1
00:00:18,312 --> 00:00:19,228
‫לטאה!‬

2
00:00:19,229 --> 00:00:23,729
‫טוב, תירגעי. אני מבין איך את מרגישה,‬
‫אבל נדבר על זה אחר כך.‬

3
00:00:24,937 --> 00:00:28,312
‫נראה שדאגתם לו לטיפול רפואי ראוי.‬

4
00:00:28,812 --> 00:00:29,978
‫איזו הקלה.‬

5
00:00:29,979 --> 00:00:31,646
‫אתה...‬

6
00:00:32,604 --> 00:00:34,478
‫מה אתה עושה פה?‬

7
00:00:34,479 --> 00:00:37,271
‫יהיו לי בעיות אם תיתפסו עכשיו.‬

8
00:00:38,312 --> 00:00:39,978
‫לא רדפת אחרינו?‬

9
00:00:39,979 --> 00:00:43,645
‫כמובן, כולכם סומנתם כפושעים מבוקשים‬

10
00:00:43,646 --> 00:00:47,187
‫בחשד להברחת סמים ורצח סוחרים.‬

11
00:00:48,437 --> 00:00:52,062
‫אלה לא היינו אנחנו...‬
‫-העדיפות הראשונה שלנו היא לברוח.‬

12
00:00:53,521 --> 00:00:57,021
‫זה עוזר שלאבא שלך יש קליטה מהירה.‬

13
00:00:58,604 --> 00:01:01,104
‫עכשיו, בואו נחליט לאן תלכו.‬
‫-מה?‬

14
00:01:01,812 --> 00:01:05,104
‫לאף אחד מכם לא נשאר לאן לחזור.‬

15
00:01:05,812 --> 00:01:10,812
‫ממש עכשיו, המוסך שלכם‬
‫נחקר על ידי סוכני מחלק הסמים.‬

16
00:01:15,396 --> 00:01:16,686
‫למה שנצטרף אליו?‬

17
00:01:16,687 --> 00:01:18,603
‫הכול הייתה אי הבנה.‬

18
00:01:18,604 --> 00:01:20,354
‫אי הבנה?‬
‫-תקשיבי לו.‬

19
00:01:29,146 --> 00:01:30,062
‫מצאתי אותה.‬

20
00:01:31,479 --> 00:01:32,646
‫עבודה טובה.‬

21
00:01:37,062 --> 00:01:38,521
‫מפת נייר?‬

22
00:01:39,021 --> 00:01:42,937
‫כן, מכיוון שהם יכולים‬
‫לאתר את המכשירים שלנו.‬

23
00:01:45,229 --> 00:01:46,896
‫עכשיו...‬

24
00:01:52,771 --> 00:01:55,061
‫אחרי שהם יתמקמו,‬

25
00:01:55,062 --> 00:01:57,646
‫הם מייד יתחילו לעקוב אחר התנועות שלנו.‬

26
00:01:58,271 --> 00:02:02,395
‫אבל באזור הזה ה"עקיבות" פחות מדויקת.‬

27
00:02:02,396 --> 00:02:04,186
‫נצטרך לחתוך מכאן.‬

28
00:02:04,187 --> 00:02:07,353
‫איך אתה בכלל יודע מידע אפור כזה?‬

29
00:02:07,354 --> 00:02:10,103
‫הדברת עכברושים היא העבודה שלי.‬

30
00:02:10,104 --> 00:02:12,271
‫הם אוהבים להתאסף בנקודות מתות כאלה.‬

31
00:02:13,646 --> 00:02:15,604
‫אחר כך תגיע הבעיה.‬

32
00:02:16,104 --> 00:02:20,561
‫יש לכם מקום מסתור בו ניתן להימנע מעקיבות?‬

33
00:02:20,562 --> 00:02:23,187
‫ברור שאין לנו.‬

34
00:02:24,021 --> 00:02:25,353
‫אני בהלם.‬

35
00:02:25,354 --> 00:02:27,811
‫אפילו כשאתם מסתובבים על האופנועים שלכם,‬

36
00:02:27,812 --> 00:02:31,812
‫אין לכם ברירה אלא לחיות בתוך המערכת.‬

37
00:02:33,104 --> 00:02:37,311
‫לצערי, אין לנו שום סיבה לברוח או להסתתר.‬

38
00:02:37,312 --> 00:02:42,603
‫אנחנו לא כמוכם, הצבועים,‬
‫שנאחזים בארגון מתפורר.‬

