1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:15,080 --> 00:00:17,360 ‫גבירותיי ורבותיי,‬ 4 00:00:17,440 --> 00:00:19,800 ‫וקהילת הלהטב"ק,‬ 5 00:00:19,880 --> 00:00:23,120 ‫קבלו בבקשה את האחד, היחיד…‬ 6 00:00:25,880 --> 00:00:29,160 ‫תרימו ידיים באוויר כאילו פשוט לא אכפת לכם‬ 7 00:00:29,240 --> 00:00:30,960 ‫לכבוד האחד והיחיד,‬ 8 00:00:31,040 --> 00:00:34,360 ‫אודום טפאניש!‬ 9 00:01:18,240 --> 00:01:21,680 ‫תודה רבה.‬ 10 00:01:48,040 --> 00:01:51,600 ‫אוקיי, תודה רבה.‬ 11 00:01:56,320 --> 00:01:59,240 ‫"מי שטוב לו ושמח כף ימחא"‬ 12 00:02:03,320 --> 00:02:05,760 ‫כשמישהו עולה לבמה‬ 13 00:02:05,840 --> 00:02:08,800 ‫ואנשים צורחים ומוחאים כפיים,‬ 14 00:02:08,880 --> 00:02:11,000 ‫האדם הזה בטח מפורסם למדי.‬ 15 00:02:13,040 --> 00:02:14,640 ‫אז אני יודע שאני מפורסם.‬ 16 00:02:16,560 --> 00:02:20,840 ‫למען האמת, אני יודע שאני מפורסם.‬ ‫אני די פופולרי.‬ 17 00:02:20,920 --> 00:02:24,120 ‫אבל אם הייתם מבקשים ממני לדרג את זה במספר?‬ ‫אין לי מושג.‬ 18 00:02:24,640 --> 00:02:28,480 ‫אין לי מושג, כי אין מידות לתהילה‬ 19 00:02:28,560 --> 00:02:33,720 ‫כמו שדציבלים מודדים רעש.‬ ‫אני לא יכול לדעת כמה אני מפורסם.‬ 20 00:02:33,800 --> 00:02:37,080 ‫סלבריטאים, שחקנים וזמרים‬ ‫יודעים כשהם יוצאים החוצה,‬ 21 00:02:37,160 --> 00:02:39,760 ‫ואנשים מבקשים מהם תמונות וחתימות.‬ 22 00:02:39,840 --> 00:02:42,880 ‫הם יודעים שהם מפורסמים,‬ ‫אבל הם לא יודעים כמה.‬ 23 00:02:43,600 --> 00:02:46,240 ‫הבנתי כמה אני מפורסם‬ 24 00:02:47,000 --> 00:02:49,440 ‫כשוויניז' לרטרטאנאצ'אי‬ 25 00:02:49,520 --> 00:02:54,120 ‫התקשר אליי והזמין אותי לשחק כדורגל.‬ ‫אתם מכירים אותו, נכון?‬ 26 00:02:54,200 --> 00:02:57,600 ‫הוא ארגן את המשחק‬ ‫בין ליברפול למנצ'סטר יונייטד. אוקיי.‬ 27 00:02:57,680 --> 00:03:01,200 ‫זאת הייתה הפעם השישית שהוא התקשר.‬ ‫אמרתי שאני לא יכול לבוא,‬ 28 00:03:01,280 --> 00:03:05,760 ‫כי הוא היה בבאנג פא-אין,‬ ‫ואני הייתי בבאנג קאפי.‬ 29 00:03:06,280 --> 00:03:07,760 ‫זאת נסיעה ארוכה.‬ 30 00:03:07,840 --> 00:03:10,920 ‫עד שהייתי משחק וחוזר, כבר היה מאוחר.‬ 31 00:03:11,000 --> 00:03:13,320 ‫אמרתי לו, "אני עסוק.‬ 32 00:03:13,400 --> 00:03:15,480 ‫"כואבות לי הברכיים. עברתי ניתוח.‬ 33 00:03:15,560 --> 00:03:18,560 ‫"לא שיחקתי מאז התקופה שלי כנזיר…"‬ 34 00:03:19,240 --> 00:03:21,920 ‫אבל הוא התקשר אליי שוב לילה אחד,‬ ‫בפעם השישית.‬ 35 00:03:22,000 --> 00:03:23,480 ‫"בוא נלך לשחק כדורגל."‬ 36 00:03:23,560 --> 00:03:26,160 ‫כרגיל, המצאתי תירוץ.‬ 37 00:03:27,080 --> 00:03:30,160 ‫"אני מצייר עכשיו, אין לי זמן."‬ 38 00:03:30,240 --> 00:03:33,440 ‫"תבוא, לא תתחרט. מחר בשעה ארבע."‬ 39 00:03:34,280 --> 00:03:38,080 ‫"מי משחק? אני לא רוצה לבוא.‬ ‫אין לי אפילו נעליים."‬ 40 00:03:38,760 --> 00:03:39,800 ‫"ג'קסון וואנג."‬ 41 00:03:42,560 --> 00:03:45,600 ‫"לשחק עם ג'קסון וואנג? אתה בטוח?"‬ 42 00:03:45,680 --> 00:03:50,000 ‫"כן, הוא בכפר.‬ ‫הוא אוהב לשחק כשיש לו זמן פנוי."‬ 43 00:03:50,080 --> 00:03:51,440 ‫"הוא באמת יבוא?"‬ 44 00:03:51,520 --> 00:03:55,040 ‫בשלב הזה כבר הייתי מוכן לנסוע לבטונג.‬ 45 00:03:56,520 --> 00:03:58,480 ‫זה ג'קסון וואנג, לעזאזל!‬ 46 00:03:58,560 --> 00:04:00,880 ‫אתם הייתם צריכים לקנות כרטיס,‬ 47 00:04:00,960 --> 00:04:03,880 ‫במחיר יקר, ולנסוע עוד יותר רחוק‬ ‫כדי לראות אותו.‬ 48 00:04:03,960 --> 00:04:07,240 ‫אחיינית שלי, רטסאמי, היא מעריצה שרופה.‬ 49 00:04:07,320 --> 00:04:10,440 ‫היא שילמה אלפים כדי לראות אותו מרחוק,‬ ‫כאילו הוא נקודה,‬ 50 00:04:10,520 --> 00:04:14,560 ‫ולי הייתה הזדמנות לשחק איתו באותה קבוצה.‬ 51 00:04:14,640 --> 00:04:15,520 ‫אז הלכתי.‬ 52 00:04:15,600 --> 00:04:18,400 ‫מוקדם בבוקר הלכתי לקנות נעליים,‬ 53 00:04:19,000 --> 00:04:22,320 ‫ואז הוא אמר לי שזה אירוע לאח"מים מיוחדים.‬ 54 00:04:22,400 --> 00:04:24,160 ‫זה רק למעגל הפנימי.‬ 55 00:04:24,840 --> 00:04:28,160 ‫הרגשתי מיוחד, אתם יודעים?‬ ‫אז תכננתי לנהוג בעצמי.‬ 56 00:04:28,240 --> 00:04:29,880 ‫אבל אחיינית שלי, רטסאמי,‬ 57 00:04:31,560 --> 00:04:33,040 ‫סידרה את השיער שלה בבוקר.‬ 58 00:04:33,920 --> 00:04:37,920 ‫היא הגיעה לבושה יפה ואמרה,‬ ‫"בבקשה, אפשר לבוא איתך? בבקשה!"‬ 59 00:04:38,000 --> 00:04:39,440 ‫"לא, זה משחק פרטי."‬ 60 00:04:39,520 --> 00:04:44,440 ‫"בבקשה, אני רק רוצה לראות את ג'קסון וואנג.‬ ‫כשראיתי אותו פעם, הוא היה ממש רחוק."‬ 61 00:04:44,520 --> 00:04:47,120 ‫אמרתי, "אני לא יודע כמה תוכלי להתקרב.‬ 62 00:04:47,200 --> 00:04:49,680 ‫"שומרי הראש שלו קשוחים."‬ 63 00:04:49,760 --> 00:04:52,200 ‫שמעתם עליהם, נכון? הם חוסמים הכול.‬ 64 00:04:52,280 --> 00:04:55,640 ‫"בבקשה? אני אצפה מחוץ לגדר. בבקשה!"‬ 65 00:04:55,720 --> 00:04:57,520 ‫אז נתתי לה לנהוג.‬ 66 00:04:58,400 --> 00:05:00,480 ‫כשהגענו למקום,‬ 67 00:05:00,560 --> 00:05:02,960 ‫המגרש היה ברויאל סיטי אווניו,‬ 68 00:05:04,280 --> 00:05:05,840 ‫היו שם המון שומרי ראש,‬ 69 00:05:05,920 --> 00:05:07,600 ‫כאילו החדשות התפשטו.‬ 70 00:05:07,680 --> 00:05:11,480 ‫מאות מעריצים חיכו מחוץ לגדר‬ 71 00:05:11,560 --> 00:05:13,400 ‫כדי לראות לרגע את ג'קסון וואנג.‬ 72 00:05:13,920 --> 00:05:15,320 ‫חשבתי לעצמי‬ 73 00:05:16,200 --> 00:05:20,040 ‫שיהיה אכזרי להשאיר אותה בחוץ,‬ 74 00:05:20,120 --> 00:05:22,880 ‫אז אמרתי, "רטסאמי, אני אכניס אותך".‬ 75 00:05:23,400 --> 00:05:25,160 ‫זה הייתי אמור להיות רק אני.‬ 76 00:05:25,760 --> 00:05:27,480 ‫היא שאלה, "איך נעשה את זה?"‬ 77 00:05:28,000 --> 00:05:30,520 ‫"אם ישאלו, את המעסה שלי."‬ 78 00:05:34,280 --> 00:05:36,360 ‫"אבל אני לא יודעת לעשות מסאז'."‬ 79 00:05:36,440 --> 00:05:37,880 ‫"טוב, תצטרכי לדעת.‬ 80 00:05:38,880 --> 00:05:41,360 ‫"אם יהיה לך מזל,‬ ‫לג'קסון יהיה כיווץ שרירים,‬ 81 00:05:41,440 --> 00:05:43,280 ‫"ותוכלי לעשות לו מסאז' במפשעה."‬ 82 00:05:45,920 --> 00:05:48,480 ‫פתאום הייתה לה מוטיבציה להיכנס.‬ 83 00:05:48,560 --> 00:05:52,440 ‫שומר שאל אותי מי אני.‬ ‫"אה, אתה 'נוז'. ומי זאת?"‬ 84 00:05:52,520 --> 00:05:54,080 ‫"היא המעסה שלי."‬ 85 00:05:54,160 --> 00:05:56,360 ‫'לכו לאזור האח"מים.'‬ 86 00:05:56,440 --> 00:05:58,240 ‫חנינו באזור האח"מים.‬ 87 00:05:58,320 --> 00:06:03,360 ‫אמרתי, "תסחבי את הציוד שלי.‬ ‫גם את הנעליים. ככה תיראי כמו המעסה שלי".‬ 88 00:06:03,440 --> 00:06:07,400 ‫הלכנו בערך 15 מטר‬ 89 00:06:07,480 --> 00:06:11,720 ‫והגענו לאולם התעמלות עם קירות זכוכית,‬ ‫כמו באולם הזה. נכנסנו.‬ 90 00:06:11,800 --> 00:06:15,760 ‫ג'קסון וואנג היה שם‬ ‫ורקד מואי תאי עם טוני ג'ה.‬ 91 00:06:16,280 --> 00:06:20,320 ‫ראיתם את הקליפ בטיקטוק?‬ ‫הם רוקדים, והוא מסתובב אליי.‬ 92 00:06:20,400 --> 00:06:23,120 ‫ואז טוני ג'ה מראה לי את המקום.‬ 93 00:06:23,200 --> 00:06:26,520 ‫אחיינית שלי הייתה ממש קרובה.‬ ‫היא לא תיארה לעצמה!‬ 94 00:06:27,160 --> 00:06:29,920 ‫בדרך כלל היו אומרים לה,‬ ‫"לכי לשם. צאי החוצה.‬ 95 00:06:30,000 --> 00:06:31,960 ‫'לכי אחורה. את לא אח"מית.'‬ 96 00:06:32,040 --> 00:06:34,480 ‫אבל עכשיו זה היה, "בואי, בואי איתנו".‬ 97 00:06:34,560 --> 00:06:37,200 ‫ג'קסון וואנג עמד ממש שם, והיא…‬ 98 00:06:38,680 --> 00:06:41,840 ‫אמרתי לה, "צלמי תמונה עם הטלפון שלך".‬ 99 00:06:42,360 --> 00:06:43,240 ‫"דוד,‬ 100 00:06:44,200 --> 00:06:45,600 ‫"יש לי חולשה בידיים."‬ 101 00:06:46,200 --> 00:06:48,960 ‫אף פעם לא ראיתי‬ ‫מישהו עם חולשה פתאומית בידיים.‬ 102 00:06:49,040 --> 00:06:50,600 ‫"יש לי חולשה בידיים."‬ 103 00:06:50,680 --> 00:06:53,880 ‫"לא יכולה להיות לך חולשה עכשיו.‬ ‫זאת ההזדמנות שלך."‬ 104 00:06:53,960 --> 00:06:54,840 ‫"הוא…‬ 105 00:06:56,920 --> 00:06:57,760 ‫"וואו."‬ 106 00:06:59,160 --> 00:07:00,560 ‫"קדימה, צלמי תמונה."‬ 107 00:07:00,640 --> 00:07:03,240 ‫"אני לא רוצה להטריד אותו."‬ 108 00:07:03,320 --> 00:07:04,960 ‫"זה לא הזמן!"‬ 109 00:07:06,680 --> 00:07:08,440 ‫בסופו של דבר,‬ 110 00:07:08,520 --> 00:07:14,120 ‫הוא סיים לרקוד עם טוני ג'ה,‬ ‫ולקחו אותנו להחליף בגדים.‬ 111 00:07:14,200 --> 00:07:18,040 ‫הלכתי אחרי ג'קסון וואנג‬ ‫ונכנסנו לחדר ההלבשה,‬ 112 00:07:18,120 --> 00:07:21,960 ‫שם היו כל מיני דוגמנים ושחקנים‬ 113 00:07:22,560 --> 00:07:23,960 ‫מהדור החדש.‬ 114 00:07:24,840 --> 00:07:29,920 ‫ממה שאני זוכר, גולף פיצ'איה היה שם,‬ 115 00:07:30,000 --> 00:07:32,160 ‫וגם קהם האסווי.‬ 116 00:07:32,240 --> 00:07:36,360 ‫כולם היו בגובה 1.75 מטר לפחות, עם עור יפה,‬ 117 00:07:36,440 --> 00:07:39,840 ‫והם החליפו חולצות. היו שם המון אנשים.‬ 118 00:07:40,800 --> 00:07:42,760 ‫אוט פרומטה זיהה אותי. "היי, נוז."‬ 119 00:07:42,840 --> 00:07:45,320 ‫אמרתי לו שלום והלכתי לשבת איתם.‬ 120 00:07:45,400 --> 00:07:48,560 ‫היו שם ספסלים וגופיות, גרביים מסודרות.‬ 121 00:07:48,640 --> 00:07:51,400 ‫הוצאתי את הנעליים שלי‬ ‫ולבשתי ערכת בגדים שחורים,‬ 122 00:07:51,480 --> 00:07:55,080 ‫כי ג'קסון וואנג היה בקבוצה השחורה.‬ ‫אז לבשתי אותם.‬ 123 00:07:55,880 --> 00:08:00,000 ‫ואז אוט אמר לי, "אתה בקבוצה השנייה".‬ 124 00:08:01,800 --> 00:08:03,840 ‫"מה? אני לא… לא הבנתי."‬ 125 00:08:03,920 --> 00:08:05,200 ‫"זאת הקבוצה שלך."‬ 126 00:08:06,000 --> 00:08:09,440 ‫נחשו מי היה בקבוצה השנייה.‬ ‫ויניז' לרטרטאנאצ'אי.‬ 127 00:08:12,720 --> 00:08:17,240 ‫ויניז' הכיר לי בחור אחר.‬ ‫"זה השגריר הנפאלי."‬ 128 00:08:17,320 --> 00:08:20,400 ‫השגריר הנפאלי. בחור ממש זקן.‬ 129 00:08:20,480 --> 00:08:24,680 ‫"ולידו יושב אחיין של מלך בהוטן."‬ 130 00:08:25,360 --> 00:08:28,160 ‫האחיין של המלך ג'יגמה.‬ ‫לא ידעתי איך להתנהג.‬ 131 00:08:28,240 --> 00:08:31,440 ‫הנה ג'קסון וואנג,‬ ‫הנה האחיין של המלך ג'יגמה.‬ 132 00:08:31,520 --> 00:08:35,560 ‫שאקוד קידה? מה אני אמור לעשות‬ ‫כשאני מוסר לו את הכדור?‬ 133 00:08:36,240 --> 00:08:40,280 ‫"הוד מעלתך, קח בבקשה את הבעיטה החופשית"?‬ 134 00:08:43,480 --> 00:08:45,160 ‫לא ידעתי איך להתנהג.‬ 135 00:08:45,240 --> 00:08:47,760 ‫ולא רציתי להיות בקבוצה הזאת.‬ 136 00:08:47,840 --> 00:08:51,360 ‫באתי כדי לשחק עם ג'קסון וואנג.‬ 137 00:08:51,960 --> 00:08:55,520 ‫רציתי למסור לו, אתם מבינים?‬ ‫להתקרב אליו קצת, לדבר.‬ 138 00:08:55,600 --> 00:08:58,760 ‫להיות איתו בקבוצה,‬ ‫לשים ידיים ביחד לפני שאנחנו מתחרים.‬ 139 00:08:58,840 --> 00:09:01,240 ‫זה היה יכול להיות כבוד. אבל לעזאזל!‬ 140 00:09:01,840 --> 00:09:06,000 ‫הייתי בקבוצה עם האיש הזקן.‬ ‫ואתם יודעים איפה שיחקתי? הייתי חלוץ.‬ 141 00:09:06,080 --> 00:09:08,400 ‫התפקיד של חלוץ הוא להבקיע שערים.‬ 142 00:09:08,480 --> 00:09:10,920 ‫ג'קסון וואנג היה חלוץ בקבוצה השחורה.‬ 143 00:09:12,520 --> 00:09:13,800 ‫היינו כל כך רחוקים.‬ 144 00:09:14,320 --> 00:09:18,160 ‫כל המשחק ראינו זה את זה רק מרחוק.‬ 145 00:09:19,560 --> 00:09:21,880 ‫לא שיחקתי המון זמן.‬ 146 00:09:21,960 --> 00:09:24,000 ‫התכווצו לי השרירים אחרי חמש דקות.‬ 147 00:09:24,080 --> 00:09:26,200 ‫השעה הייתה 16:00, והיה נורא חם.‬ 148 00:09:26,760 --> 00:09:31,600 ‫היה לי קשה, אבל היו מעריצים באצטדיון,‬ ‫חוץ מאלה שחיכו בחוץ.‬ 149 00:09:31,680 --> 00:09:35,560 ‫היו בערך 100 אוהדים באזור האח"מים.‬ 150 00:09:35,640 --> 00:09:40,080 ‫הם באו עם השחקנים התאילנדים,‬ ‫למשל המנהלים של השחקנים‬ 151 00:09:40,840 --> 00:09:43,360 ‫והמנהלים של הקבוצה הזרה.‬ 152 00:09:43,440 --> 00:09:47,120 ‫היו בערך 100. הם היו ליד המגרש,‬ 153 00:09:47,720 --> 00:09:49,520 ‫מאחורי שורה של שיחים.‬ 154 00:09:49,600 --> 00:09:51,640 ‫אסור היה להם לעבור את הקו הלבן.‬ 155 00:09:51,720 --> 00:09:53,920 ‫הם בחוץ, עם מצלמות ועדשות.‬ 156 00:09:54,000 --> 00:09:55,080 ‫עדר שלם.‬ 157 00:09:57,000 --> 00:09:59,640 ‫שיחקתי חמש דקות, וביקשתי שיחליפו אותי.‬ 158 00:10:00,800 --> 00:10:05,360 ‫לא הייתי מסוגל. כבר לא היה לי אכפת,‬ ‫כי לא יכולתי לראות אותו.‬ 159 00:10:05,440 --> 00:10:08,720 ‫רציתי ללכת משם.‬ ‫אבל לקבוצה של הבחור הזקן לא היו מחליפים.‬ 160 00:10:09,320 --> 00:10:12,600 ‫סתם הסתובבתי במגרש.‬ ‫לא יכולתי להתרכז במשחק.‬ 161 00:10:12,680 --> 00:10:14,160 ‫רציתי שמשייה.‬ 162 00:10:14,240 --> 00:10:16,360 ‫מה לעזאזל עשיתי שם?‬ 163 00:10:16,880 --> 00:10:18,800 ‫המשחק לא שודר.‬ 164 00:10:18,880 --> 00:10:21,800 ‫אם היו שם מצלמות טלוויזיה, הייתי…‬ 165 00:10:22,920 --> 00:10:26,400 ‫אבל אף אחד לא ראה. נראיתי נורא.‬ 166 00:10:26,480 --> 00:10:29,560 ‫בסוף כבר לא עמדתי בזה,‬ ‫הייתי חייב לצאת. היה כל כך חם.‬ 167 00:10:29,640 --> 00:10:32,480 ‫לא היו עצים ליד המגרש, אז הייתי צריך ל…‬ 168 00:10:32,560 --> 00:10:35,560 ‫היה שם אולם התעמלות. עמדתי בצל.‬ 169 00:10:36,360 --> 00:10:38,840 ‫ואז הבנתי כמה אני מפורסם.‬ 170 00:10:39,400 --> 00:10:42,440 ‫מעריצים עמדו ליד השיחים‬ ‫כדי לצפות בג'קסון וואנג.‬ 171 00:10:42,960 --> 00:10:47,120 ‫והם הסתובבו והסתכלו עליי,‬ ‫שעמדתי במרחק עשרה מטרים מהם.‬ 172 00:10:47,200 --> 00:10:49,880 ‫הלכתי מהמגרש לשיחים.‬ 173 00:10:49,960 --> 00:10:52,400 ‫"היי! היי, אתה.‬ 174 00:10:53,000 --> 00:10:57,720 ‫"זה נוז! בואו נצטלם איתו!"‬ 175 00:10:57,800 --> 00:10:59,840 ‫שניים או שלושה מהם ניגשו אליי.‬ 176 00:10:59,920 --> 00:11:02,800 ‫מישהו צעק, "רוצים תמונה איתו?"‬ 177 00:11:03,640 --> 00:11:05,360 ‫"כן, בטח."‬ 178 00:11:10,640 --> 00:11:11,720 ‫זה כמה אני מפורסם.‬ 179 00:11:15,160 --> 00:11:16,760 ‫מפורסם ברמה של, "כן, בטח".‬ 180 00:11:16,840 --> 00:11:17,920 ‫בחיי!‬ 181 00:11:18,000 --> 00:11:20,120 ‫זה היה כמו סכין‬ 182 00:11:20,200 --> 00:11:22,040 ‫שחודר לי ללב.‬ 183 00:11:22,120 --> 00:11:26,720 ‫כבר נראיתי קשוח במכנסי כדורגל קצרים,‬ ‫עם הרגליים העקומות והעור הכהה והמוכתם שלי,‬ 184 00:11:26,800 --> 00:11:27,640 ‫ואז…‬ 185 00:11:28,920 --> 00:11:30,920 ‫"כן, בטח." והם באו וצילמו תמונות.‬ 186 00:11:31,760 --> 00:11:33,720 ‫הם צילמו כדי להרוג אותי.‬ 187 00:11:34,320 --> 00:11:40,080 ‫כשהמשחק נגמר, לקחו אותנו חזרה לחדר ההלבשה‬ 188 00:11:40,640 --> 00:11:41,720 ‫כדי להתקלח.‬ 189 00:11:41,800 --> 00:11:47,080 ‫הייתי בין הראשונים לצאת מהמגרש.‬ ‫ג'קסון וואנג והקבוצה שלו היו מאחוריי.‬ 190 00:11:47,160 --> 00:11:49,000 ‫כולם נראו ממש טוב.‬ 191 00:11:50,160 --> 00:11:51,960 ‫לא היה לי אומץ להצטרף אליהם.‬ 192 00:11:52,040 --> 00:11:54,040 ‫הלכתי לפניהם.‬ 193 00:11:54,640 --> 00:11:58,800 ‫אני זוכר את זה בבירור.‬ ‫שלושה אנשים בחולצות כהות‬ 194 00:11:59,400 --> 00:12:00,280 ‫ניגשו אליי.‬ 195 00:12:00,360 --> 00:12:01,920 ‫"נוז?"‬ 196 00:12:02,000 --> 00:12:05,280 ‫הם היו בגילי, כאילו גדלנו יחד.‬ 197 00:12:05,360 --> 00:12:07,600 ‫כאילו הם היו בהופעות הראשונות שלי.‬ 198 00:12:07,680 --> 00:12:09,680 ‫"אנחנו יכולים לצלם תמונה, בבקשה?"‬ 199 00:12:09,760 --> 00:12:12,240 ‫בחיי, כל כך שמחתי שמישהו רוצה תמונה.‬ 200 00:12:12,760 --> 00:12:15,560 ‫אמרתי להם, "חכו שנייה, אני חייב להשתין".‬ 201 00:12:16,160 --> 00:12:18,080 ‫לא יכולתי להתאפק יותר.‬ 202 00:12:18,160 --> 00:12:21,200 ‫"אני רץ לשירותים, וכבר אחזור."‬ 203 00:12:21,280 --> 00:12:24,360 ‫אז הלכתי להשתין.‬ 204 00:12:25,200 --> 00:12:26,360 ‫נכנסתי.‬ 205 00:12:27,320 --> 00:12:30,520 ‫ג'קסון וואנג והקבוצה שלו היו שם.‬ 206 00:12:31,440 --> 00:12:32,720 ‫הם התלבשו.‬ 207 00:12:33,800 --> 00:12:38,520 ‫אם הייתי יוצא בשביל התמונות,‬ ‫הייתי מפספס את ג'קסון וואנג בלי חולצה.‬ 208 00:12:38,600 --> 00:12:43,080 ‫אם אתם הייתם בחדר הזה,‬ ‫עם ג'קסון וואנג בלי חולצה, הייתם יוצאים?‬ 209 00:12:43,880 --> 00:12:47,320 ‫רציתי להישאר ולראות. כולם החליפו בגדים.‬ 210 00:12:47,400 --> 00:12:51,760 ‫לכולם היו ריבועים בבטן, כמובן.‬ ‫אבל ההילה שלהם, הזוהר שלהם…‬ 211 00:12:52,480 --> 00:12:57,960 ‫כבר ראיתי אנשים עם עור יפה,‬ ‫אבל עור זוהר כזה לא רואים לעיתים קרובות.‬ 212 00:12:58,040 --> 00:13:01,640 ‫ג'קסון וואנג כנראה‬ ‫אוכל נורות נאון לארוחת ערב.‬ 213 00:13:01,720 --> 00:13:03,720 ‫פשוט היה בו משהו.‬ 214 00:13:03,800 --> 00:13:07,400 ‫השחקנים והחבר'ה המבוגרים התקלחו והתלבשו.‬ 215 00:13:07,480 --> 00:13:11,560 ‫הסתובבתי מול התא של ג'קסון וואנג,‬ 216 00:13:12,200 --> 00:13:14,440 ‫בתקווה להציץ בו לרגע.‬ 217 00:13:15,200 --> 00:13:18,600 ‫באמת. כדי שיהיה לי סיפור לספר לנכדים שלי.‬ 218 00:13:20,000 --> 00:13:22,480 ‫אוקיי, בואו נגיד שסיימתי את ענייניי.‬ 219 00:13:22,560 --> 00:13:24,400 ‫סיימתי והלכתי,‬ 220 00:13:24,480 --> 00:13:25,920 ‫כמו שהבטחתי,‬ 221 00:13:26,000 --> 00:13:28,680 ‫כי אני אדם מבוגר. יש לי מילה.‬ 222 00:13:28,760 --> 00:13:30,920 ‫יצאתי החוצה,‬ 223 00:13:31,640 --> 00:13:35,680 ‫והיו שם מאה אנשים שחיכו בחוץ‬ 224 00:13:36,480 --> 00:13:38,480 ‫שג'קסון וואנג יתקלח.‬ 225 00:13:38,560 --> 00:13:39,560 ‫אני…‬ 226 00:13:40,160 --> 00:13:41,480 ‫יצאתי החוצה.‬ 227 00:13:43,120 --> 00:13:44,920 ‫שומרי הראש ניגשו אליי.‬ 228 00:13:47,040 --> 00:13:48,360 ‫"נוז, את מי אתה מחפש?"‬ 229 00:13:52,000 --> 00:13:56,960 ‫"כן, שלושה אנשים, בערך בגילי.‬ 230 00:13:57,520 --> 00:14:02,240 ‫"הם רצו תמונה,‬ ‫אבל הייתי צריך ללכת לשירותים קודם."‬ 231 00:14:02,800 --> 00:14:06,480 ‫"אתה מחפש שלושה אנשים?"‬ ‫הוא לחש לתוך הצווארון שלו.‬ 232 00:14:06,560 --> 00:14:10,120 ‫למה שומרי הראש האלה‬ ‫אוהבים לדבר לתוך הצווארונים שלהם?‬ 233 00:14:14,440 --> 00:14:16,720 ‫יש אנשים שדיברו לתוך השרוולים שלהם.‬ 234 00:14:17,600 --> 00:14:19,600 ‫"אל תדאג, אני אמצא אותם."‬ 235 00:14:21,920 --> 00:14:23,680 ‫"מי רצה תמונה עם 'נוז'?"‬ 236 00:14:29,480 --> 00:14:30,520 ‫ואתם יודעים מה?‬ 237 00:14:30,600 --> 00:14:31,920 ‫הייתה דממה.‬ 238 00:14:34,400 --> 00:14:35,560 ‫מוחלטת.‬ 239 00:14:35,640 --> 00:14:37,600 ‫משכתי לו בחולצה. "לעזאזל.‬ 240 00:14:38,800 --> 00:14:43,000 ‫"אל תעשה את זה, אידיוט. זה…‬ 241 00:14:43,080 --> 00:14:45,480 ‫"אין לי איפה להתחבא, חתיכת מזדיין."‬ 242 00:14:45,560 --> 00:14:47,720 ‫כשהוא הבין שאני נבוך,‬ 243 00:14:47,800 --> 00:14:49,280 ‫הוא צעק יותר חזק.‬ 244 00:14:50,280 --> 00:14:52,400 ‫"היי, כולם!"‬ 245 00:14:52,480 --> 00:14:53,600 ‫שיט.‬ 246 00:14:54,320 --> 00:14:56,080 ‫"מי רוצה תמונה עם נוז?"‬ 247 00:14:57,800 --> 00:14:58,880 ‫דממה.‬ 248 00:14:58,960 --> 00:15:02,280 ‫זה קרה מול כולם. זה היה כל כך מביך!‬ 249 00:15:02,360 --> 00:15:03,240 ‫דממה.‬ 250 00:15:03,320 --> 00:15:06,480 ‫ומתוך הדממה, מישהו צעד קדימה.‬ 251 00:15:07,880 --> 00:15:10,200 ‫"שיהיה, למה לא?"‬ 252 00:15:10,280 --> 00:15:11,400 ‫פאק.‬ 253 00:15:14,680 --> 00:15:17,120 ‫אני ברמה של "כן, בטח",‬ 254 00:15:17,200 --> 00:15:18,720 ‫מפורסם ברמת "שיהיה".‬ 255 00:15:19,480 --> 00:15:21,160 ‫עד כדי כך אני מפורסם בימינו.‬ 256 00:15:22,760 --> 00:15:27,640 ‫הרגשתי כאילו איבדתי את כל הביטחון שלי.‬ 257 00:15:28,240 --> 00:15:31,360 ‫לחלוטין. נכנסתי למכונית שלי‬ ‫כדי לנסוע הביתה.‬ 258 00:15:31,440 --> 00:15:36,400 ‫בדרך כלל יש אפטר-פארטי,‬ ‫אבל לא רציתי להישאר.‬ 259 00:15:36,480 --> 00:15:38,000 ‫אנחנו מקאסטות שונות.‬ 260 00:15:38,080 --> 00:15:40,120 ‫נכנסתי רק לשנייה,‬ 261 00:15:40,200 --> 00:15:44,840 ‫והחבר'ה החתיכים עם העור היפה‬ ‫דיברו בשפה מערבית.‬ 262 00:15:44,920 --> 00:15:47,720 ‫הרגשתי שאני לא שייך.‬ 263 00:15:48,800 --> 00:15:52,240 ‫באמת, אם היו לנו קאסטות,‬ ‫הם היו בקאסטה השולטת,‬ 264 00:15:52,320 --> 00:15:54,440 ‫ואני בקאסטה של אלה שלא נוגעים בהם.‬ 265 00:15:57,360 --> 00:15:59,360 ‫אז נכנסתי למכונית כדי לנסוע הביתה.‬ 266 00:15:59,880 --> 00:16:04,080 ‫רטסאמי נהגה, והיא שרקה ושרה שירים.‬ 267 00:16:04,160 --> 00:16:05,040 ‫כלבה.‬ 268 00:16:05,120 --> 00:16:07,440 ‫הייתי כל כך מדוכא.‬ 269 00:16:07,520 --> 00:16:09,560 ‫איבדתי את הביטחון שלי.‬ 270 00:16:09,640 --> 00:16:12,520 ‫הרגשתי… באמת שככה הרגשתי. הייתי הרוס.‬ 271 00:16:12,600 --> 00:16:13,720 ‫הרגשתי מיושן.‬ 272 00:16:13,800 --> 00:16:15,320 ‫אני אדם מיושן.‬ 273 00:16:15,400 --> 00:16:17,320 ‫לא הייתי צריך לבוא, לעזאזל.‬ 274 00:16:18,680 --> 00:16:21,760 ‫בזמן שהרגשתי פגוע,‬ 275 00:16:21,840 --> 00:16:23,520 ‫עוד דברים המשיכו לקרות.‬ 276 00:16:23,600 --> 00:16:25,520 ‫כשאנשים מבקשים לראיין אותי‬ 277 00:16:26,120 --> 00:16:30,440 ‫לאיזה עמוד אינטרנט או לאוניברסיטה,‬ 278 00:16:30,520 --> 00:16:33,240 ‫הם אוהבים לשאול,‬ 279 00:16:33,320 --> 00:16:35,040 ‫וזאת בדרך כלל השאלה האחרונה,‬ 280 00:16:35,120 --> 00:16:39,000 ‫"לסיום, יש משהו שאתה רוצה לומר לדור החדש?"‬ 281 00:16:42,720 --> 00:16:43,560 ‫אני?‬ 282 00:16:44,400 --> 00:16:45,600 ‫מישהו כמוני?‬ 283 00:16:46,160 --> 00:16:50,120 ‫מה אני יכול להגיד לדור החדש? אני מיושן.‬ 284 00:16:50,680 --> 00:16:51,520 ‫מי הם?‬ 285 00:16:51,600 --> 00:16:54,760 ‫אלה האנשים מהדורות אחריי. הם חדשים, נכון?‬ 286 00:16:54,840 --> 00:16:55,760 ‫אני מדור ה-X.‬ 287 00:16:56,280 --> 00:16:57,880 ‫אחריי יש את‬ 288 00:16:59,480 --> 00:17:00,600 ‫Y, Z,‬ 289 00:17:01,120 --> 00:17:02,240 ‫אלפא, נכון?‬ 290 00:17:02,840 --> 00:17:04,800 ‫לפני כן יש את דור הבייבי בום.‬ 291 00:17:05,960 --> 00:17:08,320 ‫מי מדור הבייבי בום? פריות.‬ 292 00:17:08,920 --> 00:17:10,960 ‫יש את פריות, פראוויט,‬ 293 00:17:12,240 --> 00:17:13,280 ‫בירד ת'ונגצ'אי.‬ 294 00:17:13,960 --> 00:17:15,440 ‫בדור ה-X‬ 295 00:17:16,280 --> 00:17:17,240 ‫יש את‬ 296 00:17:17,840 --> 00:17:18,840 ‫דוד פול,‬ 297 00:17:19,880 --> 00:17:20,880 ‫ושמאן פלא.‬ 298 00:17:21,400 --> 00:17:23,720 ‫תראו, זה המצב של הדור שלי.‬ 299 00:17:28,120 --> 00:17:30,200 ‫בדור ה-Y יש את‬ 300 00:17:30,880 --> 00:17:31,880 ‫נונט טאנונט,‬ 301 00:17:32,400 --> 00:17:33,760 ‫גאן נאפאט‬ 302 00:17:33,840 --> 00:17:35,600 ‫ואת בלה. היא מדור ה-Y.‬ 303 00:17:35,680 --> 00:17:38,320 ‫בלה היא מדור ה-Y.‬ 304 00:17:38,400 --> 00:17:39,960 ‫יש גם את בוקיליון.‬ 305 00:17:40,040 --> 00:17:41,480 ‫אחר כך‬ 306 00:17:42,000 --> 00:17:43,680 ‫יש את דור ה-Z,‬ 307 00:17:43,760 --> 00:17:46,640 ‫עם 4EVE, נכון? 4EVE.