1
00:00:11,500 --> 00:00:13,500
‫זה יום חשוב!‬

2
00:00:13,583 --> 00:00:14,833
‫אורחים מגיעים אלינו.‬

3
00:00:14,916 --> 00:00:16,041
‫ולא סתם אורחים.‬

4
00:00:16,125 --> 00:00:20,125
‫האורחים הכי חשובים‬
‫שביקרו אי פעם במלון כלשהו.‬

5
00:00:20,208 --> 00:00:22,083
‫לכן אני צריך שכולכם תסתתרו.‬

6
00:00:22,166 --> 00:00:23,958
‫שאלות? פול דקרני?‬

7
00:00:24,041 --> 00:00:26,250
‫לא.‬
‫-לא, אתה לא פול דקרני?‬

8
00:00:26,333 --> 00:00:29,583
‫לא, אני לא רוצה להסתתר.‬
‫אני גאה בזה שאני מפחיד.‬

9
00:00:29,666 --> 00:00:32,375
‫ובצדק. אבל…‬
‫-גם אני לא אסתתר.‬

10
00:00:32,458 --> 00:00:33,416
‫גאוות רוחות.‬

11
00:00:33,500 --> 00:00:35,625
‫טוב, אתם הופכים את זה למשהו שזה לא.‬

12
00:00:35,708 --> 00:00:37,708
‫שונאות את מה שעשינו,‬
‫אבל אוהבות את מי שאנחנו.‬

13
00:00:37,791 --> 00:00:39,416
‫טוב, מה המחיר שלכם?‬

14
00:00:39,500 --> 00:00:42,583
‫כל הטלוויזיות על ווליום מלא לחודש,‬
‫החלפת ערוצים ללא הגבלה.‬

15
00:00:42,666 --> 00:00:45,666
‫ווליום בינוני-נמוך, שבועיים,‬
‫החלפת ערוץ אחת ביום.‬

16
00:00:45,750 --> 00:00:48,333
‫נתראה כשנתראה.‬
‫-ספרו לחבריכם.‬

17
00:00:56,833 --> 00:00:57,916
‫היי, חבר'ה!‬

18
00:00:58,000 --> 00:01:00,166
‫הבית החדש שלך הוא מלון?‬

19
00:01:00,250 --> 00:01:01,791
‫ברוכים הבאים לאנדרווייל.‬

20
00:01:01,875 --> 00:01:05,333
‫גיליתי שזה השם כשניקיתי את השלט מעשבים.‬

21
00:01:05,416 --> 00:01:08,041
‫מצאתי גם ערימה של מגפיים.‬
‫בן, אתה מידה 42?‬

22
00:01:08,125 --> 00:01:10,166
‫היה מת.‬
‫-אני מידה 35 רחבה.‬

23
00:01:10,250 --> 00:01:12,500
‫תוכל לגדול לתוכן. בואו תיכנסו.‬

24
00:01:13,708 --> 00:01:15,458
‫בטוח שזה יותר טוב ממה שזה נראה.‬

25
00:01:15,541 --> 00:01:18,250
‫אגב, המדרגה הראשונה שבורה.‬
‫-אימא!‬

26
00:01:18,750 --> 00:01:20,208
‫גם המדרגה השנייה שבורה.‬

27
00:01:48,916 --> 00:01:52,666
‫- מלון הרוחות -‬

28
00:01:57,708 --> 00:01:59,458
‫די נחמד, נכון?‬

29
00:01:59,958 --> 00:02:01,166
‫תיזהרו מזה.‬

30
00:02:01,250 --> 00:02:03,541
‫שלושים חדרים… שאני מודע להם.‬

31
00:02:03,625 --> 00:02:08,333
‫מעלית שנלכדתי בה רק פעמיים.‬
‫וככל הנראה שיש בריכה.‬

32
00:02:08,416 --> 00:02:09,375
‫למה "ככל הנראה"?‬

33
00:02:09,458 --> 00:02:11,583
‫אני לא מוצא אותה, אבל אני מריח אותה.‬

34
00:02:11,666 --> 00:02:14,666
‫רגע, איפה אסתר? אסתר! אנחנו בפנים עכשיו.‬

35
00:02:14,750 --> 00:02:17,125
‫יש כריך חמאת בוטנים במרפסת.‬

36
00:02:17,208 --> 00:02:20,375
‫אני יודע. זה חלק מפרויקט שאני עובד עליו.‬

37
00:02:20,458 --> 00:02:22,500
‫פרויקט כריך חמאת בוטנים.‬

38
00:02:22,583 --> 00:02:24,666
‫איזה כיף לראות אתכם.‬

39
00:02:24,750 --> 00:02:28,541
‫בן, בפעם האחרונה שראיתי אותך היית…‬
‫באותו גובה, בעצם.‬

40
00:02:28,625 --> 00:02:30,833
‫קפיצת הגדילה שלי כבר באיחור רציני.‬

41
00:02:30,916 --> 00:02:33,875
‫ואסתר, את עדיין אוהבת ממתקים?‬
‫-מי לא?‬

42
00:02:33,958 --> 00:02:39,041
‫איך קנית את המקום הזה? אתה עשיר?‬
‫-בואי נגיד שהימורים תמיד שווים את הסיכון.‬

43
00:02:39,125 --> 00:02:40,500
‫מגניב.‬
‫-מגניב מאוד.‬

44
00:02:40,583 --> 00:02:41,833
‫לא מגניב.‬

45
00:02:41,916 --> 00:02:46,166
‫אימא, ראיתי פנים של גבר באש.‬
‫-לפעמים זה קורה באח הזה.‬

46
00:02:46,250 --> 00:02:49,708
‫למען האמת,‬
‫המקום הזה עדיין לא מוכן בדיוק למבקרים.‬

47
00:02:49,791 --> 00:02:51,291
‫אבל אז אימא שלך התקשרה…‬

48
00:02:51,375 --> 00:02:54,541
‫ואמרה שאנחנו רוצים לעזור לך לשפץ את המלון.‬

49
00:02:54,625 --> 00:02:57,916
‫אז הגענו. מה דעתך על סיור?‬
‫-איך את תעשי סיור?‬

50
00:02:58,000 --> 00:03:00,958
‫אה, שאני אעשה. טוב, אני אשתדל.‬

51
00:03:01,041 --> 00:03:04,666
‫אני עדיין לומד להכיר את המקום.‬
‫אף אחד לא אלרגי לעטלפים, נכון?‬