39
00:02:42,604 --> 00:02:43,521
‫חתיכת...‬

40
00:02:48,229 --> 00:02:49,937
‫אין זמן לוויכוחים.‬

41
00:02:51,271 --> 00:02:53,479
‫רגישות החומה עולה.‬

42
00:02:59,729 --> 00:03:00,729
‫לאן נוכל ללכת?‬

43
00:03:06,104 --> 00:03:06,937
‫לכאן.‬

44
00:03:07,771 --> 00:03:09,479
‫כפר שאוכלוסייתו מתמעטת, הא?‬

45
00:03:10,062 --> 00:03:11,061
‫זה יכול לעבוד.‬

46
00:03:11,062 --> 00:03:12,771
‫קאי, את מכירה את המקום הזה?‬

47
00:03:22,021 --> 00:03:25,479
‫- טוקיו בהילוך גבוה -‬

48
00:03:30,479 --> 00:03:32,104
‫אבא, אנחנו נכנסים לסמטה.‬

49
00:03:32,604 --> 00:03:33,687
‫קיבלתי.‬

50
00:03:46,354 --> 00:03:48,271
‫אולי תתחיל להסביר עכשיו?‬

51
00:03:49,562 --> 00:03:51,646
‫למה אתה כאן?‬

52
00:03:56,396 --> 00:03:59,521
‫אנחנו, סוכני מחלק הסמים,‬
‫נאבקים בהפצת סמים,‬

53
00:04:00,021 --> 00:04:02,895
‫אבל אתם כל הזמן חמקתם מאיתנו.‬

54
00:04:02,896 --> 00:04:07,562
‫ואז פתאום כולכם הופעתם ממש מולנו.‬

55
00:04:08,229 --> 00:04:10,771
‫זה היה כאילו מישהו הוביל אתכם אלינו.‬

56
00:04:11,271 --> 00:04:12,145
‫מה הכוונה?‬

57
00:04:12,146 --> 00:04:16,687
‫היעדים שלנו באולם אתמול היו סוחרי סמים,‬

58
00:04:17,312 --> 00:04:19,811
‫אבל בדרך לאולם,‬

59
00:04:19,812 --> 00:04:22,812
‫קיבלתי מידע מודיעיני שהסוחרים החלו לנוע.‬

60
00:04:23,937 --> 00:04:28,271
‫חשבתי שהם חוששים מאיתנו,‬
‫ולכן הם שינו את מקום ביצוע העסקה.‬

61
00:04:30,729 --> 00:04:37,687
‫אבל כשהגענו לשם,‬
‫מצאנו את הגופות של הסוחרים ואתכם.‬

62
00:04:38,437 --> 00:04:39,603
‫על בסיס הזירה שם,‬

63
00:04:39,604 --> 00:04:44,603
‫נראה שהיה לכם עימות עם עם הלקוחות שלכם,‬
‫ושרצחתם אותם.‬

64
00:04:44,604 --> 00:04:45,936
‫אבל...‬

65
00:04:45,937 --> 00:04:50,271
‫האופן בו נעשה שימוש באקדח הזה‬
‫מתאים למקצוען.‬

66
00:04:50,854 --> 00:04:53,936
‫אף כדור לא בוזבז.‬
‫-אבל הם לא ירו עלינו.‬

67
00:04:53,937 --> 00:04:55,937
‫אולי נגמרה להם התחמושת.‬

68
00:04:56,437 --> 00:04:57,854
‫תראה כמה הם הרגו.‬

69
00:04:58,562 --> 00:05:03,271
‫חבורת רוצחים מקצועיים‬
‫שבורחים אחרי שנגמרים להם הכדורים?‬

