1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:11,803 --> 00:00:16,683
‫היער הזה הוא ביתם‬
‫של בעלי החיים הגדולים והכבדים ביותר‬

4
00:00:16,766 --> 00:00:19,144
‫מכל שוכני העצים.‬

5
00:00:32,282 --> 00:00:34,034
‫כל חייהם הארוכים,‬

6
00:00:34,117 --> 00:00:37,078
‫ייתכן שהם לא יניחו אפילו רגל אחת על הקרקע.‬

7
00:00:45,795 --> 00:00:49,007
‫לכן מעט מאוד היה ידוע עליהם‬

8
00:00:49,090 --> 00:00:51,801
‫עד לפני עשורים מעטים בלבד.‬

9
00:00:57,348 --> 00:01:00,769
‫אך מדובר באחד מהמינים הקרובים אלינו ביותר,‬

10
00:01:00,852 --> 00:01:05,356
‫שחולק איתנו כמעט 30 מאפיינים גופניים.‬

11
00:01:07,275 --> 00:01:12,822
‫אפילו השם שלהם, "אורנג הוטאן",‬
‫פירושו "איש היער".‬

12
00:01:15,450 --> 00:01:18,912
‫למרות גודלם וכוחם המרשימים,‬

13
00:01:18,995 --> 00:01:24,542
‫אלה יצורים עדינים ומתחשבים‬
‫שיודעים לפתור בעיות...‬

14
00:01:26,920 --> 00:01:31,508
‫וייתכן שהם מעוררים בנו יותר הזדהות‬
‫מכל קופי האדם האחרים.‬

15
00:01:34,552 --> 00:01:39,891
‫כשמסתכלים על אורנגאוטן,‬
‫קשה שלא לראות משהו מעצמנו.‬

16
00:01:40,391 --> 00:01:43,770
‫אולי לעולם לא נדע בדיוק מה הם חושבים,‬

17
00:01:43,853 --> 00:01:46,147
‫אבל הם בהחלט חושבים.‬

18
00:02:16,010 --> 00:02:19,722
‫- החיים הסודיים של האורנגאוטנים -‬

19
00:02:20,223 --> 00:02:21,141
‫- מלזיה‬
‫סומטרה -‬

20
00:02:21,224 --> 00:02:26,855
‫אורנגאוטנים חיו פעם‬
‫בכל רחבי האי האינדונזי סומטרה,‬

21
00:02:26,938 --> 00:02:29,858
‫אבל מאז אזור גדול מהיער שלהם נכרת.‬

22
00:02:31,025 --> 00:02:36,573
‫היום, האלפים הבודדים שנותרו,‬
‫מוגבלים לצפון הרחוק.‬

23
00:02:37,782 --> 00:02:40,910
‫שם יש מקום אחד בולט.‬

24
00:02:41,494 --> 00:02:43,121
‫סואק.‬

25
00:02:43,204 --> 00:02:45,707
‫אזור קטן של יער ביצות...‬

26
00:02:45,790 --> 00:02:47,917
‫- סואק -‬

27
00:02:48,001 --> 00:02:51,796
‫שגבולו המערבי הוא נהר לימבאנג,‬

28
00:02:51,880 --> 00:02:55,175
‫שחוסם את התרחבות הפיתוח של בני האדם.‬

29
00:02:58,219 --> 00:03:02,849
‫היער של סואק נותר כפי שהוא במשך אלפי שנים.‬

30
00:03:06,603 --> 00:03:09,230
‫זהו ביתו העיקרי של האורנגאוטן...‬

31
00:03:11,774 --> 00:03:15,403
‫וכעת יש בו הצפיפות הגבוהה ביותר‬
‫של קופי אדם אדומי שיער‬

32
00:03:15,486 --> 00:03:17,530
‫מכל אזור אחר בעולם.‬

33
00:03:21,117 --> 00:03:25,955
‫זו שכונה של יותר מ-200 פריטים‬
‫שניתן לזהותם.‬

34
00:03:34,923 --> 00:03:37,842
‫ובמשך 30 השנים האחרונות,‬

35
00:03:37,926 --> 00:03:42,597
‫מדענים מפרויקט מחקר האורנגאוטן‬
‫עוקבים אחריהם.‬

36
00:03:45,725 --> 00:03:49,562
‫אבל בין אם המתבונן‬
‫הוא מדען שטח או יוצר סרטים,‬

37
00:03:50,855 --> 00:03:55,235
‫רק הצצה קטנה לאורנגאוטן‬
‫בצמרות העצים של הביצה‬

38
00:03:55,318 --> 00:03:56,903
‫לא מספיקה.‬

39
00:03:59,280 --> 00:04:03,660
‫צריך לראות אותם מקרוב, גבוה בחופת העצים,‬

40
00:04:09,123 --> 00:04:13,836
‫ושיטות צילום חדשות, כמו רחפנים קטנים,‬

41
00:04:13,920 --> 00:04:16,547
‫מאפשרות לנו עכשיו לעשות בדיוק את זה,‬

42
00:04:17,465 --> 00:04:22,512
‫לחשוף יותר פרטים מאי פעם‬
‫בחייהם של האורנגאוטנים.‬

43
00:04:25,223 --> 00:04:27,642
‫אורנגים בדרך כלל מתבודדים,‬

44
00:04:27,725 --> 00:04:30,812
‫אבל אלה שחיים כאן הם חברתיים להפליא.‬

45
00:04:33,898 --> 00:04:36,234
‫הם צופים זה בזה ולומדים זה מזה,‬

46
00:04:36,317 --> 00:04:40,196
‫וכך יצרו תרבות ייחודית.‬

47
00:04:43,366 --> 00:04:47,704
‫השימוש בכלים נדיר‬
‫בקרב אורנגאוטנים במקומות אחרים,‬

48
00:04:47,787 --> 00:04:49,580
‫אך לא כאן,‬

49
00:04:50,290 --> 00:04:54,836
‫וכישורים כאלה מועברים הלאה לכל דור חדש.‬

50
00:04:59,841 --> 00:05:06,014
‫במרכז המחקר ארוך השנים הזה‬
‫עומדות שלוש נקבות קרובות משפחה.‬

51
00:05:06,681 --> 00:05:09,726
‫המבוגרת ביותר היא פריסקה,‬

52
00:05:09,809 --> 00:05:13,688
‫שיודעת לשאוב טרמיטים מתוך מקלות.‬

53
00:05:16,190 --> 00:05:21,988
‫היא בת יותר מ-60,‬
‫ואחת מאורנגי הבר המבוגרים בעולם.‬

54
00:05:23,614 --> 00:05:28,661
‫הבאה בתור, הבת של פריסקה, אלי, תמיד אוכלת.‬

55
00:05:30,788 --> 00:05:33,958
‫והאחרונה היא אידן, בתה של אלי,‬

56
00:05:35,168 --> 00:05:39,255
‫שמתקרבת לנקודת הציון‬
‫החשובה ביותר בחייו של אורנג.‬

57
00:05:41,507 --> 00:05:45,011
‫אפשר לזהות אותה לפי הפוני הזקור שלה,‬

58
00:05:45,845 --> 00:05:48,556
‫התסרוקת שלה מאז שהייתה תינוקת.‬

59
00:05:55,146 --> 00:05:58,358
‫זו אידן, בת שנתיים,‬

60
00:05:59,650 --> 00:06:01,527
‫עם אימא אלי.‬

61
00:06:03,654 --> 00:06:06,783
‫הקשר בין אם האורנגאוטן לילדה‬

62
00:06:06,866 --> 00:06:10,495
‫הוא מהארוכים ומהחזקים ביותר בטבע,‬

63
00:06:10,578 --> 00:06:13,081
‫שני רק לזה של בני האדם.‬

64
00:06:16,209 --> 00:06:21,047
‫אורנגאוטן צעיר מבלה‬
‫אלפי שעות בצפייה באימו.‬

65
00:06:31,349 --> 00:06:35,311
‫כך הם לומדים‬
‫אילו ממיני הצמחים הרבים בג'ונגל‬

66
00:06:35,395 --> 00:06:36,896
‫אינם רעילים…‬

67
00:06:39,273 --> 00:06:42,902
‫וחשוב לא פחות, איך לאכול אותם.‬

68
00:06:46,864 --> 00:06:50,159
‫זה חינוך שעשוי להימשך עשור.‬

69
00:06:56,958 --> 00:07:00,211
‫אבל כל זה היה לפני שש שנים.‬

70
00:07:02,088 --> 00:07:05,967
‫אידן עכשיו בת שמונה,‬
‫ויודעת הרבה על הג'ונגל.‬

71
00:07:13,391 --> 00:07:17,770
‫היא למדה אילו צמחים‬
‫בים הירוק הזה טובים למאכל.‬