52
00:03:15,250 --> 00:03:17,125
‫אתה חושב שאני כועסת בגלל זה?‬

53
00:03:17,208 --> 00:03:18,458
‫זה יום לימודים.‬

54
00:03:18,541 --> 00:03:20,291
‫אני מתה על זה שאני לכודה.‬

55
00:03:25,000 --> 00:03:26,875
‫וזה המטבח.‬

56
00:03:26,958 --> 00:03:28,916
‫תנור גז. יפה.‬

57
00:03:29,000 --> 00:03:31,625
‫ניית'ן, למה יש כל כך הרבה שלשלאות במטבח?‬

58
00:03:31,708 --> 00:03:34,541
‫אני לא בטוח. המלון נטוש כבר הרבה זמן.‬

59
00:03:34,625 --> 00:03:39,125
‫משהו על זה שכולם ברחו בלילה‬
‫או נעלמו בלילה.‬

60
00:03:39,208 --> 00:03:40,750
‫אז מתי רון יגיע?‬

61
00:03:40,833 --> 00:03:44,166
‫יכול להיות שהוא לא יבוא.‬
‫הוא ממש עסוק בעבודה עכשיו.‬

62
00:03:44,250 --> 00:03:48,041
‫אז פשוט באת בלעדיו?‬
‫-ילדים, אולי תצאו החוצה?‬

63
00:03:48,666 --> 00:03:49,583
‫ומה נעשה?‬

64
00:03:49,666 --> 00:03:53,208
‫ילדים כבר לא יוצאים החוצה סתם ככה.‬
‫אנחנו צריכים יותר הכוונה.‬

65
00:03:53,291 --> 00:03:56,625
‫אם ככה, אולי תרצו לעזור לי‬
‫לתכנן את מבוך השיחים החדש שלי?‬

66
00:03:56,708 --> 00:03:59,916
‫כבר התחלתי, אבל הוא צריך‬
‫את הטאץ' של האחיין והאחיינית.‬

67
00:04:00,000 --> 00:04:03,625
‫אני לא ממש מאמין במבוכים.‬
‫החיים מספיק מבלבלים גם ככה.‬

68
00:04:03,708 --> 00:04:04,625
‫תנסה בכל זאת.‬

69
00:04:05,125 --> 00:04:06,958
‫בבקשה, אל תזכיר את רון.‬
‫-למה לא?‬

70
00:04:07,041 --> 00:04:08,500
‫אי אפשר.‬
‫-אבל הוא בעלך.‬

71
00:04:08,583 --> 00:04:10,250
‫אני יודעת.‬
‫-ואבא של בן ואסתר.‬

72
00:04:10,333 --> 00:04:12,833
‫אני יודעת שהוא אבא שלהם.‬
‫-הוא אבא שלהם, נכון?‬

73
00:04:12,916 --> 00:04:14,458
‫פיטר פוקונו.‬
‫-מי?‬

74
00:04:14,541 --> 00:04:17,083
‫מהתיכון. בגדת ברון עם פיטר?‬

75
00:04:17,166 --> 00:04:18,166
‫הוא אבא של בן?‬

76
00:04:18,250 --> 00:04:20,708
‫אלוהים. רון ואני עושים הפסקה.‬

77
00:04:20,791 --> 00:04:24,333
‫זה לא עובד כבר תקופה.‬
‫המטפלת שלי הציעה שניפרד לזמן מה.‬

78
00:04:24,416 --> 00:04:28,166
‫בגלל זה ביקשתי שנבוא להיות איתך.‬
‫-זה מסביר את הפוני של הפרידה.‬

79
00:04:28,250 --> 00:04:30,083
‫מה? עשיתי אותו לפני חודשים.‬

80
00:04:30,166 --> 00:04:32,875
‫זו בחירה דרמטית מאוד. מי יודע על זה?‬

81
00:04:32,958 --> 00:04:34,833
‫אף אחד. אז אל תספר לילדים.‬

82
00:04:34,916 --> 00:04:37,666
‫רגע, אז אני הראשון שאת מספרת לו?‬

83
00:04:37,750 --> 00:04:40,750
‫בבקשה, אל תעשה מזה עניין.‬
‫-זה מדהים.‬

84
00:04:40,833 --> 00:04:43,375
‫מה?‬
‫-אני מתכוון שאנחנו בקושי מדברים.‬

85
00:04:43,458 --> 00:04:45,958
‫ותראי אותך עכשיו, משתפת אותי.‬

86
00:04:46,041 --> 00:04:47,708
‫אני רק מספקת לך הקשר.‬

87
00:04:47,791 --> 00:04:50,416
‫ההקשר לו אני זקוק כדי לתקן את לבך השבור.‬

88
00:04:50,500 --> 00:04:51,458
‫שנתחבק?‬

89
00:04:51,541 --> 00:04:52,458
‫אולי אחר כך.‬

90
00:04:52,541 --> 00:04:56,208
‫את תשמחי שבאת לכאן. אני אדאג לזה.‬

91
00:04:59,833 --> 00:05:01,625
‫ילדים? ניית'ן?‬

92
00:05:01,708 --> 00:05:02,541
‫אבדון?‬

93
00:05:06,750 --> 00:05:10,375
‫אוקיי. ההערה הראשונה שלי‬
‫היא שדוד ניית'ן בנה מבוך בלי יציאה.‬

94
00:05:10,458 --> 00:05:13,541
‫אני גם די בטוח‬
‫שהשיח היחיד שהוא שתל הוא קיסוס רעיל.‬

95
00:05:13,625 --> 00:05:16,708
‫עם מי אתה רוצה לגור אחרי הגירושים?‬
‫-איזה גירושים?‬

96
00:05:16,791 --> 00:05:20,291
‫ברצינות, בן?‬
‫למה אתה חושב שאנחנו פה ואבא לא?‬

97
00:05:20,375 --> 00:05:23,750
‫כי הוא עובד קשה בזמן שהאחרים ישנים?‬

98
00:05:24,625 --> 00:05:27,291
‫זה ברור שאימא נותנת לו זמן לעבור דירה.‬

99
00:05:27,375 --> 00:05:29,875
‫אני יודעת שביומן שלה כתוב שהם בהפסקה,‬

100
00:05:29,958 --> 00:05:32,875
‫אבל לפי חיפושי הדירות שלה,‬
‫אנחנו הולכים על זה.‬

101
00:05:32,958 --> 00:05:34,000
‫אימא ואבא שלנו?‬

102
00:05:34,083 --> 00:05:35,708
‫גברת רוק ומר…‬

103
00:05:36,375 --> 00:05:41,041
‫אולי אני אלך עם אבא.‬
‫-אסתר, הצילו. משהו תפס אותי, והוא לא עדין.‬