70
00:05:05,937 --> 00:05:07,854
‫ניצלנו כי הם היו אידיוטים.‬

71
00:05:09,312 --> 00:05:11,645
‫אמרתי לך, לא הרגנו אף אחד!‬

72
00:05:11,646 --> 00:05:13,979
‫הם כבר היו מתים כשהגענו!‬

73
00:05:14,896 --> 00:05:18,478
‫מישהו פרץ למכשירים של מישהו מכם?‬

74
00:05:18,479 --> 00:05:21,729
‫עכשיו כשאתה מזכיר את זה,‬
‫קאי פרצה פעם לשלי.‬

75
00:05:23,354 --> 00:05:25,187
‫כשאני נזכרת ברגע ההוא,‬

76
00:05:25,771 --> 00:05:29,396
‫ראיתי סימנים לכך שמישהו אחר‬
‫פרץ למכשיר של וואטארי לפניי.‬

77
00:05:30,437 --> 00:05:34,521
‫אמרתי להוגו,‬
‫אבל אז היינו כל כך עסוקים במשלוחים...‬

78
00:05:35,021 --> 00:05:37,395
‫אז מישהו עקב אחר התנועות שלנו?‬

79
00:05:37,396 --> 00:05:39,854
‫לא, זה לא נגמר שם.‬

80
00:05:40,979 --> 00:05:46,062
‫כל התנועות שלכם הובלו בצורה גאונית.‬

81
00:05:47,146 --> 00:05:52,437
‫למרות שאני מאמין שכולכם האמנתם‬
‫שאתם רוכבים בחופשיות על האופנועים שלכם.‬

82
00:05:53,854 --> 00:05:55,896
‫אין סיכוי.‬
‫-יש משהו בדבריו.‬

83
00:05:57,146 --> 00:05:59,479
‫אחרי שמישהו הרג את הסוחרים,‬

84
00:05:59,979 --> 00:06:04,353
‫אם הם מצאו את התזמון המושלם‬
‫כדי שייראה כאילו אנחנו עשינו זאת,‬

85
00:06:04,354 --> 00:06:07,729
‫וגרמו לכך שדרכנו תצטלב‬
‫עם זו של סוכני מחלק הסמים,‬

86
00:06:08,271 --> 00:06:09,353
‫הכול הגיוני.‬

87
00:06:09,354 --> 00:06:11,353
‫זה בכלל אפשרי?‬

88
00:06:11,354 --> 00:06:12,770
‫בדיוק.‬

89
00:06:12,771 --> 00:06:14,312
‫אם לא הייתי בורחת החוצה,‬

90
00:06:14,812 --> 00:06:17,187
‫אף אחד בכלל לא היה בא לאולם ההופעות.‬

91
00:06:17,979 --> 00:06:21,187
‫אבל אתה חושב שמישהו הוביל אותנו לשם?‬

92
00:06:24,521 --> 00:06:25,354
‫לא.‬

93
00:06:26,687 --> 00:06:29,312
‫מישהו שידע על התנועות שלנו...‬

94
00:06:31,687 --> 00:06:32,812
‫יש עוד אדם אחד.‬

95
00:06:42,896 --> 00:06:43,937
‫איוג'י.‬

96
00:06:50,646 --> 00:06:53,811
‫איוג'י היא רק אחת מבין פקידי ממשל רבים,‬

97
00:06:53,812 --> 00:06:56,229
‫אבל יש לה פריבילגיה אחת מיוחדת.‬

98
00:06:58,354 --> 00:07:03,521
‫זכויות הגישה שלה‬
‫לנתוני הסריקה של טוקיו, "מבט-פנים".‬

99
00:07:07,312 --> 00:07:08,854
‫מבט-פנים.‬

100
00:07:09,437 --> 00:07:11,521
‫הכוח לראות לתוך כל טוקיו.‬

101
00:07:12,021 --> 00:07:14,187
‫אז המערכת יודעת על כל תנועה שלנו?‬

102
00:07:14,687 --> 00:07:18,479
‫ועדיין, זה לא אומר‬
‫שהיא יכולה לפקח עלינו בכל רגע.‬

103
00:07:18,979 --> 00:07:21,228
‫היא מטפלת בכל הנתונים בטוקיו,‬

104
00:07:21,229 --> 00:07:24,686
‫שהם כל כך רבים,‬
‫שבני אדם לא יכולים להבין זאת.‬

105
00:07:24,687 --> 00:07:27,271
‫החלק שהיא מנהלת‬

106
00:07:27,979 --> 00:07:32,396
‫הוא החלק היחיד במערכת‬
‫שמנוהל על ידי בן אדם.‬

