1
00:00:31,800 --> 00:00:32,840
‫הוא קליל.‬

2
00:00:33,880 --> 00:00:36,160
‫הם משלמים פחות כי יש מעט.‬

3
00:00:36,240 --> 00:00:38,440
‫יכולנו לתת למנצ'סטר רק חצי ממה שרצו,‬

4
00:00:38,520 --> 00:00:41,680
‫לגלאזגו כמעט נגמר,‬
‫וברמינגהם מאיימים לפנות למישהו אחר.‬

5
00:00:41,760 --> 00:00:42,800
‫והעניין השני?‬

6
00:00:47,480 --> 00:00:48,880
‫אין מצב, קרטר.‬

7
00:00:50,160 --> 00:00:52,440
‫לא משנה מה קרה, אין מצב.‬

8
00:00:52,520 --> 00:00:53,480
‫מה קרה?‬

9
00:00:54,000 --> 00:00:55,960
‫שאלנו כמו שאמרת לנו‬

10
00:00:56,640 --> 00:00:57,720
‫על אדי.‬

11
00:01:00,280 --> 00:01:04,320
‫יש סוחר בדיור הציבורי פורד והוא פחד, קרטר,‬

12
00:01:04,400 --> 00:01:05,720
‫פחד לספר לנו.‬

13
00:01:07,120 --> 00:01:10,120
‫הסוחר מכר לילד שמת.‬

14
00:01:11,080 --> 00:01:13,520
‫הוא אומר שהוא היה נקי, שזו הייתה מנת יתר.‬

15
00:01:13,600 --> 00:01:16,280
‫בכל מקרה, הילד מת.‬

16
00:01:16,360 --> 00:01:18,640
‫טוב, זה הרואין. ילדים מתים.‬

17
00:01:18,720 --> 00:01:21,800
‫זה לא קשור לילד. זה קשור לאבא שלו.‬

18
00:01:34,680 --> 00:01:36,600
‫טיפלתי בבירמינגהם,‬

19
00:01:36,680 --> 00:01:38,280
‫אבל אנחנו חיים על זמן שאול.‬

20
00:01:38,800 --> 00:01:40,040
‫כן.‬

21
00:01:42,640 --> 00:01:43,800
‫נראה לי שכן.‬

22
00:01:45,760 --> 00:01:49,480
‫חשבתי שכשהסירה הזאת תגיע,‬
‫נאסוף את המטען בעצמנו.‬

23
00:01:50,280 --> 00:01:51,520
‫למה לנו?‬

24
00:01:52,400 --> 00:01:54,640
‫לא מדובר בכמה קילו ברציפים.‬

25
00:01:56,080 --> 00:01:58,400
‫החצי שלנו שווה כמה, 40, 50 מיליון?‬

26
00:01:58,480 --> 00:02:00,600
‫במי אתה בוטח מספיק כדי לטפל בזה?‬

27
00:02:02,480 --> 00:02:04,840
‫זה החצי שלי, לא שלנו.‬

28
00:02:06,160 --> 00:02:09,840
‫ואני לא יודע‬
‫במי אני יכול לבטוח עכשיו, אדי.‬

29
00:02:12,280 --> 00:02:13,640
‫למה לא סיפרת לי?‬

30
00:02:15,600 --> 00:02:16,640
‫מה לא סיפרתי לך?‬

31
00:02:17,760 --> 00:02:18,920
‫על הילד שלך.‬

32
00:02:30,160 --> 00:02:31,680
‫כי הוא היה נרקומן.‬

33
00:02:35,320 --> 00:02:36,680
‫ויש לו אימא‬

34
00:02:37,520 --> 00:02:40,080
‫שלא רוצה שאנשים ידעו שהוא היה נרקומן.‬

35
00:02:42,440 --> 00:02:45,760
‫אז אם צריך לספר,‬
‫אנחנו אומרים שהוא מת כששירת את ארצו,‬

36
00:02:45,840 --> 00:02:48,960
‫ואם לא צריך לספר, אנחנו לא אומרים אף מילה.‬

37
00:02:51,600 --> 00:02:54,840
‫ואם תגיד לי איך להתמודד עם המוות של בני‬

38
00:02:55,800 --> 00:02:58,280
‫בדירה בדיור הציבורי פורד עם מחט בזרוע שלו,‬

39
00:02:58,360 --> 00:03:01,440
‫אני נשבע לך שאני אעיף אותך‬
‫לתוך הקיר המזוין הזה.‬

40
00:03:07,680 --> 00:03:09,240
‫לעזאזל, חבר.‬

41
00:03:11,440 --> 00:03:12,680
‫בחור מסכן.‬

42
00:03:13,280 --> 00:03:15,160
‫בוא הנה.‬
‫-לך תזדיין.‬

43
00:03:25,560 --> 00:03:26,640
‫בסדר.‬

44
00:03:28,440 --> 00:03:29,840
‫אנחנו יוצאים מזה.‬

45
00:03:31,360 --> 00:03:32,920
‫אתה צריך לדאוג למשפחה שלך.‬

46
00:03:33,480 --> 00:03:37,080
‫ולי יש דברים שאני רוצה לעשות‬
‫שלא אעשה במחסן בקרוקסת'.‬

47
00:03:38,000 --> 00:03:40,760
‫אז נביא את החומר הנה, נמכור אותו מהר,‬

48
00:03:40,840 --> 00:03:43,200
‫נרוויח יותר ממה שנוכל אי פעם לבזבז.‬

49
00:03:43,960 --> 00:03:45,760
‫זה כולל אותך, אדי.‬

50
00:03:47,200 --> 00:03:48,920
‫אפצה אותך כראוי.‬

51
00:03:50,520 --> 00:03:53,200
‫אבל עכשיו, תביא הנה כל מה שיש לנו, כל…‬

52
00:03:54,360 --> 00:03:56,840
‫יורה, כל כדור, כל גרם של הרואין,‬

53
00:03:57,920 --> 00:03:59,440
‫ואז נשלוט בכול.‬

54
00:04:02,840 --> 00:04:04,520
‫זה רק אתה ואני עכשיו, חבר…‬

55
00:04:07,000 --> 00:04:08,080
‫עד הסוף.‬

56
00:04:11,120 --> 00:04:13,280
‫זה שווה את הסיכון?‬
‫-תקשיב.‬

57
00:04:13,360 --> 00:04:16,800
‫כשתפיל אותי ואת קרטר,‬
‫מישהו אחר ינסה להמשיך בזה.‬

58
00:04:16,880 --> 00:04:19,360
‫בלי יורים ובלי הרואין, זה יהיה קשה יותר.‬

59
00:04:19,960 --> 00:04:21,080
‫תהיה הפסקה,‬

60
00:04:21,160 --> 00:04:24,480
‫זמן קצר שבו לצעירים‬
‫לא יהיה מה להזריק לזרועותיהם,‬

61
00:04:24,560 --> 00:04:28,040
‫ואולי אחד הצעירים האלה‬
‫ישתמש בזמן הזה כדי להתנקות.‬

62
00:04:28,560 --> 00:04:29,520
‫אז כן,‬

63
00:04:30,040 --> 00:04:31,760
‫זה שווה את הסיכון המזוין.‬

64
00:04:32,280 --> 00:04:34,600
‫משטרה חמושה!‬
‫-משטרה חמושה!‬

65
00:04:35,680 --> 00:04:37,320
‫פנוי!‬
‫-פנוי!‬

66
00:04:37,400 --> 00:04:38,960
‫ימין פנוי.‬
‫-שמאל פנוי.‬

67
00:04:39,040 --> 00:04:40,560
‫זה ריק.‬
‫-החדר פנוי!‬

68
00:04:40,640 --> 00:04:41,920
‫אין פה כלום, אדוני.‬

69
00:04:42,800 --> 00:04:44,080
‫כן, לסגת.‬

70
00:05:18,080 --> 00:05:19,320
‫כן.‬

71
00:05:19,400 --> 00:05:20,680
‫המלשין.‬

72
00:05:22,480 --> 00:05:23,720
‫זה אדי.‬

73
00:05:25,600 --> 00:05:27,160
‫מה אדי יודע?‬

74
00:05:28,760 --> 00:05:29,800
‫הכול.‬

75
00:05:33,200 --> 00:05:34,880
‫אז יש לנו עבודה לעשות.‬

76
00:05:37,320 --> 00:05:38,160
‫כן.‬

77
00:05:41,720 --> 00:05:42,640
‫נכון.‬

78
00:05:44,560 --> 00:05:49,400
‫- האגדות -‬

79
00:05:50,040 --> 00:05:53,720
‫- מפרץ עדן -‬

80
00:06:00,200 --> 00:06:01,120
‫כן?‬

81
00:06:01,640 --> 00:06:04,400
‫שלום, ידידי. זה עזיז.‬

82
00:06:05,280 --> 00:06:06,720
‫אני בא לפגוש אותך.‬

83
00:06:07,800 --> 00:06:09,120
‫זאת לא התוכנית.‬

84
00:06:09,200 --> 00:06:12,320
‫עדיף שלא נדבר עוד‬
‫על התוכניות שלנו בטלפונים.‬

85
00:06:14,240 --> 00:06:15,320
‫למה לא?‬

86
00:06:16,200 --> 00:06:18,160
‫זו הסיבה שאני בא לפגוש אותך.‬

87
00:06:46,720 --> 00:06:47,920
‫תיכנס למכונית, אדי.‬

88
00:06:50,520 --> 00:06:52,640
‫מנוול טיפש, אדי.‬

89
00:06:56,120 --> 00:06:57,320
‫אתה יודע, אני מופתע.‬

90
00:06:58,840 --> 00:07:00,720
‫קרטר מכיר אותי הרבה זמן.‬

91
00:07:02,520 --> 00:07:04,200
‫והוא שלח רק שניים מכם.‬

92
00:07:19,040 --> 00:07:23,080
‫- אנטליה, טורקיה -‬

93
00:07:33,760 --> 00:07:34,800
‫נו?‬

94
00:07:36,120 --> 00:07:37,480
‫האיש של קרטר.‬

95
00:07:38,760 --> 00:07:39,600
‫אדי.‬

96
00:07:41,160 --> 00:07:42,480
‫הוא מודיע.‬

97
00:07:46,400 --> 00:07:48,360
‫אתה בטח צוחק.‬

98
00:07:48,880 --> 00:07:50,440
‫הוא יודע עלינו,‬

99
00:07:51,040 --> 00:07:54,560
‫הוא יודע על זה, ו… הוא יודע עליך.‬

100
00:07:58,160 --> 00:07:59,800
‫אז אשנה את התוכניות שלי.‬

101
00:07:59,880 --> 00:08:02,520
‫אנחנו לוקחים את האופיום מכאן.‬
‫-אין מצב.‬

102
00:08:07,280 --> 00:08:08,120
‫רגע.‬

103
00:08:12,480 --> 00:08:13,840
‫הוא עובד איתנו.‬

104
00:08:14,360 --> 00:08:15,840
‫אלה עסקים.‬

105
00:08:16,360 --> 00:08:17,720
‫אנחנו מכבדים את העסקה.‬

106
00:08:22,320 --> 00:08:24,120
‫עדיין ישלמו לך, ידידי.‬

107
00:08:24,960 --> 00:08:28,520
‫אתה תיקח את הכסף, אנחנו נסתכן.‬
‫לא אמורה להיות לך בעיה עם זה.‬