‬ 308 00:17:47,240 --> 00:17:49,440 ‫דור האלפא אלה הילדים של הסלבריטאים.‬ 309 00:17:49,520 --> 00:17:51,920 ‫הילדים של סאייפה, של צ'ומפו ושל אחרים.‬ 310 00:17:52,000 --> 00:17:55,520 ‫אז תחשבו, לאנשים מהדור הבא,‬ ‫כלומר מהדור שבא אחריי,‬ 311 00:17:55,600 --> 00:17:57,400 ‫מה יכולתי להגיד?‬ 312 00:17:58,560 --> 00:18:03,280 ‫אתם יודעים איך גדלנו בדור ה-X?‬ ‫אוקיי, דורות מאוחרים יותר כמו Y,‬ 313 00:18:03,360 --> 00:18:04,720 ‫בואו נפשט את זה,‬ 314 00:18:04,800 --> 00:18:06,360 ‫אתם גדלתם‬ 315 00:18:06,880 --> 00:18:09,800 ‫כשאתם אוכלים חלב מרוכז משפופרות.‬ 316 00:18:09,880 --> 00:18:12,560 ‫אכלתם אותו כל חייכם, הוא הגיע בשפופרות.‬ 317 00:18:12,640 --> 00:18:15,840 ‫אבל לדור ה-X לא היה דבר כזה. לא היה לנו.‬ 318 00:18:15,920 --> 00:18:18,000 ‫הדור שלי אכל חלב מרוכז‬ 319 00:18:18,640 --> 00:18:19,880 ‫רק מפחיות שימורים.‬ 320 00:18:20,640 --> 00:18:21,640 ‫פחיות.‬ 321 00:18:21,720 --> 00:18:23,880 ‫וכדי לשתות חלב מפחית,‬ 322 00:18:24,440 --> 00:18:27,560 ‫היית צריך לפתוח אותה כאילו אתה שרברב.‬ 323 00:18:28,800 --> 00:18:31,280 ‫היית צריך המון כלים כדי לפתוח את הפחית.‬ 324 00:18:31,360 --> 00:18:34,640 ‫סכין, סכין קצבים, פטיש, מברג.‬ 325 00:18:37,840 --> 00:18:40,320 ‫היה מאוד קשה לעשות את זה לבד.‬ 326 00:18:40,400 --> 00:18:44,560 ‫כמובן שהיו פותחנים בזמנו.‬ 327 00:18:44,640 --> 00:18:47,120 ‫הם נראו כמו הקלשון של שיווה.‬ 328 00:18:47,760 --> 00:18:49,640 ‫אבל 95 אחוז מהם היו חלודים.‬ 329 00:18:50,840 --> 00:18:53,480 ‫הם היו רעועים ובלויים.‬ 330 00:18:53,560 --> 00:18:56,160 ‫חלקים מהם בלטו החוצה מכל מקום.‬ 331 00:18:56,240 --> 00:18:59,520 ‫אני לא יודע מה התכלית שלהם,‬ ‫אבל הם חסרי תועלת!‬ 332 00:18:59,600 --> 00:19:03,240 ‫אי אפשר היה לפתוח שום דבר,‬ ‫אפילו לא פחית דגים משומרים.‬ 333 00:19:03,320 --> 00:19:06,880 ‫הייתי צריך לגנוב את סכין הקצבים של אימא‬ ‫ולהשתמש בקצה החד.‬ 334 00:19:08,040 --> 00:19:11,480 ‫אם היא הייתה רואה אותי,‬ ‫היא הייתה כועסת שהרסתי לה את הסכין.‬ 335 00:19:11,560 --> 00:19:12,640 ‫ואני…‬ 336 00:19:12,720 --> 00:19:15,520 ‫כשאני… היה מאוד קשה לעשות את זה לבד.‬ 337 00:19:15,600 --> 00:19:17,280 ‫היית שם אותה בין הרגליים…‬ 338 00:19:20,200 --> 00:19:22,400 ‫ודופק עליה. היית מזיע.‬ 339 00:19:23,000 --> 00:19:25,360 ‫אם הצלחת לעשות חור, חלב היה יוצא?‬ ‫-לא.‬ 340 00:19:25,440 --> 00:19:27,280 ‫היית צריך לעבוד גם על הצד השני.‬ 341 00:19:27,360 --> 00:19:29,360 ‫לעשות עוד חור בצד השני.‬ 342 00:19:30,840 --> 00:19:31,840 ‫אחר כך,‬ 343 00:19:32,840 --> 00:19:36,400 ‫רצית לשפוך קצת חלב על מקלון לחם מטוגן‬ 344 00:19:36,480 --> 00:19:39,040 ‫ולאכול אותו עם "אובאלטין",‬ ‫אבל האם הוא יוצא?‬ 345 00:19:39,880 --> 00:19:41,080 ‫לא! מה עושים?‬ 346 00:19:41,680 --> 00:19:42,880 ‫נושפים עליה.‬ 347 00:19:44,000 --> 00:19:45,040 ‫נושפים עליה.‬ 348 00:19:48,320 --> 00:19:50,720 ‫אם הייתה אז קורונה, כולנו היינו מתים.‬ 349 00:19:54,520 --> 00:19:56,920 ‫יותר מזה, אחרי שאכלת מהחלב,‬ 350 00:19:57,000 --> 00:19:59,480 ‫אף אחד לא היה יכול‬ ‫לסיים את הפחית בפעם אחת.‬ 351 00:19:59,560 --> 00:20:01,840 ‫היה צריך לאחסן אותה. אבל איך?‬ 352 00:20:01,920 --> 00:20:04,760 ‫היית צריך לשים אותה על צלחת מלאה במים.‬ 353 00:20:05,720 --> 00:20:06,840 ‫צלחת עם מים.‬ 354 00:20:06,920 --> 00:20:08,400 ‫אבל אז הפחית נהיית לחה.‬ 355 00:20:09,240 --> 00:20:10,960 ‫היא מחלידה.‬ 356 00:20:11,040 --> 00:20:14,240 ‫הקצה שממנו היה יוצא החלב‬ 357 00:20:14,320 --> 00:20:18,000 ‫היה מתייבש ונראה כמו פריחת הרפס.‬ 358 00:20:18,880 --> 00:20:20,360 ‫כאילו יש לו הרפס.‬ 359 00:20:20,440 --> 00:20:24,520 ‫ואז הוא כבר לא היה מעורר תיאבון.‬ ‫התווית נהיית רכה.‬ 360 00:20:24,600 --> 00:20:27,520 ‫כן, ככה חיינו.‬ 361 00:20:27,600 --> 00:20:30,200 ‫מה אני יכול ללמד אתכם, אנשים צעירים?‬ 362 00:20:30,960 --> 00:20:32,760 ‫זה מה שאני יודע.‬ 363 00:20:34,680 --> 00:20:38,600 ‫כשהייתי ילד, איך גדלתי?‬ ‫אימא שלי רצתה שיהיו לי גבות עבות.‬ 364 00:20:40,520 --> 00:20:41,840 ‫פרח אפונת הפרפר.‬ 365 00:20:42,800 --> 00:20:45,840 ‫לא היו לנו תוספי מזון.‬ 366 00:20:45,920 --> 00:20:49,040 ‫לא היה ויטמין E לצמיחת שיער.‬ 367 00:20:49,120 --> 00:20:50,440 ‫פרח אפונת הפרפר.‬ 368 00:20:50,520 --> 00:20:54,400 ‫ילדים בדור X‬ ‫מרחו פרח אפונת הפרפר על הגבות.‬ 369 00:20:54,480 --> 00:20:59,760 ‫הגבות של שינצ'אן עדיין נראו טוב יותר.‬ ‫מרחנו את זה בלי שום צורה.‬ 370 00:21:00,280 --> 00:21:02,520 ‫זה עבד?‬ 371 00:21:02,600 --> 00:21:06,320 ‫חקרו את העניין, זה לא עובד.‬ ‫הפרחים לא השפיעו על הגבות.‬ 372 00:21:06,400 --> 00:21:11,600 ‫אם הם היו משפיעים, היה צריך קעקועי גבות?‬ ‫למה שאנשים יציירו עליהן?‬ 373 00:21:11,680 --> 00:21:14,880 ‫הודים ולטינים לא צריכים להשתמש בזה,‬ 374 00:21:15,400 --> 00:21:16,800 ‫והגבות שלהם עבות.‬ 375 00:21:17,320 --> 00:21:19,320 ‫ככה גדלתי.‬ 376 00:21:21,240 --> 00:21:23,960 ‫ואפילו עוד לא דיברנו על גשר אף גבוה יותר.‬ 377 00:21:24,040 --> 00:21:28,400 ‫בזמנו, כשאנשים מערביים התחילו להגיע,‬ ‫אימהות רצו שלילדיהן יהיה אף גבוה יותר,‬ 378 00:21:28,480 --> 00:21:29,840 ‫אז הן משכו להם באף.‬ 379 00:21:32,360 --> 00:21:34,440 ‫כולן בשכונה עשו את זה.‬ 380 00:21:34,960 --> 00:21:37,480 ‫אבל אימא שלי לא קיבלה את כל המידע קודם.‬ 381 00:21:38,320 --> 00:21:43,760 ‫בדרך כלל צריך למשוך מהגשר לקצה,‬ 382 00:21:44,920 --> 00:21:46,480 ‫אבל אימא שלי התחילה בקצה.‬ 383 00:21:49,720 --> 00:21:53,240 ‫ככה קיבלתי את הדבר הזה.‬ ‫את מי אני יכול לתבוע?‬ 384 00:21:57,480 --> 00:21:59,120 ‫היה גם מיתוס על חזרת.‬ 385 00:21:59,800 --> 00:22:01,600 ‫כן, חזרת.‬ 386 00:22:01,680 --> 00:22:03,760 ‫במקום ללכת לרופא,‬ 387 00:22:03,840 --> 00:22:06,800 ‫הלכתי למומחה לרפואה סינית מסורתית.‬ 388 00:22:06,880 --> 00:22:07,800 ‫מה הוא עשה?‬ 389 00:22:08,440 --> 00:22:09,600 ‫הוא כתב "טיגריס".‬ 390 00:22:11,360 --> 00:22:14,160 ‫הייתה לי חזרת, והוא כתב "טיגריס".‬ 391 00:22:14,240 --> 00:22:16,360 ‫בסגול. הוא כתב "טיגריס".‬ 392 00:22:16,880 --> 00:22:18,920 ‫ממש רציתי לדעת למה,‬ 393 00:22:19,000 --> 00:22:22,360 ‫אז שאלתי אחד. שאלתי את המקורי.‬ 394 00:22:23,160 --> 00:22:27,080 ‫הוא אמר שהסינים מאמינים‬ ‫כשיש לנו חזרת, אנחנו כמו חזירים.‬ 395 00:22:27,160 --> 00:22:29,720 ‫זה נקרא סנטר של חזיר. הוא כמו של חזיר.‬ 396 00:22:29,800 --> 00:22:31,760 ‫כותבים "טיגריס"‬ 397 00:22:32,600 --> 00:22:34,160 ‫כדי להפחיד את החזיר.‬ 398 00:22:34,840 --> 00:22:37,120 ‫שמעתם פעם על דבר כזה?‬ 399 00:22:38,160 --> 00:22:39,280 ‫לעזאזל.‬ 400 00:22:39,360 --> 00:22:41,560 ‫וכשהיו לנו כיבים בפה כילדים,‬ 401 00:22:41,640 --> 00:22:44,080 ‫לקחו אותנו למרוח תרופה לפה במטוש.‬ 402 00:22:44,600 --> 00:22:45,840 ‫כשהיו לנו בעיות בפה,‬ 403 00:22:45,920 --> 00:22:49,720 ‫היו מורחים לנו תרופה עם מטוש.‬ ‫היו מורחים שם איזו תרופה סגולה.‬ 404 00:22:51,160 --> 00:22:52,800 ‫היא לא נשארה בתוך הפה.‬ 405 00:22:52,880 --> 00:22:57,160 ‫זה היה נוזל סגול בלי שום דבר דביק.‬ 406 00:22:57,880 --> 00:23:00,560 ‫הם היו מורחים אותו, ומייד אחר כך ראית…‬ 407 00:23:01,560 --> 00:23:05,000 ‫רק ריר. לא הייתה שם שום תרופה.‬ 408 00:23:06,840 --> 00:23:09,440 ‫טיפול הטיגריס ממש הרגיז אותי.‬ 409 00:23:09,520 --> 00:23:13,920 ‫אם לכתוב "טיגריס" היה יכול להקטין אותו,‬ 410 00:23:14,000 --> 00:23:16,480 ‫אנשים היו כותבים את זה‬ ‫על שרירי השוק, נכון?‬ 411 00:23:16,560 --> 00:23:18,680 ‫לא היה צורך בשאיבת שומן.‬ 412 00:23:19,880 --> 00:23:23,200 ‫גברים שמרגישים מאותגרים מבחינה גברית,‬ 413 00:23:24,240 --> 00:23:25,120 ‫תכתבו "סוס".‬ 414 00:23:26,240 --> 00:23:28,880 ‫אולי הוא יתנפח.‬ ‫רוצים גדול יותר? "אנקונדה."‬ 415 00:23:34,440 --> 00:23:36,280 ‫ככה גדלתי.‬ 416 00:23:38,040 --> 00:23:40,480 ‫דור X גדל‬ 417 00:23:41,080 --> 00:23:43,880 ‫עם שני סוגים בלבד של קפה.‬ 418 00:23:45,040 --> 00:23:45,880 ‫או-ליאנג,‬ 419 00:23:46,400 --> 00:23:47,280 ‫או-יואה.‬ 420 00:23:48,000 --> 00:23:49,160 ‫"או" זה "שחור".‬ 421 00:23:49,840 --> 00:23:51,040 ‫"ליאנג" זה "קר".‬ 422 00:23:51,840 --> 00:23:53,320 ‫או… "שחור קר",‬ 423 00:23:53,400 --> 00:23:54,840 ‫ו"או-יואה" זה "שחור חם".‬ 424 00:23:54,920 --> 00:23:57,600 ‫להוסיף חלב היה דבר מיוחד.‬ ‫זה נקרא "יוקלור".‬ 425 00:23:57,680 --> 00:23:58,720 ‫זה היה הכול.‬ 426 00:23:58,800 --> 00:24:01,680 ‫אבל היום, אנשים מדור ה-X, כמוני,‬ 427 00:24:02,520 --> 00:24:04,760 ‫עומדים בדלפק בסטארבאקס‬ 428 00:24:05,320 --> 00:24:06,640 ‫כמו חסרי השכלה.‬ 429 00:24:12,480 --> 00:24:15,920 ‫הכול באנגלית.‬ 430 00:24:16,800 --> 00:24:18,520 ‫טוב, אספרסו,‬ 431 00:24:19,040 --> 00:24:20,600 ‫קפוצ'ינו,‬ 432 00:24:21,200 --> 00:24:22,080 ‫מוקה,‬ 433 00:24:23,320 --> 00:24:24,280 ‫לאטה,‬ 434 00:24:25,120 --> 00:24:26,680 ‫מקיאטו קרמל.‬ 435 00:24:27,280 --> 00:24:29,120 ‫יש את הפראפ…‬ 436 00:24:29,720 --> 00:24:30,920 ‫פראפוצ'ינו.‬ 437 00:24:31,000 --> 00:24:34,760 ‫ומה עוד? צריך לדעת אילו פולים אתה רוצה.‬ 438 00:24:34,840 --> 00:24:36,880 ‫מה? אני צריך לדעת מה הם?‬ 439 00:24:36,960 --> 00:24:41,080 ‫יש קלייה כהה, בינונית או קלה.‬ 440 00:24:41,160 --> 00:24:44,160 ‫יש פולים מאתיופיה,‬ 441 00:24:44,240 --> 00:24:46,800 ‫מכל מיני מדינות. אני צריך לדעת את זה?‬ 442 00:24:46,880 --> 00:24:49,960 ‫למה מגדלים קפה באתיופיה?‬ ‫שמעתי שהם מאוד עניים.‬ 443 00:24:50,760 --> 00:24:53,120 ‫למה? חשבתי שאין להם מה לאכול.‬ 444 00:24:53,200 --> 00:24:55,520 ‫אין לי מושג.‬ 445 00:24:55,600 --> 00:24:57,360 ‫שיט! וכאילו…‬ 446 00:24:58,920 --> 00:25:00,000 ‫ואז הכוסות.‬ 447 00:25:00,080 --> 00:25:02,760 ‫הכוסות! הגדלים הם לא קטן, בינוני וגדול,‬ 448 00:25:02,840 --> 00:25:04,920 ‫אלא "אריאנה גראנדה" וכל מיני כאלה.‬ 449 00:25:05,880 --> 00:25:07,760 ‫מה זה?‬ 450 00:25:08,640 --> 00:25:10,240 ‫"ונדי שמנדי."‬ 451 00:25:10,760 --> 00:25:14,960 ‫יש גם "גבוה". שיט, זה יותר מדי!‬ 452 00:25:15,560 --> 00:25:17,800 ‫אני אוהב את הפולים שנקראים "פירותיים".‬ 453 00:25:18,360 --> 00:25:21,400 ‫הם שואלים, "אתה רוצה פירותיים?"‬ 454 00:25:21,480 --> 00:25:23,160 ‫זה מזכיר לי להקות ישנות,‬ 455 00:25:24,040 --> 00:25:25,320 ‫"פרוטי וקיריבון."‬ 456 00:25:25,400 --> 00:25:26,800 ‫אני כל כך מיושן.‬ 457 00:25:27,360 --> 00:25:28,200 ‫הרגשתי לחוץ.‬ 458 00:25:28,280 --> 00:25:29,360 ‫"נוז אודום מזמין."‬ 459 00:25:29,440 --> 00:25:32,000 ‫לא רציתי להיראות טיפש‬ ‫בעיני האנשים שמאחוריי.‬ 460 00:25:32,080 --> 00:25:35,240 ‫"כבר שתיתי הרבה קפה, אז אקח מיץ תפוחים."‬ 461 00:25:45,080 --> 00:25:48,840 ‫ככה הדור שלי גדל.‬ ‫מה אני יכול ללמד את הילדים האלה?‬ 462 00:25:49,760 --> 00:25:53,200 ‫הדברים שאנשים מדור ה-X‬ ‫או מדורות שקדמו לו מכירים,‬ 463 00:25:53,840 --> 00:25:59,520 ‫אני מרגיש שהם לא חשובים בעיני צעירים.‬ 464 00:26:00,160 --> 00:26:04,200 ‫זה כאילו שאתה צובר הרבה חוכמה‬ ‫כדי להעביר לדורות הבאים,‬ 465 00:26:04,800 --> 00:26:08,000 ‫אבל איך אתה יכול לדעת שזה לא יהיה כמו…‬ 466 00:26:09,000 --> 00:26:10,360 ‫"לומוטיל"?‬ 467 00:26:11,560 --> 00:26:15,240 ‫לומוטיל. אם אתם מכירים את זה,‬ ‫זה אומר שאנחנו באותו גיל.‬ 468 00:26:16,600 --> 00:26:21,480 ‫לומוטיל הייתה תרופה לשלשול‬ ‫שקיבלו אנשים מדור ה-X ודור הבייבי בום.‬ 469 00:26:21,560 --> 00:26:23,400 ‫אם לא הרגשת טוב…‬ 470 00:26:23,480 --> 00:26:28,160 ‫כל פעם שהיה לך שלשול,‬ ‫השם הראשון שחשבת עליו היה לומוטיל.‬ 471 00:26:28,240 --> 00:26:31,920 ‫או בזמן הזה בחודש, הפד היה נקרא "קוטקס",‬ 472 00:26:32,000 --> 00:26:34,200 ‫אפילו אם זה לא היה המותג שהשתמשנו בו.‬ 473 00:26:34,280 --> 00:26:36,960 ‫מה היו אינסטנט נודלס?‬ 474 00:26:37,040 --> 00:26:40,560 ‫אנחנו קוראים להם "מאמא נודלס",‬ ‫אפילו אם הם "יאם-יאם".‬ 475 00:26:40,640 --> 00:26:44,560 ‫ככה גם עם לומוטיל.‬ ‫כל התרופות לשלשול היו לומוטיל.‬ 476 00:26:45,080 --> 00:26:49,760 ‫אבל בסופו של דבר נאסר השימוש בלומוטיל.‬ 477 00:26:50,480 --> 00:26:51,840 ‫זו תרופה ש…‬ 478 00:26:51,920 --> 00:26:53,120 ‫קוראים לזה…‬ 479 00:26:53,760 --> 00:26:55,360 ‫היא…‬ 480 00:26:55,440 --> 00:26:58,320 ‫מפחיתה את תנועות המעיים.‬ 481 00:26:58,400 --> 00:27:01,680 ‫היא מפסיקה את הקקי, אבל החיידקים עדיין שם.‬ 482 00:27:05,320 --> 00:27:08,520 ‫ומה שבאמת צריך לעשות זה לשחרר אותם.‬ 483 00:27:09,280 --> 00:27:13,800 ‫מספיק לקחת אלקטרוליטים.‬ ‫אבל אז היינו לוקחים לומוטיל.‬ 484 00:27:13,880 --> 00:27:17,120 ‫דמיינו שאתם שם,‬ ‫ולוקחים את כל הלומוטיל הזה.‬ 485 00:27:17,200 --> 00:27:19,400 ‫מספיק כדי למכור כמו פימפריפאיי.‬ 486 00:27:20,160 --> 00:27:22,360 ‫ואז אתם נותנים את זה לדורות הצעירים.‬ 487 00:27:23,080 --> 00:27:24,680 ‫זה מה שזה.‬ 488 00:27:24,760 --> 00:27:28,880 ‫התוקף של מה שהם יקבלו יפוג,‬ ‫ואז הם לא יוכלו להשתמש בזה בכל מקרה.‬ 489 00:27:28,960 --> 00:27:31,840 ‫לכן אני לא מנסה להגיד להם שום דבר.‬ 490 00:27:31,920 --> 00:27:34,560 ‫הם עסוקים ביותר דברים ממני בכל מובן.‬ 491 00:27:34,640 --> 00:27:38,440 ‫מידע וידע. אתה לא צריך מאסטר שילמד אותך.‬ 492 00:27:38,520 --> 00:27:41,440 ‫אתה לא צריך להתחנן לאף אחד‬ ‫שילמד אותך סודות כלשהם.‬ 493 00:27:41,520 --> 00:27:46,440 ‫הכול נמצא באינטרנט.‬ ‫אני לא מנסה להגיד להם שום דבר.‬ 494 00:27:47,000 --> 00:27:48,680 ‫אנשים מדורות מבוגרים יותר,‬ 495 00:27:48,760 --> 00:27:52,720 ‫אתם צריכים רק להתנהג‬ ‫כך שהם עדיין יכבדו אתכם.‬ 496 00:28:04,200 --> 00:28:06,840 ‫הדברים שניסיתם למנוע מהם לעשות,‬ 497 00:28:08,560 --> 00:28:10,560 ‫הם יכולים לעשות אותם ולשגשג.‬ 498 00:28:11,320 --> 00:28:12,640 ‫"אל תהיה בדרן…"‬ 499 00:28:12,720 --> 00:28:14,200 ‫תראו את ליסה.‬ 500 00:28:15,200 --> 00:28:16,680 ‫תראו את באם באם.‬ 501 00:28:16,760 --> 00:28:18,520 ‫הם יכולים להצליח בדברים האלה.‬ 502 00:28:20,360 --> 00:28:22,520 ‫"אל תתאפרי, את צעירה מדי."‬ 503 00:28:22,600 --> 00:28:25,480 ‫תראו את נסטי,‬ 504 00:28:26,080 --> 00:28:28,320 ‫הנערה הטרנסית.‬ 505 00:28:29,600 --> 00:28:35,520 ‫היא קנתה לאימא שלה בית לפני שהייתה בת 15.‬ ‫ואקלייר ג'ופאק מקלונג טויסלאם,‬ 506 00:28:35,600 --> 00:28:39,200 ‫היא קנתה בית ב-30 מיליון באט ליד אופאל.‬ 507 00:28:39,280 --> 00:28:42,760 ‫אתם רואים? נכון שהם משגשגים?‬ 508 00:28:43,600 --> 00:28:48,000 ‫לי אמרו לא לעסוק באמנות.‬ ‫"אם תצייר קריקטורות, מה תהיה כשתגדל?"‬ 509 00:28:48,080 --> 00:28:50,480 ‫אמרו לי שאהיה אמן רעב ללחם.‬ 510 00:28:50,560 --> 00:28:53,200 ‫אתם מכירים את קריי-בייבי?‬ 511 00:28:53,280 --> 00:28:57,720 ‫הקריקטוריסטית? ביומיים הראשונים‬ ‫בתערוכה שלה ההכנסות היו יותר מ-100 מיליון.‬ 512 00:28:57,800 --> 00:28:59,240 ‫יותר מ-100 מיליון.‬ 513 00:28:59,320 --> 00:29:01,640 ‫האמנים המבוגרים, אפילו הגדולים,‬ 514 00:29:01,720 --> 00:29:04,000 ‫לא הרוויחו כל כך הרבה במשך כל חייהם.‬ 515 00:29:04,080 --> 00:29:07,400 ‫אז אל תחשבו שיש לכם מה ללמד את הצעירים.‬ 516 00:29:07,480 --> 00:29:08,800 ‫פשוט תהיו בשקט.‬ 517 00:29:08,880 --> 00:29:12,160 ‫במיוחד כל האנשים המבוגרים שעובדים בפרלמנט.‬ 518 00:29:16,880 --> 00:29:18,720 ‫אל תריעו. לא איכנס לזה.‬ 519 00:29:19,800 --> 00:29:22,920 ‫כל פעם שאני מסתבך,‬ ‫אני אף פעם לא רואה אף אחד מכם.‬ 520 00:29:24,040 --> 00:29:26,800 ‫אם אגיד יותר מזה, סריסוואן יגיש תלונה.‬ 521 00:29:27,920 --> 00:29:29,840 ‫למנוול הזה יש יותר מדי זמן פנוי!‬ 522 00:29:36,920 --> 00:29:39,360 ‫אל תמחאו כפיים, אין טעם. לא אכפת לי.‬ 523 00:29:47,520 --> 00:29:52,600 ‫מה שאני רוצה‬ ‫לחלוק עם הדורות הצעירים זה לא ידע.‬ 524 00:29:53,280 --> 00:29:54,760 ‫זאת טעות שעשיתי.‬ 525 00:29:55,400 --> 00:29:56,880 ‫לאנשים מבוגרים‬ 526 00:29:58,120 --> 00:30:01,080 ‫יש את היתרון שהם עשו יותר טעויות.‬ 527 00:30:01,760 --> 00:30:03,920 ‫היו להם יותר הזדמנויות.‬ 528 00:30:04,000 --> 00:30:06,360 ‫אז אנחנו יכולים לקחת את הטעויות האלה‬ 529 00:30:06,440 --> 00:30:09,160 ‫וללמוד מהן, כדי שנעשה פחות טעויות בעתיד.‬ 530 00:30:09,240 --> 00:30:13,680 ‫האנשים שאומרים שיש להם ניסיון‬ ‫הם האנשים שעשו טעויות. זה נכון.‬ 531 00:30:14,200 --> 00:30:17,080 ‫אז מה שהייתי מספר לצעירים‬ 532 00:30:17,160 --> 00:30:19,720 ‫זו דוגמה לטעות שעשיתי.‬ 533 00:30:19,800 --> 00:30:22,160 ‫פעם פישלתי במשהו‬ 534 00:30:22,240 --> 00:30:26,000 ‫באופן כל כך חמור, שזה כמעט הרג אותי.‬ 535 00:30:26,080 --> 00:30:27,920 ‫הייתי בן 20 ומשהו.‬ 536 00:30:28,480 --> 00:30:33,840 ‫התנהגתי כמו ילד טיפוסי בבית ספר מקצועי.‬ ‫כמו ב"ארבעה מלכים".‬ 537 00:30:34,440 --> 00:30:36,520 ‫כי למדתי בבית ספר מקצועי.‬ 538 00:30:37,040 --> 00:30:39,320 ‫לבשתי בגדים מבית הספר.‬ 539 00:30:39,400 --> 00:30:42,960 ‫הרכבתי משקפי שמש וכל מיני דברים כאלה.‬ 540 00:30:44,000 --> 00:30:46,320 ‫בזמנו לא ידעתי למה אני עושה את זה.‬ 541 00:30:46,400 --> 00:30:48,840 ‫חיקיתי את האופן בו הלכו המבוגרים.‬ 542 00:30:48,920 --> 00:30:50,400 ‫הסתובבנו בחבורה,‬ 543 00:30:50,480 --> 00:30:53,640 ‫עם כתפיים מורמות, כאילו קר לנו.‬ 544 00:30:53,720 --> 00:30:56,880 ‫או כאילו פרקנו את האגן. הלכנו…‬ 545 00:30:58,360 --> 00:31:02,600 ‫אני לא יודע,‬ ‫זה היה כאילו יש לנו חצץ בתוך הנעליים.‬ 546 00:31:04,920 --> 00:31:07,560 ‫היינו יוצאים ככה,‬ ‫כאילו אנחנו בעלי מוגבלות.‬ 547 00:31:07,640 --> 00:31:09,480 ‫לא ידענו למה אנחנו עושים את זה.‬ 548 00:31:10,240 --> 00:31:12,280 ‫היינו מסתובבים בגישה‬ 549 00:31:12,880 --> 00:31:16,200 ‫שכל מי שרק הסתכל עלינו רוצה לריב.‬ 550 00:31:16,280 --> 00:31:17,520 ‫הם ביקשו את זה.‬ 551 00:31:17,600 --> 00:31:19,520 ‫אבל באמת,‬ 552 00:31:19,600 --> 00:31:23,240 ‫אם אתם רוצים להכיר מישהו, תסתכלו עליו.‬ 553 00:31:23,320 --> 00:31:24,200 ‫אתם יודעים?‬ 554 00:31:24,280 --> 00:31:27,320 ‫אי אפשר סתם לבהות לה בציצים‬ ‫ולא להגיד כלום.‬ 555 00:31:27,400 --> 00:31:28,720 ‫זה לא יעבוד.‬ 556 00:31:28,800 --> 00:31:30,480 ‫אי אפשר לבהות בברכיים שלה.‬ 557 00:31:30,560 --> 00:31:33,120 ‫אני לא יודע מאיפה קיבלנו את זה.‬ 558 00:31:33,200 --> 00:31:35,880 ‫היינו מסתובבים בחבורה, לבושים בבגדים שלנו.‬ 559 00:31:35,960 --> 00:31:38,600 ‫הייתי ילד בעייתי. חברים שלי השפיעו עליי.‬ 560 00:31:38,680 --> 00:31:41,680 ‫אם נתקלנו בילדים מהתיכון,‬ ‫הרבצנו להם, הצקנו להם.‬ 561 00:31:41,760 --> 00:31:43,840 ‫היינו לוקחים את החגורה מהמדים שלהם.‬ 562 00:31:43,920 --> 00:31:45,880 ‫היא בכלל התאימה לנו?‬ 563 00:31:45,960 --> 00:31:47,840 ‫לא, המידה הייתה שונה.‬ 564 00:31:48,560 --> 00:31:51,000 ‫הרבצנו לילדים מבית הספר המקצועי‬ ‫ולקחנו את המדים שלהם.‬ 565 00:31:51,080 --> 00:31:54,360 ‫יכולנו ללבוש אותם? לא.‬ ‫היינו לוקחים אבזמים ודברים כאלה.‬ 566 00:31:54,440 --> 00:31:58,560 ‫פשוט עשינו מה שחברים שלנו עשו.‬ ‫ואמרנו שזה לבית הספר.‬ 567 00:31:58,640 --> 00:32:02,720 ‫זה לכבוד בית הספר שאנחנו כל כך אוהבים.‬ 568 00:32:02,800 --> 00:32:04,360 ‫מאז לא חזרנו.‬ 569 00:32:05,240 --> 00:32:08,440 ‫לא לבשתי את הבגדים האלה.‬ ‫לא היה חיבור אמיתי.‬ 570 00:32:08,520 --> 00:32:10,120 ‫פשוט הלכתי אחרי העדר.‬ 571 00:32:10,200 --> 00:32:13,400 ‫בימי ה"ארבעה מלכים", הייתה תקופה‬ 572 00:32:14,000 --> 00:32:17,240 ‫שכולנו קראנו את הספר‬ ‫"כלבים משוגעים ושות'".‬ 573 00:32:17,320 --> 00:32:18,760 ‫אם עדיין לא נולדתם אז,‬ 574 00:32:18,840 --> 00:32:22,160 ‫זה סיפור על חיים מלאי הרפתקאות.‬ 575 00:32:22,240 --> 00:32:23,400 ‫הלכנו לחוף הים.‬ 576 00:32:23,480 --> 00:32:26,440 ‫הלכתי עם החברים הכי טובים שלי, אונג ופירה.‬ 577 00:32:27,000 --> 00:32:30,720 ‫הרעיון היה של שניהם,‬ ‫ופשוט הלכתי אחריהם. היה גם את וילאי.‬ 578 00:32:31,640 --> 00:32:34,280 ‫אז היינו ארבעה סך הכול. הלכנו לסאמט.‬ 579 00:32:34,360 --> 00:32:36,960 ‫זה סאמט של לפני 30 שנה.‬ 580 00:32:37,760 --> 00:32:41,240 ‫לא היו אתרי נופש. היינו בחוף סאי קאו,‬ 581 00:32:41,320 --> 00:32:45,040 ‫בבונגלו שבנוי מחומרים טבעיים.‬ 582 00:32:45,560 --> 00:32:48,360 ‫היו שם עצי קוקוס.‬ 583 00:32:48,440 --> 00:32:52,520 ‫הכול היה עושי מקוקוס ועץ,‬ ‫הכול היה מחומרים טבעיים.‬ 584 00:32:52,600 --> 00:32:54,440 ‫וזה היה ממש על החוף.‬ 585 00:32:54,520 --> 00:32:57,520 ‫ישנו שם שני לילות. הלילה הראשון היה בסדר.‬ 586 00:32:57,600 --> 00:33:00,440 ‫בלילה השני שתינו בבר על החוף.‬ 587 00:33:01,000 --> 00:33:04,160 ‫זה היה מקום בילוי לילי,‬ ‫עם מוזיקת רגאיי וכאלה.‬ 588 00:33:04,240 --> 00:33:05,760 ‫שתינו בירה.‬ 589 00:33:07,680 --> 00:33:10,680 ‫היה את השולחן שלנו,‬ ‫ולידנו היה שולחן של שמונה אנשים.‬ 590 00:33:10,760 --> 00:33:13,840 ‫אחד החבר'ה שאל אותי, "דום, אתה רוצה בירה?"‬ 591 00:33:13,920 --> 00:33:16,520 ‫"לא."‬ ‫"אתה לא פהאט, בן אדם!"‬ 592 00:33:16,600 --> 00:33:18,880 ‫"פהאט" הייתה מילה מגניבה בזמנו.‬ 593 00:33:18,960 --> 00:33:20,400 ‫"אתה לא פהאט."‬ 594 00:33:20,480 --> 00:33:21,720 ‫"אני לא פהאט?‬ 595 00:33:21,800 --> 00:33:24,880 ‫"אני ילד פהאט, ואני גם צדיק!"‬ 596 00:33:24,960 --> 00:33:26,400 ‫כל האנשים בבר שמעו אותי.‬ 597 00:33:27,560 --> 00:33:28,600 ‫השולחן שלידנו…‬ 598 00:33:30,040 --> 00:33:31,240 ‫כל השמונה קמו,‬ 599 00:33:32,680 --> 00:33:35,120 ‫"ילד פהאט צדיק."‬ 600 00:33:36,960 --> 00:33:38,800 ‫ידעתי שהם לועגים לי.‬ 601 00:33:39,800 --> 00:33:41,560 ‫מעליבים אותי.‬ 602 00:33:42,120 --> 00:33:44,880 ‫אני לא יודע מה עבר לי בראש.‬ 603 00:33:45,720 --> 00:33:46,600 ‫נעמדתי,‬ 604 00:33:48,360 --> 00:33:51,800 ‫לקחתי בקבוק שחבר שלי עדיין שתה ממנו,‬ 605 00:33:51,880 --> 00:33:54,040 ‫ושברתי אותו על סלע שהיה לידי.‬ 606 00:33:54,120 --> 00:33:58,200 ‫יש סלעים על החוף. שברתי אותו‬ ‫כדי שיהיה חד, כמו שן של כריש.‬ 607 00:33:58,800 --> 00:34:01,280 ‫אבל אני לא בטוח למה ניסיתי לריב.‬ 608 00:34:01,840 --> 00:34:02,960 ‫מה היה הרעיון?