...‬ 87 00:06:28,137 --> 00:06:31,015 {\an8}‫- חואן אמיל גטיקה‬ ‫התובע המחוזי של קילפואה 2011-2016 -‬ 88 00:06:31,015 --> 00:06:34,602 {\an8}‫והודיע לי שהם עומדים‬ ‫להעביר תיק גדול לפרקליטות מחוז קילפואה.‬ 89 00:06:35,728 --> 00:06:39,273 ‫ושאקבל מידע נוסף‬ ‫מהמשטרה שמובילה את החקירה,‬ 90 00:06:39,273 --> 00:06:40,983 ‫שהייתה המשטרה האזרחית.‬ 91 00:06:42,610 --> 00:06:47,573 ‫משטרת סנטיאגו פתחה בחקירה בשלהי שנת 2012,‬ 92 00:06:47,573 --> 00:06:52,870 ‫והם מצאו בקוויגוואי שרידי אדם,‬ 93 00:06:52,870 --> 00:06:55,039 ‫שתאמו פחות או יותר‬ 94 00:06:55,039 --> 00:06:58,459 ‫למידע הראשוני שאספנו אודות הכת הזאת.‬ 95 00:07:12,223 --> 00:07:14,976 ‫התובע העביר לנו מייד צווי מעצר‬ 96 00:07:14,976 --> 00:07:18,062 ‫נגד החברים בכת קוויגוואי.‬ 97 00:07:19,564 --> 00:07:22,316 ‫המקרה הזה השפיע עליי בעיקר בגלל...‬ 98 00:07:23,443 --> 00:07:25,236 ‫ממדי האכזריות האנושית.‬ 99 00:07:26,404 --> 00:07:27,280 ‫אתה מתחרט?‬ 100 00:07:27,280 --> 00:07:29,365 ‫אתה מתחרט על החברות שלך בכת?‬ 101 00:07:37,874 --> 00:07:39,625 ‫זה היה אתגר בשבילנו.‬ 102 00:07:39,625 --> 00:07:42,920 ‫איך מתמודדים עם משהו חסר תקדים?‬ 103 00:07:42,920 --> 00:07:45,173 {\an8}‫אני הייתי אחראי לתשאל את הצעירים.‬ 104 00:07:45,173 --> 00:07:47,175 {\an8}‫- חואן אסטיי -‬ ‫בלש במשטרת צ׳ילה -‬ 105 00:07:47,175 --> 00:07:48,885 {\an8}‫וזה באמת היה מורכב מאוד.‬ 106 00:07:53,055 --> 00:08:00,021 ‫- עדויותיהם של המעורבים במשפט‬ ‫שוחזרו בעזרת מסמכים רשמיים מהתיק. -‬ 107 00:08:00,021 --> 00:08:04,775 ‫- חלק מההצהרות נערכו וקוצרו לשם הנהרה. -‬ 108 00:08:04,775 --> 00:08:06,110 {\an8}‫דוויד פסטן רוחאס.‬ 109 00:08:06,110 --> 00:08:08,070 {\an8}‫- חבר לשעבר בכת קוויגוואי -‬ 110 00:08:08,070 --> 00:08:10,156 ‫במשך שנים, האנשים האלה‬ 111 00:08:10,156 --> 00:08:13,618 ‫היו קורבנות של אנטרס ונתונים לשליטתו.‬ 112 00:08:13,618 --> 00:08:15,995 {\an8}‫קרולינה ורגס סן מרטין, 15...‬ 113 00:08:15,995 --> 00:08:19,415 {\an8}‫ואז השעבוד הזה הפך לאיומים.‬ 114 00:08:19,415 --> 00:08:20,791 {\an8}‫פבלו אונדורגה אטרייה.‬ 115 00:08:20,791 --> 00:08:24,086 {\an8}‫האיומים נטעו בהם פחד ומנעו מהם לעזוב.‬ 116 00:08:24,086 --> 00:08:25,630 {\an8}‫חוזפינה איזבל לופז נונייז.‬ 117 00:08:26,214 --> 00:08:27,590 {\an8}‫נטליה גרה חיקר.‬ 118 00:08:27,590 --> 00:08:29,509 {\an8}‫- חברה לשעבר בכת קוויגוואי -‬ 119 00:08:29,509 --> 00:08:32,094 {\an8}‫מריה דל פילאר אלוורז פואנזלידה.‬ 120 00:08:32,094 --> 00:08:33,804 {\an8}‫פבלו אונדורגה,‬ 121 00:08:33,804 --> 00:08:36,766 {\an8}‫שהיה הסגן של מנהיג הכת...‬ 122 00:08:36,766 --> 00:08:38,184 {\an8}‫קרלה פרנצ׳י ארנה.‬ 123 00:08:38,184 --> 00:08:40,228 ‫הוא פחד יותר מכולם.‬ 124 00:08:46,651 --> 00:08:49,320 ‫הייתי זאב בודד.‬ 125 00:08:49,820 --> 00:08:52,490 ‫ופתאום קיבלתי משפחה.‬ 126 00:08:52,490 --> 00:08:53,533 ‫ברגע אחד.‬ 127 00:08:53,533 --> 00:08:57,036 ‫עם אנשים שאהבו אותי, שרצו שאהיה שם.‬ 128 00:09:03,084 --> 00:09:05,002 ‫פבלו היה ילד שמח מאוד,‬ 129 00:09:05,002 --> 00:09:07,463 {\an8}‫מחובר מאוד לטבע.‬ 130 00:09:07,463 --> 00:09:09,966 {\an8}‫- חיימי אונדורגה‬ ‫אביו של פבלו אונדורגה -‬ 131 00:09:09,966 --> 00:09:12,593 {\an8}‫הוא היה ממש מאושר עד כיתה ג׳ או ד׳.‬ 132 00:09:13,219 --> 00:09:16,347 ‫בבית הספר היסודי‬ ‫פבלו סבל משילוב קטלני של בעיות:‬ 133 00:09:16,847 --> 00:09:18,516 ‫הוא היה קטן ממדים‬ 134 00:09:18,516 --> 00:09:21,185 ‫עם גשר בשיניים ומשקפיים,‬ ‫והוא לא אהב כדורגל.‬ 135 00:09:21,185 --> 00:09:22,103 ‫אז ברור.‬ 136 00:09:22,103 --> 00:09:25,439 ‫הוא היה הקורבן המושלם לבריונות.‬ 137 00:09:26,774 --> 00:09:30,611 ‫ציירתי כל הזמן,‬ ‫אהבתי ללמוד, קיבלתי ציונים טובים.‬ 138 00:09:31,112 --> 00:09:33,030 ‫לעזאזל, הייתי מטרה קלה.‬ 139 00:09:35,658 --> 00:09:36,867 ‫זה לא היה הוגן בעיניי.‬ 140 00:09:36,867 --> 00:09:39,870 ‫זה הכעיס אותי, לא הבנתי למה מתעמרים בי.‬ 141 00:09:39,870 --> 00:09:41,747 ‫רק עכשיו אני מבין את זה.‬ 142 00:09:42,915 --> 00:09:44,500 ‫הייתי ממש עצוב, מתוסכל,‬ 143 00:09:44,500 --> 00:09:47,253 ‫חוויתי הרבה רגשות‬ ‫שלא ידעתי איך להתמודד איתם.‬ 144 00:09:47,253 --> 00:09:51,382 ‫כשהגעתי לגיל 18 כבר סבלתי מדיכאון.‬ 145 00:09:56,470 --> 00:09:58,973 ‫בסופו של דבר, לקראת סוף התיכון,‬ 146 00:09:58,973 --> 00:10:01,726 ‫הפסקתי לנסות להשתלב בבית הספר‬ 147 00:10:01,726 --> 00:10:03,978 ‫והתחלתי לחפש חברים במקומות אחרים.‬ 148 00:10:06,731 --> 00:10:08,691 ‫חיכיתי בקוצר רוח לעזוב את בית הספר.‬ 149 00:10:08,691 --> 00:10:11,277 ‫וכשעזבתי סוף סוף,‬ ‫התחלתי ללמוד באוניברסיטה.‬ 150 00:10:11,277 --> 00:10:12,695 ‫גיליתי את המוזיקה.‬ 151 00:10:12,695 --> 00:10:14,363 ‫הייתי זמר בלהקה...‬ 152 00:10:15,239 --> 00:10:18,409 ‫הבנתי שמוזיקה עושה לי טוב.‬ 153 00:10:18,409 --> 00:10:19,577 ‫התאהבתי במוזיקה.‬ 154 00:10:21,329 --> 00:10:24,624 ‫לאט לאט, התחלתי לנהל‬ ‫מערכות יחסים נורמליות יותר.‬ 155 00:10:24,624 --> 00:10:26,250 ‫התחלתי לצאת לדייטים.‬ 156 00:10:26,250 --> 00:10:28,628 ‫הכרתי חברי אמת.‬ 157 00:10:31,464 --> 00:10:35,551 ‫עד שלבסוף פגשתי את אימו של בני הבכור,‬ 158 00:10:35,551 --> 00:10:37,595 ‫היום הוא בן 16.‬ 159 00:10:43,351 --> 00:10:47,104 ‫בגיל 23 גיליתי שאני מצפה לילד‬ 160 00:10:47,104 --> 00:10:48,856 ‫ובגיל 24 הפכתי לאבא.‬ 161 00:10:51,233 --> 00:10:53,694 ‫אנשים חושבים שאדם בן 24 הוא מבוגר.‬ 162 00:10:53,694 --> 00:10:56,238 ‫לפי תעודת הזהות שלי, הייתי אדם מבוגר.‬ 163 00:10:56,238 --> 00:10:58,866 ‫אבל לא מבחינה רגשית.‬ 164 00:10:58,866 --> 00:11:02,787 ‫הסתכלתי על עצמי ואמרתי, ״אני אסון מהלך.‬ 165 00:11:02,787 --> 00:11:04,914 ‫״אני חייב להתאפס על עצמי.‬ 166 00:11:04,914 --> 00:11:07,416 ‫״אני רוצה להיות אבא טוב לבן שלי,‬ 167 00:11:07,416 --> 00:11:10,711 ‫״ואני רוצה עולם טוב יותר למען הבן שלי.״‬ 168 00:11:10,711 --> 00:11:13,589 ‫צעד קטן לאדם...‬ 169 00:11:14,799 --> 00:11:17,593 ‫שינוי האקלים, בירוא יערות,‬ 170 00:11:17,593 --> 00:11:20,554 ‫קצב גידול האוכלוסייה המהיר...‬ 171 00:11:20,554 --> 00:11:23,683 ‫אסדת הקידוח ״דיפווטר הורייזן״ התפוצצה.‬ 172 00:11:23,683 --> 00:11:26,310 ‫מאתיים וארבעה עשר אנשים נעצרו...‬ 173 00:11:26,310 --> 00:11:30,398 ‫עלינו לעשות‬ ‫כל שביכולתנו כדי לעצור את הטרור.‬ 174 00:11:30,398 --> 00:11:32,274 ‫...חיילים קיבלו הוראות כוננות.‬ 175 00:11:32,274 --> 00:11:34,568 ‫צבא ארה״ב החל במתקפות...‬ 176 00:11:34,568 --> 00:11:36,654 ‫זה מרכז הסחר העולמי?‬ 177 00:11:36,654 --> 00:11:38,614 ‫אומרים שמטוס התרסק!‬ 178 00:11:44,745 --> 00:11:47,873 ‫התחלתי להאמין בכל דבר שהציעו לי.‬ 179 00:11:47,873 --> 00:11:53,295 ‫עשיתי רייקי, הלכתי לבקתות הזעה,‬ ‫התחלתי לקרוא על בודהיזם...‬ 180 00:11:53,295 --> 00:11:56,048 ‫כל דבר שלא היה קתולי.‬ 181 00:11:56,048 --> 00:12:00,720 ‫ויום אחד, מאסטר הרייקי שלי אמר,‬ ‫״יש לי סמינר מושלם בשבילך.‬ 182 00:12:00,720 --> 00:12:03,013 ‫״הוא די קרוב לבית שלך, למעשה.״‬ 183 00:12:03,013 --> 00:12:03,931 ‫אז הלכתי‬ 184 00:12:04,515 --> 00:12:07,059 ‫בלי לדעת מה זה, ופגשתי את אנטרס.‬ 185 00:12:12,022 --> 00:12:14,358 ‫לפני שהוא היה אנטרס דה לה לוס,‬ 186 00:12:14,358 --> 00:12:16,861 ‫שמו היה רמון קסטיו גאטה.‬ 187 00:12:16,861 --> 00:12:20,156 ‫בן להורים ממעמד הפועלים שגדל בפניילולן.‬ 188 00:12:20,156 --> 00:12:21,282 ‫ילד ששיחק כדורגל,‬ 189 00:12:21,282 --> 00:12:24,118 ‫שהיו לו חברים בשכונה, שרכב על אופניים,‬ 190 00:12:24,118 --> 00:12:29,790 ‫שלימד ילדים בעיירה בלו הרמידה,‬ ‫בעל אחריות חברתית ופוליטית.‬ 191 00:12:29,790 --> 00:12:33,043 ‫בחור צעיר שלמד מוזיקה.‬ 192 00:12:33,043 --> 00:12:35,087 ‫הוא אהב מוזיקה אנדית.‬ 193 00:12:35,087 --> 00:12:38,632 ‫הוא היה חבר בלהקה בשם אמרו.‬ 194 00:12:38,632 --> 00:12:40,468 ‫והוא היה מוזיקאי מוכשר.‬ 195 00:12:40,468 --> 00:12:42,762 {\an8}‫הוא ניגן היטב בקלרינט, בסקסופון ובצ׳רנגו.‬ 196 00:12:42,762 --> 00:12:44,096 ‫- גוסטבו גאטה‬ ‫דודו של רמון -‬ 197 00:12:44,889 --> 00:12:48,267 ‫ממש הערצתי את ״אנטרס״, את רמון.‬ 198 00:12:48,267 --> 00:12:50,311 {\an8}‫- ״אלמנדרה״‬ ‫חסידה לשעבר של אנטרס -‬ 199 00:12:50,311 --> 00:12:53,439 {\an8}‫הוא הצליח להבין‬ ‫מה אנשים צריכים ולעזור להם.‬ 200 00:12:58,235 --> 00:13:01,614 ‫מגיל צעיר מאוד, רמון קסטיו גאטה‬ 201 00:13:01,614 --> 00:13:03,699 ‫התחיל לסבול מכאבים בכל הגוף.‬ 202 00:13:03,699 --> 00:13:06,911 ‫כאבים משתקים, שגרמו לו סבל רב.‬ 203 00:13:06,911 --> 00:13:08,788 ‫כאבים שהפריעו לו לישון בלילה.‬ 204 00:13:09,622 --> 00:13:12,792 ‫הוא אמר לי שהכאבים קשים כל כך,‬ 205 00:13:12,792 --> 00:13:14,418 ‫שהוא מעדיף למות.‬ 206 00:13:18,881 --> 00:13:20,800 ‫הוא אמר שבכוונתו לשתות איוואסקה‬ 207 00:13:20,800 --> 00:13:26,263 ‫כי הוא ניסה אותו פעם אחת,‬ ‫שנתיים קודם לכן, והוא עזר לו.‬ 208 00:13:26,263 --> 00:13:30,726 ‫הוא לא הרגיש כאב במשך שעתיים או שלוש.‬ 209 00:13:30,726 --> 00:13:32,520 ‫ובשבילו, זה היה...‬ 210 00:13:32,520 --> 00:13:33,729 ‫מדהים.‬ 211 00:13:33,729 --> 00:13:36,607 {\an8}‫רמון קסטיו ביקר אצלי בבית פעם,‬ ‫כמו רבים אחרים.‬ 212 00:13:36,607 --> 00:13:37,858 {\an8}‫- חורחה הררוס‬ ‫שמאן -‬ 213 00:13:37,858 --> 00:13:40,653 {\an8}‫בזמנו ערכתי בבית טקסים מדי שבוע.‬ 214 00:13:40,653 --> 00:13:44,323 ‫הוא הגיע כדי לקבל תרופה, כמו רבים אחרים.‬ 215 00:13:44,323 --> 00:13:45,908 ‫ערכנו טקס.‬ 216 00:13:45,908 --> 00:13:48,661 ‫רמון היה כאן,‬ 217 00:13:49,161 --> 00:13:50,955 ‫מנהל הטקס היה שם.‬ 218 00:13:50,955 --> 00:13:52,790 ‫עצמתי עיניים.‬ 219 00:13:52,790 --> 00:13:58,671 ‫והתחלתי להרגיש הרבה מאוד אור‬ ‫מגיע מהכיוון שבו רמון ישב.‬ 220 00:14:02,633 --> 00:14:05,135 ‫יש אלפי צמחים בג׳ונגל.‬ 221 00:14:05,135 --> 00:14:07,221 ‫בכל צמח יש תרופה.‬ 222 00:14:07,221 --> 00:14:08,889 ‫לכל צמח יש נשמה.‬ 223 00:14:08,889 --> 00:14:12,393 ‫ואיוואסקה הוא מעין סינתזה של כל העולם הזה,‬ 224 00:14:12,393 --> 00:14:16,146 ‫יש בו קצת מכל אחד מהצמחים בג׳ונגל.‬ 225 00:14:16,146 --> 00:14:19,024 ‫במובן מסוים, כולם מוכלים בשני הצמחים האלה:‬ 226 00:14:19,024 --> 00:14:21,443 ‫צ׳קרונה ואיוואסקה.‬ 227 00:14:21,443 --> 00:14:24,613 ‫ואם מבשלים אותם כמו שצריך‬ ‫אפשר להגיע להארה.‬ 228 00:14:26,073 --> 00:14:28,200 ‫יש לו הרבה מטרות,‬ 229 00:14:28,200 --> 00:14:30,619 ‫אבל ריפוי הוא המטרה העיקרית,‬ 230 00:14:31,370 --> 00:14:32,580 ‫וגם מודעות.‬ 231 00:14:33,122 --> 00:14:36,000 {\an8}‫אחרי שנטל את התרופה כמה פעמים,‬ 232 00:14:36,500 --> 00:14:40,129 {\an8}‫הוא אמר שהוא לא מרגיש בנוח עם השם רמון,‬ 233 00:14:40,129 --> 00:14:42,756 ‫שהוא מעדיף שנקרא לו אנטרס.‬ 234 00:14:43,257 --> 00:14:47,553 ‫איוואסקה יכול לעזור במגוון דרכים, אין ספק,‬ 235 00:14:47,553 --> 00:14:50,514 ‫אבל ההשפעה הישירה ביותר שלו‬ ‫היא לעורר בך מודעות עצמית.‬ 236 00:14:51,098 --> 00:14:55,394 {\an8}‫רמון קסטיו קרא לעצמו ״אנטרס דה לה לוס״...‬ 237 00:14:55,394 --> 00:14:56,478 {\an8}‫- דצמבר 2007 -‬ 238 00:14:56,478 --> 00:14:59,607 {\an8}‫על שם הכוכב הבהיר ביותר‬ ‫בקבוצת הכוכבים עקרב.‬ 239 00:14:59,607 --> 00:15:02,401 ‫הוא, בת זוגו באותה התקופה וחבר נוסף,‬ 240 00:15:02,401 --> 00:15:04,987 ‫שאפשר לומר שהיו חסידיו הראשונים,‬ 241 00:15:04,987 --> 00:15:07,698 ‫הלכו למפגש שנקרא ״קשת בענן״.‬ 242 00:15:07,698 --> 00:15:10,993 ‫והוא פגש שם אנשים שיצאו למסע דומה.‬ 243 00:15:12,786 --> 00:15:15,581 {\an8}‫- אלכסנדר סרוויה‬ ‫חסיד לשעבר של אנטרס דה לה לוס -‬ 244 00:15:15,581 --> 00:15:18,292 {\an8}‫הייתי ממש פתוח לחוויה.‬ 245 00:15:18,292 --> 00:15:21,462 ‫במהלך החוויה הזו ראיתי שלושה יצורים.‬ 246 00:15:21,462 --> 00:15:23,964 ‫אחד מהם היה רמון. היה לו זקן ארוך מאוד‬ 247 00:15:23,964 --> 00:15:27,176 ‫והוא ישב על סלע באמצע הנהר.‬ 248 00:15:27,843 --> 00:15:30,721 ‫הם אמרו, ״שב איתנו למדיטציה״.‬ 249 00:15:30,721 --> 00:15:32,681 ‫״אני אדגים לך מדיטציה.״‬ 250 00:15:32,681 --> 00:15:34,141 ‫הוא הדגים לי את המדיטציה,‬ 251 00:15:34,141 --> 00:15:36,477 ‫וחשבתי, ״ואו, מה קורה פה?‬ 252 00:15:37,019 --> 00:15:38,395 ‫״מה התחושה הזו?״‬ 253 00:15:51,408 --> 00:15:54,370 ‫זה היה הביקור השני שלו בקהילת הקשת בענן.‬ 254 00:15:54,370 --> 00:15:57,915 {\an8}‫והוא הגיע עם שני אנשים.‬ 255 00:15:57,915 --> 00:16:00,417 {\an8}‫- ״אליסה״‬ ‫חסידה לשעבר של אנטרס דה לה לוס -‬ 256 00:16:00,417 --> 00:16:03,212 {\an8}‫והוא התחיל לגבש קבוצה‬ ‫של אנשים שעשו איתו מדיטציה.‬ 257 00:16:03,212 --> 00:16:07,049 ‫אני זוכרת שהיה שם נהר גדול.‬ 258 00:16:07,049 --> 00:16:09,677 ‫יום אחד הלכתי על גדת הנהר‬ 259 00:16:09,677 --> 00:16:11,762 ‫וראיתי את כולם עושים מדיטציה.‬ 260 00:16:11,762 --> 00:16:12,763 ‫ניגשתי אליהם.‬ 261 00:16:13,472 --> 00:16:17,977 ‫וזה היה רגע מכריע,‬ ‫רגע שבו כולנו הרגשנו קרבה.‬ 262 00:16:17,977 --> 00:16:21,855 ‫הרגשתי משהו בתוכי, משהו לא מובן.‬ 263 00:16:24,066 --> 00:16:27,277 ‫אנטרס דה לה לוס היה בחור מהפנט.‬ 264 00:16:27,277 --> 00:16:28,612 ‫וכוח המשיכה שלו‬ 265 00:16:28,612 --> 00:16:30,197 ‫נבע מכמה סיבות.‬ 266 00:16:30,197 --> 00:16:33,492 ‫בראש ובראשונה,‬ ‫המראה החיצוני שלו. הוא היה גבוה.‬ 267 00:16:35,035 --> 00:16:37,579 ‫היה לו מבנה גוף מרשים.‬ 268 00:16:37,579 --> 00:16:39,123 ‫הנוכחות שלו הייתה מרשימה.‬ 269 00:16:39,123 --> 00:16:41,083 ‫הוא היה שונה מאוד מכל השאר.‬ 270 00:16:41,083 --> 00:16:44,920 ‫היה לו קול של מאסטר, יציבה של מאסטר,‬ 271 00:16:44,920 --> 00:16:47,256 ‫זקן של מאסטר,‬ 272 00:16:47,256 --> 00:16:48,966 ‫ראש קירח של מאסטר.‬ 273 00:16:48,966 --> 00:16:50,300 ‫הביטחון שלו‬ 274 00:16:51,010 --> 00:16:52,970 ‫בפילוסופיה שהוא עסק בה‬ 275 00:16:53,721 --> 00:16:55,222 ‫עורר גם בנו ביטחון.‬ 276 00:16:59,143 --> 00:17:00,519 ‫הייתי מאוהבת בו.‬ 277 00:17:00,519 --> 00:17:03,564 ‫לא הייתי איתו כי הוא ביקש ממני להיות איתו,‬ 278 00:17:04,273 --> 00:17:07,276 ‫אלא כי אהבתי אותו מאוד.‬ 279 00:17:07,276 --> 00:17:10,863 ‫אנטרס צירף אנשים אחרים שגם היו להם כוחות,‬ 280 00:17:10,863 --> 00:17:13,032 ‫אנשים שכבר היו בשלב מתקדם יותר.‬ 281 00:17:13,032 --> 00:17:14,950 ‫הם היו מעין ״עליונים״.‬ 282 00:17:14,950 --> 00:17:17,828 ‫מאסטר הרייקי שלי היה שם‬ ‫יחד עם מאסטר רייקי נוסף.‬ 283 00:17:17,828 --> 00:17:20,831 ‫היו שם אנשים שהרגשתי שהם...‬ 284 00:17:20,831 --> 00:17:22,499 ‫רציניים. אתם מבינים?‬ 285 00:17:23,125 --> 00:17:25,961 ‫וכולם העריצו את אנטרס,‬ ‫התייחסו אליו ביראת כבוד.