108
00:08:29,920 --> 00:08:33,120
‫ואם יש לך בעיה, אז מעניין אותי למה.‬

109
00:08:37,800 --> 00:08:39,160
‫איך תכניסו אותו?‬

110
00:08:39,760 --> 00:08:42,680
‫זה התפקיד שלנו עכשיו, לא שלך.‬

111
00:08:50,720 --> 00:08:51,920
‫תפרוק הכול.‬

112
00:08:53,800 --> 00:08:55,960
‫קדימה. תורידו הכול. קדימה!‬

113
00:08:56,560 --> 00:08:58,320
‫תרים את הכננת! מהר!‬

114
00:09:20,920 --> 00:09:22,000
‫מה קרה?‬

115
00:09:23,640 --> 00:09:25,080
‫מה לדעתך קרה?‬

116
00:09:26,200 --> 00:09:27,280
‫הוא גילה.‬

117
00:09:29,480 --> 00:09:30,960
‫אדי, אתה רוצה הגנה?‬

118
00:09:36,680 --> 00:09:39,960
‫היא הייתה מקום נהדר, ליברפול, כשהייתי ילד.‬

119
00:09:42,480 --> 00:09:44,400
‫עכשיו קוראים לה הרואין סיטי.‬

120
00:09:45,120 --> 00:09:46,200
‫ואנחנו אשמים בזה.‬

121
00:09:48,560 --> 00:09:50,120
‫ככה אני עוזב אותה.‬

122
00:09:50,640 --> 00:09:52,800
‫ואני עוזב אותה בלי בן.‬

123
00:09:54,320 --> 00:09:57,280
‫וזה מגיע לי כי גם בזה אנחנו אשמים.‬

124
00:09:58,120 --> 00:09:59,440
‫עשית כל שביכולתך.‬

125
00:09:59,520 --> 00:10:02,520
‫כל מה שעשיתי זה להביא‬
‫שתי טונות של הרואין לאנגליה.‬

126
00:10:03,640 --> 00:10:05,320
‫זה גם כל מה שאתה עשית.‬

127
00:10:07,960 --> 00:10:11,000
‫אבל עדיין יש דבר אחד‬
‫שאני יכול לעשות, ואתם לא.‬

128
00:10:13,240 --> 00:10:16,880
‫היה בינינו הסכם.‬
‫-עדיין יש, אבל הזמן שלך אוזל.‬

129
00:10:20,040 --> 00:10:23,240
‫אני אמקם את המשפחה שלי רחוק מליברפול.‬

130
00:10:24,120 --> 00:10:26,360
‫ואז אני אחזור ואהרוג אותו.‬

131
00:10:27,200 --> 00:10:30,600
‫טוב? ואתה יכול לקבל את זה.‬
‫אתה יכול להעיד שאמרתי לך את זה.‬

132
00:10:31,160 --> 00:10:32,680
‫ואני אלחץ לך את היד.‬

133
00:10:33,200 --> 00:10:38,200
‫ואז אקח כל עונש שהם ייתנו לו,‬
‫כל עוד הוא יהיה עמוק באדמה.‬

134
00:10:40,400 --> 00:10:41,560
‫נתפוס אותו.‬

135
00:10:43,160 --> 00:10:44,000
‫איך?‬

136
00:10:46,080 --> 00:10:47,120
‫בחייך, איך?‬

137
00:10:52,880 --> 00:10:54,720
‫זה מה שקרטר יעשה עכשיו.‬

138
00:10:56,880 --> 00:10:58,120
‫הוא ירד למחתרת.‬

139
00:10:58,640 --> 00:11:01,240
‫ואז הוא ימכור את ההרואין, ואז הוא ייעלם.‬

140
00:11:04,440 --> 00:11:06,360
‫וכל מה שאתם חושבים שיש לכם,‬

141
00:11:06,440 --> 00:11:09,720
‫כל כוח שאתם חושבים שיש לכם, גם זה ייעלם.‬

142
00:11:11,040 --> 00:11:12,040
‫הכול ייעלם.‬

143
00:11:14,320 --> 00:11:17,400
‫ולא תחזרו לנקודת ההתחלה. זה יהיה גרוע מזה.‬

144
00:11:18,280 --> 00:11:20,760
‫כי הם לא רק יודעים עליי עכשיו, נכון?‬

145
00:11:22,840 --> 00:11:24,160
‫הם יודעים עליכם.‬

146
00:11:33,520 --> 00:11:36,400
‫אז רק כדי להבהיר, שתי טונות של הרואין,‬

147
00:11:37,000 --> 00:11:41,160
‫איבדתם שליטה על סמים בדרגת הסיכון‬
‫הגבוהה ביותר, בשווי מאה מיליון ליש"ט.‬

148
00:11:41,240 --> 00:11:44,160
‫120 מיליון. המחיר עלה בגלל המחסור.‬

149
00:11:44,240 --> 00:11:47,600
‫זה על סף לרשלנות פושעת.‬
‫לא יפטרו אותנו. ישלחו אותנו לכלא.‬

150
00:11:47,680 --> 00:11:49,640
‫המצב זמני.‬

151
00:11:50,680 --> 00:11:52,520
‫איבדתם את המודיע היחיד שלכם.‬

152
00:11:53,040 --> 00:11:56,080
‫כבר אין לכם עיניים‬
‫על המטרה בליברפול או על הטורקים,‬

153
00:11:56,160 --> 00:11:57,560
‫והסמים נעלמו.‬

154
00:11:57,640 --> 00:12:00,160
‫זה לא נשמע לי זמני במיוחד.‬

155
00:12:00,680 --> 00:12:02,160
‫יש לי דרך נוספת להיכנס.‬

156
00:12:02,240 --> 00:12:04,360
‫אני מקווה שזה לא השוטר המושחת.‬

157
00:12:05,560 --> 00:12:09,480
‫אם את מציעה שהסיכוי הטוב ביותר שלכם‬
‫למצוא שתי טונות הרואין בטורקיה‬

158
00:12:09,560 --> 00:12:15,200
‫זה שוטר מושחת במנצ'סטר שמסרב לדבר,‬
‫אז באותה מידה כבר אפשר לבטל הכול!‬

159
00:12:15,720 --> 00:12:17,520
‫אלוהים.‬

160
00:12:17,600 --> 00:12:19,640
‫אילו שמרת על האיש שלך, זה היה נגמר.‬

161
00:12:19,720 --> 00:12:21,480
‫זה היה נגמר אם לא היית מוותר על הסמים.‬

162
00:12:21,560 --> 00:12:23,840
‫הייתי חייב.‬
‫-למה? הם ביקשו יפה?‬

163
00:12:23,920 --> 00:12:25,120
‫מה אמרת?‬

164
00:12:25,200 --> 00:12:27,160
‫שמעת אותי!‬
‫-תפסיקו.‬

165
00:12:27,240 --> 00:12:29,600
‫תפסיקו. זה חובבני.‬

166
00:12:31,920 --> 00:12:35,240
‫אתה וקייט, צאו צפונה‬
‫ואל תחזרו עד שתמצאו קצה חוט על קרטר.‬

167
00:12:40,520 --> 00:12:42,640
‫ואני משעה אותך מתפקידך.‬

168
00:12:43,600 --> 00:12:44,600
‫אתה מה?‬

169
00:12:45,120 --> 00:12:48,160
‫לך הביתה ותזכור מי אתה,‬

170
00:12:48,240 --> 00:12:51,560
‫כי זה לא זה.‬
‫-אני לא הולך לשום מקום, חבר. יש לי עבודה.‬

171
00:12:51,640 --> 00:12:52,880
‫הוא לא חבר שלך.‬

172
00:12:53,400 --> 00:12:55,560
‫הוא הבוס שלך, ואתה הולך הביתה.‬

173
00:13:25,520 --> 00:13:26,480
‫סליחה.‬

174
00:13:28,600 --> 00:13:30,080
‫אל תביא אותו לכאן, גאי.‬

175
00:13:31,240 --> 00:13:33,360
‫אם אתה מביא אותו, אתה לא זה שחוזר הביתה.‬

176
00:13:35,480 --> 00:13:37,200
‫אני אקח אותה לבית הספר.‬

177
00:13:38,120 --> 00:13:39,120
‫לא, אתה לא.‬

178
00:13:39,200 --> 00:13:41,440
‫אני כאן, בסדר? אקח אותה לבית הספר.‬

179
00:13:41,520 --> 00:13:43,080
‫עכשיו יש חופשה.‬

180
00:13:44,280 --> 00:13:45,960
‫היא התחילה די מזמן.‬

181
00:13:49,080 --> 00:13:51,320
‫נכון. כן.‬

182
00:13:52,240 --> 00:13:54,080
‫נחזור מאוחר יותר.‬

183
00:13:55,560 --> 00:13:57,560
‫לאן אתן הולכות?‬
‫-העירה.‬

184
00:13:58,160 --> 00:14:01,600
‫היא רוצה ללכת לגן החיות.‬
‫היא קוראת על פינגווינים.‬

185
00:14:01,680 --> 00:14:02,840
‫אני בא.‬

186
00:14:02,920 --> 00:14:04,320
‫לא ככה.‬

187
00:14:09,840 --> 00:14:12,160
‫הם שלחו אותי הביתה. לכן אני כאן.‬

188
00:14:13,720 --> 00:14:16,520
‫וקשה לי עם זה, למען האמת,‬
‫כי זה עדיין קורה,‬

189
00:14:16,600 --> 00:14:20,040
‫מה שעשיתי. זה לא נגמר, ואני לא יודע…‬

190
00:14:23,120 --> 00:14:25,920
‫אני לא יודע איך אני אמור להשלים עם זה.‬

191
00:14:26,000 --> 00:14:29,720
‫אני לא יודע איך להיות… כאן‬

192
00:14:30,800 --> 00:14:33,240
‫כשזה עדיין קורה שם.‬

193
00:14:35,640 --> 00:14:36,720
‫זה בסדר.‬

194
00:14:40,120 --> 00:14:42,320
‫בוא לראות את הפינגווינים המזורגגים.‬

195
00:14:49,640 --> 00:14:50,760
‫בלייק צודק.‬

196
00:14:51,280 --> 00:14:55,080
‫זה כל מה שיש לנו,‬
‫שוטר מושחת במנצ'סטר שלא מוכן לדבר.‬

197
00:14:56,840 --> 00:15:00,160
‫אז ננסה שוב.‬
‫-ואז גודווין יאמר את אותו הדבר שוב.‬

198
00:15:00,680 --> 00:15:03,200
‫שאין לו מה לומר ושהוא רוצה עורך דין.‬

199
00:15:08,640 --> 00:15:10,120
‫אז בואי ניתן לו עורך דין.‬

200
00:15:14,640 --> 00:15:16,840
‫אז ספרי לי על הפינגווינים האלה.‬

201
00:15:17,360 --> 00:15:19,960
‫איפה הם גרים? לא ראיתי רבים בשכונה שלנו.‬

202
00:15:20,040 --> 00:15:22,680
‫זה משום שהם חיים בקוטב הדרומי.‬

203
00:15:22,760 --> 00:15:24,640
‫זה נכון?‬
‫-כן.‬

204
00:15:24,720 --> 00:15:29,800
‫אנשים חושבים שהם חיים בקוטב הצפוני,‬
‫אבל הם לא יכולים כי יש שם רק קרח,‬

205
00:15:29,880 --> 00:15:33,080
‫והם צריכים לחיות על היבשה‬
‫כדי לטפל בילדים שלהם.‬

206
00:15:33,680 --> 00:15:37,000
‫ויש גם הרבה טורפים בים,‬
‫דבר שעלול להיות מסוכן.‬

207
00:15:38,160 --> 00:15:40,760
‫וגם, האם ידעת שהפינגווין הכי גבוה…‬

208
00:15:59,360 --> 00:16:02,360
‫הוא נקרא הפינגווין הקטן…‬
‫-מותק, זו התחנה שלנו.‬

209
00:16:02,440 --> 00:16:05,160
‫בואי נלך. קדימה, מהר.‬
‫-טוב, אני הולכת.‬

210
00:16:05,240 --> 00:16:07,040
‫מהר.‬
‫-אבא בא?‬

211
00:16:07,120 --> 00:16:10,840
‫כן, הוא ממש מאחורינו. בואי.‬
‫מהר, לפני שהדלתות ייסגרו.‬

212
00:16:33,440 --> 00:16:34,880
‫איפה האקן?‬

213
00:16:35,800 --> 00:16:37,680
‫אתה כבר לא גר בדירה שלך.‬

214
00:16:37,760 --> 00:16:40,760
‫אל תדאג לגבי המקום שבו אני גר, בן.‬

215
00:16:41,640 --> 00:16:44,280
‫פשוט תגיד להאקן‬
‫שאני רוצה את הכסף המזוין שלי!‬