72
00:07:23,526 --> 00:07:27,822
‫מה שעדיין לא השתנה הוא היחסים שלה עם אמה.‬

73
00:07:31,325 --> 00:07:33,995
‫אלי אף פעם לא רחוקה ממנה,‬

74
00:07:35,246 --> 00:07:40,376
‫והצפייה בה היא עדיין‬
‫הדרך המהירה ביותר של אידן למצוא מזון.‬

75
00:07:43,337 --> 00:07:45,256
‫כמו למשל הטרמיטים האלה.‬

76
00:07:53,431 --> 00:07:57,560
‫בשביל אידן, חלוקת מזון עם אמה זו דרך חיים.‬

77
00:08:00,229 --> 00:08:01,981
‫עד עכשיו.‬

78
00:08:04,233 --> 00:08:06,986
‫המכה הקטנה הזאת היא לא סימן טוב.‬

79
00:08:11,115 --> 00:08:13,326
‫משהו השתנה.‬

80
00:08:17,288 --> 00:08:19,957
‫מישהו חדש הגיע.‬

81
00:08:27,548 --> 00:08:30,343
‫גודלו כמחצית מגודלו של תינוק אנושי,‬

82
00:08:30,426 --> 00:08:35,014
‫והוא כנראה הרך הנולד הראשון‬
‫שאידן ראתה אי פעם.‬

83
00:08:46,150 --> 00:08:48,277
‫הכול מבלבל למדי,‬

84
00:08:49,237 --> 00:08:52,907
‫אם כי בן המשפחה החדש‬
‫בהחלט שווה בדיקה מקרוב.‬

85
00:09:10,841 --> 00:09:14,053
‫אבל אימא שלה לא רוצה שהיא תתקרב יותר מדי.‬

86
00:09:24,146 --> 00:09:29,151
‫במשך שמונה שנים, האם ובכורתה עשו הכול יחד.‬

87
00:09:31,862 --> 00:09:35,616
‫עכשיו, שתיים הפכו לשלושה,‬

88
00:09:35,700 --> 00:09:38,661
‫ונראה שהכול השתנה.‬

89
00:09:43,791 --> 00:09:47,461
‫בכל זאת, עדיף ללכת בעקבות אימא.‬

90
00:09:57,680 --> 00:10:02,727
‫אפילו בגיל שמונה,‬
‫אידן תמיד שומרת על קשר עין עם אימא שלה.‬

91
00:10:10,568 --> 00:10:13,863
‫זה לא קל בג'ונגל הצפוף...‬

92
00:10:15,865 --> 00:10:18,200
‫אבל ללכת לאיבוד זה מסוכן.‬

93
00:10:24,290 --> 00:10:28,586
‫ובכל מקום שאלי נמצאת בו,‬
‫האוכל תמיד בהישג יד.‬

94
00:10:34,300 --> 00:10:36,969
‫כדי להזין את המוח והגוף הגדולים שלהם,‬

95
00:10:37,053 --> 00:10:40,348
‫אורנגאוטנים מבלים את רוב היום באכילה.‬

96
00:10:45,561 --> 00:10:50,524
‫פירות המלאקה האלה‬
‫הם רק אחד מתוך יותר מ-300 סוגי מזונות‬

97
00:10:50,608 --> 00:10:52,735
‫שאלי ואידן אוכלות.‬

98
00:10:57,073 --> 00:11:00,368
‫איסוף סוגי מזון מסוימים‬
‫דורש טכניקות מיוחדות.‬

99
00:11:12,963 --> 00:11:17,051
‫אידן יודעת שעליה תמיד לחקות את אמה.‬

100
00:11:21,889 --> 00:11:24,850
‫אבל כשחטיף יכול לנשוך בחזרה…‬

101
00:11:27,186 --> 00:11:30,106
‫צריך להקפיד על הטכניקה הנכונה.‬

102
00:11:36,445 --> 00:11:39,407
‫אידן תגלה במהרה ששימוש בקצות האצבעות שלה‬

103
00:11:39,490 --> 00:11:42,159
‫אינו הדרך הטובה ביותר לאסוף נמלים.‬

104
00:11:49,542 --> 00:11:53,462
‫כמו תמיד, דבר לא מפריד‬
‫בין אלי לבין האוכל שלה,‬

105
00:11:53,546 --> 00:11:56,465
‫גם לא הזרוע של התינוק.‬

106
00:12:07,727 --> 00:12:09,729
‫כיוון שעליה להניק תינוק חדש,‬

107
00:12:09,812 --> 00:12:14,150
‫אלי צריכה לאכול כ-3,000 קלוריות ביום.‬

108
00:12:17,027 --> 00:12:20,364
‫עלים הם מרכיב חשוב בתזונה שלהם,‬

109
00:12:22,032 --> 00:12:25,119
‫אבל אפילו עלים מהסוג הנכון דורשים עיבוד.‬

110
00:12:26,912 --> 00:12:30,583
‫כלומר, צריך לירוק את הטאנינים המרירים.‬

111
00:12:44,889 --> 00:12:51,645
‫אורנגאוטנים שזה עתה נולדו ישנים זמן רב,‬
‫בדיוק כמו תינוקות אנושיים.‬

112
00:12:52,521 --> 00:12:55,316
‫ההבדל היחיד הוא שהם חייבים לעשות זאת‬

113
00:12:55,399 --> 00:12:57,610
‫בזמן שהם אוחזים היטב באימא.‬

114
00:13:08,162 --> 00:13:13,125
‫אחרי כמה שעות של אכילה,‬
‫אורנגאוטנים אוהבים לתפוס תנומה,‬

115
00:13:16,629 --> 00:13:21,550
‫אבל עכשיו נראה שהתינוק החדש‬
‫תפס את מקומה של אידן בקן השינה.‬

116
00:13:32,728 --> 00:13:35,356
‫זה קשה לגלות שאימא שלך‬

117
00:13:35,439 --> 00:13:38,859
‫כבר לא מתעניינת בך כמו פעם.‬

118
00:13:47,993 --> 00:13:52,081
‫בקרוב אידן תצטרך למצוא בית חדש ביער‬

119
00:13:52,164 --> 00:13:54,041
‫ולהסתדר בעצמה.‬

120
00:14:08,180 --> 00:14:09,974
‫במקום אחר בשכונה,‬

121
00:14:10,057 --> 00:14:15,145
‫פפיטו, דודה של אידן,‬
‫מתמודד עם רגע האמת שלו.‬

122
00:14:21,318 --> 00:14:25,698
‫אימא שלו, פיניאטה, עומדת להמליט גור נוסף.‬

123
00:14:27,867 --> 00:14:29,535
‫פפיטו גדול בשנה מאידן,‬

124
00:14:29,618 --> 00:14:35,583
‫וזה סימן ברור לכך‬
‫שהגיע הזמן שפפיטו ילך לדרכו.‬

125
00:14:46,343 --> 00:14:52,016
‫היציאה לעצמאות היא התקופה‬
‫המסוכנת ביותר בחייו של אורנג צעיר.‬

126
00:14:53,392 --> 00:14:57,855
‫כדי לעבור אותה בהצלחה, דרושים ידע, ביטחון‬

127
00:14:59,148 --> 00:15:00,524
‫וערנות.‬

128
00:15:13,662 --> 00:15:16,290
‫ואין דרך טובה יותר להפגין ביטחון...‬

129
00:15:18,250 --> 00:15:21,253
‫מאשר לגרש את השדים שבביצה שמתחת.‬

130
00:15:31,722 --> 00:15:34,642
‫אפילו אם זה רק צב לא מזיק.‬

131
00:15:58,290 --> 00:16:02,252
‫התגובה הזאת אולי נראית קצת מוגזמת,‬

132
00:16:03,712 --> 00:16:05,631
‫אבל בקרב האורנגים,‬

133
00:16:07,257 --> 00:16:10,594
‫ידוע שהבנים שובבים יותר מהבנות.‬

134
00:16:13,931 --> 00:16:17,726
‫וזה לא ההבדל היחיד בין המינים.‬

135
00:16:21,897 --> 00:16:24,066
‫כדי לממש את הפוטנציאל שלהם,‬

136
00:16:24,149 --> 00:16:27,111
‫זכרים צעירים שיצאו זה עתה לעצמאות‬
‫כמו פפיטו,‬

137
00:16:27,194 --> 00:16:31,824
‫צריכים למצוא זכר בוגר‬
‫שיהווה להם מודל לחיקוי שיוכלו ללמוד ממנו.‬

138
00:16:35,869 --> 00:16:39,498
‫בינתיים, יש לנו הזדמנות לצפות בשימוש‬

139
00:16:39,581 --> 00:16:42,001
‫במיומנות חשובה של שוכני סואק.‬

140
00:16:49,091 --> 00:16:51,969
‫הבשלת פירות עץ הג'מנאנג‬

141
00:16:52,886 --> 00:16:56,765
‫היא מאורע שאורנגים בוגרים‬
‫מצפים לו בכליון עיניים.‬