‬ 286 00:17:27,504 --> 00:17:32,176 ‫הוא היה המאסטר בהתגלמותו,‬ ‫בדיוק כמו שדמיינתי.‬ 287 00:17:34,970 --> 00:17:37,723 ‫הוא היה מלומד מאוד,‬ 288 00:17:37,723 --> 00:17:40,726 ‫הוא למד ושינן הרבה דברים.‬ 289 00:17:40,726 --> 00:17:43,187 ‫הוא גיבב את הדברים האלה ויצר ערבוביה,‬ 290 00:17:43,187 --> 00:17:44,855 ‫או קולאז׳ רוחני.‬ 291 00:17:44,855 --> 00:17:47,232 {\an8}‫הוא דיבר הרבה על קרלוס קסטנדה,‬ 292 00:17:47,858 --> 00:17:49,234 {\an8}‫על נבואת בני המאיה...‬ 293 00:17:49,234 --> 00:17:51,153 {\an8}‫- ״אליסה״‬ ‫חסידה לשעבר של אנטרס -‬ 294 00:17:51,153 --> 00:17:53,238 {\an8}‫ועל האל ויראקוצ׳ה.‬ 295 00:17:53,238 --> 00:17:59,036 ‫כל שאלה ששאלת בתור משתתף בסמינר,‬ 296 00:17:59,036 --> 00:18:03,207 ‫נענתה על ידי אדם מהפנט.‬ 297 00:18:03,207 --> 00:18:06,293 ‫והתשובה תמיד הייתה ציטוט כלשהו.‬ 298 00:18:06,960 --> 00:18:10,005 ‫היא תמיד כללה תוכן מיוחד כלשהו‬ 299 00:18:10,005 --> 00:18:11,882 ‫ואת מקור המידע.‬ 300 00:18:11,882 --> 00:18:13,342 ‫קרלוס קסטנדה.‬ 301 00:18:15,344 --> 00:18:16,887 ‫״משנתו של דון חואן״.‬ 302 00:18:18,430 --> 00:18:21,391 ‫הוא היה אייקון בתקופת ההיפים‬ 303 00:18:22,226 --> 00:18:23,769 ‫בארצות הברית.‬ 304 00:18:24,353 --> 00:18:25,813 ‫בשנות ה־60,‬ 305 00:18:25,813 --> 00:18:27,147 ‫קרלוס קסטיינדה‬ 306 00:18:27,147 --> 00:18:30,609 ‫חקר את הטקסים העתיקים של ילידים אמריקאים.‬ 307 00:18:31,110 --> 00:18:32,945 ‫הוא זעזע את ענף האנתרופולוגיה המודרני‬ 308 00:18:32,945 --> 00:18:35,239 ‫והפך לשמאן מטעם עצמו.‬ 309 00:18:37,032 --> 00:18:40,953 ‫קרלוס קסטנדה‬ ‫היה גורו של תרבות הנגד בארה״ב.‬ 310 00:18:40,953 --> 00:18:45,541 ‫הוא היה מקור השראה‬ ‫לבמאי קולנוע, לסופרים, למוזיקאים.‬ 311 00:18:46,166 --> 00:18:48,377 ‫הייתה לו השפעה רבה באותה התקופה.‬ 312 00:18:49,461 --> 00:18:53,132 {\an8}‫מכלול היקום הוא רק עניין של תפיסה,‬ 313 00:18:53,132 --> 00:18:54,842 {\an8}‫האופן שבו אנחנו תופסים דברים.‬ 314 00:18:54,842 --> 00:18:57,177 {\an8}‫אין עובדות, רק פרשנויות.‬ 315 00:18:57,177 --> 00:18:58,554 {\an8}‫- קולו של קרלוס קסטנדה -‬ 316 00:18:58,554 --> 00:18:59,471 ‫רמון,‬ 317 00:19:00,055 --> 00:19:01,932 ‫כמו כל אדם אחר,‬ 318 00:19:02,432 --> 00:19:04,101 ‫קרא עוד ועוד.‬ 319 00:19:04,935 --> 00:19:09,565 ‫ורמון אומר שמטרתו בחיים...‬ 320 00:19:12,234 --> 00:19:13,735 ‫היא לעזור לאנשים.‬ 321 00:19:14,319 --> 00:19:15,154 ‫- ינואר 2009 -‬ 322 00:19:15,154 --> 00:19:18,740 ‫תוך חמש דקות מתחילת הסדנה,‬ ‫הייתי לגמרי בעניין.‬ 323 00:19:18,740 --> 00:19:21,160 ‫בדיוק את הכלים האלה חיפשתי.‬ 324 00:19:21,160 --> 00:19:24,997 ‫הוא הציע יקיצה של האני הפנימי.‬ 325 00:19:24,997 --> 00:19:28,750 ‫״סדנה להפעלת הצ׳אקרות והאני הפנימי״.‬ 326 00:19:28,750 --> 00:19:31,587 ‫הוא הנחה אותנו לשבת‬ 327 00:19:31,587 --> 00:19:34,173 ‫בתנוחת לוטוס‬ 328 00:19:34,173 --> 00:19:36,383 ‫והעביר לנו מדיטציה מודרכת.‬ 329 00:19:36,383 --> 00:19:41,013 ‫היינו צריכים לדמיין את עצמנו‬ ‫יורדים במדרגות ומגיעים לדלת.‬ 330 00:19:42,222 --> 00:19:43,265 ‫דמיינו לעצמכם‬ 331 00:19:44,057 --> 00:19:45,893 ‫גרם מדרגות שמוביל למטה.‬ 332 00:19:47,477 --> 00:19:48,979 ‫אנחנו מגיעים לדלת.‬ 333 00:19:49,938 --> 00:19:53,609 ‫אני עומד להניח קופסה בצד שמאל.‬ 334 00:19:54,109 --> 00:19:57,362 ‫״בתיבה הזו יש מפתח זהב.‬ ‫קחו את המפתח.‬ 335 00:19:57,362 --> 00:20:00,741 ‫״פתחו את הדלת‬ ‫שבמורד גרם המדרגות בעזרת המפתח.״‬ 336 00:20:00,741 --> 00:20:01,909 ‫פתחו את הדלת.‬ 337 00:20:02,784 --> 00:20:03,827 ‫היכנסו.‬ 338 00:20:03,827 --> 00:20:07,873 ‫״כעת אתם נמצאים בחלל‬ ‫שבו חי האני הפנימי שלכם.״‬ 339 00:20:08,707 --> 00:20:10,876 ‫נסו לחבק את האני הפנימי שלכם.‬ 340 00:20:12,169 --> 00:20:14,129 ‫הרגשתי כאילו אני מחבק גוף‬ 341 00:20:14,129 --> 00:20:18,258 ‫והוצפתי בתחושת שחרור.‬ 342 00:20:25,933 --> 00:20:27,517 ‫הוא תמיד רמז‬ 343 00:20:27,517 --> 00:20:31,980 ‫שאפשר למצוא את התשובה לכל השאלות‬ ‫בעזרת עבודה עם האני הפנימי שלך.‬ 344 00:20:32,564 --> 00:20:37,402 ‫ושהיכולת למצוא את התשובות‬ ‫תלויה במידת המשמעת העצמית שלך,‬ 345 00:20:37,402 --> 00:20:40,530 ‫במידת הרצון שלך‬ 346 00:20:41,031 --> 00:20:42,366 ‫להגיע אל האמת.‬ 347 00:20:43,909 --> 00:20:47,287 ‫הרגשתי שאני על סף הארה אמיתית.‬ 348 00:20:47,913 --> 00:20:51,416 ‫אמיתות עמוקות. תשובות לשאלות קיומיות.‬ 349 00:20:51,917 --> 00:20:53,669 ‫חשבתי, ״אולי זו התשובה‬ 350 00:20:53,669 --> 00:20:56,505 ‫״לדיכאון הממושך שלי.״‬ 351 00:20:56,505 --> 00:20:57,923 ‫התחלתי להרגיש טוב יותר.‬ 352 00:20:59,549 --> 00:21:01,677 {\an8}‫יצאתי עם פבלו אונדורגה במשך שנה.‬ 353 00:21:01,677 --> 00:21:03,387 {\an8}‫- נטליה גרה‬ ‫קטעים מתיק החקירה -‬ 354 00:21:03,387 --> 00:21:06,348 {\an8}‫מערכת היחסים הזאת הייתה סבל צרוף.‬ 355 00:21:06,348 --> 00:21:08,684 {\an8}‫שנאתי את העובדה שהוא עישן מריחואנה.‬ 356 00:21:08,684 --> 00:21:12,104 {\an8}‫נפרדנו למשך שלושה חודשים.‬ 357 00:21:12,104 --> 00:21:14,147 {\an8}‫כשחזרתי לבלות עם פבלו,‬ 358 00:21:14,147 --> 00:21:18,360 {\an8}‫הוא סיפר לי שהוא היה בסמינר לריפוי עצמי‬ 359 00:21:18,360 --> 00:21:21,405 {\an8}‫שעזר לו מאוד,‬ ‫והוא כבר לא מרגיש לחוץ ומתוח.‬ 360 00:21:21,405 --> 00:21:22,698 {\an8}‫- הדירה של פבלו -‬ 361 00:21:22,698 --> 00:21:27,160 ‫במובן מסוים, פבלו היה מעין מגנט‬ 362 00:21:27,160 --> 00:21:32,207 ‫שמשך את חבריו ויקיריו להצטרף לכת.‬ 363 00:21:32,791 --> 00:21:35,961 ‫הוא הזמין את דוויד פסטן לגור אצלו,‬ 364 00:21:35,961 --> 00:21:38,463 ‫בדירה שהייתה לו ברחוב דה לוס מיליטרס.‬ 365 00:21:38,463 --> 00:21:40,507 {\an8}‫- דוויד פסטן‬ ‫קטעים מתיק החקירה -‬ 366 00:21:40,507 --> 00:21:44,386 {\an8}‫הבחנתי בשינויים קיצוניים בהתנהגות שלו.‬ 367 00:21:44,970 --> 00:21:51,018 {\an8}‫ראיתי עד כמה הוא העריץ את אנטרס.‬ 368 00:21:51,518 --> 00:21:54,313 {\an8}‫דוויד פסטן הכיר לו את זוגתו, פילאר.‬ 369 00:21:54,313 --> 00:22:00,402 {\an8}‫נוצרה קבוצה של אנשים‬ ‫שכולם היו חברים של פבלו.‬ 370 00:22:00,402 --> 00:22:02,195 ‫החיים שלי השתפרו.‬ 371 00:22:02,195 --> 00:22:05,324 ‫רציתי שגם החבר הכי טוב שלי ייהנה מזה,‬ 372 00:22:05,324 --> 00:22:07,868 ‫שהחברה שלי תיהנה מזה, שכולם ייהנו מזה.‬ 373 00:22:07,868 --> 00:22:10,370 ‫שכולם ימצאו את הכלי האמיתי הזה.‬ 374 00:22:11,788 --> 00:22:13,623 ‫פבלו עבר תהליך של יקיצה‬ 375 00:22:13,623 --> 00:22:16,877 ‫והפך לאחד החיילים הממושמעים ביותר.‬ 376 00:22:19,629 --> 00:22:21,631 ‫היקיצה הייתה נקודת מפנה.‬ 377 00:22:22,132 --> 00:22:26,553 ‫מי שעבר את השלב הזה הצטרף לקבוצה באמת.‬ 378 00:22:27,095 --> 00:22:30,640 ‫היקיצה היא הרגע שבו אתה מגלה‬ 379 00:22:30,640 --> 00:22:32,476 ‫שאנטרס הוא...‬ 380 00:22:33,393 --> 00:22:34,603 ‫התגלמותו של האל.‬ 381 00:22:34,603 --> 00:22:36,521 ‫שהאני הפנימי של אנטרס הוא אלוהים.‬ 382 00:22:38,357 --> 00:22:40,442 ‫בשלב מסוים הוא קיבץ את כולנו.‬ 383 00:22:40,442 --> 00:22:44,112 ‫היינו בערך עשרה אנשים,‬ ‫אלה שהשתתפו במדיטציות שלו.‬ 384 00:22:44,112 --> 00:22:45,739 ‫הוא אמר שיש לו חדשות,‬ 385 00:22:46,239 --> 00:22:48,075 ‫משהו שהוא רצה שנראה.‬ 386 00:22:48,575 --> 00:22:51,745 ‫אני זוכר שהתחלנו לשתות קצת איוואסקה,‬ 387 00:22:51,745 --> 00:22:52,662 ‫ממש טיפה.‬ 388 00:22:52,662 --> 00:22:54,373 ‫ועשינו מדיטציה.‬ 389 00:22:54,998 --> 00:22:58,168 ‫רגע לפני הסדנה אנטרס אמר לי, ״שב מאחור.‬ 390 00:22:58,668 --> 00:23:02,881 ‫״פשוט קח את האנרגיה שאנתב אליך‬ 391 00:23:04,257 --> 00:23:08,261 ‫״והיום האני הפנימי שלך יגלה לך את שמו.״‬ 392 00:23:08,261 --> 00:23:09,471 ‫ניגשתי לאני הפנימי שלי.‬ 393 00:23:09,471 --> 00:23:12,891 ‫כולם עשו את התרגיל, ואנטרס צעד לקצה החדר.‬ 394 00:23:12,891 --> 00:23:15,102 ‫העיניים שלי היו עצומות, ואנטרס אמר לי...‬ 395 00:23:15,102 --> 00:23:17,020 ‫״עכשיו שאל אותו מי אני.״‬ 396 00:23:17,020 --> 00:23:18,188 ‫אני זוכר שראיתי‬ 397 00:23:18,188 --> 00:23:20,023 ‫ישות עצומה,‬ 398 00:23:20,023 --> 00:23:23,944 ‫שהפיצה אנרגיה בחדר.‬ 399 00:23:23,944 --> 00:23:26,530 ‫וברגע שהוא אמר,‬ 400 00:23:26,530 --> 00:23:28,240 ‫״אתם יודעים מי אני?״‬ 401 00:23:28,240 --> 00:23:30,033 ‫הרגשתי כאילו...‬ 402 00:23:30,033 --> 00:23:33,286 ‫כאילו כולנו רוצים לענות,‬ ‫אבל אף אחד לא רוצה להגיד את זה בקול.‬ 403 00:23:37,249 --> 00:23:40,460 ‫משהו נפתח בראש שלי.‬ 404 00:23:40,460 --> 00:23:42,087 ‫והתחלתי...‬ 405 00:23:42,796 --> 00:23:45,549 ‫לחוות הרבה מאוד חזיונות ברצף.‬ 406 00:23:45,549 --> 00:23:47,426 ‫כל אחד מהם היה עז ביותר.‬ 407 00:23:47,426 --> 00:23:50,929 ‫הם היו הבזקים של תקופות מסוימות‬ ‫שנמשכו שתיים או שלוש שניות.‬ 408 00:23:50,929 --> 00:23:53,974 ‫עם בגדים שונים,‬ ‫בתקופות שונות ובתרחישים שונים.‬ 409 00:23:54,599 --> 00:23:56,059 ‫ראיתי הרבה התאבדויות.‬ 410 00:23:56,059 --> 00:23:58,270 ‫חוויתי הרבה תחושות של...‬ 411 00:23:58,270 --> 00:24:01,523 ‫כאילו נשברה לי המפרקת,‬ ‫כאילו נשברו לי הידיים,‬ 412 00:24:01,523 --> 00:24:04,359 ‫והרבה ייסורים וצער.‬ 413 00:24:04,359 --> 00:24:05,569 ‫הרבה כאב,‬ 414 00:24:05,569 --> 00:24:06,653 ‫הרבה בושה.‬ 415 00:24:06,653 --> 00:24:08,530 ‫ואחרי כל...‬ 416 00:24:09,239 --> 00:24:11,074 ‫מפל התמונות הזה,‬ 417 00:24:12,075 --> 00:24:15,036 ‫ראיתי לבסוף מעין סצנה תנ״כית.‬ 418 00:24:15,036 --> 00:24:16,746 ‫הייתה בה התקהלות של אנשים.‬ 419 00:24:16,746 --> 00:24:20,250 ‫מישהו עמד עם הגב אליי במרכז הקהל.‬ 420 00:24:20,750 --> 00:24:22,335 ‫והאיש הזה זהר.‬ 421 00:24:22,836 --> 00:24:25,046 ‫האיש הסתובב...‬ 422 00:24:25,589 --> 00:24:26,923 ‫והפנים היו פניו של אנטרס.‬ 423 00:24:26,923 --> 00:24:31,261 ‫הוא עמד בתנוחה‬ ‫שהייתי מזוהה אצלי עם דמותו של ישו.‬ 424 00:24:32,053 --> 00:24:33,680 ‫הסדנה הסתיימה,‬ 425 00:24:34,306 --> 00:24:37,851 ‫ואנטרס שאל אותי,‬ ‫״אז מה האני הפנימי שלך אמר לך?״‬ 426 00:24:37,851 --> 00:24:41,271 ‫אמרתי, ״הוא הראה לי הרבה דברים‬ ‫שאני עדיין מעכל, אספר לך אחר כך״.‬ 427 00:24:42,606 --> 00:24:48,737 ‫הסכמתי להסיע את אנטרס‬ ‫אל הבית שהוא התארח בו.‬ 428 00:24:48,737 --> 00:24:50,113 ‫לא דיברתי כל הדרך.‬ 429 00:24:50,113 --> 00:24:52,574 ‫ליוויתי אותו לדלת והוא אמר, ״עכשיו״.‬ 430 00:24:52,574 --> 00:24:54,951 ‫ושאלתי, ״אנטרס, אתה ישו?״‬ 431 00:24:55,452 --> 00:24:58,079 ‫הפנים שלו השתנו, ההבעה שלו השתנתה.‬ 432 00:24:58,079 --> 00:25:00,832 ‫הוא הרצין, החמיר סבר ואמר,‬ 433 00:25:00,832 --> 00:25:03,502 ‫״פבלו, שב וספר לי מה ראית.״‬ 434 00:25:03,502 --> 00:25:05,545 ‫סיפרתי לו את כל מה שסיפרתי לכם עכשיו.‬ 435 00:25:07,631 --> 00:25:10,175 ‫״האמת היא שאני ישו, כן.‬ 436 00:25:11,676 --> 00:25:13,470 ‫״אבל אני ישו‬ 437 00:25:14,429 --> 00:25:17,432 ‫״רק במובן שישו הוא התגלמות האל.‬ 438 00:25:19,434 --> 00:25:21,186 ‫״פבלו, העניין הוא שאני אלוהים.‬ 439 00:25:23,855 --> 00:25:25,941 ‫״יש לך ספק בכך שאני אלוהים?״‬ 440 00:25:25,941 --> 00:25:28,985 ‫״לא. לפני רגע ראיתי שאתה אלוהים.‬ 441 00:25:28,985 --> 00:25:31,404 ‫״אז נראה לי שאני יודע שאתה אלוהים.״‬ 442 00:25:32,822 --> 00:25:34,741 ‫ולעזאזל, פרצתי בבכי.‬ 443 00:25:42,374 --> 00:25:44,626 ‫אנטרס אמר לי, ״פבלו, אל תדאג.‬ 444 00:25:45,126 --> 00:25:47,963 ‫״מה שקרה לך עכשיו הוא היקיצה שלך.‬ 445 00:25:47,963 --> 00:25:51,091 ‫״התעוררת לגלות את האמת לגבי מה שמתרחש.‬ 446 00:25:51,091 --> 00:25:53,385 ‫״חזרתי לחיים פעמים רבות.‬ 447 00:25:53,385 --> 00:25:56,805 ‫״מטרת חלק מהגלגולים האלה הייתה ללמד.‬ 448 00:25:56,805 --> 00:25:58,723 ‫״כשהייתי ישו באתי ללמד.‬ 449 00:25:58,723 --> 00:26:02,310 ‫״כשהייתי בודהה באתי ללמד.‬ ‫כשהייתי קרישנה באתי ללמד.‬ 450 00:26:02,310 --> 00:26:04,896 ‫״בגלגול הזה לא באתי ללמד.‬ 451 00:26:05,689 --> 00:26:08,984 ‫״בגלגול הזה באתי לנצח את החושך.״‬ 452 00:26:13,989 --> 00:26:17,284 ‫בשנים שקדמו ל־2012,‬ 453 00:26:17,284 --> 00:26:19,119 ‫התחילו להפיץ מידע‬ 454 00:26:19,119 --> 00:26:22,289 ‫במדיה החברתית, בגוגל,‬ 455 00:26:22,289 --> 00:26:25,417 ‫בערוצים לא רשמיים, אפשר לומר,‬ 456 00:26:25,959 --> 00:26:28,336 ‫לפיו העולם עומד להגיע לקיצו.‬ 457 00:26:29,337 --> 00:26:32,549 ‫ייתכן שנותרו לנו‬ ‫רק שלוש שנים על פני כדור הארץ,‬ 458 00:26:32,549 --> 00:26:35,635 ‫מאחר שב־21 בדצמבר 2012...‬ 459 00:26:35,635 --> 00:26:37,762 ‫לפי לוח השנה העתיק של שבט המאיה,‬ 460 00:26:37,762 --> 00:26:40,056 ‫ב־21 בדצמבר 2012,‬ 461 00:26:40,056 --> 00:26:41,850 ‫העולם יגיע לקיצו.‬ 462 00:26:42,642 --> 00:26:44,644 ‫דצמבר 2012,‬ 463 00:26:44,644 --> 00:26:46,438 ‫היום בו השחר לא יעלה.‬ 464 00:26:46,438 --> 00:26:49,399 ‫התנגשות בין אסטרואיד לבין כדור הארץ‬ 465 00:26:49,399 --> 00:26:53,486 ‫עשויה להיות האירוע הקטסטרופלי‬ ‫שנחזה בפסוק נוסף מספר ההתגלות.‬ 466 00:26:54,446 --> 00:26:57,532 ‫האם העולם יגיע לקיצו‬ ‫כפי שחזו התרבויות העתיקות?‬ 467 00:26:59,451 --> 00:27:02,120 ‫הוא התחיל לחשוף את הרקע.‬ 468 00:27:02,120 --> 00:27:05,081 ‫הרקע האמיתי,‬ 469 00:27:05,832 --> 00:27:07,667 ‫הרקע לכך שנקראתי לסייע.‬ 470 00:27:07,667 --> 00:27:10,003 ‫ניטש קרב בין האור לבין החושך,‬ 471 00:27:10,003 --> 00:27:11,880 ‫והקרב הזה מתקרב לסופו.‬ 472 00:27:11,880 --> 00:27:15,091 ‫סופו יגיע ב־21 בדצמבר 2012.‬ 473 00:27:19,095 --> 00:27:22,057 ‫תארו לעצמכם אדם שערכו העצמי נשחק קשות,‬ 474 00:27:22,057 --> 00:27:25,560 ‫ואז הגורו הזה מגיע פתאום ואומר לו,‬ 475 00:27:26,227 --> 00:27:27,646 ‫״אתה תציל את העולם.״‬ 476 00:27:27,646 --> 00:27:29,648 ‫החלטתי להאמין לו.‬ 477 00:27:30,607 --> 00:27:34,110 {\an8}‫חשבתי שראיתי את זה והחלטתי לפעול בהתאם.‬ 478 00:27:34,778 --> 00:27:38,281 {\an8}‫אז גם הם בטח חשבו שהם ראו את זה.‬ 479 00:27:38,281 --> 00:27:40,992 ‫אחדים הגיעו להחלטה מוקדם‬ ‫ואחרים מאוחר יותר...‬ 480 00:27:41,493 --> 00:27:44,245 ‫הם החליטו שעליהם ללכת בעקבותיו.‬ 481 00:27:46,498 --> 00:27:49,417 ‫אחרי היקיצה שלי אנטרס אמר לי,‬ 482 00:27:49,417 --> 00:27:52,212 ‫״כרגע הצטרפת‬ ‫למועדון האקסקלוסיבי ביותר בעולם.‬ 483 00:27:52,212 --> 00:27:54,255 ‫״תתכונן, כי...‬ 484 00:27:54,798 --> 00:27:58,051 ‫״במועדון הזה לא נהנים, אלא עובדים קשה.״‬ 485 00:27:58,051 --> 00:27:59,260 ‫הנימה שלו השתנתה.‬ 486 00:27:59,260 --> 00:28:04,015 ‫הוא היה מאסטר‬ ‫בעל קול שקט ועדין שנטה לחסוך במילים,‬ 487 00:28:04,015 --> 00:28:07,227 ‫אבל עכשיו הוא דיבר בנימה חמורה.