216
00:17:11,840 --> 00:17:13,840
‫לא חשבתי שזה יקרה.‬

217
00:17:16,160 --> 00:17:19,320
‫שהם… יצטלבו ככה.‬

218
00:17:21,200 --> 00:17:22,400
‫החיים.‬

219
00:17:25,200 --> 00:17:26,520
‫ולמה לא?‬

220
00:17:29,440 --> 00:17:33,320
‫כי הם הצטלבו בתוכי לפני זמן רב.‬

221
00:17:39,560 --> 00:17:41,680
‫ואני לא יודע איך לשנות את זה.‬

222
00:17:45,920 --> 00:17:46,920
‫אני כן.‬

223
00:17:49,720 --> 00:17:52,520
‫אני לא רוצה שתחזור הביתה עד שזה ייגמר.‬

224
00:17:54,520 --> 00:17:57,960
‫דון אמר שיום אחד תזדקק לעזרתי.‬
‫טוב, הוא הגיע.‬

225
00:17:59,280 --> 00:18:03,280
‫אתה צריך לחזור לשם‬
‫ולהיות רק הוא עד שזה יסתיים‬

226
00:18:03,360 --> 00:18:06,080
‫כי עד אז לעולם לא באמת תחזור הביתה.‬

227
00:18:06,960 --> 00:18:12,320
‫ואם כן, פשוט תביא אותו‬
‫ואת חייו ואת הסכנה שלו איתך.‬

228
00:18:20,560 --> 00:18:21,880
‫תקשיבי, יש…‬

229
00:18:30,200 --> 00:18:31,760
‫יש שני מכתבים‬

230
00:18:32,960 --> 00:18:34,200
‫בחנייה.‬

231
00:18:37,120 --> 00:18:39,560
‫אל תפתחי אותם אלא אם כן את חייבת, אבל…‬

232
00:18:41,360 --> 00:18:43,520
‫יש שני מכתבים בחנייה.‬

233
00:18:46,320 --> 00:18:49,000
‫אז תוכל להוציא אותם מהחנייה כשתגיע הביתה.‬

234
00:19:03,120 --> 00:19:04,120
‫אני אוהב אותך.‬

235
00:19:06,360 --> 00:19:07,360
‫אני אוהבת אותך.‬

236
00:19:33,960 --> 00:19:36,560
‫למה הוא לא מגולח?‬
‫-חשש לאובדנות.‬

237
00:19:36,640 --> 00:19:37,720
‫אתה אובדני?‬

238
00:19:38,320 --> 00:19:39,840
‫מי אתה, לעזאזל?‬

239
00:19:40,920 --> 00:19:45,440
‫זה מה שהם עושים, המשטרה, המכס,‬
‫גורמים לך להיראות זוועה,‬

240
00:19:45,520 --> 00:19:49,120
‫לוקחים אותך לבית המשפט לדיון ואומרים,‬
‫"תראו אותו, הוא מתפרק.‬

241
00:19:49,200 --> 00:19:51,720
‫"הוא הכי אשם שיש."‬

242
00:19:52,400 --> 00:19:56,160
‫אז, מר גודווין, אתה אובדני?‬

243
00:19:57,480 --> 00:19:58,760
‫לא בדיוק.‬

244
00:19:59,480 --> 00:20:01,200
‫אבל היום עוד צעיר.‬

245
00:20:01,800 --> 00:20:03,000
‫תביאי לו סכין גילוח.‬

246
00:20:09,680 --> 00:20:13,000
‫צהריים טובים, ארתור. אני עורך דין.‬

247
00:20:13,640 --> 00:20:16,720
‫לא שלי.‬
‫-נכון.‬

248
00:20:17,240 --> 00:20:20,040
‫מר קרטר מודאג.‬

249
00:20:20,120 --> 00:20:22,080
‫אין סיבה שידאג.‬
‫-למה לא?‬

250
00:20:22,600 --> 00:20:23,960
‫כי אני כאן והוא לא.‬

251
00:20:24,040 --> 00:20:28,120
‫השאלה היא מה תעשה או תגיד כדי לצאת מכאן.‬

252
00:20:28,200 --> 00:20:31,120
‫אם היה להם מספיק‬
‫כדי להאשים אותי, לא הייתי כאן.‬

253
00:20:31,200 --> 00:20:32,800
‫אני פשוט רק צריך לחכות.‬

254
00:20:35,640 --> 00:20:36,480
‫אבל…‬

255
00:20:38,720 --> 00:20:40,920
‫לא תהיה לי עבודה כשזה יסתיים.‬

256
00:20:41,000 --> 00:20:43,080
‫מר קרטר הוא איש עסקים.‬

257
00:20:43,840 --> 00:20:47,120
‫הוא תמיד יהיה פתוח‬
‫להסכם שיועיל לשני הצדדים.‬

258
00:20:52,840 --> 00:20:54,080
‫אולי אצטרך לעבור מפה.‬

259
00:20:54,160 --> 00:20:57,600
‫אז אני בטוח שתעשה את זה‬
‫עם איחוליו של מר קרטר.‬

260
00:20:57,680 --> 00:21:00,800
‫ייקחו לי את הפנסיה.‬
‫-זה מצב‬

261
00:21:00,880 --> 00:21:03,600
‫שאני בטוח שמר קרטר ישמח לתקן.‬

262
00:21:04,120 --> 00:21:06,640
‫אז תגיד לו שאני מעריך את התמיכה שלו.‬

263
00:21:12,200 --> 00:21:15,000
‫יש משהו אחר שאמור להדאיג אותו?‬

264
00:21:16,360 --> 00:21:19,440
‫אני מאמין שרשות המכס של הוד מלכותה‬
‫להוטה לדבר איתו.‬

265
00:21:20,040 --> 00:21:22,400
‫האם הם ציינו איך הם יעשו את זה?‬

266
00:21:22,920 --> 00:21:27,000
‫אני מניח שהם יעשו את זה‬
‫בכך שינסו למצוא אותו.‬

267
00:21:27,520 --> 00:21:30,000
‫אני מניח שקרטר הבין את זה בעצמו,‬

268
00:21:30,080 --> 00:21:31,720
‫אז אל תחייב אותו על זה.‬

269
00:21:31,800 --> 00:21:36,160
‫מר קרטר הוא יזם מצליח מאוד, מר גודווין.‬

270
00:21:36,680 --> 00:21:39,080
‫בניגוד אליך, אין לו דאגות כלכליות.‬

271
00:21:39,160 --> 00:21:42,400
‫מר קרטר יכול ללבוש איזו חליפה שהוא רוצה.‬

272
00:21:42,480 --> 00:21:44,880
‫הוא יכול לנהוג באיזו מכונית שהוא רוצה.‬

273
00:21:45,800 --> 00:21:46,800
‫אני יודע מי הוא.‬

274
00:21:46,880 --> 00:21:48,400
‫גם אני.‬
‫-כן?‬

275
00:21:48,480 --> 00:21:52,680
‫מר קרטר הוא איש עסקים לגיטימי‬
‫שאכפת לו מאוד מהקהילה שלו.‬

276
00:21:52,760 --> 00:21:54,640
‫אוי, תפסיק, בסדר?‬

277
00:21:55,160 --> 00:21:59,280
‫הוא ילד מהדיור הציבורי בבוט‬
‫עם אבא בכלא ואימא ששמה אותו שם.‬

278
00:22:00,520 --> 00:22:03,200
‫אני יודע מי זה קרטר.‬

279
00:22:03,280 --> 00:22:05,000
‫הוא יודע מי אני.‬

280
00:22:06,040 --> 00:22:07,240
‫אז תגיד לו‬

281
00:22:07,840 --> 00:22:11,160
‫שיש לו סיבות רבות לדאגה,‬
‫אבל אני לא אחת מהן.‬

282
00:22:14,360 --> 00:22:15,360
‫תודה על העזרה.‬

283
00:22:19,240 --> 00:22:21,280
‫כן.‬
‫-בדקנו את אימא של קרטר?‬

284
00:22:22,200 --> 00:22:23,200
‫היא מתה.‬

285
00:22:24,240 --> 00:22:25,280
‫טוב.‬

286
00:22:28,000 --> 00:22:29,600
‫לעזאזל.‬
‫-מה?‬

287
00:22:31,040 --> 00:22:33,120
‫הוא אמר לי שהיא מתה.‬

288
00:22:34,520 --> 00:22:36,440
‫הוא אמר לי את זה.‬

289
00:22:47,640 --> 00:22:48,760
‫אתה אמור לנוח.‬

290
00:22:56,640 --> 00:22:59,200
‫עשיתי אך ורק את מה שביקשת ממני לעשות.‬

291
00:22:59,720 --> 00:23:01,120
‫אמרת לי לבנות אותו.‬

292
00:23:01,200 --> 00:23:03,080
‫אמרת לי להיות הוא.‬

293
00:23:03,600 --> 00:23:06,360
‫אתה לא יכול לבקש ממני לשחרר אותו,‬
‫לא כשהסוף קרוב.‬

294
00:23:06,440 --> 00:23:10,440
‫אני יכול לעשות מה שאני רוצה.‬
‫כרגע, אני מנסה לדאוג לך.‬

295
00:23:11,040 --> 00:23:12,360
‫אני בסדר.‬

296
00:23:15,400 --> 00:23:16,400
‫זה הוא.‬

297
00:23:17,360 --> 00:23:18,520
‫הוא עצבני.‬

298
00:23:19,480 --> 00:23:22,160
‫ובצדק. הטורקים חייבים לו כסף,‬

299
00:23:22,240 --> 00:23:25,160
‫וכעת משהם מתחבאים,‬
‫הוא יודע שהוא לא יקבל אותו.‬

300
00:23:25,240 --> 00:23:28,320
‫כן, זה מה שאמרתי‬
‫כשהייתי במקום שבו אתה נמצא עכשיו,‬

301
00:23:28,400 --> 00:23:31,120
‫והבוס שלי אמר לי שאני צריך הפסקה.‬

302
00:23:31,200 --> 00:23:32,520
‫אמרתי לו שאני בסדר.‬

303
00:23:34,320 --> 00:23:37,760
‫אמרתי שזו האגדה שלי שהתפרקה, לא אני, אז…‬

304
00:23:37,840 --> 00:23:39,600
‫לא יצאתי להפסקה.‬

305
00:23:41,120 --> 00:23:42,520
‫חזרתי לשטח,‬

306
00:23:43,160 --> 00:23:44,560
‫בעוצמה גבוהה יותר.‬

307
00:23:46,560 --> 00:23:49,600
‫אבל זו לא הייתה האגדה שלי שהתפרקה,‬

308
00:23:50,840 --> 00:23:52,000
‫אלא אני.‬

309
00:23:55,480 --> 00:23:56,840
‫אבל לא ראיתי את זה.‬

310
00:23:58,880 --> 00:24:00,760
‫כי שכחתי מי אני.‬

311
00:24:02,320 --> 00:24:04,080
‫ועד שנזכרתי,‬

312
00:24:05,120 --> 00:24:06,920
‫כבר איבדתי את כל מה שהיה לי.‬

313
00:24:12,880 --> 00:24:16,000
‫זה מה שמצחיק בהתפכחות בדיעבד, בן.‬

314
00:24:17,400 --> 00:24:19,080
‫זה תמיד מגיע באיחור.‬

315
00:24:24,760 --> 00:24:26,280
‫אני צריך שתגיד לי,‬

316
00:24:27,680 --> 00:24:29,520
‫אילו שוב היית בשטח,‬

317
00:24:31,200 --> 00:24:32,680
‫עושה את זה,‬

318
00:24:33,400 --> 00:24:35,040
‫כשאתה יודע כל מה שאתה יודע,‬

319
00:24:36,560 --> 00:24:38,400
‫יודע מה יהיה המחיר…‬

320
00:24:40,400 --> 00:24:41,400
‫היית מפסיק?‬

321
00:24:45,240 --> 00:24:46,120
‫לא.‬

322
00:24:50,600 --> 00:24:51,600
‫תודה.‬

323
00:24:54,120 --> 00:24:55,520
‫אני חוזר לעבודה.‬

324
00:24:56,720 --> 00:24:57,560
‫כן.‬

325
00:25:05,640 --> 00:25:08,520
‫בת 64, ללא עבר פלילי,‬

326
00:25:08,600 --> 00:25:12,840
‫שוכרת את ביתה מהמועצה ויש לה 500 ליש"ט‬
‫באגודה שיתופית לחיסכון והלוואות.‬