‬ 609 00:34:03,040 --> 00:34:06,240 ‫ידעתי רק שאני רוצה להתרברב מול חברים שלי.‬ 610 00:34:06,760 --> 00:34:09,040 ‫לא הייתי עצמי. שברתי את הבקבוק.‬ 611 00:34:11,080 --> 00:34:13,280 ‫לכל מי שרוצה להיות ילד רע,‬ 612 00:34:13,800 --> 00:34:17,200 ‫כדאי שקודם תתאמנו על שבירת בקבוקים‬ 613 00:34:17,880 --> 00:34:19,120 ‫כדי שיהיו חדים.‬ 614 00:34:19,960 --> 00:34:23,520 ‫זאת הייתה הפעם הראשונה שלי.‬ 615 00:34:24,240 --> 00:34:25,880 ‫שברתי אותו, ובום!‬ 616 00:34:27,040 --> 00:34:29,200 ‫נשאר רק הצוואר של הבקבוק.‬ 617 00:34:29,720 --> 00:34:31,080 ‫הוא היה קצת מחודד,‬ 618 00:34:31,760 --> 00:34:34,640 ‫אבל יותר כמו שן של טונה‬ ‫מאשר כמו שן של כריש.‬ 619 00:34:34,720 --> 00:34:37,280 ‫לא יכולתי לדקור אף אחד, רק לשרוט.‬ 620 00:34:38,360 --> 00:34:40,240 ‫ברגע ששברתי אותו, נדפקתי.‬ 621 00:34:40,760 --> 00:34:43,520 ‫כל האנשים בחבורה השנייה נעמדו.‬ 622 00:34:43,600 --> 00:34:47,040 ‫המתח היה גבוה. כולם נהמו.‬ 623 00:34:47,120 --> 00:34:49,960 ‫פחדתי נורא, אבל את הנעשה אין להשיב.‬ 624 00:34:50,560 --> 00:34:52,760 ‫חברים שלי לא שמו לב,‬ 625 00:34:52,840 --> 00:34:55,160 ‫אבל בסוף גם הם נעמדו.‬ 626 00:34:56,960 --> 00:35:00,280 ‫הבעלים של הבר התקרב.‬ ‫"בלי ריבים! מספיק עם זה!‬ 627 00:35:00,360 --> 00:35:02,240 ‫"לכו מפה, לכו לישון."‬ 628 00:35:02,320 --> 00:35:04,440 ‫הם קמו ויצאו.‬ 629 00:35:04,520 --> 00:35:08,840 ‫מבחינתנו, האווירה נהרסה,‬ ‫אז שילמנו את החשבון.‬ 630 00:35:08,920 --> 00:35:10,960 ‫אמרתי, "אני צריך ללכת לשירותים".‬ 631 00:35:11,040 --> 00:35:12,200 ‫אבל לא הלכתי.‬ 632 00:35:13,400 --> 00:35:17,240 ‫היה חשוך.‬ ‫שמונת החבר'ה האלה הלכו בין העצים.‬ 633 00:35:18,520 --> 00:35:20,880 ‫לא הלכתי לשירותים. עקבתי אחריהם.‬ 634 00:35:21,440 --> 00:35:22,960 ‫עקבתי אחריהם בפחד,‬ 635 00:35:24,400 --> 00:35:25,720 ‫מהמקום אליו הם הולכים.‬ 636 00:35:27,000 --> 00:35:28,440 ‫לאן הם הולכים?‬ 637 00:35:28,520 --> 00:35:32,760 ‫הסתובבתי ככה בין העצים, מעבר לשירותים,‬ 638 00:35:32,840 --> 00:35:34,720 ‫בערך 20 מטר אחרי הבר.‬ 639 00:35:34,800 --> 00:35:36,200 ‫שיט.‬ 640 00:35:36,280 --> 00:35:38,280 ‫הם הביאו שכונה שלמה.‬ 641 00:35:39,000 --> 00:35:42,120 ‫השמונה היו רק חלק מחבורה גדולה יותר.‬ 642 00:35:42,200 --> 00:35:45,200 ‫הייתה להם מדורה והם ניגנו מוזיקה.‬ 643 00:35:45,280 --> 00:35:48,640 ‫זה נראה כמו טיול של חופשת האביב.‬ 644 00:35:49,160 --> 00:35:51,360 ‫כמו מפגש איחוד או טיול פרידה או משהו.‬ 645 00:35:51,440 --> 00:35:53,680 ‫הם היו כמונו, רק יותר אנשים.‬ 646 00:35:53,760 --> 00:35:57,240 ‫השמונה הלכו חזרה לחבורה שלהם.‬ 647 00:35:57,320 --> 00:36:00,080 ‫הייתי בטוח שהם יגידו לחברים שלהם,‬ 648 00:36:00,160 --> 00:36:03,400 ‫אז אמרתי לחבורה שלי,‬ ‫"אני עייף, בואו נחזור".‬ 649 00:36:03,480 --> 00:36:05,560 ‫הם לא ידעו מה ראיתי.‬ 650 00:36:06,520 --> 00:36:10,160 ‫כשחזרנו לבונגלו שלנו אמרתי,‬ ‫"בואו נצא מכאן מוקדם מחר."‬ 651 00:36:10,240 --> 00:36:13,440 ‫"איזו מעבורת נתפוס?"‬ ‫"הראשונה, שיוצאת בשבע."‬ 652 00:36:14,200 --> 00:36:15,480 ‫"בוא נישאר יותר."‬ 653 00:36:15,560 --> 00:36:20,520 ‫"לא, בואו נלך. אימא שלי בטח מתגעגעת אליי."‬ 654 00:36:20,600 --> 00:36:24,800 ‫ניסיתי למצוא סיבות כדי לצאת מוקדם.‬ ‫עדיין לא היה להם מושג שאנחנו בסכנה.‬ 655 00:36:25,320 --> 00:36:26,760 ‫קמנו מוקדם בבוקר.‬ 656 00:36:27,680 --> 00:36:29,240 ‫ארזתי את התיקים שלי.‬ 657 00:36:29,320 --> 00:36:30,880 ‫הם יצאו לאסוף צדפים.‬ 658 00:36:32,320 --> 00:36:36,560 ‫ילדים באותם ימים אספו צדפים‬ ‫כדי להכניס אותם לצנצנות זכוכית.‬ 659 00:36:36,640 --> 00:36:39,640 ‫היית מכניס לשם חול ומסר, כמזכרת.‬ 660 00:36:39,720 --> 00:36:42,120 ‫הם היו בחוץ. לא ידעתי מה לעשות.‬ 661 00:36:42,200 --> 00:36:48,120 ‫הייתה שם נעל שנשטפה לחוף ונקברה בחול.‬ 662 00:36:48,200 --> 00:36:49,960 ‫לקחתי אותה וניקיתי אותה.‬ 663 00:36:50,040 --> 00:36:53,600 ‫ציירתי משהו בזמן שחיכיתי להם ולמעבורת.‬ 664 00:36:54,120 --> 00:36:55,480 ‫בזמן שציירתי…‬ 665 00:37:00,080 --> 00:37:03,320 ‫ראיתי שבהמשך החוף,‬ 666 00:37:04,240 --> 00:37:07,200 ‫במרחק של כ-80 מטר, הייתה‬ 667 00:37:07,960 --> 00:37:11,560 ‫חבורה של אנשים שהתקרבו.‬ ‫כשהם הגיעו למרחק של כ-50 מטר ממני,‬ 668 00:37:11,640 --> 00:37:13,680 ‫זה היה כמו בסרט "ארמגדון".‬ 669 00:37:15,720 --> 00:37:19,480 ‫הם היו 40 איש. הם כיסו את כל החוף.‬ 670 00:37:19,560 --> 00:37:21,920 ‫כולם החזיקו משהו.‬ 671 00:37:22,000 --> 00:37:23,240 ‫כשהם התקרבו,‬ 672 00:37:23,320 --> 00:37:27,480 ‫שמעתי, "מזדיין, אפס, בן זונה!‬ ‫רק חכו שאמצא את הפרחח הזה!"‬ 673 00:37:29,400 --> 00:37:32,760 ‫שמעתי רק שברי דברים, אבל זה נעשה ברור יותר‬ 674 00:37:32,840 --> 00:37:34,760 ‫כשהם הגיעו למרחק של 20 מטר ממני.‬ 675 00:37:35,680 --> 00:37:39,080 ‫אלה בטח החבר'ה שהסתבכתי איתם אתמול בלילה.‬ 676 00:37:39,160 --> 00:37:40,960 ‫הם כאן. שיט.‬ 677 00:37:41,040 --> 00:37:45,440 ‫כשהם הגיעו למרחק של 15 מטר,‬ ‫אמרתי, "פירה, אונג, וילאי, תראו!"‬ 678 00:37:47,200 --> 00:37:49,560 ‫"אלה החבר'ה מאתמול בלילה.‬ 679 00:37:50,600 --> 00:37:52,920 ‫"דום, תישאר כאן. אל תדאג.‬ 680 00:37:53,440 --> 00:37:56,720 ‫"וילאי, פירה, בואו הנה.‬ 681 00:37:56,800 --> 00:37:58,720 ‫"תביאו מקלות."‬ 682 00:37:58,800 --> 00:38:02,600 ‫הם מצאו מקלות בין הסלעים.‬ 683 00:38:02,680 --> 00:38:04,640 ‫"אני הולך למצוא מקלות. תישאר פה."‬ 684 00:38:04,720 --> 00:38:07,040 ‫אבל לא הסתכלתי על חברים שלי.‬ 685 00:38:07,120 --> 00:38:10,720 ‫הסתכלתי על החבר'ה שהתקרבו.‬ ‫הם היו רחוקים עשרה מטרים מאיתנו,‬ 686 00:38:10,800 --> 00:38:12,960 ‫אחר כך רק חמישה מטרים.‬ 687 00:38:13,480 --> 00:38:16,840 ‫הם היו יותר מ-40 איש, והם הקיפו אותי ככה.‬ 688 00:38:16,920 --> 00:38:20,640 ‫הם הקיפו אותי. כולם החזיקו משהו ביד.‬ 689 00:38:22,360 --> 00:38:25,160 ‫זה באמת היה כמו ב"ארבעה מלכים".‬ ‫דמיינו את זה,‬ 690 00:38:25,240 --> 00:38:27,840 ‫פראים שמסתובבים עם כתפיים מורמות.‬ 691 00:38:27,920 --> 00:38:31,520 ‫היה את זה שיזם.‬ ‫היו לו גינונים של ג'אז צ'אונצ'ון.‬ 692 00:38:32,720 --> 00:38:33,800 ‫הוא התקרב.‬ 693 00:38:34,400 --> 00:38:35,480 ‫"פאק!‬ 694 00:38:35,560 --> 00:38:37,120 ‫"המזדיין הזה!‬ 695 00:38:37,680 --> 00:38:39,160 ‫"בן זונה!‬ 696 00:38:40,720 --> 00:38:42,280 ‫"מי הפרחח הזה?"‬ 697 00:38:44,760 --> 00:38:46,080 ‫מה יכולתי לעשות?‬ 698 00:38:46,160 --> 00:38:47,520 ‫פשוט קפאתי.‬ 699 00:38:47,600 --> 00:38:49,640 ‫זה לא שיכולתי לריב איתם.‬ 700 00:38:49,720 --> 00:38:51,600 ‫אחד נגד 40. מה כבר יש לי?‬ 701 00:38:51,680 --> 00:38:54,760 ‫הייתה לי את הנעל הזאת מהחוף.‬ 702 00:38:56,200 --> 00:38:58,680 ‫הייתי צריך להציע להם שאאוורר אותם?‬ 703 00:38:59,440 --> 00:39:02,280 ‫וואו, הוא הסתובב סביבי.‬ 704 00:39:02,360 --> 00:39:04,880 ‫"היי, אפס."‬ 705 00:39:05,400 --> 00:39:08,160 ‫האחרים דקרו אותי במקלות,‬ ‫כאילו אני גוש קקי.‬ 706 00:39:08,720 --> 00:39:09,680 ‫דקרו אותי.‬ 707 00:39:10,200 --> 00:39:12,960 ‫"אתה חושב שאתה שווה משהו, פרחח?‬ 708 00:39:13,040 --> 00:39:17,280 ‫"מה תעשה?" הם זזו כאילו‬ ‫הם עומדים להכות אותי, אבל עדיין לא הכו.‬ 709 00:39:17,360 --> 00:39:18,640 ‫הם עדיין לא הכו.‬ 710 00:39:18,720 --> 00:39:22,080 ‫הם קיללו אותי.‬ 711 00:39:22,640 --> 00:39:24,760 ‫זה היה כמו השפלה באחווה באוניברסיטה.‬ 712 00:39:25,400 --> 00:39:26,880 ‫הם קיללו אותי‬ 713 00:39:26,960 --> 00:39:29,680 ‫ושלפו מולי פינים.‬ 714 00:39:30,600 --> 00:39:32,080 ‫כאן אנחנו אומרים "זית".‬ 715 00:39:32,640 --> 00:39:35,160 ‫באותו יום קיבלתי המון זיתים.‬ 716 00:39:36,120 --> 00:39:38,200 ‫יותר משאצטרך בעוד ארבע תקופות חיים.‬ 717 00:39:38,800 --> 00:39:43,720 ‫כל כך הרבה זיתים. יש לי יותר זיתים‬ ‫מלכל אחד באסיה ובאזור הקוטב.‬ 718 00:39:44,320 --> 00:39:45,880 ‫טונות זיתים. טבעתי בזיתים.‬ 719 00:39:45,960 --> 00:39:48,160 ‫"אפס!‬ 720 00:39:48,800 --> 00:39:50,280 ‫"כלבה קטנה! טינופת!"‬ 721 00:39:51,680 --> 00:39:54,280 ‫קיבלתי הכול.‬ 722 00:39:54,840 --> 00:39:57,880 ‫הם עדיין זרקו את הידיים שלהם‬ ‫לכיוון הפרצוף שלי.‬ 723 00:39:57,960 --> 00:39:59,840 ‫פחדתי, לא ידעתי מה לעשות.‬ 724 00:40:01,120 --> 00:40:03,200 ‫אז השתנתי במכנסיים.‬ 725 00:40:05,320 --> 00:40:09,120 ‫כל כך נלחצתי, שהשתנתי במכנסיים.‬ 726 00:40:09,200 --> 00:40:12,360 ‫חשבתי שהם לא יראו, כי הגלים פגעו בי.‬ 727 00:40:12,440 --> 00:40:14,840 ‫פשוט אתנהג כאילו לא קרה כלום.‬ 728 00:40:16,240 --> 00:40:19,200 ‫אבל המנהיג שלהם ראה.‬ ‫הוא היה בחור שנראה קשוח.‬ 729 00:40:19,280 --> 00:40:21,920 ‫"שיט, מספיק, הוא השתין על עצמו!‬ 730 00:40:22,800 --> 00:40:24,880 ‫"אם אראה אותך בבנגקוק, חתיכת אפס,‬ 731 00:40:24,960 --> 00:40:27,440 ‫"אני אקרע לך את הצורה.‬ 732 00:40:28,000 --> 00:40:29,160 ‫"אתה מסתכל עליי?"‬ 733 00:40:29,240 --> 00:40:32,160 ‫אני מניח שלא הייתי אמור,‬ ‫אבל לא יכולתי להימנע.‬ 734 00:40:32,680 --> 00:40:34,160 ‫מה יכולתי לעשות?‬ 735 00:40:34,240 --> 00:40:36,120 ‫הם קיללו אותי עוד קצת,‬ 736 00:40:36,680 --> 00:40:40,000 ‫זרקו עליי את מה שהיה להם ביד,‬ ‫מקלות ובקבוקים, ואז הלכו.‬ 737 00:40:41,720 --> 00:40:43,280 ‫ברגע שהם הלכו,‬ 738 00:40:43,360 --> 00:40:48,280 ‫קרסתי על החול כאילו נאנסתי.‬ 739 00:40:48,360 --> 00:40:52,560 ‫זאת הייתה החוויה הכי גרועה בחיי.‬ 740 00:40:53,400 --> 00:40:57,280 ‫אני לא יכול לתאר במילים את איך שהרגשתי.‬ 741 00:40:57,360 --> 00:41:00,600 ‫לא הרבה אנשים עוברים דבר כזה.‬ 742 00:41:00,680 --> 00:41:03,960 ‫קרסתי שם על החוף, שכחתי מכל דבר אחר.‬ 743 00:41:04,040 --> 00:41:05,600 ‫שכחתי מחברים שלי.‬ 744 00:41:05,680 --> 00:41:09,120 ‫לקחתי את התיק שלי. המעבורת הגיעה לחוף.‬ 745 00:41:09,800 --> 00:41:10,640 ‫הלכתי לשם.‬ 746 00:41:11,520 --> 00:41:13,680 ‫הייתי הראשון שעלה.‬ 747 00:41:14,200 --> 00:41:17,200 ‫חיכיתי שהיא תצא, ולא ממש היה לי אכפת מתי.‬ 748 00:41:17,920 --> 00:41:21,560 ‫אם מישהו מכם יעלה מתישהו‬ ‫למעבורת ברציף באן פה,‬ 749 00:41:22,720 --> 00:41:25,000 ‫החלק האחורי שלה חם מאוד.‬ 750 00:41:26,040 --> 00:41:27,840 ‫יש הרבה פליטה.‬ 751 00:41:27,920 --> 00:41:30,360 ‫לא ישבתי מאחור. ישבתי באמצע,‬ 752 00:41:31,080 --> 00:41:32,600 ‫כדי להתרחק מהשמש.‬ 753 00:41:34,480 --> 00:41:36,360 ‫יש סוף טוב לסיפור הזוועה הזה.‬ 754 00:41:36,960 --> 00:41:41,560 ‫הגיע זמן היציאה של המעבורת.‬ ‫כל אנשי הצוות עלו.‬ 755 00:41:43,240 --> 00:41:44,520 ‫אותם 40 חבר'ה‬ 756 00:41:45,680 --> 00:41:46,640 ‫עלו גם הם.‬ 757 00:41:50,480 --> 00:41:51,360 ‫שיט.‬ 758 00:41:52,400 --> 00:41:53,840 ‫המצב עוד יכול להידרדר?‬ 759 00:41:54,640 --> 00:41:56,160 ‫הם עלו למעבורת,‬ 760 00:41:56,240 --> 00:41:58,680 ‫ורדפו אחריי כאילו אני כלב!‬ 761 00:41:59,200 --> 00:42:03,760 ‫"שוב אתה! לך לחלק האחורי של הסירה.‬ ‫זוז או שנדרוך לך על הפרצוף!"‬ 762 00:42:03,840 --> 00:42:05,760 ‫הם הריצו אותי לשבת ליד האגזוז.‬ 763 00:42:07,400 --> 00:42:09,400 ‫הייתי צריך לשבת בשמש‬ 764 00:42:09,480 --> 00:42:12,800 ‫במשך כמעט שעה.‬ ‫לא היו סירות מהירות באותה תקופה.‬ 765 00:42:14,080 --> 00:42:16,240 ‫הם התחילו לנגן שוב מוזיקה,‬ 766 00:42:16,320 --> 00:42:17,880 ‫לשיר ולרקוד.‬ 767 00:42:17,960 --> 00:42:21,480 ‫הם הראו לי עוד כמה זיתים כשהיה להם זמן.‬ 768 00:42:21,560 --> 00:42:25,600 ‫הייתי כל כך מלא בזיתים,‬ ‫שלא אצטרך עוד בגלגולים הבאים.‬ 769 00:42:25,680 --> 00:42:29,120 ‫בחיי. כשהגענו לרציף באן פה,‬ 770 00:42:29,960 --> 00:42:30,920 ‫מיהרתי לעזוב.‬ 771 00:42:31,000 --> 00:42:33,760 ‫הזדחלתי לאורך המזח, קפצתי.‬ 772 00:42:33,840 --> 00:42:37,960 ‫הייתי צריך לתפוס את האוטובוס‬ ‫של קלאנג-ריונג-בנגקוק.‬ 773 00:42:38,040 --> 00:42:39,240 ‫הוא היה אדום.‬ 774 00:42:39,320 --> 00:42:41,040 ‫מיהרתי לעלות עליו.‬ 775 00:42:42,400 --> 00:42:45,240 ‫החוויה המסויטת נגמרה.‬ 776 00:42:45,320 --> 00:42:47,800 ‫סוף סוף! לעזאזל!‬ 777 00:42:49,800 --> 00:42:51,000 ‫לכל מקרה מצער‬ 778 00:42:52,200 --> 00:42:53,520 ‫יש סוף טוב.‬ 779 00:42:54,280 --> 00:42:55,720 ‫הם עלו לאותו אוטובוס.‬ 780 00:42:56,640 --> 00:42:57,920 ‫הוא היה מלא בהם.‬ 781 00:42:58,600 --> 00:42:59,840 ‫מלא!‬ 782 00:42:59,920 --> 00:43:02,280 ‫שוב הם רדפו אחריי.‬ 783 00:43:02,360 --> 00:43:05,320 ‫כל ה-40 מילאו את האוטובוס.‬ 784 00:43:05,400 --> 00:43:09,200 ‫בדיוק כמו קודם, הם קיללו אותי ולעגו לי‬ 785 00:43:09,920 --> 00:43:13,040 ‫עד שהגענו לבנגקוק. השתחלתי מחוץ לאטובוס‬ 786 00:43:13,120 --> 00:43:16,200 ‫כשהם מקללים אותי עוד קצת.‬ 787 00:43:17,760 --> 00:43:20,600 ‫וברגע שירדתי,‬ 788 00:43:21,440 --> 00:43:24,600 ‫הפסקתי לחלוטין להיות בריון.‬ 789 00:43:25,360 --> 00:43:27,560 ‫התחלתי ללכת שוב בצורה נורמלית,‬ 790 00:43:27,640 --> 00:43:30,440 ‫עם הרגליים והכתפיים כמו אדם רגיל.‬ 791 00:43:30,520 --> 00:43:32,680 ‫זה נגמר. חזרתי להיות נורמלי.‬ 792 00:43:32,760 --> 00:43:34,720 ‫היום אני אף פעם לא נכנס לעימותים.‬ 793 00:43:34,800 --> 00:43:39,320 ‫אני אף פעם לא חושב להכות אף אחד. זה נגמר.‬ 794 00:43:40,160 --> 00:43:44,080 ‫כשירדתי מהאוטובוס, הם עדיין צעקו עליי‬ 795 00:43:44,160 --> 00:43:45,640 ‫ושלפו מולי זיתים.‬ 796 00:43:45,720 --> 00:43:48,720 ‫התגברתי על זה.‬ ‫אחר כך הייתי פשוט בחור רגיל.‬ 797 00:43:50,880 --> 00:43:52,640 ‫אני מספר לכם על זה…‬ 798 00:43:55,160 --> 00:43:56,440 ‫כלקח.‬ 799 00:43:56,520 --> 00:43:58,560 ‫אני מניח שאהבתי לדבר יותר מדי.‬ 800 00:43:59,080 --> 00:44:00,520 ‫למה? אני לא יודע.‬ 801 00:44:00,600 --> 00:44:04,520 ‫אם הייתי יכול לראות את החבר'ה האלה היום,‬ 802 00:44:05,280 --> 00:44:06,320 ‫את כל ה-40,‬ 803 00:44:06,400 --> 00:44:08,400 ‫הייתי אומר להם,‬ 804 00:44:09,440 --> 00:44:11,960 ‫"אני רוצה להודות לכם‬ 805 00:44:12,040 --> 00:44:15,400 ‫"שחסתם על חיי. בואו נהיה כנים.‬ 806 00:44:16,480 --> 00:44:19,240 ‫"אחרת, לא הייתי פה היום.‬ ‫תודה שחסתם על חיי."‬ 807 00:44:19,320 --> 00:44:24,800 ‫דיברתי יותר מדי בלי לדעת למה.‬ ‫שברתי בקבוק בלי לדעת למה.‬ 808 00:44:24,880 --> 00:44:29,840 ‫זה לא הייתי אני.‬ ‫הלכתי אחרי העדר, רציתי להיות חלק מהחבורה.‬ 809 00:44:29,920 --> 00:44:32,480 ‫לכבוד לא הייתה שום משמעות עבורי.‬ 810 00:44:32,560 --> 00:44:34,240 ‫הכול היה בראש שלי.‬ 811 00:44:34,320 --> 00:44:38,720 ‫אני מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו.‬ 812 00:44:38,800 --> 00:44:40,040 ‫אני רוצה להגיד את זה.‬ 813 00:44:40,120 --> 00:44:44,520 ‫אני כבר לא כזה. אני כבר לא רוצה להיות כזה.‬ 814 00:44:44,600 --> 00:44:46,200 ‫המסר הזה היה בשבילם.‬ 815 00:44:47,080 --> 00:44:50,520 ‫בנוגע לשלושת החברים שלי, שמאז אותו יום‬ 816 00:44:51,600 --> 00:44:52,880 ‫לא ראיתי במשך…‬ 817 00:44:52,960 --> 00:44:55,000 ‫לא ראיתי אותם כבר…‬ 818 00:44:55,080 --> 00:44:55,920 ‫אני…‬ 819 00:44:56,520 --> 00:44:59,360 ‫המוח שלי התרוקן. אני לא יודע איך הם חזרו.‬ 820 00:44:59,440 --> 00:45:00,600 ‫הפסקנו לדבר.‬ 821 00:45:00,680 --> 00:45:03,560 ‫עברו כבר 30 שנה. אם אראה אותם,‬ 822 00:45:04,080 --> 00:45:06,160 ‫זה יהיה…‬ 823 00:45:11,000 --> 00:45:11,880 ‫"אני רק רוצה‬ 824 00:45:12,680 --> 00:45:14,240 ‫"להגיד דבר אחד.‬ 825 00:45:16,560 --> 00:45:19,120 ‫"וילאי, פירה, אונג,‬ 826 00:45:19,720 --> 00:45:20,800 ‫"כולכם,‬ 827 00:45:21,880 --> 00:45:23,800 ‫"כבר מצאתם את המקלות, אפסים?‬ 828 00:45:32,480 --> 00:45:34,040 ‫"איזה סוג של מקלות חיפשתם?‬ 829 00:45:34,560 --> 00:45:35,960 ‫"מקלות של עץ רוזווד?‬ 830 00:45:37,120 --> 00:45:39,520 ‫"חיכיתם לקבל רישיון כדי לחתוך את העץ?‬ 831 00:45:40,200 --> 00:45:42,240 ‫"לכו תזדיינו, חלאות!"‬ 832 00:45:45,880 --> 00:45:47,600 ‫לא משנה איפה אראה אותם.‬ 833 00:45:47,680 --> 00:45:51,640 ‫זה יכול להיות בפאראגון או בפארק צ'טוצ'אק.‬ 834 00:45:52,800 --> 00:45:54,280 ‫אני זוכר אותו.‬ 835 00:45:54,360 --> 00:45:56,080 ‫"כבר מצאתם את המקלות?!"‬ 836 00:45:57,160 --> 00:46:00,160 ‫בלי שום פרובוקציה.‬ ‫החזקתי את זה בבטן הרבה זמן.‬ 837 00:46:06,240 --> 00:46:07,120 ‫זה כואב?‬ 838 00:46:09,240 --> 00:46:13,000 ‫אני אוהב בנות שכשהן צוחקות,‬ ‫הן מעסות את הלחיים שלהן. כל כך חמוד.‬ 839 00:46:15,880 --> 00:46:18,080 ‫את רוצה שאכתוב לך "טיגריס"?‬ 840 00:46:28,360 --> 00:46:31,720 ‫אנשים מדור ה-X שמתקרבים לגיל פרישה, כמוני,‬ 841 00:46:31,800 --> 00:46:33,480 ‫כשמגיעים לגיל הזה,‬ 842 00:46:33,560 --> 00:46:35,400 ‫מקבלים מעין הרגשה כזאת.‬ 843 00:46:35,480 --> 00:46:39,680 ‫ואני חושב שזה קורה לכולם בדור הזה.‬ 844 00:46:40,480 --> 00:46:42,600 ‫אתה משתוקק לטבע.‬ 845 00:46:43,240 --> 00:46:45,600 ‫אתה רוצה לחזור לטבע,‬ 846 00:46:45,680 --> 00:46:47,760 ‫להתעורר בטבע,‬ 847 00:46:47,840 --> 00:46:51,160 ‫לגדל ירקות בעצמך, לגדל תרנגולות וחזירים,‬ 848 00:46:51,240 --> 00:46:52,520 ‫כל מיני כאלה.‬ 849 00:46:52,600 --> 00:46:56,800 ‫אתה רואה את נאם ראפיפאט‬ ‫מגדל את החזירים והביזונים שלו,‬ 850 00:46:56,880 --> 00:46:59,440 ‫חי בטבע, ואתה רוצה לעשות אותו דבר.‬ 851 00:47:00,440 --> 00:47:01,280 ‫גם אני.‬ 852 00:47:02,880 --> 00:47:06,240 ‫אני ממש רוצה לעשות את זה.‬ ‫אני רוצה להיות בטבע.‬ 853 00:47:06,320 --> 00:47:11,520 ‫הייתי קצת בצ'אנג מאי, אבל בימינו, במיוחד,‬ 854 00:47:11,600 --> 00:47:15,040 ‫היא מלאה בתיירים. קניתי בית בנימאן.‬ 855 00:47:15,840 --> 00:47:18,520 ‫אני אפילו לא יכול‬ ‫להוציא את המכונית שלי מהבית.‬ 856 00:47:19,520 --> 00:47:21,200 ‫אז זה לא מספיק טבע.‬ 857 00:47:21,280 --> 00:47:22,520 ‫זה לא היה זה.‬ 858 00:47:22,600 --> 00:47:25,600 ‫אז הלכתי לחפש מקום עם יותר טבע.‬ 859 00:47:25,680 --> 00:47:29,560 ‫בזמנו הייתה לי הזדמנות‬ ‫לצאת לחופשה בקנצ'נבורי.‬ 860 00:47:29,640 --> 00:47:30,760 ‫סאי יוק נוי.‬ 861 00:47:31,360 --> 00:47:32,480 ‫ישנתי על רפסודה‬ 862 00:47:33,840 --> 00:47:35,200 ‫בסאי יוק נוי.‬ 863 00:47:35,720 --> 00:47:38,120 ‫ביום הראשון הייתי ממש שמח.‬ 864 00:47:38,200 --> 00:47:41,040 ‫התעוררתי לערפל מעל המים.‬ 865 00:47:41,800 --> 00:47:44,720 ‫בלילה, הקול של המים מתחת לרפסודה…‬ 866 00:47:45,600 --> 00:47:47,880 ‫בחיי, אלה החיים!‬ 867 00:47:47,960 --> 00:47:49,560 ‫זה ירוק אמיתי.‬ 868 00:47:49,640 --> 00:47:52,480 ‫אם מגיעים לשם בעונת הגשמים,‬ 869 00:47:52,560 --> 00:47:56,960 ‫אפשר לשמוע גשם קל שיורד על הגג.‬ 870 00:47:57,040 --> 00:48:01,520 ‫זה מה שאנשים בגילי רוצים.‬ ‫אנחנו רוצים להיות במקומות כאלה.‬ 871 00:48:01,600 --> 00:48:04,920 ‫הייתי שם שלושה ימים,‬ ‫אבל לא הייתי בטוח בעניין, אז חזרתי לעבוד.‬ 872 00:48:05,000 --> 00:48:10,000 ‫חזרתי לעוד שלושה ימים.‬ ‫החלטתי לעבור לסאי יוק נוי.‬ 873 00:48:10,080 --> 00:48:14,800 ‫לא הייתי צריך הרבה מידע.‬ ‫הייתי צריך רק מים זורמים ורפסודה.‬ 874 00:48:15,320 --> 00:48:17,840 ‫קודם הייתי צריך לבנות רפסודה.‬ 875 00:48:18,520 --> 00:48:20,720 ‫אבל לא ידעתי איך.‬ 876 00:48:20,800 --> 00:48:23,960 ‫פשוט הלכתי על זה. לא ידעתי כלום.‬ 877 00:48:24,040 --> 00:48:26,120 ‫איפה יש שטח למכירה?‬ 878 00:48:26,200 --> 00:48:28,600 ‫הסתובבתי וחיפשתי.‬ 879 00:48:29,200 --> 00:48:34,160 ‫ואתם יודעים מה? פגשתי מקומי על אופנוע,‬ 880 00:48:34,240 --> 00:48:35,240 ‫בשם קאק.‬ 881 00:48:36,480 --> 00:48:37,880 ‫הוא עקף אותי,‬ 882 00:48:37,960 --> 00:48:40,840 ‫והסתכל פעמיים, כאילו הוא מזהה אותי.‬ 883 00:48:44,000 --> 00:48:45,840 ‫"אתה נוז?"‬ 884 00:48:47,520 --> 00:48:51,680 ‫הוא בטח חשב שמוזר שאני הולך בשביל שם ביער.‬ 885 00:48:51,760 --> 00:48:54,560 ‫צעדתי שם ואמרתי, "כן, זה אני".‬ 886 00:48:54,640 --> 00:48:55,960 ‫"מה אתה עושה?"‬ 887 00:48:56,040 --> 00:48:59,120 ‫"אני מחפש נכס."‬ 888 00:48:59,200 --> 00:49:01,240 ‫"מה תמצא ככה?‬ 889 00:49:01,320 --> 00:49:05,920 ‫"אתה צריך לשאול את ראש הכפר.‬ 890 00:49:06,000 --> 00:49:07,960 ‫"אבל אני מכיר מקום. בשביל מה זה?"‬ 891 00:49:08,040 --> 00:49:14,080 ‫אמרתי לו שאני רוצה רפסודה.‬ ‫רציתי לבנות רפסודה ולעגון בשטח של מישהו.‬ 892 00:49:14,800 --> 00:49:16,600 ‫"מי ייתן לך לעשות את זה?‬ 893 00:49:18,360 --> 00:49:20,680 ‫"אם תעגון אותה לעץ, וירד גשם,‬ 894 00:49:20,760 --> 00:49:23,200 ‫"והיא תגיע למחוז אחר, מה הם יעשו?‬ 895 00:49:23,280 --> 00:49:27,320 ‫"קודם אתה צריך שטח. העניין הוא שטח."‬ 896 00:49:27,400 --> 00:49:30,280 ‫"אז אני רוצה שטח קרוב לאתר הנופש שלי."‬ 897 00:49:30,360 --> 00:49:33,600 ‫"השטח שם מאוד יקר. הוא קרוב לכביש.‬ 898 00:49:33,680 --> 00:49:38,040 ‫"אם אתה רוצה שטח זול יותר,‬ ‫תצטרך לחפש בצד השני."‬ 899 00:49:38,720 --> 00:49:44,280 ‫כדי להגיע לשם הייתי צריך לנסוע על גשר.‬ ‫נסיעה של כמעט עשרה קילומטר.‬ 900 00:49:44,360 --> 00:49:48,640 ‫אבל הייתי נחוש.‬ ‫לא היה לי ידע, רק תשוקה טהורה.‬ 901 00:49:49,760 --> 00:49:52,480 ‫הגעתי לאיזו חלקת אדמה, אפילו לא דונם וחצי,‬ 902 00:49:52,560 --> 00:49:54,640 ‫שם יכולתי לקשור רפסודה.‬ 903 00:49:54,720 --> 00:49:58,240 ‫קאק התקשר בשבילי לבונה הרפסודות.‬ 904 00:49:58,320 --> 00:50:01,880 ‫נסעתי הרבה פעמים לקנצ'נבורי‬ ‫עד שהרפסודה הייתה מוכנה.‬ 905 00:50:02,960 --> 00:50:07,080 ‫עכשיו יכולתי להיות קרוב לטבע אמיתי.‬ 906 00:50:07,160 --> 00:50:10,000 ‫לא היו לי שכנים.‬ 907 00:50:10,080 --> 00:50:11,800 ‫היו שתי כניסות לשטח שלי.‬ 908 00:50:11,880 --> 00:50:15,240 ‫דרך אחת הייתה‬ ‫להיכנס דרך מקדש וואנג קראצ'ה.‬ 909 00:50:15,320 --> 00:50:18,600 ‫היה צריך להיכנס למקדש,‬ ‫לעבור את הקרמטוריום,‬ 910 00:50:18,680 --> 00:50:22,360 ‫את הביתן ועוד כל מיני דברים לאורך קילומטר‬ ‫כדי להגיע לשטח שלי.‬ 911 00:50:22,440 --> 00:50:24,680 ‫או שאפשר היה לעבור‬ ‫דרך מקדש קאו פאנג צ'ארונפול,‬ 912 00:50:24,760 --> 00:50:29,440 ‫לעבור את השער, את הקרמטוריום,‬ ‫את 30 הכלבים, את בית הנזיר,‬ 913 00:50:30,360 --> 00:50:33,520 ‫שם שורפים גופות, לאורך קילומטר.‬ 914 00:50:33,600 --> 00:50:35,800 ‫אני הייתי ביניהם. לא הייתה דרך אחרת.