1
00:00:12,721 --> 00:00:17,183
‫שלחתי לכולם את התמונה של הרכב של רוברט.‬

2
00:00:17,684 --> 00:00:21,021
‫יש גם פורשה קאיין שחורה שתצא.‬

3
00:00:22,272 --> 00:00:25,567
{\an8}‫יש גם מרצדס ירוקה שתצא.‬

4
00:00:26,526 --> 00:00:29,779
{\an8}‫נלך על מה שנמצא קודם.‬

5
00:00:30,739 --> 00:00:35,160
‫מעולם לא חשבנו שנוכל לעשות את זה.‬

6
00:00:35,160 --> 00:00:38,204
‫כשמישהו מגיע,‬
‫אתם יודעים לאיזה כיוון הוא נוסע.‬

7
00:00:38,204 --> 00:00:39,789
‫אתם רק צריכים לדווח על זה.‬

8
00:00:42,167 --> 00:00:44,878
‫אני רוצה שרוברט ידע שאני יכולה למצוא אותו.‬

9
00:00:44,878 --> 00:00:47,380
{\an8}‫- רוברט שין -‬

10
00:00:47,380 --> 00:00:51,551
{\an8}‫אני רוצה שיפחד. אני רוצה שיילחץ.‬

11
00:00:52,802 --> 00:00:55,972
‫אני רוצה שידע שאני לא אותו אדם.‬

12
00:00:56,973 --> 00:00:58,266
‫אני לא רוצה שיחשוב,‬

13
00:00:58,266 --> 00:01:03,146
‫"היא אותו אדם חלש, כנוע, צייתן ומפוחד."‬

14
00:01:04,022 --> 00:01:08,526
‫אני רוצה שידע שאני אעשה את זה‬
‫גם אם זה הדבר האחרון שאעשה.‬

15
00:01:14,407 --> 00:01:15,492
‫- אימא, אבא, אחות -‬

16
00:01:15,492 --> 00:01:16,576
‫- מתגעגעים אלייך! -‬

17
00:01:19,287 --> 00:01:23,166
‫- ריקוד השטן: כת 7M בטיקטוק -‬

18
00:01:23,666 --> 00:01:27,504
‫- חלק 3: לקצור את מה שזרעת -‬

19
00:01:29,631 --> 00:01:32,759
‫פריסילה אמרה לי,‬
‫"אני רוצה לתבוע את רוברט."‬

20
00:01:33,259 --> 00:01:35,845
{\an8}‫התגובה הראשונית שלי הייתה, "תאטי,‬

21
00:01:36,346 --> 00:01:40,600
{\an8}‫"כי אין לך מושג מה צריך כדי לתבוע מישהו."‬

22
00:01:40,600 --> 00:01:43,770
‫ממש קשה לנקוט אמצעים משפטיים נגד כתות,‬

23
00:01:43,770 --> 00:01:47,941
{\an8}‫כי אין חוק שאוסר על ניהול כת‬
‫או על חברות בכת.‬

24
00:01:47,941 --> 00:01:52,695
{\an8}‫נוקטים אמצעים משפטיים נגד מנהיג כת‬

25
00:01:52,695 --> 00:01:57,033
‫אם הוא מבצע פשעים בכת שלו.‬

26
00:02:01,204 --> 00:02:05,125
‫צריך למצוא משהו כמו כמו מעילה בכספים‬

27
00:02:05,125 --> 00:02:08,002
‫כי האקט‬

28
00:02:08,002 --> 00:02:11,506
‫של שליטה בחיי היומיום של אדם היא לא פשע.‬

29
00:02:13,508 --> 00:02:16,469
‫אחותי התחילה להראות לי את הראיות שלה.‬

30
00:02:17,846 --> 00:02:19,806
‫דפי החשבון, הצ'קים המבוטלים.‬

31
00:02:19,806 --> 00:02:23,935
‫והחלטנו לספר על החוויות שלנו‬

32
00:02:23,935 --> 00:02:28,064
‫לרקדנים כי הם חוו דברים דומים.‬

33
00:02:28,565 --> 00:02:30,483
‫יש לך עותק של דפי החשבון שלך?‬

34
00:02:30,483 --> 00:02:33,820
‫כן! יש לי הכול. בחייך.‬
‫-כן? אתה יכול לפתוח את זה?‬

35
00:02:33,820 --> 00:02:35,822
‫טוב, זאת השיטה של שכינה.‬

36
00:02:35,822 --> 00:02:38,366
‫הם נותנים לך, נגיד, 100,000 דולר.‬

37
00:02:39,325 --> 00:02:41,494
‫הם מכניסים את זה לחשבון הבנק שלך.‬

38
00:02:41,494 --> 00:02:46,082
{\an8}‫אחר כך הם מוציאים ממנו כסף ואומרים,‬

39
00:02:46,082 --> 00:02:50,253
{\an8}‫"טוב, עכשיו אתה נותן לכנסיית שכינה‬
‫את כל הכסף הזה במתנה."‬

40
00:02:50,253 --> 00:02:53,464
‫אז אם הם אומרים שהם שילמו לך 102,000,‬

41
00:02:53,464 --> 00:02:57,343
‫המטרה שלי היא להבין כמה מזה נתת לשכינה,‬

42
00:02:57,343 --> 00:03:00,597
‫כמה מזה שילמת בשכירות לשכינה,‬

43
00:03:01,264 --> 00:03:05,226
‫כמה מזה שילמת להאנה, אייזיה, כל זה.‬

44
00:03:05,226 --> 00:03:09,230
‫זה כל הכסף, בעיקרון.‬
‫-טוב.‬

45
00:03:09,230 --> 00:03:14,152
‫כי הייתי צריך לשלם עמלת צילום‬
‫לריינו או לאייזיה,‬

46
00:03:14,152 --> 00:03:16,571
‫ולשלם שכירות,‬

47
00:03:17,071 --> 00:03:20,783
‫עשרים אחוז דמי ניהול, שצריך לתת ל-7M.‬

48
00:03:20,783 --> 00:03:22,911
‫ואז יש עשר, עשר, עשר,‬

49
00:03:22,911 --> 00:03:25,580
‫שזה מעשרות, מנחות ואיש האלוהים.‬

50
00:03:26,414 --> 00:03:27,498
‫שלושים אחוז לכנסייה?‬

51
00:03:28,333 --> 00:03:30,001
‫יותר לפעמים.‬

52
00:03:30,001 --> 00:03:32,754
‫לפעמים הייתי נותן 50 אחוז מההכנסה שלי.‬

53
00:03:34,088 --> 00:03:35,089
‫טוב.‬

54
00:03:36,674 --> 00:03:41,387
{\an8}‫בסך הכול, חישבנו את זה,‬
‫אתה נותן 60 עד 70 אחוז.‬

55
00:03:42,222 --> 00:03:43,640
{\an8}‫וזה לפני מיסים.‬

56
00:03:44,390 --> 00:03:47,977
‫הם מציגים את זה כאילו‬
‫אתה משלם לגופים נפרדים,‬

57
00:03:48,645 --> 00:03:49,646
‫אבל אתה לא.‬

58
00:03:50,313 --> 00:03:52,065
‫הכול הולך לרוברט.‬

59
00:03:52,065 --> 00:03:53,316
‫- סה"כ צ'קים ששולמו -‬

60
00:03:55,026 --> 00:03:55,860
‫כן.‬

61
00:03:58,196 --> 00:04:01,866
‫נצטרך להוסיף את זה לתביעה.‬

62
00:04:03,785 --> 00:04:06,663
{\an8}‫יצרנו קשר עם פריסילה,‬

63
00:04:06,663 --> 00:04:09,415
{\an8}‫והיא באה, היינו על הספה הזאת.‬

64
00:04:09,415 --> 00:04:13,628
{\an8}‫ישבנו והקשבנו לה מדברת שעתיים וחצי,‬

65
00:04:13,628 --> 00:04:14,837
{\an8}‫ופורצת בבכי.‬

66
00:04:15,630 --> 00:04:17,799
‫כשהיא סיפרה את הסיפור שלה, זה שבר אותי.‬

67
00:04:17,799 --> 00:04:20,426
‫זה כל כך הכעיס אותי שרציתי לעשות נזק.‬

68
00:04:20,426 --> 00:04:24,013
‫רציתי... אמרתי,‬
‫"הם לא יודעים עם מי יש להם עסק, אחי."‬

69
00:04:24,013 --> 00:04:27,475
{\an8}‫זו הפעם הראשונה ששמענו את כל זה.‬

70
00:04:27,475 --> 00:04:30,186
{\an8}‫ואנחנו כזה,‬

71
00:04:30,186 --> 00:04:33,982
‫"איך היינו קבוצה קטנה בכנסייה קטנה,‬

72
00:04:34,565 --> 00:04:37,277
‫אבל לא היה לנו מושג שדבר כזה קורה?‬

73
00:04:37,277 --> 00:04:38,987
‫רק הקטע של הכסף.‬

74
00:04:38,987 --> 00:04:41,406
‫אמרתי, "טוב, אחי. עכשיו אני מבין."‬

75
00:04:42,323 --> 00:04:45,410
‫היא אמרה לנו שיש לה עורך דין,‬

76
00:04:45,410 --> 00:04:47,495
‫שהיא רוצה לגבש תביעה נגדו‬

77
00:04:47,495 --> 00:04:49,831
‫ושאנחנו צריכים להחליט אם להצטרף או לא.‬

78
00:04:49,831 --> 00:04:53,835
‫ידענו שזה יהיה תהליך ארוך, של שנים.‬

79
00:04:53,835 --> 00:04:56,713
‫אני רוצה להצטרף לתביעה בוודאות.‬

80
00:04:56,713 --> 00:04:58,965
‫הוא יעשה את זה למישהו אחר.‬

81
00:04:58,965 --> 00:05:00,591
‫אני לא יכול לתת לו לנצח.‬

82
00:05:01,259 --> 00:05:03,553
‫ואז רוברט תבע אותנו.‬

83
00:05:04,053 --> 00:05:07,223
‫כשהוא שמע שאנחנו מנסים לתבוע אותו,‬
‫הוא תבע אותי קודם.‬

84
00:05:08,182 --> 00:05:09,309
‫זה עצבן אותי.‬

85
00:05:09,309 --> 00:05:11,769
‫- על קשירת קשר להוצאת דיבה -‬

86
00:05:11,769 --> 00:05:14,480
‫התהליך המשפטי ממש לא אישי.‬

87
00:05:14,480 --> 00:05:17,233
‫אבל בשבילי זה אישי מאוד.‬

88
00:05:17,233 --> 00:05:20,820
‫כאילו רוברט יושב מולי‬
‫כמו שאנחנו יושבים זה מול זה.‬