107
00:07:32,979 --> 00:07:33,937
‫החומה.‬

108
00:07:34,729 --> 00:07:35,770
‫נכון.‬

109
00:07:35,771 --> 00:07:39,561
‫באמצעות שליטה בחומה,‬
‫איוג'י מוסיפה ממד למבט-פנים,‬

110
00:07:39,562 --> 00:07:42,479
‫והיא יכולה לקלוט‬
‫כל מידע על תנועה ברמה האנושית.‬

111
00:07:43,062 --> 00:07:46,479
‫כלומר, כל עוד אנו נמצאים בתוך רשת המערכת.‬

112
00:07:50,521 --> 00:07:53,104
‫לא ניתן למצוא אותם בעזרת עקיבות?‬

113
00:07:53,604 --> 00:07:54,937
‫מה הכוונה?‬

114
00:07:55,646 --> 00:08:00,520
‫יכול להיות שהם נעים‬
‫באזורים בהם הסורקים שלנו חלשים יותר.‬

115
00:08:00,521 --> 00:08:02,687
‫זה מאוד מטריד.‬

116
00:08:03,271 --> 00:08:05,271
‫ומה רצית ממני?‬

117
00:08:06,271 --> 00:08:08,312
‫כדי להרחיב את העקיבות,‬

118
00:08:08,812 --> 00:08:11,479
‫תן לי בבקשה הרשאת הדרכה.‬

119
00:08:12,271 --> 00:08:14,979
‫את רוצה להעביר תושבים באופן שרירותי?‬

120
00:08:18,187 --> 00:08:20,312
‫אני קצת מהסס אם לעשות זאת.‬

121
00:08:20,812 --> 00:08:22,728
‫יש מי שאולי לא יבינו נכון,‬

122
00:08:22,729 --> 00:08:26,812
‫ויחשבו ששימוש כזה בנתונים‬
‫מגביל את החופש שלהם.‬

123
00:08:27,521 --> 00:08:31,521
‫זה חלק מאופטימיזציית המערכת‬
‫שנעשה בו שימוש בשעת חירום.‬

124
00:08:32,896 --> 00:08:35,353
‫באמצעות הדרכת תושבים דרך המכשירים שלהם‬

125
00:08:35,354 --> 00:08:37,686
‫והרחבת טווח התנועה שלהם,‬

126
00:08:37,687 --> 00:08:40,854
‫נוכל לשפר את טווח הסריקה ואת הדיוק שלנו.‬

127
00:08:42,687 --> 00:08:43,561
‫אני מבין.‬

128
00:08:43,562 --> 00:08:47,229
‫ודאי שאיש לא יוכל לקשר את המהלך הזה אליי.‬

129
00:08:48,562 --> 00:08:49,812
‫תודה.‬

130
00:09:03,937 --> 00:09:06,396
‫אם הכול תוכנן,‬

131
00:09:06,979 --> 00:09:10,854
‫זה אומר שהילדים שהעברנו‬
‫הובאו לטוקיו רק כדי שייעשה בהם שימוש?‬

132
00:09:11,479 --> 00:09:13,646
‫איוג'י הבינה‬

133
00:09:14,437 --> 00:09:17,979
‫שהמפתח לעיר הזאת‬
‫הוא בני אדם שלא עברו דיגיטציה.‬

134
00:09:18,812 --> 00:09:23,271
‫אותם קיומים בלתי נראים‬
‫מהווים כוח שיכול להניע את העולם.‬

135
00:09:24,146 --> 00:09:25,853
‫אפשר להשתמש בהם מתי שרוצים,‬

136
00:09:25,854 --> 00:09:28,604
‫ולהיפטר מהם כשבא לך,‬

137
00:09:29,271 --> 00:09:31,479
‫והכול במטרה לבצע אופטימיזציה של העיר.‬

138
00:09:33,312 --> 00:09:34,479
‫אפילו הילדים האלה?‬

139
00:09:34,979 --> 00:09:36,812
‫היי, אתם רואים את זה?‬

140
00:09:39,562 --> 00:09:40,896
‫זה...‬

141
00:09:50,896 --> 00:09:52,354
‫הזרימה של המכוניות האלה...‬

142
00:09:53,896 --> 00:09:56,021
‫המערכת מנחה אותן‬

143
00:09:57,437 --> 00:10:00,145
‫כאילו הן יצור חי אחד.‬

144
00:10:00,146 --> 00:10:04,146
‫נראה שהם סוף סוף‬
‫מניידים את כל התושבים כסורקים.‬