142
00:17:00,728 --> 00:17:03,522
‫הפירות מכילים זרעים מזינים מאוד,‬

143
00:17:06,775 --> 00:17:09,153
‫אבל צריך לדעת איך להגיע אליהם.‬

144
00:17:11,989 --> 00:17:15,784
‫לפני שהפירות מבשילים,‬
‫הם כמעט בלתי אפשריים לפתיחה.‬

145
00:17:21,415 --> 00:17:24,209
‫בתוך כל אחד מהם יש עשרות זרעים,‬

146
00:17:24,293 --> 00:17:27,921
‫המוגנים על ידי אלפי שערות חדות כזכוכיות.‬

147
00:17:30,549 --> 00:17:35,012
‫לאחר הפתיחה, הדרך הבטוחה היחידה‬
‫להגיע לזרעים עתירי הקלוריות‬

148
00:17:35,095 --> 00:17:36,638
‫היא על ידי שימוש בכלי,‬

149
00:17:39,975 --> 00:17:45,981
‫ולאחר עשרות שנות ניסיון,‬
‫פריסקה בת ה-60 היא מומחית.‬

150
00:17:53,697 --> 00:17:55,282
‫עם מקל בגודל הנכון,‬

151
00:17:55,365 --> 00:18:00,329
‫היא יכולה להוציא את הזרעים‬
‫בלי לגעת בשערות המעצבנות.‬

152
00:18:10,172 --> 00:18:14,885
‫האורנגים של סואק‬
‫הם למעשה היחידים שמסוגלים לעשות זאת,‬

153
00:18:14,968 --> 00:18:18,263
‫אם כי השבחת המיומנות נמשכת שנים.‬

154
00:18:25,771 --> 00:18:30,901
‫נקבות לומדות אותה בדרך כלל עד גיל 14 בערך.‬

155
00:18:33,153 --> 00:18:36,240
‫לרוב הזכרים לוקח קצת יותר זמן.‬

156
00:18:43,038 --> 00:18:47,543
‫צעירים כמו פפיטו וכמו אידן‬
‫צריכים לצפות בבוגרים בקפידה,‬

157
00:18:47,626 --> 00:18:52,256
‫אם הם רוצים לשלוט בטכניקה הזאת‬
‫וליהנות ממזון עתיר חלבון זה.‬

158
00:18:55,425 --> 00:19:00,097
‫למרבה הפלא,‬
‫אפילו אחרי שהם נלעסו על ידי האורנגים,‬

159
00:19:00,180 --> 00:19:03,892
‫הזרעים עדיין מסוגלים לנבוט.‬

160
00:19:16,071 --> 00:19:19,741
‫פריסקה הזקנה יצאה לטיול בשכונה.‬

161
00:19:24,204 --> 00:19:26,915
‫היא באה לבקר את בתה, אלי.‬

162
00:19:28,333 --> 00:19:32,129
‫אולי היא יודעת שאורנג חדש נולד במשפחתה.‬

163
00:19:39,344 --> 00:19:44,391
‫פריסקה היא לא רק אם לשישה,‬
‫אלא גם סבתא רבתא,‬

164
00:19:45,267 --> 00:19:48,896
‫והגור החדש הוא הנכד החמישי שלה,‬

165
00:19:49,855 --> 00:19:53,358
‫מה שהופך אותה לנקבה המצליחה ביותר בשכונה.‬

166
00:19:58,280 --> 00:20:02,659
‫אבל מערכת היחסים‬
‫בין נכד מספר חמש לנכדה מספר ארבע,‬

167
00:20:02,743 --> 00:20:05,787
‫אידן עם השיער הזקור, קרירה למדי.‬

168
00:20:19,593 --> 00:20:23,430
‫לכל אורנגית יש סגנון אימהות שונה.‬

169
00:20:26,016 --> 00:20:28,352
‫פריסקה ידועה כקשוחה.‬

170
00:20:30,604 --> 00:20:34,066
‫החוקרים שמו לב שבהשוואה לאימהות אחרות,‬

171
00:20:34,149 --> 00:20:36,860
‫היא נתנה לצאצאים שלה‬
‫לבכות לעתים קרובות יותר,‬

172
00:20:36,944 --> 00:20:40,113
‫ונכנעה לדרישותיהם בתדירות נמוכה יותר.‬

173
00:20:42,574 --> 00:20:46,787
‫גישה של אהבה קשוחה שעברה בירושה לאלי,‬

174
00:20:46,870 --> 00:20:51,083
‫אשר מיישמת אותה כעת על בכורתה אידן.‬

175
00:20:52,709 --> 00:20:56,380
‫תשומת הלב של אמה ממוקדת כעת בתינוק החדש,‬

176
00:20:56,463 --> 00:20:59,925
‫שנראה שכבש אפילו את ליבה של סבתא הזועפת.‬

177
00:21:05,889 --> 00:21:07,766
‫כמו בן הדוד פפיטו,‬

178
00:21:09,101 --> 00:21:13,522
‫הגיע הרגע שבו אידן צריכה להתרחק מאימא.‬

179
00:21:15,983 --> 00:21:18,610
‫זו תהיה חוויה חדשה לגמרי,‬

180
00:21:18,694 --> 00:21:20,320
‫להיות לבד.‬

181
00:21:25,284 --> 00:21:27,244
‫ובלי אמה,‬

182
00:21:27,327 --> 00:21:31,665
‫היא תצטרך להתמודד‬
‫עם הרבה אורנגאוטנים לא מוכרים.‬

183
00:21:39,256 --> 00:21:44,344
‫אחד מהם יתעניין מאוד באידן העצמאית יותר.‬

184
00:21:49,599 --> 00:21:52,227
‫סולי בן ה-28‬

185
00:21:52,311 --> 00:21:55,397
‫תמיד מחפש מערכות יחסים חדשות,‬

186
00:21:57,733 --> 00:22:02,112
‫אז כל תנועה בעצים מושכת את תשומת ליבו.‬

187
00:22:08,076 --> 00:22:12,956
‫למרות גילו,‬
‫סולי עדיין לא הגיע לבגרות מינית מלאה,‬

188
00:22:13,040 --> 00:22:16,877
‫עם לחיים בולטות שנקראות גם כריות לחיים.‬

189
00:22:19,838 --> 00:22:24,343
‫אפילו יחסית לזכר ללא כריות לחיים,‬
‫הוא עדיין די קטן.‬

190
00:22:31,975 --> 00:22:37,522
‫אבל על קומתו הנמוכה הוא מפצה בנחישות,‬

191
00:22:41,902 --> 00:22:46,740
‫וסולי חסר הכריות הבחין בפנים מוכרות.‬

192
00:22:49,409 --> 00:22:51,745
‫לילי בת ה-21.‬

193
00:22:56,625 --> 00:22:58,502
‫כזכר לא דומיננטי,‬

194
00:22:58,585 --> 00:23:02,756
‫סולי חייב ליזום‬
‫כשהוא רוצה להתיידד עם נקבות.‬

195
00:23:22,859 --> 00:23:25,153
‫נראה שהיא לא מעוניינת,‬

196
00:23:25,237 --> 00:23:29,616
‫אבל כשאתה זכר ללא כריות לחיים,‬
‫אין ברירה אלא להתעקש.‬

197
00:23:41,336 --> 00:23:43,380
‫כיוון שהוא ממוקד בלילי,‬

198
00:23:43,463 --> 00:23:49,928
‫סולי לא שם לב שהוא תחת עינו הבוחנת‬
‫של אוטו בעל השפה השסועה,‬

199
00:23:50,011 --> 00:23:53,682
‫הזכר בעל כריות הלחיים‬
‫המבוגר אך הדומיננטי של סואק.‬

200
00:23:57,727 --> 00:24:00,480
‫הוא לא מוכן לכך שזכר נחות ממנו כמו סולי‬

201
00:24:00,564 --> 00:24:03,733
‫יתיידד עם נקבות בשטח שלו.‬

202
00:24:13,743 --> 00:24:16,746
‫אוטו ייאלץ להזכיר לו מי הבוס.‬

203
00:24:27,090 --> 00:24:30,051
‫כדאי שסולי ייעלם מהשטח.‬

204
00:24:40,103 --> 00:24:43,523
‫לזכר ללא כריות לחיים יש יתרון אחד,‬

205
00:24:43,607 --> 00:24:47,486
‫הוא יכול לנוע הרבה יותר מהר‬
‫מזכרים במשקל כבד כמו אוטו.‬