327
00:25:13,360 --> 00:25:16,200
‫לא פספסת הרבה.‬
‫-הייתי צריכה לבדוק אותה.‬

328
00:25:16,280 --> 00:25:19,720
‫הם בטח לא ממש קרובים.‬
‫קרטר בפנטהאוז והיא כאן.‬

329
00:25:22,280 --> 00:25:24,320
‫גדלתי במקום כזה, ביילי.‬

330
00:25:24,840 --> 00:25:27,520
‫עם אבא שעשה כמיטב יכולתו‬

331
00:25:27,600 --> 00:25:29,160
‫ואימא שלא.‬

332
00:25:30,600 --> 00:25:35,200
‫אבא שלי שתה, הימר, כל זה,‬
‫אבל הוא לא עבר על החוק,‬

333
00:25:35,720 --> 00:25:37,560
‫והוא לא אהב אנשים שעוברים.‬

334
00:25:39,000 --> 00:25:40,560
‫וזה העניין במקומות כאלה.‬

335
00:25:40,640 --> 00:25:44,200
‫לא כל הגברים נוכלים, ולא כל הנשים מלאכיות.‬

336
00:26:20,960 --> 00:26:23,560
‫זה פאקינג מביך.‬

337
00:26:42,360 --> 00:26:43,920
‫קח אותי לטורקים.‬

338
00:26:45,200 --> 00:26:47,480
‫לא.‬
‫-למה לא?‬

339
00:26:48,600 --> 00:26:51,040
‫כי סיימתי.‬

340
00:26:51,560 --> 00:26:54,520
‫אני עשיתי מספיק, ואתה עשית מספיק,‬

341
00:26:54,600 --> 00:26:57,120
‫ועכשיו אני בבית.‬

342
00:26:58,080 --> 00:27:01,080
‫גם אתה צריך ללכת הביתה.‬
‫-ניסיתי. זה לא עבד.‬

343
00:27:02,000 --> 00:27:03,200
‫זה קשה.‬

344
00:27:05,080 --> 00:27:10,440
‫ברגע שחיית בעולם הזה, קשה לעזוב.‬

345
00:27:11,480 --> 00:27:12,920
‫למה עזרת לי?‬

346
00:27:14,480 --> 00:27:16,440
‫כי מר בלייק נתן לי כסף.‬

347
00:27:17,040 --> 00:27:21,120
‫אז זה היה רק הכסף?‬
‫-כי מר בלייק נתן לי כסף.‬

348
00:27:22,120 --> 00:27:25,440
‫אז לא אכפת לך משתי הטונות‬
‫של ההרואין שבדרך לכאן?‬

349
00:27:26,640 --> 00:27:29,600
‫ועל מה שזה יכול לעולל למדינה הזאת?‬

350
00:27:30,560 --> 00:27:33,160
‫אתה חושב שאמור להיות לי אכפת לי מאנגליה?‬

351
00:27:34,360 --> 00:27:36,480
‫שאני צריך להיות אסיר תודה לאנגליה?‬

352
00:27:37,080 --> 00:27:38,800
‫תן לי לספר לך על אנגליה.‬

353
00:27:39,920 --> 00:27:41,600
‫אנגליה תפסה אותי‬

354
00:27:42,280 --> 00:27:45,440
‫מסתתר בין עצי הזית כשהייתי בן 16‬

355
00:27:46,680 --> 00:27:50,440
‫עם אקדח תקול ומדים שתפרה אימא שלי.‬

356
00:27:51,680 --> 00:27:53,560
‫אנגליה לקחה אותי למחנה שלה‬

357
00:27:53,640 --> 00:27:55,840
‫ושאלה אותי שאלות שלא עניתי עליהן,‬

358
00:27:55,920 --> 00:27:58,080
‫אז אנגליה הפשיטה אותי‬

359
00:27:58,160 --> 00:28:00,280
‫והרביצה לי‬

360
00:28:00,360 --> 00:28:02,720
‫ושרפה אותי וחתכה אותי,‬

361
00:28:03,360 --> 00:28:06,600
‫ועיסתה לי מלח לתוך הפצעים‬

362
00:28:07,720 --> 00:28:11,960
‫וקשרה אותי בשמש‬
‫והשאירה אותי גוסס על האדמה כמו כלב.‬

363
00:28:13,680 --> 00:28:17,640
‫עד שגבר בא וצעק על האחרים‬

364
00:28:18,480 --> 00:28:21,360
‫ונתן לי צל ומים ו…‬

365
00:28:23,360 --> 00:28:24,520
‫הציל את חיי.‬

366
00:28:25,920 --> 00:28:30,640
‫אז שירתי אותו עד סוף המלחמה.‬

367
00:28:32,200 --> 00:28:33,920
‫לא שירתי את אנגליה.‬

368
00:28:34,840 --> 00:28:37,040
‫שירתי רק אותו.‬

369
00:28:39,480 --> 00:28:40,480
‫בלייק?‬

370
00:28:42,120 --> 00:28:43,520
‫מר בלייק.‬

371
00:28:45,680 --> 00:28:50,360
‫אז אם תצטרך עזרה אחרונה ממני,‬
‫עליך לדעת, ידידי,‬

372
00:28:50,440 --> 00:28:53,400
‫אעשה את זה בשביל כסף,‬
‫אעשה את זה בשביל מר בלייק,‬

373
00:28:53,480 --> 00:28:57,640
‫אני אפילו אעשה את זה, רק טיפה, בשבילך.‬

374
00:28:58,160 --> 00:29:00,760
‫אבל אנגליה?‬

375
00:29:02,760 --> 00:29:04,360
‫שאנגליה תלך להזדיין.‬

376
00:29:11,600 --> 00:29:12,640
‫סגור.‬

377
00:29:15,200 --> 00:29:16,680
‫אני יודע איפה האקן.‬

378
00:29:17,520 --> 00:29:22,720
‫אבל אתה לא יכול ללכת אליו‬
‫עד שיהיה לך מה להציע.‬

379
00:29:23,920 --> 00:29:27,920
‫אחרת, אם תלך אליו,‬

380
00:29:29,000 --> 00:29:30,480
‫אתה לא תחזור.‬

381
00:29:34,960 --> 00:29:36,640
‫נזיד של יום שלישי, מה?‬

382
00:29:37,400 --> 00:29:40,880
‫כך היה תמיד, לא משנה מה קרה,‬
‫יום שלישי זה יום נזיד.‬

383
00:29:40,960 --> 00:29:44,320
‫מספיק עם האוכל המזוין שלך. שמעת מהטורקים?‬

384
00:29:44,400 --> 00:29:45,800
‫עדיין לא.‬

385
00:29:45,880 --> 00:29:48,200
‫הם יהרגו אותך. אתה יודע את זה.‬

386
00:29:48,880 --> 00:29:51,320
‫לא, הם לא.‬
‫-באמת? אז איפה המטען?‬

387
00:29:51,400 --> 00:29:54,160
‫הוא בתנועה.‬
‫-אבל אתה לא יודע איפה או איך.‬

388
00:29:55,000 --> 00:29:58,680
‫אז הם יהרגו אותך ברגע שיוכלו.‬

389
00:30:00,560 --> 00:30:01,840
‫את יודעת, שמה עשיתי?‬

390
00:30:03,720 --> 00:30:04,920
‫מה שבניתי?‬

391
00:30:06,720 --> 00:30:07,680
‫זה מרשים.‬

392
00:30:08,200 --> 00:30:09,640
‫מה אתה רוצה, דקלן?‬

393
00:30:09,720 --> 00:30:10,960
‫טפיחה על השכם?‬

394
00:30:11,040 --> 00:30:12,160
‫לא.‬

395
00:30:12,240 --> 00:30:14,480
‫אדם חלש זקוק לשבחים מאימא שלו,‬

396
00:30:14,560 --> 00:30:17,320
‫ולא יהיה לי עוד אדם חלש בבית הזה.‬

397
00:30:17,400 --> 00:30:19,080
‫בחיים לא תטרחי לשבח אותי.‬

398
00:30:22,000 --> 00:30:24,880
‫תוכלי לפחות להכיר במה שעשיתי.‬
‫זה לא יהרוג אותך.‬

399
00:30:24,960 --> 00:30:27,840
‫נדע מה עשית רק כשזה יסתיים.‬

400
00:30:28,360 --> 00:30:32,560
‫וכרגע זה מסתיים‬
‫במאסר עולם בכלא או במוות בביוב.‬

401
00:30:32,640 --> 00:30:33,760
‫לא נכון.‬

402
00:30:33,840 --> 00:30:37,560
‫אני משקיע את הכסף.‬
‫מלבין אותו. מחפש הזדמנויות עסקיות.‬

403
00:30:37,640 --> 00:30:39,000
‫תקשיב לעצמך!‬

404
00:30:39,080 --> 00:30:42,480
‫אל תחשוב את עצמך, דקלן. אתה סוחר סמים.‬

405
00:30:42,560 --> 00:30:44,120
‫ומי אשם בזה?‬
‫-מה?‬

406
00:30:44,200 --> 00:30:47,240
‫אמרת לי לעשות משהו עם חיי.‬
‫-לא אמרתי לעשות את זה!‬

407
00:30:47,320 --> 00:30:49,160
‫לא אמרת לא לעשות, נכון?‬

408
00:30:57,720 --> 00:30:59,240
‫לא אמרת לא לעשות.‬

409
00:31:06,400 --> 00:31:10,160
‫סמכתי על שני אנשים בעולם הזה, אימא.‬

410
00:31:13,640 --> 00:31:15,000
‫את כל מה שנותר לי.‬

411
00:31:21,000 --> 00:31:23,040
‫אבא שלך שתה כי הוא היה חלש.‬

412
00:31:24,200 --> 00:31:27,360
‫וכשאמרתי לו שהוא חלש, הוא שתה אפילו עוד.‬

413
00:31:28,920 --> 00:31:30,320
‫אבל לא היה לי אכפת.‬

414
00:31:32,160 --> 00:31:33,680
‫כי היה לי אותך.‬

415
00:31:35,160 --> 00:31:38,000
‫וראיתי שאתה שונה.‬

416
00:31:38,080 --> 00:31:41,520
‫ראיתי שלעולם לא תהיה חלש.‬

417
00:31:42,120 --> 00:31:43,720
‫לא במה שמשנה.‬

418
00:31:45,520 --> 00:31:47,680
‫עשית דרך ארוכה, דקלן,‬

419
00:31:48,760 --> 00:31:51,080
‫ולא מעניין אותי איך עשית אותה.‬

420
00:31:51,800 --> 00:31:55,680
‫מעניין אותי רק שלא תזרוק אותה עכשיו לפח.‬

421
00:31:58,880 --> 00:32:00,800
‫כי אתה חשוב, דקלן.‬

422
00:32:04,640 --> 00:32:06,120
‫לטורקים.‬

423
00:32:07,880 --> 00:32:09,720
‫אבל אני חושבת שהם שכחו את זה.‬

424
00:32:11,280 --> 00:32:13,160
‫אז לך לשם‬

425
00:32:13,760 --> 00:32:15,680
‫ופאקינג תזכיר להם.‬

426
00:32:21,360 --> 00:32:24,280
‫הדבר החשוב הוא שזו לא התנצלות.‬

427
00:32:24,360 --> 00:32:25,280
‫התחלה טובה.‬

428
00:32:25,360 --> 00:32:28,680
‫זו הכרה בעבודה שעשיתם.‬

429
00:32:28,760 --> 00:32:32,200
‫היה מרשים שגייסתם את אדי,‬
‫וזו לא אשמתכם שאיבדתם אותו.‬

430
00:32:32,280 --> 00:32:35,480
‫למצוא את השוטר,‬
‫להוציא ממנו משהו, זו עבודה טובה,‬

431
00:32:35,560 --> 00:32:36,880
‫ואת חיונית.‬

432
00:32:37,480 --> 00:32:40,440
‫אז לא הייתי צריך לומר‬
‫את מה שאמרתי, וזה הכול.‬