‬ ‫״קודם כול, אתה צריך לדעת‬ 488 00:28:07,227 --> 00:28:10,063 ‫״שלא באתי לכאן לבקש טובות.‬ 489 00:28:10,063 --> 00:28:11,648 ‫״אני נותן פקודות.״‬ 490 00:28:11,648 --> 00:28:13,358 ‫האיש שדיבר אליי היה אלוהים!‬ 491 00:28:13,358 --> 00:28:15,944 ‫אז אמרתי,״בטח, תן לי פקודות!״‬ 492 00:28:18,113 --> 00:28:21,408 ‫קיבלתי הרבה פקודות בחודשיים הראשונים,‬ 493 00:28:21,408 --> 00:28:23,576 ‫אבל פקודות קטנות. כן?‬ 494 00:28:24,577 --> 00:28:28,540 ‫הן תמיד היו על קצה גבול יכולת ההקרבה.‬ 495 00:28:28,540 --> 00:28:29,582 ‫למשל,‬ 496 00:28:29,582 --> 00:28:32,043 ‫״אני רוצה שתמחק את כל התמונות שלך.״‬ 497 00:28:32,043 --> 00:28:33,670 ‫תמונות של...‬ 498 00:28:34,921 --> 00:28:37,757 ‫לא יודע, של הלידה של הבן שלי,‬ ‫תמונות ילדות שלו.‬ 499 00:28:38,258 --> 00:28:39,259 ‫התמונות שלי!‬ 500 00:28:44,139 --> 00:28:48,393 ‫היה לי בדירה חדר קטן שנועד לבן שלי.‬ 501 00:28:48,393 --> 00:28:50,520 ‫הוא גר איתי מחצית מהזמן.‬ 502 00:28:50,520 --> 00:28:53,273 ‫ואנטרס אמר, ״פבלו, אני עובר לגור איתך״.‬ 503 00:28:53,273 --> 00:28:56,484 ‫״אוי. מאסטר אנטרס, אני מבין בהכנעה‬ 504 00:28:56,484 --> 00:28:58,236 ‫״שאתה צריך מקום מגורים,‬ 505 00:28:58,236 --> 00:29:01,781 ‫״אבל יש לי אחריות כלפי הבן שלי‬ 506 00:29:01,781 --> 00:29:03,575 ‫״ואני חושב ש...‬ 507 00:29:03,575 --> 00:29:06,619 ‫״יש סיבה שהבן הזה נולד לי. אני מאמין ש...״‬ 508 00:29:08,872 --> 00:29:11,291 ‫״למי בדיוק אתה חושב שאתה מדבר?‬ 509 00:29:11,791 --> 00:29:14,502 ‫״אני לא מבקש איזו שטות.‬ 510 00:29:14,502 --> 00:29:16,129 ‫״אני נותן לך פקודה.‬ 511 00:29:16,129 --> 00:29:19,549 ‫״אני מודיע לך שאגור בחדר הזה.‬ 512 00:29:19,549 --> 00:29:23,470 ‫״זכור שאתה מדבר עם אלוהים. דע את מקומך.״‬ 513 00:29:26,556 --> 00:29:29,017 {\an8}‫עד אז לא הייתה אלימות פיזית.‬ 514 00:29:29,017 --> 00:29:31,978 {\an8}‫אבל ספגנו הרבה זעם מצידו.‬ 515 00:29:31,978 --> 00:29:34,522 {\an8}‫המון התשה.‬ 516 00:29:34,522 --> 00:29:35,774 ‫זה היה מעין אתגר.‬ 517 00:29:35,774 --> 00:29:38,985 ‫תמיד הרגשתי שרמון לא מעניש אותי,‬ 518 00:29:38,985 --> 00:29:40,737 ‫אלא מציב בפניי אתגר.‬ 519 00:29:40,737 --> 00:29:45,325 ‫למשל, ״אתה לא מרוכז. אתה לא עושה מדיטציה.״‬ 520 00:29:45,325 --> 00:29:48,953 ‫עמוק בפנים, אנטרס רצה‬ ‫שאף אחד לא יטיל בו ספק.‬ 521 00:29:48,953 --> 00:29:52,165 ‫הוא רצה שכולם יעשו כדבריו,‬ ‫הוא דרש מהם משמעת עיוורת.‬ 522 00:29:52,165 --> 00:29:54,959 ‫הוא דרש מהם למסור לו את כל רכושם החומרי,‬ 523 00:29:54,959 --> 00:29:57,837 ‫את כל היקר להם,‬ 524 00:29:57,837 --> 00:29:59,631 ‫ולרסן את הרגשות שלהם.‬ 525 00:29:59,631 --> 00:30:01,716 {\an8}‫אנטרס היה המנהיג שלנו.‬ 526 00:30:01,716 --> 00:30:02,801 {\an8}‫המאסטר שלנו.‬ 527 00:30:02,801 --> 00:30:04,135 {\an8}‫המורה הרוחני שלנו.‬ 528 00:30:04,135 --> 00:30:06,095 {\an8}‫נחשבנו ללוחמים‬ 529 00:30:06,095 --> 00:30:08,973 {\an8}‫והיה עלינו להיאבק ב״עצמי״ שלנו,‬ ‫לכבוש את האגו שלנו.‬ 530 00:30:08,973 --> 00:30:11,768 {\an8}‫לכן, היינו צריכים לציית לכל הפקודות שלו.‬ 531 00:30:11,768 --> 00:30:13,186 {\an8}‫גם אם לא רצינו.‬ 532 00:30:13,186 --> 00:30:16,648 ‫מי שגר איתו‬ ‫היה צריך לפעול על פי נהלים מסוימים.‬ 533 00:30:17,232 --> 00:30:19,275 ‫אסור להסתכל לו בפנים כשמדברים איתו,‬ 534 00:30:19,275 --> 00:30:20,276 ‫אסור לגעת בו.‬ 535 00:30:20,777 --> 00:30:23,446 ‫היינו חייבים לקרוא‬ ‫את כל כתבי קרלוס קסטנדה,‬ 536 00:30:23,446 --> 00:30:25,323 ‫לקרוא קטעים מסוימים מהתנ״ך,‬ 537 00:30:26,074 --> 00:30:28,243 ‫להתרחק מאנשים ״רדומים״.‬ 538 00:30:29,244 --> 00:30:33,039 ‫נאלצנו להיפטר מכמה שיותר נכסים חומריים.‬ 539 00:30:35,291 --> 00:30:36,793 ‫נאלצנו לגלח את הראש‬ 540 00:30:37,293 --> 00:30:40,421 ‫כי שיער צובר אנרגיה שלילית.‬ 541 00:30:40,421 --> 00:30:44,259 ‫יכולנו ללבוש רק בגדים צבעוניים,‬ ‫בגדים שחורים היו אסורים.‬ 542 00:30:45,176 --> 00:30:46,803 ‫נאסר עליי לשרוק.‬ 543 00:30:46,803 --> 00:30:49,347 ‫נאסר עליי לשרוק ולשיר לנצח.‬ 544 00:30:49,347 --> 00:30:53,184 ‫לא יכולתי להלחין מוזיקה, כמובן.‬ ‫הוא אמר, ״מה קורה פה? אתה מקליט?‬ 545 00:30:53,184 --> 00:30:56,271 ‫״אתה צריך לעזור לי‬ ‫להציל את העולם, תתמקד בזה.״‬ 546 00:30:56,271 --> 00:30:58,731 ‫הוא סלל נתיב ללוחמים.‬ 547 00:30:58,731 --> 00:31:02,443 ‫וכל לוחם היה צריך‬ ‫להיפטר מכל פגם ולהיעשות חסר רחמים.‬ 548 00:31:04,654 --> 00:31:08,491 ‫לפי כתביו של קסטנדה, לוחם הוא...‬ 549 00:31:09,367 --> 00:31:11,911 ‫ישות חזקה ביותר.‬ 550 00:31:11,911 --> 00:31:14,622 ‫הם חזקים להפליא כי אין להם אגו,‬ 551 00:31:14,622 --> 00:31:16,499 ‫כי אין להם קשרים עם אחרים,‬ 552 00:31:16,499 --> 00:31:17,917 ‫כי אין להם...‬ 553 00:31:18,418 --> 00:31:20,044 ‫רגשות ארציים מיותרים.‬ 554 00:31:20,044 --> 00:31:24,549 ‫הם לא מחבלים במטרותיהם בגלל ערכי מוסר‬ 555 00:31:24,549 --> 00:31:26,384 ‫שהם רק הבניה חברתית.‬ 556 00:31:27,135 --> 00:31:30,221 ‫ברגע שהוחלט לבצע פעולה,‬ 557 00:31:30,763 --> 00:31:35,351 ‫ביצענו אותה בלי לשאול שאלות.‬ 558 00:31:35,351 --> 00:31:36,769 ‫לעזאזל, הוא היה אכזרי.‬ 559 00:31:38,688 --> 00:31:43,276 {\an8}‫יש שלושה סוגים של ישויות:‬ ‫טהורה, טמאה ואפלה.‬ 560 00:31:43,276 --> 00:31:47,322 {\an8}‫הישויות הטהורות חיו באור מאז ומתמיד.‬ 561 00:31:47,322 --> 00:31:51,659 {\an8}‫הישויות הטמאות הפרו את החוקים האוניברסליים‬ 562 00:31:51,659 --> 00:31:54,621 {\an8}‫שהכתיב האל בעת בריאת העולם.‬ 563 00:31:54,621 --> 00:31:59,292 {\an8}‫והישויות האפלות נבראו על ידי לוציפר, השטן,‬ 564 00:31:59,292 --> 00:32:02,337 ‫כדי לצאת למלחמה במישור האסטרלי.‬ 565 00:32:02,337 --> 00:32:05,590 ‫הוא אמר שלאימא של אחת הבנות‬ ‫יש אני פנימי אפל.‬ 566 00:32:05,590 --> 00:32:10,386 ‫כשהסתכלתי לה בעיניים‬ ‫ראיתי עיניים אחרות, מתכתיות.‬ 567 00:32:10,386 --> 00:32:12,972 ‫דיברתי עם האישה הזו‬ 568 00:32:12,972 --> 00:32:16,851 ‫ובו־זמנית, בתוכי,‬ 569 00:32:17,435 --> 00:32:20,772 ‫התעטפתי בכנפיים שלי, חסמתי מתקפות.‬ 570 00:32:20,772 --> 00:32:23,983 ‫וראיתי נחשים של אנרגיה אפלה בוקעים מתוכה.‬ 571 00:32:23,983 --> 00:32:26,361 ‫שלפתי את הנחשים וגירשתי אותם.‬ 572 00:32:26,361 --> 00:32:28,446 ‫ואז הרגשתי שמשהו נדבק אליי.‬ 573 00:32:28,446 --> 00:32:30,406 ‫זו הייתה סתם שיחת חולין, ואני...‬ 574 00:32:31,157 --> 00:32:35,411 ‫אז בעצם ניהלנו מלחמת חורמה, מלחמה מתמדת.‬ 575 00:32:40,750 --> 00:32:42,627 ‫בשלב מסוים,‬ 576 00:32:43,211 --> 00:32:44,754 ‫אחרי ששתה איוואסקה,‬ 577 00:32:45,254 --> 00:32:46,965 ‫אנטרס ראה את החתולה של פבלו‬ 578 00:32:46,965 --> 00:32:48,800 ‫וטען שהיא מקוללת.‬ 579 00:32:49,300 --> 00:32:51,302 ‫גרנו יחד בדירה‬ 580 00:32:51,302 --> 00:32:53,972 ‫והחתולה שלי נכנסה להיריון.‬ 581 00:32:53,972 --> 00:32:57,225 ‫אנטרס נעשה רציני מאוד‬ 582 00:32:57,225 --> 00:33:00,937 ‫ואמר, ״אתה חושב שזה משחק?‬ 583 00:33:00,937 --> 00:33:04,357 ‫״מיהן הישויות הפנימיות‬ ‫של החתלתולים שעומדים להיוולד כאן?‬ 584 00:33:04,357 --> 00:33:08,695 ‫״כי יכול מאוד להיות שזו מתקפה של לוציפר.‬ 585 00:33:10,363 --> 00:33:13,533 ‫״החתול שהכניס את ברוחה להיריון,‬ 586 00:33:13,533 --> 00:33:15,994 ‫״ייתכן שהישות הפנימית שלו היא לוציפר‬ 587 00:33:16,494 --> 00:33:20,206 ‫״שתכנן להכניס‬ ‫את חמש הישויות האפלות הראשיות‬ 588 00:33:20,206 --> 00:33:22,458 ‫״אל תוך הבית שלי כדי לתקוף אותי.‬ 589 00:33:22,458 --> 00:33:23,668 ‫״אז בוא נראה‬ 590 00:33:24,335 --> 00:33:26,129 ‫מהם החתלתולים האלה, פבלו.״‬ 591 00:33:26,838 --> 00:33:29,549 ‫אז הוא הכניס את החתולה שלי לקופסת פלסטיק.‬ 592 00:33:29,549 --> 00:33:31,050 ‫ברגע שהוא הכניס אותה‬ 593 00:33:31,050 --> 00:33:35,471 ‫ראיתי מעין ענן‬ ‫של אנרגיה אפלה בוקע מהחתולה שלי.‬ 594 00:33:35,972 --> 00:33:39,726 ‫חשבתי, ״זה אמיתי, החרא הזה!״‬ ‫הפרווה שלה סמרה והיא כיווצה את הגוף.‬ 595 00:33:39,726 --> 00:33:41,436 ‫היא ממש התרגזה.‬ 596 00:33:41,436 --> 00:33:43,896 ‫הוא לקח אותי לתעלת סן קרלו.‬ 597 00:33:43,896 --> 00:33:45,314 ‫הוא יצא מהרכב,‬ 598 00:33:46,065 --> 00:33:49,569 ‫וזרק את קופסת הפלסטיק עם החתולה לנהר.‬ 599 00:33:53,531 --> 00:33:57,285 ‫זו הייתה הפעם הראשונה‬ ‫שנדרשנו להרוג ישות אפלה.‬ 600 00:33:58,578 --> 00:33:59,537 {\an8}‫- סנטיאגו -‬ 601 00:33:59,537 --> 00:34:01,497 {\an8}‫במרץ 2010,‬ 602 00:34:01,497 --> 00:34:03,875 {\an8}‫החלטנו לעזוב את הבית‬ 603 00:34:03,875 --> 00:34:06,294 {\an8}‫ולעבור לאולמואה.‬ 604 00:34:07,211 --> 00:34:08,296 ‫- אולמואה, צ׳ילה -‬ 605 00:34:08,296 --> 00:34:11,424 ‫אז עזבנו את העיר שבה המשפחה שלי גרה‬ 606 00:34:11,424 --> 00:34:13,342 ‫ועברנו לגור הרחק מהעיר.‬ 607 00:34:14,510 --> 00:34:18,181 ‫אנטרס הסביר שאנחנו עוברים דירה‬ 608 00:34:18,181 --> 00:34:20,558 ‫משום שלבתים יש כוחות.‬ 609 00:34:21,059 --> 00:34:23,978 ‫לבית ששכרנו באולמואה היו כוחות חזקים‬ 610 00:34:24,479 --> 00:34:26,481 ‫יחסית לדירה הקודמת שלנו.‬ 611 00:34:28,608 --> 00:34:33,071 ‫ואז נאמר לי שהם רוצים‬ ‫להקים מרכז ריפוי באולמואה.‬ 612 00:34:33,571 --> 00:34:37,158 ‫למעשה, הם ביקשו ממני להלוות להם כסף‬ 613 00:34:37,158 --> 00:34:40,620 ‫לדמי שכירות של שנה,‬ ‫כי יהיה זול יותר לשלם מראש.‬ 614 00:34:40,620 --> 00:34:44,957 ‫דרכו של הלוחם כללה את אמנות המארב,‬ 615 00:34:44,957 --> 00:34:48,669 ‫שהיא בעצם שקר אסטרטגי למען טובת הכלל.‬ 616 00:34:49,337 --> 00:34:53,424 ‫הם הציגו לי תוכנית עסקית מוקפדת להפליא.‬ 617 00:34:53,424 --> 00:34:56,010 ‫זו הייתה תחבולה.‬ 618 00:34:56,010 --> 00:34:58,930 ‫יחד עם החובה לקרוא את הספרים של קסטנדה‬ 619 00:34:58,930 --> 00:35:01,015 ‫היינו צריכים להתמקצע באמנות המארב.‬ 620 00:35:01,015 --> 00:35:04,268 ‫היינו צריכים לארוב לכל ה״רדומים״.‬ 621 00:35:04,268 --> 00:35:06,521 ‫כמו ניאו ב״מטריקס״,‬ 622 00:35:06,521 --> 00:35:09,107 ‫לא יכולנו לומר ל״רדומים״ את האמת.‬ 623 00:35:09,107 --> 00:35:12,068 ‫איך נוכל לומר להם את האמת?‬ ‫הם לעולם לא יבינו.‬ 624 00:35:12,068 --> 00:35:16,155 ‫מה שיכולנו לעשות למענם‬ ‫כדי שיתעוררו בסופו של דבר,‬ 625 00:35:16,155 --> 00:35:18,116 ‫היה להערים עליהם, לטובתם.‬ 626 00:35:18,116 --> 00:35:21,410 ‫והם שילמו בזמן, כי זה היה חלק מהתוכנית.‬ 627 00:35:21,410 --> 00:35:23,913 {\an8}‫כשהתחלנו לגור יחד בבית ההוא‬ 628 00:35:23,913 --> 00:35:26,457 {\an8}‫הגדרנו את עצמנו כקהילה.‬ 629 00:35:26,457 --> 00:35:29,752 {\an8}‫הקדשנו את זמננו להקמת חברת ההפקה ״קליפסו״‬ 630 00:35:29,752 --> 00:35:31,254 {\an8}‫שיצרה תוכן אודיו־ויזואלי.‬ 631 00:35:31,963 --> 00:35:35,800 ‫מכרנו סושי וערכנו סמינרים לריפוי עצמי.‬ 632 00:35:35,800 --> 00:35:39,262 ‫בסופו של דבר, היינו שישה או שבעה אנשים,‬ 633 00:35:39,262 --> 00:35:45,476 ‫וכולנו עבדנו כדי לספק את הצרכים של אנטרס.‬ 634 00:35:45,476 --> 00:35:48,104 ‫ואנטרס לא היה חרוץ במיוחד,‬ 635 00:35:48,104 --> 00:35:49,689 ‫ההפך הוא הנכון.‬ 636 00:35:49,689 --> 00:35:51,149 ‫הם היו צריכים לטפל בו.‬ 637 00:35:51,149 --> 00:35:53,401 ‫פבלו היה צריך להוציא אותו לטיולים.‬ 638 00:35:53,401 --> 00:35:56,654 ‫הוא היה מוכרח לקבל עיסויים כל הזמן.‬ 639 00:35:56,654 --> 00:35:59,532 ‫אנטרס מעולם לא טאטא רצפה,‬ ‫מעולם לא נגע במטאטא.‬ 640 00:35:59,532 --> 00:36:00,908 ‫אנטרס מעולם לא עבד.‬ 641 00:36:00,908 --> 00:36:04,871 ‫העבודה שלו הייתה הצלת האנושות.‬ 642 00:36:04,871 --> 00:36:08,249 ‫המשימה שלו הייתה להילחם באפלה.‬ 643 00:36:08,249 --> 00:36:11,752 ‫תפקידו היה לסבול את הכאב‬ 644 00:36:11,752 --> 00:36:14,213 ‫שנגרם מנשיאת האפלה הזו בתוכו.‬ 645 00:36:14,213 --> 00:36:16,090 ‫העבודה שלו הייתה לשרוד.‬ 646 00:36:16,632 --> 00:36:18,176 ‫העבודה שלו הייתה לא למות.‬ 647 00:36:30,313 --> 00:36:33,357 ‫האמונה שלהם בסיפור הייתה מוחלטת כל כך,‬ 648 00:36:33,357 --> 00:36:35,109 ‫שהם האמינו לכל דבר.‬ 649 00:36:35,610 --> 00:36:38,487 {\an8}‫במשך שישה, שבעה, שמונה חודשים,‬ 650 00:36:38,487 --> 00:36:40,531 {\an8}‫האמנתי שאני חייבת לעשות‬ 651 00:36:41,032 --> 00:36:42,783 {\an8}‫כל מה שאנטרס דורש.‬ 652 00:36:43,284 --> 00:36:46,537 ‫הרגשתי כאילו אין לי רצון משלי,‬ 653 00:36:46,537 --> 00:36:49,624 ‫כאילו אני לא צריכה לחשוב‬ 654 00:36:49,624 --> 00:36:52,585 ‫כי מישהו אחר אומר לי מה לעשות.‬ 655 00:36:53,336 --> 00:36:54,503 ‫ואמרתי לעצמי,‬ 656 00:36:55,129 --> 00:36:56,714 ‫״לשם מה נועד המוח הקטן שלי?״‬ 657 00:36:56,714 --> 00:36:58,382 ‫״לשם מה נועד הלב שלי?״‬ 658 00:36:58,382 --> 00:36:59,842 ‫״לשם מה נועד כוח הרצון שלי?״‬ 659 00:37:00,509 --> 00:37:01,594 ‫״למה אני אדם חופשי‬ 660 00:37:01,594 --> 00:37:04,847 ‫״אם אלוהים אומר לי בדיוק מה לעשות?״‬ 661 00:37:05,097 --> 00:37:09,018 ‫- פברואר 2011 -‬ 662 00:37:09,018 --> 00:37:11,896 ‫פבלו קרא לי ואמר,‬ 663 00:37:11,896 --> 00:37:14,565 ‫״ייערך טקס‬ 664 00:37:14,565 --> 00:37:18,444 ‫״שבו הוא צריך להכות אתכם‬ ‫שלוש פעמים על אחת הצ׳אקרות.‬ 665 00:37:18,444 --> 00:37:23,241 ‫״זו תהיה חוויה מרפאת מאין כמוה.״‬ 666 00:37:23,741 --> 00:37:25,451 ‫בשלב הראשון גילחנו את הראש.‬ 667 00:37:25,451 --> 00:37:27,828 ‫ואז הוא אמר, ״תתפשטו״.‬ 668 00:37:27,828 --> 00:37:30,081 ‫אז התפשטנו.‬ 669 00:37:30,665 --> 00:37:32,458 ‫ואז הוא הכה אותנו‬ 670 00:37:33,209 --> 00:37:37,171 ‫שלוש פעמים על הצ׳אקרה הראשונה, כאן.‬ 671 00:37:39,257 --> 00:37:40,800 ‫שלוש מכות עם מקל.‬ 672 00:37:40,800 --> 00:37:42,843 ‫זה כאב, כמובן.‬ 673 00:37:45,846 --> 00:37:48,266 ‫לא ממש פחדתי, בעיקר הרגשתי אשמה.‬ 674 00:37:48,849 --> 00:37:54,063 ‫כי הרגשתי‬ ‫שאף פעם לא הצלחתי לעזור לרמון באמת.‬ 675 00:37:57,066 --> 00:37:58,484 ‫התוצאה הייתה הפוכה.‬ 676 00:37:58,484 --> 00:38:04,573 ‫במקום לחזור לעצמו,‬ 677 00:38:04,573 --> 00:38:09,578 ‫תפיסת המציאות שלו התעוותה עוד יותר.‬ 678 00:38:09,578 --> 00:38:14,875 ‫הייתי חושבת, ״ואו, מטורף‬ ‫שמישהו מסוגל להאמין לו במצב כזה״.‬ 679 00:38:28,264 --> 00:38:32,810 ‫- אוקטובר 2011 -‬ 680 00:38:37,690 --> 00:38:40,276 ‫יום אחד הוא הורה לי‬ ‫לא לראות את הבן שלי יותר לעולם.‬ 681 00:38:40,276 --> 00:38:42,361 ‫״תוציא את הבן שלך מהחיים.‬ 682 00:38:42,361 --> 00:38:44,947 ‫״אני ממש מצטער,‬ ‫אני יודע שאתה אוהב אותו מאוד,‬ 683 00:38:44,947 --> 00:38:48,451 ‫״אבל נותרה רק שנה עד 2012.‬ 684 00:38:50,494 --> 00:38:52,872 ‫״והתפקיד שלך...‬ 685 00:38:53,956 --> 00:38:56,959 ‫״בשירות המשימה החיונית הזו‬ 686 00:38:57,710 --> 00:39:01,297 ‫״דורש את מלוא תשומת לבך.‬ 687 00:39:01,297 --> 00:39:03,632 ‫״אתה מבזבז על הבן שלך יותר מדי אנרגיה.