206
00:24:57,412 --> 00:25:01,082
‫אז לא קשה לו להישאר צעד אחד קדימה.‬

207
00:25:06,213 --> 00:25:09,925
‫לאוטו לא קל להפחיד זכר אחר,‬

208
00:25:10,008 --> 00:25:11,843
‫אם הוא לא יכול להתקרב אליו.‬

209
00:25:16,598 --> 00:25:18,558
‫אבל טלטול ענפים‬

210
00:25:18,642 --> 00:25:22,479
‫הוא דרכו של זכר בוגר לומר, "תסתלק".‬

211
00:25:24,856 --> 00:25:25,857
‫המשימה הושלמה.‬

212
00:25:27,317 --> 00:25:28,568
‫לפחות לעת עתה.‬

213
00:25:48,964 --> 00:25:51,883
‫הצליל הזה הוא קריאה ארוכה,‬

214
00:25:53,468 --> 00:25:56,596
‫והוא מושמע על ידי זכר בוגר אחר.‬

215
00:26:07,941 --> 00:26:08,942
‫טיטאן.‬

216
00:26:09,901 --> 00:26:12,112
‫הוא רוצה את כס המלכות של אוטו.‬

217
00:26:16,950 --> 00:26:22,163
‫אם יקבל אותו, הוא יהיה הזכר‬
‫ שהנקבות הפוריות יבחרו בו.‬

218
00:26:29,129 --> 00:26:32,966
‫אז טיטאן, הטוען לכתר, יוצא למרדף,‬

219
00:26:34,009 --> 00:26:36,094
‫ואוטו בורח.‬

220
00:26:45,437 --> 00:26:48,231
‫קרב עלול להיגמר בפציעה או בגרוע מכך.‬

221
00:26:54,362 --> 00:26:58,116
‫לכן זכרים בוגרים נלחמים זה בזה‬
‫רק אם הם מוכרחים.‬

222
00:27:01,286 --> 00:27:05,790
‫עדיף שהתחרות תוכרע על ידי הפגנת כוח.‬

223
00:27:09,377 --> 00:27:12,714
‫וטיטאן יודע איך לערער את ביטחונו של הזקן.‬

224
00:27:19,387 --> 00:27:24,893
‫עכשיו, המטרה היחידה של אוטו‬
‫היא להתרחק מטיטאן כמה שיותר.‬

225
00:27:37,739 --> 00:27:39,866
‫טיטאן אולי הבריח את אוטו,‬

226
00:27:40,784 --> 00:27:43,703
‫אבל הוא עדיין לא הזכר הדומיננטי.‬

227
00:27:46,539 --> 00:27:51,336
‫כדי לזכות בתואר הזה, הוא כנראה יצטרך‬
‫להתמודד מול יריבים חזקים בהרבה.‬

228
00:27:58,385 --> 00:28:00,637
‫זה לא אחד מהם.‬

229
00:28:05,183 --> 00:28:06,685
‫זה פפיטו.‬

230
00:28:07,394 --> 00:28:09,729
‫עבור זכר צעיר שיצא זה עתה לעצמאות,‬

231
00:28:09,813 --> 00:28:14,150
‫טיטאן הוא מודל לחיקוי מושלם.‬

232
00:28:18,613 --> 00:28:20,532
‫במשקל של כמעט 90 ק"ג,‬

233
00:28:21,533 --> 00:28:27,664
‫טיטאן יכול להשתמש במשקלו כדי להתנדנד‬
‫במרווחים שבין העצים, וכך לחסוך אנרגיה.‬

234
00:28:33,503 --> 00:28:35,880
‫שווה לנסות, נכון?‬

235
00:28:44,180 --> 00:28:46,516
‫זו הבעיה במשקל נמוך.‬

236
00:29:08,621 --> 00:29:11,541
‫אבל יש דרכים אחרות לעבור בין עצים רחוקים.‬

237
00:29:15,837 --> 00:29:19,716
‫השאלה היא, האם הענף הזה יישא את משקלו?‬

238
00:29:28,475 --> 00:29:30,143
‫אולי זה קצת מסוכן.‬

239
00:29:32,187 --> 00:29:34,731
‫הנפילה ארוכה לביצה שמתחת.‬

240
00:29:39,819 --> 00:29:41,070
‫על החיים ועל המוות!‬

241
00:30:17,190 --> 00:30:18,900
‫הוא לא חסך אנרגיה,‬

242
00:30:20,485 --> 00:30:24,531
‫אבל המשחק הוא חלק מחוויית הלמידה.‬

243
00:30:31,454 --> 00:30:33,873
‫טיטאן משווק את עצמו.‬

244
00:30:39,295 --> 00:30:44,217
‫הגיע הזמן שפפיטו יחזור‬
‫להתחקות אחר הזכר הבוגר והגדול.‬

245
00:30:48,304 --> 00:30:51,599
‫אם הוא יצליח לצאת מפלונטר הענפים הזה.‬

246
00:31:06,614 --> 00:31:11,286
‫קריאות ארוכות הן לא רק הפגנת כוח‬
‫והכרזה על טריטוריה.‬

247
00:31:11,369 --> 00:31:16,791
‫מדענים גילו לאחרונה‬
‫שמדובר גם בהכרזה על תוכניות נדידה עתידיות.‬

248
00:31:18,751 --> 00:31:24,048
‫קריאתו של טיטאן מבשרת לאורנגאוטנים אחרים‬
‫לאיזה כיוון הוא ממשיך לנוע,‬

249
00:31:24,841 --> 00:31:26,718
‫אפילו עד היום שלמחרת.‬

250
00:31:33,516 --> 00:31:37,604
‫הוא מזהיר מראש‬
‫כל זכר בוגר אחר שעל פניו יחלוף.‬

251
00:31:47,614 --> 00:31:51,075
‫אלה לא חדשות טובות לאוטו בעל השפה השסועה.‬

252
00:32:00,418 --> 00:32:05,965
‫פעם הוא היה היה מלך סואק,‬
‫ועכשיו הוא צריך חיי פרישה שקטים.‬

253
00:32:08,051 --> 00:32:11,471
‫זה אולי יתרחש בצד השני של הנהר,‬

254
00:32:11,554 --> 00:32:13,181
‫אבל איך הוא יגיע לשם?‬

255
00:32:15,850 --> 00:32:19,228
‫אורנגאוטנים מפחדים ממים.‬

256
00:32:27,737 --> 00:32:31,866
‫גשר שבו השתמשו קופים עשוי להיות התשובה.‬

257
00:32:41,000 --> 00:32:45,004
‫אבל אוטו שוקל פי עשרה ויותר מקוף לנגור...‬

258
00:32:50,718 --> 00:32:53,930
‫ובנהר שמתחת עלולים להיות תנינים.‬

259
00:33:20,665 --> 00:33:26,129
‫הגלות מרצון של אוטו מסואק‬
‫מסמלת את סופו של עידן,‬

260
00:33:29,007 --> 00:33:32,427
‫ובלי זכר דומיננטי שביסס את מעמדו,‬

261
00:33:32,510 --> 00:33:37,473
‫זכרים צעירים אחרים ינסו לזכות בתואר הנכסף.‬

262
00:33:43,938 --> 00:33:49,152
‫לכן בקרוב טיטאן ייאלץ להתעמת עם יריב נוסף.‬

263
00:33:57,827 --> 00:34:02,165
‫- שלושה חודשים לאחר מכן -‬

264
00:34:10,757 --> 00:34:12,675
‫במהלך החודשים האחרונים,‬

265
00:34:12,759 --> 00:34:16,971
‫אידן התמקמה בחלקת יער הביצות שלה,‬

266
00:34:17,055 --> 00:34:19,599
‫לא רחוק מאלי, אימא שלה.‬

267
00:34:21,726 --> 00:34:24,228
‫היא חזרה הביתה כמה פעמים,‬

268
00:34:24,312 --> 00:34:27,273
‫אבל תדירות הביקורים האלה ירדה.‬

269
00:34:31,778 --> 00:34:34,739
‫וכמו כל האורנגאוטנים בשכונה,‬

270
00:34:34,822 --> 00:34:37,575
‫היא מתרגלת לחיים בדד.‬

271
00:34:42,747 --> 00:34:47,543
‫אבל היא עדיין רוצה לדעת מה קורה‬
‫כשאורנגים אחרים מופיעים בסביבה,‬

272
00:34:47,627 --> 00:34:50,588
‫במיוחד אם מדובר בבני משפחה או בחברים.‬

273
00:34:58,054 --> 00:35:01,432
‫זו אולאלה, נקבה צעירה.‬

274
00:35:04,018 --> 00:35:05,812
‫היא לא בת משפחה,‬

275
00:35:05,895 --> 00:35:10,650
‫אבל כאן בסואק, נקבות צעירות‬
‫ללא קרבה משפחתית סובלות זו את זו בדרך כלל.‬