433
00:32:42,160 --> 00:32:44,000
‫וזו לא התנצלות?‬
‫-לא.‬

434
00:32:44,520 --> 00:32:46,720
‫זה נשמע כמו התנצלות.‬
‫-שנמשיך לעבוד?‬

435
00:32:47,560 --> 00:32:48,640
‫מה מצבנו?‬

436
00:32:48,720 --> 00:32:50,840
‫מילונס ימצא למעני את הטורקים.‬

437
00:32:50,920 --> 00:32:52,640
‫ומצאנו את קרטר.‬
‫-והסמים?‬

438
00:32:52,720 --> 00:32:56,840
‫אם הם נוסעים בכבישים דרך הבלקן,‬
‫אני מעריכה שאיפשהו ביוגוסלביה.‬

439
00:32:56,920 --> 00:32:59,520
‫ולא לטורקים ולא לקרטר יש מערכת‬

440
00:32:59,600 --> 00:33:01,600
‫שיכולה להכניס כזאת כמות למדינה.‬

441
00:33:01,680 --> 00:33:03,200
‫הם יצטרכו לעשות משהו חדש.‬

442
00:33:03,280 --> 00:33:06,680
‫הם לא יחפשו זכיינים לעסק הזה,‬
‫לא עבור שתי טונות.‬

443
00:33:06,760 --> 00:33:09,480
‫אנחנו יודעים איפה הם, איפה הסמים.‬

444
00:33:09,560 --> 00:33:12,240
‫אנחנו יודעים שאחד מהם ילך להביא את הסמים.‬

445
00:33:12,320 --> 00:33:14,520
‫מי שיזוז יכניס אותם.‬

446
00:33:23,840 --> 00:33:25,760
‫היית אמור לבוא לבד.‬

447
00:33:29,600 --> 00:33:31,240
‫אני אבוא איך שבא לי.‬

448
00:33:32,760 --> 00:33:33,840
‫איפה החומר?‬

449
00:33:34,440 --> 00:33:35,480
‫בדרך.‬

450
00:33:36,440 --> 00:33:38,040
‫אני חושב שאולי שכחתם‬

451
00:33:38,680 --> 00:33:41,520
‫מה קרה לבחור שלכם בגלאזגו.‬

452
00:33:42,920 --> 00:33:44,800
‫תבינו, לי יש רשת.‬

453
00:33:45,960 --> 00:33:47,000
‫לכם אין.‬

454
00:33:48,840 --> 00:33:50,920
‫אני יכול למכור שתי טונות ביום.‬

455
00:33:51,960 --> 00:33:54,080
‫זה ייקח לכם שנה שבמהלכה תיתפסו.‬

456
00:33:55,720 --> 00:33:58,840
‫וזה המוצר שלי בדיוק כמו שהוא שלכם.‬

457
00:33:59,360 --> 00:34:01,000
‫אז…‬

458
00:34:01,080 --> 00:34:02,560
‫תגידו לי איפה הוא.‬

459
00:34:02,640 --> 00:34:04,160
‫יוגוסלביה.‬

460
00:34:04,920 --> 00:34:06,200
‫ומה אחר כך?‬

461
00:34:06,280 --> 00:34:08,640
‫גרמניה, צרפת, ואז מעבורת.‬

462
00:34:09,720 --> 00:34:11,400
‫מי מכניס אותו?‬

463
00:34:12,280 --> 00:34:13,280
‫אנחנו.‬

464
00:34:16,080 --> 00:34:16,920
‫לא.‬

465
00:34:18,280 --> 00:34:19,920
‫מי שעוקב אחרינו יודע‬

466
00:34:20,440 --> 00:34:23,160
‫שמנסים להכניס שתי טונות‬
‫של הרואין לבריטניה.‬

467
00:34:24,480 --> 00:34:27,840
‫שני טורקים שנוהגים במשאית‬
‫יהיו הראשונים שייבדקו.‬

468
00:34:29,520 --> 00:34:30,800
‫קחו את המטען לגרמניה.‬

469
00:34:32,240 --> 00:34:33,920
‫אני אכניס אותו משם.‬

470
00:34:55,800 --> 00:34:57,480
‫אז היא משאירה אותו לענייניו.‬

471
00:35:05,520 --> 00:35:06,640
‫מה את עושה?‬

472
00:35:07,480 --> 00:35:09,400
‫מי שיזוז יכניס אותם.‬

473
00:35:12,040 --> 00:35:13,240
‫זה נגמר.‬

474
00:35:14,480 --> 00:35:18,600
‫עם כל הכבוד, אדוני שר הפנים,‬
‫אודיע לך כשזה ייגמר.‬

475
00:35:18,680 --> 00:35:21,640
‫אני מבטל באופן רשמי המבצע שלך.‬

476
00:35:21,720 --> 00:35:24,720
‫כל מה שהשגתם, אתה צריך להציג את זה כניצחון‬

477
00:35:24,800 --> 00:35:27,240
‫ולסגור את המבצע.‬

478
00:35:29,200 --> 00:35:32,840
‫זה לא הזמן שלנו שתם, אדוני שר הפנים.‬

479
00:35:34,080 --> 00:35:36,760
‫אתה יודע שהיא סיימה, אני יודע שהיא סיימה.‬

480
00:35:37,720 --> 00:35:39,800
‫אולי ברמה מסוימת גם היא יודעת.‬

481
00:35:40,320 --> 00:35:44,520
‫היא עדיין ראש הממשלה, בלייק,‬
‫ואני עדיין שר הפנים.‬

482
00:35:44,600 --> 00:35:46,520
‫אם המבצע שלנו ייסגר עכשיו,‬

483
00:35:46,600 --> 00:35:50,840
‫שתי טונות של הרואין ייכנסו למדינה‬
‫בימי גסיסתה של הממשלה שלך.‬

484
00:35:52,880 --> 00:35:53,800
‫או‬

485
00:35:53,880 --> 00:35:58,080
‫שיצלמו אותך מול שתי הטונות האלה, דבר…‬

486
00:35:58,840 --> 00:36:01,640
‫שעשוי להועיל כשיחפשו יורש.‬

487
00:36:02,800 --> 00:36:04,880
‫מיניתי אותך לתפקידך, בלייק.‬

488
00:36:04,960 --> 00:36:08,360
‫נראה ששכחת למי הנאמנות שלך נתונה.‬

489
00:36:10,240 --> 00:36:11,920
‫לא שכחתי.‬

490
00:36:12,440 --> 00:36:13,720
‫נזכרתי.‬

491
00:36:15,360 --> 00:36:18,840
‫נזכרתי שמעולם לא רציתי‬
‫להיכנס לעולם הזה, לעולם שלך.‬

492
00:36:19,360 --> 00:36:22,640
‫זה עולם ללא סכנה אמיתית, ללא סיכון אמיתי,‬

493
00:36:23,640 --> 00:36:27,080
‫שבו אנשים חלשים‬
‫נלחמים על כוח ללא מתן דין וחשבון.‬

494
00:36:28,640 --> 00:36:31,240
‫הנאמנות שלי נתונה לצוות שלי.‬

495
00:36:31,880 --> 00:36:34,240
‫העתיד שלי והעתיד של הצוות שלי‬

496
00:36:34,760 --> 00:36:38,040
‫ייקבעו לפי מה שיקרה בימים הקרובים.‬

497
00:36:39,920 --> 00:36:41,680
‫זו עסקה שמקובלת עליי‬

498
00:36:42,480 --> 00:36:45,280
‫כי הצוות שלי מתמודד עם רמה של סכנה וסיכון‬

499
00:36:45,360 --> 00:36:47,480
‫שהיא בלתי נתפסת בעולם שלך.‬

500
00:36:48,440 --> 00:36:50,360
‫והם עושים זאת ביושר‬

501
00:36:50,880 --> 00:36:52,400
‫ובהקרבה‬

502
00:36:53,160 --> 00:36:58,000
‫ושאיפתם הגדולה ביותר היא למנוע נחיתה‬
‫של שתי טונות של סמים בחופי בריטניה.‬

503
00:37:00,440 --> 00:37:03,600
‫כולנו על סף סיום, אדוני שר הפנים.‬

504
00:37:05,360 --> 00:37:07,720
‫אבל לחלקנו עדיין יש עבודה לעשות.‬

505
00:37:10,600 --> 00:37:12,840
‫איפה הם עכשיו?‬
‫-נמל הריץ'.‬

506
00:37:13,360 --> 00:37:16,200
‫הם ישוטו במעבורת להמבורג. זו בטח המסירה.‬

507
00:37:16,280 --> 00:37:18,320
‫קרטר ייקח אותו ויכניס אותו.‬

508
00:37:18,400 --> 00:37:21,560
‫אתם צריכים להפריע למסירה‬
‫בלי שהם יבחינו בזה,‬

509
00:37:21,640 --> 00:37:25,120
‫ואז אני אלך לטורקים‬
‫ואחזור לתפקיד של הכנסת המטען למדיה.‬

510
00:37:25,200 --> 00:37:27,720
‫אתה רוצה שנפעל בגרמניה ללא תמיכה?‬

511
00:37:28,720 --> 00:37:30,840
‫אני מדברת גרמנית די טובה.‬

512
00:37:32,040 --> 00:37:33,840
‫מה זה "די טובה"?‬

513
00:37:38,040 --> 00:37:39,840
‫את מ-MI-6?‬

514
00:37:40,840 --> 00:37:41,880
‫סליחה?‬

515
00:37:44,160 --> 00:37:47,040
‫שירותי המודיעין ביקשו שנעזור לך,‬

516
00:37:47,760 --> 00:37:51,040
‫ואת דוברת גרמנית רהוטה.‬

517
00:37:51,560 --> 00:37:55,720
‫אז… את מ-MI-6?‬

518
00:37:56,240 --> 00:38:00,040
‫לא. אני סתם מזכירה.‬

519
00:38:08,360 --> 00:38:11,480
‫- סקסוניה התחתונה, גרמניה -‬

520
00:38:19,840 --> 00:38:22,720
‫- פארק הוגל -‬

521
00:38:41,240 --> 00:38:42,280
‫אלה הם?‬

522
00:38:51,400 --> 00:38:52,280
‫כן.‬

523
00:38:53,280 --> 00:38:55,760
‫אז בואו נפרק את זה בלי שהם ידעו.‬

524
00:39:23,480 --> 00:39:24,520
‫יום טוב.‬

525
00:39:33,360 --> 00:39:34,560
‫לעזור לכם, בחורים?‬

526
00:39:35,080 --> 00:39:37,480
‫יום טוב. יש לך תעודת תקינות לרכב?‬

527
00:39:38,880 --> 00:39:39,880
‫מה?‬

528
00:39:41,720 --> 00:39:43,760
‫יש לך תעודה לאוטובוס?‬

529
00:39:44,520 --> 00:39:46,040
‫אני לא מבין אותך.‬

530
00:39:48,240 --> 00:39:49,680
‫מה הבעיה?‬

531
00:39:50,320 --> 00:39:52,920
‫כן. אנחנו צריכים את הניירת של האוטובוס.‬

532
00:39:53,720 --> 00:39:57,040
‫אתה לא מדבר גרמנית?‬
‫-לא, אני לא מדבר גרמנית מזורגגת.‬

533
00:39:57,120 --> 00:40:01,200
‫הם רוצים את הניירת המסחרית של הרכב.‬

534
00:40:01,760 --> 00:40:05,520
‫אני לא יודעת איך זה באנגלית.‬
‫אנחנו קוראים לזה טו"ף.‬

535
00:40:07,120 --> 00:40:09,040
‫אני לא יודע על זה כלום.‬

536
00:40:09,120 --> 00:40:11,400
‫אני לא יכול לעזור לך, חבר. סליחה.‬

537
00:40:12,440 --> 00:40:13,880
‫בהצלחה.‬
‫-בסדר. תודה.‬

538
00:40:23,480 --> 00:40:24,640
‫תראה את זה.‬

539
00:40:26,240 --> 00:40:27,320
‫היא הצליחה.‬

540
00:40:31,360 --> 00:40:33,560
‫אני מופתע לראות אותך בגרין ליינס.‬

541
00:40:33,640 --> 00:40:35,280
‫אני צריך את הכסף שלי.‬

542
00:40:35,360 --> 00:40:36,960
‫אילו היה לי, הייתי נותן לך.‬

543
00:40:37,560 --> 00:40:41,120
‫אבל הוא אצל אבא שלי, והוא אדם פשוט.‬

544
00:40:41,880 --> 00:40:43,920
‫וזול יותר להרוג אותך מאשר לשלם לך.‬

545
00:40:44,800 --> 00:40:47,120
‫זה לא קשור לאבא שלך. זה קשור אליך.‬

546
00:40:48,680 --> 00:40:50,920
‫אני צריך את הכסף לדבר אחר.‬

547
00:40:51,000 --> 00:40:52,440
‫עסק ייבוא וייצוא.‬

548
00:40:52,520 --> 00:40:55,840
‫חוזים טובים, קווי אספקה טובים,‬
‫ובעלים שאוהב הימורים.‬