89
00:05:20,820 --> 00:05:23,823
‫אני מסתכלת על הפנים שלו, "אני אביס אותך."‬

90
00:05:26,534 --> 00:05:29,704
‫אם תשאלו אותי מה יהיה צדק,‬

91
00:05:31,080 --> 00:05:35,793
‫אני רוצה שרוברט יפסיד כל דולר שיש לו.‬

92
00:05:36,669 --> 00:05:37,754
‫עד הפני האחרון.‬

93
00:05:38,588 --> 00:05:40,840
‫כי זה כל מה שמעניין את רוברט.‬

94
00:05:41,424 --> 00:05:43,634
‫אבל אם דיוויד יבוא, תני לו...‬

95
00:05:43,634 --> 00:05:44,719
‫טוב.‬

96
00:05:44,719 --> 00:05:46,888
‫רוברט ואייזיה.‬
‫-זה דיוויד.‬

97
00:05:46,888 --> 00:05:51,851
‫אז אם מישהו תובע אותך,‬
‫צריך למסור לך את המסמכים.‬

98
00:05:51,851 --> 00:05:54,604
‫אפשר למסור למישהו תביעה באמצעות חברה‬

99
00:05:54,604 --> 00:05:57,148
‫שתאתר אותו ותמסור לו את הניירת,‬

100
00:05:57,815 --> 00:05:59,650
‫אבל זה יכול לקחת חודשים.‬

101
00:06:00,485 --> 00:06:01,611
‫זו התביעה שלי.‬

102
00:06:02,612 --> 00:06:03,946
‫אני תוקפת אותו.‬

103
00:06:04,781 --> 00:06:07,283
‫אני לא אתן לאחרים לטפל בזה.‬

104
00:06:07,867 --> 00:06:12,080
‫אבל מלאני ואני לא יכולנו למסור אותם‬
‫כי אנחנו חלק מהתביעה.‬

105
00:06:12,914 --> 00:06:16,000
{\an8}‫אז מלאני קראה לחברות שלה שיעזרו לנו.‬

106
00:06:16,000 --> 00:06:19,253
{\an8}‫תגידו את השם ותניחו את זה.‬
‫הם לא צריכים לקחת את זה.‬

107
00:06:19,253 --> 00:06:21,923
‫לקרוא בשם שלהם ולזרוק להם את זה?‬
‫-זה בסדר.‬

108
00:06:21,923 --> 00:06:23,383
‫זהו זה. קדימה.‬
‫-טוב.‬

109
00:06:42,193 --> 00:06:44,070
{\an8}‫- כנסיית שכינה‬
‫לוס אנג'לס, קליפורניה -‬

110
00:06:44,070 --> 00:06:46,906
{\an8}‫אלוהים, זה יקרה בעוד חצי שעה.‬

111
00:06:47,698 --> 00:06:48,783
‫מטורף.‬

112
00:06:54,038 --> 00:06:58,751
‫מלאני, התחת של הטסלה הלבנה שלך בולט בשטח.‬

113
00:06:58,751 --> 00:07:00,044
‫אני רואה אותו מפה.‬

114
00:07:00,044 --> 00:07:03,673
‫שלושה אנשים עלולים לראות אותך‬
‫לפני שתוכלי לעקוב אחרי מישהו.‬

115
00:07:04,173 --> 00:07:06,134
‫טוב, אני אזוז ימינה.‬

116
00:07:08,177 --> 00:07:09,011
‫טוב.‬

117
00:07:11,097 --> 00:07:12,348
‫טוב, זה בסדר?‬

118
00:07:15,184 --> 00:07:17,562
‫לא ממש, אבל אני צריכה להגיד לה שכן.‬

119
00:07:18,396 --> 00:07:19,605
‫כן, זה בסדר.‬

120
00:07:19,605 --> 00:07:24,694
‫אודיע לכולם ברגע שהשער ייפתח בפעם הראשונה‬

121
00:07:24,694 --> 00:07:29,115
{\an8}‫כדי שהמנועים של כולם יהיו מונעים‬
‫ותהיו מוכנים לתזוזה.‬

122
00:07:29,115 --> 00:07:32,368
‫- רוברט שין -‬

123
00:07:33,744 --> 00:07:37,582
‫זו תחושה כל כך מוזרה,‬
‫לבוא למקום שהיה הבית שלי.‬

124
00:07:39,459 --> 00:07:43,880
‫באמת הרגשתי שזה הבית שלי.‬
‫חשבתי שאגור פה לנצח.‬

125
00:07:44,422 --> 00:07:49,802
‫חשבתי שאהיה בחדר ההוא‬
‫בבית הלבן ההוא עד שישו יבוא,‬

126
00:07:50,887 --> 00:07:53,723
‫שאהיה תקועה בחדר ההוא בשארית חיי.‬

127
00:08:07,403 --> 00:08:08,863
‫רוברט יוצא!‬

128
00:08:10,406 --> 00:08:11,532
‫טוב, קיבלתי.‬

129
00:08:17,622 --> 00:08:18,623
‫המסכה שלי.‬

130
00:08:21,667 --> 00:08:23,544
‫אלוהים. הלב שלי דופק.‬

131
00:08:24,879 --> 00:08:28,466
‫שיט. רוברט פנה ימינה ב... האטי, זה שלך.‬

132
00:08:28,466 --> 00:08:30,343
‫רוברט פנה ימינה! האטי!‬

133
00:08:30,843 --> 00:08:32,011
‫כן. קיבלתי.‬

134
00:08:38,768 --> 00:08:39,810
‫קריסטין, איפה את?‬

135
00:08:40,895 --> 00:08:44,857
‫הוא עבר באדום. אני מנסה להדביק את הפער.‬

136
00:08:49,070 --> 00:08:50,696
‫נראה לי שאני רואה אותו.‬

137
00:08:57,286 --> 00:08:59,789
‫רוברט עצר ליד מסעדה קוריאנית.‬

138
00:09:11,717 --> 00:09:12,718
‫הנה הם.‬

139
00:09:13,803 --> 00:09:15,972
‫טוב, כולם נכנסים.‬

140
00:09:15,972 --> 00:09:17,098
‫בסדר.‬

141
00:09:23,271 --> 00:09:24,480
‫שיט.‬

142
00:09:25,064 --> 00:09:26,190
‫איפה רוברט?‬

143
00:09:31,946 --> 00:09:34,949
‫רוברט שין, קיבלת זימון.‬
‫-טוב.‬

144
00:09:35,533 --> 00:09:37,285
‫מתיו שין, קיבלת זימון.‬

145
00:09:38,160 --> 00:09:39,954
‫אתה אייזיה?‬
‫-לא.‬

146
00:09:41,247 --> 00:09:42,248
‫גם אתה תקבל זימון.‬

147
00:09:44,292 --> 00:09:45,293
‫יום טוב.‬

148
00:09:55,720 --> 00:09:59,140
‫תראו אותנו מוסרים זימונים בפעם הראשונה!‬
‫-זה היה אדיר.‬

149
00:09:59,140 --> 00:10:01,892
‫תראו את הצוות הזה. כולם התגייסו ככה.‬

150
00:10:01,892 --> 00:10:03,102
‫זה היה יעיל מאוד.‬

151
00:10:03,102 --> 00:10:06,314
‫תרשמו אותי לפעם הבאה.‬
‫-אתה רוצה לעשות את זה שוב?‬

152
00:10:06,314 --> 00:10:07,273
‫כן.‬
‫-כן.‬

153
00:10:08,941 --> 00:10:12,153
‫הלבן הסמוי. אני מושלם.‬
‫-בואו נמסור לנשים עכשיו.‬

154
00:10:27,418 --> 00:10:28,794
‫זה מוזר.‬

155
00:10:29,879 --> 00:10:31,339
‫אני מרחמת עליהם.‬

156
00:10:40,139 --> 00:10:41,223
‫אני לא יודעת.‬

157
00:10:44,977 --> 00:10:47,855
‫אולי כי כל כך הרבה שנים ניסיתי להגן עליהם.‬

158
00:10:50,650 --> 00:10:53,027
‫התפקיד שלי היה להגן עליהם.‬

159
00:10:55,655 --> 00:10:57,782
‫הקדשתי את חיי כדי להגן עליהם.‬

160
00:11:04,038 --> 00:11:07,458
‫אני לא מרגישה רע שאני תובעת אותם‬
‫כי זה צדק, אבל...‬

161
00:11:09,960 --> 00:11:11,921
‫אני מניחה שהקטע האנושי...‬

162
00:11:16,801 --> 00:11:19,053
‫עדיין לא הייתי רוצה שזה יקרה ככה.‬

163
00:11:26,686 --> 00:11:29,397
‫האנשים שמעלים טענות נגד רוברט שין‬

164
00:11:29,397 --> 00:11:31,524
‫ינהלו קרב משפטי ארוך.‬

165
00:11:32,483 --> 00:11:38,280
‫והייתי רוצה להגיד שהכול יתפרק בקרוב יחסית,‬

166
00:11:38,781 --> 00:11:43,494
‫אבל ההיסטוריה הראתה‬
‫שממש קשה לפרק את הקבוצה הזאת.‬

167
00:11:43,494 --> 00:11:45,454
‫- בית המשפט העליון של מדינת קליפורניה -‬

168
00:11:45,454 --> 00:11:50,543
‫יש רק עוד מישהי אחת‬
‫שניסתה לתבוע את רוברט, והיא הפסידה.‬

169
00:11:50,543 --> 00:11:52,128
‫בשנת 2009‬

170
00:11:52,128 --> 00:11:55,715
‫הכומר שין נתבע על ידי חברה לשעבר בכנסייה,‬
‫לידיה צ'אנג.‬

171
00:11:55,715 --> 00:11:59,301
‫והיא תבעה את רוברט על גניבה, שטיפת מוח‬

172
00:11:59,301 --> 00:12:01,762
‫וניתוק מוחלט שלה ממשפחתה.‬

173
00:12:01,762 --> 00:12:04,098
‫למה זה נשמע מוכר?‬

174
00:12:04,682 --> 00:12:08,602
‫השופט אמר שנראה‬
‫שהייתה מניפולציה פסיכולוגית,‬