‬ 915 00:50:35,880 --> 00:50:38,360 ‫שום דבר, חוץ מאשר לשוט בנהר.‬ 916 00:50:39,120 --> 00:50:39,960 ‫אין דרך אחרת.‬ 917 00:50:40,040 --> 00:50:43,720 ‫אני אוהב טבע. רציתי להיות שם לבד.‬ 918 00:50:43,800 --> 00:50:49,600 ‫חשבתי שיהיה מגניב לחיות ככה,‬ ‫להיות לבד. אוכל לקרוא ולכתוב ספר.‬ 919 00:50:49,680 --> 00:50:51,720 ‫פשוט להיות בטבע.‬ 920 00:50:51,800 --> 00:50:53,840 ‫אוכל לגדל את האוכל שלי.‬ 921 00:50:53,920 --> 00:50:56,120 ‫בלילה הראשון ירד גשם.‬ 922 00:50:56,840 --> 00:50:59,280 ‫לא משהו רציני. זה יוצר אווירה נחמדה.‬ 923 00:50:59,360 --> 00:51:03,600 ‫ירד גשם. לרפסודה שבניתי הייתה אכסדרה.‬ 924 00:51:03,680 --> 00:51:05,840 ‫מכאן עד לשם.‬ 925 00:51:06,600 --> 00:51:10,760 ‫רק אכסדרה, ואז היה החדר שלי.‬ ‫זו הייתה רפסודה של עשרה על עשרה.‬ 926 00:51:11,320 --> 00:51:13,840 ‫האכסדרה הייתה שם, וזה היה חדר השינה שלי.‬ 927 00:51:14,880 --> 00:51:16,720 ‫עדיין לא תליתי וילונות,‬ 928 00:51:16,800 --> 00:51:20,240 ‫אז היה שם רק חלון עם סרט חום עליו.‬ 929 00:51:21,120 --> 00:51:22,520 ‫ירד גשם בחוץ.‬ 930 00:51:22,600 --> 00:51:25,600 ‫אני לא מסוגל לישון כשיש אור.‬ 931 00:51:26,520 --> 00:51:27,840 ‫אבל אם חשוך מדי,‬ 932 00:51:28,920 --> 00:51:30,200 ‫אני נעשה חרד,‬ 933 00:51:30,720 --> 00:51:34,520 ‫כי כשחשוך שם, החשכה מוחלטת,‬ 934 00:51:35,080 --> 00:51:37,040 ‫כי אין בכלל שכנים.‬ 935 00:51:38,000 --> 00:51:40,120 ‫האור הכי קרוב היה רחוק.‬ 936 00:51:41,640 --> 00:51:44,320 ‫בורמזי היה יכול לבוא ולשסף לי את הגרון,‬ 937 00:51:44,400 --> 00:51:46,080 ‫ואף אחד לא היה יודע.‬ 938 00:51:46,160 --> 00:51:49,360 ‫פיתון היה יכול לאכול אותי,‬ ‫ואף אחד לא היה יודע.‬ 939 00:51:49,440 --> 00:51:50,440 ‫היה שם ממש חשוך.‬ 940 00:51:52,280 --> 00:51:54,920 ‫אבל הייתי צריך לעמוד בזה, כי אני אוהב טבע.‬ 941 00:51:56,760 --> 00:52:00,760 ‫כיביתי את האורות,‬ ‫חוץ מאשר את האור באכסדרה.‬ 942 00:52:01,760 --> 00:52:02,720 ‫וחשבתי,‬ 943 00:52:03,840 --> 00:52:04,800 ‫"נוז,‬ 944 00:52:05,440 --> 00:52:07,400 ‫"אל תסתכל סביב.‬ 945 00:52:09,640 --> 00:52:11,440 ‫"תסתכל רק לאן שאתה חייב."‬ 946 00:52:12,760 --> 00:52:16,560 ‫ידעתי שבשתיים בלילה‬ ‫אצטרך לקום כדי לעשות פיפי.‬ 947 00:52:16,640 --> 00:52:19,440 ‫אז אל תחפש שום דבר, כי אתה תמצא.‬ 948 00:52:19,520 --> 00:52:21,360 ‫תסתכל רק על כפות הרגליים שלך.‬ 949 00:52:22,000 --> 00:52:23,960 ‫אז בשעה שתיים קמתי לעשות פיפי.‬ 950 00:52:24,040 --> 00:52:25,680 ‫הלכתי לשירותים.‬ 951 00:52:25,760 --> 00:52:28,800 ‫עשיתי את שלי, וחזרתי.‬ 952 00:52:28,880 --> 00:52:35,040 ‫כשנשכבתי שוב… זאת המראה.‬ ‫כאן המיטה, המראה ואז האכסדרה.‬ 953 00:52:35,880 --> 00:52:37,280 ‫נשכבתי,‬ 954 00:52:37,360 --> 00:52:41,000 ‫אבל ברגע שהראש שלי נגע בכרית,‬ 955 00:52:42,000 --> 00:52:43,880 ‫בזווית העין…‬ 956 00:52:46,080 --> 00:52:47,120 ‫שיט.‬ 957 00:52:49,320 --> 00:52:53,680 ‫ישבה שם אישה זקנה לבושה בסרונג,‬ ‫שהברישה את השיער שלה ככה.‬ 958 00:52:54,440 --> 00:52:56,640 ‫היא הברישה ככה את השיער האפור שלה.‬ 959 00:52:56,720 --> 00:52:59,800 ‫ראיתי אותה רק לשנייה, לשבריר שנייה.‬ 960 00:52:59,880 --> 00:53:00,800 ‫התהפכתי.‬ 961 00:53:02,960 --> 00:53:03,920 ‫"שיט.‬ 962 00:53:05,400 --> 00:53:06,800 ‫"למה הסתכלת לשם?"‬ 963 00:53:08,080 --> 00:53:09,120 ‫כעסתי על עצמי.‬ 964 00:53:09,200 --> 00:53:12,400 ‫"אם לא היית מסתכל והיית פשוט נשכב…‬ 965 00:53:12,480 --> 00:53:17,000 ‫"אבל אז היית חוטף מכה בראש‬ ‫או הולך על המיטה.‬ 966 00:53:17,080 --> 00:53:18,240 ‫"היית חייב להסתכל.‬ 967 00:53:18,320 --> 00:53:22,520 ‫"שיט! זאת אשמתך, כי הסתכלת. מה עכשיו?"‬ 968 00:53:22,600 --> 00:53:24,120 ‫התווכחתי עם עצמי.‬ 969 00:53:24,200 --> 00:53:25,280 ‫התפללתי.‬ 970 00:53:26,160 --> 00:53:28,040 ‫התפללתי והתפללתי,‬ 971 00:53:28,600 --> 00:53:33,360 ‫כל תפילה שהכרתי.‬ ‫באהום, אפילו אהבה ואדיבות.‬ 972 00:53:33,440 --> 00:53:35,960 ‫אחרי כמה זמן הבנתי‬ 973 00:53:37,880 --> 00:53:39,280 ‫שאני אדם מבוגר,‬ 974 00:53:40,200 --> 00:53:43,480 ‫ושאצטרך להישאר כאן הרבה זמן. האם אני נכנע?‬ 975 00:53:43,560 --> 00:53:45,440 ‫אם אפסיד, אפסיד לנצח.‬ 976 00:53:45,520 --> 00:53:49,400 ‫אולי אתמודד עם זה? אתייצב מול האתגר.‬ 977 00:53:50,120 --> 00:53:52,920 ‫נתחיל בשאלה, האם המנחה שלי הגיעה אליה?‬ 978 00:53:53,000 --> 00:53:54,360 ‫אם כן, היא הייתה הולכת.‬ 979 00:53:54,440 --> 00:53:57,120 ‫יכולנו לגמור עם זה.‬ ‫אולי היא רק ביקשה מנחה.‬ 980 00:53:58,400 --> 00:54:02,000 ‫בכל מקרה, ניסיתי לאזור אומץ.‬ ‫נשמתי נשימה עמוקה.‬ 981 00:54:02,080 --> 00:54:04,160 ‫הכנתי את עצמי, הסתובבתי…‬ 982 00:54:05,440 --> 00:54:06,560 ‫והסתכלתי.‬ 983 00:54:07,720 --> 00:54:08,800 ‫עדיין שם!‬ 984 00:54:10,640 --> 00:54:13,800 ‫עדיין יושבת שם, עם רגליים מקופלות לצד אחד.‬ 985 00:54:13,880 --> 00:54:16,440 ‫זה היה כלב רחוב שמגרד באוזן.‬ 986 00:54:24,160 --> 00:54:26,360 ‫מה לעזאזל?‬ 987 00:54:28,720 --> 00:54:30,280 ‫אישה זקנה בסרונג?‬ 988 00:54:30,880 --> 00:54:32,200 ‫טיפש.‬ 989 00:54:32,280 --> 00:54:35,240 ‫זה היה כלב מטונף עם פרווה מלוכלכת, שעשה…‬ 990 00:54:37,720 --> 00:54:40,640 ‫הרגשתי כל כך מגוחך ופתטי. אלוהים.‬ 991 00:54:41,920 --> 00:54:43,800 ‫"ואתה רוצה להיות בטבע?"‬ 992 00:54:45,160 --> 00:54:48,560 ‫אחר כך חזרתי לישון.‬ 993 00:54:48,640 --> 00:54:50,520 ‫"אבל מה אם הכלב הוא רוח רפאים?‬ 994 00:54:51,320 --> 00:54:53,240 ‫"אולי זו רוח שלובשת צורה של כלב.‬ 995 00:54:53,320 --> 00:54:54,520 ‫"שיהיה. תחזור לישון.‬ 996 00:54:54,600 --> 00:54:56,720 ‫"בבוקר אשאל את המקומיים."‬ 997 00:54:56,800 --> 00:55:00,080 ‫הלכתי לשאול את המקומיים‬ ‫איך הכלב הגיע לרפסודה.‬ 998 00:55:00,160 --> 00:55:03,800 ‫"זה בטח כלב מהמקדש. אל תהיה מופתע.‬ 999 00:55:03,880 --> 00:55:05,600 ‫"זה בגלל הגשם.‬ 1000 00:55:06,280 --> 00:55:11,240 ‫"ירד גשם. הכלב בטח הלך לכיוון האור‬ ‫כדי לשמור על החום.‬ 1001 00:55:11,320 --> 00:55:15,680 ‫"תתעלם ממנו, הוא ילך בסופו של דבר.‬ ‫אם אתה פוחד, בנה גדר."‬ 1002 00:55:15,760 --> 00:55:17,160 ‫כל רפסודה צריכה‬ 1003 00:55:17,920 --> 00:55:22,560 ‫שיהיו בה קרשים. אז אני צריך‬ ‫לבנות גדר גבוהה. ככה הוא לא ייכנס.‬ 1004 00:55:22,640 --> 00:55:24,400 ‫לא עוד כלבים. זאת הקלה.‬ 1005 00:55:24,480 --> 00:55:25,920 ‫אבל יש המון שממיות.‬ 1006 00:55:27,400 --> 00:55:28,360 ‫השממיות הגיעו.‬ 1007 00:55:28,440 --> 00:55:31,680 ‫איך הן עלו? הן קפצו?‬ 1008 00:55:32,200 --> 00:55:36,080 ‫"הן בטח זחלו מתחת לקרש.‬ 1009 00:55:36,160 --> 00:55:38,080 ‫"אתה פוחד מכל דבר."‬ 1010 00:55:38,720 --> 00:55:40,560 ‫השממיות הגיעו‬ 1011 00:55:41,440 --> 00:55:42,960 ‫בגלל החרקים.‬ 1012 00:55:43,040 --> 00:55:45,720 ‫חרקים נכנסים, ואחריהם השממיות. זה מעגל.‬ 1013 00:55:46,240 --> 00:55:50,400 ‫פעם הם חיו בעצים,‬ ‫אבל האורות משכו חרקים, ואז את השממיות.‬ 1014 00:55:50,480 --> 00:55:52,320 ‫ומה אחר כך? באו נחשים.‬ 1015 00:55:52,400 --> 00:55:56,200 ‫היו אצלי נחשים, חברים.‬ ‫כל מיני בעלי חיים שונים.‬ 1016 00:55:56,280 --> 00:55:57,880 ‫הטבע מחפש אותי.‬ 1017 00:55:58,480 --> 00:56:01,520 ‫בבנגוק אתה בדרך כלל חולץ נעליים,‬ 1018 00:56:01,600 --> 00:56:03,840 ‫ואחר כך פשוט נועל אותן שוב.‬ 1019 00:56:03,920 --> 00:56:07,040 ‫לא כאן. ברגע שנעלתי את הנעל,‬ ‫הרגשתי כאילו יש שם גרב.‬ 1020 00:56:08,480 --> 00:56:10,680 ‫או שזו קרפדה, או שזו צפרדע.‬ 1021 00:56:11,880 --> 00:56:13,960 ‫ולא יכולתי לדעת מתי יבואו נחשים.‬ 1022 00:56:15,200 --> 00:56:17,280 ‫שממיות, נחשים, חיפושיות קצרחפיתיות.‬ 1023 00:56:17,360 --> 00:56:19,240 ‫אתם מכירים חיפושיות קצרחפיתיות?‬ 1024 00:56:19,320 --> 00:56:21,080 ‫הן באות אחרי שיורד גשם.‬ 1025 00:56:21,160 --> 00:56:24,960 ‫יש להן פסים על הגב.‬ ‫לגעת בחיפושית כזאת זה כמו לגעת בחומצה.‬ 1026 00:56:25,040 --> 00:56:28,320 ‫כל מיני חיות הגיעו לרפסודה שלי. יונים.‬ 1027 00:56:29,960 --> 00:56:31,200 ‫חשבתי שזאת רוח רפאים.‬ 1028 00:56:32,160 --> 00:56:34,520 ‫על הגג. מתי הן הגיעו לשם?‬ 1029 00:56:34,600 --> 00:56:36,680 ‫פאק, למה יש כל כך הרבה?‬ 1030 00:56:37,960 --> 00:56:40,960 ‫זבובי פירות. הם באים בקיץ.‬ 1031 00:56:41,040 --> 00:56:42,440 ‫לא בבודדים או בזוגות.‬ 1032 00:56:42,520 --> 00:56:45,040 ‫הם באים במאות אלפים.‬ 1033 00:56:45,120 --> 00:56:50,800 ‫חשבתי שאהיה קרוב למים פתוחים,‬ ‫שאקרא ספרים שלא קראתי הרבה זמן,‬ 1034 00:56:50,880 --> 00:56:52,480 ‫שאכתוב תסריטים.‬ 1035 00:56:52,560 --> 00:56:55,000 ‫אין סיכוי. הם עפו סביב העיניים שלי.‬ 1036 00:56:56,000 --> 00:56:59,040 ‫הם נכנסו לי לעיניים והסתובבו בפנים.‬ 1037 00:56:59,120 --> 00:57:02,040 ‫ניסיתי להרכיב את המשקפיים‬ ‫קרוב יותר לעיניים,‬ 1038 00:57:02,120 --> 00:57:05,440 ‫אבל הם שיתפו פעולה‬ ‫וזחלו מלמטה לתוך העיניים שלי.‬ 1039 00:57:06,360 --> 00:57:09,560 ‫בדרך כלל הם עפים סביב ביזונים,‬ ‫אבל לא היו שם ביזונים.‬ 1040 00:57:15,120 --> 00:57:17,880 ‫אני חייב ללמוד לחיות איתם.‬ 1041 00:57:18,400 --> 00:57:21,800 ‫חיפשתי בגוגל, "איך להיפטר מזבובי פירות?"‬ 1042 00:57:21,880 --> 00:57:25,640 ‫ניסיתי לחפש, אבל האינטרנט…‬ 1043 00:57:25,720 --> 00:57:28,320 ‫אני אפילו לא רוצה להיכנס לזה.‬ 1044 00:57:28,400 --> 00:57:30,760 ‫רציתי להיות בטבע.‬ 1045 00:57:30,840 --> 00:57:31,840 ‫אין אינטרנט.‬ 1046 00:57:31,920 --> 00:57:35,720 ‫לקח לי הרבה זמן לגלות‬ ‫שצריך להשתמש בעלים של פרח הטווס.‬ 1047 00:57:37,320 --> 00:57:39,360 ‫הם יכולים להרחיק זבובי פירות.‬ 1048 00:57:39,440 --> 00:57:42,680 ‫למזלי היה עץ בשטח שלי,‬ 1049 00:57:42,760 --> 00:57:45,320 ‫אז טיפסתי עליו ולקחתי כמה עלים.‬ 1050 00:57:45,400 --> 00:57:49,880 ‫לקחתי כמה עלים‬ ‫ושמתי אותם לידי בזמן שכתבתי.‬ 1051 00:57:49,960 --> 00:57:53,200 ‫הם לא עזרו.‬ ‫הזבובים המשיכו להיכנס לי לעיניים.‬ 1052 00:57:54,520 --> 00:57:56,480 ‫קשרתי את העלים למשקפיים.‬ 1053 00:57:58,760 --> 00:58:02,080 ‫כמו אדם משוגע. נראיתי כמו שיח.‬ 1054 00:58:04,360 --> 00:58:08,720 ‫אני אומר לכם,‬ ‫אל תאמינו לגוגל. זה לא עזר בכלום!‬ 1055 00:58:08,800 --> 00:58:10,720 ‫הם נכנסו לי לעיניים כמו קודם.‬ 1056 00:58:10,800 --> 00:58:13,400 ‫ומה שיותר גרוע, העלים היו מסריחים.‬ 1057 00:58:14,320 --> 00:58:16,640 ‫הם סחררו אותי וגרמו לי להתעטש.‬ 1058 00:58:16,720 --> 00:58:21,320 ‫היו לי אלרגיות, הייתה לי נזלת.‬ ‫איך יכולתי לחיות בטבע?‬ 1059 00:58:22,040 --> 00:58:24,920 ‫היה מאוד קשה לעבור כל לילה.‬ 1060 00:58:25,000 --> 00:58:27,520 ‫חלק מהלילות במיוחד. שכבתי במיטה,‬ 1061 00:58:28,480 --> 00:58:32,760 ‫וכל מה שיכולתי לחשוב עליו,‬ ‫כי זה מה שאני יודע…‬ 1062 00:58:33,560 --> 00:58:35,040 ‫אני במיטה… רוח רפאים?‬ 1063 00:58:36,200 --> 00:58:38,240 ‫רוח רפאים תוקפת אותי.‬ 1064 00:58:38,320 --> 00:58:40,080 ‫"איך אתה מעז להיות בשטח שלי?"‬ 1065 00:58:43,640 --> 00:58:44,920 ‫הלכתי לשאול את קאק‬ 1066 00:58:45,000 --> 00:58:48,640 ‫אם יש שם רוחות רפאים.‬ ‫השטח שלי נמצא בין שני מקדשים.‬ 1067 00:58:48,720 --> 00:58:50,240 ‫אולי הייתה לוויה לאחרונה?‬ 1068 00:58:50,320 --> 00:58:53,560 ‫"אלוהים. כשיורד גשם,‬ 1069 00:58:54,360 --> 00:58:56,920 ‫"בולי עץ ובמבוק נסחפים בנהר.‬ 1070 00:58:57,000 --> 00:58:59,720 ‫"הם נכנסים מתחת לרפסודה‬ ‫ופוגעים בפונטונים."‬ 1071 00:59:03,040 --> 00:59:04,800 ‫נראיתי מובס.‬ 1072 00:59:06,800 --> 00:59:08,920 ‫אני מודה שאני לא יודע לבשל.‬ 1073 00:59:09,440 --> 00:59:12,120 ‫אני לא יודע. כשהגיע הלילה,‬ 1074 00:59:13,720 --> 00:59:15,480 ‫רציתי ללכת ל"סבן אילבן".‬ 1075 00:59:16,120 --> 00:59:20,240 ‫הסבן אילבן הכי קרוב‬ ‫היה במרחק שמונה קילומטרים לפחות.‬ 1076 00:59:20,880 --> 00:59:24,760 ‫אבל זו לא הייתה הבעיה.‬ ‫הייתי צריך ללכת דרך המקדש.‬ 1077 00:59:25,680 --> 00:59:30,280 ‫מסיבה כלשהי, במקדשים באזורים כפריים‬ ‫מנסים לחסוך כסף בכך שמכבים את כל האורות.‬ 1078 00:59:30,360 --> 00:59:31,880 ‫הוצאתי את המכונית שלי.‬ 1079 00:59:31,960 --> 00:59:34,840 ‫הנה הרפסודה, הייתי צריך לטפס על הגבעה‬ 1080 00:59:34,920 --> 00:59:37,000 ‫ואז לעלות לכביש.‬ 1081 00:59:37,680 --> 00:59:41,680 ‫היה חושך מוחלט. האורות שלי היו היחידים.‬ 1082 00:59:42,200 --> 00:59:44,120 ‫בחוץ היה חושך מוחלט.‬ 1083 00:59:44,200 --> 00:59:47,920 ‫ניסיתי לכבות את הפנסים שלי,‬ ‫והייתי אחד עם החושך.‬ 1084 00:59:48,760 --> 00:59:50,120 ‫הלכתי קצת.‬ 1085 00:59:51,280 --> 00:59:53,360 ‫כמעט הגעתי למקדש, בערך קילומטר.‬ 1086 00:59:53,440 --> 00:59:55,520 ‫ברגע שראיתי את הקרמטוריום…‬ 1087 01:00:00,360 --> 01:00:01,560 ‫כבר לא הייתי רעב.‬ 1088 01:00:02,800 --> 01:00:04,640 ‫חזרתי והכנתי אינסטנט נודלס.‬ 1089 01:00:06,320 --> 01:00:08,000 ‫שום דבר לא היה קל.‬ 1090 01:00:08,080 --> 01:00:11,240 ‫הירקות שרציתי לגדל? התולעים אכלו אותם.‬ 1091 01:00:11,320 --> 01:00:15,440 ‫אל תהיו תמימים ותחשבו‬ ‫שבעזרת חומץ עץ תוכלו להיפטר מתולעים.‬ 1092 01:00:15,520 --> 01:00:17,480 ‫אי אפשר.‬ 1093 01:00:17,560 --> 01:00:20,840 ‫דיברתי עם חקלאים.‬ ‫שימוש בחומץ עץ הוא רק מיתוס.‬ 1094 01:00:20,920 --> 01:00:23,280 ‫הוא מבלבל את התולעים,‬ 1095 01:00:23,360 --> 01:00:25,520 ‫אבל לא מרחיק אותן.‬ 1096 01:00:25,600 --> 01:00:27,280 ‫"אז איך אתן עושות את זה?"‬ 1097 01:00:27,840 --> 01:00:29,320 ‫"קוטל חרקים, ילד!"‬ 1098 01:00:31,680 --> 01:00:35,240 ‫גיליתי את האמת‬ 1099 01:00:35,800 --> 01:00:39,360 ‫בתקופה שבה חייתי בטבע ורציתי להיות עצמאי.‬ 1100 01:00:40,440 --> 01:00:42,000 ‫אני אגיד לכם.‬ 1101 01:00:43,000 --> 01:00:44,400 ‫שום דבר לא מספק אותי.‬ 1102 01:00:50,120 --> 01:00:51,440 ‫לא יכולתי להישאר.‬ 1103 01:00:52,320 --> 01:00:53,800 ‫זה לא בשבילי.‬ 1104 01:00:53,880 --> 01:00:58,160 ‫רק העמדתי פנים‬ ‫שאני רוצה להיות עצמאי ולגדל ירקות.‬ 1105 01:00:58,240 --> 01:01:03,840 ‫זה לא באמת הייתי אני, הכול היה הצגה.‬ ‫רק רציתי להיות האיש הזה.‬ 1106 01:01:03,920 --> 01:01:06,000 ‫זה לא היה קל.‬ 1107 01:01:06,080 --> 01:01:10,560 ‫רק הלכתי בעקבות סלבריטאים ומשפיענים.‬ 1108 01:01:10,640 --> 01:01:13,560 ‫ראיתי אותם קוצרים אורז.‬ 1109 01:01:13,640 --> 01:01:15,320 ‫טיפש, הם יצאו מוואן!‬ 1110 01:01:16,920 --> 01:01:19,640 ‫הם מורחים מקדם הגנה,‬ 1111 01:01:19,720 --> 01:01:23,960 ‫יורדים, עושים פוזות לאינסטגרם,‬ ‫ואז חוזרים למזגן.‬ 1112 01:01:24,040 --> 01:01:25,320 ‫מי שבאמת עושים את זה‬ 1113 01:01:26,240 --> 01:01:27,520 ‫הם החקלאים.‬ 1114 01:01:27,600 --> 01:01:30,200 ‫עכשיו אני יודע לא להעמיד פנים שאני כזה.‬ 1115 01:01:30,960 --> 01:01:32,160 ‫אני לא חקלאי.‬ 1116 01:01:32,840 --> 01:01:36,440 ‫כילד, הייתי מספיק עני.‬ ‫אני לא צריך להעמיד פנים שאני עני עכשיו.‬ 1117 01:01:36,520 --> 01:01:38,440 ‫נכון? אני רוצה מזגן.‬ 1118 01:01:38,960 --> 01:01:43,600 ‫אינטרנט מהיר כדי לצפות בנטפליקס כל היום,‬ ‫ובלי זבובי פירות בעיניים.‬ 1119 01:01:45,560 --> 01:01:46,520 ‫אני צרכן.‬ 1120 01:01:52,840 --> 01:01:55,320 ‫אנשים אחרים יכולים לייצר. אני אקנה.‬ 1121 01:01:55,400 --> 01:01:56,920 ‫זאת חברה מאוזנת.‬ 1122 01:01:57,000 --> 01:01:59,840 ‫אחרת, כולם היו מגדלים‬ ‫את הירקות שלהם בעצמם.‬ 1123 01:01:59,920 --> 01:02:02,680 ‫הלכתי לשוק בסאי יוק נוי.‬ 1124 01:02:02,760 --> 01:02:06,960 ‫המוכרים אמרו שהמכירות חלשות‬ ‫כי כל האזור מלא בחקלאים.‬ 1125 01:02:07,040 --> 01:02:09,640 ‫כולם מגדלים אוכל. לא היה מי שיקנה.‬ 1126 01:02:09,720 --> 01:02:13,880 ‫מי שמגדל אוכל יודע שאחרי שקוצרים,‬ ‫אי אפשר לאכול בזמן.‬ 1127 01:02:13,960 --> 01:02:15,520 ‫אכלתי יותר מדי.‬ 1128 01:02:15,600 --> 01:02:19,520 ‫למי אתן? לא היו לי שכנים.‬ 1129 01:02:23,200 --> 01:02:24,080 ‫אתם יודעים?‬ 1130 01:02:31,160 --> 01:02:32,240 ‫של מי הטלפון הזה?‬ 1131 01:02:35,120 --> 01:02:36,240 ‫דינג-דונג.‬ 1132 01:02:37,440 --> 01:02:40,080 ‫זה הטלפון של בלה? אז אל תכבי אותו.‬ 1133 01:02:40,160 --> 01:02:45,160 ‫בואו נקשיב. אני אוהב את זה.‬ ‫כשאני על הבמה, צלצול כזה מרגיע אותי.‬ 1134 01:02:46,520 --> 01:02:48,080 ‫תפעילי שלושה כאלה.‬ 1135 01:02:49,560 --> 01:02:51,680 ‫כל מי שיש לו בעיה מוזמן ללכת.‬ 1136 01:02:59,520 --> 01:03:02,520 ‫במהלך Deaw 12…‬ 1137 01:03:05,160 --> 01:03:08,480 ‫הודעתי על אירוסיי.‬ 1138 01:03:09,960 --> 01:03:11,440 ‫זה היה לפני חמש שנים.‬ 1139 01:03:13,600 --> 01:03:16,280 ‫אנשים שאלו אותי אם זה כבר קרה.‬ 1140 01:03:17,800 --> 01:03:20,040 ‫"מה עם הבית של הכלה שהתרברבת לגביו?"‬ 1141 01:03:20,120 --> 01:03:22,000 ‫הבית היה גמור אז.‬ 1142 01:03:22,080 --> 01:03:23,200 ‫חמש שנים אחר כך,‬ 1143 01:03:23,920 --> 01:03:24,840 ‫אני עדיין לבד.‬ 1144 01:03:26,360 --> 01:03:30,040 ‫שואלים אותי, "אתה לא מרגיש בודד?"‬ 1145 01:03:31,480 --> 01:03:32,440 ‫"אני בסדר."‬ 1146 01:03:32,520 --> 01:03:33,520 ‫"איך?"‬ 1147 01:03:34,040 --> 01:03:35,800 ‫בזכות נערות ליווי.‬ 1148 01:03:37,520 --> 01:03:39,400 ‫לא ידעתם עליהן?‬ 1149 01:03:40,280 --> 01:03:41,840 ‫אני מסתדר בזכותן.‬ 1150 01:03:44,560 --> 01:03:49,840 ‫יצא לי להכיר אותן מצוין לאחרונה.‬ 1151 01:03:49,920 --> 01:03:52,160 ‫אני לא תמים עד כדי כך שלא שמעתי עליהן.‬ 1152 01:03:52,240 --> 01:03:55,400 ‫ידעתי עליהן, אבל אף פעם לא הייתי אצל אחת.‬ 1153 01:03:56,120 --> 01:03:58,200 ‫לא מזמן חבר הזמין אותי‬ 1154 01:03:58,800 --> 01:04:02,160 ‫לפגישת עסקים במסעדה יפנית בסאטורן.‬ 1155 01:04:02,240 --> 01:04:05,320 ‫זה היה מקום בורגני עם אזור אח"מים.‬ 1156 01:04:05,400 --> 01:04:08,800 ‫חשבתי שבאמת נדבר עסקים.‬ 1157 01:04:08,880 --> 01:04:12,040 ‫כולם סביב השולחן היו אנשי עסקים גדולים.‬ 1158 01:04:12,120 --> 01:04:15,480 ‫חשבתי שהם רוצים אותי כמנחה או משהו.‬ 1159 01:04:15,560 --> 01:04:17,880 ‫התלבשתי יפה. ואז התיישבנו.‬ 1160 01:04:17,960 --> 01:04:19,800 ‫הם היו שישה או שבעה.‬ 1161 01:04:19,880 --> 01:04:23,400 ‫הצטרפתי אליהם ודיברנו קצת, סמול טוק.‬ 1162 01:04:23,480 --> 01:04:25,800 ‫הם אמרו שעוד אנשים יצטרפו אלינו.‬ 1163 01:04:26,320 --> 01:04:29,920 ‫חשבתי שהם דיברו על עוד אנשי עסקים.‬ ‫ואז הדלת נפתחה.‬ 1164 01:04:31,960 --> 01:04:33,120 ‫מהממות.‬ 1165 01:04:34,160 --> 01:04:35,680 ‫הן היו ארבע.‬ 1166 01:04:35,760 --> 01:04:39,960 ‫הן הגיעו והתיישבו במקומות שנשמרו להן.‬ 1167 01:04:40,560 --> 01:04:42,080 ‫לאחת מהן קראו‬ 1168 01:04:42,760 --> 01:04:46,120 ‫ג'וי, לצורך העניין, והיא התיישבה לידי.‬ 1169 01:04:46,200 --> 01:04:51,120 ‫הן עד כדי כך מקצועניות.‬ ‫הן מתנהגות בצורה מאוד פמיליארית.‬ 1170 01:04:51,960 --> 01:04:53,080 ‫כמו חברה מבית הספר.‬ 1171 01:04:53,800 --> 01:04:55,000 ‫"נוז ככה, נוז ככה…"‬ 1172 01:04:55,080 --> 01:04:59,040 ‫הן פשוט ישר השתלבו.‬ ‫אז לזה קוראים "מקצוענית".‬ 1173 01:04:59,120 --> 01:05:01,720 ‫אבל הן לא עושות שום דבר מיני.‬ 1174 01:05:01,800 --> 01:05:04,200 ‫הן רק מבדרות.‬ 1175 01:05:04,800 --> 01:05:07,960 ‫נהנינו, דיברנו מלוכלך.‬ 1176 01:05:08,040 --> 01:05:13,400 ‫אבל שמתי לב שג'וי,‬ ‫שישבה לידי, לא אמרה הרבה.‬ 1177 01:05:13,960 --> 01:05:17,160 ‫אז חשבתי שאהיה ג'נטלמן,‬ 1178 01:05:18,840 --> 01:05:20,200 ‫ואקח קצת אוכל…‬ 1179 01:05:20,280 --> 01:05:23,440 ‫אני אהיה כן איתכם, ניסיתי לפלרטט.‬ 1180 01:05:24,440 --> 01:05:27,880 ‫לקחתי סושי והנחתי אותו על הצלחת שלה.‬ 1181 01:05:30,920 --> 01:05:34,960 ‫היא הסתובבה אליי ואמרה,‬ ‫"נתת לי רק ביס אחד.‬ 1182 01:05:35,640 --> 01:05:38,720 ‫"אבל כשאוכל אותך, אני אקח שני ביסים."‬ 1183 01:05:47,400 --> 01:05:48,840 ‫זה ליווי אמיתי.‬ 1184 01:05:52,560 --> 01:05:53,800 ‫נתתי לה ואסאבי.‬ 1185 01:05:53,880 --> 01:05:57,240 ‫"תיזהרי, מותק, זה חריף.‬ ‫זה ואסאבי טרי, בבקשה."‬ 1186 01:05:59,200 --> 01:06:00,280 ‫"אבל…‬ 1187 01:06:00,840 --> 01:06:01,880 ‫"אני יותר חריפה."‬ 1188 01:06:08,880 --> 01:06:14,840 ‫אחר כך ראיתי שהיא לובשת ג'קט כזה,‬ ‫שנשים אוהבות ללבוש.‬ 1189 01:06:15,560 --> 01:06:18,120 ‫כמו בלייזר, אבל הזרועות לא נכנסות.‬ 1190 01:06:18,200 --> 01:06:20,800 ‫לא הבנתי למה היא לובשת את זה.‬ 1191 01:06:21,600 --> 01:06:22,800 ‫בטח היה לה קשה…‬ 1192 01:06:23,840 --> 01:06:26,760 ‫בטח היה לה קשה להרים את היד או לקחת משהו.‬ 1193 01:06:26,840 --> 01:06:30,160 ‫כאילו שהיא הסתובבה עם מוט‬ ‫שדברים תלויים עליו בשני הצדדים.‬ 1194 01:06:31,800 --> 01:06:32,920 ‫שאלתי אותה,‬ 1195 01:06:33,000 --> 01:06:35,080 ‫"קר לך?‬ 1196 01:06:35,160 --> 01:06:39,440 ‫"אם קר לך,‬ ‫אגיד לעובדים כאן שיחלישו את המזגן."‬ 1197 01:06:39,520 --> 01:06:41,600 ‫היא אמרה, "לא קר לי.‬ 1198 01:06:41,680 --> 01:06:43,640 ‫"אם אוריד את זה,‬ 1199 01:06:45,120 --> 01:06:48,440 ‫"כולם יראו את השדיים שלי.‬ 1200 01:06:49,320 --> 01:06:50,680 ‫"תוכל להתמודד עם זה?"‬ 1201 01:06:54,120 --> 01:06:56,560 ‫היא הורידה את הג'קט לפני שהספקתי לענות.‬ 1202 01:06:58,560 --> 01:07:02,560 ‫היא תלתה אותו על כיסא‬ ‫ואז הסתובבה והסתכלה עליי.‬ 1203 01:07:03,240 --> 01:07:04,400 ‫הייתי ממש כאן.‬ 1204 01:07:05,520 --> 01:07:07,280 ‫והדבר הראשון שהיא אמרה היה,‬ 1205 01:07:08,400 --> 01:07:10,000 ‫"אתה חושב שהם גדולים?"‬ 1206 01:07:11,440 --> 01:07:14,880 ‫אף פעם בחיי לא ניהלתי שיחה כזאת.‬ 1207 01:07:14,960 --> 01:07:17,560 ‫אישה פשוט שאלה אותי,‬ ‫"אתה חושב שהם גדולים?"‬ 1208 01:07:18,440 --> 01:07:21,000 ‫אם זה מקובל אוניברסלית, אשתמש בזה.‬ 1209 01:07:21,600 --> 01:07:25,280 ‫מותר לי לשאול אישה ברכבת,‬ ‫"הזין שלי נראה גדול?"‬ 1210 01:07:33,760 --> 01:07:34,920 ‫מאוד מבדר.‬ 1211 01:07:35,000 --> 01:07:38,200 ‫זאת הייתה שיחה חדשה עבורי.‬ ‫היא מייד החייתה אותי.‬ 1212 01:07:39,000 --> 01:07:39,840 ‫"טוב…‬ 1213 01:07:41,080 --> 01:07:42,640 ‫"הם יפים ופרופורציונליים."‬ 1214 01:07:44,600 --> 01:07:48,400 ‫היא אמרה, "אני אעשה הגדלת חזה‬ ‫כדי שיהיו במידה אי-קאפ."‬ 1215 01:07:49,280 --> 01:07:52,400 ‫שאלתי, "למה? הם כבר טובים".‬ 1216 01:07:52,480 --> 01:07:55,760 ‫"אתה לא מבין. יש הרבה תחרות בעבודה הזאת.‬ 1217 01:07:56,280 --> 01:07:58,160 ‫"חייבת להיות לי נקודת מכירה."