276
00:35:16,197 --> 00:35:17,949
‫אבל לא הפעם.‬

277
00:35:19,492 --> 00:35:23,496
‫המשפחות של אידן ושל אולאלה‬
‫מסוכסכות זה זמן רב,‬

278
00:35:27,834 --> 00:35:29,836
‫ואין סימן לנרמול היחסים.‬

279
00:35:33,339 --> 00:35:36,968
‫אידן חייבת לנסות להבריח את אולאלה.‬

280
00:36:16,340 --> 00:36:19,927
‫ההתעמתות עם אולאלה‬
‫וההגנה על הטריטוריה שלה‬

281
00:36:20,011 --> 00:36:23,472
‫מראה שהיא התקדמה מאוד מאז שעזבה את ביתה.‬

282
00:36:26,893 --> 00:36:29,103
‫היא חוזרת לגרגרי היער שלה,‬

283
00:36:30,354 --> 00:36:33,149
‫עדיין לא מודעת לאורח חדש שהגיע.‬

284
00:36:41,449 --> 00:36:44,410
‫זה סולי, חסר כריות הלחיים.‬

285
00:36:49,999 --> 00:36:53,127
‫הוא בא לכאן כדי להתיידד עם אידן.‬

286
00:37:01,302 --> 00:37:02,929
‫אידן נראית מהוססת.‬

287
00:37:09,227 --> 00:37:13,064
‫היא מעולם לא הייתה לבד עם זכר.‬

288
00:37:18,861 --> 00:37:22,907
‫אידן עוצרת, אולי כדי להעריך את המצב.‬

289
00:37:26,160 --> 00:37:27,787
‫הוא נראה ידידותי,‬

290
00:37:29,538 --> 00:37:31,707
‫אבל אידן לא יודעת‬

291
00:37:32,333 --> 00:37:35,878
‫שלסולי יש אסטרטגיה מחושבת מראש.‬

292
00:37:37,296 --> 00:37:39,966
‫אם הוא יפתח איתה ידידות עכשיו,‬

293
00:37:40,049 --> 00:37:44,011
‫אולי יהיה לו יותר סיכוי‬
‫כשהיא תהיה מבוגרת מספיק כדי להתרבות.‬

294
00:38:02,655 --> 00:38:07,076
‫אולי המבט הזה היה סימן מעודד.‬

295
00:38:12,623 --> 00:38:16,669
‫אידן מתיישבת עם מקל מלא טרמיטים.‬

296
00:38:24,135 --> 00:38:26,053
‫וכשסולי מדביק את הפער,‬

297
00:38:26,637 --> 00:38:28,597
‫הם חולקים את המקל שלה.‬

298
00:38:34,061 --> 00:38:38,357
‫עד כה, כל מה שאידן יודעת,‬
‫היא למדה מאימא שלה, אלי.‬

299
00:38:41,485 --> 00:38:45,865
‫אבל הצפייה בסולי היא הזדמנות‬
‫ללמוד דרכים אחרות לעשות דברים‬

300
00:38:46,449 --> 00:38:49,785
‫ולהרחיב את הידע שלה על החיים ביער הזה.‬

301
00:38:56,375 --> 00:38:59,503
‫היא אומנם עוד לא חושבת על אימהות…‬

302
00:39:02,214 --> 00:39:07,219
‫אבל אולי הזכר הזר הזה‬
‫מעניין יותר משחשבה בהתחלה.‬

303
00:39:22,401 --> 00:39:28,240
‫לא רחוק מכאן, אלי, אימא של אידן,‬
‫יושבת על עץ מנגו.‬

304
00:39:30,534 --> 00:39:32,787
‫התינוק שלה משגשג.‬

305
00:39:35,206 --> 00:39:38,292
‫החוקרים האנושיים קראו לו אמן.‬

306
00:39:44,215 --> 00:39:49,136
‫הוא בן שלושה חודשים,‬
‫ויש לו עוד הרבה מה ללמוד על העולם שסביבו.‬

307
00:39:57,937 --> 00:40:01,816
‫בסואק, טרמיטים הם מראה מוכר מאוד.‬

308
00:40:05,736 --> 00:40:09,115
‫לעומתם, את ציפור הבבלר הביישנית,‬

309
00:40:10,991 --> 00:40:13,452
‫שומעים יותר מאשר רואים.‬

310
00:40:22,461 --> 00:40:26,340
‫יש אלפי מיני בעלי חיים שונים ביער הזה.‬

311
00:40:34,014 --> 00:40:36,517
‫ובכל מקום שאליו יפנו שני האורנגים,‬

312
00:40:37,017 --> 00:40:40,729
‫אמן יתפעל מדברים חדשים.‬

313
00:41:11,635 --> 00:41:15,764
‫בסופו של דבר,‬
‫אמן יכיר את רוב היצורים האלה...‬

314
00:41:17,975 --> 00:41:19,977
‫ויגלה אילו מהם בלתי מזיקים,‬

315
00:41:21,228 --> 00:41:23,147
‫ואילו מזיקים.‬

316
00:41:27,985 --> 00:41:32,114
‫אלי צריכה להזהיר את בנה מבעלי חיים מסוכנים‬

317
00:41:32,198 --> 00:41:34,742
‫כדי שאמן ידע כיצד להתחמק מהם.‬

318
00:41:37,453 --> 00:41:40,623
‫הכשה של צפעון גומה עלולה להיות קטלנית.‬

319
00:41:45,794 --> 00:41:47,338
‫כפי שנהגה עם אידן,‬

320
00:41:47,421 --> 00:41:51,592
‫אלי תשמור על אמן בקפידה במשך שנים רבות.‬

321
00:41:55,304 --> 00:42:00,809
‫לכן הישרדות פעוטות היא גבוהה יותר‬
‫בקרב אורנגאוטנים מבקרב כל קוף אדם אחר.‬

322
00:42:18,702 --> 00:42:22,915
‫הגיע הזמן שאלי תיצור קן שינה.‬

323
00:42:25,125 --> 00:42:27,378
‫היא מכינה מזרן מעלים.‬

324
00:42:32,800 --> 00:42:37,388
‫יחלפו שנים עד שאמן יוכל לבנות לעצמו קן.‬

325
00:42:42,851 --> 00:42:47,064
‫הוא ילמד מאימא שלו בדיוק איך עושים את זה.‬

326
00:42:49,650 --> 00:42:53,237
‫אורנגאוטנים בונים קן חדש בכל לילה,‬

327
00:42:56,740 --> 00:43:00,452
‫וזו הפעולה המורכבת ביותר שקופי אדם מבצעים.‬

328
00:43:02,997 --> 00:43:06,417
‫לכל אחד סגנון אחר.‬

329
00:43:08,627 --> 00:43:11,463
‫יש כאלה שאפילו מוסיפים כריות עלים.‬

330
00:43:48,250 --> 00:43:49,960
‫השעה 6:00.‬

331
00:43:50,753 --> 00:43:52,087
‫הגיע הזמן להתעורר.‬

332
00:44:06,268 --> 00:44:10,981
‫למי שנשאר לישון עד מאוחר,‬
‫אזעקת הבוקר עומדת להישמע.‬

333
00:44:14,818 --> 00:44:16,153
‫גיבונים מסוג סיאמנג.‬

334
00:44:17,446 --> 00:44:19,156
‫מקהלת השחר של סואק.‬

335
00:44:21,492 --> 00:44:25,287
‫שקי הגרון המתנפחים שלהם‬
‫מגבירים את עוצמת קריאותיהם.‬

336
00:44:27,706 --> 00:44:32,503
‫הקריאות מחרישות אוזניים,‬
‫אם כמו טיטאן, ישנתם ממש מתחת.‬

337
00:44:48,394 --> 00:44:50,896
‫שוכני יער אחרים כבר בתנועה.‬

338
00:44:56,652 --> 00:45:01,240
‫יש יותר מ-30 מינים שונים של טרמיטים בסואק.‬

339
00:45:01,824 --> 00:45:04,535
‫אלה טרמיטי תהלוכה.‬

340
00:45:06,328 --> 00:45:11,208
‫הם ניזונים מעלים, מחזזיות ומקליפות עץ,‬
‫שאותם הם מביאים לקן שלהם.‬

341
00:45:17,923 --> 00:45:21,260
‫הם נעים בטורים באורך מאות מטרים.‬

342
00:45:41,363 --> 00:45:47,453
‫טרמיטים ממלאים תפקיד חיוני‬
‫בהחזרת חומרים מזינים ליער.‬

343
00:45:55,544 --> 00:46:00,048
‫והם עצמם מהווים מקור מזון‬
‫לקופי אדם גדולים ושעירים‬