549
00:40:56,720 --> 00:40:58,920
‫אני יכול לקנות הכול בגרושים.‬

550
00:40:59,920 --> 00:41:02,480
‫תשיג לי את הכסף, ותוכל להיות שותף שלי.‬

551
00:41:03,200 --> 00:41:06,960
‫אמרת שאתה רוצה לעשות‬
‫את הקטע שלך, לעבוד באופן חוקי. טוב.‬

552
00:41:08,280 --> 00:41:09,480
‫הנה, חבר.‬

553
00:41:12,280 --> 00:41:14,520
‫אם אנחנו מתכוונים לעבוד יחד, ידידי,‬

554
00:41:15,760 --> 00:41:17,000
‫חייבים להתחיל עכשיו.‬

555
00:41:19,440 --> 00:41:21,800
‫מה האיש שלך חשב?‬
‫-הוא ראה משטרה.‬

556
00:41:21,880 --> 00:41:26,600
‫הוא נלחץ וקיבל החלטה נכונה.‬
‫-קל לך לדבר. לא שלחת עשר סבתות לגרמניה.‬

557
00:41:26,680 --> 00:41:27,600
‫זה לא מועיל.‬

558
00:41:28,400 --> 00:41:30,320
‫יש בעיה, ואנחנו צריכים פתרון.‬

559
00:41:30,400 --> 00:41:32,880
‫לצעוק ככה, זה לא פתרון.‬

560
00:41:37,320 --> 00:41:39,000
‫איפה הכסף המזוין שלי?‬

561
00:41:40,480 --> 00:41:42,600
‫הוא צודק, האקן. אתה חייב לשלם לו.‬

562
00:41:42,680 --> 00:41:44,080
‫אתה בא אליי ככה?‬

563
00:41:44,160 --> 00:41:45,360
‫עשיתי את העבודה שלי.‬

564
00:41:45,440 --> 00:41:47,960
‫תשלם לי.‬
‫-איך הוא נכנס? האבטחה פה היא בושה.‬

565
00:41:48,040 --> 00:41:50,760
‫אתה מדבר ככה אל האקן?‬
‫-תיזהר עם זה.‬

566
00:41:58,200 --> 00:41:59,160
‫אתם רואים?‬

567
00:41:59,760 --> 00:42:01,880
‫אלה לא צעצועים שמנפנפים בהם,‬

568
00:42:01,960 --> 00:42:04,680
‫אז שימו אותם בצד, תנו לנו לעשות עסקים, ו…‬

569
00:42:05,280 --> 00:42:06,640
‫גאי ישלם על התקרה.‬

570
00:42:14,320 --> 00:42:15,960
‫אני אתן לך את הכסף שלך.‬

571
00:42:17,400 --> 00:42:19,560
‫אבל לא אשכח איך השגת אותו.‬

572
00:42:19,640 --> 00:42:20,520
‫לא.‬

573
00:42:22,120 --> 00:42:23,440
‫לא ניתן לו גרוש.‬

574
00:42:24,000 --> 00:42:26,280
‫אבל אם יכניס את הסמים לאנגליה,‬

575
00:42:27,520 --> 00:42:29,960
‫ניתן לו סכום כפול.‬
‫-מה?‬

576
00:42:30,640 --> 00:42:32,480
‫אתה אומר שהטורקים לא יצליחו,‬

577
00:42:32,560 --> 00:42:36,360
‫ואנחנו אומרים שאתה לא תצליח‬
‫עם האוטובוסים עם הזקנות. בדקנו אותו.‬

578
00:42:36,440 --> 00:42:39,560
‫ראינו מה הוא מסוגל לעשות. הוא מקצוען,‬

579
00:42:39,640 --> 00:42:41,560
‫ואנחנו צריכים מקצוען.‬

580
00:42:42,160 --> 00:42:43,000
‫לא.‬

581
00:42:47,840 --> 00:42:49,040
‫למה לא?‬

582
00:42:49,560 --> 00:42:51,920
‫כי לא נתתם לי לעשות את זה כמו שאני רוצה.‬

583
00:42:52,840 --> 00:42:55,120
‫ואיך אתה רוצה לעשות את זה?‬

584
00:42:56,720 --> 00:42:58,960
‫המכס ישגיח על התעלה.‬

585
00:42:59,480 --> 00:43:03,520
‫הייתי מביא אותו מהולנד דרך הים הצפוני.‬
‫ים סוער יותר, פחות סיורים.‬

586
00:43:04,040 --> 00:43:06,720
‫ואז למקום שקט שאני מכיר ואתם לא.‬

587
00:43:06,800 --> 00:43:08,800
‫זה כל מה שהייתי סומך עליכם איתו.‬

588
00:43:09,480 --> 00:43:10,920
‫ותשלשו את התשלום שלי.‬

589
00:43:14,680 --> 00:43:16,800
‫אני מקווה שאתה זוכר מי אני, חבר.‬

590
00:43:19,800 --> 00:43:21,880
‫כן, אתה הבחור שהמכס רודף אחריו,‬

591
00:43:21,960 --> 00:43:23,600
‫עם חבר הכי טוב שהוא מלשין,‬

592
00:43:23,680 --> 00:43:26,400
‫הצעיר הזה שנראה כאילו‬
‫הוא פשוט צנח מהשמיים,‬

593
00:43:26,480 --> 00:43:29,080
‫ושתי טונות של הרואין שתקועות בגרמניה.‬

594
00:43:31,200 --> 00:43:32,600
‫איך אתה יודע שזה המכס?‬

595
00:43:33,640 --> 00:43:38,840
‫מה?‬
‫-איך אתה יודע שהמכס עוקב אחרינו?‬

596
00:43:48,400 --> 00:43:50,960
‫אנחנו מנסים להכניס סמים לאנגליה.‬

597
00:43:51,960 --> 00:43:56,120
‫תפקיד המכס הוא למנוע מסמים להיכנס לאנגליה.‬

598
00:43:56,640 --> 00:44:00,840
‫אם עוקבים אחריך,‬
‫השאלה היא לא איך אני יודע שזה המכס,‬

599
00:44:00,920 --> 00:44:04,400
‫אלא איך לעזאזל אתה לא יודע שזה המכס?‬

600
00:44:11,120 --> 00:44:16,440
‫אם אחשוב אפילו לרגע אחד‬
‫שאתה שוקל לדפוק אותנו…‬

601
00:44:18,720 --> 00:44:19,840
‫אני אהרוג אותך.‬

602
00:44:21,240 --> 00:44:23,320
‫כן, יכולתי לנחש את החלק הזה, חבר.‬

603
00:44:32,920 --> 00:44:34,720
‫מילונס יישאר איתנו.‬

604
00:44:35,680 --> 00:44:37,080
‫אם תאבד את הסמים,‬

605
00:44:38,320 --> 00:44:40,080
‫תאבד את מילונס.‬

606
00:44:42,480 --> 00:44:43,640
‫עשינו עסק.‬

607
00:44:44,800 --> 00:44:45,640
‫עכשיו,‬

608
00:44:47,440 --> 00:44:48,680
‫לך תביא אותם, ידידי.‬

609
00:44:57,360 --> 00:44:59,720
‫נשיג סירה ממשמר החופים ונסווה אותה.‬

610
00:44:59,800 --> 00:45:02,480
‫תצטרך סירת תמיכה.‬
‫-מה עם צוות הסירה?‬

611
00:45:02,560 --> 00:45:04,160
‫פיט כבר חזר ממלטה.‬

612
00:45:04,240 --> 00:45:07,400
‫הוא יחשוב שאנחנו עובדים עליו.‬
‫-פירקו אותנו.‬

613
00:45:12,400 --> 00:45:16,320
‫תוכלו לסגור קצוות פתוחים‬
‫ואני אקח אחריות על כך שקראתי לזה קצה פתוח.‬

614
00:45:16,400 --> 00:45:18,920
‫אבל אתם לא יכול לערב אף אחד אחר, וגם לא‬

615
00:45:19,840 --> 00:45:21,640
‫לבקש טובות נוספות.‬

616
00:45:25,400 --> 00:45:28,320
‫כל מה שנותר לעשות, רק לכם מותר לעשות אותו.‬

617
00:45:29,960 --> 00:45:33,200
‫מובן שרק לנו. כי אנחנו לא חשובים.‬

618
00:45:33,280 --> 00:45:34,560
‫זה ממש לא נכון.‬

619
00:45:34,640 --> 00:45:37,800
‫שר הפנים, הוא בכלל יודע את השמות שלנו?‬

620
00:45:39,800 --> 00:45:43,400
‫אם הבוסים שלך מזלזלים בנו עד כדי כך,‬
‫למה אנחנו עושים את זה?‬

621
00:45:43,480 --> 00:45:46,760
‫אתם עושים את זה כי זה התפקיד שלכם.‬
‫-אבל זה לא נכון.‬

622
00:45:46,840 --> 00:45:50,560
‫החוזה שלי אומר 9,000 ליש"ט בשנה,‬
‫ו-21 ימי חופשה.‬

623
00:45:50,640 --> 00:45:52,760
‫לא כתוב שם שום דבר על זה שיירו בי.‬

624
00:45:58,840 --> 00:46:00,440
‫בורות הכסף.‬

625
00:46:02,320 --> 00:46:04,240
‫110 ק"מ מהאל.‬

626
00:46:05,160 --> 00:46:07,520
‫שטחי הדיג הטובים ביותר בים הצפוני,‬

627
00:46:07,600 --> 00:46:09,080
‫מה שאומר שכשהייתי ילד‬

628
00:46:09,600 --> 00:46:11,840
‫להאל היה צי הבקלה הגדול ביותר בעולם.‬

629
00:46:12,360 --> 00:46:14,400
‫ולסבא שלי הייתה סירה.‬

630
00:46:15,080 --> 00:46:16,840
‫וסבא שלי אהב לשתות.‬

631
00:46:17,360 --> 00:46:20,600
‫אז… אני יכול להשיט סירה.‬

632
00:46:28,880 --> 00:46:33,440
‫מיקום נוכחי, קו רוחב חמש-אחת מעלות,‬
‫ארבע-חמש דקות צפונה.‬

633
00:46:33,520 --> 00:46:35,760
‫קו אורך אפס-אפס-שתיים,‬

634
00:46:35,840 --> 00:46:38,880
‫שלוש-אחת דקות מזרחה. הערכת שעת הגעה לחוף,‬

635
00:46:38,960 --> 00:46:41,000
‫17:00. סוף.‬

636
00:46:42,920 --> 00:46:44,760
‫יותר כמו 18:30,‬

637
00:46:44,840 --> 00:46:47,000
‫ואתה לא שומר על המסלול שלך, דונלד.‬

638
00:46:47,080 --> 00:46:48,600
‫כן, אני קצת חלוד.‬

639
00:46:49,120 --> 00:46:51,760
‫משמר החופים נתן לי תחזית מזג אוויר.‬

640
00:46:51,840 --> 00:46:53,600
‫לא הבנתי הכול,‬

641
00:46:53,680 --> 00:46:56,440
‫אבל החלקים שכן הבנתי לא היו נהדרים.‬

642
00:46:56,520 --> 00:47:00,640
‫בואי נתרכז במציאת הולנד, טוב?‬
‫לפני שנחשוש ממזג האוויר.‬

643
00:47:18,800 --> 00:47:20,360
‫אין לו חברים.‬

644
00:47:21,960 --> 00:47:25,280
‫מה?‬
‫-האגדה שלי, אין לו חברים.‬

645
00:47:26,440 --> 00:47:27,560
‫אני יכול להאמין.‬

646
00:47:28,160 --> 00:47:31,640
‫זה התירוץ שלי, בכל מקרה,‬
‫על איך שהייתי איתך.‬