‬ 688 00:39:03,632 --> 00:39:04,550 ‫״אז צר לי,‬ 689 00:39:04,550 --> 00:39:05,926 ‫״אני יודע שזה יכאב.‬ 690 00:39:06,635 --> 00:39:07,595 ‫״אבל...‬ 691 00:39:08,512 --> 00:39:11,307 ‫״תצטרך למצוא דרך‬ 692 00:39:12,016 --> 00:39:14,935 ‫״לרמות את אימא שלו, למצוא איזה תירוץ,‬ 693 00:39:17,813 --> 00:39:19,148 ‫״כדי שהנתק יהיה מוחלט.‬ 694 00:39:19,148 --> 00:39:22,151 ‫״אתה מוכרח להוציא את הבן שלך מחייך.‬ 695 00:39:22,151 --> 00:39:23,944 ‫״אסור לו להגיע לכאן יותר.״‬ 696 00:39:26,405 --> 00:39:28,866 ‫הילד היה מתוק.‬ 697 00:39:28,866 --> 00:39:30,284 ‫פבלו בא הרבה.‬ 698 00:39:30,284 --> 00:39:32,119 ‫פבלו נפגש איתו פעם בשבועיים.‬ 699 00:39:32,119 --> 00:39:35,122 ‫הוא היה לוקח אותו לאולמואה.‬ 700 00:39:35,831 --> 00:39:38,376 ‫תראו, אם הייתי יודע מה קורה באולמואה‬ 701 00:39:38,376 --> 00:39:41,295 ‫הייתי מצטמרר כולי, אבל לא ידעתי.‬ 702 00:39:58,312 --> 00:40:02,858 ‫אין מילים לתאר את עומק הצער.‬ 703 00:40:04,026 --> 00:40:06,362 ‫אני חושב שכל הורה...‬ 704 00:40:07,571 --> 00:40:09,115 ‫יזדהה עם התחושה.‬ 705 00:40:13,994 --> 00:40:16,747 ‫זה הרס אותי. זה הרס אותי לגמרי.‬ 706 00:40:20,209 --> 00:40:22,044 ‫תמיד רציתי להיות אבא.‬ 707 00:40:22,628 --> 00:40:26,757 ‫ואפילו שהייתי אידיוט עם המון בעיות,‬ 708 00:40:26,757 --> 00:40:28,676 ‫היה לי חשוב להיות אבא.‬ 709 00:40:33,139 --> 00:40:36,934 ‫הייתי במצב תמידי של אקסטזה דתית,‬ 710 00:40:37,643 --> 00:40:39,353 ‫של כאב נורא.‬ 711 00:40:39,353 --> 00:40:41,522 ‫אבל זה היה כאב של קדוש מעונה.‬ 712 00:40:41,522 --> 00:40:45,651 ‫״לעזאזל, איבדתי הכול, הכול כואב לי,‬ 713 00:40:45,651 --> 00:40:49,447 ‫״אבל צריך לזכור את התועלת לטווח הארוך.״‬ 714 00:40:50,030 --> 00:40:51,198 ‫אז...‬ 715 00:40:51,782 --> 00:40:55,286 ‫באופן מוזר,‬ ‫הרגעים האלה היו מהמאושרים בחיי.‬ 716 00:40:55,286 --> 00:40:57,580 ‫רגעים שבהם בכיתי מרוב אושר.‬ 717 00:40:59,623 --> 00:41:00,708 {\an8}‫- מנטגואה, צ׳ילה -‬ 718 00:41:00,708 --> 00:41:03,294 {\an8}‫אנטרס החליט לעזוב שוב את הבית.‬ 719 00:41:03,294 --> 00:41:06,046 {\an8}‫הפעם הם היו צריכים לשכור בית במנטגואה.‬ 720 00:41:06,046 --> 00:41:08,340 ‫הם ערכו שם סדנאות ריפוי.‬ 721 00:41:08,340 --> 00:41:10,634 ‫הגיעו אליהן הרבה אנשים.‬ 722 00:41:11,135 --> 00:41:14,138 ‫אבל רק בודדים מתוכם, אלה שאנטרס בחר,‬ 723 00:41:14,138 --> 00:41:17,933 ‫הורשו לפתח יחסי קרבה עם הקבוצה.‬ 724 00:41:17,933 --> 00:41:21,228 ‫רק הם יכלו לבקר בבית בחופשיות.‬ 725 00:41:21,228 --> 00:41:23,230 ‫היו להם רגעים של אושר‬ 726 00:41:23,230 --> 00:41:25,691 ‫כשהם חוו אקסטזה אמיתית.‬ 727 00:41:26,358 --> 00:41:29,528 ‫היו שם סיפורי אהבה.‬ 728 00:41:29,528 --> 00:41:32,698 ‫כי פבלו היה עם נטליה, דוויד היה עם פילאר.‬ 729 00:41:33,491 --> 00:41:37,953 ‫התפתחה בקבוצה מגמה של יחסים רומנטיים.‬ 730 00:41:37,953 --> 00:41:40,498 ‫זו הייתה מן הרפתקה,‬ 731 00:41:40,498 --> 00:41:42,875 ‫מסע רוחני שהם התחילו כזוג.‬ 732 00:41:44,585 --> 00:41:49,215 ‫אבל אנטרס התחיל להשתלט‬ ‫אפילו על מערכות היחסים האלה.‬ 733 00:41:49,215 --> 00:41:52,176 {\an8}‫באותה התקופה, הזוגיות שלי עם פבלו הסתיימה.‬ 734 00:41:52,176 --> 00:41:56,096 {\an8}‫כי אנטרס הורה לפבלו לטפל בקרולינה.‬ 735 00:41:56,597 --> 00:41:58,641 {\an8}‫והוא התאהב בקרולינה.‬ 736 00:41:59,225 --> 00:42:01,268 {\an8}‫אנטרס ציווה עליו להיות איתה‬ 737 00:42:01,769 --> 00:42:03,354 {\an8}‫כי היא הנפש התאומה שלו.‬ 738 00:42:03,354 --> 00:42:05,773 ‫בקשר למערכות היחסים...‬ 739 00:42:06,732 --> 00:42:10,569 ‫אנטרס יצר מערכות יחסים‬ ‫וניתק אותן לפי ראות עיניו,‬ 740 00:42:11,153 --> 00:42:15,866 ‫או כי רצה להיפטר מהסחות דעת‬ ‫שהעסיקו את המשרתים שלו.‬ 741 00:42:16,450 --> 00:42:20,663 {\an8}‫אחת הפעילויות שהתבצעו בקהילה שלנו‬ 742 00:42:21,497 --> 00:42:23,290 {\an8}‫נקראה ״לקיחה״‬ 743 00:42:23,290 --> 00:42:26,293 {\an8}‫ובמסגרתה אנטרס היה שותה איוואסקה.‬ 744 00:42:26,293 --> 00:42:32,424 ‫לאחר ששתה איוואסקה‬ ‫אנטרס קיבל פקודה מהאני הפנימי שלו‬ 745 00:42:32,424 --> 00:42:34,760 ‫שדרש שנטליה תהיה האישה שלו.‬ 746 00:42:34,760 --> 00:42:37,513 {\an8}‫רמון אמר לי שאני צריכה להיות האישה שלו.‬ 747 00:42:38,013 --> 00:42:40,933 {\an8}‫זה אומר שהיינו צריכים להיות בזוגיות.‬ 748 00:42:41,433 --> 00:42:44,186 {\an8}‫ושהפקודה הייתה התגלות‬ ‫שמקורה באני הפנימי שלו.‬ 749 00:42:44,186 --> 00:42:48,482 {\an8}‫שזה בלתי נמנע, שהוא אלוהים.‬ 750 00:42:48,983 --> 00:42:52,319 {\an8}‫הוא הכריח אותי לשתות איוואסקה‬ ‫במשך שלושה לילות.‬ 751 00:42:52,319 --> 00:42:55,489 ‫בשני הלילות הראשונים‬ ‫אמרתי לו שאני לא רוצה להיות איתו.‬ 752 00:42:55,489 --> 00:43:00,202 ‫אבל בלילה השלישי‬ ‫אנטרס אמר שאם לא אציית לפקודה,‬ 753 00:43:01,120 --> 00:43:04,832 ‫האני הפנימי שלו‬ ‫ישרוף אותי בחיים כשיגיע יום הדין.‬ 754 00:43:04,832 --> 00:43:08,586 {\an8}‫- דצמבר 2011 -‬ 755 00:43:09,086 --> 00:43:10,796 ‫ופתאום...‬ 756 00:43:13,841 --> 00:43:16,260 {\an8}‫העניינים התחילו לצאת משליטה.‬ 757 00:43:19,638 --> 00:43:21,181 ‫זה קרה...‬ 758 00:43:22,182 --> 00:43:24,268 ‫כשהילדה הזאת, נטליה גרה, נכנסה להיריון.‬ 759 00:43:24,268 --> 00:43:27,646 ‫לדעתי כאן העניינים התחילו לצאת משליטה.‬ 760 00:43:27,646 --> 00:43:30,691 ‫כאן חלה תפנית חדה‬ 761 00:43:32,026 --> 00:43:32,985 ‫בסיפור.‬ 762 00:43:32,985 --> 00:43:34,945 ‫אנטרס אמר שהוא עקר‬ 763 00:43:34,945 --> 00:43:38,449 ‫כי המשימה שלו בגלגול הנוכחי‬ ‫אינה להביא ילדים לעולם.‬ 764 00:43:38,449 --> 00:43:40,743 ‫המשימה שלו היא להציל את העולם.‬ 765 00:43:42,328 --> 00:43:43,704 ‫נטליה נכנסה להיריון.‬ 766 00:43:44,496 --> 00:43:46,915 ‫אז כולנו אמרנו, ״היי, מה קורה פה?‬ 767 00:43:46,915 --> 00:43:48,751 ‫״אמרת שאתה עקר.״‬ 768 00:43:48,751 --> 00:43:52,921 ‫אנטרס אמר, ״אני לא יודע מה קורה,‬ ‫אני צריך לשתות איוואסקה.‬ 769 00:43:52,921 --> 00:43:56,383 ‫״כי מזה תקופה ארוכה‬ ‫אני יודע שזה לא אמור לקרות.‬ 770 00:43:57,426 --> 00:44:01,680 ‫״אז עד שאגלה‬ ‫אם התינוק הזה הוא בן אור או בן אופל‬ 771 00:44:01,680 --> 00:44:04,433 ‫״אני לא יכול לחיות‬ ‫תחת אותה קורת הגג עם נטליה ההרה.‬ 772 00:44:04,433 --> 00:44:06,977 ‫״כי אם הישות הפנימית של התינוק אפלה‬ 773 00:44:07,770 --> 00:44:10,397 ‫״והיא תתקוף אותי בלילה, הכול ייהרס.‬ 774 00:44:10,397 --> 00:44:12,358 ‫״צריך למצוא לנטליה בית משלה‬ 775 00:44:12,358 --> 00:44:14,693 ‫״כדי שתוכל להיות בהיריון במקום אחר.״‬ 776 00:44:15,611 --> 00:44:18,739 ‫נטליה נאלצה לעבור היריון,‬ 777 00:44:18,739 --> 00:44:20,491 ‫היריון לא רצוי.‬ 778 00:44:21,617 --> 00:44:22,701 ‫ובנוסף...‬ 779 00:44:23,702 --> 00:44:27,790 ‫היא נאלצה לתחזק שקר מתמשך מול המשפחה שלה.‬ 780 00:44:27,790 --> 00:44:29,875 {\an8}‫- מנטגואה -‬ 781 00:44:29,875 --> 00:44:32,211 {\an8}‫- יוני 2012 -‬ 782 00:44:32,211 --> 00:44:34,088 ‫- לוס אנדס -‬ 783 00:44:35,214 --> 00:44:37,758 {\an8}‫- לוס אנדס, צ׳ילה -‬ 784 00:44:38,509 --> 00:44:41,845 ‫הוא אמר לי לשקר להורים שלי‬ 785 00:44:41,845 --> 00:44:44,431 ‫כי אסור לאף אחד לדעת שאני בהיריון.‬ 786 00:44:44,932 --> 00:44:48,519 ‫סיפרתי להם‬ ‫שאני יוצאת לטייל ברחבי אמריקה הלטינית.‬ 787 00:44:49,019 --> 00:44:51,522 ‫אנטרס שתה איוואסקה,‬ 788 00:44:51,522 --> 00:44:53,273 ‫ואמר שהוא גילה‬ 789 00:44:53,899 --> 00:44:56,527 ‫שהאני הפנימי של הילד‬ 790 00:44:56,527 --> 00:44:57,986 ‫הוא לוציפר.‬ 791 00:45:03,367 --> 00:45:05,119 ‫אנטרס אמר שלאחר שייוולד‬ 792 00:45:05,119 --> 00:45:09,039 ‫התינוק עשוי להעניק ללוציפר חיים בכל רגע,‬ 793 00:45:09,039 --> 00:45:12,751 ‫וזו תהיה מעין נקודת שיא‬ ‫בגאולה של כדור הארץ.‬ 794 00:45:12,751 --> 00:45:15,963 ‫כי אם התינוק יעניק ללוציפר חיים,‬ 795 00:45:16,839 --> 00:45:19,591 ‫אנטרס יצטרך להרוג אותו.‬ 796 00:45:20,634 --> 00:45:24,304 ‫- סנטיאגו, צ׳ילה -‬ 797 00:45:27,474 --> 00:45:30,394 ‫תמיד מגיע רגע,‬ ‫שעבורי הוא הרגע הקסום ביותר,‬ 798 00:45:30,394 --> 00:45:33,021 ‫הרגע שבו מוצאים את האדם‬ 799 00:45:33,021 --> 00:45:35,190 {\an8}‫שיכול להראות לנו את התמונה הכוללת.‬ 800 00:45:35,190 --> 00:45:37,359 {\an8}‫בסיפור המסוים הזה,‬ 801 00:45:37,359 --> 00:45:39,403 {\an8}‫זו הייתה אישה אנונימית.‬ 802 00:45:39,403 --> 00:45:41,363 ‫היא העדה המוגנת.‬ 803 00:45:42,114 --> 00:45:44,074 ‫היא הגישה תלונה‬ 804 00:45:44,074 --> 00:45:46,744 ‫בזמן שהכת עדיין פעלה.‬ 805 00:45:46,744 --> 00:45:48,829 ‫- הבית בלוס אנדס, 2012 -‬ 806 00:45:48,829 --> 00:45:51,290 {\an8}‫היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בזה יותר.‬ 807 00:45:51,290 --> 00:45:54,126 {\an8}‫המצב היה מלחיץ מדי, מסוכן מדי.‬ ‫אז היא עזבה.‬ 808 00:45:54,126 --> 00:45:58,630 {\an8}‫אבל היא עזבה בידיעה שנטליה בהיריון,‬ 809 00:45:58,630 --> 00:46:01,258 ‫בידיעה שאנטרס הרג גורי כלבים.‬ 810 00:46:01,258 --> 00:46:04,052 ‫היא ידעה שהכול היה סוער ומטורף.‬ 811 00:46:04,052 --> 00:46:05,512 ‫- לכבוד פרקליטות מאיפו -‬ 812 00:46:05,512 --> 00:46:07,681 ‫היא הגיעה לתחנת משטרה‬ ‫כדי לספר את הסיפור שלה.‬ 813 00:46:07,681 --> 00:46:09,183 ‫- 8 בינואר 2012‬ ‫משטרה עירונית -‬ 814 00:46:09,183 --> 00:46:13,979 ‫היא רצתה להתריע‬ ‫על התרחשויות חמורות שעלולות לקרות כאן.‬ 815 00:46:15,731 --> 00:46:20,194 ‫אחיותיה של מריה דל פילאר‬ ‫הגיעו לאגף החקירות המיוחדות של המשטרה.‬ 816 00:46:20,194 --> 00:46:21,945 {\an8}‫- אדוארדו מונייז‬ ‫חוקר פלילי -‬ 817 00:46:21,945 --> 00:46:23,947 {\an8}‫הן הגיעו עם העדה המוגנת‬ 818 00:46:23,947 --> 00:46:28,368 {\an8}‫והיא סיפרה לנו על הכת.‬ 819 00:46:29,244 --> 00:46:32,790 ‫המידע שהעדה מסרה לנו היה ברור.‬ 820 00:46:32,790 --> 00:46:37,920 ‫היינו צריכים לגלות בדחיפות‬ ‫מה קרה לתינוק ולנטליה.‬ 821 00:46:40,047 --> 00:46:41,173 {\an8}‫כשהם הגיעו‬ 822 00:46:41,173 --> 00:46:45,052 {\an8}‫אנטרס אמר לה, ״אהובתי, תהיי חזקה.‬ 823 00:46:45,052 --> 00:46:46,720 ‫״זו הקארמה שלך.‬ 824 00:46:46,720 --> 00:46:48,222 ‫״את מסוגלת לעשות את זה.‬ 825 00:46:48,222 --> 00:46:51,767 ‫״אני מבין הכול עכשיו.‬ ‫אני יודע איך ארפא את העולם.‬ 826 00:46:52,267 --> 00:46:54,228 ‫״הילד הזה עשוי להיות לוציפר.‬ 827 00:46:54,228 --> 00:46:55,938 ‫״סוף סוף לכדתי אותו בתוכך.״‬ 828 00:46:56,855 --> 00:46:58,232 ‫בניסיון ליצור‬ 829 00:46:58,941 --> 00:47:00,943 ‫יחסי אמון ושיתוף פעולה‬ 830 00:47:00,943 --> 00:47:02,945 ‫עם משפחותיהם של חברי הכת,‬ 831 00:47:02,945 --> 00:47:05,489 ‫פנינו לאימא של נטליה.‬ 832 00:47:05,489 --> 00:47:10,744 ‫באותו השלב היא חשבה שהבת שלה בחו״ל.‬ 833 00:47:10,744 --> 00:47:12,913 ‫אמרנו לה שזה לא המצב‬ 834 00:47:12,913 --> 00:47:17,251 ‫וכי סביר מאוד להניח שמשהו קרה לנטליה.‬ 835 00:47:17,501 --> 00:47:22,214 {\an8}‫- נובמבר 2012 -‬ 836 00:47:22,214 --> 00:47:24,716 ‫חודש לפני לידתו של חזוס,‬ 837 00:47:24,716 --> 00:47:27,553 ‫הוא אמר, ״ראיתי הכול עכשיו. הכול בסדר.‬ 838 00:47:27,553 --> 00:47:30,597 ‫״חזוס ייוולד בדיוק ב־18 בדצמבר,‬ 839 00:47:30,597 --> 00:47:34,309 ‫״בתום היריון של עשרה חודשים.״‬ ‫״מה? היריון של עשרה חודשים?״‬ 840 00:47:34,309 --> 00:47:36,311 ‫״הוא הילד שלי, זה נס.‬ 841 00:47:36,311 --> 00:47:38,438 ‫״הוא ייוולד באיחור של חודש.״‬ 842 00:47:38,438 --> 00:47:41,316 ‫- מנטגואה -‬ 843 00:47:41,441 --> 00:47:43,402 ‫והאני הפנימי שלו הורה לו‬ 844 00:47:43,402 --> 00:47:48,282 {\an8}‫לנסוע דרומה ולנוח שם‬ ‫לפני הקרב האחרון נגד האופל בקוויגוואי.‬ 845 00:47:48,282 --> 00:47:49,491 ‫- איקלמה, צ׳ילה -‬ 846 00:47:49,491 --> 00:47:52,411 ‫אז היינו צריכים לקחת אותו לחופשה באיקלמה.‬ 847 00:47:52,411 --> 00:47:55,247 ‫היינו צריכים לשכור עבורו בקתה למשך שבוע.‬ 848 00:47:55,998 --> 00:47:59,209 {\an8}‫בכל פעם ששאלתי את אנטרס‬ 849 00:47:59,209 --> 00:48:03,213 {\an8}‫מה נעשה אם נטליה תלד לפני דצמבר,‬ 850 00:48:03,213 --> 00:48:04,214 {\an8}‫הוא נזף בי.‬ 851 00:48:05,257 --> 00:48:11,138 ‫אבל צירי הלידה של נטליה התחילו בנובמבר.‬ 852 00:48:14,016 --> 00:48:15,642 ‫״הלך עליי.‬ 853 00:48:15,642 --> 00:48:17,853 ‫״לא יכול להיות. האני הפנימי שלי הראה לי.‬ 854 00:48:17,853 --> 00:48:21,690 ‫״זה אומר שהאופל הראה לי את זה,‬ ‫לא האני הפנימי שלי.‬ 855 00:48:21,690 --> 00:48:24,401 ‫״זו הייתה מתקפה. חייבים למצוא פתרון.‬ 856 00:48:24,401 --> 00:48:27,446 ‫״קחו את החפצים שלכם.‬ ‫אנחנו עוזבים בעוד שעה.״‬ 857 00:48:27,446 --> 00:48:31,074 ‫ולמחרת החל מרתון אינסופי.‬ 858 00:48:35,829 --> 00:48:38,373 ‫נאלצתי לנהוג למרחק של כ־1,400 קילומטרים‬ 859 00:48:39,041 --> 00:48:41,168 ‫כדי שאנטרס יוכל לשתות איוואסקה.‬ 860 00:48:41,168 --> 00:48:43,921 ‫אחרי הנסיעה הארוכה הזו,‬ 861 00:48:43,921 --> 00:48:47,341 ‫נאלצתי לשתות איוואסקה במשך כל הלילה.‬ 862 00:48:47,341 --> 00:48:49,176 ‫בינתיים, נטליה ילדה.‬ 863 00:48:49,968 --> 00:48:52,012 {\an8}‫הלידה שלי נמשכה שלושה ימים.‬ 864 00:48:52,804 --> 00:48:54,514 {\an8}‫אנטרס הגיע עם איוואסקה.‬ 865 00:48:54,514 --> 00:48:58,852 {\an8}‫הוא אמר לי שהתינוק לא יכול להיוולד כאן,‬ ‫שהוא צריך להיוולד במקום רב עוצמה.‬ 866 00:48:59,519 --> 00:49:01,021 {\an8}‫והמקום הזה היה קוויגוואי.‬ 867 00:49:02,439 --> 00:49:07,194 ‫- קוויגוואי, צ׳ילה -‬ 868 00:49:16,244 --> 00:49:18,330 ‫אנטרס ייחס חשיבות רבה למקומות.‬ 869 00:49:18,330 --> 00:49:20,374 ‫הוא האמין שלמקומות מסוימים יש כוח.‬ 870 00:49:20,374 --> 00:49:22,084 ‫הגבעה בקוויגוואי,‬ 871 00:49:22,084 --> 00:49:23,460 ‫הבקתה ההיא בקוויגוואי,‬ 872 00:49:23,460 --> 00:49:26,922 ‫הייתה המקום שבו הוא חווה‬ ‫את היקיצה שלו, את ההארה שלו,‬ 873 00:49:26,922 --> 00:49:30,175 ‫המקום שבו הוא הפך למאסטר מטעם עצמו.‬ 874 00:49:30,175 --> 00:49:33,887 ‫התינוק היה מוכרח להיוולד באותה הבקתה.‬ 875 00:49:38,183 --> 00:49:40,686 ‫אני הבעלים של החווה בקוויגוואי.‬ 876 00:49:40,686 --> 00:49:42,813 ‫הכירו לי בחור אחד.‬ 877 00:49:42,813 --> 00:49:45,107 {\an8}‫- איסמאל גומברוף‬ ‫בעל החווה בקוויגוואי -‬ 878 00:49:45,107 --> 00:49:47,609 {\an8}‫בחור נחמד מאוד עם עיניים בהירות בשם רמון,‬ 879 00:49:47,609 --> 00:49:50,362 {\an8}‫שהיה מורה למוזיקה.‬ 880 00:49:50,362 --> 00:49:53,281 ‫הוא ביקש את רשותי לבוא לבקר פעם בשנה.‬ 881 00:49:53,281 --> 00:49:55,325 ‫הוא אמר שהבית שלי יפהפה,‬ 882 00:49:55,325 --> 00:49:58,120 ‫שבוקעת ממנו אנרגיה יפהפייה.‬ 883 00:49:58,120 --> 00:50:01,123 ‫והרשיתי לו לבוא פעם בשנה‬ 884 00:50:01,832 --> 00:50:02,874 ‫ולשהות שם.