344
00:46:01,216 --> 00:46:02,426
‫כמו טיטאן.‬

345
00:46:16,398 --> 00:46:19,109
‫פפיטו עדיין צופה במתרחש.‬

346
00:46:29,912 --> 00:46:32,289
‫כל מה שהוא ילמד מטיטאן‬

347
00:46:32,790 --> 00:46:37,753
‫יועיל לו אם הוא יצמיח כריות לחיים‬
‫בסופו של דבר.‬

348
00:46:41,548 --> 00:46:45,010
‫אבל לטיטאן יש דברים חשובים יותר על הראש,‬

349
00:46:45,093 --> 00:46:47,054
‫כמו פירות בשלים, למשל.‬

350
00:46:48,597 --> 00:46:53,143
‫והוא יודע איפה יש עץ מלא בהם.‬

351
00:46:56,522 --> 00:46:58,899
‫הוא נע במסלול הקצר ביותר…‬

352
00:47:02,736 --> 00:47:06,657
‫ועוצר רק אם הוא רואה מעדנים אחרים בדרך.‬

353
00:47:11,578 --> 00:47:14,998
‫טיטאן היה בוגר כשהופיע לראשונה בסואק,‬

354
00:47:15,082 --> 00:47:19,837
‫אבל בעשור האחרון‬
‫הוא מיפה בראשו את כל עצי הפרי,‬

355
00:47:20,838 --> 00:47:25,801
‫וזוכר היטב לא רק היכן הם נמצאים,‬
‫אלא גם מתי פירותיהם מוכנים לקטיף.‬

356
00:47:33,976 --> 00:47:37,396
‫כדי להוסיף לגופו המרשים עוד מסה‬

357
00:47:37,479 --> 00:47:43,902
‫ולהיות מלך הג'ונגל,‬
‫הוא צריך לאכול עוד ועוד.‬

358
00:47:45,487 --> 00:47:48,949
‫עד 8,000 קלוריות ביום.‬

359
00:48:39,374 --> 00:48:41,627
‫פפיטו, שלא מצליח לעמוד בקצב של טיטאן,‬

360
00:48:41,710 --> 00:48:45,881
‫התביית על אולאלה, הנקבה הצעירה.‬

361
00:48:50,302 --> 00:48:54,389
‫היא אוכלת פירות של עץ מדאנג בארו.‬

362
00:49:01,021 --> 00:49:04,816
‫סביר להניח שפפיטו מעולם לא היה בקרבתה.‬

363
00:49:08,153 --> 00:49:10,489
‫אז שווה לבדוק אותה מקרוב.‬

364
00:49:12,866 --> 00:49:15,577
‫נראה שהיא מעוניינת בו.‬

365
00:49:23,585 --> 00:49:26,713
‫אבל האם זו הייתה ההיכרות שהיא ייחלה לה?‬

366
00:49:29,424 --> 00:49:30,926
‫קשה לומר.‬

367
00:49:33,053 --> 00:49:37,432
‫מהמרחק הזה, פפיטו יכול‬
‫באמת לבחון את שיטת האכילה שלה,‬

368
00:49:40,060 --> 00:49:42,521
‫ואולי ללמוד משהו חדש.‬

369
00:49:45,899 --> 00:49:49,111
‫אבל לאולאלה נמאס שבוהים בה.‬

370
00:49:52,406 --> 00:49:57,494
‫עבור פפיטו, למידה מעמיתיו‬
‫היא חלק נוסף מההשכלה שלו,‬

371
00:49:58,036 --> 00:50:01,623
‫והיא עשויה אפילו‬
‫להגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.‬

372
00:50:10,757 --> 00:50:14,261
‫יש משהו אחר שמטריד את טיטאן...‬

373
00:50:17,931 --> 00:50:20,600
‫ונראה שזו לא יוליה.‬

374
00:50:26,898 --> 00:50:32,112
‫בתור הזכר המוביל,‬
‫הוא מושך אליו נקבות בוגרות כמו יוליה,‬

375
00:50:32,612 --> 00:50:34,740
‫שמחפשות מערכת יחסים.‬

376
00:50:38,493 --> 00:50:42,414
‫זה מוזר, אבל היא מתקשה‬
‫להכניס אותו למצב הרוח הנכון.‬

377
00:50:44,041 --> 00:50:47,586
‫אולי יעזור לגרות אותו באזור עדין.‬

378
00:51:12,027 --> 00:51:13,779
‫הגיע הזמן לתכנון מחדש.‬

379
00:51:22,079 --> 00:51:24,748
‫מתנה של כמה עלים, אולי?‬

380
00:51:33,048 --> 00:51:37,260
‫טוב, יש גבול למה שאפשר לעשות‬

381
00:51:37,344 --> 00:51:39,179
‫כדי למשוך תשומת לב.‬

382
00:51:43,975 --> 00:51:45,519
‫או שלא?‬

383
00:51:52,943 --> 00:51:55,362
‫יוליה סוף סוף קלטה את המסר.‬

384
00:51:58,115 --> 00:52:01,159
‫היא משאירה את טיטאן מוסח הדעת למחשבותיו.‬

385
00:52:01,243 --> 00:52:05,038
‫ייתכן שהוא חרד מקריאת התיגר הפוטנציאלית‬

386
00:52:05,122 --> 00:52:08,500
‫של זכר בוגר חזק יותר.‬

387
00:52:18,009 --> 00:52:21,805
‫אידן מצאה פירות מדאנג בארו משלה.‬

388
00:52:24,808 --> 00:52:28,770
‫לצידה יושב סולי בעל הלחיים השטוחות.‬

389
00:52:32,607 --> 00:52:35,443
‫נראה שההתמדה שלו השתלמה.‬

390
00:52:46,288 --> 00:52:49,207
‫כדי להיפטר מהחלקים הלא טעימים של הפרי,‬

391
00:52:49,291 --> 00:52:52,586
‫אידן מסננת את המיץ דרך הפרווה שלה.‬

392
00:53:02,429 --> 00:53:07,309
‫למרבה ההפתעה, סולי משתמש‬
‫בפרווה של אידן לאותה מטרה.‬

393
00:53:10,687 --> 00:53:16,318
‫אבל האם הוא עבר את הגבול‬
‫עם הפעולה האינטימית הזאת?‬

394
00:53:23,742 --> 00:53:27,329
‫היא יוצרת מרחק קטן ביניהם.‬

395
00:53:37,464 --> 00:53:38,798
‫סולי בעקבותיה.‬

396
00:53:43,094 --> 00:53:45,472
‫הוא בהחלט עקשן.‬

397
00:53:53,563 --> 00:53:58,818
‫חוקרי סואק מכירים את סולי כידידותי וכשובב…‬

398
00:54:01,821 --> 00:54:05,033
‫אבל הוא לא קולט את הרמזים של אידן.‬

399
00:54:19,798 --> 00:54:23,677
‫השובבות החביבה נתפסת כאיום,‬

400
00:54:24,386 --> 00:54:26,888
‫ולאידן נמאס ממנה.‬

401
00:54:36,231 --> 00:54:40,819
‫אפילו סופת גשם פתאומית‬
‫לא מקררת את ההתלהבות של סולי.‬

402
00:54:50,912 --> 00:54:52,956
‫זה יותר מדי בשביל אידן...‬

403
00:54:58,962 --> 00:55:02,299
‫וסולי נשאר לבדו להרהר במעשיו.‬

404
00:56:22,587 --> 00:56:28,134
‫הקריאות הארוכות של הזכרים הבוגרים‬
‫הן ייחודיות כמו טביעת אצבע,‬

405
00:56:28,635 --> 00:56:31,179
‫והקריאה הזו אינה של טיטאן.‬

406
00:56:48,822 --> 00:56:53,743
‫זה זכר בוגר אחר, הנושא צלקות קרב טריות.‬

407
00:57:01,000 --> 00:57:03,169
‫זה ראקוס.‬

408
00:57:03,253 --> 00:57:06,965
‫לפני עשרה חודשים, הוא היה זכר לא דומיננטי.‬

409
00:57:08,174 --> 00:57:11,094
‫מאז, גל עצום של הורמונים‬

410
00:57:11,177 --> 00:57:15,890
‫גרם לו כמעט להכפיל את גודלו‬
‫ולהצמיח כריות לחיים.‬

