1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:18,518 --> 00:00:22,731 ‫קבלו לבמה את אבא שלי, נייט ברגצי.‬ 4 00:00:31,031 --> 00:00:35,785 ‫- שלכם, נייט ברגצי -‬ 5 00:00:40,457 --> 00:00:41,416 ‫אני אוהב אותך.‬ 6 00:00:57,140 --> 00:00:58,224 ‫תודה.‬ 7 00:00:58,933 --> 00:01:00,018 ‫תודה.‬ 8 00:01:02,437 --> 00:01:04,439 ‫פניקס, תודה רבה.‬ 9 00:01:06,399 --> 00:01:07,734 ‫זה היה כל כך טוב.‬ 10 00:01:10,195 --> 00:01:11,237 ‫תודה.‬ 11 00:01:12,405 --> 00:01:13,323 ‫תודה.‬ 12 00:01:20,205 --> 00:01:22,707 ‫תודה.‬ 13 00:01:23,541 --> 00:01:24,417 ‫תודה.‬ 14 00:01:25,043 --> 00:01:26,669 ‫זה נחמד מאוד.‬ 15 00:01:28,171 --> 00:01:30,173 ‫זהו זה. אנחנו עושים את זה.‬ 16 00:01:35,929 --> 00:01:36,805 ‫אז…‬ 17 00:01:40,100 --> 00:01:41,142 ‫אני אוהב…‬ 18 00:01:41,226 --> 00:01:44,312 ‫אני אוהב לעשות סטנד-אפ. אני מת על זה,‬ 19 00:01:44,395 --> 00:01:48,858 ‫והעבודה שהייתה לי, העבודה הרצינית האחרונה,‬ 20 00:01:48,942 --> 00:01:52,028 ‫העבודה שאחזור אליה כשכל זה יתפרק…‬ 21 00:01:54,447 --> 00:01:56,282 ‫הייתי קורא מדי מים.‬ 22 00:01:58,952 --> 00:01:59,786 ‫תודה.‬ 23 00:02:03,414 --> 00:02:04,958 ‫העבודה הזאת הייתה…‬ 24 00:02:05,041 --> 00:02:08,378 ‫שם התפקיד היה התיאור של מה שאתה עושה.‬ 25 00:02:12,215 --> 00:02:14,259 ‫שאלו. אמרתי, "אני קורא מדי מים".‬ 26 00:02:14,342 --> 00:02:15,385 ‫"כן, מה זה?"‬ 27 00:02:15,468 --> 00:02:17,303 ‫אני אגיד לכם מה זה, בסדר?‬ 28 00:02:19,681 --> 00:02:22,308 ‫אנחנו קוראים מדי מים. זה…‬ 29 00:02:22,809 --> 00:02:24,561 ‫זה 100 אחוז מהעבודה.‬ 30 00:02:29,357 --> 00:02:33,570 ‫אז כשעשיתי את זה,‬ ‫זה היה במחוז וילסון, מאונט ג'ולייט, טנסי.‬ 31 00:02:35,488 --> 00:02:38,908 ‫כשעבדתי בזה, הייתי צריך להחנות את המשאית‬ 32 00:02:38,992 --> 00:02:40,451 ‫ולצאת מהשכונה,‬ 33 00:02:40,535 --> 00:02:41,828 ‫לנסוע לשכונה מסוימת‬ 34 00:02:41,911 --> 00:02:44,956 ‫ולהקליד בכמה מים כל בית משתמש.‬ 35 00:02:45,039 --> 00:02:48,960 ‫שנת 2001. מן הסתם, התרחש אסון התאומים.‬ 36 00:02:49,043 --> 00:02:51,921 ‫אם אתם מבוגרים מספיק,‬ ‫אתם זוכרים שלאחר האסון,‬ 37 00:02:52,005 --> 00:02:56,134 ‫כל ארה"ב פחדה מאוד שיהיו עוד פיגועים.‬ 38 00:02:56,217 --> 00:02:57,552 ‫טוב, גם אנחנו פחדנו,‬ 39 00:02:58,344 --> 00:02:59,596 ‫במחוז וילסון.‬ 40 00:03:02,182 --> 00:03:03,141 ‫חשבנו לעצמנו,‬ 41 00:03:03,975 --> 00:03:06,269 ‫הם תקפו את ניו יורק, ברור שהתחנה הבאה‬ 42 00:03:06,352 --> 00:03:07,979 ‫היא מאונט ג'ולייט, טנסי.‬ 43 00:03:15,361 --> 00:03:18,156 ‫והם עומדים להרעיל את המים של העיירה שלנו.