‬ 885 00:50:05,961 --> 00:50:08,880 {\an8}‫השעה הייתה בערך 23:00.‬ 886 00:50:08,880 --> 00:50:13,093 {\an8}‫המקום היה חשוך.‬ 887 00:50:13,093 --> 00:50:15,262 {\an8}‫הגענו לבקתה‬ 888 00:50:16,138 --> 00:50:22,769 {\an8}‫שהתנאים בה לא התאימו ללידה בשום אופן.‬ 889 00:50:23,645 --> 00:50:26,148 ‫לא היו מים וגם לא חשמל.‬ 890 00:50:27,190 --> 00:50:32,404 ‫רק נטליה ואני היינו שם, בתוך הבקתה.‬ 891 00:50:33,363 --> 00:50:36,074 ‫אנטרס ציווה‬ 892 00:50:36,908 --> 00:50:42,414 ‫להלביש את נטליה בטוניקה‬ 893 00:50:42,414 --> 00:50:46,960 ‫שכיסתה את כל גופה מלבד העיניים.‬ 894 00:51:00,807 --> 00:51:04,227 ‫היינו צריכים ליילד אותה בלידה טבעית‬ 895 00:51:04,227 --> 00:51:06,646 ‫כשאנחנו נתונים בלחץ מטורף.‬ 896 00:51:06,646 --> 00:51:10,942 ‫ברור שאם יולדת‬ ‫לא יכולה להיות רגועה במצב כזה.‬ 897 00:51:11,943 --> 00:51:14,654 {\an8}‫אנטרס צעק על קרולינה‬ ‫שתוציא אותו מתוכי מהר,‬ 898 00:51:14,654 --> 00:51:17,074 {\an8}‫כי הוא אמר שהתינוק תוקף אותו קשות,‬ 899 00:51:17,991 --> 00:51:19,534 {\an8}‫שיש לו שני ראשים.‬ 900 00:51:21,536 --> 00:51:25,123 ‫אנטרס מינה את קרו‬ 901 00:51:25,123 --> 00:51:28,919 ‫לבצע את תוכנית ב׳: ניתוח קיסרי.‬ 902 00:51:29,419 --> 00:51:30,670 {\an8}‫סירבתי.‬ 903 00:51:30,670 --> 00:51:33,799 {\an8}‫אמרתי שאין לי כלים לערוך ניתוח קיסרי.‬ 904 00:51:34,299 --> 00:51:38,095 {\an8}‫אנטרס התעקש שאחתוך לה את הבטן.‬ 905 00:51:38,095 --> 00:51:42,182 {\an8}‫הוא אמר שאם אסרב, הוא יעשה את זה בעצמו.‬ 906 00:51:43,934 --> 00:51:47,354 {\an8}‫נטליה כמעט התעלפה מרוב כאב.‬ 907 00:51:47,354 --> 00:51:48,980 ‫היא הייתה חלשה מאוד.‬ 908 00:51:49,731 --> 00:51:52,442 ‫הדופק שלה היה איטי מאוד.‬ 909 00:51:53,819 --> 00:51:58,073 ‫אז אמרתי לאנטרס, תוך שימוש בשפה שלו,‬ 910 00:51:58,657 --> 00:52:01,368 ‫שאם אעשה כדבריו,‬ 911 00:52:01,368 --> 00:52:03,537 ‫אני אהרוג ישות אור.‬ 912 00:52:03,537 --> 00:52:07,040 ‫אנטרס הגיב כאילו שפכו עליו דלי מים קרים.‬ 913 00:52:07,040 --> 00:52:08,458 ‫הוא אמר, ״לא!‬ 914 00:52:08,458 --> 00:52:12,629 ‫״אין סיכוי שהמנוול הזה‬ ‫יגרום לי להרוג את אחת מישויות האור שלי.‬ 915 00:52:12,629 --> 00:52:14,673 ‫״נציל את נטליה. אני אגן עליה.״‬ 916 00:52:14,673 --> 00:52:18,885 ‫אז נסענו לבית חולים ברנייקה,‬ ‫נסיעה של כשעתיים וחצי.‬ 917 00:52:18,885 --> 00:52:20,262 ‫היינו בקוויגוואי,‬ 918 00:52:20,846 --> 00:52:25,642 ‫והיינו צריכים לנסוע כ־15 קילומטרים‬ ‫על דרך עפר כדי להגיע לכביש הראשי, ואז...‬ 919 00:52:25,642 --> 00:52:27,936 ‫זה היה רחוק, היינו באמצע שום מקום.‬ 920 00:52:27,936 --> 00:52:29,354 ‫- קוויגוואי, רנייקה -‬ 921 00:52:30,188 --> 00:52:31,731 ‫מצבי לא היה טוב.‬ 922 00:52:31,731 --> 00:52:33,984 {\an8}‫אנטרס צעק לי שאני חייבת להילחם.‬ 923 00:52:35,443 --> 00:52:37,988 {\an8}‫שלוחמות תמיד חוצות את גבול היכולת.‬ 924 00:52:38,947 --> 00:52:40,907 ‫ושאני לוחמת מושלמת.‬ 925 00:52:41,408 --> 00:52:44,870 ‫שרק אני נגאלתי,‬ ‫שהאני הפנימי שלי טהור עכשיו.‬ 926 00:52:45,370 --> 00:52:48,999 ‫שהאני הפנימי שלי טהור עכשיו,‬ ‫שאם אמות הוא יקים אותי לתחייה.‬ 927 00:52:49,833 --> 00:52:52,586 ‫היינו צריכים להמציא סיפור‬ ‫שיסביר למה אנחנו שם‬ 928 00:52:52,586 --> 00:52:54,713 ‫עם אישה שעומדת ללדת‬ 929 00:52:54,713 --> 00:52:57,340 ‫שלא עברה שום בדיקה ולא ראתה רופא.‬ 930 00:52:57,841 --> 00:53:02,512 ‫סיפרנו להם שמצאנו את הבחורה הזו‬ 931 00:53:02,512 --> 00:53:04,389 ‫מתהלכת באמצע שום מקום.‬ 932 00:53:04,389 --> 00:53:07,225 ‫ושהיא שייכת לקבוצת היפים‬ 933 00:53:07,225 --> 00:53:10,687 ‫שניסו ליילד אותה בלידה טבעית,‬ ‫שהמיילדת לא הגיעה.‬ 934 00:53:10,687 --> 00:53:14,357 ‫שמשהו השתבש.‬ ‫ואנחנו מצאנו אותה וחילצנו אותה.‬ 935 00:53:14,941 --> 00:53:18,528 {\an8}‫היינו על הכביש בדרך לבית החולים.‬ 936 00:53:19,196 --> 00:53:22,199 {\an8}‫אנטרס יצא מהרכב והתחבא.‬ 937 00:53:22,782 --> 00:53:27,495 {\an8}‫פבלו הביא אותנו לחדר המיון‬ ‫של בית החולים ברנייקה ונסע משם.‬ 938 00:53:28,205 --> 00:53:32,709 ‫נטליה לבשה רק את הטוניקה.‬ 939 00:53:33,210 --> 00:53:36,087 ‫בלי בגדים תחתונים, יחפה.‬ 940 00:53:36,963 --> 00:53:39,966 ‫מכוסה בעפר, בבוץ ובדם.‬ 941 00:53:40,592 --> 00:53:43,053 ‫ואני הייתי במצב דומה.‬ 942 00:53:43,553 --> 00:53:46,389 ‫ולמרות המראות האלה, אף אחד לא שם לב אלינו.‬ 943 00:53:46,973 --> 00:53:49,726 ‫קיוויתי רק שהם הזעיקו את המשטרה‬ 944 00:53:49,726 --> 00:53:51,853 ‫כדי שאוכל לספר להם הכול.‬ 945 00:53:51,853 --> 00:53:55,857 ‫זה היה יכול להיות הרגע‬ ‫שיסיים את כל הסיפור.‬ 946 00:53:55,857 --> 00:53:59,361 ‫אבל לא. הם האמינו לסיפור שלנו.‬ 947 00:54:01,279 --> 00:54:05,784 ‫היא ילדה ב־6:31 בבוקר.‬ 948 00:54:05,784 --> 00:54:08,078 ‫התינוק נולד בריא‬ ‫במשקל של יותר משלושה ק״ג.‬ 949 00:54:08,078 --> 00:54:11,831 ‫היא קראה לו חזוס כי זה מה שאנטרס דרש.‬ 950 00:54:12,499 --> 00:54:14,167 ‫הם נתנו לי אותו למחרת.‬ 951 00:54:15,126 --> 00:54:16,795 {\an8}‫בסביבות השעה 15:30.‬ 952 00:54:17,295 --> 00:54:18,922 {\an8}‫זה היה ממש נחמד, כי...‬ 953 00:54:19,631 --> 00:54:21,716 {\an8}‫הנקתי אותו וזו הייתה...‬ 954 00:54:23,134 --> 00:54:24,594 {\an8}‫תחושה מדהימה.‬ 955 00:54:26,012 --> 00:54:28,181 ‫חוויתי רגשות מעורבים ביותר.‬ 956 00:54:30,058 --> 00:54:33,395 ‫האינסטינקט האימהי חזק מאוד.‬ 957 00:54:34,104 --> 00:54:38,817 ‫- 21 בנובמבר, 2012 -‬ 958 00:54:44,948 --> 00:54:47,951 ‫וכשהם יצאו מבית החולים,‬ 959 00:54:47,951 --> 00:54:51,162 ‫נטליה רצתה‬ ‫לצמצם את המגע עם התינוק למינימום‬ 960 00:54:51,871 --> 00:54:53,373 ‫כי...‬ 961 00:54:55,041 --> 00:54:56,459 ‫היא הייתה במצב לחימה.‬ 962 00:54:57,085 --> 00:54:58,586 {\an8}‫בבית במנטגואה,‬ 963 00:54:58,586 --> 00:55:01,006 {\an8}‫אנטרס גילח לי את הראש‬ 964 00:55:01,798 --> 00:55:03,591 {\an8}‫ורחץ אותי במים קרים.‬ 965 00:55:04,718 --> 00:55:07,804 {\an8}‫הוא לקח אותי לסלון‬ ‫והכריח אותי להקשיב לשיר.‬ 966 00:55:08,305 --> 00:55:11,349 {\an8}‫הוא טען שהאני הפנימי שלו‬ ‫אמר לו מה עליו לעשות.‬ 967 00:55:11,349 --> 00:55:12,684 {\an8}‫אמרתי שלא אכפת לי.‬ 968 00:55:14,394 --> 00:55:15,645 ‫הוא אמר, ״ילדתי היקרה...‬ 969 00:55:16,229 --> 00:55:17,605 ‫״אנחנו נהיה בסדר.‬ 970 00:55:17,605 --> 00:55:20,108 ‫״כולנו נחיה באור וכולנו נהיה חופשיים.״‬ 971 00:55:20,608 --> 00:55:24,321 ‫הוא לא הפסיק לדבר לעצמו ולקלל.‬ 972 00:55:24,321 --> 00:55:27,324 ‫״לעזאזל, אתה לא תנצח אותי.‬ 973 00:55:27,324 --> 00:55:29,284 ‫״אני יודע איך להביס אותך.״‬ 974 00:55:29,284 --> 00:55:32,037 ‫נשמע כאילו הוא מדבר ללוציפר,‬ 975 00:55:32,037 --> 00:55:33,121 ‫לישות של לוציפר.‬ 976 00:55:33,788 --> 00:55:35,457 {\an8}‫קרולינה הסתגרה בחדר עם חזוס.‬ 977 00:55:35,457 --> 00:55:38,918 {\an8}‫בסביבות 15:00 הוא אמר‬ ‫שאנחנו צריכים לנסוע לקוויגוואי.‬ 978 00:55:40,128 --> 00:55:43,631 {\an8}‫חוזפינה ופבלו חיכו לנו,‬ 979 00:55:43,631 --> 00:55:46,426 {\an8}‫מוכנים להדליק את המדורה ברגע שנגיע.‬ 980 00:55:47,510 --> 00:55:49,596 ‫היה שם בור ספיגה עתיק‬ 981 00:55:49,596 --> 00:55:51,681 ‫בגודל מטר על מטר‬ 982 00:55:52,432 --> 00:55:54,059 ‫ובעומק של שני מטרים.‬ 983 00:55:54,684 --> 00:55:57,270 ‫אנטרס הדליק מדורה בבור הזה.‬ 984 00:55:58,605 --> 00:56:01,024 {\an8}‫בסביבות השעה 23:00,‬ 985 00:56:01,733 --> 00:56:04,110 {\an8}‫הוא הורה לנו להיכנס לטנדר,‬ 986 00:56:04,986 --> 00:56:08,615 {\an8}‫זכור לי שזה היה הטנדר של קרלה,‬ ‫ולנסוע עמוק לתוך שטח החווה.‬ 987 00:56:09,532 --> 00:56:10,992 {\an8}‫פבלו נהג.‬ 988 00:56:11,534 --> 00:56:14,329 ‫אני ישבתי מאחור עם קרולינה ופילאר.‬ 989 00:56:14,329 --> 00:56:16,081 ‫ובמושב הקדמי‬ 990 00:56:16,998 --> 00:56:18,541 ‫ישבו נטליה והתינוק.‬ 991 00:56:20,210 --> 00:56:24,047 ‫בשלב מסוים היינו צריכים‬ ‫להישאר עם נטליה בתוך הטנדר‬ 992 00:56:24,047 --> 00:56:26,049 ‫בזמן שהוא הדליק את המדורה.‬ 993 00:56:27,342 --> 00:56:30,678 {\an8}‫הייתי נסערת ושמעתי את הקול של אנטרס ברקע.‬ 994 00:56:31,179 --> 00:56:35,183 {\an8}‫לא שמעתי מה הוא אמר, אבל שמעתי את קולו.‬ 995 00:56:35,850 --> 00:56:39,896 {\an8}‫הרגשתי את הלהבות המרצדות‬ 996 00:56:39,896 --> 00:56:42,899 {\an8}‫וראיתי מרחוק אור זוהר שהגיע מהמדורה.‬ 997 00:56:45,902 --> 00:56:47,612 {\an8}‫ואז פבלו יצא ואמר,‬ 998 00:56:48,113 --> 00:56:49,614 {\an8}‫״תראי, אלה הפקודות...‬ 999 00:56:49,614 --> 00:56:51,825 {\an8}‫״את צריכה להפשיט את חזוס,‬ 1000 00:56:53,034 --> 00:56:54,953 {\an8}‫״לקשור לו את הידיים והרגליים,‬ 1001 00:56:56,788 --> 00:57:00,125 {\an8}‫״לתחוב לו גרב לפה‬ ‫ולכסות לו את העיניים עם סרט דביק.״‬ 1002 00:57:01,543 --> 00:57:04,045 ‫היינו צריכים לקחת את חזוס‬ 1003 00:57:04,045 --> 00:57:07,465 ‫עד מחצית הדרך בין הטנדר לבין המדורה.‬ 1004 00:57:07,465 --> 00:57:08,800 ‫ושם...‬ 1005 00:57:09,551 --> 00:57:11,428 {\an8}‫אנטרס לקח ממני את התינוק‬ 1006 00:57:11,428 --> 00:57:13,388 {\an8}‫ופבלו הרחיק אותי משם ככל האפשר.‬ 1007 00:57:14,055 --> 00:57:16,683 ‫אני חושב שברגע שאנטרס לקח את הבן שלו,‬ 1008 00:57:16,683 --> 00:57:19,310 ‫קלטנו סוף סוף מה עומד לקרות.‬ 1009 00:57:20,603 --> 00:57:21,855 ‫אנטרס הלך‬ 1010 00:57:22,730 --> 00:57:23,815 ‫להרוג את הבן שלו.‬ 1011 00:57:28,736 --> 00:57:30,572 ‫- 23 בנובמבר 2012 -‬ 1012 00:57:30,572 --> 00:57:34,868 ‫בשלב הזה כבר לא יכולנו לעצור אותו.‬ 1013 00:57:35,910 --> 00:57:38,621 ‫האנשים שהיינו אז‬ 1014 00:57:39,122 --> 00:57:41,416 ‫לא היו מסוגלים לעצור אותו.‬ 1015 00:57:42,125 --> 00:57:44,335 ‫ובדרך חזרה לטנדר,‬ 1016 00:57:44,335 --> 00:57:46,337 ‫נטליה פרצה בבכי.‬ 1017 00:57:46,337 --> 00:57:48,423 ‫כשהגענו לטנדר,‬ 1018 00:57:48,923 --> 00:57:50,175 ‫גם אני פרצתי בבכי.‬ 1019 00:57:50,675 --> 00:57:53,595 ‫בכיתי. לא הצלחתי להפסיק לבכות.‬ 1020 00:57:53,595 --> 00:57:57,265 ‫שנינו הרגשנו כאילו נקלענו לפיצוץ‬ 1021 00:57:57,265 --> 00:57:58,850 ‫והיינו מבולבלים.‬ 1022 00:57:58,850 --> 00:58:00,768 ‫לא ידענו איפה אנחנו.‬ 1023 00:58:00,768 --> 00:58:02,854 ‫הבטתי קדימה‬ 1024 00:58:02,854 --> 00:58:06,983 ‫ואנטרס הופיע מול פנסי הטנדר‬ ‫עם זוג כפפות לתנור.‬ 1025 00:58:06,983 --> 00:58:10,445 ‫הוא ציווה עליי ללבות את האש ולא להניח לה...‬ 1026 00:58:11,321 --> 00:58:12,405 ‫לכבות.‬ 1027 00:58:15,867 --> 00:58:18,077 ‫הגעתי אל המדורה‬ 1028 00:58:18,745 --> 00:58:22,207 ‫בערך דקה אחרי שהוא השליך לתוכה את הבן שלו.‬ 1029 00:58:22,207 --> 00:58:24,501 ‫ולא נשמע שום קול מתוך המדורה.‬ 1030 00:58:27,754 --> 00:58:30,173 ‫תמיד חשבתי‬ 1031 00:58:30,924 --> 00:58:33,510 ‫שהוא כנראה הרג אותו לפני שהשליך אותו לאש.‬ 1032 00:58:34,344 --> 00:58:37,305 ‫באותו הבוקר הוא גם דרש מאיתנו‬ 1033 00:58:38,014 --> 00:58:42,519 ‫להביא לו את הסכין החדה ביותר שלנו.‬ 1034 00:58:46,814 --> 00:58:49,275 {\an8}‫ניגשתי לאנטרס כדי לגלות מה קרה.‬ 1035 00:58:50,735 --> 00:58:52,654 {\an8}‫הוא אמר שהוא לא רוצה לראות אותי.‬ 1036 00:58:53,738 --> 00:58:55,323 ‫נטליה הייתה במצב נוראי.‬ 1037 00:58:55,323 --> 00:58:58,034 ‫ידעתי שהיא רצתה מאוד להביא ילדים.‬ 1038 00:59:01,162 --> 00:59:06,584 {\an8}‫אנטרס ביקש מנטליה ומחוזפינה לבשל.‬ 1039 00:59:07,502 --> 00:59:09,462 {\an8}‫אחדים מאיתנו אכלו, אחרים לא אכלו.‬ 1040 00:59:10,088 --> 00:59:16,636 {\an8}‫אנטרס חזר ואמר‬ ‫שהעולם מתחיל להתנקות מכוחות האופל‬ 1041 00:59:16,636 --> 00:59:21,057 {\an8}‫ושעכשיו הוא מבין‬ ‫למה התינוק נולד לפני הזמן.‬ 1042 00:59:22,267 --> 00:59:27,272 ‫ואז הוא הורה לנו לתכנן את סידורי הלינה.‬ 1043 00:59:27,897 --> 00:59:29,148 ‫חסר לנו אוהל אחד,‬ 1044 00:59:29,148 --> 00:59:34,988 ‫אז ביקשתי מאנטרס רשות לישון בטנדר.‬ 1045 00:59:35,989 --> 00:59:40,034 ‫כשנכנסתי לטנדר פרצתי בבכי, כי...‬ 1046 00:59:40,994 --> 00:59:43,079 ‫ראיתי כמה מהבגדים של התינוק.‬ 1047 00:59:44,372 --> 00:59:45,915 ‫התפרקתי.‬ 1048 00:59:46,541 --> 00:59:52,672 ‫כנראה לא הייתי יכולה להתפרק ככה באוהלים‬ 1049 00:59:52,672 --> 00:59:54,465 ‫בלי לחטוף נזיפה.‬ 1050 00:59:55,883 --> 00:59:58,136 {\an8}‫הרגשתי כל כך הרבה צער, כל כך הרבה כאב.‬ 1051 00:59:59,387 --> 01:00:02,098 {\an8}‫אבל נאלצתי להסתיר את רגשותיי‬ ‫כי הם נחשבו רחמים עצמיים,‬ 1052 01:00:02,098 --> 01:00:03,474 {\an8}‫ורחמים עצמיים הם אגו.‬ 1053 01:00:03,474 --> 01:00:05,393 {\an8}‫הייתי מוכרחה להסתיר את זה.‬ 1054 01:00:15,194 --> 01:00:17,822 {\an8}‫למחרת התעוררנו‬ 1055 01:00:18,323 --> 01:00:19,991 {\an8}‫ואנטרס אמר,‬ 1056 01:00:19,991 --> 01:00:23,411 {\an8}‫״אתה צריך לנסוע לוויניה‬ ‫לקנות עצים כדי לבנות רהיטים.״‬ 1057 01:00:23,411 --> 01:00:26,289 {\an8}‫לא נאמרה מילה על מה שקרה.‬ 1058 01:00:26,289 --> 01:00:27,582 {\an8}‫כלום.‬ 1059 01:00:27,582 --> 01:00:30,585 ‫האזור שבו המדורה בערה...‬ 1060 01:00:31,127 --> 01:00:32,754 ‫אפילו לא התקרבנו אליו.‬ 1061 01:00:32,754 --> 01:00:35,173 ‫נקטנו בגישת הלוחמים.‬ 1062 01:00:35,173 --> 01:00:39,344 ‫״קדימה. נותרו 21 ימים עד סוף העולם.‬ 1063 01:00:39,344 --> 01:00:41,054 ‫״אנחנו נצא לחירות.‬ 1064 01:00:41,054 --> 01:00:43,139 ‫״כל זה יסתיים.״‬ 1065 01:00:43,890 --> 01:00:47,310 ‫הייתם מצפים שהערב ההוא יחולל שינוי בקבוצה,‬ 1066 01:00:47,310 --> 01:00:51,606 ‫שהיא תתפצל או תתפרק,‬ 1067 01:00:51,606 --> 01:00:53,941 ‫אבל ההפך הוא הנכון.‬ 1068 01:00:53,941 --> 01:00:56,986 ‫כולם הקפידו על משמעת ברזל ונכנסו ל...‬ 1069 01:00:56,986 --> 01:00:59,030 ‫כולם היו במצב לחימה.‬ 1070 01:01:00,073 --> 01:01:01,908 ‫כאילו מה שקרה‬ 1071 01:01:02,408 --> 01:01:05,495 ‫היה רק עוד קרב במלחמה הגדולה.‬ 1072 01:01:05,495 --> 01:01:07,497 ‫קרב עז, קרב קשה,‬ 1073 01:01:07,497 --> 01:01:09,666 ‫אבל רק עוד קרב במלחמה.‬ 1074 01:01:09,666 --> 01:01:13,503 ‫עוד קרב שהצטרף‬ ‫לעשרות הקרבות שניהלנו בשנה האחרונה.‬ 1075 01:01:22,178 --> 01:01:23,179 ‫מה קרה?‬ 1076 01:01:25,014 --> 01:01:26,057 ‫איזה שינוי...‬ 1077 01:01:27,684 --> 01:01:29,602 ‫איזה שינוי התחולל במוח‬ 1078 01:01:30,561 --> 01:01:33,356 ‫של רמון, או אנטרס דה לה לוס,‬ 1079 01:01:35,316 --> 01:01:37,026 ‫שגרם לו לחשוב‬ 1080 01:01:39,529 --> 01:01:41,989 ‫שלהקריב תינוק בן שלושה ימים‬ 1081 01:01:41,989 --> 01:01:44,701 ‫זה הפתרון לכל הבעיות בעולם?‬ 1082 01:01:46,619 --> 01:01:48,788 ‫נותרו חמישה ימים עד סוף נובמבר,‬ 1083 01:01:48,788 --> 01:01:51,124 ‫והאני הפנימי של אנטרס הורה לנו‬ 1084 01:01:51,124 --> 01:01:55,044 ‫לעבור לגור שם ב־1 בדצמבר‬ 1085 01:01:55,044 --> 01:01:56,921 ‫ולשהות שם 21 ימים, עד הסוף.