411
00:57:21,438 --> 00:57:24,357
‫ראקוס רוצה עכשיו את המקום הראשון,‬

412
00:57:25,608 --> 00:57:29,070
‫אבל הוא עוד לא הביס את היריב הנוכחי שלו.‬

413
00:57:30,238 --> 00:57:31,489
‫זה טיטאן.‬

414
00:58:05,773 --> 00:58:09,235
‫ייתכן שטיטאן לא יצליח להגן על התואר,‬

415
00:58:11,321 --> 00:58:15,074
‫וראקוס נראה כמו יריב ראוי,‬

416
00:58:15,825 --> 00:58:18,119
‫אבל זה גבה ממנו מחיר.‬

417
00:58:19,996 --> 00:58:21,956
‫היד שלו פצועה מאוד,‬

418
00:58:23,208 --> 00:58:24,834
‫האמה שלו שבורה...‬

419
00:58:27,462 --> 00:58:29,130
‫ויש לו קרע בפנים.‬

420
00:58:35,303 --> 00:58:38,014
‫הפצעים האלה יגלידו עם הזמן,‬

421
00:58:38,723 --> 00:58:41,768
‫אבל האגודל הכרות שלו זה כבר משהו אחר.‬

422
00:58:46,356 --> 00:58:50,860
‫למרות הפציעות שלו,‬
‫ראקוס חייב שמור על ערנות.‬

423
00:58:54,405 --> 00:58:56,908
‫טיטאן עדיין עלול לחזור.‬

424
00:59:04,749 --> 00:59:06,793
‫אבל הוא לא יכול להמתין לו לנצח.‬

425
00:59:08,211 --> 00:59:10,880
‫התשישות תשפיע עליו.‬

426
00:59:50,211 --> 00:59:54,674
‫מעליו חולף סולי, חסר כריות הלחיים.‬

427
00:59:55,508 --> 01:00:01,055
‫לפני עשרה חודשים, כשגם ראקוס‬
‫היה חסר כריות לחיים, הם היו חברים.‬

428
01:00:02,599 --> 01:00:04,517
‫עכשיו זה השתנה,‬

429
01:00:05,143 --> 01:00:07,604
‫ולזכרים ששואפים לדומיננטיות‬

430
01:00:08,730 --> 01:00:10,690
‫יש פתיל קצר מאוד.‬

431
01:00:22,660 --> 01:00:27,498
‫מתוך חיפזון לצאת למרדף, ראקוס עושה טעות,‬

432
01:00:39,510 --> 01:00:41,054
‫אבל הוא נראה בסדר.‬

433
01:01:11,626 --> 01:01:14,128
‫הוא זקוק נואשות למנוחה.‬

434
01:01:16,130 --> 01:01:19,384
‫אבל אפילו עכשיו,‬
‫ראקוס מוצא את האנרגיה לשלוח‬

435
01:01:19,467 --> 01:01:21,928
‫עוד מסר אחד לשכונה.‬

436
01:01:24,263 --> 01:01:30,144
‫זו אזהרה לזכרים בוגרים,‬
‫והזמנה לנקבות בוגרות.‬

437
01:01:46,786 --> 01:01:51,374
‫פריסקה הזקנה היא הראשונה‬
‫שנענית לקריאתו של ראקוס.‬

438
01:02:02,051 --> 01:02:06,222
‫כשהוא שומע אותה נעה בין העצים שמעליו,‬
‫הוא נדלק מחדש.‬

439
01:02:09,934 --> 01:02:12,478
‫הוא עדיין לא מבין שזו פריסקה.‬

440
01:02:30,621 --> 01:02:33,541
‫השניים מכירים זה את זה שנים…‬

441
01:02:36,586 --> 01:02:41,799
‫אם כי ייתכן שפריסקה לא ראתה את ראקוס‬
‫מאז שהצמיח כריות לחיים.‬

442
01:02:43,760 --> 01:02:46,929
‫אבל נקבות זקנות וחכמות כמו פריסקה‬

443
01:02:47,013 --> 01:02:51,559
‫יודעות היטב מי יהיה הזכר הדומיננטי הבא.‬

444
01:02:56,189 --> 01:03:00,943
‫לכן הביקור שלה הוא הבעת אמון‬
‫בטוען החדש לכתר.‬

445
01:03:04,781 --> 01:03:08,993
‫ואם פריסקה תתעבר שוב ותמליט את בנה השביעי,‬

446
01:03:09,494 --> 01:03:11,829
‫סביר להניח שזה יהיה איתו.‬

447
01:03:19,504 --> 01:03:22,673
‫- שמונה חודשים לאחר מכן -‬

448
01:03:25,009 --> 01:03:28,387
‫נכדה של פריסקה, אמן, בן שנה,‬

449
01:03:28,471 --> 01:03:31,265
‫והוא מוכן לנקודת הציון החשובה הבאה שלו.‬

450
01:03:33,601 --> 01:03:36,187
‫בארבע השנים הראשונות לחייו,‬

451
01:03:36,270 --> 01:03:41,400
‫גור אורנגים נישא על גבה של אמו‬
‫לכל מקום שהיא הולכת אליו ביער,‬

452
01:03:42,360 --> 01:03:48,074
‫אבל אמן הגיע לגיל שבו הוא רוצה‬
‫לחקור את העולם הרחק מאלי.‬

453
01:04:02,964 --> 01:04:06,592
‫והוא מקבל הזדמנות לעשות זאת‬
‫בכל פעם שהיא עוצרת.‬

454
01:04:08,177 --> 01:04:09,178
‫כמו עכשיו, למשל.‬

455
01:04:31,033 --> 01:04:33,578
‫הדרך ארוכה למטה.‬

456
01:04:35,496 --> 01:04:36,622
‫כדאי להחזיק חזק.‬

457
01:04:41,419 --> 01:04:43,462
‫אבל הזמן למשחקים נגמר.‬

458
01:04:47,717 --> 01:04:50,761
‫עכשיו חוקי הפיזיקה נכנסים לפעולה.‬

459
01:04:52,805 --> 01:04:58,311
‫אלי צריכה להפעיל את הכוח הנכון‬
‫כדי להתגבר על ההתנגדות.‬

460
01:05:14,827 --> 01:05:16,537
‫הזדמנות נוספת?‬

461
01:05:20,374 --> 01:05:22,460
‫אמן חומק ממנה שוב.‬

462
01:05:40,519 --> 01:05:44,857
‫ייתכן שזה המרחק הכי גדול‬
‫שאמן תפס מאמו עד כה.‬

463
01:05:50,237 --> 01:05:53,950
‫שלוש נקודות מגע מומלצות בדרך כלל…‬

464
01:05:56,202 --> 01:05:59,705
‫אבל איזה פעוט לא דוחק את הגבולות?‬

465
01:06:07,171 --> 01:06:12,176
‫עם זאת, רגע החופש של אמן הוא אך ורק אשליה.‬

466
01:06:14,095 --> 01:06:15,930
‫כמו אימהות בכל העולם,‬

467
01:06:16,889 --> 01:06:21,185
‫אלי, מטבעה, משגיחה על בנה בשבע עיניים...‬

468
01:06:23,813 --> 01:06:26,482
‫וכשמשעמם לו להסתובב לבד,‬

469
01:06:27,525 --> 01:06:30,903
‫הגוף של אימא הוא מגרש משחקים מצוין.‬

470
01:06:42,081 --> 01:06:44,792
‫אידן חזרה הביתה.‬

471
01:06:48,963 --> 01:06:53,134
‫אידן עדיין צריכה ללמוד מאימא דברים חשובים.‬

472
01:07:03,519 --> 01:07:08,774
‫צפייה באלי ובאמן יחד‬
‫עשויה להיות ההזדמנות הטובה ביותר של אידן‬

473
01:07:08,858 --> 01:07:13,404
‫לראות אימא בפעולה‬
‫לפני שיהיה לה תינוק משלה.‬

474
01:07:15,448 --> 01:07:17,867
‫האם הסגנון שלה יהיה‬

475
01:07:19,326 --> 01:07:20,536
‫אהבה קשוחה?‬

476
01:07:24,915 --> 01:07:27,460
‫או רכה יותר?‬

477
01:07:32,423 --> 01:07:34,425
‫כמו אצל כל האורנגים,‬

478
01:07:35,051 --> 01:07:38,554
‫צפייה ולמידה הן המפתח להצלחתה של אידן.‬

479
01:07:46,937 --> 01:07:51,734
‫ואחד הדברים שמושכים את תשומת הלב‬
‫של כל האורנגים הבוגרים,‬

480
01:07:52,234 --> 01:07:53,527
‫הוא חור בעץ.‬

481
01:07:56,363 --> 01:07:58,866
‫יצורים חיים בהם,‬

482
01:07:58,949 --> 01:08:02,328
‫ולפעמים אלה יצורים אכילים.‬

483
01:08:03,245 --> 01:08:05,664
‫אז שווה לבדוק כל חור.‬

484
01:08:11,879 --> 01:08:14,840
‫וכשמשהו מזמזם סביב הפתח,‬

485
01:08:14,924 --> 01:08:16,675
‫כמו דבורים חסרות עוקץ,‬

486
01:08:16,759 --> 01:08:18,010
‫זה אפילו טוב יותר...‬

487
01:08:20,971 --> 01:08:24,225
‫כי זה אומר שיש שם זחלים או דבש.‬

488
01:08:35,361 --> 01:08:40,282
‫חורים קטנים מצריכים מקלות‬
‫כדי להגיע למה שבתוכם,‬