175
00:12:09,103 --> 00:12:14,024
‫אבל הוא אמר גם, "לא אוכל להתערב בעניין‬

176
00:12:14,024 --> 00:12:17,194
‫"בגלל ההגנה של התיקון הראשון לחוקה‬
‫על ארגונים דתיים."‬

177
00:12:17,194 --> 00:12:20,906
‫- בהקשר זה, ההקשר הדתי,‬
‫סירבתי לקבוע כי הייתה השפעה שלא כדין -‬

178
00:12:20,906 --> 00:12:24,410
‫אנשים בוגרים שמחליטים להצטרף לקבוצה‬

179
00:12:24,410 --> 00:12:26,746
‫ולהאמין באידאולוגיה שלה,‬

180
00:12:26,746 --> 00:12:31,459
‫אם יש לקבוצה שליטה מזדחלת וצומחת‬

181
00:12:31,459 --> 00:12:36,714
‫על חייהם ועל מחשבותיהם, זה לא עניין משפטי.‬

182
00:12:36,714 --> 00:12:39,675
‫אז מניפולציה פסיכולוגית, כפייה, סחיטה...‬

183
00:12:39,675 --> 00:12:40,593
‫- אפריל -‬

184
00:12:40,593 --> 00:12:44,972
‫אני חושבת שהתביעה הזאת‬
‫היא צעד בכיוון הנכון,‬

185
00:12:44,972 --> 00:12:47,725
‫אבל אני חושבת שצריך עוד.‬

186
00:12:49,143 --> 00:12:54,523
{\an8}‫אחותי לא תחזור אלא אם כן‬
‫רוברט יהיה מאחורי סורג ובריח.‬

187
00:12:56,108 --> 00:13:01,238
‫תביעה לא בהכרח מונעת מרוברט‬
‫לעשות את מה שהוא עושה.‬

188
00:13:01,781 --> 00:13:06,160
‫צריך תיק פלילי כדי שירצה עונש מאסר.‬

189
00:13:06,160 --> 00:13:10,498
{\an8}‫מה המשטרה צריכה מאיתנו‬
‫כדי לפתוח תיק פלילי?‬

190
00:13:11,165 --> 00:13:13,417
‫תצטרך להביא איתך את כל הקורבנות,‬

191
00:13:13,417 --> 00:13:17,463
‫את כל שאר הילדות שעזבו, לתחנה,‬

192
00:13:17,463 --> 00:13:20,299
‫להגיד, "אני רוצה להגיש תלונה‬
‫על תקיפה מינית",‬

193
00:13:20,299 --> 00:13:22,718
‫שינקבו בשם של החשוד,‬

194
00:13:22,718 --> 00:13:25,679
‫"רוברט עשה לי את זה",‬

195
00:13:26,263 --> 00:13:27,973
‫פסיק, הם יגידו,‬

196
00:13:27,973 --> 00:13:33,020
‫"ואני יודעת שיש שם עוד קורבנות.‬
‫הן לא יכולות לדבר בשם עצמן."‬

197
00:13:33,020 --> 00:13:33,938
‫זה טוב.‬

198
00:13:33,938 --> 00:13:37,441
‫כל אדם שאתה מכיר צריך להגיש תלונה.‬

199
00:13:37,441 --> 00:13:41,862
‫כפייה מינית, אונס, כל פרט קטן.‬

200
00:13:43,364 --> 00:13:46,534
‫אנחנו מכירים נשים שעברו דברים עם רוברט.‬

201
00:13:46,534 --> 00:13:48,911
‫אנחנו צריכים להתחיל ליצור איתן קשר‬

202
00:13:48,911 --> 00:13:53,415
‫ולראות אם הן מוכנות להגיש תלונה במשטרה,‬
‫לספר את הסיפור שלהן.‬

203
00:13:55,251 --> 00:13:59,964
{\an8}‫אנחנו ממש רוצים שיפתחו נגדו בחקירה פלילית,‬

204
00:14:00,881 --> 00:14:07,555
‫ואנחנו צריכים אנשים‬
‫שיוכלו לדווח ממקור ראשון.‬

205
00:14:08,430 --> 00:14:09,348
{\an8}‫כן.‬

206
00:14:09,348 --> 00:14:11,642
{\an8}‫- אלמונית‬
‫חברה לשעבר בשכינה -‬

207
00:14:11,642 --> 00:14:14,645
{\an8}‫אני בהחלט רוצה שישלם על מה שעשה.‬

208
00:14:15,145 --> 00:14:20,109
‫אבל האמת, אני חוששת קצת‬
‫מרוברט ומהתגובה שלו.‬

209
00:14:20,109 --> 00:14:22,611
‫כן.‬
‫-כן, ושוב...‬

210
00:14:22,611 --> 00:14:28,367
‫ואנחנו מבינים לחלוטין שקשה לדבר על זה.‬

211
00:14:29,702 --> 00:14:30,703
‫כן.‬

212
00:14:33,831 --> 00:14:38,544
‫הם מציגים את זה‬

213
00:14:38,544 --> 00:14:42,756
‫כאילו השהות במחיצתו נחשבת לכבוד בכנסייה.‬

214
00:14:44,091 --> 00:14:48,846
‫ידעתי שנשים מסוימות‬
‫שקרובות אליו עשו לו מסאז'.‬

215
00:14:50,472 --> 00:14:52,141
‫אם נשאלת, "את יכולה..."‬

216
00:14:52,141 --> 00:14:55,895
‫אם את זוכה לעשות לו מסאז',‬
‫את אומרת, "זו פריבילגיה."‬

217
00:14:56,520 --> 00:14:59,857
‫אז עשית מה שאמרו לך.‬

218
00:14:59,857 --> 00:15:01,483
‫את מצייתת כי חשבת,‬

219
00:15:01,483 --> 00:15:04,111
‫"אם אני מצייתת לאיש האלוהים,‬
‫אני מצייתת לאלוהים",‬

220
00:15:04,111 --> 00:15:07,323
‫אבל כשהגעתי לשם, הוא היה אומר,‬

221
00:15:08,115 --> 00:15:11,243
‫"תחליפי בגדים, תורידי את החזייה,‬
‫תלבשי את החולצה הזאת."‬

222
00:15:11,243 --> 00:15:15,205
‫ואמרתי, "לא, אני בסדר.‬
‫אני לא צריכה להוריד את החזייה.‬

223
00:15:15,205 --> 00:15:18,792
‫"אני בסדר."‬
‫-כן.‬

224
00:15:18,792 --> 00:15:21,295
‫הוא התעקש אבל פשוט סירבתי.‬

225
00:15:21,879 --> 00:15:23,047
‫אבל...‬

226
00:15:23,047 --> 00:15:28,093
‫כן, הוא אמר לי לשים כיסוי עיניים‬
‫ולעשות לו מסאז'.‬

227
00:15:28,761 --> 00:15:31,805
‫אבל כשניגשתי לעסות אותו, הוא היה עירום.‬

228
00:15:33,015 --> 00:15:38,312
‫בסופו של דבר הוא רצה שאעסה לו את...‬

229
00:15:39,855 --> 00:15:41,023
‫איבר המין.‬

230
00:15:41,941 --> 00:15:43,442
‫כן, אז...‬

231
00:15:43,442 --> 00:15:45,444
‫כן, וכשיצאנו מהחדר,‬

232
00:15:45,444 --> 00:15:48,030
‫אמרו לנו לא לדבר על זה עם אף אחד.‬

233
00:15:48,781 --> 00:15:50,616
‫אפילו לא זה עם זה.‬

234
00:15:52,910 --> 00:15:53,744
‫כן.‬

235
00:16:02,252 --> 00:16:06,090
‫כאיש האלוהים לא חשבתי‬

236
00:16:06,090 --> 00:16:08,342
‫שהוא יעשה משהו רע לי או למישהו אחר.‬

237
00:16:10,386 --> 00:16:12,179
‫בום. הנחתי לזה.‬

238
00:16:13,806 --> 00:16:17,393
‫אבל אז, אחרי כל כך הרבה פעמים‬
‫שראיתי את ההאשמות,‬

239
00:16:17,393 --> 00:16:21,188
‫הבנתי שאני הייתי‬

240
00:16:21,188 --> 00:16:24,108
‫במצב כמו שאר הנשים האלה.‬

241
00:16:27,319 --> 00:16:30,239
‫רוברט וכמה רקדנים היו בחדר הכושר‬

242
00:16:30,239 --> 00:16:32,992
‫והיה לי כאב גב חזק.‬

243
00:16:34,159 --> 00:16:37,579
‫הסברתי לו, "זו הבעיה שלי בגב."‬

244
00:16:38,288 --> 00:16:42,251
‫האמנו שכאיש האלוהים הוא יכול לרפא דברים.‬

245
00:16:43,168 --> 00:16:45,504
‫חשבתי שאולי הוא יתפלל למעני,‬

246
00:16:45,504 --> 00:16:48,507
‫אבל במקום זאת הוא אמר,‬
‫"אני יכול לסדר לך את הגב",‬

247
00:16:48,507 --> 00:16:53,012
‫וחשבתי שאין בזה שום בעיה, "טוב, סבבה."‬

248
00:16:53,012 --> 00:16:55,305
‫אז יצאנו והוא בא לסדר לי את הגב,‬

249
00:16:55,305 --> 00:17:00,185
‫ובהחלט לא הרגשתי שהוא מנסה לסדר לי את הגב.‬

250
00:17:00,185 --> 00:17:05,107
‫הרגשתי שהוא מנסה למשש לי את כל הגוף.‬

251
00:17:08,027 --> 00:17:10,320
‫הרגשתי כזה, "זה די מוזר.‬

252
00:17:11,780 --> 00:17:16,326
‫"אבל אין סיכוי שהוא יעשה דבר כזה,‬
‫זה בטח סתם רגע מביך.‬

253
00:17:17,786 --> 00:17:18,996
‫"הוא איש האלוהים."‬

254
00:17:25,711 --> 00:17:27,087
{\an8}‫אני רופא, אתם יודעים?‬

255
00:17:27,087 --> 00:17:29,214
{\an8}‫- הקלטות מהדרשות של רוברט שין -‬

256
00:17:29,214 --> 00:17:30,674
{\an8}‫גוף עירום. בחייכם.‬

257
00:17:30,674 --> 00:17:31,967
{\an8}‫זה כאילו...‬

258
00:17:34,803 --> 00:17:38,223
‫ישתבח שמו.‬
‫-ישתבח שמו.‬

259
00:17:38,223 --> 00:17:40,642
‫לאלוהים אין בעיה עם עירום.‬
‫-נכון.‬

260
00:17:43,562 --> 00:17:47,357
‫ראינו את מירנדה ואמרתי,‬
‫"אני מתגעגעת אלייך. בואי נשתה קפה."‬