104
00:05:41,125 --> 00:05:44,125
‫מחפש תשומת לב, ילד גירושים קלאסי.‬

105
00:05:44,208 --> 00:05:46,666
‫זה כמעט תולש לי את כפות הרגליים.‬

106
00:05:46,750 --> 00:05:49,166
‫בן, ברור שאלה רק שורשים.‬

107
00:05:52,125 --> 00:05:55,125
‫השורשים לקחו לי את הנעליים.‬
‫-ברור שאלה לא שורשים.‬

108
00:05:55,208 --> 00:05:56,750
‫רגע, את עוקבת אחרי זה?‬

109
00:05:56,833 --> 00:05:57,916
‫זה לקח לי את הספר.‬

110
00:05:58,000 --> 00:06:01,958
‫בריחה לעולם פנטזיה של חתולים‬
‫זה הדרך היחידה שלי להתמודד עם הגירושים.‬

111
00:06:02,041 --> 00:06:03,708
‫אני עדיין רוצה לדבר על זה!‬

112
00:06:05,000 --> 00:06:07,541
‫אלוהים!‬

113
00:06:14,833 --> 00:06:16,500
‫שוב?‬
‫-סליחה.‬

114
00:06:16,583 --> 00:06:19,125
‫יש לך מושג מה קורה?‬
‫-עם מה?‬

115
00:06:20,500 --> 00:06:22,833
‫טה-דה! החדר הכי טוב במלון.‬

116
00:06:22,916 --> 00:06:26,416
‫ואל תדאגי,‬
‫האלונקות אולי ישנות, אבל הן חזקות.‬

117
00:06:27,083 --> 00:06:30,083
‫סליחה, למה אנחנו ישנים על אלונקות‬
‫בחדר בלי חלונות?‬

118
00:06:30,166 --> 00:06:32,750
‫אי אפשר לישון בחדרי השינה?‬
‫-אני לא ממליץ.‬

119
00:06:32,833 --> 00:06:35,791
‫אבל אם את רוצה חלון, טה-דה!‬

120
00:06:35,875 --> 00:06:39,416
‫אי אפשר להגיד "טה-דה"‬
‫כדי לגרום למשהו גרוע להיראות קסום.‬

121
00:06:39,500 --> 00:06:42,625
‫זה רק לסוף השבוע.‬
‫-רגע, באתם רק לסוף השבוע?‬

122
00:06:42,708 --> 00:06:44,666
‫רון עוזב את הבית?‬
‫-לא אמרתי את זה.‬

123
00:06:44,750 --> 00:06:45,958
‫אז את עוזבת?‬
‫-לא!‬

124
00:06:46,041 --> 00:06:48,750
‫יופי. לא כדאי להעביר את הילדים‬
‫במהלך שנת הלימודים.‬

125
00:06:48,833 --> 00:06:50,833
‫לא רוצה לדבר על זה.‬
‫-עכשיו או בכלל?‬

126
00:06:50,916 --> 00:06:53,000
‫ניית'ן, אני רק צריכה לפרוק.‬

127
00:06:53,083 --> 00:06:54,666
‫טוב, אם תצטרכי עזרה…‬

128
00:06:58,166 --> 00:06:59,291
‫יש פה מישהו?‬

129
00:06:59,375 --> 00:07:02,583
‫ולמישהו יש מושג למה היער שלנו גדל?‬

130
00:07:12,250 --> 00:07:14,083
‫לא משנה. נסתדר.‬

131
00:07:18,166 --> 00:07:21,458
‫אסתר, אני צריך לחזור לקחת נעליים חדשות.‬
‫-תראה!‬

132
00:07:22,500 --> 00:07:25,750
‫"טופר-חד" שרדה את הנפילה לתהום?‬

133
00:07:25,833 --> 00:07:28,625
‫עוד לא הגעתי לחלק הזה.‬

134
00:07:28,708 --> 00:07:32,541
‫אם את כועסת על זה,‬
‫ממש לא כדאי לך להסתכל קדימה.‬

135
00:07:36,916 --> 00:07:38,125
‫וואו.‬

136
00:07:38,625 --> 00:07:39,958
‫מה זה?‬

137
00:07:41,125 --> 00:07:42,875
‫אני אגיד לך מה זה הולך להיות.‬

138
00:07:42,958 --> 00:07:45,958
‫הקבר של מישהו שלא היה צריך להתעסק איתי.‬

139
00:07:46,541 --> 00:07:47,500
‫היי.‬

140
00:07:47,583 --> 00:07:49,791
‫סתם תהיתי איפה אתם.‬

141
00:07:50,375 --> 00:07:52,333
‫עברו יומיים, אז…‬

142
00:07:57,833 --> 00:07:59,916
‫סליחה. לגמרי באשמתי.‬

143
00:08:01,875 --> 00:08:04,291
‫ניית'ן, מה זה?‬
‫-אה, קטע מצחיק.‬

144
00:08:04,375 --> 00:08:07,083
‫לחצי מהחדרים במלון יש דלתות של כלא,‬

145
00:08:07,166 --> 00:08:10,833
‫אבל אני רוצה שהאורחים שלי‬
‫ירגישו חופשיים לבוא וללכת כרצונם.‬

146
00:08:10,916 --> 00:08:13,375
‫אתה באמת חושב להריץ את המלון הזה?‬

147
00:08:13,458 --> 00:08:15,083
‫בטח לא להוליך אותו.‬

148
00:08:15,166 --> 00:08:17,750
‫ניית'ן, אין לך מושג במלונות.‬

149
00:08:17,833 --> 00:08:20,875
‫וגם, כרגע אמרת לי‬
‫שאין לך חדרי אירוח ראויים לשימוש.‬

150
00:08:20,958 --> 00:08:24,500
‫לכן זה כל כך נהדר שאת תעזרי לי לשפץ אותם.‬

151
00:08:24,583 --> 00:08:26,000
‫מה? מי אמר שאעשה את זה?‬

152
00:08:26,083 --> 00:08:28,041
‫את, ברגע שנכנסת.‬

153
00:08:28,125 --> 00:08:29,916
‫בחייך, ברור ששיקרתי.‬

154
00:08:30,000 --> 00:08:32,083
‫אני יודע. ועכשיו זה יהיה נכון.‬

155
00:08:32,166 --> 00:08:33,541
‫לעבודה.‬

156
00:08:34,416 --> 00:08:36,000
‫שלום? משפחה?‬

157
00:08:36,083 --> 00:08:38,125
‫ניית'ן? זה אמצע הלילה.‬

158
00:08:38,208 --> 00:08:40,333
‫זה לא, אבל תחזרי לישון.‬

159
00:08:42,458 --> 00:08:44,166
‫מה קורה?‬
‫-מה זה?‬

160
00:08:44,250 --> 00:08:45,250
‫גם את לא יודעת?‬

161
00:08:45,333 --> 00:08:48,083
‫לא, התעוררתי משנ"צ,‬
‫והחדר שלי היה מלא עצים.‬