489
01:08:41,075 --> 01:08:42,284
‫אבל לא החור הזה.‬

490
01:08:54,380 --> 01:08:56,173
‫ללקק את האצבעות!‬

491
01:09:06,517 --> 01:09:08,018
‫והדבר הכי טוב,‬

492
01:09:08,936 --> 01:09:12,690
‫זו ארוחת דבש בלי עקיצות.‬

493
01:09:16,443 --> 01:09:20,739
‫לרוע מזלה של אידן, היא לא שותפה לארוחה.‬

494
01:09:24,785 --> 01:09:27,705
‫אידן צריכה לחפש צנצנת דבש משלה,‬

495
01:09:31,292 --> 01:09:32,793
‫והיא מכירה כזאת.‬

496
01:09:43,888 --> 01:09:47,391
‫כמו במקרה של אלי,‬
‫חרקים מזמזמים סביב הכניסה.‬

497
01:09:49,435 --> 01:09:50,686
‫זה סימן טוב.‬

498
01:09:52,521 --> 01:09:57,026
‫אבל הם נראים גדולים ומאיימים יותר.‬

499
01:10:04,658 --> 01:10:07,244
‫זה הזמן לחטיפה מהירה.‬

500
01:10:13,459 --> 01:10:16,754
‫הבעיה עם הכנסת היד לקן צרעות,‬

501
01:10:18,255 --> 01:10:20,799
‫היא שזה מכעיס אותן מאוד.‬

502
01:10:31,727 --> 01:10:36,482
‫אולי חופן הזחלים‬
‫לא היה שווה את כל העקיצות.‬

503
01:10:38,901 --> 01:10:41,111
‫היא למדה את הלקח לפעם הבאה.‬

504
01:10:52,373 --> 01:10:56,627
‫חלפו כמה חודשים‬
‫מאז הקרב בין ראקוס לבין טיטאן.‬

505
01:10:59,004 --> 01:11:01,548
‫הפצע בעינו החלים יפה,‬

506
01:11:04,635 --> 01:11:09,807
‫והוא ביסס את מעמדו‬
‫כמלך הבלתי מעורער של סואק.‬

507
01:11:12,059 --> 01:11:15,229
‫כדי להישאר בפסגה, עליו להישאר חזק וחסון.‬

508
01:11:17,398 --> 01:11:20,109
‫טרמיטים עתירי חלבון יסייעו לו בכך,‬

509
01:11:22,736 --> 01:11:27,074
‫למרות שהתעסקות עם עץ רקוב כרוכה בסיכונים.‬

510
01:11:37,167 --> 01:11:38,210
‫אאוץ'!‬

511
01:11:41,088 --> 01:11:43,841
‫היום של ראקוס התחיל ברגל שמאל,‬

512
01:11:44,425 --> 01:11:48,178
‫אבל כאב ראש עשוי להשתפר אחרי משקה קריר,‬

513
01:11:49,513 --> 01:11:52,683
‫וביער הזה, לא קשה למצוא משקה כזה.‬

514
01:12:00,899 --> 01:12:02,359
‫צמח הכדנית.‬

515
01:12:07,489 --> 01:12:10,409
‫קנקן המים הטבעי של היער.‬

516
01:12:12,745 --> 01:12:18,500
‫כל כדנית מכילה‬
‫תערובת של מי גשמים וחרקים מעוכלים חלקית.‬

517
01:12:19,501 --> 01:12:20,753
‫נחמד!‬

518
01:12:34,183 --> 01:12:40,397
‫כיוון שהוא עכשיו הזכר הדומיננטי,‬
‫חייו של ראקוס לא ישובו להיות כשהיו.‬

519
01:12:44,318 --> 01:12:47,696
‫הוא ייצור קשרים עם הנקבות בשכונה,‬

520
01:12:47,780 --> 01:12:49,448
‫כמו פריסקה ואלי,‬

521
01:12:52,242 --> 01:12:55,287
‫אבל הוא יתעלם מכל האורנגאוטנים האחרים.‬

522
01:13:03,128 --> 01:13:05,798
‫עם זאת, כמלך שביסס את מעמדו,‬

523
01:13:05,881 --> 01:13:11,804
‫עצם נוכחותו תמנע‬
‫מזכרים צעירים להצמיח כריות לחיים.‬

524
01:13:15,474 --> 01:13:21,480
‫זה יאריך את שלטונו,‬
‫שעשוי להימשך אפילו עשר שנים.‬

525
01:13:27,528 --> 01:13:30,322
‫גם אידן התקדמה.‬

526
01:13:33,325 --> 01:13:35,911
‫היא יוצרת כלי ממקל...‬

527
01:13:40,541 --> 01:13:44,002
‫כדי לנסות להגיע למה שנמצא בחור הזה.‬

528
01:13:47,589 --> 01:13:52,469
‫זו הפעם הראשונה‬
‫שהיא מבינה איך להשתמש בכלי‬

529
01:13:52,553 --> 01:13:55,931
‫בלי שאימא שלה, אלי, מראה לה.‬

530
01:13:57,349 --> 01:14:01,353
‫אבל זה לא הניב את התוצאה הנכונה.‬

531
01:14:02,604 --> 01:14:05,065
‫היא צריכה לחשב מסלול מחדש.‬

532
01:14:12,656 --> 01:14:15,617
‫היא מנסה ככל יכולתה לפתור את הבעיה.‬

533
01:14:18,328 --> 01:14:21,457
‫האם הענף הדקיק הזה יעשה את העבודה?‬

534
01:14:58,035 --> 01:14:59,620
‫המקל ארוך יותר,‬

535
01:15:01,038 --> 01:15:03,499
‫אבל אולי הוא עדיין לא ארוך מספיק.‬

536
01:15:06,460 --> 01:15:11,048
‫יעברו כמה שנים עד שאידן תשביח‬
‫את כישורי השימוש בכלים שלה,‬

537
01:15:12,216 --> 01:15:16,803
‫אבל המיומנות הזו‬
‫היא נקודת ציון חשובה במסע שלה,‬

538
01:15:20,474 --> 01:15:25,646
‫סימן בטוח לכך‬
‫שהיא מוכנה לחיים עצמאיים בג'ונגל.‬

539
01:15:29,900 --> 01:15:32,861
‫בפני אידן יוצבו אתגרים נוספים,‬

540
01:15:33,403 --> 01:15:37,574
‫אבל האתגר הגדול ביותר עבורה‬
‫ועבור כל האורנגים בשכונה‬

541
01:15:37,658 --> 01:15:41,078
‫יגיע מהעולם שמעבר לגבולות שלהם.‬

542
01:15:47,793 --> 01:15:53,924
‫כשפריסקה הזקנה הייתה בגיל של אידן,‬
‫אורנגאוטנים חיו בכל רחבי סומטרה.‬

543
01:15:56,134 --> 01:15:57,636
‫עכשיו כבר לא.‬

544
01:15:58,762 --> 01:16:00,264
‫ב-20 השנים האחרונות,‬

545
01:16:00,347 --> 01:16:06,270
‫כשמונים אחוז מהג'ונגלים‬
‫של האורנגאוטנים בעולם נעלמו.‬

546
01:16:08,105 --> 01:16:14,361
‫אז האם היער של סואק יחזיק מעמד מספיק זמן‬
‫כדי שפפיטו יוכל להשמיע קריאה ארוכה?‬

547
01:16:17,990 --> 01:16:21,368
‫או כדי שאידן תקים משפחה משלה?‬

548
01:16:27,249 --> 01:16:29,501
‫כיוון שלוקח להם זמן ללמוד,‬

549
01:16:30,294 --> 01:16:36,592
‫קופים אלה, שגדלים לאט, לא יכולים להתמודד‬
‫עם שינויים מהירים בסביבת המחיה שלהם.‬

550
01:16:39,636 --> 01:16:42,681
‫כיום, רק נהר לימבאנג הצר‬

551
01:16:42,764 --> 01:16:47,477
‫עומד בין ביתה של אידן‬
‫לבין ההתרחבות האנושית הבלתי פוסקת,‬

552
01:16:49,771 --> 01:16:53,066
‫אבל כל עוד היער בסואק יישאר מוגן,‬

553
01:16:53,734 --> 01:17:00,240
‫סיפורם של קרובינו המדהימים‬
‫יימשך דורות נוספים.‬

554
01:17:01,491 --> 01:17:05,329
‫זו לבטח אינה בקשה גדולה מדי.‬

555
01:18:27,285 --> 01:18:30,622
‫תרגום כתוביות: עטר אברמסון‬