‬ 1086 01:01:57,505 --> 01:01:59,882 ‫נותרו חמישה ימים להכין את הבית‬ 1087 01:01:59,882 --> 01:02:02,385 ‫לקראת 21 ימים של שתיית איוואסקה.‬ 1088 01:02:02,385 --> 01:02:07,223 ‫אנטרס השתגע עוד יותר, אם זה אפשרי בכלל.‬ 1089 01:02:08,725 --> 01:02:11,602 {\an8}‫אנטרס הורה לי ולקרולינה להיות איתו.‬ 1090 01:02:11,602 --> 01:02:14,689 {\an8}‫קרולינה סבלה מהמצב הזה.‬ 1091 01:02:14,689 --> 01:02:17,275 {\an8}‫זה הוביל לעונש כבד‬ 1092 01:02:17,275 --> 01:02:21,571 {\an8}‫שבמסגרתו קיבלנו מאנטרס‬ ‫את המכות הקשות ביותר שראיתי בחיי.‬ 1093 01:02:21,571 --> 01:02:23,114 ‫נאלצנו לעמוד שם עירומים‬ 1094 01:02:24,574 --> 01:02:25,700 ‫ולחטוף הלקאות.‬ 1095 01:02:25,700 --> 01:02:27,660 ‫הוא התחיל עם קרו.‬ 1096 01:02:32,415 --> 01:02:34,125 ‫קרו שלי הייתה אישה קטנטנה.‬ 1097 01:02:35,918 --> 01:02:37,044 ‫רזונת.‬ 1098 01:02:38,296 --> 01:02:42,008 ‫הבן זונה הזה היה בגובה שלי, 1.85 מטרים.‬ 1099 01:02:46,220 --> 01:02:48,723 ‫והמניאק קרע לה את הגב לגזרים.‬ 1100 01:02:52,101 --> 01:02:53,060 ‫הוא שבר לה יד.‬ 1101 01:02:53,060 --> 01:02:55,855 ‫התגובה האינסטינקטיבית שלה‬ ‫הייתה לכסות את הגב עם היד.‬ 1102 01:02:55,855 --> 01:02:58,900 ‫אז הוא הכה אותה ישר על מפרק היד ושבר אותו.‬ 1103 01:02:59,484 --> 01:03:02,195 ‫השבר הזה לא טופל במשך חודש.‬ 1104 01:03:05,406 --> 01:03:07,658 ‫הוא הצליף בקרו 11 פעמים.‬ 1105 01:03:12,538 --> 01:03:13,831 ‫ואז הגיע תורי.‬ 1106 01:03:14,332 --> 01:03:19,462 ‫בהלקאה השישית או השמינית‬ 1107 01:03:20,296 --> 01:03:22,965 ‫התחלתי לראות שחור בעיניים.‬ 1108 01:03:22,965 --> 01:03:26,385 ‫ראיתי שחור ואיבדתי הכרה.‬ 1109 01:03:27,261 --> 01:03:29,597 ‫הוא אמר, ״קום, מטומטם! לא סיימנו!״‬ 1110 01:03:29,597 --> 01:03:33,643 ‫ואני אמרתי, ״כן, סליחה״,‬ ‫בעודי סוטר לעצמי ואומר, ״תישאר ער״.‬ 1111 01:03:33,643 --> 01:03:38,231 ‫אז קיבלתי את 20 המלקות הנותרות.‬ 1112 01:03:40,525 --> 01:03:43,986 ‫והודיתי לו.‬ 1113 01:03:45,321 --> 01:03:46,697 ‫והתיישבתי בצד.‬ 1114 01:03:47,573 --> 01:03:51,160 {\an8}‫הוא הורה לנו להתלבש. כולנו היינו עירומים.‬ 1115 01:03:51,661 --> 01:03:54,705 {\an8}‫כשאמרתי לאנטרס שהוא שבר לי את היד,‬ 1116 01:03:54,705 --> 01:03:57,625 {\an8}‫הוא אמר, ״יקירתי, זו הקארמה שלך.‬ 1117 01:03:57,625 --> 01:03:59,794 {\an8}‫״את לא מבינה שאת משוגעת?״‬ 1118 01:04:00,419 --> 01:04:01,796 {\an8}‫ואמרתי שכן.‬ 1119 01:04:02,755 --> 01:04:05,508 {\an8}‫הייתי בטוחה שהוא מסוגל להרוג אותי.‬ 1120 01:04:05,508 --> 01:04:07,802 ‫אתם בטח שואלים, ״למה הם לא ברחו‬ 1121 01:04:07,802 --> 01:04:10,763 ‫״אם כל הדברים הנוראים האלה קרו להם?״‬ 1122 01:04:11,722 --> 01:04:14,100 ‫הם היו משוכנעים לחלוטין‬ 1123 01:04:14,100 --> 01:04:15,893 ‫שהם חיילי האל,‬ 1124 01:04:15,893 --> 01:04:17,353 ‫שהעולם מתקרב לקיצו,‬ 1125 01:04:17,353 --> 01:04:19,981 ‫ושזה השלב האחרון שעליהם לעבור.‬ 1126 01:04:22,400 --> 01:04:24,944 {\an8}‫התכוננו לקראת סוף העולם.‬ 1127 01:04:25,862 --> 01:04:30,283 {\an8}‫אנטרס התחיל לשתות איוואסקה‬ ‫ביום הראשון של דצמבר 2012.‬ 1128 01:04:30,908 --> 01:04:31,868 {\an8}‫הוא שתה מדי ערב‬ 1129 01:04:32,535 --> 01:04:35,037 {\an8}‫במטרה להגיע להארה‬ 1130 01:04:35,538 --> 01:04:37,665 {\an8}‫ב־21 בדצמבר, ביום האחרון.‬ 1131 01:04:37,665 --> 01:04:40,001 {\an8}‫שאר חברי הקהילה, כולל אותי,‬ 1132 01:04:40,001 --> 01:04:42,461 ‫התחילו לשתות איוואסקה‬ 1133 01:04:42,461 --> 01:04:45,882 ‫ב־11 בדצמבר עד ה־21 בדצמבר 2012.‬ 1134 01:04:50,386 --> 01:04:54,849 ‫כל ערבי האיוואסקה‬ ‫וכל הימים ההם היו קרבות אינסופיים.‬ 1135 01:04:55,433 --> 01:04:58,686 ‫עם המוני מלאכים, כנפיים, חרבות, שדים,‬ 1136 01:04:58,686 --> 01:05:02,648 ‫עם שדות קרב מלאי צרחות, דם, גיהינום,‬ 1137 01:05:02,648 --> 01:05:05,860 ‫עם אור, עם תקווה...‬ 1138 01:05:06,819 --> 01:05:07,987 ‫טירוף. טירוף מוחלט.‬ 1139 01:05:09,739 --> 01:05:11,782 ‫אלה היו הימים האחרונים של העולם.‬ 1140 01:05:11,782 --> 01:05:15,369 ‫חשבתי שה־22 בדצמבר 2012 לא יתקיים.‬ 1141 01:05:16,245 --> 01:05:17,330 ‫- 21 בדצמבר 2012 -‬ 1142 01:05:17,330 --> 01:05:19,582 ‫ובכן, ביום האחרון השעות נקפו.‬ 1143 01:05:20,291 --> 01:05:21,292 ‫לאף אחד לא היה...‬ 1144 01:05:21,792 --> 01:05:23,836 ‫אף אחד לא הסתכל על השעון, כי...‬ 1145 01:05:23,836 --> 01:05:27,548 ‫אף אחד לא בודק מה השעה כשיום הדין בפתח.‬ 1146 01:05:27,548 --> 01:05:29,050 ‫זה קורה כשזה קורה.‬ 1147 01:05:29,717 --> 01:05:30,927 ‫אבל הזמן חלף‬ 1148 01:05:31,427 --> 01:05:33,220 ‫ושום דבר לא קרה. כלום.‬ 1149 01:05:33,721 --> 01:05:35,139 ‫אף אחד לא דיבר.‬ 1150 01:05:35,139 --> 01:05:36,474 ‫ופתאום,‬ 1151 01:05:36,974 --> 01:05:37,934 ‫אנטרס אמר...‬ 1152 01:05:40,937 --> 01:05:42,855 ‫הוא פרץ בצחוק ואמר...‬ 1153 01:05:42,855 --> 01:05:47,193 ‫״מטומטמים, חשבתם שאחרי‬ ‫ארבע שנים של עבודה קשה,‬ 1154 01:05:47,860 --> 01:05:50,738 ‫״תעלו לגן עדן ותצאו לחירות.‬ 1155 01:05:50,738 --> 01:05:53,074 ‫״ואו, אתם כל כך תמימים.‬ 1156 01:05:53,699 --> 01:05:56,911 ‫״זה לא עובד ככה. השינוי לא מיידי.‬ 1157 01:05:57,411 --> 01:06:00,289 ‫״והאני הפנימי שלי הסביר לי כרגע‬ 1158 01:06:00,831 --> 01:06:05,711 ‫״שהחירות לא תגיע עכשיו.‬ ‫זה ייקח עוד שלושה חודשים,‬ 1159 01:06:05,711 --> 01:06:07,046 ‫״וזה יקרה באקוודור.״‬ 1160 01:06:11,592 --> 01:06:13,302 ‫והוא התנהג כאילו זה בסדר.‬ 1161 01:06:13,928 --> 01:06:16,347 ‫הוא התנהג כאילו זו הייתה בדיחה אחת גדולה.‬ 1162 01:06:18,015 --> 01:06:19,058 ‫וזהו.‬ 1163 01:06:19,976 --> 01:06:22,186 ‫הפסקנו לשתות איוואסקה והלכנו לישון.‬ 1164 01:06:32,697 --> 01:06:37,368 ‫למחרת ראיתי שהתאריך הוא 22 בדצמבר 2012,‬ 1165 01:06:37,368 --> 01:06:39,787 ‫התאריך שלא היה אמור להתקיים.‬ 1166 01:06:39,787 --> 01:06:43,791 ‫זה מה שיצר את השבר בקבוצה בסופו של דבר.‬ 1167 01:06:44,959 --> 01:06:49,338 ‫המוח שלי אמר,‬ ‫״החוזה שלי נגמר ב־21 בדצמבר 2012.‬ 1168 01:06:49,338 --> 01:06:50,756 ‫״היום ה־22!״‬ 1169 01:06:50,756 --> 01:06:53,759 {\an8}‫חלקנו שאלנו את עצמנו,‬ ‫״שיט, מה עושים עכשיו?‬ 1170 01:06:53,759 --> 01:06:56,137 {\an8}‫״העולם לא הגיע לקיצו.״‬ 1171 01:06:56,137 --> 01:06:59,473 {\an8}‫כולנו היינו שקועים בחובות.‬ 1172 01:06:59,473 --> 01:07:02,852 {\an8}‫היינו צריכים להמשיך לחיות,‬ ‫ולא היה לנו כסף.‬ 1173 01:07:06,355 --> 01:07:09,108 ‫בתאריך שלא היה אמור להתקיים, ה־23 בדצמבר,‬ 1174 01:07:09,108 --> 01:07:14,030 ‫הודענו למשפחות שלנו שנגיע הביתה לחג המולד.‬ 1175 01:07:14,030 --> 01:07:15,823 ‫הכול היה שקר.‬ 1176 01:07:15,823 --> 01:07:20,161 ‫הודעתי למשפחה שלי‬ ‫שאגיע הביתה לחג המולד עם בת הזוג שלי, קרו.‬ 1177 01:07:20,161 --> 01:07:21,328 {\an8}‫- קווויגוואי, סנטיאגו -‬ 1178 01:07:21,328 --> 01:07:23,873 {\an8}‫אמרתי לפבלו שאני לא יכולה לשאת את זה יותר,‬ 1179 01:07:23,873 --> 01:07:25,624 ‫שאני לא יכולה לגור עם אנטרס.‬ 1180 01:07:25,624 --> 01:07:30,838 ‫שאם הוא יצווה עליי‬ ‫להיות שוב האישה שלו או משהו כזה,‬ 1181 01:07:31,338 --> 01:07:32,715 ‫אני אתאבד.‬ 1182 01:07:32,715 --> 01:07:35,760 ‫וקרו אמרה לי,‬ 1183 01:07:36,260 --> 01:07:38,929 ‫״הבן זונה הזה‬ ‫תמיד מדבר על ישו ועל השליחים,‬ 1184 01:07:38,929 --> 01:07:42,016 ‫״הוא אומר שאנחנו צריכים‬ ‫להיות כמו השליחים, להקריב את עצמנו.‬ 1185 01:07:42,016 --> 01:07:44,935 ‫״אבל אתה יודע מה?‬ ‫השליחים היו עם ישו מתוך אהבה.‬ 1186 01:07:44,935 --> 01:07:47,021 ‫״כרגע אני פה מתוך פחד.״‬ 1187 01:07:47,938 --> 01:07:49,148 ‫ו... ואו.‬ 1188 01:07:49,148 --> 01:07:53,694 ‫זה הצטרף לספקות שקיננו בתוכי.‬ 1189 01:07:53,694 --> 01:07:56,405 ‫״אם אנחנו רוצים לעזוב,‬ ‫אי אפשר לגור בסנטיאגו.‬ 1190 01:07:56,405 --> 01:07:57,865 ‫״אנחנו חייבים להתחפף...‬ 1191 01:07:59,909 --> 01:08:02,286 ‫״להתחבא בדרום באמצע שום מקום.‬ 1192 01:08:02,286 --> 01:08:04,955 ‫״כי אחרת‬ ‫הבן זונה הזה ימצא אותנו ויהרוג אותנו.״‬ 1193 01:08:04,955 --> 01:08:06,874 ‫כשפבלו וקרולינה ברחו דרומה,‬ 1194 01:08:06,874 --> 01:08:08,876 ‫הם היו במצב של פרנויה מוחלטת.‬ 1195 01:08:09,460 --> 01:08:13,631 {\an8}‫התחבאנו בבית של אימי החורגת במשך שבוע.‬ 1196 01:08:13,631 --> 01:08:17,676 {\an8}‫משם שלחנו דוא״ל לכל הקבוצה‬ 1197 01:08:17,676 --> 01:08:21,305 {\an8}‫והודענו שאנחנו לא חוזרים.‬ 1198 01:08:21,305 --> 01:08:24,141 ‫ביקשנו שימסרו לאנטרס‬ 1199 01:08:24,141 --> 01:08:27,937 ‫שאנחנו עדיין מאמינים בו,‬ ‫אבל אנחנו לא ממשיכים.‬ 1200 01:08:28,437 --> 01:08:30,689 {\an8}‫נטליה התקשרה אליי ואמרה,‬ 1201 01:08:30,689 --> 01:08:31,732 {\an8}‫״הלך עליי.‬ 1202 01:08:31,732 --> 01:08:33,692 {\an8}‫״אני עם המשטרה האזרחית.‬ 1203 01:08:33,692 --> 01:08:34,819 {\an8}‫״הם יודעים הכול.״‬ 1204 01:08:34,819 --> 01:08:36,529 ‫- המשטרה האזרחית של צ׳ילה -‬ 1205 01:08:40,324 --> 01:08:44,328 ‫ואז נטליה שלחה דוא״ל‬ ‫לכתובת הסודית שנתתי לה‬ 1206 01:08:44,328 --> 01:08:46,080 ‫וכתבה, ״פבלו. יש לי בעיה״.‬ 1207 01:08:50,042 --> 01:08:52,711 ‫״לעזאזל, המשטרה האזרחית פה‬ ‫והם מדברים עם המשפחה שלי.‬ 1208 01:08:52,711 --> 01:08:55,339 ‫״הם שואלים איפה התינוק.‬ 1209 01:08:55,339 --> 01:08:57,842 ‫״הם שואלים מה קורה פה, מה זה.״‬ 1210 01:08:57,842 --> 01:09:00,094 ‫והיא אמרה, ״הם שואלים על כת״.‬ 1211 01:09:00,094 --> 01:09:04,723 ‫ואמרתי, ״אחותי, כת זו חבורה‬ ‫של בני זונות שטניסטים‬ 1212 01:09:04,723 --> 01:09:09,395 ‫״שלובשים גלימות שחורות,‬ ‫סוגדים לשטן ומבצעים התאבדויות המוניות.‬ 1213 01:09:09,395 --> 01:09:11,021 ‫״אנחנו לא כת.״‬ 1214 01:09:11,605 --> 01:09:13,691 ‫חיפשתי את המושג ״כת״ בגוגל.‬ 1215 01:09:14,984 --> 01:09:15,818 ‫והתחלתי לקרוא.‬ 1216 01:09:16,527 --> 01:09:20,489 ‫זה היה תיאור מדויק של החיים שלי‬ ‫במהלך ארבע השנים האחרונות.‬ 1217 01:09:26,829 --> 01:09:27,913 ‫הייתי בכת.‬ 1218 01:09:29,874 --> 01:09:31,458 ‫לעזאזל, הייתי המום.‬ 1219 01:09:32,877 --> 01:09:34,670 ‫הכול היה שקר מזדיין.‬ 1220 01:09:36,505 --> 01:09:37,381 ‫התינוק...‬ 1221 01:09:37,923 --> 01:09:39,008 ‫לא היה לוציפר.‬ 1222 01:09:39,508 --> 01:09:40,676 ‫הוא היה רק תינוק.‬ 1223 01:09:51,395 --> 01:09:52,938 ‫הכול השתנה‬ 1224 01:09:53,814 --> 01:09:56,567 ‫כשהם גילו‬ 1225 01:09:57,401 --> 01:09:59,486 ‫שהתבצע...‬ 1226 01:10:00,821 --> 01:10:02,406 ‫רצח של תינוק.‬ 1227 01:10:02,406 --> 01:10:04,116 ‫- המשטרה האזרחית של צ׳ילה -‬ 1228 01:10:04,116 --> 01:10:06,368 ‫ב־19 בפברואר אנטרס עזב את צ׳ילה.‬ 1229 01:10:06,368 --> 01:10:07,369 ‫- זיהוי פלילי -‬ 1230 01:10:07,369 --> 01:10:10,956 ‫כי נטליה גרה אמרה להם‬ ‫שהמשטרה פתחה בחקירה נגדם.‬ 1231 01:10:16,003 --> 01:10:17,338 ‫- נמל תעופה -‬ 1232 01:10:25,846 --> 01:10:29,433 ‫- 19 בפברואר 2013 -‬ 1233 01:10:31,393 --> 01:10:33,354 {\an8}‫לא הייתה לאנטרס ברירה.‬ 1234 01:10:33,354 --> 01:10:37,858 {\an8}‫הוא ידע שכולם ידברו על מה שקרה לתינוק,‬ 1235 01:10:37,858 --> 01:10:40,361 {\an8}‫אז הוא נאלץ לברוח לפרו.‬ 1236 01:10:40,361 --> 01:10:44,657 ‫הם הבינו שכל אחד מהם‬ ‫נושא באחריות מסוימת, ישירה או עקיפה.‬ 1237 01:10:44,657 --> 01:10:47,952 ‫לפחות אלה שהיו שם בלילה שבו התבצע הפשע.‬ 1238 01:10:47,952 --> 01:10:51,747 ‫נטליה הלכה למסור הצהרה לפני האחרים.‬ 1239 01:10:51,747 --> 01:10:53,749 ‫היא פעלה מתוך פרנויה,‬ 1240 01:10:53,749 --> 01:10:57,086 ‫היה לה חשוב לדבר לפני שמישהו אחר ידבר.‬ 1241 01:10:57,086 --> 01:10:58,921 ‫היא חששה שחברי כת אחרים‬ 1242 01:10:58,921 --> 01:11:03,092 ‫עלולים לגלגל עליה את האחריות במצב כזה.‬ 1243 01:11:03,092 --> 01:11:07,346 ‫הגעתי למשרד‬ ‫שבו נטליה הייתה עם הבלשים האחרים,‬ 1244 01:11:07,346 --> 01:11:10,724 ‫ושאלתי אותה אם הם באמת שרפו את התינוק.‬ 1245 01:11:10,724 --> 01:11:13,018 ‫היא ענתה, ״כן״.‬ 1246 01:11:13,018 --> 01:11:16,981 ‫אבל לא זיהיתי אצלה שום חרטה,‬ 1247 01:11:16,981 --> 01:11:20,484 ‫שום דבר ששכנע אותי‬ 1248 01:11:21,193 --> 01:11:22,152 ‫שהיא באמת...‬ 1249 01:11:22,152 --> 01:11:24,571 ‫כי לא היו דמעות, לא היה כלום.‬ 1250 01:11:25,239 --> 01:11:27,449 ‫למחרת, כשהסענו אותה לקוויגוואי,‬ 1251 01:11:27,449 --> 01:11:28,867 ‫ראינו את הבור‬ 1252 01:11:28,867 --> 01:11:31,453 ‫שבו הם שרפו את התינוק.‬ 1253 01:11:31,453 --> 01:11:34,832 ‫היא התפרקה ומיררה בבכי.‬ 1254 01:11:35,332 --> 01:11:37,418 ‫היא מיאנה להתנחם.‬ 1255 01:11:45,134 --> 01:11:49,388 ‫הרגשתי כאילו שפכו עליי דלי של מים קרים.‬ 1256 01:11:49,388 --> 01:11:52,558 ‫אמרו לי, ״זה קרה בחווה שלך״.‬ 1257 01:11:53,434 --> 01:11:54,518 ‫פשוט ככה.‬ 1258 01:11:54,518 --> 01:11:57,438 ‫הגעתי לבית חולים בגלל זה, חטפתי התקף לב.‬ 1259 01:11:58,314 --> 01:11:59,773 ‫הנה זה.‬ 1260 01:12:00,357 --> 01:12:01,525 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 1261 01:12:02,860 --> 01:12:04,194 ‫אז תשאיר את זה שם.‬ 1262 01:12:04,194 --> 01:12:08,324 ‫הראייה החשובה ביותר שמצאנו בזירה‬ 1263 01:12:08,324 --> 01:12:10,326 ‫הייתה חתיכה של עצם שבורה.‬ 1264 01:12:10,326 --> 01:12:12,661 ‫עצם הכסל השמאלית מהאגן של התינוק.‬ 1265 01:12:12,661 --> 01:12:15,998 ‫ב־23 בנובמבר, פבלו וקרולינה‬ 1266 01:12:15,998 --> 01:12:21,628 ‫לקחו את התינוק לבית החולים ברנייקה‬ ‫לבדיקה שנועדה לשלול מחלות גנטיות,‬ 1267 01:12:21,628 --> 01:12:24,298 ‫שהיא בדיקת חובה ליילודים בצ׳ילה.‬ 1268 01:12:24,298 --> 01:12:26,759 ‫נלקחו ממנו חמש טיפות דם.‬ 1269 01:12:26,759 --> 01:12:28,802 ‫ובזכות חמש טיפות הדם האלה‬ 1270 01:12:28,802 --> 01:12:32,514 ‫אפשר היה לקבוע מה עלה בגורלו של חזוס‬ 1271 01:12:32,514 --> 01:12:35,642 ‫ולבדוק אם הדנ״א של התינוק‬ 1272 01:12:35,642 --> 01:12:39,480 ‫תואם לדנ״א של אנטרס ולדנ״א של נטליה.‬ 1273 01:12:39,480 --> 01:12:41,106 ‫הודות לכך,‬ 1274 01:12:41,106 --> 01:12:44,276 ‫הצלחנו לקבל את כל צווי המעצר המתאימים‬ 1275 01:12:44,276 --> 01:12:47,696 ‫שאפשרו לנו ללכוד את חברי הכת הנותרים.‬ 1276 01:12:50,783 --> 01:12:53,285 ‫בשעה 22:30 פבלו התקשר אליי‬ 1277 01:12:53,827 --> 01:12:55,287 {\an8}‫ודיבר בנימת קול רצינית.‬ 1278 01:12:56,622 --> 01:12:59,416 {\an8}‫הוא אמר, ״אתה ואימא צריכים לבוא מחר.‬ 1279 01:13:00,250 --> 01:13:01,335 ‫״אתם חייבים לבוא.״‬ 1280 01:13:02,086 --> 01:13:03,003 ‫״מה קרה?״‬ 1281 01:13:03,003 --> 01:13:04,630 ‫״אני לא יכול לספר לך בטלפון.״‬ 1282 01:13:05,839 --> 01:13:09,385 ‫היינו מבולבלים במהלך הטיסה.‬ 1283 01:13:09,385 --> 01:13:12,971 ‫כשהגענו לשדה התעופה, פבלו וקרולינה היו שם.‬ 1284 01:13:12,971 --> 01:13:15,516 ‫הם לא היו במיטבם, הם נראו זוועה.