‬ 1218 01:07:58,240 --> 01:07:59,920 ‫"הם נראים טבעיים.‬ 1219 01:08:00,000 --> 01:08:04,680 ‫"גם טבעיים זו נקודת מכירה,‬ ‫וקשה למצוא כזו בימינו."‬ 1220 01:08:06,840 --> 01:08:07,920 ‫"איחרת.‬ 1221 01:08:08,000 --> 01:08:10,360 ‫"הניתוח שלי בעוד ארבעה ימים."‬ 1222 01:08:11,720 --> 01:08:13,040 ‫"באמת?"‬ 1223 01:08:14,280 --> 01:08:18,360 ‫היא נאנחה.‬ ‫"אבל לא אוכל לעשות את זה בכל מקרה."‬ 1224 01:08:18,440 --> 01:08:19,640 ‫"למה לא?"‬ 1225 01:08:20,640 --> 01:08:21,720 ‫"חסרים לי 40,000."‬ 1226 01:08:26,920 --> 01:08:29,320 ‫אמרתי לה שתדחה את הניתוח.‬ 1227 01:08:34,680 --> 01:08:36,880 ‫היא אמרה, "אני לא יכולה.‬ 1228 01:08:36,960 --> 01:08:40,320 ‫"המנתח מפורסם."‬ ‫היא מנתה כמה מהלקוחות הסלבריטאיות שלו.‬ 1229 01:08:40,920 --> 01:08:43,880 ‫"הוא ממש טוב. קשה להשיג תור אליו.‬ 1230 01:08:43,960 --> 01:08:46,560 ‫"והכי חשוב, אני צריכה אותם מהר."‬ 1231 01:08:47,120 --> 01:08:51,600 ‫"צריכה אותם מהר?" הייתי מבולבל.‬ ‫יש רשימת המתנה של אנשים שרוצים למצוץ אותם?‬ 1232 01:08:53,040 --> 01:08:56,040 ‫לא ידעתי מה להגיד. "כן."‬ 1233 01:08:56,120 --> 01:08:58,640 ‫התחלתי לאכול שוב כדי להימנע מלדבר איתה.‬ 1234 01:08:58,720 --> 01:09:01,280 ‫שתיתי שלוק תה ירוק.‬ 1235 01:09:01,360 --> 01:09:04,800 ‫הייתה שתיקה מביכה, ואז היא אמרה לי,‬ 1236 01:09:05,520 --> 01:09:06,400 ‫"נוז,‬ 1237 01:09:07,640 --> 01:09:09,000 ‫"אם תעזור לי‬ 1238 01:09:10,760 --> 01:09:11,840 ‫"עם ה-40,000,‬ 1239 01:09:12,640 --> 01:09:15,520 ‫"אחרי הניתוח, תהיה הראשון שיראה אותם."‬ 1240 01:09:19,520 --> 01:09:21,600 ‫חכו. לא נולדתי אתמול.‬ 1241 01:09:22,200 --> 01:09:24,840 ‫אני אדם מבוגר. כבר ראיתי הרבה.‬ 1242 01:09:24,920 --> 01:09:28,880 ‫רק הכרנו, והיא מבקשת ממני‬ ‫40,000 בשביל הגדלת חזה?‬ 1243 01:09:28,960 --> 01:09:30,480 ‫אתם יודעים מה אמרתי לה?‬ 1244 01:09:31,000 --> 01:09:32,360 ‫"ג'וי…‬ 1245 01:09:35,120 --> 01:09:36,320 ‫"תני לי פרטי חשבון."‬ 1246 01:09:41,840 --> 01:09:42,760 ‫יש לך "ליין?"‬ 1247 01:09:42,840 --> 01:09:46,520 ‫העברתי לה את הכסף מייד.‬ 1248 01:09:46,600 --> 01:09:50,000 ‫שלחתי. בעוד ארבעה ימים‬ ‫אהיה הראשון שיראה אותם.‬ 1249 01:09:51,080 --> 01:09:52,720 ‫לא הייתי צריך לחכות ארבעה ימים.‬ 1250 01:09:52,800 --> 01:09:56,120 ‫בערך בשעה שתיים בלילה‬ ‫היא חסמה את חשבון ה"ליין" שלי.‬ 1251 01:10:02,720 --> 01:10:05,040 ‫אני יודע שזה יהיה בנטפליקס.‬ 1252 01:10:05,560 --> 01:10:06,640 ‫אז לפחות,‬ 1253 01:10:08,040 --> 01:10:09,160 ‫אם היא צופה…‬ 1254 01:10:09,920 --> 01:10:11,120 ‫אני אדבר למצלמה.‬ 1255 01:10:12,720 --> 01:10:13,760 ‫ג'וי…‬ 1256 01:10:16,440 --> 01:10:17,600 ‫ה-40,000 האלה‬ 1257 01:10:19,360 --> 01:10:20,480 ‫הם לא בעיה.‬ 1258 01:10:21,520 --> 01:10:23,600 ‫אני לא מבקש אותם בחזרה.‬ 1259 01:10:25,440 --> 01:10:29,880 ‫היה שווה לשלם‬ ‫תמורת שירות בידורי מקצועי כל כך.‬ 1260 01:10:30,520 --> 01:10:32,440 ‫אבל…‬ 1261 01:10:33,840 --> 01:10:37,040 ‫טוב, אני רוצה לבקש ממך רק דבר אחד קטן.‬ 1262 01:10:37,120 --> 01:10:41,480 ‫באותו לילה, כשישבנו זה ליד זה,‬ ‫ראיתי שיש לה קעקועים מאוד יפים.‬ 1263 01:10:41,560 --> 01:10:43,960 ‫הם היו כאן וכאן, קעקועים בסגנון גרפי.‬ 1264 01:10:44,040 --> 01:10:47,400 ‫אני רוצה לבקש ממך, ג'וי,‬ 1265 01:10:48,080 --> 01:10:49,080 ‫שתעשי קעקוע‬ 1266 01:10:50,160 --> 01:10:51,520 ‫של השם שלי‬ 1267 01:10:52,800 --> 01:10:53,880 ‫מתחת לשד שלך.‬ 1268 01:10:57,360 --> 01:10:58,720 ‫השם של התורם שלך.‬ 1269 01:11:08,160 --> 01:11:10,520 ‫כמו שכשהולכים למקדשים,‬ 1270 01:11:10,600 --> 01:11:13,400 ‫יש שמות חרוטים על מגשים, צלחות, כיסאות‬ 1271 01:11:13,480 --> 01:11:15,640 ‫ועל הבסיס של סוג מסוים של מצבות.‬ 1272 01:11:18,280 --> 01:11:22,480 ‫אז כשאנשים ישתמשו בשדיים שלה,‬ 1273 01:11:22,560 --> 01:11:26,440 ‫כשהם ילטפו אותם,‬ 1274 01:11:27,560 --> 01:11:30,600 ‫ידחפו אותם, ימצצו,‬ 1275 01:11:30,680 --> 01:11:33,440 ‫יסניפו, ילקקו, מה שלא יהיה,‬ 1276 01:11:34,400 --> 01:11:35,360 ‫"רק רגע.‬ 1277 01:11:36,080 --> 01:11:39,480 ‫"נתרמו על ידי נוז אודום טפאניש."‬ 1278 01:11:39,560 --> 01:11:40,960 ‫חכו שנייה.‬ 1279 01:11:41,800 --> 01:11:43,480 ‫"אני שמח בזכות המנחה שלו."‬ 1280 01:11:59,400 --> 01:12:01,720 ‫זה לא שאני לא מחפש בת זוג.‬ 1281 01:12:02,280 --> 01:12:04,960 ‫זה לא העניין. אני יוצא לדייטים כמו כולם.‬ 1282 01:12:05,040 --> 01:12:08,920 ‫כשאתה רוצה אהבה,‬ ‫אתה יוצא ומוצא מישהי שאתה בקטע שלה,‬ 1283 01:12:09,000 --> 01:12:12,240 ‫ואתה יוצא איתה ולומד להכיר אותה.‬ ‫אבל העניין הוא‬ 1284 01:12:13,280 --> 01:12:14,680 ‫שאהבה זה לא מספיק.‬ 1285 01:12:14,760 --> 01:12:18,680 ‫מערכות יחסים גם לא מתקיימות‬ ‫רק בין שני אנשים.‬ 1286 01:12:18,760 --> 01:12:22,160 ‫אהבה מערבת הרבה אנשים סביב אותם שני אנשים.‬ 1287 01:12:22,240 --> 01:12:25,160 ‫הורים, אחים ואחיות, קרובי משפחה, קולגות.‬ 1288 01:12:25,240 --> 01:12:29,960 ‫האהבה מערבת הרבה אנשים,‬ ‫וגם את הפרטים הקטנים לגבי אותו אדם.‬ 1289 01:12:31,120 --> 01:12:33,480 ‫פרטים שקשורים לאכילה, לקקי, לסקס, לשינה.‬ 1290 01:12:34,040 --> 01:12:35,480 ‫אכילה, קקי, סקס, שינה.‬ 1291 01:12:35,560 --> 01:12:36,400 ‫אכילה.‬ 1292 01:12:37,000 --> 01:12:38,440 ‫דמיינו‬ 1293 01:12:39,680 --> 01:12:41,920 ‫שמישהו אוהב לאכול.‬ 1294 01:12:42,000 --> 01:12:44,280 ‫הוא אוכל ואוכל, וזה משמח אותו.‬ 1295 01:12:44,360 --> 01:12:48,640 ‫אבל האדם השני בקשר לא אוהב את זה.‬ ‫הוא בררן, תמיד יש לו בעיות.‬ 1296 01:12:48,720 --> 01:12:52,040 ‫הוא טבעוני או שהוא‬ ‫לא אוכל דברים מסיבות פולחניות.‬ 1297 01:12:52,120 --> 01:12:53,560 ‫זה קשה יותר, אתם מבינים?‬ 1298 01:12:54,200 --> 01:12:57,360 ‫אני לא אומר מה טוב או רע,‬ ‫אבל יש בעיה בהתאמה.‬ 1299 01:12:57,440 --> 01:12:59,320 ‫אנחנו אוכלים כמה פעמים ביום.‬ 1300 01:12:59,400 --> 01:13:02,480 ‫יש ארוחת בוקר,‬ ‫ואז שלוש שעות אחר כך שוב אוכלים.‬ 1301 01:13:02,560 --> 01:13:06,200 ‫מה לאכול זה תמיד עניין.‬ ‫אתם אוכלים באותה צורה?‬ 1302 01:13:06,720 --> 01:13:07,600 ‫קקי.‬ 1303 01:13:08,240 --> 01:13:12,160 ‫הייתה לי פעם חברה.‬ ‫האמת שאנחנו עדיין חברים.‬ 1304 01:13:12,720 --> 01:13:15,360 ‫נסענו ביחד לחו"ל לעשרה ימים.‬ ‫היא לא עשתה קקי.‬ 1305 01:13:15,960 --> 01:13:18,320 ‫האישה לא עשתה קקי!‬ 1306 01:13:18,920 --> 01:13:21,040 ‫דאגתי "איך את עושה את זה?"‬ 1307 01:13:21,120 --> 01:13:22,360 ‫היא אמרה שלא יוצא לה.‬ 1308 01:13:22,440 --> 01:13:26,520 ‫היא שתתה מים, אכלה כל מיני דברים,‬ ‫כל מה שיכול לעזור, אבל כלום לא יצא.‬ 1309 01:13:26,600 --> 01:13:31,080 ‫באותם עשרה ימים למדתי איך נראה‬ ‫פרצוף של מישהו שלא מצליח לעשות קקי.‬ 1310 01:13:31,680 --> 01:13:33,240 ‫שום דבר לא נראה לה טוב.‬ 1311 01:13:33,320 --> 01:13:37,080 ‫היא לא רצתה לעשות קניות או לעשות שום דבר.‬ ‫היא נראתה מדוכאת.‬ 1312 01:13:37,760 --> 01:13:41,360 ‫היינו הולכים, והזיעה שלה‬ ‫הייתה דביקה כמו שלשול מימי.‬ 1313 01:13:44,160 --> 01:13:45,280 ‫היינו אומללים.‬ 1314 01:13:45,360 --> 01:13:46,840 ‫לא היינו שמחים בכלל.‬ 1315 01:13:46,920 --> 01:13:50,120 ‫זה מה שקורה כשיש אי התאמה מבחינת קקי.‬ 1316 01:13:50,200 --> 01:13:53,240 ‫האם בת הזוג שלי טיפוס קנאי? האם הוא בוגד?‬ 1317 01:13:54,080 --> 01:13:55,440 ‫האם הוא אלכוהוליסט?‬ 1318 01:13:56,200 --> 01:14:00,000 ‫עצלנית? יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון.‬ 1319 01:14:01,400 --> 01:14:03,640 ‫אכילה, קקי, סקס.‬ 1320 01:14:04,280 --> 01:14:06,680 ‫כולנו מבוגרים, אנחנו יודעים שזה חשוב.‬ 1321 01:14:07,240 --> 01:14:08,400 ‫יש ביניכם התאמה?‬ 1322 01:14:09,760 --> 01:14:13,600 ‫עבור הגברים, אשווה את זה לאוכל,‬ ‫כדי שתוכלו להבין.‬ 1323 01:14:13,680 --> 01:14:14,600 ‫סקס…‬ 1324 01:14:14,680 --> 01:14:17,080 ‫יש גברים שממהרים.‬ 1325 01:14:18,320 --> 01:14:20,440 ‫זה כמו עם אוכל, הם חסרי סבלנות.‬ 1326 01:14:21,040 --> 01:14:25,080 ‫למשל, כשהם אוכלים אינסטנט נודלס,‬ ‫הנודלס אפילו לא מבושל עד הסוף.‬ 1327 01:14:26,040 --> 01:14:28,360 ‫כשהם מסיימים, הם הולכים לישון.‬ 1328 01:14:30,240 --> 01:14:32,560 ‫אבל לבת הזוג שלהם יש טעם עדין יותר.‬ 1329 01:14:33,080 --> 01:14:34,720 ‫היא מעדיפה סעודת "אומקסה".‬ 1330 01:14:35,880 --> 01:14:39,480 ‫חייב להיות מתאבן כדי לגרות את בלוטות הטעם,‬ 1331 01:14:40,120 --> 01:14:43,920 ‫ואז עוד מנות בסדר ספציפי,‬ ‫עד שמגיעים למנה העיקרית,‬ 1332 01:14:44,000 --> 01:14:46,440 ‫ואז קינוח לסיום.‬ 1333 01:14:46,520 --> 01:14:49,320 ‫חייבת להיות אווירה ומוזיקה.‬ 1334 01:14:49,400 --> 01:14:52,120 ‫הריח… הכול חייב להיות מושלם.‬ 1335 01:14:52,200 --> 01:14:53,800 ‫הכול מאוד עדין.‬ 1336 01:14:53,880 --> 01:14:56,040 ‫אבל הבחור הזה פשוט עושה את זה וזהו.‬ 1337 01:14:56,120 --> 01:14:58,200 ‫הוא לא מתאמץ.‬ 1338 01:14:58,280 --> 01:15:00,160 ‫יש אי התאמה.‬ 1339 01:15:02,200 --> 01:15:03,400 ‫יש אנשים שאוהבים…‬ 1340 01:15:05,200 --> 01:15:06,200 ‫למלא את עצמם.‬ 1341 01:15:07,320 --> 01:15:11,400 ‫אולי הם צופים ביותר מדי פורנו.‬ ‫עוד ועוד ועוד!‬ 1342 01:15:11,480 --> 01:15:14,800 ‫כמות על חשבון האיכות. הם אוהבים בופה.‬ 1343 01:15:15,920 --> 01:15:19,280 ‫הם מתפטמים. רימינג, מציצות, ירידות,‬ 1344 01:15:20,960 --> 01:15:24,080 ‫מציצת בהונות.‬ ‫כל הדברים המוזרים שהם רואים בפורנו.‬ 1345 01:15:30,520 --> 01:15:33,080 ‫יש אנשים שהם כמו נזירים‬ 1346 01:15:34,640 --> 01:15:35,640 ‫שחיים במערה.‬ 1347 01:15:36,280 --> 01:15:38,040 ‫הם יוצאים פעם בשנה, בירח מלא.‬ 1348 01:15:41,760 --> 01:15:44,760 ‫אם אין ביניכם התאמה,‬ ‫זה לא יעבוד. סמכו עליי.‬ 1349 01:15:46,520 --> 01:15:48,560 ‫אכילה, קקי, סקס, שינה.‬ 1350 01:15:48,640 --> 01:15:51,320 ‫שינה. זה ממש חשוב.‬ 1351 01:15:51,400 --> 01:15:52,960 ‫יצאתי פעם עם מישהי.‬ 1352 01:15:53,880 --> 01:15:55,000 ‫אחרי כמה חודשים,‬ 1353 01:15:55,080 --> 01:15:58,320 ‫רצינו להכיר זה את זה טוב יותר,‬ ‫אז נסענו יחד לטיול בחו"ל.‬ 1354 01:15:58,840 --> 01:15:59,800 ‫נסענו.‬ 1355 01:16:00,360 --> 01:16:02,920 ‫זה היה הלילה הראשון שלנו ביחד‬ 1356 01:16:03,000 --> 01:16:04,480 ‫באותה מיטה.‬ 1357 01:16:04,560 --> 01:16:08,440 ‫עד אז לא היו בינינו יחסים מיניים.‬ 1358 01:16:09,040 --> 01:16:10,040 ‫נכנסנו למיטה.‬ 1359 01:16:10,640 --> 01:16:15,800 ‫זו הייתה מיטת קינג-סייז, וכדי להראות‬ ‫שהכוונות שלי טהורות, שמתי כרית בינינו.‬ 1360 01:16:15,880 --> 01:16:17,120 ‫הייתי ג'נטלמן.‬ 1361 01:16:18,480 --> 01:16:22,480 ‫עמוק בפנים רציתי לחצות את הגבול הזה,‬ ‫אבל התאפקתי,‬ 1362 01:16:23,440 --> 01:16:25,920 ‫כי מערכות יחסים בין מבוגרים‬ ‫הן עניין רציני.‬ 1363 01:16:26,000 --> 01:16:31,520 ‫רציתי מערכת יחסים רצינית,‬ ‫מישהי לבלות איתה את שארית חיי.‬ 1364 01:16:31,600 --> 01:16:35,120 ‫אז היינו במיטה באותו לילה,‬ ‫וניסיתי לשמור על קור רוח.‬ 1365 01:16:35,200 --> 01:16:36,560 ‫אני גבר בגיל העמידה.‬ 1366 01:16:36,640 --> 01:16:39,160 ‫אני לא יכול לשתות סודה לפני השינה,‬ ‫או בכלל.‬ 1367 01:16:39,240 --> 01:16:40,320 ‫אני אפליץ.‬ 1368 01:16:41,480 --> 01:16:44,880 ‫פפפ, פפפ… אני אפסיד אצלה נקודות.‬ 1369 01:16:45,400 --> 01:16:46,800 ‫אני לא יכול לנחור.‬ 1370 01:16:46,880 --> 01:16:49,400 ‫"אל תנחר!" התפחתי את הכרית שלי,‬ 1371 01:16:49,480 --> 01:16:53,920 ‫כדי שלא אתהפך‬ ‫או שאמצא את עצמי באיזו תנוחה מוזרה.‬ 1372 01:16:54,000 --> 01:16:55,280 ‫ישנתי ככה.‬ 1373 01:16:55,960 --> 01:16:57,960 ‫אם הצוואר שלי יסתובב, אני אנחר.‬ 1374 01:16:58,640 --> 01:17:00,640 ‫אז ניסיתי להירדם.‬ 1375 01:17:01,760 --> 01:17:03,040 ‫כיביתי אורות.‬ 1376 01:17:04,880 --> 01:17:05,960 ‫נרדמנו.‬ 1377 01:17:06,040 --> 01:17:07,640 ‫באמצע הלילה,‬ 1378 01:17:08,400 --> 01:17:10,240 ‫בערך באחת או בשתיים,‬ 1379 01:17:10,880 --> 01:17:11,960 ‫שמעתי נחירות.‬ 1380 01:17:14,320 --> 01:17:17,800 ‫מייד התעוררתי. "שיט, אל תעשה את זה!‬ 1381 01:17:18,840 --> 01:17:21,560 ‫"אל תדפוק את זה!"‬ 1382 01:17:22,720 --> 01:17:25,440 ‫התעוררתם פעם מנחירה של עצמכם?‬ 1383 01:17:25,520 --> 01:17:27,560 ‫אתם שומעים אותה, והיא מבהילה אתכם?‬ 1384 01:17:28,680 --> 01:17:31,520 ‫ישבתי במיטה. "קדימה, תתעשת."‬ 1385 01:17:31,600 --> 01:17:36,120 ‫בזמן שסידרתי שוב את הכריות שלי,‬ ‫עדיין שמעתי את הנחירות.‬ 1386 01:17:40,960 --> 01:17:42,240 ‫זה היה ככה.‬ 1387 01:17:57,480 --> 01:17:59,240 ‫כמו חזיר שנמחץ בדלת.‬ 1388 01:18:00,240 --> 01:18:03,160 ‫באמת. הייתי צריך להתאמן הרבה על הצליל הזה,‬ 1389 01:18:04,720 --> 01:18:07,200 ‫כי רציתי להיות מדויק בשבילכם.‬ 1390 01:18:08,440 --> 01:18:09,880 ‫כל אקורד.‬ 1391 01:18:26,240 --> 01:18:27,560 ‫לא אני נחרתי.‬ 1392 01:18:31,840 --> 01:18:33,160 ‫זאת הייתה היא.‬ 1393 01:18:34,280 --> 01:18:36,160 ‫מה יכולתי לעשות?‬ 1394 01:18:36,240 --> 01:18:39,280 ‫אני זקוק לחושך ושקט מוחלטים כדי לישון.‬ 1395 01:18:39,360 --> 01:18:45,640 ‫היא נחרה. עדיין לא הכרתי אותה מספיק טוב.‬ ‫אם היא הייתה ידידה, הייתי יכול לבעוט בה‬ 1396 01:18:46,400 --> 01:18:49,040 ‫או לסובב לה את הראש‬ ‫כדי לשנות את התנוחה שלה.‬ 1397 01:18:49,120 --> 01:18:53,680 ‫להפוך את התקליט, מוזיקה אחרת.‬ ‫כי אף פעם לא שמעתי דבר כזה.‬ 1398 01:18:57,000 --> 01:19:00,080 ‫איך זה עובד?‬ ‫זה בגלל האופן בו הצוואר שלה התעקם?‬ 1399 01:19:01,080 --> 01:19:03,680 ‫אף פעם לא שמעתי צלילים כאלה.‬ 1400 01:19:04,920 --> 01:19:05,960 ‫היא המשיכה לנחור.‬ 1401 01:19:06,040 --> 01:19:09,560 ‫משתיים בלילה עד הבוקר, לא עצמתי עין.‬ 1402 01:19:10,360 --> 01:19:13,480 ‫פשוט שכבתי שם. בחיי.‬ 1403 01:19:15,920 --> 01:19:17,680 ‫כשהגיע הבוקר, הכול היה רגיל.‬ 1404 01:19:17,760 --> 01:19:21,480 ‫אתם יודעים מה שואלים‬ ‫כשמתחילים לצאת עם מישהו?‬ 1405 01:19:21,560 --> 01:19:25,000 ‫ירדנו לאכול ארוחת בוקר במלון.‬ 1406 01:19:26,600 --> 01:19:27,880 ‫"איך ישנת?"‬ 1407 01:19:31,240 --> 01:19:33,480 ‫אני אדם מתחשב.‬ 1408 01:19:34,240 --> 01:19:36,440 ‫אמרתי לה, "ממש לא טוב".‬ 1409 01:19:38,240 --> 01:19:39,880 ‫"למה? הכריות היו קשות מדי?"‬ 1410 01:19:39,960 --> 01:19:42,840 ‫"לא, הן היו בסדר."‬ ‫זה היה מלון חמישה כוכבים.‬ 1411 01:19:43,400 --> 01:19:47,560 ‫"המיטה לא הייתה מספיק רכה?"‬ ‫"לא, היא הייתה טובה יותר מהמיטה שלי בבית."‬ 1412 01:19:48,720 --> 01:19:49,640 ‫"אז…‬ 1413 01:19:51,000 --> 01:19:52,560 ‫"למה לא ישנת?"‬ 1414 01:19:56,000 --> 01:19:58,480 ‫ניסיתי להתחשב כשאמרתי,‬ 1415 01:19:59,040 --> 01:20:00,120 ‫"נחרת."‬ 1416 01:20:02,360 --> 01:20:05,320 ‫כל גרם הומור נעלם מהפרצוף שלה.‬ 1417 01:20:08,080 --> 01:20:09,200 ‫"זה לא מצחיק."‬ 1418 01:20:09,960 --> 01:20:11,560 ‫היא אמרה לי שזה לא מצחיק.‬ 1419 01:20:11,640 --> 01:20:13,520 ‫"אל תגיד שטויות כאלה.‬ 1420 01:20:14,080 --> 01:20:18,040 ‫"נפרדתי מהאקס שלי כי הוא נחר‬ ‫ולא יכולתי לישון איתו.‬ 1421 01:20:19,240 --> 01:20:22,120 ‫"חברות שלי אמרו לי להיפרד ממנו.‬ 1422 01:20:22,200 --> 01:20:24,920 ‫"לא ידענו מה לעשות.‬ 1423 01:20:25,000 --> 01:20:28,400 ‫"אז לילה אחד היינו מחוץ לעיר,‬ ‫וצילמתי אותו עושה את זה.‬ 1424 01:20:28,480 --> 01:20:32,080 ‫"שלחתי את הסרטון לחברות שלי‬ ‫כדי להראות להן עם מה אני מתמודדת.‬ 1425 01:20:32,160 --> 01:20:35,200 ‫"הן אמרו לי להיפרד ממנו.‬ ‫אז זה לא מצחיק בכלל."‬ 1426 01:20:35,720 --> 01:20:37,200 ‫אז קיבלתי כתף קרה.‬ 1427 01:20:37,280 --> 01:20:40,240 ‫יצאנו, והיא הייתה לגמרי מצוברחת.‬ 1428 01:20:40,320 --> 01:20:41,760 ‫היא התנהגה… אתם יודעים?‬ 1429 01:20:42,400 --> 01:20:43,800 ‫לקחתי אותה לקניות,‬ 1430 01:20:43,880 --> 01:20:45,840 ‫כדי שתרגיש טוב יותר.‬ 1431 01:20:46,560 --> 01:20:51,000 ‫מצב הרוח שלה השתפר בארוחת הערב,‬ ‫ואז חזרנו לאותה מיטה.‬ 1432 01:20:52,000 --> 01:20:56,560 ‫וכשאנחנו עייפים, אנחנו עלולים לנחור.‬ 1433 01:20:56,640 --> 01:20:57,920 ‫זה קורה גם לי.‬ 1434 01:20:58,000 --> 01:21:00,720 ‫אם אתה עייף או בתנוחה לא נכונה,‬ ‫אתה עלול לנחור.‬ 1435 01:21:00,800 --> 01:21:04,280 ‫אולי זה קרה כי היא הייתה עייפה מהטיול.‬ 1436 01:21:04,360 --> 01:21:06,920 ‫אז ישנו. זה היה בערך באותה שעה בלילה.‬ 1437 01:21:38,720 --> 01:21:40,400 ‫כמו חזיר שעובר עינויים.‬ 1438 01:21:41,720 --> 01:21:44,800 ‫לא ידעתי מה לעשות. לא יכולתי לישון.‬ 1439 01:21:44,880 --> 01:21:47,800 ‫ישבתי בשקט, כדי לא להעיר אותה.‬ 1440 01:21:48,680 --> 01:21:51,480 ‫הטלפון שלי היה בהטענה ליד המיטה.‬ 1441 01:21:53,280 --> 01:21:54,920 ‫ניתקתי אותו מהחשמל.‬ 1442 01:21:56,040 --> 01:21:57,640 ‫לא ידעתי מה עוד לעשות,‬ 1443 01:21:58,600 --> 01:22:00,120 ‫אז צילמתי סרטון.‬ 1444 01:22:17,320 --> 01:22:18,320 ‫סרטון ארוך.‬ 1445 01:22:18,840 --> 01:22:21,240 ‫לא ידעתי מה עוד לעשות עד הבוקר.‬ 1446 01:22:21,320 --> 01:22:22,560 ‫היו לי הרבה צילומים.‬ 1447 01:22:23,200 --> 01:22:26,120 ‫בבוקר למחרת, בארוחת הבוקר, היא שוב שאלה,‬ 1448 01:22:26,680 --> 01:22:27,520 ‫"נוז,‬ 1449 01:22:28,280 --> 01:22:29,600 ‫"איך ישנת?"‬ 1450 01:22:30,640 --> 01:22:32,240 ‫אני באמת אדם מתחשב.‬ 1451 01:22:38,720 --> 01:22:39,840 ‫הראיתי לה את הסרטון.‬ 1452 01:22:46,000 --> 01:22:47,040 ‫היא צפתה בו.‬ 1453 01:22:50,200 --> 01:22:51,080 ‫זה נראה‬ 1454 01:22:51,840 --> 01:22:54,480 ‫כאילו היא עומדת להפיל את הטלפון שלי.‬ 1455 01:22:56,240 --> 01:22:57,120 ‫"נוז,‬ 1456 01:22:58,520 --> 01:22:59,560 ‫"זה אמיתי?‬ 1457 01:23:00,160 --> 01:23:02,280 ‫"זה לא מזויף. זה היה לוקח המון זמן."‬ 1458 01:23:03,480 --> 01:23:05,120 ‫"לא יכול להיות שזה אמיתי.‬ 1459 01:23:05,840 --> 01:23:06,800 ‫"לא יכול להיות."‬ 1460 01:23:06,880 --> 01:23:12,800 ‫היא התייפחה שם במסעדה.‬ 1461 01:23:12,880 --> 01:23:14,960 ‫היא ממש בכתה בטירוף.‬ 1462 01:23:15,040 --> 01:23:19,200 ‫לא ידעתי איך לנחם אותה.‬ ‫לא חשבתי שזה יהיה כל כך נורא.‬ 1463 01:23:19,920 --> 01:23:22,240 ‫הייתי צריך להגיד לה‬ 1464 01:23:22,320 --> 01:23:26,160 ‫שכולנו נוחרים, שלכולנו יש כל מיני עניינים.‬ 1465 01:23:26,240 --> 01:23:28,000 ‫חזרנו.‬ 1466 01:23:28,080 --> 01:23:31,720 ‫קיצרנו את הטיול שלנו.‬ ‫היא לא דיברה איתי במטוס.‬ 1467 01:23:32,400 --> 01:23:35,120 ‫אחר כך רציתי לעזור.‬ 1468 01:23:35,720 --> 01:23:37,680 ‫אמרתי לה, "בואי נלך לרופא‬ 1469 01:23:38,200 --> 01:23:42,440 ‫"ונעבור בדיקת שינה‬ ‫בבית החולים סאמיטיווג' סרינקארין."‬ 1470 01:23:43,320 --> 01:23:45,160 ‫היינו צריכים לישון בבית החולים.‬ 1471 01:23:45,680 --> 01:23:50,160 ‫הרופאים והאחיות תקעו לנו כל מיני דברים‬ ‫בראש, ברקות, בחזה,‬ 1472 01:23:50,240 --> 01:23:53,400 ‫בכל מקום עד לאצבעות ברגליים.‬ 1473 01:23:53,480 --> 01:23:58,480 ‫ישנו ונתנו לרופאים ולאחיות לבדוק‬ ‫אם אנחנו נושמים או מתהפכים.‬ 1474 01:23:58,560 --> 01:24:03,000 ‫הם מדדו הכול בעזרת מחשב,‬ ‫ואז הסתכלו על התוצאות ואמרו‬ 1475 01:24:03,600 --> 01:24:06,800 ‫שהיא תצטרך לישון עם מסכה עד סוף חייה.‬ 1476 01:24:07,640 --> 01:24:11,320 ‫לא היה איך לרפא את זה.‬ ‫אי אפשר לרפא נחירות.‬ 1477 01:24:12,080 --> 01:24:13,160 ‫זה מורכב מדי.‬ 1478 01:24:13,240 --> 01:24:16,400 ‫הסיבה יכולה להיות אלרגיות, עודף משקל,‬ 1479 01:24:16,480 --> 01:24:19,760 ‫חולשה בשרירי הלשון,‬ 1480 01:24:19,840 --> 01:24:24,840 ‫או חסימה מסוימת בדרכי הנשימה‬ ‫שגורמת למחסור בחמצן.‬ 1481 01:24:24,920 --> 01:24:27,320 ‫זה כמו כששותים באבל טי.‬ 1482 01:24:27,400 --> 01:24:29,520 ‫בדרך כלל הנוזל עולה בקלות,‬ 1483 01:24:29,600 --> 01:24:31,880 ‫אבל הבועות יכולות לחסום את הקשית.‬ 1484 01:24:32,640 --> 01:24:33,720 ‫זה ככה.‬ 1485 01:24:35,000 --> 01:24:38,160 ‫הגוף שלנו צריך חמצן, הוא לא רוצה למות.‬ 1486 01:24:40,520 --> 01:24:41,560 ‫זאת הסיבה.‬ 1487 01:24:41,640 --> 01:24:44,800 ‫הגיע הזמן לבחור מסכה.‬ 1488 01:24:44,880 --> 01:24:48,160 ‫זאת הייתה החלטה גדולה.‬ ‫המסכות היו כמו דגמי מכוניות.‬ 1489 01:24:48,720 --> 01:24:52,280 ‫היו הסיניות, והיו את מכוניות העל.‬ 1490 01:24:52,880 --> 01:24:55,160 ‫הקלות יותר היו יקרות,‬ 1491 01:24:55,240 --> 01:24:59,200 ‫כי המכונה משחררת חמצן‬ ‫מעורבב בלחות לתוך האף.‬ 1492 01:25:01,960 --> 01:25:02,840 ‫זה רועש.‬ 1493 01:25:05,160 --> 01:25:08,200 ‫המסכה לא תתאים בצורה טובה לפרצוף שלך‬ 1494 01:25:08,760 --> 01:25:12,520 ‫אלא אם מכינים אותה בהתאמה אישית,‬ ‫אז צריך למדוד דגמים שונים.‬ 1495 01:25:12,600 --> 01:25:14,320 ‫יש דגמים עם שלוש רצועות‬ 1496 01:25:15,360 --> 01:25:17,880 ‫שמכסות את האף ואת הפה.‬ 1497 01:25:18,400 --> 01:25:19,600 ‫יש צינור ארוך‬ 1498 01:25:20,680 --> 01:25:22,840 ‫שמתחבר למכונה שנמצאת ליד המיטה.‬ 1499 01:25:22,920 --> 01:25:25,480 ‫המכונה הייתה בצד שאני אוהב לישון בו,‬ 1500 01:25:25,560 --> 01:25:27,200 ‫אבל התקע היה שם.‬ 1501 01:25:28,080 --> 01:25:29,000 ‫היא חיברה אותה.‬ 1502 01:25:37,720 --> 01:25:38,600 ‫דמיינו את זה.‬ 1503 01:25:39,160 --> 01:25:41,280 ‫המסכה ושלוש רצועות על הפרצוף שלה.‬ 1504 01:25:41,360 --> 01:25:42,840 ‫סרט ראש כמו של טניסאי.‬ 1505 01:25:42,920 --> 01:25:45,160 ‫רצועות באמצע הפרצוף ומתחת לסנטר,‬ 1506 01:25:45,240 --> 01:25:47,040 ‫אחרת המסכה תיפול.‬ 1507 01:25:57,320 --> 01:26:01,080 ‫אל תחשבו שדבר כזה יכול להדליק אתכם.‬ 1508 01:26:04,200 --> 01:26:05,760 ‫כמו לישון עם דארת' ויידר.‬ 1509 01:26:10,200 --> 01:26:14,120 ‫נראה לכם שתרצו‬ ‫להשתעשע במיטה עם דארת' ויידר?‬ 1510 01:26:14,200 --> 01:26:16,440 ‫"היי, מותק."‬ 1511 01:26:16,520 --> 01:26:17,560 ‫אז היא הסתובבה…‬ 1512 01:26:19,840 --> 01:26:22,280 ‫"אני אבא שלך."‬ 1513 01:26:26,560 --> 01:26:27,720 ‫הנה חרב האור שלי.‬ 1514 01:26:33,840 --> 01:26:35,200 ‫תהיתי‬ 1515 01:26:35,760 --> 01:26:38,920 ‫אם אוכל לסבול להיות עם…‬ 1516 01:26:39,440 --> 01:26:42,280 ‫זה היה כאילו היא מטופלת שלי,‬ ‫ואני המטפל שלה.‬ 1517 01:26:42,360 --> 01:26:46,520 ‫אוכל לישון עד סוף חיי‬ ‫עם בעלת המוגבלות הזאת?‬ 1518 01:26:47,120 --> 01:26:51,520 ‫אתם מבינים למה אני מתכוון? בחיים האמיתיים,‬ ‫מערכות יחסים דורשות בחירות.