162
00:08:48,166 --> 00:08:49,333
‫הצלחת לנמנם?‬

163
00:08:49,416 --> 00:08:50,458
‫יופי לך.‬

164
00:08:50,541 --> 00:08:51,458
‫אימא!‬
‫-ילדים.‬

165
00:08:51,541 --> 00:08:54,291
‫תפסיקו לדחוף אותו פנימה.‬
‫-אני אוהב את זה ככה.‬

166
00:08:54,375 --> 00:08:58,291
‫כולם צריכים לדבר בשקט יותר.‬
‫זה לא סתם יער שחור.‬

167
00:08:58,375 --> 00:09:00,333
‫יש בו דברים.‬

168
00:09:00,416 --> 00:09:03,083
‫רגע, יער שחור? אולי אני יודעת מה זה.‬

169
00:09:05,500 --> 00:09:06,458
‫חבר'ה?‬

170
00:09:06,541 --> 00:09:07,750
‫יש לנו אורחים.‬

171
00:09:13,041 --> 00:09:15,375
‫לפחות הם לא הבינו איך פועלים חלונות.‬

172
00:09:16,500 --> 00:09:17,750
‫רוצו!‬

173
00:09:21,333 --> 00:09:23,583
‫טוב, אני חושב שברגע שמחדדים מקלות,‬

174
00:09:23,666 --> 00:09:26,250
‫צריך לעצור, להסתכל מבחוץ ולחשוב על…‬

175
00:09:26,333 --> 00:09:27,666
‫שקט, מישהו בא.‬

176
00:09:32,708 --> 00:09:36,750
‫זה רק ילד. למה הוא לבוש‬
‫כאילו הוא מהמאה ה-18?‬

177
00:09:36,833 --> 00:09:39,041
‫דווקא הייתי אומר סוף המאה ה-17.‬

178
00:09:39,125 --> 00:09:41,583
‫עזוב את המקל. יש לי רעיון.‬

179
00:09:46,666 --> 00:09:48,750
‫שלום לך. אחלה טיפוס.‬

180
00:09:50,000 --> 00:09:54,000
‫היי, הכול בסדר, חבוב.‬
‫קוראים לי אסתר. איך קוראים לך?‬

181
00:09:55,208 --> 00:09:56,375
‫ביישן, אה?‬

182
00:09:56,458 --> 00:09:58,333
‫היי, אתה אוהב ממתקים?‬

183
00:10:01,166 --> 00:10:03,208
‫יש לי מספיק לשנינו.‬

184
00:10:11,500 --> 00:10:12,416
‫עכשיו!‬

185
00:10:21,333 --> 00:10:22,166
‫טוב, הפסקת אש.‬

186
00:10:25,916 --> 00:10:28,166
‫טוב, בואו נראה מה יש לנו פה.‬

187
00:10:31,291 --> 00:10:32,291
‫טוב.‬

188
00:10:34,500 --> 00:10:35,708
‫טוב.‬

189
00:10:45,041 --> 00:10:48,083
‫צדקת.‬
‫-לגבי הפוני שלך? הוא יצמח.‬

190
00:10:48,166 --> 00:10:50,458
‫מה? לא, לגבי זה שאין חדרים שמישים.‬

191
00:10:50,541 --> 00:10:53,916
‫וגם מצאתי קלף מדאיג במגירת הקבלה.‬

192
00:10:54,000 --> 00:10:56,166
‫"כללי שימור ותחזוקה.‬

193
00:10:56,250 --> 00:10:58,500
‫"הישמרו מהרוח המזרחית הנושבת ממערב.‬

194
00:10:58,583 --> 00:11:01,708
‫"אל תצלצלו בפעמון השלישי,‬
‫פן תכעיסו את הים.‬

195
00:11:01,791 --> 00:11:04,333
‫"כבדו את הזקיף, למען יתרצה פיט."‬

196
00:11:04,416 --> 00:11:08,333
‫נשמע לי סטנדרטי.‬
‫-אני חייבת לומר, ניית'ן, המקום הזה נורא.‬

197
00:11:08,416 --> 00:11:11,875
‫אבל אולי נוכל להסתיר מספיק בעיות‬
‫כדי שאף אחד לא ישים לב.‬

198
00:11:11,958 --> 00:11:13,666
‫אנחנו מדברים על המלון,‬

199
00:11:13,750 --> 00:11:16,083
‫או עלייך ועל רון?‬
‫-האמת, אני לא בטוחה.‬

200
00:11:19,125 --> 00:11:19,958
‫ידעתי!‬

201
00:11:20,041 --> 00:11:21,541
‫"אם למקום הזה תקרא בית,‬

202
00:11:21,625 --> 00:11:24,166
‫"הזן את הפנס האדום בחיים,‬
‫כדי לעמוד בפני היער השחור."‬

203
00:11:24,250 --> 00:11:27,458
‫היי, מישהו ראה פנס אדום?‬
‫-אני יותר בקטע של לפידים.‬

204
00:11:27,541 --> 00:11:29,125
‫נוחת משמאלך!‬

205
00:11:29,208 --> 00:11:30,500
‫סליחה, משמאלי!‬

206
00:11:30,583 --> 00:11:32,833
‫אה, ועכשיו גם משמאלך.‬

207
00:11:32,916 --> 00:11:34,125
‫זה עוזר?‬

208
00:11:35,750 --> 00:11:36,625
‫וואו!‬

209
00:11:36,708 --> 00:11:39,875
‫חבר'ה, פנס אדום?‬
‫-ראיתי פנס ארגמן.‬

210
00:11:39,958 --> 00:11:41,916
‫אנחנו בתנועה, אנשים!‬

211
00:11:45,875 --> 00:11:48,708
‫אתה באמת שד? כאילו, שד-שד?‬

212
00:11:48,791 --> 00:11:50,750
‫הם הרבה יותר גדולים. אני חצי-שד.‬

213
00:11:50,833 --> 00:11:53,541
‫דרגה שלישית, כוחות לבה מלאים, אלמוות חלקי.‬

214
00:11:53,625 --> 00:11:57,208
‫ויש לי גם שתי מטריות.‬
‫-איזה מגניב! בן, נכון שזה מגניב?‬

215
00:11:58,666 --> 00:12:00,791
‫חשבתי שהרגתי מישהו.‬
‫-אז לא הרגת.‬

216
00:12:00,875 --> 00:12:04,625
‫אבל עכשיו אני יודע למה אני מסוגל.‬
‫יש בי אפלה.‬