‬ 1285 01:13:15,516 --> 01:13:18,352 ‫נכנסנו לג׳יפ של פבלו.‬ 1286 01:13:18,352 --> 01:13:20,562 ‫ופבלו אמר לי בקול רגוע,‬ 1287 01:13:20,562 --> 01:13:23,357 ‫״קודם אספר לך מה נכון,‬ 1288 01:13:23,357 --> 01:13:25,150 ‫״ואז אספר לך מהם השקרים.״‬ 1289 01:13:25,150 --> 01:13:28,278 ‫״הג׳יפ הזה שלנו, זה נכון.‬ 1290 01:13:28,779 --> 01:13:33,283 ‫״גרנו בבקתה שכורה בקבורגה, זה נכון.‬ 1291 01:13:33,283 --> 01:13:36,537 ‫״כל שאר הדברים שסיפרתי לך‬ ‫בארבע השנים האחרונות הם שקרים.״‬ 1292 01:13:41,333 --> 01:13:44,962 ‫ואז אתה מבין שאתה עומד בפני משבר עצום.‬ 1293 01:13:44,962 --> 01:13:47,214 ‫זה היה אירוע מחריד ובלתי נתפס,‬ 1294 01:13:47,214 --> 01:13:49,842 ‫חמור יותר מכל פשע שאי פעם דיווחנו עליו.‬ 1295 01:13:49,842 --> 01:13:53,595 ‫מדובר בקורבן האדם הראשון בהיסטוריה שלנו.‬ 1296 01:13:53,595 --> 01:13:57,349 ‫והקורבן היה תינוק בן שלושה ימים בלבד.‬ 1297 01:13:57,349 --> 01:13:59,351 ‫ואז הם הבינו שהחדשות‬ 1298 01:13:59,351 --> 01:14:01,395 ‫כבר שודרו בכל ערוצי הטלוויזיה,‬ 1299 01:14:01,395 --> 01:14:03,397 ‫והמשטרה מחפשת אותם.‬ 1300 01:14:03,397 --> 01:14:06,608 ‫הם ראו את הפרצופים שלהם מודבקים על קירות.‬ 1301 01:14:06,608 --> 01:14:10,654 ‫ארבעה חברי כת דתית נעצרו היום‬ 1302 01:14:10,654 --> 01:14:14,283 ‫בחשד ששרפו תינוק בן יומיים‬ 1303 01:14:14,283 --> 01:14:16,660 ‫מתוך אמונה שהוא האנטיכריסט.‬ 1304 01:14:16,660 --> 01:14:20,330 ‫הוא אמר, ״אני רוצה להסגיר את עצמי״.‬ ‫אמרתי, ״תעשה את זה בסנטיאגו״.‬ 1305 01:14:20,330 --> 01:14:22,374 ‫זו הייתה...‬ 1306 01:14:23,667 --> 01:14:24,918 ‫נסיעה קשה מאוד.‬ 1307 01:14:24,918 --> 01:14:27,254 ‫קשה מאוד, כי היא הייתה מלאה‬ 1308 01:14:27,838 --> 01:14:31,925 ‫בהחלטות הגיוניות ושקולות‬ ‫שהתערבבו עם רגשות.‬ 1309 01:14:31,925 --> 01:14:33,802 ‫עצרנו בתחנות דלק‬ 1310 01:14:34,303 --> 01:14:37,681 ‫וראינו בחדשות דיווחים‬ ‫על כך שהבן שלנו הוא עבריין נמלט.‬ 1311 01:14:39,641 --> 01:14:40,476 ‫קשה מאוד.‬ 1312 01:14:40,476 --> 01:14:44,646 ‫מהרגע שצווי המעצר יצאו‬ 1313 01:14:44,646 --> 01:14:46,648 ‫ועד שהוא הסגיר את עצמו,‬ 1314 01:14:46,648 --> 01:14:50,986 ‫פבלו אונדורגה‬ ‫תכנן מה לומר בחקירה שלו במשטרה.‬ 1315 01:14:50,986 --> 01:14:54,072 ‫התקשרו מאגף החקירות‬ ‫ואמרו שפבלו הסגיר את עצמו,‬ 1316 01:14:54,072 --> 01:14:55,657 ‫שאנחנו צריכים לתשאל אותו.‬ 1317 01:14:55,657 --> 01:14:57,784 ‫אז הגעתי לאגף‬ 1318 01:14:57,784 --> 01:15:01,121 ‫ומצאתי שם את פבלו אונדורגה,‬ ‫שהיה רגוע ושלו.‬ 1319 01:15:01,121 --> 01:15:04,750 ‫״שלום, אני פבלו אונדורגה,‬ ‫האיש שאתם מחפשים.‬ 1320 01:15:04,750 --> 01:15:07,252 ‫״הייתי חלק מכת קוויגוואי.‬ 1321 01:15:07,961 --> 01:15:09,421 ‫״באתי להסגיר את עצמי.״‬ 1322 01:15:09,421 --> 01:15:10,506 ‫- אפריל 2013 -‬ 1323 01:15:10,506 --> 01:15:15,010 ‫בשעה 11:00 בני הזוג נכנסו‬ ‫לבית המשפט בקילפואה.‬ 1324 01:15:15,010 --> 01:15:17,679 ‫השניים הסגירו את עצמם למשטרה בסוף השבוע,‬ 1325 01:15:17,679 --> 01:15:21,558 ‫לאחר שראו דיווחים על כך שהם מבוקשים.‬ 1326 01:15:22,392 --> 01:15:28,106 ‫התשאול לא היה פשוט‬ ‫כי הוא היה בחור חכם מאוד‬ 1327 01:15:28,106 --> 01:15:30,400 ‫והיה לו הרבה מידע למסור לי.‬ 1328 01:15:30,943 --> 01:15:36,281 ‫אז נאלצנו לערוך את התשאול‬ ‫בכמה שלבים, לחלק אותו,‬ 1329 01:15:36,281 --> 01:15:41,745 ‫כדי להבין מה בדיוק עבר עליו באותה קהילה.‬ 1330 01:15:41,745 --> 01:15:46,375 ‫הם הואשמו בסיוע לרצח התינוק בן היומיים,‬ 1331 01:15:46,375 --> 01:15:49,711 ‫ונטען כי הם סכנה לציבור.‬ 1332 01:15:49,711 --> 01:15:51,630 {\an8}‫הם עברו מניפולציות אכזריות‬ 1333 01:15:51,630 --> 01:15:53,382 {\an8}‫מצד מוח סוטה ומעוות.‬ 1334 01:15:53,382 --> 01:15:56,301 {\an8}‫- חוויאר ארוולו קוניץ׳‬ ‫הסנגור של פבלו וקרולינה -‬ 1335 01:15:56,301 --> 01:15:57,886 {\an8}‫הם לא פעלו מרצונם החופשי.‬ 1336 01:15:58,387 --> 01:16:02,808 ‫לפיכך, מבחינת החוק הפלילי,‬ ‫אי אפשר להאשים אותם באישומים חמורים.‬ 1337 01:16:02,808 --> 01:16:06,228 {\an8}‫מהטענות של הנאשמים,‬ ‫במיוחד מטענותיה של הנאשמת שלי,‬ 1338 01:16:06,228 --> 01:16:09,314 {\an8}‫קיבלתי את הרושם שהם נפלו קורבן למניפולציה...‬ 1339 01:16:09,314 --> 01:16:11,525 {\an8}‫- קלאודיו פרז גרסייה‬ ‫הסנגור של נטליה -‬ 1340 01:16:11,525 --> 01:16:13,277 {\an8}‫מצד אדם שכרגע נמלט מהחוק.‬ 1341 01:16:13,277 --> 01:16:15,654 {\an8}‫ידוע לנו שהאדם הזה עזב את הארץ,‬ 1342 01:16:15,654 --> 01:16:18,323 {\an8}‫עשה דרכו לפרו וטרם חזר.‬ 1343 01:16:21,201 --> 01:16:26,248 ‫אז תיאמנו עם אינטרפול‬ ‫הנפקה של צו מעצר בינלאומי.‬ 1344 01:16:26,248 --> 01:16:28,458 ‫- אינטרפול‬ ‫צו אדום -‬ 1345 01:16:29,042 --> 01:16:33,380 {\an8}‫- קוסקו, פרו -‬ 1346 01:16:34,298 --> 01:16:38,885 ‫חטיבת מודיעין של 1,500 שוטרים ממשטרת פרו‬ 1347 01:16:38,885 --> 01:16:41,138 ‫מחפשת אחר אנטרס דה לה לוס.‬ 1348 01:16:41,138 --> 01:16:43,807 ‫משערים כי הוא נמצא בקוסקו.‬ 1349 01:16:43,807 --> 01:16:46,893 ‫אני חושבת שכולם שידלו אותי לברוח לפרו‬ 1350 01:16:47,436 --> 01:16:50,981 {\an8}‫כי כולם היו מעורבים בפשע חוץ ממני.‬ 1351 01:16:50,981 --> 01:16:55,319 {\an8}‫לא ממש ידעתי לאן אני נכנסת‬ 1352 01:16:55,319 --> 01:16:57,362 ‫ומה אני עומדת לפגוש שם.‬ 1353 01:16:57,362 --> 01:17:00,282 ‫הם נשארו שם למשך שבוע או שבוע וחצי,‬ 1354 01:17:00,282 --> 01:17:02,242 ‫ועזבו כעבור זמן קצר‬ 1355 01:17:02,242 --> 01:17:06,622 ‫לעיירה סמוכה לקוסקו בשם אויאנטאיטמבו.‬ 1356 01:17:06,622 --> 01:17:09,541 ‫הוא שר. הוא ניגן בכלי הנגינה שלו‬ 1357 01:17:09,541 --> 01:17:12,252 ‫והופיע בברים, במסעדות וכדומה‬ 1358 01:17:12,252 --> 01:17:13,795 ‫וקיבל טיפים.‬ 1359 01:17:13,795 --> 01:17:19,092 ‫הוא היה לחוץ מאוד, אלים מאוד.‬ 1360 01:17:19,092 --> 01:17:21,595 ‫הוא היה נוראי כלפיי.‬ 1361 01:17:21,595 --> 01:17:24,306 ‫הוא הכה אותי במקל ונעל אותי בבית.‬ 1362 01:17:24,306 --> 01:17:27,309 ‫הוא אמר שאסור לי לצאת.‬ 1363 01:17:27,893 --> 01:17:29,186 ‫לא הייתי שם.‬ 1364 01:17:29,728 --> 01:17:32,898 ‫אני חושב שהיא נבהלה‬ 1365 01:17:34,066 --> 01:17:36,735 ‫ועלתה על הטיסה הראשונה לסנטיאגו.‬ 1366 01:17:36,735 --> 01:17:40,781 ‫חזרתי בהנחה שהוא מתכוון להסגיר את עצמו‬ 1367 01:17:40,781 --> 01:17:42,532 ‫כי אמרתי לו לעשות את זה.‬ 1368 01:17:42,532 --> 01:17:46,203 ‫כשהגעתי לצ׳ילה, העיתונים דיווחו‬ 1369 01:17:46,203 --> 01:17:49,998 ‫שהגופה של רמון נמצאה.‬ 1370 01:17:49,998 --> 01:17:53,710 ‫דווח כי התגלתה גופה בקוסקו.‬ 1371 01:17:53,710 --> 01:17:55,379 ‫האיש הזה, שאתם רואים כאן.‬ 1372 01:17:55,379 --> 01:17:58,840 {\an8}‫רמון גוסטבו קסטיו גאטה, בן 35,‬ 1373 01:17:58,840 --> 01:18:00,342 {\an8}‫התאבד כאן.‬ 1374 01:18:00,342 --> 01:18:04,596 {\an8}‫התקשורת תיארה את סופו הטראגי‬ ‫בשלל דרכים שונות.‬ 1375 01:18:04,596 --> 01:18:07,599 {\an8}‫שלושה ילדים נכנסו ראשונים.‬ 1376 01:18:08,266 --> 01:18:13,063 ‫והם אמרו לי שהוא נראה כמו בובה תלויה.‬ 1377 01:18:13,063 --> 01:18:15,899 ‫הוא מצא את עצמו לבד,‬ ‫כפי שאתם ודאי מתארים לעצמכם.‬ 1378 01:18:15,899 --> 01:18:18,360 ‫אז הוא חשב, ״סיימתי את דרכי.‬ 1379 01:18:19,444 --> 01:18:20,320 ‫״זהו זה.״‬ 1380 01:18:21,530 --> 01:18:24,199 ‫הוא לא נשא בהשלכות של מעשיו.‬ 1381 01:18:24,199 --> 01:18:29,371 ‫והוא הניח לכולנו לשלם את המחיר במקומו.‬ 1382 01:18:30,288 --> 01:18:32,582 ‫בקור רוח רובוטי,‬ 1383 01:18:32,582 --> 01:18:34,251 ‫שני האחראים העיקריים‬ 1384 01:18:34,251 --> 01:18:36,795 ‫להקרבת הרך הנולד בקוויגוואי‬ 1385 01:18:36,795 --> 01:18:41,591 ‫תיארו היום למשטרה‬ ‫את הלילה הגורלי בזירת הפשע.‬ 1386 01:18:46,888 --> 01:18:50,767 ‫פבלו אונדורגה ונטליה גרה חיקר‬ ‫השתתפו בשחזור בזירת הפשע באותו היום.‬ 1387 01:18:50,767 --> 01:18:51,810 ‫- דצמבר 2013 -‬ 1388 01:18:51,810 --> 01:18:55,772 ‫הם סיפרו לנו איך הכינו את התינוק‬ 1389 01:18:56,273 --> 01:18:58,567 ‫לקראת השרפה.‬ 1390 01:18:58,567 --> 01:19:01,945 ‫יצאת מהטנדר והמדורה בערה, נכון?‬ 1391 01:19:01,945 --> 01:19:02,863 ‫כן.‬ 1392 01:19:02,863 --> 01:19:05,907 {\an8}‫הוא היה שם, ואנטרס אמר לי לשים אותו שם.‬ 1393 01:19:06,908 --> 01:19:09,161 {\an8}‫נטליה שמה את התינוק... היא שמה את חזוס שם.‬ 1394 01:19:09,161 --> 01:19:11,621 {\an8}‫ברגע שהיא שמה אותו שם,‬ 1395 01:19:12,205 --> 01:19:15,500 {\an8}‫תפסתי אותה וברחנו. רצנו בחזרה לשם.‬ 1396 01:19:16,001 --> 01:19:19,379 ‫במשטרה חשוב לנו מאוד לבסס‬ 1397 01:19:19,921 --> 01:19:22,215 ‫איזה תפקיד כל אחד מהם שיחק.‬ 1398 01:19:22,215 --> 01:19:24,426 ‫מי עשה מה ומתי.‬ 1399 01:19:24,426 --> 01:19:28,263 ‫זה מאפשר לנו לחבר את כל העובדות זו לזו.‬ 1400 01:19:28,263 --> 01:19:32,684 ‫התחלנו להוסיף קרשים למדורה‬ ‫וכעבור חמש דקות, דוויד הגיע.‬ 1401 01:19:32,684 --> 01:19:34,770 ‫אנטרס הורה לו‬ 1402 01:19:35,562 --> 01:19:39,816 ‫להביא עוד קרשים למדורה כדי שלא ייגמרו לנו.‬ 1403 01:19:39,816 --> 01:19:44,571 ‫הלהבה היתמרה‬ ‫לגובה של 20 סנטימטרים מעל הבור.‬ 1404 01:19:45,322 --> 01:19:48,116 ‫כשהרמתי לראשונה את המבט‬ ‫אל הקצה העליון של הלהבות‬ 1405 01:19:48,784 --> 01:19:53,121 ‫ראיתי שבין הלהבות הרגילות‬ ‫היו גם להבות שחורות‬ 1406 01:19:53,121 --> 01:19:56,708 ‫שהפכו למעין ראש של דרקון שחור.‬ 1407 01:19:56,708 --> 01:19:57,793 ‫והוא נסק.‬ 1408 01:19:58,335 --> 01:19:59,503 ‫הוא התרומם?‬ 1409 01:19:59,503 --> 01:20:01,004 ‫זה מה שראית?‬ 1410 01:20:01,505 --> 01:20:04,674 ‫כן. עכשיו אני יודע שזו הייתה הזיה,‬ ‫אבל ראיתי את זה.‬ 1411 01:20:04,674 --> 01:20:07,803 ‫הדברים האלה לא היו חריגים אצלנו.‬ 1412 01:20:07,803 --> 01:20:09,971 ‫חשוב מאוד להבין‬ 1413 01:20:09,971 --> 01:20:12,933 ‫איזה תפקיד שיחק כל אחד מהם‬ 1414 01:20:12,933 --> 01:20:14,434 {\an8}‫בעת ביצוע הפשע.‬ 1415 01:20:14,434 --> 01:20:17,312 {\an8}‫ספרי לי מה קרה כשקשרתם את התינוק.‬ 1416 01:20:17,312 --> 01:20:19,356 {\an8}‫אני לא יכולה לחתוך סרט דביק עם השיניים.‬ 1417 01:20:19,356 --> 01:20:23,318 {\an8}‫אז פבלו חתך את הסרט הדביק‬ ‫ואני קשרתי בעזרתו את הרגליים של התינוק.‬ 1418 01:20:23,318 --> 01:20:25,654 ‫ואז, כשפבלו אמר לי לקשור את הידיים,‬ 1419 01:20:25,654 --> 01:20:28,657 ‫עשינו את זה ביחד,‬ ‫ופבלו סיים את כל השאר.‬ 1420 01:20:28,657 --> 01:20:31,368 ‫אף פעם לא הצלחתי לחתוך דברים עם השיניים.‬ 1421 01:20:31,368 --> 01:20:33,537 ‫זה נכון, אני חתכתי את הסרט הדביק.‬ 1422 01:20:33,537 --> 01:20:35,914 ‫הבנתי.‬ ‫-היא לא יכולה לחתוך עם השיניים.‬ 1423 01:20:35,914 --> 01:20:38,542 ‫אני זוכר ש...‬ 1424 01:20:39,292 --> 01:20:42,754 ‫התפקידים שלנו נקבעו בהתאם לאנרגיה שלנו,‬ 1425 01:20:43,296 --> 01:20:45,507 ‫וכולנו קיבלנו הוראה מפורשת‬ 1426 01:20:45,507 --> 01:20:49,386 ‫לפיה רק נטליה וקרולינה יכלו לגעת בחזוס.‬ 1427 01:20:49,386 --> 01:20:52,806 ‫כן, אבל ברגע שפבלו סיים לעשות את זה,‬ 1428 01:20:52,806 --> 01:20:54,850 ‫הוא אמר, ״שלא תעזי לספר לאנטרס״.‬ 1429 01:20:54,850 --> 01:20:57,060 ‫כי לא עשינו את זה כמו שצריך.‬ 1430 01:20:57,602 --> 01:21:00,856 ‫מה שרציתי לומר קודם‬ ‫הוא שאני לא זוכר את זה.‬ 1431 01:21:00,856 --> 01:21:03,275 ‫אני זוכר שלא נגעתי בו.‬ 1432 01:21:03,859 --> 01:21:05,443 ‫אבל, כאילו...‬ 1433 01:21:06,444 --> 01:21:09,781 ‫המצב היה מופרע לחלוטין.‬ 1434 01:21:09,781 --> 01:21:11,575 ‫אף אחד מהם לא הודה‬ 1435 01:21:11,575 --> 01:21:16,329 ‫בכך שהוא קשר את התינוק,‬ ‫דחף לו בד לפה וסתם אותו.‬ 1436 01:21:16,329 --> 01:21:18,915 ‫כל אחד מהם אמר שהשני עשה את זה.‬ 1437 01:21:19,416 --> 01:21:23,378 ‫שניהם סתמו לתינוק את הפה‬ ‫לפני שהעלו אותו קורבן.‬ 1438 01:21:23,378 --> 01:21:25,881 ‫מתוך דבריו של פבלו אני מבינה‬ 1439 01:21:25,881 --> 01:21:27,966 ‫שהוא יצא מנקודת הנחה‬ 1440 01:21:27,966 --> 01:21:30,635 ‫שכולנו ידענו מה עומד לקרות באותו היום.‬ 1441 01:21:30,635 --> 01:21:34,848 ‫ואני חייבת לומר שמעולם לא נמסר לי מידע‬ 1442 01:21:34,848 --> 01:21:36,516 ‫לגבי מה שעמד לקרות.‬ 1443 01:21:36,516 --> 01:21:39,019 ‫מכיוון שהשטן היה בתוכי,‬ 1444 01:21:39,519 --> 01:21:42,981 ‫לא הסבירו לי כלום,‬ ‫לא קיבלתי שום פיסת מידע בעניין.‬ 1445 01:21:42,981 --> 01:21:48,111 ‫כי זה היה עלול לגרום‬ ‫לאני הפנימי של חזוס לעולל לי משהו‬ 1446 01:21:48,111 --> 01:21:51,114 ‫כמו לגרום לי להתאבד, לברוח, או משהו כזה.‬ 1447 01:21:51,114 --> 01:21:54,159 ‫אז לא יכולתי לדעת שום דבר.‬ 1448 01:21:54,159 --> 01:21:55,952 ‫סליחה, ראיתם משהו?‬ 1449 01:21:55,952 --> 01:21:57,078 ‫לא.‬ ‫-לא.‬ 1450 01:21:57,078 --> 01:21:58,538 ‫- דוויד פסטן, פילאר אלוורז -‬ 1451 01:21:58,538 --> 01:22:01,541 ‫אולי לא ידעתם,‬ ‫אבל נטליה אשררה את ההצהרה שלה היום.‬ 1452 01:22:01,541 --> 01:22:03,752 ‫היא אמרה שהיא ראתה אור זוהר.‬ 1453 01:22:03,752 --> 01:22:06,796 ‫לא, קרולינה.‬ ‫-סליחה, קרולינה.‬ 1454 01:22:06,796 --> 01:22:10,634 ‫היא לא ראתה את האש, אבל היא ראתה אור זוהר.‬ 1455 01:22:10,634 --> 01:22:12,719 ‫והיא שמעה את האש מתפצחת.‬ 1456 01:22:12,719 --> 01:22:15,764 ‫ידעת שקרולינה רואה אנרגיה?‬ ‫-לא.‬ 1457 01:22:15,764 --> 01:22:18,808 ‫היא רואה הילות,‬ ‫היא הרבה יותר רגישה מאיתנו.‬ 1458 01:22:18,808 --> 01:22:21,645 ‫לא ראיתי כלום. אתה רואה את הבית שם?‬ 1459 01:22:21,645 --> 01:22:24,189 ‫כשעזרת לפבלו לזרוק את האבנים,‬ 1460 01:22:24,189 --> 01:22:26,274 ‫הבאת אותן במריצות, נכון?‬ 1461 01:22:26,274 --> 01:22:28,234 ‫האבנים היו ממש כאן, בערימה.‬ 1462 01:22:28,234 --> 01:22:29,736 ‫במקום שבו הן נמצאות עכשיו?‬ ‫-כן.‬ 1463 01:22:30,445 --> 01:22:31,738 ‫שנסיים פה?‬ 1464 01:22:31,738 --> 01:22:32,822 ‫תודה רבה.‬ 1465 01:22:32,822 --> 01:22:33,740 ‫בואו נלך.‬ 1466 01:22:33,740 --> 01:22:35,033 ‫- נאשם -‬ 1467 01:22:41,748 --> 01:22:43,667 {\an8}‫זה הדוח מה־22 באפריל 2013.‬ 1468 01:22:43,667 --> 01:22:46,127 {\an8}‫- חואן אמיל גטיקה‬ ‫לשעבר התובע המחוזי של קילפואה -‬ 1469 01:22:46,127 --> 01:22:48,421 {\an8}‫באותו היום נפגשתי עם המשטרה האזרחית‬ 1470 01:22:48,421 --> 01:22:50,548 {\an8}‫במשרד שלי בקילפואה.‬ 1471 01:22:50,548 --> 01:22:52,926 ‫הם העבירו לי את המידע הזה‬ 1472 01:22:52,926 --> 01:22:55,804 ‫יחד עם המידע שנאסף עד אז.‬ 1473 01:22:56,388 --> 01:22:59,432 ‫למיטב ידיעתי, לא היו בצ׳ילה מקרים דומים.‬ 1474 01:23:00,809 --> 01:23:03,478 ‫המשך החקירה‬ 1475 01:23:03,478 --> 01:23:08,316 ‫נועד בעיקר כדי לקבוע‬ ‫את מידת האחריות הפלילית שלהם‬ 1476 01:23:09,192 --> 01:23:11,528 ‫וכיצד עלינו לנהוג בהם על פי החוק.