‬ 1519 01:26:51,600 --> 01:26:54,520 ‫ואתה חייב לקחת אחריות על הבחירות האלה.‬ 1520 01:26:55,040 --> 01:26:57,040 ‫אין נכון או לא נכון, אבל אתה בוחר.‬ 1521 01:26:57,120 --> 01:26:59,360 ‫דמיינו שהבעל שלכן שותה יותר מדי.‬ 1522 01:26:59,440 --> 01:27:01,120 ‫את בוחרת להיות איתו.‬ 1523 01:27:01,200 --> 01:27:02,440 ‫או אם הוא מהמר.‬ 1524 01:27:02,520 --> 01:27:03,760 ‫את בוחרת להישאר.‬ 1525 01:27:03,840 --> 01:27:05,520 ‫הוא מכור להימורים.‬ 1526 01:27:05,600 --> 01:27:09,240 ‫בחרת בו? כן? אז זה עלייך.‬ 1527 01:27:09,320 --> 01:27:10,440 ‫ככה זה.‬ 1528 01:27:12,320 --> 01:27:13,720 ‫להיות עם דארת' ויידר?‬ 1529 01:27:16,000 --> 01:27:16,920 ‫אתם בקטע?‬ 1530 01:27:17,920 --> 01:27:19,680 ‫לא תוכלו להשתמש בחרב האור.‬ 1531 01:27:22,560 --> 01:27:25,680 ‫סיפרתי לאחרונה הרבה סיפורי רוחות רפאים.‬ 1532 01:27:26,200 --> 01:27:28,840 ‫אנשים שואלים אותי אם הם אמיתיים.‬ 1533 01:27:29,360 --> 01:27:31,840 ‫אני לא יודע, אבל היא עדיין בבית שלי.‬ 1534 01:27:33,120 --> 01:27:37,960 ‫כן. הרבה מבוגרים דואגים לי.‬ 1535 01:27:38,720 --> 01:27:41,560 ‫הם מתקשרים ושואלים,‬ ‫"נוז, רוח הרפאים עדיין אצלך?"‬ 1536 01:27:41,640 --> 01:27:43,280 ‫אמרתי, "אני לא יודע,‬ 1537 01:27:43,360 --> 01:27:46,480 ‫"אבל נעשיתי אמיץ יותר.‬ ‫אני חושב שנוכל לחיות זה עם זה."‬ 1538 01:27:46,560 --> 01:27:49,320 ‫הם שואלים, "נתת לה מנחה?"‬ 1539 01:27:49,400 --> 01:27:51,080 ‫אני אומר, "אל תדאגו.‬ 1540 01:27:51,160 --> 01:27:54,840 ‫"זה בעדיפות עליונה מבחינתי.‬ 1541 01:27:54,920 --> 01:27:56,960 ‫"זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות."‬ 1542 01:27:57,480 --> 01:27:59,480 ‫"אתה חולק את זה?"‬ ‫"כמובן."‬ 1543 01:27:59,560 --> 01:28:01,600 ‫"והיא מקבלת את זה?"‬ ‫"מאיפה לי לדעת?‬ 1544 01:28:02,680 --> 01:28:04,920 ‫"אם כן, זה היה נגמר.‬ 1545 01:28:05,000 --> 01:28:07,920 ‫"איך אוכל לדעת?‬ ‫אני שולח לשותפים הקארמטיים שלי."‬ 1546 01:28:08,000 --> 01:28:10,400 ‫"לא, אתה צריך לזהות את השם שלה."‬ 1547 01:28:11,560 --> 01:28:13,840 ‫"רגע, איך אני אמור לדעת למי…‬ 1548 01:28:14,880 --> 01:28:16,080 ‫"שייכת הנשמה הזאת?"‬ 1549 01:28:16,160 --> 01:28:17,200 ‫אתם יודעים?‬ 1550 01:28:17,280 --> 01:28:19,880 ‫מי שלח לי את רוח הרפאים הזאת?‬ ‫מאיפה היא באה?‬ 1551 01:28:19,960 --> 01:28:22,720 ‫מישהו אמר לי שזה קסם שחור. של מי?‬ 1552 01:28:23,400 --> 01:28:26,240 ‫"אני מכיר שמאן שיוכל לעזור."‬ ‫"איפה?"‬ 1553 01:28:26,840 --> 01:28:28,200 ‫"הנה המספר שלו."‬ 1554 01:28:28,280 --> 01:28:30,520 ‫הוא נתן לי גם את הכתובת שלו.‬ 1555 01:28:31,600 --> 01:28:32,600 ‫"במה הוא מיוחד?"‬ 1556 01:28:33,120 --> 01:28:35,560 ‫"אתה צריך לפגוש אותו.‬ 1557 01:28:36,080 --> 01:28:39,760 ‫"הוא ייתן לך חמישה שמות,‬ 1558 01:28:39,840 --> 01:28:42,360 ‫"ואז תצטרך לבקש מחילה‬ 1559 01:28:42,440 --> 01:28:44,800 ‫"עם קטורת, נרות ופרחים.‬ 1560 01:28:44,880 --> 01:28:47,320 ‫"עד הבוקר רוח הרפאים תיעלם."‬ 1561 01:28:48,240 --> 01:28:50,200 ‫"בסדר, אני אנסה."‬ 1562 01:28:50,280 --> 01:28:51,840 ‫אז הלכתי למצוא את השמאן.‬ 1563 01:28:51,920 --> 01:28:54,560 ‫הוא גר בצפון,‬ ‫אני לא יכול להגיד באיזה מחוז.‬ 1564 01:28:54,640 --> 01:28:58,520 ‫לא מצאתי אותו,‬ ‫כי הכבישים היו מסובכים, אז שכרתי…‬ 1565 01:28:59,960 --> 01:29:01,080 ‫נהג בשם אד.‬ 1566 01:29:01,160 --> 01:29:03,920 ‫אד היה בחור צפוני צעיר עם עור יפה.‬ 1567 01:29:04,000 --> 01:29:05,680 ‫אדם נאה, עם ילד אחד.‬ 1568 01:29:06,280 --> 01:29:09,240 ‫הוא הסיע אותי בכבישים שם. בקיצור,‬ 1569 01:29:09,320 --> 01:29:13,640 ‫הגענו לבית בסגנון ממלכת לאנה.‬ ‫חיכו שם כמה אנשים.‬ 1570 01:29:13,720 --> 01:29:16,560 ‫חיכיתי בערך שעה וחצי עד שהגיע תורי.‬ 1571 01:29:16,640 --> 01:29:20,080 ‫נכנסתי לבית. הוא היה בגודל של הבמה הזאת.‬ 1572 01:29:20,160 --> 01:29:23,600 ‫הוא ישב על ספסל עם כרית משולשת לידו.‬ 1573 01:29:24,720 --> 01:29:27,920 ‫זחלתי לכיוונו. הוא שאל,‬ ‫"מה מביא אותך לכאן?"‬ 1574 01:29:28,000 --> 01:29:29,800 ‫סיפרתי לו מה קורה.‬ 1575 01:29:29,880 --> 01:29:33,080 ‫"יש אצלי רוח רפאים.‬ ‫מישהו אמר לי שקוללתי."‬ 1576 01:29:33,160 --> 01:29:36,080 ‫"זה בסדר. אני…‬ 1577 01:29:37,600 --> 01:29:38,800 ‫"נותן לך שמות.‬ 1578 01:29:38,880 --> 01:29:40,240 ‫"כן. מה לעשות?"‬ 1579 01:29:40,840 --> 01:29:42,800 ‫"בקר בתשעה מקדשים כדי לתת מנחות."‬ 1580 01:29:43,840 --> 01:29:46,320 ‫הוא נתן לי רשימה של מקדשים.‬ 1581 01:29:47,280 --> 01:29:51,800 ‫"אלה חייבים להיות התשעה האלה,‬ ‫כי הם קשורים לקארמה שלך."‬ 1582 01:29:52,480 --> 01:29:54,960 ‫"אה, אני מבין. ומה לעשות אחר כך?"‬ 1583 01:29:55,040 --> 01:29:56,240 ‫"אחר כך‬ 1584 01:29:56,760 --> 01:30:00,080 ‫"שלח תמונות או סרטונים שלך‬ ‫כמנחה לעוזר שלי."‬ 1585 01:30:00,160 --> 01:30:01,560 ‫לקחתי את המספר שלו.‬ 1586 01:30:01,640 --> 01:30:04,080 ‫אחרי שאבקר בכל תשעת המקדשים,‬ 1587 01:30:04,160 --> 01:30:10,720 ‫העוזר היה אמור לקבל את המנחה שלי כתשלום,‬ ‫ואז לתווך, לתקשר עם כוח עליון כלשהו,‬ 1588 01:30:10,800 --> 01:30:14,400 ‫וככה להוציא רשימה של חמישה שמות.‬ 1589 01:30:14,920 --> 01:30:15,920 ‫סיימתי,‬ 1590 01:30:16,000 --> 01:30:20,000 ‫אז הודיתי לשמאן כמו שהייתי אמור.‬ 1591 01:30:20,640 --> 01:30:22,000 ‫אני יוצא מהדלת.‬ 1592 01:30:23,880 --> 01:30:25,520 ‫הוא אמר, "רגע.‬ 1593 01:30:26,080 --> 01:30:29,600 ‫"הראשון יכול ללכת, השני צריך להישאר."‬ ‫הראשון הייתי אני,‬ 1594 01:30:30,120 --> 01:30:32,360 ‫השני היה אד. מה?‬ 1595 01:30:33,480 --> 01:30:34,680 ‫"בוא אליי."‬ 1596 01:30:34,760 --> 01:30:38,040 ‫חשבתי שהם ידברו עליי,‬ 1597 01:30:38,680 --> 01:30:42,600 ‫כי אולי הוא ידע על משהו מסכן חיים,‬ 1598 01:30:42,680 --> 01:30:44,360 ‫ולא רצה להגיד לי.‬ 1599 01:30:44,880 --> 01:30:46,160 ‫אז חיכיתי בחוץ.‬ 1600 01:30:47,080 --> 01:30:49,760 ‫אד היה שם עוד 35 דקות.‬ 1601 01:30:49,840 --> 01:30:51,640 ‫חיכיתי לו בחום.‬ 1602 01:30:51,720 --> 01:30:52,840 ‫כשהוא יצא,‬ 1603 01:30:52,920 --> 01:30:55,360 ‫שאלתי אותו, "היי, אד, מה זה היה?"‬ 1604 01:30:56,360 --> 01:30:59,880 ‫"אני לא יכול לספר לך כאן.‬ ‫בוא ניכנס למכונית."‬ 1605 01:31:00,560 --> 01:31:04,200 ‫אנחנו נכנסים למכונית.‬ ‫נסענו קצת. "ספר לי כבר."‬ 1606 01:31:04,280 --> 01:31:07,560 ‫"אנחנו עדיין קרובים מדי.‬ ‫לא נראה לי שאני כבר יכול לספר."‬ 1607 01:31:07,640 --> 01:31:11,600 ‫"שיט, אני חייב לדעת. ספר לי!"‬ 1608 01:31:11,680 --> 01:31:15,240 ‫"עשרה קילומטרים מכאן יש בית קפה."‬ 1609 01:31:16,480 --> 01:31:18,520 ‫עצרנו שם.‬ 1610 01:31:19,240 --> 01:31:20,840 ‫התיישבנו בלי להזמין כלום.‬ 1611 01:31:20,920 --> 01:31:22,880 ‫"ספר לי, מה קורה?"‬ 1612 01:31:22,960 --> 01:31:24,560 ‫"נכנסתי לשם,‬ 1613 01:31:25,400 --> 01:31:27,400 ‫"השמאן נעל את הדלת,‬ 1614 01:31:28,160 --> 01:31:29,520 ‫"הסיט את הווילונות,‬ 1615 01:31:30,360 --> 01:31:31,440 ‫"וניגש אליי.‬ 1616 01:31:31,960 --> 01:31:36,120 ‫"הוא היה כל כך קרוב, שהרגשתי אותו נושם.‬ ‫הוא דיבר בתאילנדית צפונית."‬ 1617 01:31:37,080 --> 01:31:38,800 ‫"אתה סובל מבעיות כלשהן עכשיו?‬ 1618 01:31:39,360 --> 01:31:41,040 ‫"לא.‬ 1619 01:31:41,560 --> 01:31:44,040 ‫"אתה תסבול.‬ 1620 01:31:45,280 --> 01:31:46,200 ‫"אבל חכה,‬ 1621 01:31:46,720 --> 01:31:48,320 ‫"אני אתן לך חמישה שמות."‬ 1622 01:31:49,080 --> 01:31:50,760 ‫"איפה אצטרך לתת להם מנחות?"‬ 1623 01:31:50,840 --> 01:31:51,720 ‫"אין צורך."‬ 1624 01:31:52,320 --> 01:31:53,680 ‫"אז מה אני צריך לעשות?"‬ 1625 01:31:53,760 --> 01:31:54,600 ‫"תוריד חולצה."‬ 1626 01:31:56,720 --> 01:31:59,600 ‫אד הוריד חולצה. "ואז מה הוא עשה?"‬ 1627 01:32:00,320 --> 01:32:01,920 ‫"הוא התקרב אליי ושאל,‬ 1628 01:32:02,000 --> 01:32:03,440 ‫"באיזה יום בשבוע נולדת?"‬ 1629 01:32:03,520 --> 01:32:06,120 ‫"עניתי לו, 'ביום ראשון, אדוני'."‬ 1630 01:32:07,480 --> 01:32:10,360 ‫"הוא טפח עליי בידו, בסימני זריחה."‬ 1631 01:32:11,680 --> 01:32:13,880 ‫"יום שני, יום שלישי,‬ 1632 01:32:14,680 --> 01:32:16,960 ‫"יום רביעי, יום חמישי‬ 1633 01:32:17,840 --> 01:32:18,760 ‫"יום שישי,‬ 1634 01:32:19,360 --> 01:32:21,320 ‫"יום שבת, יום ראשון."‬ 1635 01:32:25,960 --> 01:32:27,640 ‫"אד! מה עשית?"‬ 1636 01:32:27,720 --> 01:32:28,920 ‫"לא ידעתי מה לעשות.‬ 1637 01:32:29,000 --> 01:32:32,040 ‫"לא ידעתי אם זה חלק מטקס.‬ ‫נתתי לו לחפון אותי."‬ 1638 01:32:33,400 --> 01:32:36,360 ‫"ואז מה?"‬ ‫"הוא שאל אותי באיזה חודש נולדתי.‬ 1639 01:32:36,440 --> 01:32:38,520 ‫"אמרתי לו שבספטמבר."‬ 1640 01:32:39,920 --> 01:32:41,360 ‫"ינואר, פברואר,‬ 1641 01:32:41,440 --> 01:32:43,120 ‫"מרץ, אפריל…‬ 1642 01:32:45,840 --> 01:32:46,880 ‫"ספטמבר.‬ 1643 01:32:49,880 --> 01:32:51,400 ‫"מה סימן שנת הלידה שלך?"‬ 1644 01:32:51,480 --> 01:32:55,360 ‫"נולדתי בשנת החזיר."‬ 1645 01:32:57,080 --> 01:33:00,280 ‫"העכברוש, השור, הטיגריס, הארנבת,‬ 1646 01:33:00,360 --> 01:33:02,240 ‫"הקוף, התרנגול, הכלב‬ 1647 01:33:02,320 --> 01:33:03,240 ‫"החזיר."‬ 1648 01:33:05,920 --> 01:33:06,800 ‫"ואז מה?"‬ 1649 01:33:06,880 --> 01:33:10,280 ‫"הוא אמר לי שהוא עדיין לא רואה,‬ ‫שהרשימה עדיין לא ברורה."‬ 1650 01:33:10,800 --> 01:33:14,160 ‫"זה עדיין לא שלם.‬ ‫לפעמים יש רק שמות פרטיים או שמות משפחה."‬ 1651 01:33:15,960 --> 01:33:16,920 ‫"אז מה לעשות?"‬ 1652 01:33:17,000 --> 01:33:18,120 ‫"תוריד מכנסיים."‬ 1653 01:33:19,120 --> 01:33:24,360 ‫הוא ביקש מאד שיוריד מכנסיים‬ ‫וישכב על הספסל שעליו הוא ישב.‬ 1654 01:33:24,440 --> 01:33:27,000 ‫הוא התיישב על הספסל. השמאן התקרב.‬ 1655 01:33:27,520 --> 01:33:28,720 ‫הוא שאל אותו שוב,‬ 1656 01:33:28,800 --> 01:33:31,320 ‫"באיזה יום בשבוע נולדת?"‬ ‫"כבר אמרתי לך."‬ 1657 01:33:31,400 --> 01:33:32,960 ‫"הרשימה עדיין לא ברורה."‬ 1658 01:33:33,840 --> 01:33:35,560 ‫שוב, עכברוש, שור, חפינה.‬ 1659 01:33:35,640 --> 01:33:38,440 ‫הוא חפן אותו לאורך כל המערכת,‬ 1660 01:33:38,520 --> 01:33:39,400 ‫ואז אד עזב.‬ 1661 01:33:39,960 --> 01:33:43,400 ‫הוא הראה לי לי את הנייר.‬ ‫"אלה חמשת השמות שקיבלתי."‬ 1662 01:33:44,040 --> 01:33:45,720 ‫הסתכלתי על זה. "שיט!"‬ 1663 01:33:45,800 --> 01:33:48,800 ‫אמרתי את זה בקול כל כך חזק,‬ ‫שאנשים בבית הקפה הסתכלו.‬ 1664 01:33:48,880 --> 01:33:52,760 ‫"מה הבעיה שלו? למה הוא עשה את זה?"‬ 1665 01:33:52,840 --> 01:33:56,200 ‫"אל תדאג. אני גבר, אז זה לא רציני."‬ 1666 01:33:56,720 --> 01:33:58,040 ‫"זה כן!"‬ 1667 01:33:58,120 --> 01:34:00,720 ‫אני מתעצבן כשאני שומע על הטרדות מיניות.‬ 1668 01:34:00,800 --> 01:34:04,000 ‫זה לא קורה רק לנשים,‬ ‫זה יכול לקרות גם לגברים.‬ 1669 01:34:04,080 --> 01:34:05,200 ‫הרגשתי…‬ 1670 01:34:05,280 --> 01:34:07,480 ‫"אני הבאתי אותך לשם.‬ 1671 01:34:07,560 --> 01:34:09,120 ‫"אני הכנסתי אותך לדבר הזה.‬ 1672 01:34:09,200 --> 01:34:10,280 ‫"אנחנו חוזרים.‬ 1673 01:34:10,360 --> 01:34:14,320 ‫"אנחנו חייבים ללמד את המנוול הזה לקח."‬ ‫"זה לא סיפור גדול."‬ 1674 01:34:15,240 --> 01:34:17,440 ‫"לא, הוא צריך להיענש."‬ 1675 01:34:17,960 --> 01:34:19,480 ‫"מה אתה מתכוון לעשות?‬ 1676 01:34:19,560 --> 01:34:22,640 ‫"אני אתעמת איתו מול כולם.‬ 1677 01:34:22,720 --> 01:34:24,920 ‫"שמאן, איך יכולת לעשות את זה?‬ 1678 01:34:27,240 --> 01:34:28,880 ‫"מה הבעיה עם הזין שלי?‬ 1679 01:34:31,120 --> 01:34:33,400 ‫"למה אני צריך ללכת לתשעה מקדשים?‬ 1680 01:34:35,240 --> 01:34:36,480 ‫"לנסוע כל כך הרבה?‬ 1681 01:34:36,560 --> 01:34:40,600 ‫"אני צריך לנסוע לפיטסאנלוק,‬ ‫להרים, לבנגקוק.‬ 1682 01:34:40,680 --> 01:34:45,200 ‫"ייקח לי בערך חודש להגיע לכל התשעה,‬ ‫וכרטיסי הטיסה יעלו לי 100,000 באט.‬ 1683 01:34:45,280 --> 01:34:47,160 ‫"יכולת פשוט למעוך לי את הזין.‬ 1684 01:34:47,880 --> 01:34:49,080 ‫"מה עשיתי לא בסדר?‬ 1685 01:34:52,400 --> 01:34:54,200 ‫"בוא הנה ותחפון אותי.‬ 1686 01:34:55,360 --> 01:34:56,680 ‫"אני אתפשט."‬ 1687 01:35:07,160 --> 01:35:09,880 ‫אלה החיים עבור בני הדור שלי.‬ 1688 01:35:12,280 --> 01:35:16,640 ‫זה להיות מעבר לשיא. זה גיל הפרישה.‬ 1689 01:35:18,200 --> 01:35:22,720 ‫אנשים בגיל הזה חושבים בצורה דומה.‬ ‫אנחנו רוצים להשלים את ה"באקט ליסט" שלנו.‬ 1690 01:35:23,240 --> 01:35:26,040 ‫אנחנו מתלהבים לעשות דברים‬ ‫שאף פעם לא עשינו.‬ 1691 01:35:26,120 --> 01:35:27,760 ‫יש אנשים שרוצים‬ 1692 01:35:29,200 --> 01:35:31,440 ‫לצנוח צניחה חופשית, לקפוץ ממטוס.‬ 1693 01:35:31,520 --> 01:35:33,960 ‫אחרים רוצים לטפס על הרים‬ 1694 01:35:34,480 --> 01:35:37,520 ‫או לשחות עם כרישים.‬ ‫יש אנשים שמטיילים בעולם.‬ 1695 01:35:37,600 --> 01:35:40,440 ‫אתם יודעים? אף פעם לא רציתי שום דבר כזה.‬ 1696 01:35:40,520 --> 01:35:42,240 ‫לא רציתי לעשות את זה.‬ 1697 01:35:42,320 --> 01:35:44,640 ‫הדברים האלה לא ממש מושכים אותי.‬ 1698 01:35:44,720 --> 01:35:46,680 ‫אני אוהב דברים שגורמים לי‬ 1699 01:35:47,720 --> 01:35:50,240 ‫להרגיש נמרץ, אבל לא ככה.‬ 1700 01:35:50,320 --> 01:35:53,240 ‫לא מזמן עשיתי משהו מאוד ממריץ.‬ 1701 01:35:54,880 --> 01:35:56,240 ‫ראיתי ריקוד אקזוטי.‬ 1702 01:35:58,080 --> 01:36:00,560 ‫כן.‬ 1703 01:36:01,200 --> 01:36:04,360 ‫אתם אולי חושבים שרקדניות אקזוטיות‬ ‫הן לא ממש מיוחדות.‬ 1704 01:36:04,440 --> 01:36:05,560 ‫למה ללכת לשם?‬ 1705 01:36:05,640 --> 01:36:09,200 ‫זה לא היה רעיון שלי, אלא של חבר זר שלי.‬ 1706 01:36:09,280 --> 01:36:14,120 ‫הוא בא לביקור, שאלתי אותו מה הוא מתכנן,‬ ‫והוא אמר, "לאכול בג'אי פאי, ואט פרה קוו…"‬ 1707 01:36:14,200 --> 01:36:15,480 ‫לתחנה האחרונה שלו‬ 1708 01:36:15,560 --> 01:36:18,920 ‫הוא רצה ללכת לגו-גו בר ברחוב בנגלה בפוקט.‬ 1709 01:36:19,000 --> 01:36:21,360 ‫שאלתי למה, והוא אמר, "אף פעם לא שמעת?‬ 1710 01:36:21,880 --> 01:36:26,760 ‫"אני לא אספר לך.‬ ‫אתה צריך לראות בעצמך, אתה תאילנדי!"‬ 1711 01:36:27,720 --> 01:36:29,280 ‫לא יכולתי לתת לו לזלזל בי,‬ 1712 01:36:30,760 --> 01:36:33,640 ‫אז הייתי חייב ללכת. דברים כאלה‬ 1713 01:36:34,400 --> 01:36:36,800 ‫חשובים לי. דברים כאלה…‬ 1714 01:36:39,120 --> 01:36:42,840 ‫נראים חסרי טעם,‬ ‫אבל האמת שהם חשובים לי מאוד.‬ 1715 01:36:43,880 --> 01:36:48,120 ‫אז נסעתי לפוקט, לרחוב בנגלה.‬ ‫מצאתי את הבר שהוא סיפר לי עליו.‬ 1716 01:36:48,840 --> 01:36:52,320 ‫הוא אמר לי שאף פעם לא ראיתי מופע כזה.‬ 1717 01:36:52,400 --> 01:36:57,320 ‫לא ידעתי על זה שום דבר.‬ ‫הגעתי לרחוב בנגלה ונכנסתי לסמטה…‬ 1718 01:36:57,400 --> 01:37:00,560 ‫אנשים רקדו שם.‬ ‫היו כאלה שראו אותי וביקשו תמונה.‬ 1719 01:37:00,640 --> 01:37:03,680 ‫הכול היה טוב. שאלתי מישהו איפה הבר.‬ 1720 01:37:04,240 --> 01:37:05,320 ‫הוא אמר לי,‬ 1721 01:37:06,080 --> 01:37:08,000 ‫"זה בר סודי.‬ 1722 01:37:08,880 --> 01:37:13,760 ‫"כל חודש משנים את השם שלו,‬ ‫כי המשטרה תמיד סוגרת אותו.‬ 1723 01:37:14,840 --> 01:37:15,720 ‫"אני לא יכול‬ 1724 01:37:16,320 --> 01:37:19,720 ‫"להגיד לך איפה הוא כרגע,‬ ‫אבל פעם הוא היה ברחוב ההוא."‬ 1725 01:37:19,800 --> 01:37:22,880 ‫הוא הצביע על איזה רחוב, והלכתי לכיוון.‬ 1726 01:37:23,800 --> 01:37:26,920 ‫מצאתי את המקום, אבל היה כתוב שם שם אחר.‬ 1727 01:37:27,440 --> 01:37:31,400 ‫ניגשתי לבחור שעמד בחוץ. הוא נראה קשוח.‬ 1728 01:37:31,960 --> 01:37:34,000 ‫"אני מחפש את המקום הזה."‬ 1729 01:37:35,440 --> 01:37:36,520 ‫"אתה תאילנדי?‬ 1730 01:37:36,600 --> 01:37:39,080 ‫"אין כניסה לתאילנדים. אתה לא יכול להיכנס."‬ 1731 01:37:39,160 --> 01:37:42,120 ‫אין כניסה לתאילנדים. לא פלא.‬ 1732 01:37:42,200 --> 01:37:44,080 ‫"לך מפה. אין כניסה לתאילנדים."‬ 1733 01:37:44,160 --> 01:37:48,040 ‫הוא הבריח אותי כמו כלב.‬ ‫לעובדה שאני נוז אודום לא הייתה שום חשיבות.‬ 1734 01:37:49,480 --> 01:37:52,280 ‫נכנעתי. נסעתי עד כאן,‬ 1735 01:37:52,840 --> 01:37:55,400 ‫ולא יכולתי להיכנס. ואז ראיתי איזה בחור.‬ 1736 01:37:55,480 --> 01:37:57,920 ‫כל הפרצוף שלו היה מלא קעקועים.‬ 1737 01:37:58,000 --> 01:38:00,400 ‫הצטלמתי איתו בסמטה.‬ 1738 01:38:01,040 --> 01:38:03,400 ‫הוא אמר, "נוז, מה אתה עושה?"‬ 1739 01:38:03,480 --> 01:38:06,240 ‫"רציתי להיכנס לגו-גו בר הזה."‬ 1740 01:38:07,120 --> 01:38:09,640 ‫הוא עבר דרך קבוצה של זרים.‬ 1741 01:38:09,720 --> 01:38:12,280 ‫"אתה", הוא אמר לבחור שמוכר כרטיסים.‬ 1742 01:38:12,360 --> 01:38:13,200 ‫"אתה."‬ 1743 01:38:21,320 --> 01:38:24,200 ‫"שים פה את הטלפון שלך, אסור לצלם בפנים."‬ 1744 01:38:27,760 --> 01:38:29,040 ‫הוא בטח הבוס.‬ 1745 01:38:29,560 --> 01:38:33,760 ‫המעשים הטובים שלי סוף סוף השתלמו.‬ ‫זה היה הפרס שלי.‬ 1746 01:38:33,840 --> 01:38:36,360 ‫הייתי התאילנדי היחיד בבר.‬ 1747 01:38:36,440 --> 01:38:38,720 ‫זה היה חדר בגודל כזה בערך,‬ 1748 01:38:39,960 --> 01:38:45,360 ‫וכולו מלא קוריאנים, סינים,‬ ‫שחורים, לבנים… כל מיני סוגים של אנשים.‬ 1749 01:38:45,440 --> 01:38:47,600 ‫הוא ליווה אותי קדימה.‬ 1750 01:38:47,680 --> 01:38:51,160 ‫ממש לכאן, ליד הבמה.‬ ‫היא הייתה קצת יותר גבוהה.‬ 1751 01:38:51,760 --> 01:38:52,920 ‫ככה.‬ 1752 01:38:53,000 --> 01:38:55,080 ‫המופע כבר התחיל.‬ 1753 01:38:55,600 --> 01:38:57,800 ‫ברגע שהגעתי לשם, זה היה המופע.‬ 1754 01:38:57,880 --> 01:39:00,040 ‫אוקיי. זו הייתה…‬ 1755 01:39:01,920 --> 01:39:04,280 ‫אישה בת 40 בערך.‬ 1756 01:39:04,360 --> 01:39:08,920 ‫היא רקדה… בתנועות סקסיות כאלה,‬ 1757 01:39:09,000 --> 01:39:12,480 ‫אבל נראה שהיא לא ישנה מספיק בלילה.‬ 1758 01:39:13,000 --> 01:39:15,680 ‫כאילו היא עייפה וסובלת מתת תזונה.‬ 1759 01:39:15,760 --> 01:39:18,240 ‫ואולי היו לה גם בעיות פיננסיות.‬ 1760 01:39:18,320 --> 01:39:22,160 ‫היא רקדה כאילו עבר עליה יום לא קל.‬ 1761 01:39:22,720 --> 01:39:23,760 ‫ככה היא רקדה.‬ 1762 01:39:23,840 --> 01:39:27,400 ‫המוזיקה הייתה מוזיקת ריקודים.‬ ‫הייתי מזמזם לכם אותה,‬ 1763 01:39:27,480 --> 01:39:29,480 ‫אבל אז אצטרך לשלם על הזכויות.‬ 1764 01:39:29,560 --> 01:39:33,880 ‫אם אשיר או אזמזם משהו בהופעה שלי,‬ ‫עלולים לתבוע אותי.‬ 1765 01:39:33,960 --> 01:39:36,240 ‫לא קל לעשות סטנד-אפ בימינו.‬ 1766 01:39:36,920 --> 01:39:42,280 ‫אנשי הצוות שלי אמרו לי לזמזם את זה במקום.‬ ‫על זה הם קיבלו את הזכויות.‬ 1767 01:39:42,880 --> 01:39:47,000 ‫זה "טאתונג סאונד".‬ ‫דמיינו אותה רוקדת לצלילי "טאתונג סאונד".‬ 1768 01:39:47,760 --> 01:39:49,800 ‫האמת שאני לא יודע את המילים.‬ 1769 01:39:51,520 --> 01:39:53,080 ‫"טאתונג סאונד…‬ 1770 01:39:53,720 --> 01:39:54,960 ‫"מסתכלת על הכוכבים…"‬ 1771 01:39:59,000 --> 01:40:01,240 ‫זה לא עובד!‬ 1772 01:40:01,320 --> 01:40:04,280 ‫בואו נגיד שהיא רקדה.‬ 1773 01:40:04,360 --> 01:40:07,080 ‫אחרי כמה זמן היא הלכה להרים קערה.‬ 1774 01:40:07,160 --> 01:40:10,600 ‫זאת הייתה קערה כמו של דג, עם קצה גלי.‬ 1775 01:40:11,120 --> 01:40:12,920 ‫בערך בגודל כזה. היו בתוכה מים.‬ 1776 01:40:13,000 --> 01:40:15,800 ‫היא לקחה אותה והניחה אותה כאן.‬ 1777 01:40:15,880 --> 01:40:18,280 ‫הניחה אותה ממש כאן.‬ 1778 01:40:19,040 --> 01:40:21,920 ‫ואז היא עמדה כשהקערה בין הרגליים שלה.‬ 1779 01:40:22,000 --> 01:40:23,480 ‫השיר עדיין התנגן.‬ 1780 01:40:29,160 --> 01:40:32,480 ‫בחיי! למה לא יכולתם להשיג שיר קל יותר?‬ 1781 01:40:33,960 --> 01:40:36,600 ‫ואז השיר נפסק!‬ 1782 01:40:37,840 --> 01:40:41,760 ‫היא הייתה ערומה לגמרי.‬ ‫לא היה עליה שום פריט לבוש.‬ 1783 01:40:43,440 --> 01:40:45,080 ‫היא סובבה קצת את האגן.‬ 1784 01:40:47,920 --> 01:40:49,120 ‫משהו חי‬ 1785 01:40:49,720 --> 01:40:50,800 ‫יצא מה…‬ 1786 01:40:53,200 --> 01:40:55,280 ‫כוס שלה. אני אקרא לזה "כוס".‬ 1787 01:40:55,360 --> 01:40:58,240 ‫זה מונח שכיח בימינו. "כוס."‬ 1788 01:40:58,320 --> 01:41:00,720 ‫יצא איזה יצור מתוך הכוס שלה.‬ 1789 01:41:00,800 --> 01:41:01,800 ‫הוא יצא,‬ 1790 01:41:02,480 --> 01:41:04,800 ‫ובהתחלה הוא לא זז.‬ 1791 01:41:04,880 --> 01:41:08,160 ‫הוא נחת בתוך המים ועלה למעלה.‬ 1792 01:41:09,920 --> 01:41:11,160 ‫ידעתי שזה דג.‬ 1793 01:41:11,680 --> 01:41:14,480 ‫ידעתי לפי הצורה שלו. הוא התפתל קצת.‬ 1794 01:41:14,560 --> 01:41:16,560 ‫זה דג. אבל הוא לא שחה.‬ 1795 01:41:17,280 --> 01:41:18,240 ‫אני לא יודע למה.‬ 1796 01:41:19,560 --> 01:41:21,240 ‫אולי הוא היה בהלם.‬ 1797 01:41:22,240 --> 01:41:24,520 ‫אולי הוא חטף מכה בראש.‬ 1798 01:41:25,120 --> 01:41:27,160 ‫אתם יכולים לדמיין? הפגיעה.‬ 1799 01:41:27,240 --> 01:41:30,560 ‫אחרי כמה זמן הוא התרגל למים.‬ ‫הסנפירים שלו היו…‬ 1800 01:41:33,080 --> 01:41:34,520 ‫ואז הוא התחיל לשחות.‬ 1801 01:41:34,600 --> 01:41:38,280 ‫הוא שחה בקערה. הייתי קדימה, ממש קרוב אליו.‬ 1802 01:41:38,360 --> 01:41:40,160 ‫ראיתי שזה דג.‬ 1803 01:41:40,720 --> 01:41:43,760 ‫אבל הסתכלתי וחשבתי, "איזה דג זה?"‬ 1804 01:41:44,320 --> 01:41:46,320 ‫תהיתי כמו כולם.‬ 1805 01:41:48,120 --> 01:41:48,960 ‫שפמנון.‬ 1806 01:41:50,240 --> 01:41:52,800 ‫נשמטה לי הלסת, כמו שנשמטת לכם.‬ 1807 01:41:52,880 --> 01:41:54,360 ‫הוא היה בגודל כזה.‬ 1808 01:41:54,440 --> 01:41:57,200 ‫בגודל כזה. הייתי ממש שם.‬ 1809 01:41:57,280 --> 01:41:58,760 ‫שפמנון!‬ 1810 01:41:58,840 --> 01:42:03,400 ‫איך יצא משם שפמנון?‬ ‫היו לי כל כך הרבה שאלות.‬ 1811 01:42:03,480 --> 01:42:06,840 ‫איך זה עבד? הדוקרנים שלו לא עקצו אותה?‬ 1812 01:42:07,800 --> 01:42:10,960 ‫כשהייתי ילד תפסתי שפמנון,‬ ‫והוא עקץ אותי. זה כאב נורא.‬ 1813 01:42:11,040 --> 01:42:13,760 ‫איפה היא שמה את הדוקרנים?‬ 1814 01:42:14,760 --> 01:42:17,200 ‫לאן הוא הלך? איך עבד האחסון?‬ 1815 01:42:18,400 --> 01:42:21,280 ‫בזמן שהייתי מבולבל, היא עשתה עוד סיבוב קל.‬ 1816 01:42:21,360 --> 01:42:24,440 ‫עכשיו שלושה שחו בקערה.‬ 1817 01:42:24,520 --> 01:42:27,680 ‫עכשיו אני מבין למה החבר הזר שלי אמר‬ 1818 01:42:28,200 --> 01:42:30,000 ‫שעצוב שעדיין לא ראיתי את זה.‬ 1819 01:42:30,080 --> 01:42:32,520 ‫זה באמת הרחיב את אופקיי.‬ 1820 01:42:32,600 --> 01:42:36,200 ‫הייתי מוקסם. כל השלושה היו בחוץ.