‬ 44 00:03:22,785 --> 00:03:25,455 ‫אז הם קראו לכולנו, קוראי מדי המים,‬ 45 00:03:26,915 --> 00:03:28,750 ‫שנשמור על מכלי המים.‬ 46 00:03:30,668 --> 00:03:32,462 ‫באמת עשיתי את זה. עמדתי…‬ 47 00:03:33,838 --> 00:03:36,591 ‫בשדה חשוך, לבד.‬ 48 00:03:38,801 --> 00:03:40,970 ‫וחיכיתי שהטליבאן יופיע.‬ 49 00:03:48,519 --> 00:03:50,271 ‫בלי נשק, בלי אימונים.‬ 50 00:03:55,443 --> 00:03:57,862 ‫נתנו לנו פנס עששית. פנס עששית.‬ 51 00:03:59,280 --> 00:04:02,909 ‫הוא לא עושה כלום,‬ ‫רק מראה את הגוף שלך כשאתה מרים אותו.‬ 52 00:04:06,454 --> 00:04:08,748 ‫אני לא רואה במרחק מטר לפניי.‬ 53 00:04:10,500 --> 00:04:14,295 ‫אם למישהו יש אקדח,‬ ‫הוא יירה באור היחיד שבשדה.‬ 54 00:04:18,049 --> 00:04:21,594 ‫הוא יקרב את הפנס ללב שלי כדי לראות,‬ ‫ואני אגיד, "מה קורה?"‬ 55 00:04:27,725 --> 00:04:29,852 ‫אני חושב שעד היום,‬ 56 00:04:30,561 --> 00:04:32,897 ‫אני תמיד אומר, מה הם רצו שנעשה?‬ 57 00:04:35,441 --> 00:04:37,694 ‫שנתקשר למשטרת מאונט ג'ולייט?‬ 58 00:04:38,653 --> 00:04:40,321 ‫"אוסמה כאן.‬ 59 00:04:45,368 --> 00:04:47,161 ‫"הוא עבר את הפנסים שלנו.‬ 60 00:04:54,210 --> 00:04:57,130 ‫"הוא במכל המים.‬ ‫הוא ידע איך לפתוח אותו. היינו…‬ 61 00:04:57,922 --> 00:05:00,550 ‫"הופתענו מזה, אבל הוא ידע מה הוא עושה."‬ 62 00:05:09,434 --> 00:05:12,145 ‫אשתי הייתה איתי כשעבדתי בזה.‬ 63 00:05:12,228 --> 00:05:14,939 ‫היא איתי כבר הרבה זמן.‬ 64 00:05:15,023 --> 00:05:18,401 ‫היא עשתה את זה‬ ‫בשביל ההטבות שקיבלתי מחברת המים.‬ 65 00:05:28,411 --> 00:05:29,454 ‫אנחנו…‬ 66 00:05:29,537 --> 00:05:31,414 ‫אנחנו נשואים 17 שנה.‬ 67 00:05:32,165 --> 00:05:33,124 ‫תודה.‬ 68 00:05:38,296 --> 00:05:39,964 ‫ואני יודע…‬ 69 00:05:40,715 --> 00:05:44,010 ‫ככל שאני נשוי יותר זמן,‬ ‫אני מבין למה היא בחיים שלי.‬ 70 00:05:44,093 --> 00:05:46,471 ‫לא הייתי כאן‬ ‫אם היא לא הייתה בחיים שלי.‬ 71 00:05:46,554 --> 00:05:47,764 ‫אני יודע את כל זה.‬ 72 00:05:48,639 --> 00:05:54,103 ‫בנוסף, נהייתי מאוד תלוי בה בגלל זה.‬ 73 00:05:54,187 --> 00:05:56,105 ‫אני לא יודע כלום‬ 74 00:05:56,939 --> 00:05:58,316 ‫על עצמי.‬ 75 00:06:00,151 --> 00:06:02,904 ‫אני לא יודע מה אני אוהב ולא אוהב לאכול.‬ 76 00:06:10,203 --> 00:06:12,246 ‫מישהו אומר, "רוצה לטעום את זה?"‬ 77 00:06:12,330 --> 00:06:14,290 ‫ואני חייב לערב אותה.‬ 78 00:06:17,460 --> 00:06:19,253 ‫אני אומר, "לא נראה לי".‬ 79 00:06:23,549 --> 00:06:25,635 ‫אני לא יודע כמה זמן לחמם במיקרוגל.‬ 80 00:06:25,718 --> 00:06:30,264 ‫אני חייב לשאול אותה בכל פעם,‬ ‫כאילו המשפחה שלה המציאה את המיקרוגל.