145
00:10:12,104 --> 00:10:14,436
‫- רמת יעילות: 99.79 אחוז -‬

146
00:10:14,437 --> 00:10:15,354
‫זאת...‬

147
00:10:17,687 --> 00:10:19,521
‫העיר טוקיו‬

148
00:10:20,937 --> 00:10:22,354
‫שעברה אופטימיזציה.‬

149
00:10:28,062 --> 00:10:29,646
‫- נמצאו -‬

150
00:10:30,229 --> 00:10:31,562
‫מצאתי אתכם.‬

151
00:10:40,896 --> 00:10:41,854
‫היא מצאה אותנו!‬

152
00:10:43,062 --> 00:10:44,562
‫כבר כמעט הגענו.‬

153
00:10:45,271 --> 00:10:47,771
‫אני מוציאה את האופנועים.‬
‫-קאי, בואי!‬

154
00:10:49,104 --> 00:10:50,021
‫אני...‬

155
00:10:51,021 --> 00:10:52,020
‫קאי!‬

156
00:10:52,021 --> 00:10:54,104
‫אני לא יכולה לעלות עליו.‬

157
00:10:58,104 --> 00:10:59,187
‫זוז!‬

158
00:11:05,896 --> 00:11:07,229
‫אם ארכוב, אני...‬

159
00:11:08,687 --> 00:11:09,521
‫את רצינית?‬

160
00:11:13,146 --> 00:11:14,396
‫את יכולה לפרוץ אליהם?‬

161
00:11:16,479 --> 00:11:17,479
‫זה בלתי אפשרי.‬

162
00:11:18,062 --> 00:11:20,146
‫אני מניח שניאלץ לעזוב את האופנועים.‬

163
00:11:22,479 --> 00:11:25,061
‫לטאה, אתה לא יודע לרכוב על אופנוע?‬

164
00:11:25,062 --> 00:11:26,187
‫אל תדברי שטויות.‬

165
00:11:26,771 --> 00:11:29,854
‫מכוניות זה בסדר,‬
‫אבל אף פעם אפילו לא נגעתי באופנוע.‬

166
00:11:32,812 --> 00:11:33,646
‫זהו זה!‬

167
00:11:48,479 --> 00:11:49,811
‫הם מדביקים אותנו.‬

168
00:11:49,812 --> 00:11:51,895
‫אבא, תאיץ ותעקוף אותנו.‬

169
00:11:51,896 --> 00:11:54,229
‫בסדר, הבנתי. אני אנסה.‬

170
00:12:00,562 --> 00:12:01,396
‫זה הסיכוי שלך!‬

171
00:12:15,562 --> 00:12:16,437
‫- הוצאה בכוח -‬

172
00:12:17,229 --> 00:12:18,771
‫תחזיקו חזק!‬

173
00:12:32,479 --> 00:12:35,229
‫עבר כל כך הרבה זמן,‬
‫שאני מת להראות מה אני יודע!‬

174
00:12:52,062 --> 00:12:53,021
‫- נמצאו -‬

175
00:12:53,521 --> 00:12:55,354
‫- אבדו -‬

176
00:13:28,771 --> 00:13:29,979
‫כל כך שקט פה.‬

177
00:13:31,479 --> 00:13:36,146
‫מכיוון שאנחנו רחוקים מהעקיבות,‬
‫וכל הפונקציות העירוניות משותקות.‬

178
00:13:36,979 --> 00:13:40,021
‫אף אחד כבר לא רוצה לחיות במקום כזה.‬

179
00:13:42,812 --> 00:13:46,646
‫כן, אף פעם לא היה לנו פה משלוח.‬

180
00:13:47,812 --> 00:13:52,187
‫אנחנו לא מאוד רחוקים ממרכז העיר,‬
‫אבל ההבדל עצום.‬