217
00:12:04,708 --> 00:12:06,625
‫אלוהים, זה בגלל הגירושים?‬

218
00:12:06,708 --> 00:12:09,375
‫בכל אופן, הרסת לי את הספר.‬

219
00:12:09,458 --> 00:12:12,250
‫אני צריכה שתשתמש‬
‫בכוחות השד שלך כדי לתקן אותו.‬

220
00:12:12,333 --> 00:12:15,458
‫אני נטול כוחות כרגע,‬
‫אבל בגלל שחלקת איתי את הממתקים,‬

221
00:12:15,541 --> 00:12:16,875
‫אני חב לך חוב גדול.‬

222
00:12:16,958 --> 00:12:18,208
‫אוכל לתקן את העוול,‬

223
00:12:18,291 --> 00:12:21,125
‫אך זה יהיה מסע מסוכן למקום‬
‫שלא אעז ללכת אליו לבד.‬

224
00:12:22,416 --> 00:12:23,791
‫רגע, למלון?‬

225
00:12:23,875 --> 00:12:25,416
‫זהו מקום ששוכן בו רוע רב.‬

226
00:12:25,500 --> 00:12:29,500
‫זמן רב ניסה הגבוה עם הפה הנסתר‬
‫לפתות אותי להיכנס פנימה, אבל…‬

227
00:12:29,583 --> 00:12:30,708
‫טוב, בוא נלך.‬

228
00:12:32,208 --> 00:12:34,083
‫אימא שלך ממש מגניבה.‬

229
00:12:35,916 --> 00:12:38,208
‫טוב, אנחנו צריכים חדר אירוח שמיש אחד.‬

230
00:12:38,291 --> 00:12:41,125
‫ממה שראיתי, זה או זה או חדר עם נץ בתוכו.‬

231
00:12:41,208 --> 00:12:43,833
‫זה הנרי. הוא מאוד טריטוריאלי.‬

232
00:12:43,916 --> 00:12:46,541
‫אבל אם הוא יעזוב, האופוסומים יחזרו מיד.‬

233
00:12:46,625 --> 00:12:49,583
‫אני אסתיר את סימני הטפרים.‬
‫אתה תמצא מה מקור הריח.‬

234
00:12:49,666 --> 00:12:52,000
‫אז מה קרה בינך לבין רון?‬

235
00:12:52,083 --> 00:12:54,291
‫אני לא רוצה לדבר על זה.‬
‫-לגמרי הוגן.‬

236
00:12:56,083 --> 00:12:58,416
‫ההפסקה הייתה רעיון שלך או שלו?‬

237
00:12:58,500 --> 00:12:59,333
‫שלי.‬

238
00:12:59,416 --> 00:13:01,500
‫למה שהוא ירצה לקחת הפסקה ממני?‬

239
00:13:01,583 --> 00:13:03,250
‫אז זה לא היה הדדי?‬

240
00:13:03,333 --> 00:13:04,500
‫זה כן.‬

241
00:13:04,583 --> 00:13:06,416
‫כאילו, אתה יודע, זה יהיה.‬

242
00:13:06,500 --> 00:13:09,625
‫היי, אני בצד שלך. אף פעם לא חיבבתי את רון.‬

243
00:13:09,708 --> 00:13:13,833
‫ולא רק כי איבדתי את כל החסכונות שלי‬
‫כשהשקעתי בעסק המגלשות שלו.‬

244
00:13:13,916 --> 00:13:17,916
‫רגע, אתה לא אוהב את רון?‬
‫נשאת נאום כל כך יפה בחתונה שלנו.‬

245
00:13:18,000 --> 00:13:21,208
‫לפני שהוא לקח את המיקרופון‬
‫ועשה ראפ על רעיונות עסקיים.‬

246
00:13:21,291 --> 00:13:25,833
‫הוא חרז "אוהב אותך לנצח נצחים"‬
‫עם "חנות להשכרת פנטומימאים".‬

247
00:13:27,916 --> 00:13:29,875
‫אז למה את רוצה לעשות הפסקה?‬

248
00:13:29,958 --> 00:13:31,416
‫זה לא היה רק דבר אחד.‬

249
00:13:31,500 --> 00:13:35,541
‫הוא השכיר את חדר האורחים שלנו‬
‫למישהו שאמר שהלך עליו אם "הם" ימצאו אותו.‬

250
00:13:35,625 --> 00:13:39,000
‫ואז הוא הפסיד את המשאיות,‬
‫ועכשיו הוא מוכר המבורגרים מהמטבח שלנו.‬

251
00:13:39,083 --> 00:13:41,833
‫הוא נוהג בטרקטורון כי שללו לו את הרישיון.‬

252
00:13:41,916 --> 00:13:42,750
‫וואו!‬

253
00:13:43,250 --> 00:13:46,583
‫הוא לא זוכר ימי הולדת.‬
‫הוא שכח את אסתר בקניון המון פעמים.‬

254
00:13:46,666 --> 00:13:50,500
‫בשבוע שעבר הוא פוצץ את החניה שלנו‬
‫כשניסה להמציא משקה אנרגיה דליק.‬

255
00:13:51,250 --> 00:13:53,000
‫אבל מספיק לדבר עליי. מה איתך?‬

256
00:13:53,083 --> 00:13:55,500
‫את מכירה אותי. אין בעיות.‬

257
00:13:56,458 --> 00:13:58,250
‫לאן נעלם כל הריהוט?‬

258
00:13:58,333 --> 00:14:00,416
‫אני באמת לא יודע.‬

259
00:14:03,500 --> 00:14:04,875
‫פנוי!‬

260
00:14:06,083 --> 00:14:08,541
‫טוב, איך תתקן לי את הספר?‬
‫-אני לא צריך.‬

261
00:14:08,625 --> 00:14:14,625
‫פעם היה לך ספר אחד,‬
‫ועכשיו יש לך… חמישה ספרים.‬

262
00:14:14,708 --> 00:14:17,041
‫אחי, אני לא רוצה ספר חדש.‬

263
00:14:17,125 --> 00:14:19,208
‫אני רוצה שהדפים יחזרו לספר שלי.‬

264
00:14:19,291 --> 00:14:21,125
‫ואנשים בגיהינום רוצים חול.‬

265
00:14:21,625 --> 00:14:23,958
‫יש איזה עינוי שעושים, וחול מקל על הכאב.‬

266
00:14:24,041 --> 00:14:26,208
‫חבר'ה, אפשר להוריד עוד לוח אחד?‬

267
00:14:26,291 --> 00:14:28,291
‫אנחנו באותו גודל. תסתדר.‬

268
00:14:28,375 --> 00:14:30,500
‫יש לי ירכיים של ילד גדול יותר.‬

269
00:14:32,083 --> 00:14:34,833
‫אסתר? איך הכול פנוי?‬

270
00:14:37,875 --> 00:14:40,666
‫אפשר לחלק אותו לשלושה חלקים,‬
‫אבל אני רוצה את הצלעות.‬