261
00:17:47,357 --> 00:17:49,902
‫אבל כשניגשתי לחבק את מירנדה, היא בכתה.‬

262
00:17:50,402 --> 00:17:52,571
‫היא פרצה בבכי.‬
‫-באמת?‬

263
00:17:52,571 --> 00:17:55,991
‫ואז גם אני בכיתי כי זו החברה שלי.‬

264
00:17:55,991 --> 00:17:57,826
‫כן.‬
‫-וזה העציב אותי,‬

265
00:17:57,826 --> 00:18:01,622
‫אז גם אני בכיתי, ואז נפרדנו בבכי.‬

266
00:18:01,622 --> 00:18:04,833
‫אבל חשבתי, "זה סימן? היא...‬

267
00:18:05,417 --> 00:18:08,378
‫"היא באמת התגעגעה אליי והתפרקה‬

268
00:18:08,378 --> 00:18:11,799
‫"או שהיא מנסה להגיד לי משהו?"‬

269
00:18:13,217 --> 00:18:15,552
‫עדיין יש שם אנשים שאני אוהבת.‬

270
00:18:15,552 --> 00:18:19,765
‫אני חושבת שזה עוד משהו שמעציב אותי כל כך,‬

271
00:18:20,849 --> 00:18:22,309
‫בהחלט כי...‬

272
00:18:23,977 --> 00:18:25,938
‫יש לי שם חברים שאני אוהבת.‬

273
00:18:30,067 --> 00:18:31,318
‫חשבתי,‬

274
00:18:31,318 --> 00:18:34,238
‫"מה אם קיילי צעירה אחרת תיכנס לכנסייה‬

275
00:18:34,238 --> 00:18:37,449
‫"והוא ינסה לעשות לה דברים כאלה?"‬

276
00:18:38,033 --> 00:18:42,454
‫אם לא אוותר ואגיש תלונה, אוכל לעזור‬

277
00:18:42,454 --> 00:18:46,041
‫לאדם הבא שיהיה שם, לקורבן הבא,‬

278
00:18:46,041 --> 00:18:49,461
‫אבל אם אשתוק כי כואב לדבר על זה,‬

279
00:18:49,461 --> 00:18:50,838
‫למי זה עוזר?‬

280
00:18:54,049 --> 00:18:57,010
‫- משטרה -‬

281
00:19:01,431 --> 00:19:03,934
‫כשהלכתי לספר את הסיפור,‬

282
00:19:03,934 --> 00:19:06,770
‫התחלתי לספר להם בדלפק הקבלה.‬

283
00:19:06,770 --> 00:19:09,398
‫הם אמרו, "אנחנו צריכים להיכנס לחדר."‬

284
00:19:11,233 --> 00:19:13,485
‫הם אמרו, "אנחנו צריכים עוד פרטים.‬

285
00:19:13,485 --> 00:19:15,779
‫"אנחנו צריכים שתפרטי הכול."‬

286
00:19:15,779 --> 00:19:19,158
‫ושאלו שאלות מטורפות.‬

287
00:19:21,034 --> 00:19:25,122
‫יש כל כך הרבה עיניים עליי.‬
‫זה דבר שלא נעים לדבר עליו.‬

288
00:19:26,081 --> 00:19:29,376
‫והכניסו כל מיני שוטרים לחדר.‬

289
00:19:29,376 --> 00:19:33,297
‫הם אמרו, "למה את מדברת רק עכשיו?‬

290
00:19:33,297 --> 00:19:35,174
‫"איזה מידע נוסף יש לך?"‬

291
00:19:35,174 --> 00:19:37,759
‫זה גורם לי להרגיש כאילו‬
‫אני עשיתי משהו לא בסדר,‬

292
00:19:37,759 --> 00:19:39,595
‫כשאני הקורבן בכלל.‬

293
00:19:41,096 --> 00:19:43,599
‫זה קשה נפשית ורגשית.‬

294
00:19:44,099 --> 00:19:45,100
‫זה קשה.‬

295
00:19:47,603 --> 00:19:50,063
‫הוא אמר, "כן, אני רואה‬
‫את התיק שלך פה וזה הוגש,‬

296
00:19:50,063 --> 00:19:55,277
‫"אבל אנחנו צריכים עוד משהו שקרה‬
‫כדי לעצור אותו.‬

297
00:19:55,277 --> 00:19:58,822
‫"תביאי עוד נשים ונלך לעצור אותו."‬

298
00:19:59,448 --> 00:20:05,078
‫הן צריכות לבוא לשם בעצמן.‬

299
00:20:06,455 --> 00:20:08,373
‫אמרו לנו ש...‬

300
00:20:09,333 --> 00:20:11,126
‫זה כל כך מגוחך.‬

301
00:20:11,627 --> 00:20:14,713
‫שצריך שעוד נשים‬

302
00:20:15,297 --> 00:20:19,968
‫יתלוננו כדי שהוא ייעצר על תקיפה מינית,‬

303
00:20:21,345 --> 00:20:25,015
{\an8}‫וחשבתי שזה הדבר הכי מגוחך ששמעתי.‬

304
00:20:25,015 --> 00:20:26,475
‫אחת לא מספיקה.‬

305
00:20:26,475 --> 00:20:29,228
‫אדם אחד, אישה אחת לא מספיקה.‬

306
00:20:29,728 --> 00:20:31,772
‫אם יש לך שתיים או שלוש נשים,‬

307
00:20:32,439 --> 00:20:36,109
‫אז אנחנו יכולים לגבש תיק.‬

308
00:20:39,529 --> 00:20:44,076
‫- משטרת סנטה אנה -‬

309
00:20:45,285 --> 00:20:47,913
‫הם שאלו אותי, "למה באת עכשיו?"‬

310
00:20:47,913 --> 00:20:50,916
‫אמרתי, "כי הוא עדיין עושה את זה לאנשים,‬

311
00:20:50,916 --> 00:20:56,964
‫"אז אני רוצה לעזור לגבש ראיות‬
‫כדי שיעצרו בעדו,‬

312
00:20:56,964 --> 00:20:59,174
‫"לנסות לבנות את התיק."‬

313
00:20:59,841 --> 00:21:01,385
‫אז תודה לכם,‬

314
00:21:01,385 --> 00:21:06,723
‫כי לא הייתי חושבת שאני יכולה לעשות משהו.‬

315
00:21:06,723 --> 00:21:09,101
‫אז תודה לכם.‬
‫-וואו.‬

316
00:21:10,060 --> 00:21:13,689
‫לצערי, הם אמרו שזה מגיע לתובע המחוזי,‬

317
00:21:13,689 --> 00:21:17,317
‫והתובע המחוזי יחליט אם להמשיך עם זה.‬

318
00:21:17,985 --> 00:21:21,613
‫כן, ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים‬
‫שנשים נוספות יתלוננו.‬

319
00:21:21,613 --> 00:21:22,531
‫כן.‬

320
00:21:23,740 --> 00:21:26,785
‫את בחוץ, ואני בטוחה שאת רוצה‬
‫לחיות את החיים שלך‬

321
00:21:26,785 --> 00:21:29,246
‫ולא לחזור לזה שוב ושוב,‬

322
00:21:29,246 --> 00:21:33,667
‫אבל יש לך רעיונות לגבי הגשת תלונה במשטרה?‬

323
00:21:33,667 --> 00:21:36,837
‫אולי תספרי על כמה מהדברים שעברת?‬

324
00:21:38,380 --> 00:21:43,218
‫אני מרגישה שהגענו לשלב‬
‫שבו אנחנו לא יודעים מה עוד לעשות.‬

325
00:21:43,218 --> 00:21:48,807
‫אני רואה את המאמץ של ההורים שלך,‬
‫שלך ושל אחרים,‬

326
00:21:48,807 --> 00:21:54,521
‫והתבקשתי להתלונן במשטרה כמה פעמים.‬

327
00:21:55,939 --> 00:21:58,734
‫לא עשיתי את זה כי זה לא נעים,‬

328
00:21:58,734 --> 00:22:02,362
‫אבל חשוב מכך, לא עשיתי את זה כי הרגשתי‬

329
00:22:02,362 --> 00:22:05,157
‫שזה לא ישיג שום דבר, שזה לא ישנה שום דבר.‬

330
00:22:10,746 --> 00:22:14,708
‫כמה פעמים אני צריכה‬
‫לספר לאנשים על מה שעברתי?‬

331
00:22:15,250 --> 00:22:16,460
‫אני לא גאה בזה.‬

332
00:22:17,627 --> 00:22:21,631
‫לשבת שם ובאופן אקראי שני שוטרים,‬

333
00:22:21,631 --> 00:22:25,969
‫אחד או שניים או שלושה, פשוט באקראי,‬
‫מי שנמצא שם, מי שפנוי,‬

334
00:22:25,969 --> 00:22:27,054
‫"בטח, הבאה בתור.‬

335
00:22:28,221 --> 00:22:30,974
‫"טוב, בואי ניכנס. תספרי לי מה קרה לך."‬

336
00:22:31,558 --> 00:22:35,187
‫להיחשף ככה שוב‬

337
00:22:35,687 --> 00:22:39,900
‫בשביל משהו שלא ייתן לי תמורה,‬

338
00:22:39,900 --> 00:22:41,360
‫למה שארצה לעשות את זה?‬

339
00:22:42,277 --> 00:22:44,821
‫קל יותר פשוט לשכוח מזה וללכת.‬

340
00:22:44,821 --> 00:22:47,032
‫אחת, שתיים, שלוש!‬

341
00:22:51,328 --> 00:22:53,205
‫תני כיף! יש!‬

342
00:22:55,123 --> 00:22:59,628
{\an8}‫- דווין‬
‫האחיינית של פריסילה -‬

343
00:23:05,300 --> 00:23:07,511
‫בהתחלה היא אמרה ש...‬

344
00:23:09,262 --> 00:23:13,308
‫שהיא עסוקה מדי בתקופה הזאת‬
‫כדי לשמור על דווין, הבת שלי.‬

345
00:23:15,310 --> 00:23:18,563
‫וכשהתחלתי להתעקש איתה ולהגיד‬
‫שזה לא הגיוני,‬