‬ 81 00:06:32,600 --> 00:06:34,727 ‫"כמה זמן את רוצה שאחמם את זה?"‬ 82 00:06:37,480 --> 00:06:39,565 ‫היא אומרת, "עד שזה חם".‬ 83 00:06:44,612 --> 00:06:48,324 ‫"אבל אני יודע שיש לך מספר כלשהו, פשוט…‬ 84 00:06:52,453 --> 00:06:54,288 ‫"פשוט תגידי את המספר, אני לא…‬ 85 00:06:56,207 --> 00:06:59,210 ‫"או שאני אתקשר לאימא שלי,‬ ‫או שתגידי לי את המספר."‬ 86 00:07:04,257 --> 00:07:07,301 ‫אם היא לא אומרת לי,‬ ‫אני מכניס 90 דקות והולך.‬ 87 00:07:16,018 --> 00:07:17,603 ‫אני עושה כביסה בעצמי.‬ 88 00:07:18,688 --> 00:07:20,356 ‫תודה. תודה רבה.‬ 89 00:07:21,732 --> 00:07:23,651 ‫אני חושב שאני ראוי לזה.‬ 90 00:07:27,822 --> 00:07:30,450 ‫בילדותי, אימא שלי כיבסה‬ ‫את הבגדים של אבא שלי,‬ 91 00:07:30,533 --> 00:07:33,953 ‫אז חשבתי שכל הנשים מכבסות לבני זוגן.‬ 92 00:07:35,329 --> 00:07:37,999 ‫ותמיד כיבסתי לעצמי, ולמען האמת,‬ 93 00:07:38,082 --> 00:07:41,794 ‫הרגשתי שזה נשכח ב-17 השנים האחרונות.‬ 94 00:07:43,337 --> 00:07:47,091 ‫בני זוג אחרים לא צריכים להקריב ככה.‬ 95 00:07:51,804 --> 00:07:55,099 ‫יום אחד נסעתי הביתה ועלתה לי המחשבה,‬ 96 00:07:55,183 --> 00:07:57,977 ‫"בסדר, אני אעלה את הנושא."‬ 97 00:08:06,319 --> 00:08:08,988 ‫לא העליתי אותו באותו יום, כן?‬ 98 00:08:09,071 --> 00:08:11,824 ‫חשבתי, אני בטוח שיהיה זמן‬ 99 00:08:12,867 --> 00:08:14,911 ‫שבו נריב,‬ 100 00:08:15,453 --> 00:08:17,205 ‫אני אפסיד בריב…‬ 101 00:08:19,290 --> 00:08:23,002 ‫ואז אני פשוט אגיד, "אני עושה כביסה לעצמי!"‬ 102 00:08:28,382 --> 00:08:31,052 ‫והיא תגיד, "הריב נגמר.‬ 103 00:08:32,970 --> 00:08:35,890 ‫"ניצחת. שכחתי כמה טוב לי."‬ 104 00:08:47,443 --> 00:08:50,905 ‫אז אני דוגר על זה חצי שנה, הרבה...‬ 105 00:08:54,992 --> 00:08:56,202 ‫סוף סוף אנחנו רבים.‬ 106 00:08:56,285 --> 00:08:58,788 ‫אני לא זוכר על מה היה הריב. על שום דבר.‬ 107 00:08:58,871 --> 00:09:01,707 ‫אני לא יודע. לא על כביסה. את זה אני זוכר.‬ 108 00:09:04,293 --> 00:09:06,879 ‫אז אני מפסיד בקרב הזה,‬ 109 00:09:06,963 --> 00:09:09,799 ‫ובראש שלי אני חושב, "זהו זה".‬ 110 00:09:12,927 --> 00:09:16,013 ‫בכנות, הייתי עצוב להיפרד מזה.‬ 111 00:09:16,097 --> 00:09:17,473 ‫כל כך טוב הרגשתי.‬ 112 00:09:19,350 --> 00:09:21,811 ‫ריחמתי עליה.‬ 113 00:09:23,187 --> 00:09:27,567 ‫חשבתי, "היא חושבת שהיא מנצחת.‬ ‫אני עומד להפיל עליה פצצה".‬ 114 00:09:34,407 --> 00:09:36,242 ‫אז משום מקום,‬ 115 00:09:36,784 --> 00:09:38,828 ‫אני אומר, "אני עושה כביסה לעצמי".‬ 116 00:09:42,081 --> 00:09:45,293 ‫ואמרתי את זה ככה, "כבר אין בני זוג כאלה".