271
00:14:43,333 --> 00:14:45,416
‫זה ספר קסמים.‬

272
00:14:45,500 --> 00:14:46,333
‫תראו.‬

273
00:14:46,416 --> 00:14:50,625
‫"לחש השבה להשבת דברים לקדמותם."‬

274
00:14:50,708 --> 00:14:51,541
‫זה אמיתי?‬

275
00:14:51,625 --> 00:14:54,708
‫אמיתי כמו גני עמודי השדרה‬
‫במעגל הרביעי של הגיהינום.‬

276
00:14:55,208 --> 00:14:58,625
‫יש כוח אפל בספר הזה,‬
‫אך מעטים יכולים לקרוא את הסמלים המורכבים.‬

277
00:14:58,708 --> 00:15:02,291
‫"קווצת שיער, חתיכת ציפורן,‬
‫טיפת דם, קונכיית חילזון."‬

278
00:15:02,375 --> 00:15:04,333
‫ברצינות, אימא שלך ממש מגניבה.‬

279
00:15:04,416 --> 00:15:05,833
‫זה כאן.‬

280
00:15:09,708 --> 00:15:12,500
‫איבדת את היד השנייה שלך?‬
‫-היא הייתה כבר רופפת.‬

281
00:15:12,583 --> 00:15:14,708
‫רגע, זה החדר ששיפצנו יחד לפני שנים.‬

282
00:15:14,791 --> 00:15:16,833
‫איזה יופי, זכרת.‬

283
00:15:16,916 --> 00:15:18,791
‫רק התכוונתי שאין פה פנס.‬

284
00:15:18,875 --> 00:15:22,875
‫לא אם דוחפים את הדלת,‬
‫אבל זה חדר אחר אם מושכים.‬

285
00:15:22,958 --> 00:15:24,333
‫זה הפנס.‬

286
00:15:26,416 --> 00:15:27,750
‫רגע, איפה אבדון?‬

287
00:15:27,833 --> 00:15:28,916
‫פה!‬

288
00:15:34,500 --> 00:15:36,791
‫זה היה שבור כשהגעתי.‬
‫-מה עכשיו?‬

289
00:15:36,875 --> 00:15:39,000
‫אולי נוכל להרכיב אותו מחדש.‬

290
00:15:39,708 --> 00:15:42,208
‫כן, אולי.‬

291
00:15:48,083 --> 00:15:49,958
‫אוקיי, החדר נראה טוב,‬

292
00:15:50,041 --> 00:15:53,375
‫הדרך לחדר נראית נורמלית, והלובי נראה…‬

293
00:15:54,541 --> 00:15:57,333
‫ממש יפה.‬
‫-מה? יש לי קקי של עטלף בשיער?‬

294
00:15:57,416 --> 00:16:00,750
‫לא, אני פשוט קולטת שהמקום הזה יכול להצליח.‬

295
00:16:00,833 --> 00:16:03,125
‫אתה תצטרך עזרה, אבל אני רואה את זה.‬

296
00:16:03,208 --> 00:16:05,208
‫אז תוכלי להתחיל ביום שני?‬

297
00:16:05,291 --> 00:16:07,291
‫טוב, לא התכוונתי אליי.‬
‫-למה לא?‬

298
00:16:07,375 --> 00:16:11,875
‫את כבר עושה שינוי גדול אחד.‬
‫אולי הגיע הזמן שתהיי קצת אימפולסיבית.‬

299
00:16:11,958 --> 00:16:13,833
‫כן, אולי.‬

300
00:16:14,333 --> 00:16:15,416
‫אתה יודע מה?‬

301
00:16:16,625 --> 00:16:18,000
‫יש לנו אורח ראשון!‬

302
00:16:18,083 --> 00:16:20,666
‫אלוהים, זה לא מנוע של מכונית.‬

303
00:16:21,666 --> 00:16:24,583
‫רון?‬
‫-אני ממש מצטער. לגמרי באשמתי.‬

304
00:16:24,666 --> 00:16:27,875
‫אני בטוח שאמרת לי שאת מבקרת את ניית'ן,‬
‫אבל שכחתי.‬

305
00:16:27,958 --> 00:16:30,458
‫תראו את המקום הזה. יפהפה.‬

306
00:16:30,541 --> 00:16:33,958
‫דרך אגב, אני חושב שמצאתי קונה‬
‫לכל מגלשות המים שלא מכרתי.‬

307
00:16:34,041 --> 00:16:37,250
‫אני יודע שעברו חמש שנים,‬
‫אבל אני אחזיר לך עם ריבית.‬

308
00:16:37,333 --> 00:16:39,875
‫ואני לא מוכן לשמוע "לא".‬
‫-לא אמרתי לא.‬

309
00:16:39,958 --> 00:16:43,666
‫איזה גבר. זה נהדר!‬
‫תראו את כל… זה ויטראז'?‬

310
00:16:43,750 --> 00:16:47,375
‫אני חייב לומר, אתה מתמודד ממש יפה‬
‫עם פסק הזמן הזה.‬

311
00:16:47,458 --> 00:16:49,041
‫איזה פסק זמן?‬
‫-מה?‬

312
00:16:49,125 --> 00:16:51,083
‫רון, רגע, איך מצאת אותי?‬

313
00:16:51,166 --> 00:16:52,541
‫ניית'ן אמר לי.‬

314
00:16:52,625 --> 00:16:55,583
‫רגע, איזה פסק זמן?‬
‫-למה אמרת לו שאני כאן?‬

315
00:16:55,666 --> 00:16:57,541
‫לא ידעתי שזה סוד.‬

316
00:16:57,625 --> 00:17:00,916
‫למה הוא לא יודע שאתם בפסק זמן?‬
‫-רגע, אנחנו בפסק זמן?‬

317
00:17:01,000 --> 00:17:03,833
‫טכנית, כשאמרתי שאנחנו לוקחים פסק זמן,‬

318
00:17:03,916 --> 00:17:06,708
‫התכוונתי שאני לוקחת,‬
‫ולא סיפרתי עדיין לרון.‬