‬ 1821 01:42:36,280 --> 01:42:38,160 ‫ממש התרשמתי באותו רגע.‬ 1822 01:42:38,240 --> 01:42:42,920 ‫כל מה שהיה לי לתת לה בתמורה היה טיפ.‬ ‫נתתי לה כל מה שהיה לי.‬ 1823 01:42:43,000 --> 01:42:44,120 ‫נתתי לה את הטיפ,‬ 1824 01:42:44,200 --> 01:42:46,200 ‫ואז היא סיימה את הקטע שלה.‬ 1825 01:42:46,280 --> 01:42:47,520 ‫מישהי אחרת עלתה.‬ 1826 01:42:47,600 --> 01:42:50,240 ‫גם היא סחבה קערת דגים, אבל היא הייתה ריקה.‬ 1827 01:42:50,320 --> 01:42:51,600 ‫אולי הדגים היו בבית.‬ 1828 01:42:52,600 --> 01:42:56,960 ‫הם חזרו עם אימא שלהם.‬ ‫נכון? שרק ילדה אותם לפני רגע.‬ 1829 01:43:05,120 --> 01:43:06,400 ‫את ישנה או צוחקת?‬ 1830 01:43:07,840 --> 01:43:11,040 ‫את נשענת כי את צוחקת, או כי את נרדמת?‬ 1831 01:43:16,600 --> 01:43:18,560 ‫רק הצצתי.‬ 1832 01:43:19,440 --> 01:43:21,200 ‫תגידי לי, מה עשיתי לא בסדר?‬ 1833 01:43:21,800 --> 01:43:23,040 ‫מה הבעיה?‬ 1834 01:43:28,000 --> 01:43:29,320 ‫אני אשגיח עלייך.‬ 1835 01:43:34,840 --> 01:43:37,120 ‫חזרה לקערת הדגים.‬ 1836 01:43:37,200 --> 01:43:39,000 ‫זו הייתה אישה בת 30 בערך.‬ 1837 01:43:39,080 --> 01:43:41,360 ‫היא הניחה את הקערה.‬ 1838 01:43:42,480 --> 01:43:43,920 ‫המוזיקה התחילה.‬ 1839 01:43:44,800 --> 01:43:47,040 ‫בואו נימנע מבעיות ונישאר עם אותו שיר.‬ 1840 01:43:49,120 --> 01:43:51,680 ‫אני ממש מכריח את עצמי.‬ 1841 01:43:51,760 --> 01:43:53,880 ‫היא רקדה לצלילי המוזיקה הסקסית הזאת.‬ 1842 01:43:53,960 --> 01:43:57,360 ‫ריקוד סקסי. ואז המוזיקה הפסיקה.‬ 1843 01:43:58,000 --> 01:44:01,360 ‫היא הזיזה את האגן, ויצא…‬ 1844 01:44:01,440 --> 01:44:03,880 ‫אתם יודעים מה יצא?‬ 1845 01:44:06,880 --> 01:44:08,000 ‫היו לו ארבע רגליים.‬ 1846 01:44:11,320 --> 01:44:12,280 ‫צב.‬ 1847 01:44:14,640 --> 01:44:15,720 ‫צב יפני.‬ 1848 01:44:15,800 --> 01:44:17,560 ‫הוא היה עגול, בערך בגודל כזה.‬ 1849 01:44:18,080 --> 01:44:21,120 ‫צב יפני. הוא היה ממש חמוד.‬ 1850 01:44:21,200 --> 01:44:22,440 ‫צב יפני.‬ 1851 01:44:26,840 --> 01:44:31,040 ‫שוב היו שלושה. הם שחו במים.‬ 1852 01:44:33,760 --> 01:44:35,320 ‫האימא של הצבים.‬ 1853 01:44:36,840 --> 01:44:38,440 ‫אז ככה היא נראית.‬ 1854 01:44:39,000 --> 01:44:44,040 ‫מה יכולתי לתת לה תמורת דבר כזה?‬ ‫נתתי לה טיפ ענק. היא הלכה.‬ 1855 01:44:44,120 --> 01:44:46,400 ‫היא הייתה מאוד מקצועית,‬ 1856 01:44:46,480 --> 01:44:49,200 ‫אבל היה נראה‬ ‫שהיא לא ממש נהנית מהעבודה שלה.‬ 1857 01:44:49,280 --> 01:44:50,320 ‫אני חושב‬ 1858 01:44:50,960 --> 01:44:54,400 ‫שזה… אני לא יודע,‬ 1859 01:44:55,040 --> 01:44:56,840 ‫העסק שלה הוא העסק שלה.‬ 1860 01:44:58,040 --> 01:45:00,240 ‫לפחות היא נהנתה יותר מהכלבה הזאת.‬ 1861 01:45:02,880 --> 01:45:04,600 ‫אני אמשיך לחזור אלייך.‬ 1862 01:45:05,320 --> 01:45:07,160 ‫לא אתן לך להירדם.‬ 1863 01:45:07,240 --> 01:45:10,600 ‫היא הרימה את הקערה והניחה אותה בצד.‬ 1864 01:45:10,680 --> 01:45:12,560 ‫אישה שלישית הגיעה.‬ 1865 01:45:12,640 --> 01:45:14,040 ‫לא האישה הראשונה.‬ 1866 01:45:14,120 --> 01:45:17,120 ‫אני לא יודע בת כמה היא הייתה.‬ ‫היא הייתה מבוגרת יותר.‬ 1867 01:45:17,200 --> 01:45:19,600 ‫גם היא רקדה קצת.‬ 1868 01:45:19,680 --> 01:45:23,280 ‫כולן עולות ככה, רוקדות ריקוד סקסי.‬ 1869 01:45:23,800 --> 01:45:25,040 ‫כשהמוזיקה הפסיקה,‬ 1870 01:45:25,560 --> 01:45:27,760 ‫הייתי בציפייה.‬ 1871 01:45:27,840 --> 01:45:30,840 ‫ציפיתי לראות מה יצא.‬ 1872 01:45:30,920 --> 01:45:35,680 ‫לא היה לי עם מי לדבר, כי כולם שם היו זרים.‬ 1873 01:45:36,200 --> 01:45:39,120 ‫אני חושב שהם לא ציפו שיהיה תאילנדי בקהל.‬ 1874 01:45:40,400 --> 01:45:42,200 ‫מה עמד לצאת?‬ 1875 01:45:42,280 --> 01:45:43,680 ‫היא נעמדה שם,‬ 1876 01:45:44,800 --> 01:45:46,760 ‫אבל שום דבר לא יצא.‬ 1877 01:45:47,280 --> 01:45:49,160 ‫לא הייתה קערה.‬ 1878 01:45:49,240 --> 01:45:51,880 ‫אבל אחרי כמה זמן, משהו הוציא את הראש שלו.‬ 1879 01:45:54,600 --> 01:45:55,640 ‫ציפור.‬ 1880 01:45:57,720 --> 01:46:00,160 ‫ציפור צהובה הוציאה את הראש שלה.‬ 1881 01:46:02,040 --> 01:46:03,560 ‫ואז היא עשתה, "פופ",‬ 1882 01:46:03,640 --> 01:46:07,080 ‫ועפה מתוך הכוס שלה.‬ 1883 01:46:08,120 --> 01:46:10,080 ‫היא עפה מתוך הכוס שלה!‬ 1884 01:46:10,160 --> 01:46:13,960 ‫אני אומר לכם, זה היה יותר מלהיב‬ 1885 01:46:14,040 --> 01:46:16,680 ‫מקפיצה ממטוס בלי מצנח,‬ 1886 01:46:16,760 --> 01:46:18,640 ‫או משחייה עם תנינים,‬ 1887 01:46:18,720 --> 01:46:20,880 ‫או מטיפוס על האוורסט.‬ 1888 01:46:20,960 --> 01:46:22,960 ‫ציפור יצאה לה מהכוס,‬ 1889 01:46:23,040 --> 01:46:25,240 ‫במרחק שני מטרים ממני.‬ 1890 01:46:25,760 --> 01:46:26,600 ‫זה היה…‬ 1891 01:46:26,680 --> 01:46:28,720 ‫זו הייתה כמו סצנה מסרט,‬ 1892 01:46:28,800 --> 01:46:31,720 ‫אבל זה היה אמיתי. היא עפה החוצה!‬ 1893 01:46:32,320 --> 01:46:33,600 ‫הציפור עפה!‬ 1894 01:46:34,520 --> 01:46:36,040 ‫היא עפה בחדר.‬ 1895 01:46:36,120 --> 01:46:39,360 ‫זה לא היה כמו בסרטים,‬ ‫בהם היא הייתה עפה למטה.‬ 1896 01:46:39,440 --> 01:46:41,760 ‫יותר כמו ציפור שעפה לתוך הבית.‬ 1897 01:46:41,840 --> 01:46:43,160 ‫היא הייתה מבוהלת.‬ 1898 01:46:43,240 --> 01:46:47,080 ‫היא רק יצאה ממערה,‬ ‫ועכשיו יש מולה המון אנשים.‬ 1899 01:46:47,160 --> 01:46:51,520 ‫הקהל השמיע אותם קולות כמוכם.‬ ‫היא נכנסה במראה ובקיר.‬ 1900 01:46:51,600 --> 01:46:53,960 ‫הצופים יללו.‬ 1901 01:46:54,040 --> 01:46:57,480 ‫זה היה כאילו הכול היה מתוסרט.‬ 1902 01:46:57,560 --> 01:46:59,520 ‫היא עפה מסביב, ואיפה היא נחתה?‬ 1903 01:46:59,600 --> 01:47:01,200 ‫מולי!‬ 1904 01:47:01,280 --> 01:47:04,640 ‫הלוואי שזה היה מומצא, אבל הכול אמיתי.‬ 1905 01:47:04,720 --> 01:47:07,240 ‫היא לא נחתה ככה, בקלילות כזו.‬ 1906 01:47:07,320 --> 01:47:09,960 ‫היא נחתה כאן והחליקה.‬ 1907 01:47:10,480 --> 01:47:14,000 ‫בום. ואז היא התגלגלה מתחת לשולחן.‬ 1908 01:47:14,080 --> 01:47:15,400 ‫היא הלכה מתחת לשולחן.‬ 1909 01:47:15,480 --> 01:47:21,640 ‫וכולם הסתכלו לכאן, כי הם דאגו לציפור.‬ 1910 01:47:21,720 --> 01:47:24,080 ‫היא נכנסה מתחת לשולחן, ואני…‬ 1911 01:47:24,160 --> 01:47:27,360 ‫הייתי צריך להרים רגליים,‬ ‫אבל רציתי לעזור לתפוס אותה.‬ 1912 01:47:27,440 --> 01:47:29,320 ‫פחדתי שאדרוך עליה.‬ 1913 01:47:29,400 --> 01:47:31,720 ‫אולי היא הייתה הבת הלגיטימית שלה.‬ 1914 01:47:32,560 --> 01:47:34,720 ‫מה אעשה אם אהרוג את הבת שלה?‬ 1915 01:47:34,800 --> 01:47:35,920 ‫ככה.‬ 1916 01:47:37,720 --> 01:47:39,760 ‫אנשי הצוות באו כדי לתפוס אותה.‬ 1917 01:47:39,840 --> 01:47:41,040 ‫איך קוראים להם?‬ 1918 01:47:41,120 --> 01:47:43,520 ‫השרתים ובעלי הבר באו לעזור.‬ 1919 01:47:43,600 --> 01:47:45,120 ‫"תרים רגליים, בבקשה."‬ 1920 01:47:45,200 --> 01:47:47,000 ‫אנשים התאספו מסביב.‬ 1921 01:47:47,560 --> 01:47:49,480 ‫האישה ששחררה את הציפור,‬ 1922 01:47:49,560 --> 01:47:52,360 ‫אם הציפורים, ניגשה אליי.‬ 1923 01:47:52,440 --> 01:47:54,040 ‫זה נוז אודום כאן.‬ 1924 01:47:54,560 --> 01:47:57,640 ‫"שב ואל תזוז. אל תדרוך עליה."‬ 1925 01:47:58,240 --> 01:48:00,480 ‫כשהיא הייתה מולי, היא…‬ 1926 01:48:03,920 --> 01:48:04,840 ‫"היי!‬ 1927 01:48:05,920 --> 01:48:08,120 ‫"זה נוז?‬ 1928 01:48:08,880 --> 01:48:10,440 ‫"היי! זה נוז אודום!"‬ 1929 01:48:12,680 --> 01:48:14,040 ‫היא שכחה מהציפור.‬ 1930 01:48:14,680 --> 01:48:15,520 ‫"נוז אודום!‬ 1931 01:48:15,600 --> 01:48:18,240 ‫"בחיי! נוז אודום כאן!"‬ 1932 01:48:18,320 --> 01:48:21,800 ‫מצב הרוח שלה השתנה לחלוטין.‬ ‫היא נראתה נלהבת.‬ 1933 01:48:21,880 --> 01:48:25,520 ‫"נוז! איך הגעת לכאן? מי הכניס אותך?‬ 1934 01:48:25,600 --> 01:48:28,760 ‫"ראיתי אותך קודם,‬ ‫אבל חשבתי שאתה ג'קי צ'אן.‬ 1935 01:48:29,600 --> 01:48:32,000 ‫"זה באמת נוז אודום! היי, חכה רגע!"‬ 1936 01:48:32,080 --> 01:48:34,080 ‫היא אמרה לשרת, "תביא עט ונייר.‬ 1937 01:48:34,160 --> 01:48:35,720 ‫"צפיתי בך כשהייתי ילדה.‬ 1938 01:48:35,800 --> 01:48:36,800 ‫"תביא נייר!"‬ 1939 01:48:36,880 --> 01:48:38,320 ‫היא התקרבה אליי.‬ 1940 01:48:40,360 --> 01:48:43,400 ‫"אתה יכול לחתום על זה, בבקשה?"‬ 1941 01:48:44,840 --> 01:48:46,440 ‫אתם צריכים להבין‬ 1942 01:48:47,240 --> 01:48:48,640 ‫שהיא הייתה ערומה לגמרי.‬ 1943 01:48:51,160 --> 01:48:54,240 ‫מבחינתה זה לא עניין גדול, אלה המדים שלה.‬ 1944 01:48:54,320 --> 01:48:57,560 ‫נכון? אלה מדי העבודה שלה. זה רגיל לגמרי.‬ 1945 01:48:57,640 --> 01:49:00,840 ‫היא בטח עושה את זה כבר עשר שנים.‬ 1946 01:49:00,920 --> 01:49:03,160 ‫זה לא היה משהו חדש. היא כרעה.‬ 1947 01:49:03,680 --> 01:49:05,000 ‫"תחתום על זה בבקשה."‬ 1948 01:49:06,040 --> 01:49:07,040 ‫בזמן שחתמתי,‬ 1949 01:49:07,120 --> 01:49:09,800 ‫לא ידעתי לאן להסתכל.‬ 1950 01:49:11,000 --> 01:49:15,160 ‫זאת הייתה הפעם הראשונה‬ ‫שבה לא הרגשתי כמו סלבריטאי.‬ 1951 01:49:15,240 --> 01:49:16,760 ‫הרגשתי כמו גניקולוג.‬ 1952 01:49:18,560 --> 01:49:23,560 ‫החתימה שלי יצאה מבולגנת נורא. היא הייתה…‬ 1953 01:49:23,640 --> 01:49:27,320 ‫היא הייתה לגמרי…‬ 1954 01:49:27,400 --> 01:49:30,000 ‫ואז היא באה, ישבה בפישוק…‬ 1955 01:49:30,080 --> 01:49:32,320 ‫היא הייתה מעריצה גדולה.‬ 1956 01:49:32,400 --> 01:49:34,040 ‫זה היה משהו מיוחד.‬ 1957 01:49:34,120 --> 01:49:38,400 ‫"אל תלך לשום מקום.‬ ‫כשאסיים, אוכל לקבל גם תמונה?"‬ 1958 01:49:38,480 --> 01:49:40,760 ‫היא דיברה איתי קצת.‬ 1959 01:49:41,680 --> 01:49:42,720 ‫זה היה…‬ 1960 01:49:44,000 --> 01:49:48,440 ‫לא ידעתי מה להגיד,‬ ‫הייתי המום. נתתי לה טיפ ענק.‬ 1961 01:49:48,520 --> 01:49:50,880 ‫ואז מצאנו את הציפור שלה.‬ 1962 01:49:50,960 --> 01:49:55,080 ‫היא הרימה אותה והודתה לקהל.‬ ‫מחאנו לה כפיים.‬ 1963 01:49:55,160 --> 01:49:57,920 ‫"אם אתה כאן, אתן לך הדרן."‬ 1964 01:49:58,840 --> 01:50:00,040 ‫הדרן?‬ 1965 01:50:00,600 --> 01:50:02,880 ‫רציתי לדעת מה הוא יהיה.‬ 1966 01:50:02,960 --> 01:50:08,480 ‫היא נעלמה, בטח כדי לדבר‬ ‫על מה הן יעשו בשבילי.‬ 1967 01:50:09,600 --> 01:50:11,840 ‫זמן קצר אחר כך שלושתן יצאו,‬ 1968 01:50:12,400 --> 01:50:14,520 ‫והחזיקו בננות.‬ 1969 01:50:15,120 --> 01:50:18,440 ‫אלה היו בננות ירוקות.‬ 1970 01:50:18,520 --> 01:50:19,760 ‫הן החזיקו אותן ביחד.‬ 1971 01:50:19,840 --> 01:50:24,120 ‫המוזיקה הייתה קצבית.‬ ‫הן רקדו, והן הביאו איתן את הבננות.‬ 1972 01:50:24,200 --> 01:50:26,640 ‫ואז היא לקחה בננה‬ 1973 01:50:27,320 --> 01:50:29,440 ‫וקילפה אותה. ואז…‬ 1974 01:50:30,720 --> 01:50:31,640 ‫היא…‬ 1975 01:50:32,880 --> 01:50:33,920 ‫לקחה את הבננה‬ 1976 01:50:34,880 --> 01:50:37,520 ‫ותקעה אותה ככה, בתנוחה כזאת.‬ 1977 01:50:37,600 --> 01:50:39,880 ‫תהיתי למה.‬ 1978 01:50:39,960 --> 01:50:43,120 ‫היא הכניסה את כולה.‬ 1979 01:50:44,160 --> 01:50:46,880 ‫ואז הייתה הודעה.‬ 1980 01:50:46,960 --> 01:50:47,960 ‫הדי-ג'יי אמר,‬ 1981 01:50:48,040 --> 01:50:51,640 ‫"מישהו רוצה להתנדב להחזיק את הסלסילה?"‬ 1982 01:50:52,480 --> 01:50:53,400 ‫נראה לכם…‬ 1983 01:50:55,400 --> 01:50:57,200 ‫נראה לכם שהייתי מוותר על זה?‬ 1984 01:50:58,720 --> 01:51:00,960 ‫אין סיכוי! היא דחפה לי אותה לידיים.‬ 1985 01:51:01,040 --> 01:51:04,240 ‫"תעלה." אז עליתי לבמה.‬ 1986 01:51:04,320 --> 01:51:07,480 ‫החזקתי את הסלסילה על הבמה. לא ידעתי למה.‬ 1987 01:51:08,920 --> 01:51:11,400 ‫לא ידעתי איך להתנהג. "מה לעשות?"‬ 1988 01:51:12,040 --> 01:51:15,200 ‫"תחזיק אותה ככה. אם יצא משהו, תפוס אותו."‬ 1989 01:51:18,560 --> 01:51:20,280 ‫הסלסילה הייתה בקצה הבמה.‬ 1990 01:51:20,960 --> 01:51:24,440 ‫המוזיקה התחילה, הן ספרו,‬ ‫"אחת, שתיים, שלוש" והיא דחפה,‬ 1991 01:51:25,080 --> 01:51:26,640 ‫והבננה יצאה.‬ 1992 01:51:27,360 --> 01:51:28,320 ‫היא נורתה החוצה.‬ 1993 01:51:28,400 --> 01:51:32,040 ‫עדיין לא ידעתי מה לעשות. היא התרחקה ממני.‬ 1994 01:51:32,120 --> 01:51:33,520 ‫מה לעשות? זינקתי!‬ 1995 01:51:36,000 --> 01:51:38,200 ‫הקהל שם מחא כפיים בדיוק כמוכם.‬ 1996 01:51:42,360 --> 01:51:45,440 ‫הרגשתי כמו הזוגות האלה שעובדים ביחד.‬ 1997 01:51:48,840 --> 01:51:51,520 ‫הייתי בטירוף! אהבתי את זה מאוד.‬ 1998 01:51:51,600 --> 01:51:53,720 ‫כשהמופע הסתיים,‬ 1999 01:51:53,800 --> 01:51:56,360 ‫היא התעטפה בשמיכה‬ 2000 01:51:56,440 --> 01:51:59,400 ‫וניגשה אליי כדי לנהל איתי שיחה ארוכה.‬ 2001 01:51:59,480 --> 01:52:02,480 ‫הרגשתי שלמדתי כמה דברים מאוד מעניינים.‬ 2002 01:52:02,560 --> 01:52:04,440 ‫שאלתי אותה‬ 2003 01:52:04,520 --> 01:52:07,120 ‫איך היא הכניסה פנימה את הדברים האלה.‬ 2004 01:52:07,200 --> 01:52:10,520 ‫באמת. שאלתי אותה, "לאן הם הלכו?"‬ 2005 01:52:13,520 --> 01:52:17,240 ‫לא רציתי להגזים, כי היא אישה.‬ 2006 01:52:17,320 --> 01:52:18,800 ‫התשובה שלה הייתה פשוטה.‬ 2007 01:52:19,320 --> 01:52:22,040 ‫"זאת מיומנות, נוז. צריך ללמוד אותה.‬ 2008 01:52:22,120 --> 01:52:23,960 ‫"זאת דודה שלי.‬ 2009 01:52:24,040 --> 01:52:28,520 ‫"המיומנות הזאת עוברת‬ ‫כבר כמה דורות באותו כפר.‬ 2010 01:52:28,600 --> 01:52:30,440 ‫"לא כל אחת יכולה לעשות את זה.‬ 2011 01:52:30,520 --> 01:52:32,880 ‫"זאת מיומנות מיוחדת."‬ 2012 01:52:32,960 --> 01:52:34,520 ‫ואני מאמין לה.‬ 2013 01:52:34,600 --> 01:52:40,360 ‫"הנה, קחו קצת כסף. ממש נהניתי, תודה רבה."‬ 2014 01:52:40,440 --> 01:52:43,600 ‫נפרדנו, וחזרתי לבנגקוק.‬ 2015 01:52:43,680 --> 01:52:46,760 ‫הלכתי למשרד כדי לספר לעובדים שלי.‬ 2016 01:52:47,680 --> 01:52:48,600 ‫ממש התרברבתי.‬ 2017 01:52:48,680 --> 01:52:52,360 ‫"הלכתי לראות ריקוד אקזוטי עם ציפורים…"‬ 2018 01:52:53,840 --> 01:52:55,640 ‫אחד מהם אמר לי, "נוז,‬ 2019 01:52:56,840 --> 01:53:00,560 ‫"למה נסעת כל כך רחוק?‬ ‫יש מופעים כאלה בפטאיה."‬ 2020 01:53:01,320 --> 01:53:05,160 ‫"לא, בפטאיה אלה מופעי פינג פונג.‬ ‫כאלה כבר ראיתי."‬ 2021 01:53:05,760 --> 01:53:07,880 ‫"זה מופע יותר טוב.‬ 2022 01:53:09,640 --> 01:53:10,920 ‫"אלה חשפנים."‬ 2023 01:53:12,000 --> 01:53:15,880 ‫"הם פשוט מתפשטים. בכל גיי בר יש כאלה."‬ 2024 01:53:15,960 --> 01:53:17,120 ‫"זה לא אותו דבר.‬ 2025 01:53:18,120 --> 01:53:19,600 ‫"אני אומר לך.‬ 2026 01:53:20,960 --> 01:53:23,400 ‫"הלכתי לא מזמן עם כמה חברים,‬ 2027 01:53:23,480 --> 01:53:25,200 ‫"ואחר כך לקחתי את ההורים שלי.‬ 2028 01:53:25,280 --> 01:53:29,160 ‫"אימא שלי בכתה."‬ ‫ילד שממלא את חובתו. אני אוהב את זה.‬ 2029 01:53:30,480 --> 01:53:34,360 ‫אבל לא לקחתי את אימא שלי.‬ ‫לקחתי את הצוות מהמשרד.‬ 2030 01:53:34,440 --> 01:53:36,320 ‫היינו שמונה בוואן.‬ 2031 01:53:36,840 --> 01:53:39,400 ‫שמונה. ארבע נשים, ארבעה גברים.‬ 2032 01:53:40,120 --> 01:53:43,400 ‫במשרד שלי אנחנו ממש מתעדפים דברים כאלה.‬ 2033 01:53:44,120 --> 01:53:47,440 ‫עבודה? שיהיה. זה מה שאנחנו עושים באמת.‬ 2034 01:53:48,280 --> 01:53:51,760 ‫נסענו לפטאיה. המופע הראשון היה ב-21:00.‬ 2035 01:53:51,840 --> 01:53:53,520 ‫כרטיס עלה 400 באט.‬ 2036 01:53:53,600 --> 01:53:56,120 ‫עטיתי מסכה, אבל האחרים לא.‬ 2037 01:53:56,200 --> 01:53:58,480 ‫אף אחד לא זיהה אותי. התיישבנו.‬ 2038 01:53:58,560 --> 01:54:00,720 ‫ידעתי שהמקום הכי טוב הוא ממש מקדימה.‬ 2039 01:54:01,560 --> 01:54:03,320 ‫שמונתנו ישבנו בשורה.‬ 2040 01:54:05,000 --> 01:54:07,040 ‫במופע הופיעו גם גברים וגם נשים.‬ 2041 01:54:07,120 --> 01:54:11,320 ‫את הנשים כבר ראיתי פעם,‬ ‫אז פחות התלהבתי מהן.‬ 2042 01:54:11,400 --> 01:54:13,320 ‫אבל באחד המופעים היא עישנה.‬ 2043 01:54:14,040 --> 01:54:16,440 ‫היא עישנה דרך הכוס.‬ 2044 01:54:17,040 --> 01:54:19,240 ‫היא עישנה שתי סיגריות.‬ 2045 01:54:19,320 --> 01:54:21,440 ‫כמו שאיפה ונשיפה.‬ 2046 01:54:23,480 --> 01:54:25,640 ‫איך היא עשתה את זה? ולנשוף?‬ 2047 01:54:28,040 --> 01:54:29,240 ‫מאיפה זה יצא?‬ 2048 01:54:30,080 --> 01:54:32,080 ‫צפיתי בעשן נכנס ויוצא.‬ 2049 01:54:32,160 --> 01:54:36,440 ‫חיצי הבלונים לא היו ממש מיוחדים.‬ 2050 01:54:36,520 --> 01:54:39,360 ‫רק צפיתי בהם. בסוף הגיעו הגברים.‬ 2051 01:54:39,440 --> 01:54:41,520 ‫זה מה שחיכיתי לו.‬ 2052 01:54:42,120 --> 01:54:44,520 ‫המקום והבמה היו בערך בגודל כזה.‬ 2053 01:54:44,600 --> 01:54:46,520 ‫היה גרם מדרגות לולייניות.‬ 2054 01:54:47,200 --> 01:54:49,800 ‫התאורה הייתה מעומעמת יותר מכאן.‬ 2055 01:54:50,360 --> 01:54:51,880 ‫רק כאן הואר.‬ 2056 01:54:51,960 --> 01:54:53,320 ‫כאן היה גרם המדרגות.‬ 2057 01:54:53,400 --> 01:54:56,600 ‫זו הייתה תאורה זוהרת בחושך.‬ 2058 01:54:56,680 --> 01:54:58,720 ‫דברים לבנים ממש בלטו.‬ 2059 01:54:59,280 --> 01:55:01,640 ‫המופיעים הראשונים היו גברים צעירים.‬ 2060 01:55:01,720 --> 01:55:05,560 ‫הם נראו כפריים, כאילו הם באו מהג'ונגל.‬ 2061 01:55:05,640 --> 01:55:08,320 ‫היו להם ריבועים בבטן וקעקועים קדושים.‬ 2062 01:55:09,520 --> 01:55:13,520 ‫הם ירדו במדרגות בתחתונים בלבד.‬ 2063 01:55:13,600 --> 01:55:14,880 ‫המוזיקה התחילה.‬ 2064 01:55:16,440 --> 01:55:18,600 ‫הם ירדו לאט.‬ 2065 01:55:19,320 --> 01:55:20,240 ‫ככה.‬ 2066 01:55:21,400 --> 01:55:24,720 ‫המוזיקה הסיחה את הדעת,‬ ‫כמו החבילות שלהם בתחתונים.‬ 2067 01:55:32,320 --> 01:55:33,800 ‫הם היו ארבעה.‬ 2068 01:55:35,160 --> 01:55:36,840 ‫מרחוק חשבתי, "מזויף.‬ 2069 01:55:37,480 --> 01:55:38,400 ‫"זה לא אמיתי."‬ 2070 01:55:39,960 --> 01:55:41,840 ‫הם היו ארוכים מדי.‬ 2071 01:55:42,520 --> 01:55:43,560 ‫אין סיכוי.‬ 2072 01:55:43,640 --> 01:55:44,640 ‫הם הלכו.‬ 2073 01:55:44,720 --> 01:55:47,000 ‫החדר היה חשוך, אבל איכשהו זה זהר.‬ 2074 01:55:47,080 --> 01:55:48,560 ‫זה לא נראה כמו הזין שלו.‬ 2075 01:55:49,840 --> 01:55:51,160 ‫זו הייתה זרוע בגבס.‬ 2076 01:55:53,160 --> 01:55:55,000 ‫איך הוא היה גדול מהתחתונים שלו?‬ 2077 01:55:56,440 --> 01:55:58,960 ‫זה מטורף! הוא הלך כמו…‬ 2078 01:55:59,480 --> 01:56:00,680 ‫ראיתי אותו בחושך.‬ 2079 01:56:02,120 --> 01:56:04,480 ‫הייתה בליטה כזאת.‬ 2080 01:56:04,560 --> 01:56:06,440 ‫אין סיכוי. זה בולשיט.‬ 2081 01:56:06,520 --> 01:56:08,680 ‫פרסום שקרי כדי לרמות תיירים.‬ 2082 01:56:08,760 --> 01:56:11,360 ‫ארבעתם עמדו על הבמה.‬ 2083 01:56:11,440 --> 01:56:13,600 ‫ארבעת המלכים השמימיים.‬ 2084 01:56:13,680 --> 01:56:15,880 ‫הם התחילו לרקוד ריקוד סקסי.‬ 2085 01:56:15,960 --> 01:56:18,440 ‫הם ליטפו את עצמם.‬ 2086 01:56:18,520 --> 01:56:21,880 ‫אחד מהם הדליק כמה נרות,‬ 2087 01:56:21,960 --> 01:56:24,200 ‫ונתן לשעווה לטפטף עליו.‬ 2088 01:56:24,280 --> 01:56:26,280 ‫הכול היה מאוד סקסי. מוזיקה סקסית.‬ 2089 01:56:27,720 --> 01:56:29,160 ‫בסוף המופע הזה,‬ 2090 01:56:29,240 --> 01:56:33,960 ‫שמונתנו תהינו אם זה היה אמיתי.‬ 2091 01:56:34,040 --> 01:56:36,040 ‫כי הוא נשאר בתחתונים.‬ 2092 01:56:36,120 --> 01:56:38,880 ‫חשבתי לעצמי, "אין סיכוי. זה דילדו.‬ 2093 01:56:38,960 --> 01:56:41,760 ‫"הם חתכו אותו לשניים‬ ‫ושמו אותו על האיבר האמיתי,‬ 2094 01:56:41,840 --> 01:56:43,520 ‫"כשכבה נוספת.‬ 2095 01:56:43,600 --> 01:56:47,040 ‫"זה טריק זול. המופע הזה לא שווה."‬ 2096 01:56:47,120 --> 01:56:50,560 ‫ואז יצאו עוד נשים. שיהיה.‬ 2097 01:56:50,640 --> 01:56:54,200 ‫ואז התחיל מופע הגברים השני.‬ 2098 01:56:55,920 --> 01:56:56,800 ‫מוזיקה.‬ 2099 01:57:01,400 --> 01:57:02,280 ‫חכו שנייה.‬ 2100 01:57:03,680 --> 01:57:06,800 ‫הידיים שלו לא היו ריקות.‬ ‫הוא החזיק גלון מים.‬ 2101 01:57:07,560 --> 01:57:11,920 ‫גלון מים של כחמישה ליטרים.‬ 2102 01:57:12,640 --> 01:57:13,800 ‫חמישה ליטרים כבדים.‬ 2103 01:57:13,880 --> 01:57:16,200 ‫אתם יכולים לתת לי אחד? יש לכם גלון?‬ 2104 01:57:16,280 --> 01:57:19,280 ‫אני רוצה שהם יבינו את הרעיון. הוא הלך ככה.‬ 2105 01:57:19,920 --> 01:57:21,520 ‫אפילו ככה זה כבד.‬ 2106 01:57:22,400 --> 01:57:25,480 ‫הוא היה ממש גדול. בגודל כזה.‬ 2107 01:57:25,560 --> 01:57:26,520 ‫מוזיקה.‬ 2108 01:57:27,760 --> 01:57:29,200 ‫הוא היה הרבה יותר מגניב.‬ 2109 01:57:37,040 --> 01:57:41,320 ‫הוא התחיל לרקוד ריקוד סקסי.‬ ‫לא ידעתי למה הוא הביא את המים.‬ 2110 01:57:43,800 --> 01:57:45,320 ‫מחובר לגלון המים‬ 2111 01:57:45,400 --> 01:57:50,080 ‫היה חבל מרצועת בד. הוא עלה ככה,‬ 2112 01:57:51,360 --> 01:57:52,840 ‫בערך עד כאן.‬ 2113 01:57:53,520 --> 01:57:55,320 ‫בערך 20 ס"מ.‬ 2114 01:57:55,400 --> 01:57:56,760 ‫הוא הלך.‬ 2115 01:57:56,840 --> 01:57:59,480 ‫חשבתי, "מה קורה פה? בשביל מה זה?"‬ 2116 01:57:59,560 --> 01:58:06,120 ‫ואז הוא ניגש לניאוו בקהל.‬ 2117 01:58:06,200 --> 01:58:09,120 ‫ניאוו היא מי שנתנה לי את המים עכשיו.‬ 2118 01:58:09,840 --> 01:58:10,680 ‫הוא ביקש ממנה,‬ 2119 01:58:11,720 --> 01:58:12,920 ‫"תלי את זה בבקשה."‬ 2120 01:58:15,240 --> 01:58:16,880 ‫"על מה?"‬ 2121 01:58:19,120 --> 01:58:20,400 ‫"כאן."‬ 2122 01:58:21,080 --> 01:58:23,520 ‫ואז הוא הוריד את התחתונים שלו,‬ 2123 01:58:25,000 --> 01:58:27,800 ‫והוא כמעט פגע לניאוו בסנטר.‬ 2124 01:58:31,000 --> 01:58:33,720 ‫אם היא הייתה קרובה קצת יותר,‬ ‫הוא היה מפיל אותה.‬ 2125 01:58:35,040 --> 01:58:37,040 ‫הוא עמד ככה…‬ 2126 01:58:37,120 --> 01:58:38,880 ‫אמרתי, "זהירות!"‬ 2127 01:58:40,880 --> 01:58:43,960 ‫היא שאלה אותי, "כדאי שאעשה את זה?"‬ 2128 01:58:44,040 --> 01:58:45,360 ‫אף אחד לא ענה.‬ 2129 01:58:45,440 --> 01:58:46,400 ‫"אני חושבת שכן."‬ 2130 01:58:47,640 --> 01:58:51,320 ‫היא לא רצתה לקבל תשובה, כי היא רצתה לנסות.‬ 2131 01:58:51,400 --> 01:58:54,160 ‫היא תלתה את זה‬ ‫כמו שרשרת פרחים על פוליטיקאי.‬ 2132 01:58:54,840 --> 01:58:56,000 ‫כשהיא תלתה את זה,‬ 2133 01:58:56,080 --> 01:58:59,200 ‫הייתם מצפים שעם משקל‬ ‫של חמישה ליטרים של מים,‬ 2134 01:58:59,280 --> 01:59:01,160 ‫גלון המים ייפול.‬ 2135 01:59:02,480 --> 01:59:04,280 ‫הוא לא נפל!‬ 2136 01:59:04,960 --> 01:59:06,960 ‫הוא נשאר במקום. וה…‬ 2137 01:59:07,600 --> 01:59:10,920 ‫גלון המים נשאר תלוי.‬ 2138 01:59:11,000 --> 01:59:15,680 ‫הוא היה באוויר. הוא השתמש…‬ ‫אני לא יודע איך לקרוא לזה.‬ 2139 01:59:15,760 --> 01:59:17,320 ‫"זין" מרגיש לא מתאים.‬ 2140 01:59:18,520 --> 01:59:23,160 ‫אין בזה מספיק כבוד.