647
00:47:33,160 --> 00:47:35,360
‫אתה עושה מה שצריך כדי לשרוד.‬

648
00:47:36,520 --> 00:47:37,680
‫אני מבין.‬

649
00:47:38,800 --> 00:47:40,480
‫אני עושה את זה כבר הרבה זמן.‬

650
00:47:42,440 --> 00:47:43,440
‫מאיפה אתה?‬

651
00:47:44,480 --> 00:47:45,320
‫באטרסי.‬

652
00:47:45,840 --> 00:47:50,080
‫גרתי ממש מעבר לנהר. סנדס אנד, דרך אמרטון.‬

653
00:47:50,160 --> 00:47:51,040
‫כן?‬

654
00:47:52,280 --> 00:47:54,280
‫אז מזל שלא נפגשנו אז.‬

655
00:47:54,360 --> 00:47:57,240
‫הייתי ילד כעוס.‬

656
00:47:57,760 --> 00:47:58,880
‫גם אני.‬

657
00:47:59,400 --> 00:48:00,800
‫אבל שנינו רגועים עכשיו.‬

658
00:48:01,600 --> 00:48:05,440
‫כן, טוב, העבודה הזאת‬
‫מוציאה ממך את הרע ביותר.‬

659
00:48:07,000 --> 00:48:08,000
‫ואת הטוב ביותר.‬

660
00:48:10,520 --> 00:48:11,440
‫כן.‬

661
00:48:38,920 --> 00:48:41,480
‫- זילנד, הולנד -‬

662
00:48:43,840 --> 00:48:46,200
‫הטעינו הכול, עזיז.‬
‫-בסדר.‬

663
00:48:51,520 --> 00:48:53,400
‫תיפגשו כאן בלונדון בעוד יומיים.‬

664
00:48:54,440 --> 00:48:57,320
‫אם לא תגיע, מילונס ימות.‬

665
00:48:58,680 --> 00:49:00,200
‫מה אם נתעכב?‬

666
00:49:01,680 --> 00:49:03,160
‫מזג האוויר די סוער שם.‬

667
00:49:03,240 --> 00:49:05,880
‫ידידי, נאלצתי לעבוד קשה כדי שיסכימו לזה.‬

668
00:49:06,400 --> 00:49:09,040
‫אם זה היה תלוי בהאקן, מילונס כבר היה מת.‬

669
00:49:15,720 --> 00:49:18,840
‫אחרי זה, הדברים ישתנו.‬

670
00:49:20,560 --> 00:49:21,520
‫כן.‬

671
00:49:22,120 --> 00:49:23,200
‫נכון.‬

672
00:49:40,200 --> 00:49:44,160
‫זו ספינת הדיג אלבה ספיריט.‬
‫האם שומעת? עבור.‬

673
00:49:44,240 --> 00:49:46,800
‫חזק וברור. דבר, אלבה ספיריט. עבור.‬

674
00:49:46,880 --> 00:49:49,040
‫סטינו מהמסלול. מזג האוויר מחמיר.‬

675
00:49:49,120 --> 00:49:51,440
‫תוכל לציין את מיקומך, בבקשה?‬

676
00:49:51,520 --> 00:49:55,640
‫כ… כ-75 קילומטרים ממזרח לדבן פוינט.‬

677
00:49:56,560 --> 00:49:57,640
‫זה לא יכול להיות.‬

678
00:49:57,720 --> 00:50:01,520
‫אנחנו מאבדים ראות, ארין.‬
‫תצטרכי לדבר עם משמר החופים.‬

679
00:50:01,600 --> 00:50:04,160
‫הם יצטרכו את המיקום שלכם.‬
‫-הלו?‬

680
00:50:04,240 --> 00:50:06,400
‫אני שומעת אותך. תוכל לנסות שוב?‬
‫-הלו?‬

681
00:50:06,480 --> 00:50:08,320
‫גוף הספינה מוצף.‬
‫-דון!‬

682
00:50:08,400 --> 00:50:11,440
‫דון? אתה יכול לשמוע אותי?‬
‫-מה נעשה, דון?‬

683
00:50:11,520 --> 00:50:14,640
‫דון, אתה יכול לציין שוב‬
‫את המיקום שלך, בבקשה?‬

684
00:50:14,720 --> 00:50:17,040
‫בבקשה! דון!‬
‫-תביאו את הרפסודות!‬

685
00:50:51,840 --> 00:50:54,160
‫עדיין שום דבר, אדוני.‬
‫-תודה.‬

686
00:50:58,520 --> 00:51:01,560
‫אבדוק את נקודות הציון.‬
‫אולי נתתי אזור חיפוש לא נכון.‬

687
00:51:01,640 --> 00:51:03,360
‫אם אוכל…‬
‫-הם מבצעים את עבודתם.‬

688
00:51:05,280 --> 00:51:06,560
‫זה מה שאנחנו עושים.‬

689
00:51:07,400 --> 00:51:08,960
‫אנחנו מגינים על הגבול.‬

690
00:51:10,280 --> 00:51:11,840
‫אם הים סוער,‬

691
00:51:12,560 --> 00:51:15,280
‫אנחנו משלימים עם הסכנה ועדיין יוצאים לים.‬

692
00:51:16,720 --> 00:51:18,280
‫הם מבצעים את העבודה שלהם.‬

693
00:51:19,120 --> 00:51:21,120
‫ואני שלחתי אותם לבצע אותה.‬

694
00:51:21,640 --> 00:51:24,080
‫זו האחריות שלי ולא של אף אחד אחר.‬

695
00:51:24,720 --> 00:51:26,160
‫ובטח לא שלך.‬

696
00:51:30,440 --> 00:51:31,800
‫הם ימצאו אותם?‬

697
00:51:34,200 --> 00:51:35,320
‫ללא ספק.‬

698
00:52:26,200 --> 00:52:28,680
‫אם נמות, יגידו לאנשים מה עשינו?‬

699
00:52:29,640 --> 00:52:30,520
‫לא.‬

700
00:52:31,920 --> 00:52:35,280
‫אז אנחנו עושים את העבודה הזאת,‬
‫עם כל הסכנות הכרוכות בכך,‬

701
00:52:35,360 --> 00:52:37,080
‫ואם נמות במהלך ביצועה,‬

702
00:52:38,080 --> 00:52:40,240
‫איש לעולם לא ידע שביצענו אותה?‬

703
00:52:43,560 --> 00:52:45,080
‫לפני 12 שנים‬

704
00:52:45,160 --> 00:52:48,320
‫עבדתי כסמוי של משטרת מנצ'סטר.‬

705
00:52:49,320 --> 00:52:51,960
‫חוליגנים בכדורגל. קלי קלות.‬

706
00:52:52,040 --> 00:52:55,600
‫עבדתי במסווה עמוק,‬
‫הצטרפתי לכנופיה, כולם נשלחו לכלא.‬

707
00:52:57,240 --> 00:53:00,640
‫כעבור שנתיים, הבת שלי רצתה ללכת לחוף הים,‬

708
00:53:00,720 --> 00:53:02,200
‫אז לקחתי אותה לבלקפול.‬

709
00:53:02,280 --> 00:53:05,400
‫יום חופש, המקום היה עמוס.‬

710
00:53:07,440 --> 00:53:08,880
‫אפילו לא ראיתי אותו,‬

711
00:53:09,880 --> 00:53:11,160
‫זה שעשה את זה.‬

712
00:53:14,920 --> 00:53:15,800
‫פשוט…‬

713
00:53:17,000 --> 00:53:20,600
‫נדקרתי בגב בזמן שעמדתי בתור לגלידה.‬

714
00:53:21,200 --> 00:53:23,800
‫הוא חתך עורק ו…‬

715
00:53:24,480 --> 00:53:26,720
‫כמעט דיממתי למוות בו במקום.‬

716
00:53:31,920 --> 00:53:33,760
‫מול הבת שלי.‬

717
00:53:37,040 --> 00:53:40,440
‫עדיין הייתי בבית החולים‬
‫כשקיבלתי את מסמכי הגירושים.‬

718
00:53:45,080 --> 00:53:47,640
‫זו לא עבודה. זה לצמיתות.‬

719
00:53:50,680 --> 00:53:53,240
‫כך יהיה בשארית חייכם, להביט מעבר לכתף.‬

720
00:53:53,320 --> 00:53:57,840
‫כשאתה חושב שהסכנה חלפה,‬
‫אתה מגלה כמה היא דבר קבוע כי…‬

721
00:54:00,200 --> 00:54:01,960
‫הסכנה אף פעם לא חולפת.‬

722
00:54:06,760 --> 00:54:08,280
‫ואגדות אף פעם לא מתות.‬

723
00:54:15,920 --> 00:54:17,440
‫נראה שאתה צודק.‬

724
00:54:33,320 --> 00:54:36,880
‫כאן HMCC ויג'ילנט‬
‫של משמר החופים של הוד מלכותה. עבור.‬

725
00:54:41,720 --> 00:54:42,960
‫דבר. עבור.‬

726
00:54:43,040 --> 00:54:45,040
‫יש לנו מישהו שרוצה לדבר איתך.‬

727
00:54:47,800 --> 00:54:49,000
‫אז מי שם?‬

728
00:54:52,280 --> 00:54:54,800
‫אני ומר בלייק.‬

729
00:54:54,880 --> 00:54:57,080
‫יופי. טוב, זה חוסך לי שיחת טלפון.‬

730
00:54:57,600 --> 00:55:00,840
‫אז בסדר. אזדקק למסחרית ולתגבורת חמושה.‬

731
00:55:00,920 --> 00:55:03,040
‫תשכח ממשרד הפנים. לך ישר למשטרה.‬

732
00:55:04,160 --> 00:55:06,560
‫אני מניח שכולכם בחיים, דון?‬

733
00:55:06,640 --> 00:55:07,920
‫כן. כלומר,‬

734
00:55:08,000 --> 00:55:10,320
‫לא ספרתי אותם, אבל אני חושב שכולם כאן,‬

735
00:55:10,400 --> 00:55:13,400
‫וארין דייקה מבחינת נקודות הציון, אדוני,‬

736
00:55:13,480 --> 00:55:15,840
‫אז תוכל להאשים אותה בכך שהחזירו אותנו.‬

737
00:55:16,960 --> 00:55:21,160
‫הצלנו את המטען, והמסירה תהיה בלונדון מחר.‬

738
00:55:22,440 --> 00:55:23,720
‫עכשיו…‬

739
00:55:24,560 --> 00:55:26,320
‫אנחנו רק צריכים לסיים את זה.‬

740
00:55:41,280 --> 00:55:42,680
‫ראינו משהו?‬

741
00:55:43,200 --> 00:55:45,840
‫לא. חייבת להיות כניסה נוספת.‬

742
00:55:46,960 --> 00:55:49,960
‫אז הם בחרו את המקום הזה,‬
‫ואנחנו לא יודעים למה?‬

743
00:55:50,600 --> 00:55:52,040
‫אתה צריך להתרכז.‬

744
00:55:52,120 --> 00:55:55,320
‫תיכנס לשם, תקליט אותם ותסתלק משם.‬

745
00:55:56,560 --> 00:55:57,560
‫קלי קלות.‬

746
00:55:58,080 --> 00:55:59,720
‫שום דבר מזה לא היה קל.‬

747
00:56:02,080 --> 00:56:04,880
‫אני לא מתכוון לענוד את האוזנייה.‬
‫היא גלויה מדי.‬

748
00:56:04,960 --> 00:56:09,240
‫אז לא נוכל לספר לך מה קורה בחוץ.‬
‫-אני לא חושב שמה שבחוץ יהיה הבעיה.‬