‬ 117 00:09:53,593 --> 00:09:58,097 ‫הייתי בהלם שזה גרם‬ ‫לפריצת ריב שני שלא צפיתי.‬ 118 00:10:13,988 --> 00:10:15,823 ‫אנחנו מכבסים בצורה אחרת לגמרי.‬ 119 00:10:17,199 --> 00:10:20,703 ‫היא קוראת את התוויות,‬ ‫אני מכבס שטיח וחליפה ביחד.‬ 120 00:10:20,786 --> 00:10:21,912 ‫אני…‬ 121 00:10:22,705 --> 00:10:23,664 ‫אני לא יודע.‬ 122 00:10:24,915 --> 00:10:27,710 ‫"רוצה לשים שם את הנעליים שלך? שים אותן."‬ 123 00:10:30,630 --> 00:10:34,175 ‫מכונת הכביסה תמיד במרחק חצי מטר מהקיר‬ ‫כשהכביסה שלי מוכנה.‬ 124 00:10:38,929 --> 00:10:42,099 ‫"אתה מכניס לשם הרבה דברים".‬ 125 00:10:42,683 --> 00:10:44,977 ‫כן. "ותראי, כמעט הכול רטוב".‬ 126 00:10:51,150 --> 00:10:52,818 ‫אני נוסע הרבה. ברור.‬ 127 00:10:52,902 --> 00:10:54,779 ‫אז היא נשארת בבית עם הבת שלנו.‬ 128 00:10:54,862 --> 00:10:58,616 ‫יש לנו בת נהדרת, כפי שראיתם, ו…‬ 129 00:11:04,497 --> 00:11:07,333 ‫אבל אני יודע שזה קשה. היא בבית,‬ 130 00:11:07,416 --> 00:11:09,752 ‫אשתי צריכה להיות גם אימא וגם אבא,‬ 131 00:11:09,835 --> 00:11:11,462 ‫ההורה הטוב וההורה הרע.‬ 132 00:11:11,545 --> 00:11:14,382 ‫וכשאני חוזר הביתה, ממש כיף איתי.‬ 133 00:11:15,132 --> 00:11:17,218 ‫או שאני משבש את השגרה.‬ 134 00:11:17,301 --> 00:11:20,012 ‫אלה הדברים שהיא אומרת לי, ו…‬ 135 00:11:25,726 --> 00:11:28,646 ‫כשאני חוזר הביתה,‬ ‫אני שוכב במיטה ליד הבת שלנו,‬ 136 00:11:28,729 --> 00:11:32,400 ‫ואז אני מסתבך כי דיברנו.‬ ‫אני לא זה שמדבר, דרך אגב,‬ 137 00:11:32,483 --> 00:11:35,569 ‫אבל צועקים עלינו כאילו אני זה שמדבר.‬ 138 00:11:38,114 --> 00:11:42,243 ‫אני מבין את זה, כי אני לא חושב‬ ‫על ההשלכות של כל דבר.‬ 139 00:11:42,785 --> 00:11:44,286 ‫למשל, יש לנו כלב אחד.‬ 140 00:11:44,787 --> 00:11:46,288 ‫אני רוצה עוד כלב.‬ 141 00:11:46,372 --> 00:11:49,583 ‫אשתי לא רוצה עוד כלב, כי זה יותר מדי.‬ 142 00:11:50,126 --> 00:11:51,919 ‫שני כלבים זה הרבה,‬ 143 00:11:52,002 --> 00:11:55,589 ‫כי צריך לפתוח את הדלת האחורית‬ ‫ולתת לשני כלבים לצאת.‬ 144 00:12:08,352 --> 00:12:11,647 ‫ואז לסגור את הדלת, ועכשיו הם שם בחוץ.‬ 145 00:12:11,731 --> 00:12:13,190 ‫את בפנים,‬ 146 00:12:13,274 --> 00:12:15,276 ‫לא מתמודדת עם זה, אבל…‬ 147 00:12:17,903 --> 00:12:19,864 ‫ואז הם רוצים לחזור, ואת חושבת,‬ 148 00:12:19,947 --> 00:12:22,616 ‫"צריך לתת לכל הכלבים האלה לחזור.‬ 149 00:12:26,370 --> 00:12:31,125 ‫"כלב אחד, שניים…‬ ‫תראו את כל הכלבים האלה בכל מקום."‬ 150 00:12:41,761 --> 00:12:46,557 ‫למען האמת, מעולם לא טיפלתי‬ ‫בכלב האחד שיש לנו, אבל…‬ 151 00:12:48,934 --> 00:12:50,770 ‫שניים? שניים יהיה כיף.