‬ ‫בואו נמשיך לקרוא לזה "זית".‬ 2141 01:59:24,240 --> 01:59:26,360 ‫אבל זה לא היה סתם זית.‬ 2142 01:59:26,960 --> 01:59:29,920 ‫אם רוב הזיתים הם "אה", זה היה,‬ 2143 01:59:30,000 --> 01:59:30,920 ‫"אהההה!"‬ 2144 01:59:32,440 --> 01:59:33,520 ‫זית!‬ 2145 01:59:34,320 --> 01:59:36,600 ‫זה חתיכת זית!‬ 2146 01:59:37,680 --> 01:59:39,960 ‫אם הוא פוגע לכם בסנטר, אתם בחוץ.‬ 2147 01:59:40,480 --> 01:59:43,960 ‫הוא הרים את המים עם הזית שלו!‬ 2148 01:59:44,040 --> 01:59:46,920 ‫כל האולם הריע, אפילו בעלי הבר.‬ 2149 01:59:47,000 --> 01:59:49,400 ‫קוריאנים, יפנים, אנשים מכל לאום.‬ 2150 01:59:49,480 --> 01:59:53,880 ‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש,‬ ‫שש, שבע, שמונה, תשע, עשר. יש!‬ 2151 01:59:53,960 --> 01:59:55,680 ‫הוא שחרר, וזה נפל.‬ 2152 01:59:56,200 --> 01:59:57,760 ‫זאת אומרת, וואו…‬ 2153 01:59:57,840 --> 02:00:00,920 ‫הרגשתי כמו אז, עם הציפור.‬ 2154 02:00:02,120 --> 02:00:03,640 ‫הוא הרים גלון עם הזית.‬ 2155 02:00:04,920 --> 02:00:08,680 ‫איך המדינה הזאת מלאה בכל כך הרבה פלאים,‬ ‫ורק עכשיו אני מגלה?‬ 2156 02:00:08,760 --> 02:00:10,920 ‫הגעתי לגיל הזה בלי לדעת.‬ 2157 02:00:11,480 --> 02:00:14,080 ‫אחר כך, הנחתי שהמופע כבר הגיע לשיאו.‬ 2158 02:00:14,160 --> 02:00:17,800 ‫ואז הוא אמר, "חכו, הנה אחי הגדול".‬ 2159 02:00:17,880 --> 02:00:20,520 ‫קראו לו ארטי. היה לו עור יפה.‬ 2160 02:00:21,040 --> 02:00:24,040 ‫הוא מאיסאן. היו לו שיניים חדות.‬ ‫נראה שהוא אוהב את העבודה שלו.‬ 2161 02:00:24,120 --> 02:00:25,280 ‫הוא אמר, "תורי".‬ 2162 02:00:25,800 --> 02:00:27,520 ‫הוא הרים שני גלונים.‬ 2163 02:00:29,000 --> 02:00:31,360 ‫היו להם חבלים ארוכים יותר. שניים.‬ 2164 02:00:32,040 --> 02:00:34,600 ‫הוא נתן אותם לאשתו של בלה, אם.‬ 2165 02:00:35,280 --> 02:00:36,840 ‫בעלה היה בצד אחד.‬ 2166 02:00:36,920 --> 02:00:38,080 ‫בלה הוא בחור גדול.‬ 2167 02:00:38,640 --> 02:00:41,720 ‫אם ראיתם "קאו קון לה קאו", הוא היה האם.סי.‬ 2168 02:00:41,800 --> 02:00:44,360 ‫אם היא אישה חיננית מאוד.‬ 2169 02:00:44,880 --> 02:00:47,400 ‫היא תמיד מאוד סבלנית.‬ 2170 02:00:47,480 --> 02:00:49,520 ‫הבחור ההוא אומר, "תלי אותם בבקשה.‬ 2171 02:00:50,040 --> 02:00:50,920 ‫זאת הייתה אם.‬ 2172 02:00:54,840 --> 02:00:56,280 ‫בסוף היא תלתה.‬ 2173 02:00:56,360 --> 02:00:58,960 ‫של ארטי היה אפילו יותר גדול.‬ 2174 02:01:00,000 --> 02:01:01,680 ‫ברגע שהחבל היה במקום…‬ 2175 02:01:02,200 --> 02:01:03,760 ‫איך זה אפשרי?‬ 2176 02:01:03,840 --> 02:01:07,480 ‫הוא אימץ את השרירים שלו וספר עד עשר.‬ 2177 02:01:07,560 --> 02:01:09,400 ‫בזמן שהוא תלה אותם,‬ 2178 02:01:09,480 --> 02:01:14,200 ‫אשתו של בלה נראתה ככה.‬ ‫"אני לא אוהבת את זה. אני לא אמורה לאהוב."‬ 2179 02:01:14,960 --> 02:01:18,400 ‫אבל אחר כך זה היה כאילו משהו התעורר בתוכה.‬ 2180 02:01:20,080 --> 02:01:21,080 ‫היא קיפצה.‬ 2181 02:01:22,160 --> 02:01:24,000 ‫הפה שלה היה פתוח לרווחה.‬ 2182 02:01:24,080 --> 02:01:25,560 ‫היו לה דמעות בעיניים.‬ 2183 02:01:29,680 --> 02:01:31,600 ‫עד סוף הלילה.‬ 2184 02:01:32,440 --> 02:01:33,800 ‫אני לא צוחק.‬ 2185 02:01:36,400 --> 02:01:37,800 ‫הוא הרים אחד… עשר.‬ 2186 02:01:37,880 --> 02:01:41,400 ‫ואז הוריד אותו. מחאנו לו כפיים בטירוף.‬ 2187 02:01:41,480 --> 02:01:44,680 ‫אנשים נדהמו. ראינו את זה,‬ ‫והיינו צריכים לקוד קידה.‬ 2188 02:01:44,760 --> 02:01:49,280 ‫הוא ירד מהבמה‬ ‫עם כובע קאובוי כדי לאסוף טיפים.‬ 2189 02:01:50,040 --> 02:01:52,160 ‫אוקיי. נתנו לו טיפים,‬ 2190 02:01:53,160 --> 02:01:54,720 ‫אבל עדיין הייתי סקפטי.‬ 2191 02:01:55,640 --> 02:01:56,960 ‫היה שם סד כלשהו?‬ 2192 02:01:57,680 --> 02:01:59,640 ‫זה היה אמיתי? רק ראיתי את זה.‬ 2193 02:02:00,200 --> 02:02:01,400 ‫לא נגעתי בזה.‬ 2194 02:02:06,680 --> 02:02:09,520 ‫בזמן שהוא הסתובב עם הכובע,‬ 2195 02:02:10,320 --> 02:02:14,240 ‫הוא ירד והלך בין כל האנשים מסביב.‬ 2196 02:02:14,320 --> 02:02:17,360 ‫יש אנשים שנתנו לו רק קצת.‬ ‫לא הרבה אנשים נתנו טיפים.‬ 2197 02:02:17,440 --> 02:02:19,840 ‫ואז הוא הגיע אלינו, וניצלנו את ההזדמנות‬ 2198 02:02:20,440 --> 02:02:22,000 ‫כדי לשאול אם זה היה אמיתי.‬ 2199 02:02:23,000 --> 02:02:24,800 ‫אתה יכול להוריד את המים?‬ 2200 02:02:26,760 --> 02:02:27,600 ‫אוקיי.‬ 2201 02:02:28,080 --> 02:02:29,080 ‫נסה להרים את זה.‬ 2202 02:02:32,520 --> 02:02:33,920 ‫"זה אמיתי?"‬ 2203 02:02:34,000 --> 02:02:36,000 ‫הוא הסתובב וקיבל טיפים.‬ 2204 02:02:36,080 --> 02:02:36,960 ‫"זה אמיתי?"‬ 2205 02:02:37,520 --> 02:02:39,120 ‫הוא לא אמר.‬ 2206 02:02:39,720 --> 02:02:43,240 ‫במקום זאת, הוא בא מאחור והשתמש בזית שלו‬ 2207 02:02:44,840 --> 02:02:46,080 ‫כדי לטפוח לנו על הגב.‬ 2208 02:02:50,480 --> 02:02:52,320 ‫טפיחות קלות על הגב.‬ 2209 02:02:53,560 --> 02:02:56,920 ‫כמו עיסוי צוואר וכתפיים מאחור.‬ 2210 02:02:58,680 --> 02:02:59,640 ‫זאת הייתה ניאוו.‬ 2211 02:03:03,560 --> 02:03:05,200 ‫"אני תפוסה פה."‬ 2212 02:03:10,920 --> 02:03:14,680 ‫ארבעה מהם הלכו לעבוד עליה,‬ 2213 02:03:14,760 --> 02:03:17,600 ‫כאילו זה שירות רגיל עבורם.‬ 2214 02:03:17,680 --> 02:03:20,640 ‫הם טפחו על הירכיים שלה. היא צרחה.‬ 2215 02:03:20,720 --> 02:03:22,400 ‫היא יללה מהנאה.‬ 2216 02:03:24,600 --> 02:03:25,920 ‫הארבעה סיימו.‬ 2217 02:03:26,000 --> 02:03:28,000 ‫היינו כל כך שמחים, נתנו להם טיפים.‬ 2218 02:03:28,080 --> 02:03:31,280 ‫נתנו טיפים בסכום של 10,000 באט באותו לילה.‬ 2219 02:03:31,880 --> 02:03:33,000 ‫נגמר לי הכסף.‬ 2220 02:03:33,080 --> 02:03:35,640 ‫הייתי צריך לפרוט שטרות גדולים כדי להמשיך.‬ 2221 02:03:36,160 --> 02:03:38,520 ‫אלה כישרונות מיוחדים. צריך לתמוך בהם.‬ 2222 02:03:39,040 --> 02:03:42,800 ‫לוויתי עוד כסף מהצוות שלי.‬ ‫"תביאו עוד כסף. מגיע להם יותר.‬ 2223 02:03:42,880 --> 02:03:44,520 ‫"אף פעם לא ראיתי דבר כזה."‬ 2224 02:03:44,600 --> 02:03:47,680 ‫הם ידעו שאנחנו אוהבים את זה,‬ ‫אז הם השקיעו מאמץ מיוחד.‬ 2225 02:03:47,760 --> 02:03:49,400 ‫הם התמקדו בנו.‬ 2226 02:03:49,480 --> 02:03:51,120 ‫היו ארבעה צדדים בקהל.‬ 2227 02:03:51,200 --> 02:03:54,520 ‫הם התעלמו מהם.‬ ‫הסינים בקושי נתנו להם טיפים.‬ 2228 02:03:54,600 --> 02:03:56,600 ‫אז הם כל הזמן באו אלינו.‬ 2229 02:03:56,680 --> 02:04:01,240 ‫אחרי ההופעה שלהם, עלו עוד נשים.‬ 2230 02:04:01,320 --> 02:04:04,880 ‫עמדנו ללכת משם, כי כבר נהניתי בטירוף.‬ 2231 02:04:04,960 --> 02:04:08,800 ‫זה היה מדהים, הייתי מאושר.‬ ‫היא אמרה, "אל תלכו עדיין".‬ 2232 02:04:08,880 --> 02:04:11,080 ‫הבעלים אמרה, "אל תלכו עדיין.‬ 2233 02:04:11,640 --> 02:04:15,840 ‫"חכו למופע האחרון, הוא אפילו יותר טוב."‬ ‫איך זה אפשרי בכלל?‬ 2234 02:04:17,760 --> 02:04:21,120 ‫אז חיכיתי. ואז הגיע הזמן לפינאלה.‬ 2235 02:04:21,200 --> 02:04:22,160 ‫המוזיקה התחילה.‬ 2236 02:04:25,480 --> 02:04:26,920 ‫ארבעה בחורים יצאו‬ 2237 02:04:27,640 --> 02:04:29,280 ‫והחזיקו תופים ארוכים.‬ 2238 02:04:30,120 --> 02:04:31,080 ‫תופים ארוכים.‬ 2239 02:04:40,720 --> 02:04:42,840 ‫הם החזיקו גרסה קצרה של תופים ארוכים.‬ 2240 02:04:43,760 --> 02:04:45,840 ‫אתם יכולים לדמיין? מהסוג הקצר.‬ 2241 02:04:45,920 --> 02:04:48,520 ‫היו שני תופים וארבעה בחורים.‬ 2242 02:04:48,600 --> 02:04:50,880 ‫חשבנו שהם יבדרו אותנו.‬ 2243 02:04:51,440 --> 02:04:56,880 ‫רקדנו ועודדנו אותם כאילו זאת הופעת מוזיקה.‬ 2244 02:04:57,880 --> 02:04:59,160 ‫הם ירדו.‬ 2245 02:04:59,240 --> 02:05:02,080 ‫אחד מהם ביקש ממני להכות בתוף.‬ 2246 02:05:02,160 --> 02:05:06,160 ‫הם עדיין לא ידעו שזה אני.‬ ‫"תן מכה", הוא אמר. אז נתתי.‬ 2247 02:05:06,760 --> 02:05:10,800 ‫זה היה תוף עור.‬ ‫זה כאב לי ביד. הייתה נקודה שחורה במרכז.‬ 2248 02:05:11,360 --> 02:05:13,080 ‫"נסה."‬ 2249 02:05:13,160 --> 02:05:14,360 ‫הוא נתן לי את התוף.‬ 2250 02:05:15,160 --> 02:05:16,800 ‫ואז הוא נתן אחד לניאוו.‬ 2251 02:05:17,320 --> 02:05:18,880 ‫היא לקחה אותו.‬ 2252 02:05:19,520 --> 02:05:22,040 ‫דמייני שאת ניאוו, ואת מחזיקה אותו.‬ 2253 02:05:22,120 --> 02:05:25,600 ‫קחי אותו. עור התוף היה כאן.‬ 2254 02:05:26,960 --> 02:05:28,800 ‫ואז הוא שאל את ניאוו,‬ 2255 02:05:28,880 --> 02:05:29,920 ‫"כמה פעמים צ'ה?"‬ 2256 02:05:31,080 --> 02:05:32,800 ‫ניאוו אמרה, "צ'ה-צ'ה-צ'ה".‬ 2257 02:05:32,880 --> 02:05:35,120 ‫הוא נכנס לעמדה.‬ 2258 02:05:36,840 --> 02:05:38,160 ‫הוא הוריד את התחתונים.‬ 2259 02:05:41,760 --> 02:05:44,480 ‫הוא השתמש בזית שלו כדי לתופף.‬ 2260 02:05:54,240 --> 02:05:57,440 ‫ניאוו לא ידעה איך להגיב.‬ 2261 02:05:57,520 --> 02:05:58,680 ‫היא התחילה לרקוד.‬ 2262 02:06:03,000 --> 02:06:06,400 ‫הוא אמר, "מספיק. אל תרקדי, בבקשה.‬ 2263 02:06:06,480 --> 02:06:07,680 ‫"פגעתי בשפה."‬ 2264 02:06:15,160 --> 02:06:18,200 ‫ואז הם ניגנו על שני התופים ביחד.‬ 2265 02:06:22,880 --> 02:06:24,720 ‫איזה מין קצב זה?‬ 2266 02:06:27,800 --> 02:06:31,200 ‫אני אומר לכם, אהבתי את זה.‬ 2267 02:06:31,760 --> 02:06:36,560 ‫נפלתי על הגב בזמן שהוא עשה את זה.‬ ‫הייתי על הרצפה.‬ 2268 02:06:36,640 --> 02:06:39,280 ‫צחקתי כל כך חזק, שנפלתי מהכיסא.‬ 2269 02:06:39,360 --> 02:06:42,280 ‫התיפוף היה מדהים. אנשים חשבו שהתמוטטתי.‬ 2270 02:06:42,880 --> 02:06:45,240 ‫השתגענו עליהם.‬ 2271 02:06:45,320 --> 02:06:46,920 ‫הם תופפו ותופפו,‬ 2272 02:06:48,000 --> 02:06:52,240 ‫ואז נתנו להם טיפים.‬ ‫נתנו להם טיפים מאוד גדולים.‬ 2273 02:06:53,480 --> 02:06:56,200 ‫אבל עדיין הייתי ספקן.‬ 2274 02:06:56,280 --> 02:06:58,240 ‫לא הייתי משוכנע שזה אמיתי.‬ 2275 02:06:58,760 --> 02:07:00,240 ‫אז כשהם סיימו,‬ 2276 02:07:00,840 --> 02:07:02,320 ‫עמדתי ואמרתי, "היי,‬ 2277 02:07:03,120 --> 02:07:04,360 ‫"אפשר לגעת בו?"‬ 2278 02:07:05,680 --> 02:07:06,960 ‫הייתי צריך לדעת.‬ 2279 02:07:07,040 --> 02:07:08,800 ‫הוא לא היסס. "בטח."‬ 2280 02:07:12,320 --> 02:07:14,120 ‫הוא עמד ככה. "לך על זה."‬ 2281 02:07:15,160 --> 02:07:17,360 ‫הרגע ההוא שם‬ 2282 02:07:18,920 --> 02:07:21,040 ‫היה אחד הרגעים הזכורים בחיי.‬ 2283 02:07:21,560 --> 02:07:22,400 ‫נעמדתי,‬ 2284 02:07:23,040 --> 02:07:24,280 ‫ונגעתי בזית שלו.‬ 2285 02:07:26,760 --> 02:07:32,400 ‫תעמדי רגע. לא תצטרכי לגעת בי.‬ ‫אני רוצה שכולכם תראו איך זה היה.‬ 2286 02:07:32,480 --> 02:07:35,480 ‫תעמדי ותושיטי יד. בואי נעמיד פנים.‬ 2287 02:07:36,000 --> 02:07:37,080 ‫תחזיקי את זה.‬ 2288 02:07:39,040 --> 02:07:41,320 ‫ככה זה היה.‬ 2289 02:07:43,640 --> 02:07:45,200 ‫תפסתי אותו ככה,‬ 2290 02:07:46,280 --> 02:07:49,080 ‫ואז ליטפתי אותו מהבסיס עד הקצה.‬ 2291 02:07:49,680 --> 02:07:52,920 ‫לחצתי אותו. רציתי לדעת אם הוא מזויף.‬ 2292 02:07:53,000 --> 02:07:55,960 ‫אולי הזריקו לו משהו?‬ ‫כיסו אותו במשהו? איזשהו אפקט?‬ 2293 02:07:56,040 --> 02:07:58,520 ‫אבל לא, הוא היה אמיתי לגמרי.‬ 2294 02:07:58,600 --> 02:08:02,160 ‫אמרתי בקול, "וואו,‬ ‫זה מה שנקרא אנקונדה אמיתית".‬ 2295 02:08:06,240 --> 02:08:08,000 ‫הוא מילא לי את כל היד.‬ 2296 02:08:08,080 --> 02:08:10,240 ‫אני לא יודע איך לקרוא לזה.‬ 2297 02:08:10,320 --> 02:08:13,680 ‫זה היה כמו במבוק‬ ‫ממולא אורז דביק מ"נונג מון",‬ 2298 02:08:14,880 --> 02:08:16,440 ‫או נקניקיית חזיר מאובון.‬ 2299 02:08:16,520 --> 02:08:18,000 ‫איך לקרוא לזה?‬ 2300 02:08:18,080 --> 02:08:22,720 ‫והייתי כל כך מהופנט, שנכנסתי לטראנס.‬ 2301 02:08:22,800 --> 02:08:24,800 ‫אז דיברתי איתו כשהוא ביד שלי.‬ 2302 02:08:26,000 --> 02:08:28,280 ‫"מאיפה אתה?‬ 2303 02:08:29,240 --> 02:08:31,760 ‫"סא קאו, הא?‬ 2304 02:08:32,760 --> 02:08:36,520 ‫"הוא תמיד היה כל כך גדול?"‬ 2305 02:08:36,600 --> 02:08:38,160 ‫הוא אמר לי,‬ 2306 02:08:38,240 --> 02:08:41,480 ‫"אף פעם לא ניסיתי להגדיל אותו.‬ 2307 02:08:42,000 --> 02:08:45,880 ‫"זו תכונה פגומה שיש לי מלידה."‬ ‫איזה שוויצר.‬ 2308 02:08:46,480 --> 02:08:47,920 ‫הלוואי שלי היה פגם כזה.‬ 2309 02:08:49,080 --> 02:08:51,880 ‫"באמת? אני אומר לך מהלב,‬ 2310 02:08:51,960 --> 02:08:53,600 ‫"היה נעים להכיר אותך."‬ 2311 02:08:55,720 --> 02:08:56,760 ‫באמת.‬ 2312 02:08:58,720 --> 02:09:03,280 ‫אתם מכירים את זה שאתם פוגשים מישהו זר,‬ ‫ונותנים לו לחיצת יד חזקה?‬ 2313 02:09:03,360 --> 02:09:04,920 ‫רק שלחצתי לו את הזין.‬ 2314 02:09:08,080 --> 02:09:09,680 ‫"נעים מאוד."‬ 2315 02:09:09,760 --> 02:09:13,000 ‫לחצתי אותו טוב. "בחיי, אתה מדהים.‬ 2316 02:09:13,080 --> 02:09:15,640 ‫"איך הוא נוקשה כל כך?"‬ 2317 02:09:15,720 --> 02:09:18,680 ‫"יש לי טכניקה מיוחדת.‬ 2318 02:09:19,320 --> 02:09:20,720 ‫"אבל זה סוד."‬ 2319 02:09:20,800 --> 02:09:24,720 ‫דיברנו ככה. "ומה איתו? מאיפה הוא?"‬ 2320 02:09:24,800 --> 02:09:27,240 ‫אחד מהם היה מבואנג קאן,‬ 2321 02:09:27,320 --> 02:09:33,800 ‫עוד אחד היה מסוואנקט, ועוד אחד מלאוס.‬ ‫תפסתי במיקרופון שלהם כשדיברתי איתם.‬ 2322 02:09:33,880 --> 02:09:37,040 ‫הייתה לנו שיחה טובה וארוכה.‬ 2323 02:09:37,640 --> 02:09:41,400 ‫אחרי שסיימנו לדבר, נפרדנו לדרכנו.‬ 2324 02:09:42,080 --> 02:09:46,560 ‫התרשמתי והוקסמתי מאוד.‬ 2325 02:09:47,200 --> 02:09:50,520 ‫אני חייב להתוודות,‬ ‫ואדאג שיורידו את זה בעריכה,‬ 2326 02:09:51,160 --> 02:09:55,520 ‫חזרתי למלון שלי וחשבתי לעצמי כל הזמן,‬ 2327 02:09:57,000 --> 02:09:58,160 ‫"זה בטח לא קשה."‬ 2328 02:10:03,960 --> 02:10:05,880 ‫השעה הייתה כמעט חצות.‬ 2329 02:10:05,960 --> 02:10:09,240 ‫הלכתי להביא מנת קאו טום אחרי המופע‬ ‫וחזרתי למלון.‬ 2330 02:10:09,320 --> 02:10:11,080 ‫ואז התקלחתי.‬ 2331 02:10:11,600 --> 02:10:14,000 ‫עמדתי מול מראה ענקית במלון.‬ 2332 02:10:15,560 --> 02:10:17,360 ‫בהתחלה ניסיתי עם המשקפיים שלי.‬ 2333 02:10:20,520 --> 02:10:21,440 ‫המשקפיים האלה.‬ 2334 02:10:29,920 --> 02:10:31,840 ‫את נראית ישנונית. אני אעמוד פה.‬ 2335 02:10:35,280 --> 02:10:36,120 ‫אלוהים.‬ 2336 02:10:38,000 --> 02:10:40,200 ‫ברגע שתליתי אותם, הם נפלו.‬ 2337 02:10:41,200 --> 02:10:44,080 ‫המסגרת כמעט נשברה. יש לי רק זוג אחד.‬ 2338 02:10:44,160 --> 02:10:46,360 ‫העדשות כמעט התנפצו. הם נפלו לרצפה.‬ 2339 02:10:46,440 --> 02:10:49,800 ‫"שיט. טוב, אולי הם החליקו בגלל הרצועה."‬ 2340 02:10:51,040 --> 02:10:53,200 ‫קניתי משקאות חלב יפניים באותו יום.‬ 2341 02:10:53,760 --> 02:10:56,920 ‫כדאי שמשם אתחיל. הוצאתי אותם מהמקרר.‬ 2342 02:10:58,280 --> 02:11:00,080 ‫אני אתלה אותם.‬ 2343 02:11:01,240 --> 02:11:02,720 ‫ניסיתי שני בקבוקים קטנים.‬ 2344 02:11:07,680 --> 02:11:08,520 ‫אלוהים.‬ 2345 02:11:10,080 --> 02:11:11,200 ‫עדיין כבד מדי?‬ 2346 02:11:12,040 --> 02:11:14,080 ‫אה, אני צריך לרוקן אותם קודם.‬ 2347 02:11:16,160 --> 02:11:17,320 ‫שתיתי הכול.‬ 2348 02:11:20,240 --> 02:11:22,280 ‫נשארו רק הבקבוקים והתוויות.‬ 2349 02:11:24,000 --> 02:11:25,400 ‫זה עדיין לא עבד.‬ 2350 02:11:26,960 --> 02:11:28,800 ‫אתם יודעים מה כן הצלחתי להרים?‬ 2351 02:11:29,600 --> 02:11:30,840 ‫את מכסי האלומיניום.‬ 2352 02:11:32,080 --> 02:11:35,600 ‫גלגלתי אותם לחצאי עיגול. בזה הצלחתי.‬ 2353 02:11:39,400 --> 02:11:40,520 ‫כל האירוע הזה‬ 2354 02:11:41,600 --> 02:11:44,880 ‫הרס את החיים של כל הבעלים בקהל.‬ 2355 02:11:45,600 --> 02:11:46,600 ‫זהו.‬ 2356 02:11:46,680 --> 02:11:48,560 ‫חטפנו מכה קשה.‬ 2357 02:11:49,080 --> 02:11:51,680 ‫אתם זוכרים את בלה השמנמן?‬ 2358 02:11:52,240 --> 02:11:55,280 ‫לפני המופע הוא היה‬ ‫הגבר היחיד בחייה של אשתו.‬ 2359 02:11:55,800 --> 02:11:57,680 ‫ואז היא נתקלה במשהו…‬ 2360 02:12:02,040 --> 02:12:03,920 ‫משהו טוב יותר.‬ 2361 02:12:04,480 --> 02:12:08,440 ‫עכשיו הוא כל הזמן מתלונן באוזניי,‬ ‫"מאז שלקחת אותנו למופע הארור ההוא,‬ 2362 02:12:08,520 --> 02:12:09,720 ‫"כשאנחנו מתקלחים‬ 2363 02:12:10,280 --> 02:12:13,360 ‫"והיא רואה אותי ערום,‬ ‫אתה יודע מה היא עושה?‬ 2364 02:12:18,400 --> 02:12:21,160 ‫"כמו מה שמבוגרים עושים‬ ‫כשהם רואים ילד ערום.‬ 2365 02:12:22,520 --> 02:12:23,800 ‫"זה מה שהיא עושה לי."‬ 2366 02:12:27,800 --> 02:12:30,960 ‫אני חושב שזה כישרון מיוחד.‬ 2367 02:12:31,800 --> 02:12:35,480 ‫והם אמרו שהם צריכים להסתיר בר כזה,‬ 2368 02:12:35,560 --> 02:12:38,760 ‫או שמדי פעם המשטרה מגיעה כדי לסגור אותו.‬ 2369 02:12:38,840 --> 02:12:40,400 ‫חשבתי, "למה, לעזאזל?"‬ 2370 02:12:40,480 --> 02:12:43,200 ‫אלה כישרונות מיוחדים וייחודיים.‬ 2371 02:12:43,280 --> 02:12:44,760 ‫יש להם ערך.‬ 2372 02:12:45,440 --> 02:12:50,040 ‫להיות מסוגל להשתמש בזין שלך‬ ‫או בכוס שלך ביעילות‬ 2373 02:12:50,120 --> 02:12:52,760 ‫זה לא שונה מכדורגלן אנגלי‬ 2374 02:12:52,840 --> 02:12:56,040 ‫שמקפיץ כדור על הראש‬ ‫תוך כדי שהוא הולך 48 קילומטר.‬ 2375 02:12:56,120 --> 02:12:58,280 ‫זו מיומנות של הראש, נכון?‬ 2376 02:12:58,920 --> 02:13:01,320 ‫צוללן דני, בנשימה אחת בלבד,‬ 2377 02:13:02,040 --> 02:13:05,200 ‫יורד 202 מטר ושובר את שיא העולם.‬ 2378 02:13:05,280 --> 02:13:06,480 ‫יש לו ריאות מיומנות.‬ 2379 02:13:07,000 --> 02:13:09,640 ‫אמריקאית שעוצרת להבי מאוורר עם הלשון שלה.‬ 2380 02:13:09,720 --> 02:13:13,880 ‫בדקה אחת היא הסירה‬ ‫את החלק הקדמי של המאוורר… ועצרה אותו.‬ 2381 02:13:14,600 --> 02:13:16,040 ‫עם הלשון שלה.‬ 2382 02:13:16,120 --> 02:13:19,680 ‫היא המשיכה, הלוך וחזור,‬ ‫ועצרה אותו 35 פעמים בדקה.‬ 2383 02:13:20,200 --> 02:13:23,040 ‫היא השתמשה בכישרונות שלה.‬ 2384 02:13:23,120 --> 02:13:26,880 ‫אם יש לך זית גדול, קדימה, תופף איתו בתוף.‬ 2385 02:13:27,480 --> 02:13:29,400 ‫או שתירי ציפורים מתוך הכוס שלך.‬ 2386 02:13:30,800 --> 02:13:34,760 ‫ציפורים, צבים, דגים.‬ 2387 02:13:34,840 --> 02:13:36,520 ‫כמו מקלט אולטימטיבי לחיות.‬ 2388 02:13:41,480 --> 02:13:45,880 ‫אני חושב שהממשלה צריכה‬ ‫לתמוך בזה במקום להסתיר את זה.‬ 2389 02:13:45,960 --> 02:13:47,960 ‫אל תהיו צדקנים כל כך.‬ 2390 02:13:48,040 --> 02:13:52,000 ‫הם צריכים לתמוך בזה וללמד את זה.‬ 2391 02:13:52,080 --> 02:13:56,080 ‫צריך להתייחס לזה כמו לעיסוי תאילנדי.‬ ‫זה כוח סופר-רך.‬ 2392 02:13:56,160 --> 02:13:59,320 ‫זה לא כוח רך, זה כוח סופר-רך.‬ 2393 02:14:00,000 --> 02:14:03,920 ‫זה הכוח הרך של החלקים הרכים שלך.‬ 2394 02:14:04,720 --> 02:14:06,520 ‫תעבירו את זה הלאה,‬ 2395 02:14:06,600 --> 02:14:12,320 ‫כדי שאנשים ידעו כל מה שכוס יכול לעשות.‬ ‫איך הוא יכול לתפקד כמו מחסן.‬ 2396 02:14:15,360 --> 02:14:18,400 ‫במופעים בברים אפשר לעשות‬ ‫יותר מאשר ליפ-סינקינג.‬ 2397 02:14:18,480 --> 02:14:20,600 ‫הם רק עושים ליפ-סינקינג וצחוקים.‬ 2398 02:14:20,680 --> 02:14:25,080 ‫אם הן כבר עושות את הניתוח לשינוי מגדרי,‬ ‫הן יכולות כבר להוסיף מקום‬ 2399 02:14:25,160 --> 02:14:26,800 ‫לחיות נוספות.‬ 2400 02:14:26,880 --> 02:14:30,240 ‫זה לא צריך לעצור בציפורים.‬ ‫צריכים להיות גם תנינים.‬ 2401 02:14:30,320 --> 02:14:33,160 ‫זרים אוהבים תנינים. או דגי אבו נפחא.‬ 2402 02:14:33,240 --> 02:14:35,440 ‫דגי אבו נפחא חמודים כשהם מפחדים.‬ 2403 02:14:36,200 --> 02:14:40,720 ‫אולי נשמור על הרכב ההופעות בסוד‬ ‫בימים מסוימים, שתהיה הפתעה.‬ 2404 02:14:42,160 --> 02:14:44,200 ‫קרייבייבי או מישהו יעלו להופיע.‬ 2405 02:14:44,280 --> 02:14:46,280 ‫אפשר לקדם את זה.‬ 2406 02:14:46,360 --> 02:14:48,760 ‫ולמה לעצור בתופים?‬ 2407 02:14:48,840 --> 02:14:51,400 ‫יש המון כלים מוזיקליים.‬ 2408 02:14:52,240 --> 02:14:55,840 ‫מה עם קסילופון תאילנדי?‬ ‫הם יכולים גם לחבק זה את הצוואר של זה.‬ 2409 02:15:18,480 --> 02:15:21,800 ‫בואו נתחרה באמריקאים‬ ‫ונעצור מאווררים עם הזיתים שלנו.‬ 2410 02:15:26,160 --> 02:15:29,280 ‫צריך לתמוך בזה, לא להסתיר את זה.‬ 2411 02:15:30,080 --> 02:15:32,120 ‫רשות התיירות יכולה לקדם את העניין.‬ 2412 02:15:32,200 --> 02:15:36,840 ‫אין צורך לשפוך מאות מיליונים כדי לשלם‬ ‫לשחקן מפורסם שיהיה הפנים של הקמפיין.‬ 2413 02:15:36,920 --> 02:15:38,880 ‫פשוט צלמו סרטונים לטיקטוק. זה קל.‬ 2414 02:15:38,960 --> 02:15:42,360 ‫תזמינו אנשים לבוא לראות. זה כוח סופר-רך.‬ 2415 02:15:43,120 --> 02:15:48,520 ‫קחו את הרעיונות האלה, לא אכפת לי.‬ ‫תנו לתושבים בפטאיה או בפוקט להגיד,‬ 2416 02:15:48,600 --> 02:15:50,560 ‫"שלום, ברוכים הבאים!"‬ 2417 02:15:51,400 --> 02:15:52,280 ‫הגיוני?‬ 2418 02:15:52,360 --> 02:15:56,120 ‫"שלום, ברוכים הבאים!‬ ‫מופע בחינם, בירה ב-400 באט.‬ 2419 02:15:57,160 --> 02:16:01,080 ‫"תיהנו במופע, תשמחו. תבלו, תקבלו אנרגייה.‬ 2420 02:16:01,160 --> 02:16:05,480 ‫"קבלו גירל פאוור, קבלו דגים, קבלו צבים.‬ 2421 02:16:05,560 --> 02:16:08,760 ‫"קבלו ציפורים, קבלו תנינים.‬ 2422 02:16:08,840 --> 02:16:10,160 ‫"אולי אבו-נפחא.‬ 2423 02:16:10,840 --> 02:16:14,760 ‫"פינג פונג, בלונים, עישון, בננות.‬ 2424 02:16:14,840 --> 02:16:16,280 ‫"בבקשה, בואו לראות.‬ 2425 02:16:17,160 --> 02:16:19,480 ‫"קבלו סופרמן טוב.‬ 2426 02:16:19,560 --> 02:16:23,160 ‫"סופרמן טוב, לחיצות ידיים טובות.‬ ‫ותוכלו ללחוץ זין.‬ 2427 02:16:28,560 --> 02:16:30,400 ‫"זין ענק שמנגן צ'ה-צ'ה-צ'ה.‬ 2428 02:16:30,480 --> 02:16:32,520 ‫"זין ענק שמרים צנצנות מים.‬ 2429 02:16:32,600 --> 02:16:35,680 ‫"זין ענק שעושה מסאז'. זין ענק סופרסטאר.‬ 2430 02:16:35,760 --> 02:16:39,160 ‫"זין ענק שעושה מסאז'.‬ ‫הזין ענק שלנו אף פעם לא מת.‬ 2431 02:16:39,240 --> 02:16:40,920 ‫"הזין הענק שלנו בפריסטייל.‬ 2432 02:16:41,520 --> 02:16:45,520 ‫"ברוכים הבאים לתאילנד.‬ ‫האם לעניים יש זכויות?‬ 2433 02:16:45,600 --> 02:16:46,800 ‫"אבל יש לנו זין.‬ 2434 02:16:46,880 --> 02:16:48,720 ‫"אבל יש לנו כוסים.‬ 2435 02:16:48,800 --> 02:16:51,520 ‫"תני לזה לקרות, תאילנד.‬ ‫לחצו על מתג התחתונים.‬ 2436 02:16:51,600 --> 02:16:57,600 ‫"כדי שהעם התאילנדי יחיה בנוח,‬ ‫בואו כולנו נפסיק עכשיו עם הבולשיט!"‬ 2437 02:16:58,840 --> 02:17:00,920 ‫סעו בזהירות הביתה.‬ 2438 02:17:01,880 --> 02:17:03,600 ‫סעו בזהירות הביתה.‬ 2439 02:17:05,800 --> 02:17:08,480 ‫- ספיישל Deaw: כוח סופר-רך -‬ 2440 02:17:34,920 --> 02:17:39,120 ‫תתעוררי! תודה.‬ 2441 02:18:08,880 --> 02:18:12,680 ‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