749
00:56:10,280 --> 00:56:13,560
‫תקשיב, זהו זה. זה הסוף.‬

750
00:56:14,080 --> 00:56:16,400
‫בשבילך ובשבילו, אז‬

751
00:56:16,480 --> 00:56:19,560
‫תן לו כל מה שנשאר לך, כי מה שלא יקרה,‬

752
00:56:19,640 --> 00:56:21,080
‫הוא יישאר שם.‬

753
00:56:22,360 --> 00:56:25,080
‫רק תוודא שאתה תצא.‬

754
00:57:26,400 --> 00:57:28,000
‫אני מקווה שיש לכם תוכנית.‬

755
00:57:43,240 --> 00:57:45,680
‫הכנסתם למדינה שתי טונות של סמים.‬

756
00:57:45,760 --> 00:57:48,600
‫אם אין לכם תוכנית, כולנו נחטוף 20 שנה.‬

757
00:57:55,520 --> 00:57:57,080
‫אל תדאג לגבי התוכנית שלנו.‬

758
00:57:58,560 --> 00:58:01,200
‫אבל כדאי שעדיין יהיו שתי טונות, בסדר?‬

759
00:58:01,280 --> 00:58:02,720
‫או שאני אבוא לחפש אותך.‬

760
00:58:04,480 --> 00:58:06,720
‫אסור למכור אותו טהור. תהרגו את כולם.‬

761
00:58:07,800 --> 00:58:09,880
‫אל תדאג. נדלל אותו.‬

762
00:58:11,400 --> 00:58:14,440
‫אופיום חלש לאנשים חלשים.‬

763
00:58:19,920 --> 00:58:20,920
‫שלם לו.‬

764
00:58:22,760 --> 00:58:24,160
‫כל הכבוד, ידידי.‬

765
00:58:26,560 --> 00:58:29,040
‫קחו את המסחרית, אבל אני לוקח אותו.‬

766
00:58:33,280 --> 00:58:34,240
‫טוב.‬

767
00:58:36,400 --> 00:58:38,600
‫נצא ראשונים, ואז תצאו אתם.‬

768
00:58:52,960 --> 00:58:54,960
‫מה זה?‬
‫-בוא.‬

769
00:59:17,520 --> 00:59:20,000
‫גג.‬
‫-הם יוצאים מהגג.‬

770
00:59:22,200 --> 00:59:23,920
‫כל הכבוד, ידידי.‬

771
00:59:24,440 --> 00:59:25,760
‫זה נגמר.‬

772
00:59:26,560 --> 00:59:27,840
‫הם יהרגו אותנו.‬

773
00:59:27,920 --> 00:59:29,240
‫זוזו.‬

774
00:59:39,600 --> 00:59:41,320
‫טוב לראות אותך שוב.‬

775
00:59:46,120 --> 00:59:47,360
‫הוא קליל.‬

776
00:59:48,520 --> 00:59:51,000
‫תתרחק.‬
‫-זה בולשיט. איפה הכסף שלי?‬

777
00:59:51,080 --> 00:59:53,480
‫שמעת אותו.‬
‫-זה בסדר. אלה בסך הכול עסקים, אה?‬

778
00:59:53,560 --> 00:59:55,520
‫תספור. תגיד לי שלא חסר.‬

779
00:59:55,600 --> 00:59:58,520
‫אמרתי לך להתרחק!‬
‫-זה בסדר. זה נורמלי.‬

780
00:59:58,600 --> 00:59:59,560
‫הזדמנות אחרונה!‬

781
01:00:05,920 --> 01:00:07,600
‫משטרה חמושה! תישארו שם!‬

782
01:00:08,560 --> 01:00:10,000
‫נראה את הידיים שלכם!‬

783
01:00:10,080 --> 01:00:13,400
‫לא לזוז. אל תזוזו! לא לזוז!‬

784
01:00:16,680 --> 01:00:17,520
‫שתוק!‬

785
01:00:36,160 --> 01:00:37,240
‫קדימה!‬

786
01:00:37,320 --> 01:00:38,520
‫אמרתי שתלך!‬

787
01:00:39,040 --> 01:00:42,520
‫אני אקח אותו.‬
‫-כן! רד ממני, שמוק. אני הולך, נכון?‬

788
01:00:43,600 --> 01:00:47,000
‫מה אמרתי לכם?‬
‫אתם סתם חבורה של חובבנים מזוינים.‬

789
01:00:47,080 --> 01:00:48,720
‫תיכנס!‬
‫-אלוהים.‬

790
01:00:53,200 --> 01:00:54,720
‫למה אתה מחייך?‬

791
01:01:01,400 --> 01:01:02,280
‫את.‬

792
01:01:03,440 --> 01:01:04,320
‫אני.‬

793
01:01:17,880 --> 01:01:20,200
‫אל תתקשר אליי שוב, ידידי.‬

794
01:01:20,720 --> 01:01:22,760
‫אתה מסוכן מדי בשבילי.‬

795
01:01:25,760 --> 01:01:28,080
‫אחי, אם אתקשר אליך שוב,‬

796
01:01:29,080 --> 01:01:31,200
‫המשמעות תהיה שהדברים השתבשו קשות.‬

797
01:01:52,800 --> 01:01:54,160
‫אני צריך מקלט.‬

798
01:01:57,880 --> 01:01:58,880
‫מקלט.‬

799
01:01:58,960 --> 01:02:00,440
‫כמובן. בבקשה.‬

800
01:02:09,360 --> 01:02:11,520
‫אתה לא זוכר אותי, האקן?‬

801
01:02:13,160 --> 01:02:15,520
‫אל תדאג. אני יודעת מי אתה.‬

802
01:02:20,760 --> 01:02:22,640
‫אתה מופקד בידי האל.‬

803
01:02:59,520 --> 01:03:01,600
‫משטרה חמושה!‬

804
01:03:13,880 --> 01:03:14,720
‫הלו?‬

805
01:03:15,400 --> 01:03:16,480
‫תפסנו אותו.‬

806
01:03:21,320 --> 01:03:23,280
‫אז נראה לי שאני לא אחזור.‬

807
01:03:25,240 --> 01:03:26,360
‫איפה אתה?‬

808
01:03:28,440 --> 01:03:29,600
‫נתראה, אחי.‬

809
01:03:36,880 --> 01:03:39,080
‫אבא, מהר!‬

810
01:03:39,160 --> 01:03:40,200
‫אני בא.‬

811
01:03:46,080 --> 01:03:48,400
‫אדוני שר הפנים!‬
‫-אדוני שר הפנים!‬

812
01:03:48,480 --> 01:03:50,360
‫תסתכל לכאן, אדוני! תודה.‬

813
01:03:51,880 --> 01:03:54,360
‫תישען קדימה.‬
‫-תישען עוד קצת קדימה, אדוני.‬

814
01:03:54,440 --> 01:03:56,040
‫תישען קדימה. זהו זה.‬

815
01:03:57,680 --> 01:03:58,680
‫אקשן!‬

816
01:04:20,640 --> 01:04:22,760
‫לא תהיו בצללים לנצח.‬

817
01:04:27,880 --> 01:04:29,440
‫הישג כזה,‬

818
01:04:30,720 --> 01:04:32,240
‫סיפור כזה,‬

819
01:04:33,240 --> 01:04:34,920
‫יום אחד הכול יתגלה.‬

820
01:04:37,360 --> 01:04:38,680
‫אבל לעת עתה,‬

821
01:04:39,640 --> 01:04:40,920
‫אני מודה לכם.‬

822
01:04:42,720 --> 01:04:44,640
‫בריטניה מודה לכם.‬

823
01:04:45,520 --> 01:04:47,040
‫ואני מקווה שניפגש שוב.‬

824
01:04:48,000 --> 01:04:49,880
‫דון, יש משהו להוסיף?‬
‫-בהחלט.‬

825
01:04:49,960 --> 01:04:53,640
‫יש לנצל בשנה הקלנדרית הזאת‬
‫כל יום חופש שנצבר במהלך המבצע.‬

826
01:04:54,440 --> 01:04:57,760
‫כל הוצאות נסיעה יש להגיש לפני ה-28 בחודש.‬

827
01:04:57,840 --> 01:05:00,360
‫על כל דבר מעל חמש ליש"ט יש להגיש קבלה.‬

828
01:05:00,440 --> 01:05:02,760
‫אתם תחזרו לתפקידיכם הקודמים,‬

829
01:05:02,840 --> 01:05:06,880
‫אבל תעברו ביקורת לקראת קידום‬
‫שישה חודשים לפני הלו"ז של שירות המדינה.‬

830
01:05:08,040 --> 01:05:11,520
‫חוץ מזה, תחזרו לחייכם הרגילים,‬
‫מה שהם לא יהיו.‬

831
01:05:12,120 --> 01:05:13,640
‫ותחזרו לעבודה ביום שני.‬

832
01:05:14,560 --> 01:05:16,240
‫עד שהם יזדקקו לנו שוב.‬

833
01:05:16,760 --> 01:05:18,240
‫אם הם יזדקקו לנו שוב.‬

834
01:05:19,360 --> 01:05:20,760
‫אה, כן, כל הכבוד.‬

835
01:05:21,360 --> 01:05:23,600
‫ו… נסיעה בטוחה הביתה.‬

836
01:05:44,880 --> 01:05:46,560
‫אנחנו יוצאים לשתות משהו.‬

837
01:05:49,520 --> 01:05:52,680
‫אבל הוא לא.‬
‫-כן, זה לא סביר.‬

838
01:05:52,760 --> 01:05:54,120
‫אני צריך לחזור הביתה,‬

839
01:05:54,200 --> 01:05:56,680
‫אבל… בפעם אחרת.‬

840
01:05:57,480 --> 01:05:58,520
‫אני מקווה.‬

841
01:06:01,880 --> 01:06:02,720
‫היי.‬

842
01:06:07,360 --> 01:06:08,400
‫הצלחנו.‬

843
01:06:11,040 --> 01:06:12,080
‫כן, אחי.‬

844
01:06:13,520 --> 01:06:14,520
‫הצלחנו.‬

845
01:06:20,840 --> 01:06:24,240
‫אז מי משלם?‬
‫-אולי המכס יכסה עלויות?‬

846
01:06:50,400 --> 01:06:51,640
‫נהנית מזה.‬

847
01:06:54,080 --> 01:06:55,800
‫בשום פנים ואופן לא.‬

848
01:07:27,520 --> 01:07:29,320
‫גבירותיי ורבותיי,‬

849
01:07:29,840 --> 01:07:32,560
‫אנחנו עוזבים את רחוב דאונינג בפעם האחרונה‬

850
01:07:32,640 --> 01:07:36,040
‫אחרי 11 וחצי שנים נפלאות,‬

851
01:07:36,120 --> 01:07:37,520
‫ואנחנו שמחים מאוד‬

852
01:07:37,600 --> 01:07:42,680
‫שנשאיר את הממלכה המאוחדת במצב טוב בהרבה‬

853
01:07:42,760 --> 01:07:46,240
‫מכפי שהייתה כשבאנו הנה לפני 11 וחצי שנים.‬

854
01:07:46,320 --> 01:07:47,480
‫זה היה אדיר…‬

855
01:07:56,600 --> 01:07:57,600
‫…היטב.‬

856
01:07:57,680 --> 01:08:02,120
‫ואם גם יורשה לי לומר תודה לכל האנשים ש…‬

857
01:08:12,960 --> 01:08:13,960
‫זה נגמר.‬

858
01:08:15,600 --> 01:08:16,440
‫חזרתי.‬

859
01:08:29,560 --> 01:08:30,800
‫אתה בטוח?‬

860
01:08:32,120 --> 01:08:33,000
‫כן.‬

861
01:08:34,000 --> 01:08:35,040
‫זה אני.‬

862
01:08:36,520 --> 01:08:37,720
‫זה רק אני.‬

863
01:08:44,680 --> 01:08:46,080
‫אבא!‬

864
01:10:19,240 --> 01:10:23,640
‫בשנות ה-90,‬
‫חוקרים סמויים מהמכס של הוד מעלתה‬

865
01:10:23,720 --> 01:10:28,440
‫עזרו לרשויות החוק הבריטיות‬
‫להחרים יותר מ-12 טונות של הרואין‬

866
01:10:28,520 --> 01:10:31,840
‫בשווי רחוב של יותר ממיליארד ליש"ט.‬

867
01:10:33,920 --> 01:10:38,040
‫הם עשו זאת עם חלקיק מההכשרה והמשאבים‬

868
01:10:38,120 --> 01:10:40,640
‫של עמיתיהם ברחבי העולם,‬

869
01:10:40,720 --> 01:10:44,360
‫וכשהציבור ברובו לא היה מודע לעבודתם.‬

870
01:10:46,320 --> 01:10:50,640
‫עד עכשיו.‬

871
01:12:01,240 --> 01:12:04,160
‫תרגום כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