346
00:23:19,064 --> 00:23:21,733
‫מהר מאוד הבנתי שמסיבה כלשהי‬

347
00:23:21,733 --> 00:23:25,028
‫היא רוצה להיות איתנו פחות,‬

348
00:23:25,570 --> 00:23:27,697
‫ופשוט הרגשתי‬

349
00:23:27,697 --> 00:23:30,617
‫שכיוון שהיא לא הייתה איתנו‬
‫בשבע-שמונה השנים האחרונות,‬

350
00:23:31,410 --> 00:23:33,870
‫כאחותי,‬

351
00:23:34,371 --> 00:23:38,250
‫הגיוני שהיא תרצה לפצות על הזמן האבוד,‬

352
00:23:38,250 --> 00:23:40,085
‫כי זה מה שאני רוצה לעשות.‬

353
00:23:40,085 --> 00:23:42,129
‫אני רוצה לפצות על הזמן האבוד.‬

354
00:23:42,671 --> 00:23:45,173
‫אבל לא נראה לי שאנחנו משדרות על אותו הגל.‬

355
00:23:49,428 --> 00:23:53,056
‫ביקשתי ממך כשעזבתי את שכינה לבוא איתי,‬

356
00:23:53,056 --> 00:23:54,975
‫ואמרת, "לא, אני נשארת",‬

357
00:23:54,975 --> 00:23:56,435
‫וזה היה...‬

358
00:23:57,477 --> 00:23:59,938
‫אני זוכרת את זה כאחד...‬

359
00:24:01,940 --> 00:24:04,901
‫אחד הרגעים שבהם הלב שלי נשבר באמת,‬

360
00:24:05,402 --> 00:24:06,319
‫כי אני לא...‬

361
00:24:06,319 --> 00:24:11,616
‫ידעתי שאם אשאיר אותך שם,‬
‫לא ידעתי מתי אראה אותך.‬

362
00:24:12,701 --> 00:24:15,537
‫לקחתי לי זמן אבל השלמתי עם העובדה ש...‬

363
00:24:17,164 --> 00:24:20,292
‫אני צריכה להמשיך הלאה ולבנות את חיי‬

364
00:24:22,169 --> 00:24:25,839
‫ולהגיע למצב שבו אוכל לעזור לך‬

365
00:24:26,339 --> 00:24:28,175
‫כשתחליטי לעזוב.‬

366
00:24:28,175 --> 00:24:33,013
‫אז בכל פעם שעברנו מבית לבית,‬

367
00:24:33,013 --> 00:24:35,390
‫תמיד התעקשתי בפני דיוויד‬
‫שיהיה לנו חדר אורחים,‬

368
00:24:36,016 --> 00:24:39,936
‫אבל ברגע שיצאת, באמת הייתי צריכה לחשוב,‬

369
00:24:39,936 --> 00:24:42,022
‫"מה הדרך הכי טובה לתמוך בה?"‬

370
00:24:42,939 --> 00:24:45,525
‫אני זוכרת את הקשיים שהיו לי כשעזבתי,‬

371
00:24:46,026 --> 00:24:50,030
‫ואני יודעת בדיוק מה את עוברת‬
‫מבחינה נפשית, רגשית.‬

372
00:24:50,780 --> 00:24:54,701
‫אני רוצה לתמוך בך,‬
‫אבל אני לא יודעת איך אם לא תגידי לי.‬

373
00:24:56,453 --> 00:24:59,706
‫אשמח לדבר על זה, אבל...‬
‫-אני צריכה רק מרחב.‬

374
00:25:00,457 --> 00:25:04,085
‫אני רק מבקשת... זה כאילו...‬

375
00:25:04,085 --> 00:25:06,796
‫את מבקשת ממני לעשות בשבילך‬
‫משהו שאני לא יכולה לעשות.‬

376
00:25:06,796 --> 00:25:09,216
‫אני לא רוצה שתכעסי כי אני לא עושה את זה.‬

377
00:25:09,216 --> 00:25:12,427
‫כדי שתהיה לי מערכת יחסים איתך‬

378
00:25:12,427 --> 00:25:15,096
‫אני צריכה רמה בסיסית של תקשורת.‬

379
00:25:15,096 --> 00:25:16,223
‫בסיסית?‬

380
00:25:16,223 --> 00:25:19,434
‫לדוגמה, ליום ההולדת של דווין,‬

381
00:25:20,268 --> 00:25:24,397
‫כשאמרת, "טוב, כן,‬
‫אולי אוכל לעזור לך לארגן מוקדם",‬

382
00:25:24,397 --> 00:25:27,317
‫ואז הגעת אחר כך, אחרי שזה התחיל,‬

383
00:25:27,817 --> 00:25:31,863
‫רק רציתי שתגידי לי בזמן המסיבה,‬

384
00:25:31,863 --> 00:25:34,783
‫"איחרתי כי..."‬

385
00:25:34,783 --> 00:25:37,827
‫למה אני צריכה לדבר על הסיבה לאיחור שלי?‬

386
00:25:37,827 --> 00:25:41,289
‫כי כל מי שבא באיחור‬
‫בא אליי וביקש סליחה על האיחור.‬

387
00:25:43,083 --> 00:25:45,043
‫אם אני מאחרת למשהו...‬

388
00:25:45,043 --> 00:25:46,419
‫זו מסיבה.‬

389
00:25:46,419 --> 00:25:49,130
‫כן, אבל זה יום ההולדת של דווין.‬

390
00:25:51,466 --> 00:25:55,262
‫זו לא מסיבה אקראית.‬
‫-טוב, בסדר, הבנתי.‬

391
00:25:55,262 --> 00:25:58,056
‫אני חושבת שאת מצפה ממני להיות נורמלית.‬

392
00:25:58,974 --> 00:26:01,226
‫"כל החברות שלי עושות את זה.‬
‫למה את לא יכולה?"‬

393
00:26:01,851 --> 00:26:03,436
‫אני לא כל החברות שלך.‬

394
00:26:05,063 --> 00:26:07,107
‫אני אחות לא מתפקדת.‬

395
00:26:08,066 --> 00:26:10,652
‫את חושבת שזה היגיון בריא,‬

396
00:26:10,652 --> 00:26:14,781
‫"זה יום ההולדת של דווין.‬
‫היא הבת שלי. את הדודה שלה."‬

397
00:26:15,282 --> 00:26:17,075
‫בשבילך זה היגיון בריא.‬

398
00:26:18,827 --> 00:26:23,081
‫אז יש לי בעיה פנימית,‬
‫ואת חושבת שזה קשור אלייך.‬

399
00:26:23,873 --> 00:26:26,084
‫זה לא קשור אלייך.‬

400
00:26:26,084 --> 00:26:30,255
‫"איך לא? היא הבת שלי."‬
‫אני לא יודעת מה זה אומר.‬

401
00:26:36,886 --> 00:26:40,807
‫אני לא יודעת מה זה אומר לטפל בילדה!‬

402
00:26:44,603 --> 00:26:45,812
‫איך את יכולה לכעוס עליי?‬

403
00:26:50,150 --> 00:26:51,943
‫תסתכלי עליי, מלאני!‬

404
00:26:56,239 --> 00:26:58,366
‫איך את יכולה להטיל עליי את הנטל הזה?‬

405
00:27:01,161 --> 00:27:03,663
‫סיפרתי לך הכול, רציתי למות,‬

406
00:27:03,663 --> 00:27:07,125
‫ואת רוצה שאני אגיע בזמן‬
‫לביום ההולדת של הבת שלך?‬

407
00:27:07,125 --> 00:27:09,210
‫להגיד שאני מצטערת כי איחרתי?‬

408
00:27:10,837 --> 00:27:14,132
‫אני יכולה לבוא או להתאבד. במה את בוחרת?‬

409
00:27:26,144 --> 00:27:29,022
‫הלוואי שיכולתי להביא ילד.‬

410
00:27:30,649 --> 00:27:31,775
‫להיות בהיריון.‬

411
00:27:32,942 --> 00:27:34,736
‫אני אומרת לעצמי, "זה בסדר.‬

412
00:27:36,363 --> 00:27:37,697
‫"זה לא כזה חשוב."‬

413
00:27:42,827 --> 00:27:44,954
‫יש כל כך הרבה שאלות "מה אם".‬

414
00:27:48,500 --> 00:27:50,669
‫יכולתי כבר להביא ארבעה ילדים.‬

415
00:27:51,961 --> 00:27:54,547
‫אני רואה תמונות שלי משנות ה-20 לחיי.‬

416
00:27:57,926 --> 00:27:58,760
‫אני כזה...‬

417
00:28:02,430 --> 00:28:04,057
‫"זה היה לפני 20 שנה.‬

418
00:28:16,027 --> 00:28:17,362
‫"מה עשיתי...‬

419
00:28:19,489 --> 00:28:21,241
‫"מה עשיתי 20 שנה?"‬

420
00:28:25,870 --> 00:28:28,373
‫איבדתי את השנים הטובות בחיי‬

421
00:28:29,999 --> 00:28:32,001
‫כדי שרוברט יוכל ליהנות מהשנים שלו.‬

422
00:28:38,007 --> 00:28:42,721
‫- יוני -‬

423
00:28:44,889 --> 00:28:49,102
{\an8}‫התקופה שבה הייתי בשכינה דפקה אותי נפשית.‬

424
00:28:49,102 --> 00:28:51,980
{\an8}‫- אוברי פישר‬
‫חבר לשעבר בשכינה 7M -‬

425
00:28:51,980 --> 00:28:54,816
{\an8}‫התשוקה שלי, המסירות שלי...‬

426
00:28:57,360 --> 00:28:59,988
‫הדחף שלי למה שרציתי לעשות...‬

427
00:29:01,030 --> 00:29:02,907
‫איבדתי הרבה נשמה.‬

428
00:29:06,077 --> 00:29:09,914
‫אם אני לא יכול לתת הכול לעצמי,‬
‫איך אני יכול לתת הכול לאדם אחר?‬

429
00:29:11,332 --> 00:29:13,209
‫שנינו אנשים אבודים.‬

430
00:29:13,209 --> 00:29:15,795
‫עברנו חוויות טראומתיות.‬

431
00:29:17,255 --> 00:29:21,426
‫אבל מאז הפרידה היה שינוי עצום.‬

432
00:29:21,426 --> 00:29:25,138
‫אחרי שהייתי עם מישהו כמעט חמש שנים,‬

433
00:29:25,138 --> 00:29:27,098
‫אני לבד.‬

434
00:29:30,143 --> 00:29:34,522
‫אני חושבת שאת הסיבה שלקח לי‬
‫כל כך הרבה זמן לעזוב את שכינה,‬