319
00:17:06,791 --> 00:17:09,083
‫את עוזבת אותי?‬
‫-אני לא יודעת. אולי.‬

320
00:17:09,166 --> 00:17:11,833
‫אני לוקחת זמן כדי להבין. גם אתה יכול.‬

321
00:17:11,916 --> 00:17:16,083
‫אני לא צריך. אנחנו שייכים זה לזה.‬
‫-אתה לא יכול פשוט להחליט את זה.‬

322
00:17:16,166 --> 00:17:19,416
‫את אוהבת כשאני מחליט דברים.‬
‫-אני שונאת את זה יותר מהכול.‬

323
00:17:19,500 --> 00:17:22,375
‫טוב, אני לא מחשיב את זה כאורח הראשון שלנו.‬

324
00:17:24,333 --> 00:17:25,375
‫כולם מוכנים?‬

325
00:17:25,458 --> 00:17:26,416
‫יש לך נייר דבק?‬

326
00:17:26,500 --> 00:17:27,833
‫פשוט תדביקי את הספר.‬

327
00:17:27,916 --> 00:17:31,416
‫עבר הרבה זמן מאז שהייתי מתחת לשמיים מעץ.‬

328
00:17:31,500 --> 00:17:32,583
‫קדימה.‬

329
00:17:32,666 --> 00:17:34,375
‫"טמפוס, רסדה.‬

330
00:17:34,458 --> 00:17:37,875
‫"נוקס, סילה. אורדו וטוס…"‬

331
00:17:37,958 --> 00:17:39,541
‫וטוס רדיאט…‬

332
00:17:39,625 --> 00:17:41,208
‫פורמה פרקטה…‬

333
00:17:41,291 --> 00:17:45,375
‫"אינטגרה פיאס, סיקוט אולים פואיסטי."‬

334
00:17:45,458 --> 00:17:47,708
‫פר וולונטאטם מאם.‬

335
00:17:47,791 --> 00:17:50,583
‫"פר ורבום מאום.‬

336
00:17:50,666 --> 00:17:51,541
‫"סיק פיאט"?‬

337
00:17:52,541 --> 00:17:53,791
‫סיק פיאט!‬

338
00:17:57,791 --> 00:18:00,875
‫עזבת בלי להגיד לי!‬
‫-אתה כל הזמן עוזב.‬

339
00:18:00,958 --> 00:18:03,375
‫בשנה שעברה הפלגת לשבועיים.‬

340
00:18:03,458 --> 00:18:05,000
‫גובי חובות לא באים בסירות.‬

341
00:18:05,083 --> 00:18:06,916
‫אני חייבת ללכת לעזור לאחי.‬

342
00:18:08,750 --> 00:18:10,750
‫סליחה אם שמעת משהו.‬

343
00:18:10,833 --> 00:18:12,375
‫המראה הזאת מדממת?‬

344
00:18:12,458 --> 00:18:13,333
‫לא.‬

345
00:18:13,416 --> 00:18:15,625
‫זאת… כספית.‬

346
00:18:15,708 --> 00:18:18,250
‫הייתי צריכה לספר לו.‬
‫אבל ידעתי שהוא ישכנע אותי לרדת מזה.‬

347
00:18:18,333 --> 00:18:21,708
‫הוא תמיד עושה את זה.‬
‫בגללו אין לי פוני כבר עשר שנים.‬

348
00:18:22,291 --> 00:18:24,250
‫ואת חושבת שהפוני…‬

349
00:18:24,333 --> 00:18:26,625
‫אני יודעת שזה לא יפה. זה לא העניין.‬

350
00:18:27,125 --> 00:18:28,250
‫אני לא יודעת מה לעשות.‬

351
00:18:29,458 --> 00:18:30,458
‫אני לא מאמין לך.‬

352
00:18:31,750 --> 00:18:32,666
‫מה זאת אומרת?‬

353
00:18:32,750 --> 00:18:35,750
‫אני יודע שקצת התרחקנו, אבל את עדיין אחותי.‬

354
00:18:35,833 --> 00:18:37,416
‫תמיד יש לך תוכנית.‬

355
00:18:37,500 --> 00:18:41,166
‫בגן, ארגנת תרגיל כיבוי אש‬
‫לפני שביה"ס עשה את זה.‬

356
00:18:41,250 --> 00:18:43,666
‫זה היה יותר טוב.‬
‫-הם לא השתמשו בשיטת החבר.‬

357
00:18:43,750 --> 00:18:45,708
‫אני יודע שאת יודעת מה את רוצה.‬

358
00:18:45,791 --> 00:18:48,791
‫אל תתני לדיבורים החלקלקים של רון‬
‫להסיט אותך מזה.‬

359
00:18:51,958 --> 00:18:52,875
‫בסדר.‬

360
00:18:53,375 --> 00:18:54,708
‫אני כבר חוזרת.‬

361
00:18:56,958 --> 00:19:00,583
‫אני לא רואה איך מדליקים אותו.‬
‫-אולי צריך להביא מצית מהבית.‬

362
00:19:00,666 --> 00:19:04,083
‫מצד שני, המחסום שלי מונע מהמפלצות להיכנס.‬

363
00:19:05,625 --> 00:19:09,291
‫"אם למקום הזה תקרא בית,‬
‫הזן את הפנס האדום בחיים."‬

364
00:19:09,375 --> 00:19:11,750
‫אני חושבת שהפנס צריך דם.‬
‫-מי לא?‬

365
00:19:11,833 --> 00:19:14,000
‫לא נתנו מספיק דם היום?‬

366
00:19:14,500 --> 00:19:17,666
‫אתה רוצה לקרוע את אחי לגזרים? תצטרך לעבור…‬

367
00:19:29,958 --> 00:19:31,916
‫הצלחתם להכניס את טומות'י פנימה.‬

368
00:19:32,000 --> 00:19:35,041
‫אני מנסה להוציא אותו מהחור‬
‫שהוא גר בו כבר חודשים.‬

369
00:19:35,125 --> 00:19:37,458
‫אבל בכל פעם הוא נושך אותי ובורח.‬

370
00:19:37,541 --> 00:19:40,250
‫רגע, קוראים לך טומות'י?‬
‫-יש לי הרבה שמות.‬

371
00:19:40,333 --> 00:19:42,708
‫אחד מהם הוא טומות'י?‬
‫-לא.‬

372
00:19:42,791 --> 00:19:45,166
‫הייתי חייב לקרוא לו איכשהו.‬
‫-ובחרת בטומות'י?‬

373
00:19:45,250 --> 00:19:46,083
‫אני אבדון.‬

374
00:19:46,166 --> 00:19:49,833
‫ובכן, אבדון,‬
‫באופן רשמי, אתה האורח הראשון שלי במלון.‬