‬ 1477 01:23:11,528 --> 01:23:14,030 ‫להבין אם הם לא שפויים,‬ 1478 01:23:14,030 --> 01:23:16,700 ‫אם הם כן שפויים, או משהו בין לבין.‬ 1479 01:23:16,700 --> 01:23:19,828 ‫ולקבל החלטה משפטית על סמך ההבנה הזו.‬ 1480 01:23:25,125 --> 01:23:29,838 ‫אחד מטיעוני ההגנה של רוב חברי הכת‬ 1481 01:23:29,838 --> 01:23:34,718 ‫הוא שכולם עברו שטיפת מוח הרסנית‬ 1482 01:23:34,718 --> 01:23:37,012 ‫וכי במהלך האירועים‬ 1483 01:23:37,012 --> 01:23:42,350 ‫הם לא היו מסוגלים לפעול מתוך בחירה חופשית.‬ 1484 01:23:42,350 --> 01:23:46,730 ‫כי הם סבלו גם מהפרעה‬ ‫שהם כינו ״פסיכוזה משותפת״.‬ 1485 01:23:51,901 --> 01:23:54,362 {\an8}‫הסנגורים של חברי הכת...‬ 1486 01:23:54,362 --> 01:23:56,406 {\an8}‫- פרנסיקו מפיולטי‬ ‫ד״ר לפסיכולוגיה משפטית -‬ 1487 01:23:56,406 --> 01:24:01,494 {\an8}‫הסכימו לטעון שכולם איכשהו נפלו קורבן‬ 1488 01:24:01,494 --> 01:24:04,831 ‫להפרעה פסיכוטית משותפת‬ 1489 01:24:04,831 --> 01:24:07,709 ‫שנקראת גם ״שיגעון בשניים״.‬ 1490 01:24:07,709 --> 01:24:12,005 ‫האסטרטגיה הזו אפשרה להם לטעון‬ 1491 01:24:12,589 --> 01:24:15,633 ‫שהם אומנם לא אנשים בלתי שפויים,‬ 1492 01:24:15,633 --> 01:24:18,887 ‫אבל הם סבלו מאי־שפיות בשעת המעשה.‬ 1493 01:24:19,387 --> 01:24:22,390 ‫במונחים משפטיים, הם לא אשמים.‬ 1494 01:24:22,390 --> 01:24:25,477 ‫החוק יוצא מנקודת הנחה‬ ‫שאנשים הם שפויים, לא משוגעים.‬ 1495 01:24:25,477 --> 01:24:29,814 ‫לפיכך, כולנו חייבים לשאת באחריות על מעשינו‬ 1496 01:24:29,814 --> 01:24:31,524 ‫כשמדובר בפעילות פלילית.‬ 1497 01:24:31,524 --> 01:24:37,155 ‫לכן אם טוענים שנאשם אינו שפוי,‬ ‫חייבים להוכיח את זה.‬ 1498 01:24:40,116 --> 01:24:44,204 ‫המשפט לא התרכז בשאלה אם הילד מת‬ 1499 01:24:44,204 --> 01:24:47,707 ‫או אם הם היו שם באותו היום ובאותה השעה.‬ 1500 01:24:47,707 --> 01:24:49,751 ‫המשפט התרכז‬ 1501 01:24:50,460 --> 01:24:52,879 ‫באבחנה של פסיכוזה משותפת.‬ 1502 01:24:52,879 --> 01:24:54,714 ‫מובן מאליו, כבוד השופטת,‬ 1503 01:24:54,714 --> 01:24:59,552 ‫שהדוח החדש הזה מאשרר את המסקנות הקודמות.‬ 1504 01:24:59,552 --> 01:25:03,640 ‫זוהי פסיכוזה מיסטית משותפת, הפרעה נפשית.‬ 1505 01:25:03,640 --> 01:25:06,643 ‫חוק העונשין סעיף 10 א׳,‬ ‫פטור מאחריות פלילית.‬ 1506 01:25:06,643 --> 01:25:08,853 ‫כל הפסיכיאטרים והפסיכולוגים‬ 1507 01:25:08,853 --> 01:25:13,024 ‫הגיעו למסקנה שהאנשים האלה‬ ‫סבלו מאותה ההפרעה הנפשית.‬ 1508 01:25:13,024 --> 01:25:14,776 ‫לפיכך, הם לא נשאו באחריות פלילית.‬ 1509 01:25:16,486 --> 01:25:21,574 ‫ניצבנו מול אוסף‬ ‫של ראיות ודוחות מטעם ההגנה,‬ 1510 01:25:21,574 --> 01:25:27,747 ‫אשר תמכו בזיכוי של חברי הכת מכל אשמה.‬ 1511 01:25:31,709 --> 01:25:36,256 ‫על אף שמעורבותם בפשע הוכחה,‬ ‫אף אחד מהם לא ירצה עונש מאסר.‬ 1512 01:25:36,256 --> 01:25:38,424 ‫הלחץ הורגש, כמובן.‬ 1513 01:25:38,424 --> 01:25:40,635 ‫הוא הורגש שם מדי יום.‬ 1514 01:25:40,635 --> 01:25:44,514 ‫כל שימוע קיבל הרבה מאוד תשומת לב תקשורתית.‬ 1515 01:25:46,641 --> 01:25:52,230 ‫לפרקליטות לא הייתה ברירה‬ 1516 01:25:52,730 --> 01:25:54,899 ‫אלא לנתח את חומר הרקע‬ 1517 01:25:54,899 --> 01:25:59,320 ‫ולבדוק אם ניתן למצוא בו פרצות, לערער עליו,‬ 1518 01:25:59,904 --> 01:26:01,281 ‫מכיוונים אחרים.‬ 1519 01:26:06,035 --> 01:26:11,749 {\an8}‫הגעתי אל התיק הזה‬ ‫כי התובע, חואן אמיליו גטיקה...‬ 1520 01:26:11,749 --> 01:26:13,042 {\an8}‫- אוטו דור‬ ‫פסיכיאטר -‬ 1521 01:26:13,042 --> 01:26:15,795 {\an8}‫התקשר אליי ואמר שהוא רוצה לדבר איתי.‬ 1522 01:26:16,337 --> 01:26:18,214 ‫הוא הסביר לי במה מדובר.‬ 1523 01:26:18,840 --> 01:26:21,759 ‫חשבתי שחיוני לענות‬ 1524 01:26:22,385 --> 01:26:24,429 ‫על כל השאלות שלו.‬ 1525 01:26:26,347 --> 01:26:28,683 ‫הוא הציע שאבדוק‬ 1526 01:26:29,934 --> 01:26:33,688 ‫את שני החברים החשובים ביותר,‬ ‫נטליה גרה ופבלו אונדורגה.‬ 1527 01:26:34,189 --> 01:26:36,566 ‫אבל הם סירבו להיבדק,‬ 1528 01:26:37,066 --> 01:26:42,071 ‫ולכן הוא ביקש ממני לשמש כמטא־מומחה.‬ 1529 01:26:42,071 --> 01:26:45,325 ‫כלומר, לגבש חוות דעת מומחה‬ ‫על חוות דעת המומחים.‬ 1530 01:26:45,325 --> 01:26:47,660 ‫חוות הדעת שהמומחים גיבשו בעניין.‬ 1531 01:26:47,660 --> 01:26:48,661 ‫- בוצעה עבירה -‬ 1532 01:26:48,661 --> 01:26:51,873 ‫אבל פסיכיאטר שמאבחן מטופל‬ 1533 01:26:51,873 --> 01:26:53,208 ‫בלי לפגוש אותו,‬ 1534 01:26:53,791 --> 01:26:56,502 ‫פועל לדעתי בניגוד לכללי האתיקה המקצועית.‬ 1535 01:26:57,837 --> 01:27:02,217 ‫השאלה היא: האם ברגע שפבלו ונטליה‬ 1536 01:27:02,217 --> 01:27:07,555 ‫מסרו את התינוק לאנטרס,‬ ‫הייתה להם ברירה אחרת?‬ 1537 01:27:10,767 --> 01:27:13,144 ‫האם הם יכלו שלא למסור לו את התינוק?‬ 1538 01:27:15,688 --> 01:27:18,358 ‫אנחנו מאמינים שכן, הייתה להם ברירה.‬ 1539 01:27:19,776 --> 01:27:22,070 ‫כי למרות השנים שהעבירו‬ 1540 01:27:23,738 --> 01:27:28,076 ‫באחיזת החנק המשעבדת‬ ‫של האדם הידוע בשם אנטרס,‬ 1541 01:27:28,660 --> 01:27:33,122 ‫הם ידעו והבינו מה הם מתעתדים לעשות‬ 1542 01:27:33,122 --> 01:27:37,377 ‫מהרגע שהחליטו‬ ‫להבריח את נטליה גרה ולהחביא אותה.‬ 1543 01:27:46,094 --> 01:27:47,387 ‫זה מצב‬ 1544 01:27:48,054 --> 01:27:50,890 {\an8}‫שכולל חוקים, ציות...‬ 1545 01:27:50,890 --> 01:27:52,183 {\an8}‫- איזבל סובלט‬ ‫פסיכולוגית -‬ 1546 01:27:52,183 --> 01:27:53,434 {\an8}‫סדרה של חוקים,‬ 1547 01:27:53,434 --> 01:27:57,021 ‫מנהיג שנמצא במעמד מקודש של אל.‬ 1548 01:27:57,021 --> 01:28:00,024 ‫והוא מתמרן את האדם.‬ 1549 01:28:00,024 --> 01:28:01,109 ‫והוא...‬ 1550 01:28:02,443 --> 01:28:05,655 ‫מונע ממנו חשיבה עצמאית.‬ 1551 01:28:05,655 --> 01:28:10,243 ‫במצב כזה אפשר לומר שזהות האדם נפגעת.‬ 1552 01:28:10,243 --> 01:28:14,330 ‫אין לאדם כושר שיפוט עצמאי.‬ 1553 01:28:14,330 --> 01:28:17,834 ‫ד״ר אוטו דור בעצם אומר, ״ובכן, כן.‬ 1554 01:28:17,834 --> 01:28:21,296 ‫״נראה שזה מה שקרה.‬ 1555 01:28:21,296 --> 01:28:25,341 ‫״הם סבלו מהפרעה פסיכוטית משותפת.״‬ 1556 01:28:25,341 --> 01:28:29,721 ‫אבל משום שאין ולעולם לא תהיה לנו אפשרות‬ 1557 01:28:29,721 --> 01:28:32,181 ‫לחקור את רמון קסטיו גאטה,‬ 1558 01:28:32,181 --> 01:28:35,351 ‫כי הוא התאבד בקוסקו, נכון?‬ 1559 01:28:35,351 --> 01:28:40,857 ‫לא ניתן להוכיח שהאנשים האלה‬ 1560 01:28:40,857 --> 01:28:45,778 ‫באמת היו הגורמים המושפעים,‬ ‫אלה שהדלוזיה הועברה אליהם,‬ 1561 01:28:45,778 --> 01:28:51,492 ‫וכי רמון קסטיו גאטה היה הגורם המשפיע.‬ 1562 01:28:52,827 --> 01:28:56,581 ‫לא רצינו לאפשר להם לחמוק מעונש.‬ 1563 01:28:56,581 --> 01:28:59,542 ‫אם האנשים האלה היו חומקים מעונש,‬ 1564 01:28:59,542 --> 01:29:03,129 ‫כלומר, לא נושאים באחריות פלילית על מעשיהם,‬ 1565 01:29:03,129 --> 01:29:06,591 ‫זה היה קורה כי השתכנענו מעל לכל ספק‬ 1566 01:29:06,591 --> 01:29:09,177 ‫שהם סבלו מהפרעה נפשית.‬ 1567 01:29:09,177 --> 01:29:11,679 ‫ואז, במהלך ניתוח הדוחות,‬ 1568 01:29:12,680 --> 01:29:13,598 ‫עלה בידי...‬ 1569 01:29:15,641 --> 01:29:17,393 ‫לגבש טיעון ראשון‬ 1570 01:29:17,894 --> 01:29:20,355 ‫שערער את הדוחות במידה מסוימת.‬ 1571 01:29:20,355 --> 01:29:22,523 ‫הדוחות הצביעו על כך‬ 1572 01:29:23,149 --> 01:29:26,027 ‫שאבחנה של פסיכוזה משותפת‬ 1573 01:29:26,027 --> 01:29:30,448 ‫לא חלה על מקרים‬ 1574 01:29:30,948 --> 01:29:34,660 ‫שהתרחשו תוך צריכה של סמים,‬ 1575 01:29:35,370 --> 01:29:38,623 ‫של אלכוהול, או של כל חומר ממריץ אחר.‬ 1576 01:29:38,623 --> 01:29:39,832 ‫וזה היה המקרה.‬ 1577 01:29:44,128 --> 01:29:46,130 ‫העובדות מובילות אותנו לשקול‬ 1578 01:29:46,631 --> 01:29:48,925 ‫את סוגיית האחריות המופחתת.‬ 1579 01:29:48,925 --> 01:29:53,846 ‫האם ניתן לקבל את הטענה‬ ‫שכושרם השכלי היה לקוי‬ 1580 01:29:53,846 --> 01:29:55,139 ‫בעת ביצוע הפשעים‬ 1581 01:29:55,139 --> 01:29:59,685 ‫במידה שפוטרת אותם מעונש‬ ‫או מפחיתה את חומרת ההרשעה?‬ 1582 01:29:59,685 --> 01:30:01,854 ‫האם ניתן לייחס חשיבות‬ 1583 01:30:01,854 --> 01:30:03,689 ‫לתיאוריות פסיכיאטריות‬ 1584 01:30:03,689 --> 01:30:06,359 ‫המבוססות על פסיכוזה מיסטית משותפת‬ 1585 01:30:06,359 --> 01:30:10,321 ‫במידה שפוטרת את המשתתפים מאחריות‬ 1586 01:30:10,321 --> 01:30:12,490 ‫לפשעים ולהפרות של זכויות אדם?‬ 1587 01:30:12,490 --> 01:30:14,367 ‫לפיכך, קביעתי המשפטית‬ 1588 01:30:14,367 --> 01:30:16,494 ‫היא כי הנאשמים גרה ואונדורגה‬ 1589 01:30:16,494 --> 01:30:19,414 ‫לא יזכו לגזר דין חלופי.‬ 1590 01:30:24,043 --> 01:30:28,589 ‫בסופו של דבר,‬ ‫נגזרו על פבלו ונטליה חמש שנות מאסר‬ 1591 01:30:28,589 --> 01:30:31,551 ‫וכל שאר החברים‬ ‫קיבלו שלוש שנות מאסר כשותפים לפשע.‬ 1592 01:30:31,551 --> 01:30:34,637 ‫ברור שאם האפשרויות הן ״אשם״ או ״לא אשם״,‬ 1593 01:30:34,637 --> 01:30:37,974 ‫אנשים יורשעו או יזוכו מאשמה.‬ 1594 01:30:38,558 --> 01:30:42,687 ‫זה מפספס את המורכבות של המצב.‬ 1595 01:30:42,687 --> 01:30:48,651 ‫מההיבט הפסיכיאטרי,‬ ‫לדעתי העונש לא היה הוגן.‬ 1596 01:30:48,651 --> 01:30:52,363 ‫נטליה גרה,‬ ‫המורשעת העיקרית ואימו של התינוק שנרצח,‬ 1597 01:30:52,363 --> 01:30:54,282 ‫לא מרצה את עונשה‬ 1598 01:30:54,282 --> 01:30:56,951 ‫והיא במנוסה מזה שבעה חודשים.‬ 1599 01:30:56,951 --> 01:31:00,455 ‫המשטרה פועלת לאיתור מקום הימצאה.‬ 1600 01:31:09,005 --> 01:31:12,258 {\an8}‫היא גידלה את השיער וצבעה אותו.‬ 1601 01:31:12,258 --> 01:31:14,385 {\an8}‫היא לא יצאה מהבית כדי שלא יזהו אותה.‬ 1602 01:31:14,385 --> 01:31:18,055 {\an8}‫עם זאת, הודות לפיסת נייר שהיא השליכה לפח,‬ 1603 01:31:18,055 --> 01:31:21,058 {\an8}‫המשטרה האזרחית איתרה לבסוף את מקום הימצאה.‬ 1604 01:31:24,228 --> 01:31:25,229 ‫ידיים למעלה!‬ 1605 01:31:25,980 --> 01:31:26,981 ‫לא לזוז!‬ 1606 01:31:28,065 --> 01:31:29,108 ‫ידיים למעלה!‬ 1607 01:31:29,650 --> 01:31:30,735 ‫תישארי שם.‬ 1608 01:31:31,319 --> 01:31:32,278 ‫אני באה אלייך.‬ 1609 01:31:32,778 --> 01:31:33,779 ‫על הרצפה.‬ 1610 01:31:34,906 --> 01:31:36,574 ‫ידיים למעלה, מעל הראש.‬ 1611 01:31:37,742 --> 01:31:41,537 ‫היא ניסתה לברוח מהמשטרה‬ ‫אבל היא הייתה מוקפת מכל הכיוונים.‬ 1612 01:31:41,537 --> 01:31:44,165 ‫נטליה גרה נמסרה לידי המשטרה הצבאית.‬ 1613 01:31:44,165 --> 01:31:48,336 ‫היא מוחזקת במתקן הכליאה לנשים בסן חואקין.‬ 1614 01:32:02,767 --> 01:32:04,852 ‫באופן אישי, מבחינתי, מיגל אמפוארו,‬ 1615 01:32:04,852 --> 01:32:07,939 ‫לא מבחינת המשטרה,‬ ‫לא מבחינת הפרקליטות או השופטים,‬ 1616 01:32:07,939 --> 01:32:11,692 ‫כל אחד מחברי הכת היה ראוי למאסר עולם‬ 1617 01:32:11,692 --> 01:32:14,278 ‫בלי קשר להשתתפותם במעשה,‬ 1618 01:32:14,278 --> 01:32:18,783 ‫כי צריך לזכור שהוא היה בן אנוש חסר ישע.‬ 1619 01:32:18,783 --> 01:32:21,786 ‫כחברה, אנחנו מוכרחים להבטיח‬ 1620 01:32:22,453 --> 01:32:25,081 ‫שהקורבנות האלה, כי הם באמת קורבנות,‬ 1621 01:32:26,332 --> 01:32:31,379 ‫יזכו להבנה.‬ 1622 01:32:31,379 --> 01:32:35,258 ‫אנחנו צריכים לשבת‬ ‫עם המשפחות שלנו ולשאול, ״מה קרה פה?‬ 1623 01:32:35,258 --> 01:32:39,929 ‫״מה התפקיד שלנו באירוע דרמטי כזה?״‬ 1624 01:32:51,315 --> 01:32:52,817 ‫תנו לי דקה, בבקשה.‬ 1625 01:32:53,609 --> 01:32:54,443 ‫סבלנות,‬ 1626 01:32:55,111 --> 01:32:55,945 ‫בבקשה.‬ 1627 01:33:02,868 --> 01:33:05,663 ‫קשה להשתלב מחדש בחברה.‬ 1628 01:33:05,663 --> 01:33:09,250 ‫אמרו לי, ״לעזאזל, אחי,‬ ‫תעבור לחו״ל. תשנה את השם״.‬ 1629 01:33:12,878 --> 01:33:15,506 ‫הניסיון לחזור לחיים נורמליים‬ 1630 01:33:15,506 --> 01:33:18,551 ‫בלי להחריב הכול, בלי להידרדר לסמים,‬ 1631 01:33:18,551 --> 01:33:21,137 ‫כשאני גר בבית של ההורים שלי,‬ ‫כמו במערה, אתם מבינים?‬ 1632 01:33:22,054 --> 01:33:22,888 ‫זה קשה.‬ 1633 01:33:24,473 --> 01:33:26,851 ‫אמרו לי, ״במקומך הייתי מתאבד״.‬ 1634 01:33:26,851 --> 01:33:29,770 ‫אסור לי להתאבד, הילדים שלי זקוקים לי.‬ 1635 01:33:30,271 --> 01:33:33,232 ‫אנשים לא יודעים שעברנו שטיפת מוח הרסנית‬ 1636 01:33:33,232 --> 01:33:35,276 ‫וזה גורם לתרחיש להיראות שטני.‬ 1637 01:33:35,276 --> 01:33:36,569 ‫אז...‬ 1638 01:33:37,320 --> 01:33:41,824 ‫אני צריך להשתלב בחברה שמפחדת ממני.‬ 1639 01:33:42,742 --> 01:33:44,118 ‫והפחד הגיוני.‬ 1640 01:33:45,828 --> 01:33:49,415 ‫קשה מאוד לרצות להשתלב במערכת אקולוגית‬ 1641 01:33:49,415 --> 01:33:53,169 ‫שרכיבים מסוימים בה רוצים לתקוף אותך.‬ 1642 01:33:53,169 --> 01:33:56,922 ‫והם לא רוצים שתשתלב, הם רוצים שתתאבד.‬ 1643 01:33:56,922 --> 01:33:59,925 ‫מאחר שאנחנו בני האדם האיומים ביותר בעולם,‬ 1644 01:33:59,925 --> 01:34:03,262 ‫אנשים מרגישים‬ ‫שמותר להם להתייחס אלינו בהתאם‬ 1645 01:34:03,262 --> 01:34:04,972 ‫בלי לתת דין וחשבון.‬ 1646 01:34:04,972 --> 01:34:08,476 ‫עברו עשר שנים, ואני גמור.‬ ‫אני לא רוצה להיאבק יותר.‬ 1647 01:34:09,018 --> 01:34:12,021 ‫הייתי רוצה לעבוד ולחיות בשלווה.‬ 1648 01:34:13,189 --> 01:34:16,525 ‫אבל אם אנחנו צריכים‬ ‫לבקש כל הזמן סליחה שאנחנו חיים,‬ 1649 01:34:16,525 --> 01:34:18,611 ‫קשה מאוד לחיות בשלווה.‬ 1650 01:34:21,906 --> 01:34:25,409 {\an8}‫- קוויגוואי, צ׳ילה -‬ 1651 01:34:25,409 --> 01:34:27,745 {\an8}‫אני לא מבין את זה. אני גם שונא לדבר על זה,‬ 1652 01:34:27,745 --> 01:34:31,207 {\an8}‫כי בכל פעם שאני מדבר על זה,‬ 1653 01:34:32,708 --> 01:34:33,626 {\an8}‫כואב לי מאוד.‬ 1654 01:34:39,715 --> 01:34:42,343 ‫בנוגע לבית בקוויגוואי,‬ 1655 01:34:43,761 --> 01:34:45,346 ‫אנחנו מתכוונים להרוס אותו‬ 1656 01:34:45,346 --> 01:34:48,099 ‫כדי שלא יישאר זכר לזוועה הזו.‬ 1657 01:35:00,778 --> 01:35:04,281 ‫כתות לא צומחות מהאוויר.‬ 1658 01:35:04,907 --> 01:35:10,663 ‫כתות צומחות כתגובה‬ ‫למצבים חברתיים מסוימים, או כתוצאה מהם.‬ 1659 01:35:15,167 --> 01:35:18,003 ‫אנחנו חווים ריקנות קשה‬ 1660 01:35:18,629 --> 01:35:21,716 ‫וצורך עז בתחושת שייכות.‬ 1661 01:35:31,225 --> 01:35:33,561 ‫אנחנו מוקפים כל הזמן‬ 1662 01:35:33,561 --> 01:35:35,896 ‫בפיתויים מסוגים שונים‬ 1663 01:35:35,896 --> 01:35:37,940 ‫שמציגים לנו עולם מושלם,‬ 1664 01:35:38,566 --> 01:35:45,322 ‫אבל הם למעשה‬ ‫כסות מעוותת למנגנון של שטיפת מוח.‬ 1665 01:36:13,726 --> 01:36:17,688 ‫- פבלו אונדורגה ישב בכלא שנתיים. -‬ 1666 01:36:17,688 --> 01:36:21,734 ‫- הוא שוחרר על־תנאי בשנת 2019. -‬ 1667 01:36:23,569 --> 01:36:27,490 ‫- נטליה גרה ישבה בכלא שנתיים. -‬ 1668 01:36:27,490 --> 01:36:31,577 ‫- היא שוחררה על־תנאי בשנת 2021. -‬ 1669 01:36:33,496 --> 01:36:40,461 ‫- שאר חברי הכת ריצו עונשי מאסר על־תנאי. -‬ 1670 01:36:43,380 --> 01:36:47,301 ‫- כיום כל חברי הכת משוחררים. -‬ 1671 01:36:47,301 --> 01:36:51,388 ‫- הם עוברים תהליך של שילוב מחדש בחברה. -‬