181
00:13:52,687 --> 00:13:53,521
‫קאי,‬

182
00:13:54,312 --> 00:13:55,271
‫זה המקום?‬

183
00:13:59,646 --> 00:14:02,354
‫כן, כאן גדלתי.‬

184
00:14:16,562 --> 00:14:19,936
‫אתה פחות או יותר פקיד ממשלתי, נכון?‬

185
00:14:19,937 --> 00:14:21,104
‫כן, למה?‬

186
00:14:21,896 --> 00:14:24,103
‫אתה לא יכול להיות חושף שחיתויות?‬

187
00:14:24,104 --> 00:14:26,936
‫תוכל אפילו להשתמש במבט-פנים כהוכחה.‬

188
00:14:26,937 --> 00:14:29,436
‫הבעיה היא שמבט-פנים,‬

189
00:14:29,437 --> 00:14:31,771
‫ששולטת באמת, נמצאת בידיהם.‬

190
00:14:32,896 --> 00:14:34,145
‫כן, אבל...‬

191
00:14:34,146 --> 00:14:38,978
‫ואחת המחלקות היחידות‬
‫שיכולות לנהל את מבט-פנים היא...‬

192
00:14:38,979 --> 00:14:42,104
‫כן, משרד הדיגיטל בו נמצאת איוג'י,‬

193
00:14:42,604 --> 00:14:45,353
‫אז הם יכולים לדעת‬
‫מי נכנס לטוקיו ומי יוצא ממנה.‬

194
00:14:45,354 --> 00:14:48,687
‫אז ראיית המפתח שלנו נמצאת בידי האויב.‬

195
00:14:50,729 --> 00:14:52,062
‫אבל אם לא נתערב,‬

196
00:14:53,104 --> 00:14:55,146
‫איוג'י תעשה את זה שוב.‬

197
00:14:58,354 --> 00:14:59,604
‫אם אתם צריכים הוכחה,‬

198
00:15:00,396 --> 00:15:01,812
‫אולי יש לנו משהו.‬

199
00:15:03,271 --> 00:15:04,479
‫הוגו!‬
‫-הוגו!‬

200
00:15:05,104 --> 00:15:06,854
‫הא?‬
‫-היי.‬

201
00:15:07,937 --> 00:15:09,271
‫זהירות!‬

202
00:15:10,687 --> 00:15:12,771
‫הוגו, אתה בסדר?‬

203
00:15:13,979 --> 00:15:16,936
‫אל תאמץ את עצמך יותר מדי.‬
‫-לא, אין טעם.‬

204
00:15:16,937 --> 00:15:19,728
‫מה?‬
‫-אני גווע ברעב.‬

205
00:15:19,729 --> 00:15:20,854
‫אלוהים.‬

206
00:15:22,687 --> 00:15:24,062
‫אני מבין.‬

207
00:15:24,854 --> 00:15:27,479
‫עם זה, אולי יש לנו סיכוי.‬

208
00:15:28,104 --> 00:15:28,937
‫מה זה?‬

209
00:15:29,437 --> 00:15:33,062
‫ספר חשבונות סודי שהיה שייך‬
‫לבחור שהלטאה עצר והפסיק את פעילותו.‬

210
00:15:33,687 --> 00:15:36,729
‫הוא התפרנס מביצוע שליחויות חריגות.‬

211
00:15:40,354 --> 00:15:44,479
‫נתת להם לחמוק,‬
‫אפילו אחרי שנתתי לך סמכות נוספת?‬

212
00:15:45,521 --> 00:15:47,021
‫אני מתנצלת.‬

213
00:15:47,687 --> 00:15:51,896
‫החובה שלנו היא לגרום לעיר הזאת לתפקד‬

214
00:15:52,479 --> 00:15:56,271
‫כעיר אופטימלית, ללא פסולת מיותרת.‬

215
00:15:57,354 --> 00:15:58,479
‫לשם כך...‬

216
00:15:59,062 --> 00:16:02,896
‫עלינו לחסל את כל מה שאינו נחוץ.‬

217
00:16:07,771 --> 00:16:09,187
‫בספר החשבונות הזה‬

218
00:16:09,687 --> 00:16:12,771
‫יש תיעוד של איפה ומתי‬
‫התבצעו המשלוחים האלה.‬