375
00:19:49,916 --> 00:19:53,500
‫וככזה, אתה מוזמן לקחת כל…‬
‫והוא במערכת האוורור.‬

376
00:19:56,916 --> 00:19:58,583
‫אז איך הלך עם…‬

377
00:19:58,666 --> 00:19:59,791
‫ממש טוב.‬

378
00:20:00,666 --> 00:20:02,875
‫אבא!‬
‫-אימא אמרה שאתה לא יכול לבוא.‬

379
00:20:02,958 --> 00:20:05,875
‫לא, זה היה שקר שאימא שלכם סיפרה‬
‫כדי להפתיע אתכם.‬

380
00:20:05,958 --> 00:20:07,708
‫אז אתם לא מתגרשים?‬

381
00:20:07,791 --> 00:20:10,416
‫בן, אימא שלך לא תרשה לי גם אם ארצה.‬

382
00:20:10,500 --> 00:20:12,333
‫קת'י, מה קרה שם?‬

383
00:20:12,416 --> 00:20:13,666
‫ולמה רון רטוב?‬

384
00:20:13,750 --> 00:20:17,000
‫אני נותנת לו עוד הזדמנות.‬
‫-הוא שכנע אותך לרדת מזה?‬

385
00:20:17,083 --> 00:20:18,875
‫לא, אני דיברתי, למען האמת,‬

386
00:20:18,958 --> 00:20:23,541
‫ואז הוא נסע עם הטרקטורון שלו לאגם‬
‫כדי להוכיח שהוא מוכן להשתנות.‬

387
00:20:23,625 --> 00:20:25,791
‫ומה עם ניהול משותף של המלון?‬

388
00:20:25,875 --> 00:20:28,875
‫זה תמיד היה רעיון מטורף. אתה תסתדר בלעדיי.‬

389
00:20:28,958 --> 00:20:32,958
‫פשוט תטפל בחדר אחד בכל פעם,‬
‫ותוציא את הטרקטורון מהאגם.‬

390
00:20:33,041 --> 00:20:34,500
‫קת'רין.‬

391
00:20:34,583 --> 00:20:35,750
‫קדימה. בואי.‬

392
00:20:36,250 --> 00:20:38,208
‫לרון ולי יש עוד על מה לדבר,‬

393
00:20:38,291 --> 00:20:41,333
‫ובחדר היחיד שיש לך כאן‬
‫יש אלונקות במקום מיטות.‬

394
00:20:41,416 --> 00:20:44,291
‫ועוד חדר אורחים אחד, די נקי.‬

395
00:20:44,791 --> 00:20:46,375
‫תודה שתמכת בי.‬

396
00:20:53,125 --> 00:20:54,958
‫זה באמת מלון נחמד.‬

397
00:20:56,916 --> 00:21:00,500
‫אני לא פרנואיד.‬
‫היינו באותו גובה, ועכשיו אני נמוך יותר.‬

398
00:21:00,583 --> 00:21:03,666
‫אולי יום אחד‬
‫העובדה שאתה נמוך יותר תציל את חייך.‬

399
00:21:03,750 --> 00:21:05,208
‫איך זה בכלל…‬

400
00:21:05,291 --> 00:21:08,625
‫שכחת את הספר עב-הכרס שלך.‬
‫-שיישאר אצלך. יש לי תחביב חדש.‬

401
00:21:09,875 --> 00:21:11,291
‫עד שניפגש שוב.‬

402
00:21:12,333 --> 00:21:13,666
‫שמע אותי, איש קטן.‬

403
00:21:13,750 --> 00:21:16,958
‫אולי אתה תקפת ראשון, אבל אני אתקוף אחרון,‬

404
00:21:17,041 --> 00:21:20,208
‫גם אם זה ייקח 1,000 שנה.‬

405
00:21:21,458 --> 00:21:22,458
‫בסדר.‬

406
00:21:24,416 --> 00:21:25,250
‫מי זה היה?‬

407
00:21:25,333 --> 00:21:27,708
‫סתם פרחח מקומי.‬

408
00:21:28,416 --> 00:21:30,083
‫דרך אגב, אני יודעת מה הסוד שלך.‬

409
00:21:31,625 --> 00:21:33,500
‫אתה נותן לחברים שלך לגור במלון.‬

410
00:21:33,583 --> 00:21:35,958
‫הבחור עם הווסט, האישה עם מסכת הזאב.‬

411
00:21:36,041 --> 00:21:38,500
‫לא היית צריך להגיד להם להתחבא ממני.‬

412
00:21:38,583 --> 00:21:40,958
‫אני שמחה שאתה לא לבד פה.‬

413
00:21:41,583 --> 00:21:42,750
‫קת'רין!‬

414
00:21:42,833 --> 00:21:46,333
‫בואי, מתחיל להחשיך, ומשכנתי את הפנסים.‬

415
00:21:48,375 --> 00:21:49,875
‫היי, קת'י?‬

416
00:21:51,625 --> 00:21:53,208
‫אני ממש שמח שבאת.‬

417
00:21:57,625 --> 00:21:58,958
‫ביי, דוד ניית'ן!‬
‫-ביי!‬

418
00:21:59,041 --> 00:22:01,291
‫נתראה, גבר. בהצלחה עם החלונות.‬

419
00:23:25,083 --> 00:23:26,458
‫הכול בסדר פה.‬

420
00:23:26,958 --> 00:23:28,333
‫מה תעשה בלי ידיים?‬

421
00:23:28,416 --> 00:23:30,666
‫יותר מדאיג מה הידיים שלי יעשו בלעדיי.‬

422
00:23:30,750 --> 00:23:32,458
‫עכשיו זה גם מדאיג אותי.‬

423
00:23:32,541 --> 00:23:36,000
‫נראה שהיער השחור הקסום‬
‫לא גרם לנזק בלתי הפיך.‬

424
00:23:36,083 --> 00:23:40,250
‫בהחלט ראינו דברים גרועים יותר.‬
‫-אז הדם שלך עבד בפנס.‬

425
00:23:40,333 --> 00:23:42,625
‫אני מניח שאת קוראת למקום הזה בית.‬

426
00:23:44,041 --> 00:23:45,500
‫אני מניחה שכן.‬

427
00:24:01,708 --> 00:24:04,708
‫ניית'ן, גם אני שמחה שבאנו.‬

428
00:24:05,208 --> 00:24:07,708
‫זה מתקדם לכיוון המחסן!‬
‫-השארתי שם כלים.‬

429
00:24:07,791 --> 00:24:10,708
‫אל תתנו לה לקחת סכין! זו היד המשוגעת שלי.‬

430
00:24:44,708 --> 00:24:45,625
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