435
00:29:35,023 --> 00:29:37,400
‫כי קשה להרפות מדברים שאתה אוהב.‬

436
00:29:45,867 --> 00:29:50,580
‫האמביציה שלי, הדחף שלי לרקוד...‬

437
00:29:52,373 --> 00:29:53,500
‫זה נעלם.‬

438
00:29:54,751 --> 00:29:56,336
‫אני לא רוצה לרקוד יותר.‬

439
00:29:57,754 --> 00:29:59,422
‫מה לעזאזל קרה לי?‬

440
00:29:59,964 --> 00:30:02,425
‫נכנסתי כדי לקבל הכוונה רוחנית,‬

441
00:30:03,009 --> 00:30:07,847
‫אבל כשעזבתי,‬
‫הכנסייה הייתה נגועה מבחינתי.‬

442
00:30:08,932 --> 00:30:11,059
‫הוא נגועה ממש.‬

443
00:30:13,144 --> 00:30:14,813
‫היה ממש קשה‬

444
00:30:15,313 --> 00:30:16,940
‫להשלים עם העובדה‬

445
00:30:18,149 --> 00:30:19,818
‫שנתתי להם לעשות לי את זה.‬

446
00:30:21,986 --> 00:30:23,822
‫אחרי שעזבתי את שכינה,‬

447
00:30:23,822 --> 00:30:28,076
‫ניתקתי את כל הקשרים עם כל הזבל של העבר.‬

448
00:30:29,285 --> 00:30:33,873
‫- סיאול, דרום קוריאה -‬

449
00:30:40,588 --> 00:30:42,507
‫אבל אני חושב שנאלצתי להתמודד עם זה.‬

450
00:30:43,925 --> 00:30:45,593
‫הייתי חייבת להירפא.‬

451
00:30:47,595 --> 00:30:48,429
‫הלו?‬

452
00:30:48,930 --> 00:30:51,391
‫שלום.‬
‫-ג'ונג-מין, זו את?‬

453
00:30:51,391 --> 00:30:53,226
‫כן, אבא. זו ג'ונג-מין.‬

454
00:30:53,226 --> 00:30:54,519
‫מה שלומך?‬

455
00:30:54,519 --> 00:30:56,396
‫בסדר. מה איתך?‬

456
00:30:57,063 --> 00:31:02,235
‫ואני חושבת שאם אדבר עם אבא שלי,‬
‫אוכל להבין את זה.‬

457
00:31:02,861 --> 00:31:05,947
‫יצאת בשנה שעברה?‬
‫-מה זאת אומרת, "יצאת בשנה שעברה"?‬

458
00:31:07,115 --> 00:31:09,868
‫הצטרפת למקום ואז יצאת.‬
‫-עזבתי בשנה שעברה.‬

459
00:31:10,535 --> 00:31:13,788
‫בהתחלה חשבתי שזו כנסייה, אבל התברר שזו כת.‬

460
00:31:13,788 --> 00:31:17,709
‫ניסיתי להתקשר אלייך כל כך הרבה שנים.‬

461
00:31:17,709 --> 00:31:18,626
‫אני יודעת.‬

462
00:31:19,127 --> 00:31:23,089
‫את הבת שלי. אין פה בחירה.‬

463
00:31:23,089 --> 00:31:25,758
‫לא הייתי קוראת לעצמי הבת שלך,‬

464
00:31:26,301 --> 00:31:27,927
‫אם אדבר איתך בכנות.‬

465
00:31:27,927 --> 00:31:30,930
‫אתה צריך לגדל מישהי‬
‫כדי לקרוא לה הבת שלך, נכון?‬

466
00:31:30,930 --> 00:31:35,894
‫אני לא אומרת שגם אימא לא אשמה.‬

467
00:31:36,644 --> 00:31:41,357
‫אם אחד מכם לא היה נוטש אותנו,‬
‫לא היינו מגיעות לכנסייה ההיא.‬

468
00:31:42,525 --> 00:31:45,612
‫אז זה באשמתכם.‬

469
00:31:47,447 --> 00:31:53,995
‫אני ממש מקווה שעמוק בנשמתך אתה מרגיש אשם‬

470
00:31:53,995 --> 00:31:55,830
‫על מה שעשית.‬
‫-אני מרגיש אשם.‬

471
00:31:55,830 --> 00:31:57,123
‫לא נראה ככה.‬

472
00:31:58,875 --> 00:32:05,590
‫כי אחרי שעזבתי את הכת, ממש התביישתי בעצמי.‬

473
00:32:06,132 --> 00:32:08,134
‫מה? אני מוגבלת שכלית?‬

474
00:32:08,134 --> 00:32:11,721
‫אני לא אידיוטית.‬

475
00:32:11,721 --> 00:32:14,599
‫אני אישה די חכמה ואחראית.‬

476
00:32:14,599 --> 00:32:17,185
‫אני אישה הגונה מכמה בחינות.‬

477
00:32:17,185 --> 00:32:19,354
‫איך יכולתי להישאר במקום‬

478
00:32:19,854 --> 00:32:25,068
‫עם אדם נוראי שחושב שאלוהים שוכן בו?‬

479
00:32:25,068 --> 00:32:27,612
‫כמה זמן היית שם?‬
‫-עשרים ושלוש שנים.‬

480
00:32:28,154 --> 00:32:29,781
‫מה?‬
‫-עשרים ושלוש שנים.‬

481
00:32:30,573 --> 00:32:33,284
‫כשחושבים על זה...‬
‫-היית בכת 23 שנים?‬

482
00:32:33,284 --> 00:32:34,243
‫כן!‬

483
00:32:34,953 --> 00:32:36,537
‫אז כשחושבים על זה...‬

484
00:32:37,246 --> 00:32:39,457
‫חשבתי שהיית שם חמש שנים...‬
‫-לא.‬

485
00:32:39,457 --> 00:32:42,919
‫אז כשאני חושבת על זה...‬
‫תקשיב למה שאני אומרת לך.‬

486
00:32:43,419 --> 00:32:46,047
‫כשהבנתי, הייתה לי חרטה עמוקה.‬

487
00:32:46,923 --> 00:32:48,883
‫כל כך התביישתי בעצמי.‬

488
00:32:49,926 --> 00:32:56,683
‫ולא ידעתי איך לסלוח לעצמי,‬
‫עד כדי כך שאפילו רציתי למות.‬

489
00:32:57,183 --> 00:33:01,187
‫ובכיוון שאני חיה, אני יכולה להמשיך קדימה‬
‫ולהשאיר את העבר מאחוריי.‬

490
00:33:01,187 --> 00:33:04,357
‫אבל גם אם המשכתי הלאה,‬

491
00:33:04,357 --> 00:33:08,736
‫זה לא אומר שאתה לא אשם.‬

492
00:33:09,320 --> 00:33:11,072
‫אתה לא חושב ככה?‬
‫-הסיבה ש...‬

493
00:33:11,072 --> 00:33:13,116
‫תחשוב על זה.‬
‫-אני יודע, אבל הסיבה...‬

494
00:33:13,116 --> 00:33:14,200
‫אל תיגע בי!‬

495
00:33:15,118 --> 00:33:16,160
‫אל תיגע בי.‬

496
00:33:21,290 --> 00:33:23,626
‫עם הוריי הייתי ילדה שמכבדת מבוגרים,‬

497
00:33:23,626 --> 00:33:25,712
‫והיה להם הכוח לשלוט בנו.‬

498
00:33:25,712 --> 00:33:27,839
‫לכן הם התייחסו אלינו ממש נורא.‬

499
00:33:28,339 --> 00:33:30,008
‫ואז הייתי בשכינה,‬

500
00:33:30,008 --> 00:33:35,513
‫שם בהחלט היה פער עצום של ותק וכוח.‬

501
00:33:36,556 --> 00:33:40,810
‫והיום לראשונה בחיי אני אומרת,‬

502
00:33:40,810 --> 00:33:42,353
‫"לא, אני מבוגרת‬

503
00:33:42,937 --> 00:33:44,397
‫ואני חושבת כמו מבוגרת,‬

504
00:33:44,397 --> 00:33:47,442
‫"ואני שופטת אנשים כמבוגרים,‬

505
00:33:47,442 --> 00:33:49,986
‫"לא כילדה שמכבדת מבוגר."‬

506
00:33:52,238 --> 00:33:55,533
‫אז לקחתי את הכוח שלי בחזרה.‬

507
00:34:00,038 --> 00:34:04,584
‫קוראים לו רוברט שין. הוא כומר בכנסייה.‬

508
00:34:05,251 --> 00:34:08,421
‫ואני עוד מישהי שבאה...‬

509
00:34:08,421 --> 00:34:10,798
‫עוד קורבן לפשע?‬
‫-כן, כדי לדבר...‬

510
00:34:10,798 --> 00:34:12,383
‫איזה פשע הוא ביצע?‬

511
00:34:12,383 --> 00:34:15,094
‫מבחינתי, אם אספר לך את הסיפור שלי,‬

512
00:34:15,094 --> 00:34:18,306
‫אני חושבת שקוראים לזה‬
‫אונס מתמשך במשך שנים.‬

513
00:34:18,806 --> 00:34:19,891
‫הכאות.‬

514
00:34:21,142 --> 00:34:26,022
‫אני רוצה שרוברט‬
‫לעולם לא יוכל לעשות את זה שוב.‬

515
00:34:26,022 --> 00:34:28,733
‫זו רמת הצדק שאני מבקשת.‬

516
00:34:28,733 --> 00:34:32,820
‫ואני יודעת שאלוהים יביא צדק.‬

517
00:34:37,909 --> 00:34:41,954
‫- אוגוסט -‬

518
00:34:41,954 --> 00:34:43,539
‫אני דיווה. אני...‬

519
00:34:43,539 --> 00:34:46,793
‫מותן ומותן. כן, ואז תראו לי...‬

520
00:34:46,793 --> 00:34:49,295
‫עדיין יש לי רגעים של בכי ודכדוך,‬

521
00:34:49,295 --> 00:34:51,172
‫אבל אני גם מבינה‬

522
00:34:51,172 --> 00:34:54,759
‫שאני צריכה לעלות על דרך הריפוי.‬

523
00:34:55,802 --> 00:34:58,846
‫התחלתי לעבוד בבית ספר לאומנויות הבמה,‬

524
00:34:58,846 --> 00:35:00,723
‫והילדים רצו עוד‬

525
00:35:00,723 --> 00:35:03,101
‫ורצו לשדרג את הריקוד שלהם.‬

526
00:35:03,101 --> 00:35:09,065
‫אני אוהבת ליצור מרחב בטוח לרקדנים,‬
‫שבו הם יכולים להוציא הכול.‬