219
00:16:13,271 --> 00:16:16,729
‫במילים אחרות,‬
‫אנחנו יודעים מתי חצו את החומה.‬

220
00:16:18,354 --> 00:16:19,645
‫אם אנחנו יודעים זאת...‬

221
00:16:19,646 --> 00:16:23,271
‫אנחנו יכולים לחשוף ראיות‬
‫לכך שאיוג'י מחקה את הנתונים האלה.‬

222
00:16:23,854 --> 00:16:26,521
‫כן.‬
‫-אבל איך נגרום לכך שיוגש נגדה כתב אישום?‬

223
00:16:27,021 --> 00:16:30,312
‫אפילו אם נשלח נתונים למערכת,‬
‫הם פשוט יידחו.‬

224
00:16:35,104 --> 00:16:36,186
‫משלוח.‬

225
00:16:36,187 --> 00:16:37,104
‫הא?‬

226
00:16:38,396 --> 00:16:40,561
‫כן, נעביר אותם ישירות אליהם.‬

227
00:16:40,562 --> 00:16:42,395
‫מה?‬
‫-רק רגע!‬

228
00:16:42,396 --> 00:16:44,728
‫אנחנו צריכים לברוח הפעם.‬

229
00:16:44,729 --> 00:16:47,145
‫אין צורך להיות אובססיביים להישארות כאן.‬

230
00:16:47,146 --> 00:16:50,812
‫אם נשנה מיקום...‬
‫-אתה חושב שנוכל להמשיך לברוח?‬

231
00:16:53,604 --> 00:16:57,354
‫זה נכון שיש לנו מספר אפשרויות כרגע.‬

232
00:16:58,479 --> 00:17:00,562
‫אנחנו יכולים לברוח על האופנועים.‬

233
00:17:01,062 --> 00:17:04,812
‫אנחנו יכולים גם‬
‫להעביר את הנתונים האלה למשרד הדיגיטל.‬

234
00:17:06,271 --> 00:17:10,562
‫בכל מקרה, נצטרך להסתער בכל הכוח.‬

235
00:17:15,312 --> 00:17:16,521
‫מה אתם אומרים על זה?‬

236
00:17:17,896 --> 00:17:20,479
‫כל אחד מאיתנו יחשוב מה הוא רוצה לעשות,‬

237
00:17:20,979 --> 00:17:24,354
‫ונצא מחר בבוקר, עם הזריחה.‬

238
00:17:25,312 --> 00:17:27,604
‫לא משנה מי יבחר איזו דרך,‬

239
00:17:28,646 --> 00:17:29,771
‫בלי רגשות טינה.‬

240
00:17:31,937 --> 00:17:32,812
‫כן.‬
‫-כן.‬

241
00:17:38,687 --> 00:17:43,646
‫אנשים נעים ללא כוונה,‬
‫באופן מתמשך וללא תקווה.‬

242
00:17:50,021 --> 00:17:52,812
‫עבר המון זמן מאז שראיתי כוכבים.‬

243
00:17:53,646 --> 00:17:57,979
‫הם מחפשים מקום להשתייך אליו,‬
‫גם כשהם מגינים, גונבים או נגנבים,‬

244
00:17:59,312 --> 00:18:02,062
‫ומתחילים לנוע שוב ברגע שעולה השמש.‬

245
00:18:09,229 --> 00:18:10,729
‫- אתחול מערכת -‬

246
00:18:20,146 --> 00:18:21,061
‫הוגו.‬

247
00:18:21,062 --> 00:18:22,396
‫כן?‬
‫-אה...‬

248
00:18:26,271 --> 00:18:27,979
‫עדיין כואב לך?‬

249
00:18:28,479 --> 00:18:29,646
‫קצת.‬

250
00:18:32,312 --> 00:18:34,354
‫רציתי להתנצל.‬

251
00:18:34,937 --> 00:18:37,228
‫הכול מכיוון שבאתי למוסך סומא...‬

252
00:18:37,229 --> 00:18:39,771
‫רציתי להודות לך.‬

253
00:18:41,021 --> 00:18:43,771
‫מי ששמה לב שפרצו למכשירים שלנו‬

254
00:18:44,354 --> 00:18:45,312
‫היית את, נכון?‬

255
00:18:45,812 --> 00:18:47,895
‫אחרת, מי יודע מה יכול היה לקרות?‬

256
00:18:47,896 --> 00:18:50,311
‫אבל אם לא הייתי עוזבת ככה היום...‬

257
00:18:50,312 --> 00:18:52,479
‫זה בסדר.‬

258
00:18:54,771 --> 00:18:58,062
‫יש אנשים שלא מסוגלים לעזוב ככה‬
‫אפילו שהם יודעים לרכוב.‬

259
00:18:59,896 --> 00:19:00,937
‫מה?‬

260
00:19:02,229 --> 00:19:05,353
‫אופנועים הם לא כמו מכונות אוטונומיות.‬

261
00:19:05,354 --> 00:19:07,771
‫הם לא יכולים אפילו לעמוד בעצמם.‬

262
00:19:09,229 --> 00:19:13,437
‫אם יש לך אופנוע,‬
‫אתה יכול לנסוע ולהציל אדם אהוב שנמצא בצרה.‬

263
00:19:14,146 --> 00:19:18,271
‫אבל בלי מישהו שיחזיק את הידיות,‬
‫זה לא יותר מגוש מתכת קר.‬

264
00:19:22,021 --> 00:19:23,937
‫אבל שם,‬

265
00:19:24,562 --> 00:19:26,312
‫כשעזבת על האופנוע שלך,‬

266
00:19:26,812 --> 00:19:29,062
‫הזכרת לי משהו חשוב.‬

267
00:19:30,687 --> 00:19:34,271
‫להסתער קדימה בדרך שאתה בוחר בה בעצמך.‬

268
00:19:38,187 --> 00:19:41,061
‫אז זה כמו תג של כבוד.‬

269
00:19:41,062 --> 00:19:42,604
‫אאוץ'!‬

270
00:19:43,312 --> 00:19:44,187
‫אתה בסדר?‬

271
00:20:11,771 --> 00:20:13,812
‫רציתי נואשות לצאת מפה.‬

272
00:20:17,479 --> 00:20:18,812
‫בלי תג,‬

273
00:20:19,396 --> 00:20:21,562
‫חשבתי שלעולם לא אוכל להיות חופשייה.‬

274
00:20:28,687 --> 00:20:30,812
‫מאיפה באתי...‬

275
00:20:31,896 --> 00:20:37,521
‫לנוודית חסרת שורשים כמוך אין איפה להסתתר.‬

276
00:20:39,812 --> 00:20:40,979
‫ומי אני...‬

277
00:20:43,521 --> 00:20:45,562
‫למי אכפת אם לא תוכלי להישאר?‬

278
00:20:46,146 --> 00:20:47,479
‫את כל זה לא ידעתי.‬

279
00:20:52,146 --> 00:20:53,354
‫אבל עכשיו...‬

280
00:20:55,062 --> 00:20:56,062
‫הלוואי שהיה לי את זה.‬

281
00:21:01,687 --> 00:21:02,896
‫מכאן והלאה...‬

282
00:21:25,771 --> 00:21:26,937
‫כולם, תקשיבו לי.‬

283
00:21:27,937 --> 00:21:30,896
‫אני אמסור את ספר החשבונות הזה.‬

284
00:21:32,062 --> 00:21:34,729
‫אז, כאן אנחנו...‬

285
00:21:37,437 --> 00:21:39,771
‫מה? אני לא שומעת אותך.‬

286
00:21:40,271 --> 00:21:42,353
‫אנחנו יוצאים. תתכוננו בזריזות.‬

287
00:21:42,354 --> 00:21:45,771
‫כשאראה את האישה הזאת, אתן לה אגרוף בפרצוף.‬

288
00:21:47,854 --> 00:21:50,062
‫תרחמי עליה.‬

289
00:21:54,771 --> 00:21:56,812
‫אתם באמת חבורה של אידיוטים.‬

290
00:21:57,312 --> 00:21:58,354
‫בסדר.‬
‫-וואו!‬

291
00:21:58,854 --> 00:22:01,396
‫מוכנה להעביר את הלבבות שלנו?‬

292
00:22:07,896 --> 00:22:08,812
‫כן.‬

293
00:23:24,062 --> 00:23:27,229
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