527
00:35:13,111 --> 00:35:15,196
‫הבנתי שפיזית‬

528
00:35:15,196 --> 00:35:17,698
‫לא בריא שאיאחז בדברים.‬

529
00:35:18,282 --> 00:35:21,119
‫"זה המצב. לאן אוכל להתקדם מכאן?"‬

530
00:35:27,750 --> 00:35:30,419
‫אז אמרתי, "יודעים מה?‬
‫אני אחזור לאהבה של זה."‬

531
00:35:36,467 --> 00:35:40,179
‫- אוקטובר -‬

532
00:35:40,179 --> 00:35:42,598
‫העבודה העצמית כל כך חשובה.‬

533
00:35:42,598 --> 00:35:45,601
‫לנסות להבין מה אתה רוצה בחיים,‬
‫מה אתה צריך לעשות בחיים,‬

534
00:35:45,601 --> 00:35:47,186
‫מה אתה חייב לעשות בחיים.‬

535
00:35:47,186 --> 00:35:49,897
‫הורנט, אתה יכול ללכת מול ביסט?‬

536
00:35:50,481 --> 00:35:54,318
‫אני מנסה לעשות כל מה‬
‫שאני יודע שאני מסוגל לעשות,‬

537
00:35:54,318 --> 00:35:55,987
‫שאני יודע שיש לי כישרון בו.‬

538
00:35:55,987 --> 00:35:57,655
‫חמש, שש, שבע, שמונה!‬

539
00:36:15,715 --> 00:36:17,800
‫חיכינו המון זמן.‬

540
00:36:18,718 --> 00:36:21,470
‫אבל נקווה שיעצרו את רוברט ממש בקרוב.‬

541
00:36:23,931 --> 00:36:25,641
‫היא לא הייתה פה‬

542
00:36:26,350 --> 00:36:29,979
‫כמה שנים, ובשבילנו זה המון זמן.‬

543
00:36:30,855 --> 00:36:36,068
‫לראות את הארון שלה ואת הבגדים הישנים‬

544
00:36:36,068 --> 00:36:38,237
‫שהיא השאירה פה, זה...‬

545
00:36:38,946 --> 00:36:41,908
‫אני לא יודעת. לא נגעו בזה.‬

546
00:36:42,491 --> 00:36:45,494
‫אין פה חיים.‬

547
00:36:45,494 --> 00:36:48,247
‫מזמן לא היו,‬

548
00:36:48,247 --> 00:36:51,542
‫אז זה קצת מוזר.‬

549
00:36:57,131 --> 00:37:01,594
‫- דצמבר -‬

550
00:37:05,181 --> 00:37:06,515
‫במשטרה אמרו לנו‬

551
00:37:06,515 --> 00:37:10,061
‫שהם צריכים רק עוד כמה נשים שיתלוננו‬

552
00:37:10,061 --> 00:37:11,646
‫ויספרו את הסיפור שלהן,‬

553
00:37:11,646 --> 00:37:15,816
‫והם יוכלו ללכת לעצור את רוברט מייד.‬

554
00:37:17,443 --> 00:37:19,820
‫אבל רוברט עד לא נעצר.‬

555
00:37:21,405 --> 00:37:23,366
‫הלכתי כמה פעמים,‬

556
00:37:23,366 --> 00:37:25,576
‫נראה לי שפעמיים או שלוש.‬

557
00:37:26,077 --> 00:37:30,331
‫צריך המון ראיות נגד מישהו‬
‫כדי שחקירה תתחיל בכלל.‬

558
00:37:32,166 --> 00:37:37,129
{\an8}‫יכול להיות קשה להשיג הרשעה בפשע מין כי...‬

559
00:37:38,506 --> 00:37:41,300
{\an8}‫לעתים קרובות זו מילה נגד מילה.‬

560
00:37:42,134 --> 00:37:45,638
‫במקרה שבו את מנסה להוכיח שמישהו עשה משהו‬

561
00:37:45,638 --> 00:37:47,390
‫בניגוד לרצונך,‬

562
00:37:47,390 --> 00:37:50,476
‫נשאלת השאלה, "איך נראית כפייה?‬

563
00:37:50,476 --> 00:37:52,228
‫"איך מגדירים כפייה?"‬

564
00:37:52,728 --> 00:37:55,398
‫לא נראה שהחברה מצאה דרך‬

565
00:37:55,398 --> 00:37:59,944
‫למנוע מזה להפוך למתקפה על הקורבן.‬

566
00:38:01,112 --> 00:38:05,324
‫אנחנו לא מתייחסים לתקיפה מינית ברצינות?‬

567
00:38:05,324 --> 00:38:07,326
‫זה פשע או לא.‬

568
00:38:08,160 --> 00:38:12,081
{\an8}‫אנשים יראו את זה ויקראו את זה,‬
‫אבל תהיה שתיקה.‬

569
00:38:12,081 --> 00:38:13,499
{\an8}‫זה יהיה חסר תועלת.‬

570
00:38:14,000 --> 00:38:16,711
‫למה? כי אלוהים הכריז על זה, וזהו.‬

571
00:38:16,711 --> 00:38:18,504
‫זהו!‬
‫-כן!‬

572
00:38:18,504 --> 00:38:23,217
‫"וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי".‬

573
00:38:27,430 --> 00:38:31,642
‫- דטרויט, מישיגן -‬

574
00:38:41,152 --> 00:38:42,445
‫כן! הנה זה.‬

575
00:38:46,115 --> 00:38:48,826
‫- מירנדה: אני עדיין מתכננת‬
‫לבקר בחג המולד. -‬

576
00:38:48,826 --> 00:38:50,411
‫- עדיף איתך, אבא, מל וסבתא. -‬

577
00:38:50,411 --> 00:38:53,289
‫אני אוהבת את הקישוט של מישיגן.‬

578
00:38:53,789 --> 00:38:56,334
‫- קלי: נשמע נהדר! מה שנוח לך. נסתדר -‬

579
00:38:56,334 --> 00:38:57,877
‫אלוהים!‬

580
00:38:57,877 --> 00:38:59,295
‫מה זה?‬

581
00:38:59,879 --> 00:39:02,715
‫זה משהו שתמיד רציתי?‬
‫-כן.‬

582
00:39:02,715 --> 00:39:04,842
‫לקראת סופת השלגים שבדרך...‬

583
00:39:04,842 --> 00:39:08,512
‫אפשר לומר, "את בטוחה‬
‫שאת לא רוצה להישאר פה?"‬

584
00:39:08,512 --> 00:39:10,264
‫שזה יכול להיות מדהים.‬

585
00:39:10,848 --> 00:39:12,475
‫אני רוצה שזה יהיה כזה,‬

586
00:39:12,475 --> 00:39:18,189
‫"בואי ותשכחי הכול‬
‫ונעמיד פנים שכלום לא קרה."‬

587
00:39:18,898 --> 00:39:20,900
‫רק ש...‬

588
00:39:21,400 --> 00:39:23,569
‫זה כל מה שעשינו.‬

589
00:39:24,612 --> 00:39:26,614
‫מה זה? "זה כל מה שעשינו."‬

590
00:39:26,614 --> 00:39:29,116
‫רק העמדנו פנים שכלום לא קרה.‬

591
00:39:32,411 --> 00:39:33,537
‫טוב...‬

592
00:39:33,537 --> 00:39:36,540
‫כן, כי בפעמים היחידות שאמרת משהו,‬
‫היא אמרה,‬

593
00:39:36,540 --> 00:39:39,835
‫"לא נתראה שוב אם תמשיכי לדבר על זה."‬

594
00:39:40,669 --> 00:39:41,504
‫נכון.‬

595
00:39:50,721 --> 00:39:55,142
‫זה הלך הכי טוב שאפשר, אני מניחה.‬

596
00:39:55,643 --> 00:39:58,938
‫הם באו בחג המולד, בילינו יחד.‬

597
00:39:59,438 --> 00:40:01,357
‫כולם קיבלו מתנות.‬

598
00:40:01,357 --> 00:40:07,196
‫זה היה הכי נורמלי שאפשר, כי לא אמרנו כלום.‬

599
00:40:07,822 --> 00:40:09,615
‫לא דיברנו על שום דבר.‬

600
00:40:11,242 --> 00:40:15,413
‫אבל הצטלמנו בפיג'מות תואמות ו...‬

601
00:40:16,914 --> 00:40:18,165
‫אלוהים.‬

602
00:40:19,667 --> 00:40:20,960
‫הכול הצגה.‬

603
00:40:21,544 --> 00:40:24,672
‫זה רק כדי שהיא תוכל לצלם סרטון‬
‫ולהעלות לאינטרנט‬

604
00:40:24,672 --> 00:40:28,342
‫והציבור יהיה מרוצה ורוברט יהיה מרוצה.‬

605
00:40:30,177 --> 00:40:31,804
‫כשאנחנו חוגגים את חג המולד,‬

606
00:40:31,804 --> 00:40:34,265
‫לא אכפת לי אם אתם רוצים ללכת או לא, לכו.‬

607
00:40:35,516 --> 00:40:38,561
‫אם אתם מתנתקים מהמשפחה,‬
‫זה רק עושה לנו צרות.‬

608
00:40:38,561 --> 00:40:39,812
‫כן, נכון!‬

609
00:40:41,397 --> 00:40:46,819
‫מן הסתם החדירו לה נראטיב‬
‫בשנים שבהן היא הייתה שם,‬

610
00:40:46,819 --> 00:40:49,530
‫והוא מקטין את כל מה שעברנו.‬

611
00:40:50,656 --> 00:40:55,035
‫אמרתי, "לא שמענו את הקול שלך יותר משנה."‬

612
00:40:55,035 --> 00:40:57,788
‫היא אמרה,‬
‫"את מתנהגת כאילו שנה זה הרבה זמן.‬

613
00:40:57,788 --> 00:40:59,165
‫"זה לא הרבה זמן."‬

614
00:41:04,628 --> 00:41:09,592
‫היה די מרסק לשמוע את זה,‬
‫אבל זו הצלילות שהייתי צריכה.‬

615
00:41:09,592 --> 00:41:12,511
‫הייתי צריכה לשמוע באיזה מצב היא.‬

616
00:41:14,763 --> 00:41:19,810
‫היא הסבה כל כך הרבה כאב לכל המשפחה שלי.‬

617
00:41:20,853 --> 00:41:23,481
‫ההורים שלי לא הפסיקו להילחם עליה.‬

618
00:41:25,024 --> 00:41:28,152
‫הם ניסו נואשות להוציא אותה בכל דרך אפשרית.‬

619
00:41:30,446 --> 00:41:34,366
‫אני יודעת שהיא עברה שטיפת מוח‬
‫ואני יודעת שזאת לא היא,‬

620
00:41:35,201 --> 00:41:39,371
‫אבל במחשבה על יום החתונה שלי...‬

621
00:41:40,080 --> 00:41:43,709
‫בהתחלה חשבתי שבכל מקרה‬

622
00:41:43,709 --> 00:41:46,504
‫אני רוצה לבקש ממנה‬
‫להיות השושבינה הראשית שלי,‬

623
00:41:46,504 --> 00:41:51,175
‫שתהיה לצידי, כי זה מה שתמיד חלמתי,‬

624
00:41:52,218 --> 00:41:58,140
‫אבל זה לא נראה לי מתאים כרגע, שזה...‬

625
00:41:58,140 --> 00:42:00,559
‫זה כל כך קשה.‬

626
00:42:01,101 --> 00:42:04,939
‫אבל אז אני חושבת, האם אתחרט על זה בהמשך?‬

627
00:42:05,439 --> 00:42:08,734
‫האם אתחרט שלא הזמנתי את אחותי לחתונה שלי?‬

628
00:42:12,112 --> 00:42:12,947
‫זה...‬

629
00:42:13,447 --> 00:42:14,323
‫אני לא יודעת.‬

630
00:42:14,907 --> 00:42:17,785
‫אני מרגישה שאני משנה את דעתי בכל יום.‬

631
00:42:19,370 --> 00:42:21,664
‫היי.‬
‫-תגידי, "קוראים לי מלאני."‬

632
00:42:21,664 --> 00:42:23,791
‫קוראים לי מלאני.‬

633
00:42:24,792 --> 00:42:27,670
‫מי זו שם? מי הילדה הזאת?‬

634
00:42:28,629 --> 00:42:30,214
‫מירנדה.‬
‫-אני מירנדה.‬

635
00:42:31,090 --> 00:42:32,967
‫מירנדה.‬

636
00:42:34,009 --> 00:42:39,348
‫הארוס שלי רק ראה את הכאב שאחותי גרמה לי,‬

637
00:42:40,933 --> 00:42:42,560
‫והוא אומר,‬

638
00:42:42,560 --> 00:42:45,396
‫"זה היום שלך, לא שלה.‬

639
00:42:45,396 --> 00:42:47,106
‫"את צריכה להיות מאושרת."‬

640
00:42:47,898 --> 00:42:49,358
‫והוא יודע‬

641
00:42:50,526 --> 00:42:53,696
‫שכל המצב הזה פשוט מדכא אותי,‬

642
00:42:54,196 --> 00:42:57,449
‫והוא לא רוצה שאעבור את זה.‬

643
00:43:04,123 --> 00:43:08,877
‫ניסיתי להיות מישהי אחרת‬
‫כדי לרצות את האנשים בשכינה,‬

644
00:43:08,877 --> 00:43:10,504
‫כדי לרצות את רוברט.‬

645
00:43:11,255 --> 00:43:15,384
‫כשאת מנסה להיכנס לתבנית‬
‫שלא מתאימה לך, שום דבר לא עובד,‬

646
00:43:15,384 --> 00:43:17,928
‫אבל כשאת לא מנסה להיכנס לתבנית‬

647
00:43:17,928 --> 00:43:20,681
‫ואת נאמנה לעצמך, את תצליחי בענק.‬

648
00:43:26,061 --> 00:43:30,232
‫כשיצאתי משכינה,‬
‫למדתי מחדש מי אני, מה אני רוצה לעשות,‬

649
00:43:30,232 --> 00:43:32,985
‫הבנתי שזה מה שאני אמורה לעשות.‬

650
00:43:36,238 --> 00:43:38,490
‫זה הדבר הכי טוב שעשיתי.‬

651
00:43:41,285 --> 00:43:46,457
{\an8}‫- וואו! אני כל כך גאה שהצוות שלי פה! -‬

652
00:43:47,333 --> 00:43:51,170
‫בהתחלה הייתי צריך להרחיק את עצמי‬

653
00:43:51,170 --> 00:43:53,922
‫ממה שאנשים אומרים,‬

654
00:43:53,922 --> 00:43:57,968
‫ופשוט לדעת שהסיפור שלי רק התחיל.‬

655
00:43:58,469 --> 00:44:02,181
‫אני אמשיך להתקדם,‬
‫לעשות מה שאני אוהב לעשות.‬

656
00:44:05,559 --> 00:44:08,103
‫מצאתי את האיזון הזה,‬

657
00:44:09,730 --> 00:44:14,985
‫האיזון שבו אני עושה מה שאני רוצה‬
‫והאופן שבו נועדתי לעשות את זה.‬

658
00:44:14,985 --> 00:44:16,945
{\an8}‫- שלום לכם‬
‫ורשה, פולין -‬

659
00:44:29,291 --> 00:44:30,959
‫אפילו שאנחנו אחיות,‬

660
00:44:32,044 --> 00:44:35,172
‫אנחנו מתחילות מערכת יחסים לראשונה בחיינו,‬

661
00:44:35,172 --> 00:44:37,966
‫ואני אסירת תודה.‬

662
00:44:42,846 --> 00:44:46,141
‫אני בהחלט עדיין מתגעגעת אליה.‬

663
00:44:46,725 --> 00:44:48,268
‫אם היא תצא ותגיד,‬

664
00:44:48,268 --> 00:44:51,271
‫"היי, אני בכתובת הזאת,‬
‫בואי לקחת אותי", אני אבוא.‬

665
00:44:54,775 --> 00:44:57,528
‫אבל החיים ממשיכים.‬

666
00:45:00,197 --> 00:45:03,033
‫אני לא אתן למישהו לשלוט בי.‬

667
00:45:38,944 --> 00:45:41,947
‫מירנדה, ג'יימס וניק‬
‫לא הגיבו לבקשות לתגובה.‬

668
00:45:41,947 --> 00:45:45,409
‫הם ממשיכים לקיים מגע מוגבל עם משפחותיהם‬

669
00:45:45,409 --> 00:45:47,578
‫וליצור תוכן כמעט בלעדית‬

670
00:45:47,578 --> 00:45:50,956
‫עם שאר הרקדנים שככל הנראה קשורים לרוברט.‬

671
00:45:51,790 --> 00:45:54,835
{\an8}‫אפשר לפתוח את זה, אימא?‬
‫-אני רוצה, זה כבד!‬

672
00:45:54,835 --> 00:45:56,670
{\an8}‫קלי ודין וליקינג הגישו תלונות‬

673
00:45:56,670 --> 00:45:59,047
{\an8}‫למשטרת לוס אנג'לס, ל-FBI,‬
‫למס הכנסה ולתובע הכללי.‬

674
00:45:59,047 --> 00:46:01,967
{\an8}‫הם שומרים על קשר עם מירנדה וג'יימס,‬

675
00:46:01,967 --> 00:46:06,263
{\an8}‫תוך הבנה שלא יוכלו לדבר‬
‫על רוברט או על כנסיית שכינה.‬

676
00:46:07,347 --> 00:46:09,892
‫אנחנו נחזיר אותם, נכון?‬
‫אנחנו נעזור להחזיר אותם.‬

677
00:46:12,770 --> 00:46:16,064
‫מיגדליה ולורנס ריאנו פרשו‬
‫כדי למקד את מאמציהם בניק.‬

678
00:46:16,064 --> 00:46:19,067
‫הקשר שלהם עם ניק עדיין מוגבל ביותר,‬

679
00:46:19,067 --> 00:46:23,864
‫והם מאמינים שההודעות שהוא שולח‬
‫נכתבות על ידי חבר אחר בכנסייה.‬

680
00:46:23,864 --> 00:46:27,743
‫ניק ביקש מאימא שלו שתפסיק לשלוח לו תמונות.‬

681
00:46:29,912 --> 00:46:34,208
‫פריסילה עזבה את לוס אנג'לס‬
‫כדי להתמקד במסע הריפוי שלה.‬

682
00:46:34,208 --> 00:46:40,297
‫היא ממשיכה להתמקד בתביעה‬
‫נגד רוברט ושאר חברי שכינה.‬

683
00:46:42,549 --> 00:46:49,181
‫רוברט והאנה שין, 7M ושכינה‬
‫לא הגיבו לבקשות לתגובה.‬

684
00:46:50,724 --> 00:46:53,060
‫אף כתב אישום לא הוגש נגד שין.‬

685
00:46:53,060 --> 00:46:56,271
‫הוא הכחיש שביצע עבירות מין‬
‫בחברות שכינה או בלקוחות 7M.‬

686
00:46:56,271 --> 00:46:57,689
‫התביעה האזרחית בעיצומה.‬

687
00:46:57,689 --> 00:47:00,359
‫רוברט ושאר הנתבעים‬
‫מכחישים את הטענות כלפיהם.‬

688
00:47:00,359 --> 00:47:02,736
‫אלוהים אומר שאי אפשר להביס אתכם.‬

689
00:47:03,320 --> 00:47:06,198
‫כל מי שמדבר נגדי טועה.‬

690
00:47:06,198 --> 00:47:07,199
‫המשפט יתחיל ב-2025.‬

691
00:47:07,199 --> 00:47:09,243
‫אי אפשר להביס אותי, פשוט מאוד.‬

692
00:47:09,243 --> 00:47:12,871
‫שמישהו יגיד, "אי אפשר להביס אותי."‬
‫-אי אפשר להביס אותי!‬

693
00:47:15,457 --> 00:47:18,168
‫אם אתם או מישהו שאתם מכירים‬
‫חוויתם אלימות מינית‬

694
00:47:18,168 --> 00:47:20,170
‫או סובלים מבעיה נפשית,‬

695
00:47:20,170 --> 00:47:23,131
‫מידע ומשאבים זמינים באתר:‬

696
00:47:53,245 --> 00:47:55,831
{\an8}‫תרגום כתוביות: דניאל שרמן‬