‬ 152 00:12:54,648 --> 00:12:56,609 ‫הכלב שלנו ישן במיטה שלנו,‬ 153 00:12:56,692 --> 00:12:58,986 ‫ומישהו אמר לי‬ ‫שלא אמורים לעשות את זה,‬ 154 00:12:59,069 --> 00:13:01,614 ‫כי מאבדים שליטה על הכלב.‬ 155 00:13:02,198 --> 00:13:05,659 ‫ושאלתי אותו, "איזו שנה אתה חושב שזו?"‬ 156 00:13:11,123 --> 00:13:12,666 ‫הם כולם כלבים רכרוכיים.‬ 157 00:13:15,628 --> 00:13:17,046 ‫הם בקושי כלבים.‬ 158 00:13:17,129 --> 00:13:19,757 ‫זה בן אדם. הם אנשים.‬ 159 00:13:21,801 --> 00:13:25,763 ‫הבחור הזה מתנהג כאילו עכשיו 1980,‬ ‫שבה השאירו את הכלב בחוץ כל השנה.‬ 160 00:13:26,889 --> 00:13:29,225 ‫בכלבים ההם היית צריך לשלוט.‬ 161 00:13:29,308 --> 00:13:31,143 ‫היה לך זאב בחצר האחורית.‬ 162 00:13:34,897 --> 00:13:38,275 ‫חברים באים. "רוצה לצאת החוצה?"‬ ‫"אני לא הייתי יוצא."‬ 163 00:13:48,828 --> 00:13:51,413 ‫היא גם הקמצנית מבינינו.‬ 164 00:13:52,206 --> 00:13:55,543 ‫לא בקטע רע. היא אוהבת שהאורות כבויים.‬ 165 00:13:55,626 --> 00:13:59,755 ‫תכבה את האורות, תחסוך כסף.‬ ‫תכבה את… תכבה את האורות…‬ 166 00:13:59,839 --> 00:14:03,092 ‫כל האורות כבויים, כיף להיות בסביבה הזאת.‬ 167 00:14:03,926 --> 00:14:05,594 ‫תדליק את האור, תמצא כיסא,‬ 168 00:14:05,678 --> 00:14:07,721 ‫תביא מקל, תכבה שוב את האור.‬ 169 00:14:10,057 --> 00:14:15,020 ‫תשב בחושך ותהיה עצוב כל היום.‬ 170 00:14:15,104 --> 00:14:17,523 ‫אבל אתה חוסך גרושים על גבי גרושים.‬ 171 00:14:21,819 --> 00:14:23,988 ‫כשאני נכנס למיטה, "כיבית את האור?"‬ 172 00:14:24,071 --> 00:14:27,741 ‫"אני לא רואה אם הוא דולק.‬ ‫צא מהמיטה, תכבה אותו."‬ 173 00:14:28,284 --> 00:14:32,746 ‫בעוד 80 שנה ניתן לבת שלנו‬ ‫את 37 הדולר שהצטברו מהגרושים שחסכנו.‬ 174 00:14:41,130 --> 00:14:43,340 ‫בסדר, תקשיבו, אני נוטה לבזבוז.‬ 175 00:14:43,424 --> 00:14:46,552 ‫אם משהו מגיע לתחתית, אני זורק אותו.‬ 176 00:14:46,635 --> 00:14:50,389 ‫קטשופ. אם נשאר בקטשופ ככה, אני...‬ 177 00:14:54,977 --> 00:14:57,897 ‫היא ממלאת את הקטשופ הישן‬ ‫בקטשופ החדש.‬ 178 00:14:58,731 --> 00:15:01,108 ‫ככה הקטשופ תמיד מגעיל.‬ 179 00:15:11,869 --> 00:15:12,953 ‫משחת שיניים.‬ 180 00:15:13,037 --> 00:15:17,166 ‫אני משתמש בה כמו כל אדם ממוצע.‬ 181 00:15:17,249 --> 00:15:20,461 ‫אני לא חושב שאני צריך‬ ‫לאמץ שרירים בניסיון להוציא אותה.‬ 182 00:15:23,464 --> 00:15:25,966 ‫לא אגהץ אותה במגהץ.‬ 183 00:15:28,594 --> 00:15:29,929 ‫אבל היא עושה יותר מזה.‬ 184 00:15:30,012 --> 00:15:33,849 ‫אז כשאני מסיים איתה,‬ ‫אני נותן אותה להומלסית שהתחתנתי איתה.‬ 185 00:15:39,855 --> 00:15:42,066 ‫היא חותכת את השפופרת, מוציאה הכול.‬ 186 00:15:45,361 --> 00:15:48,530 ‫התחתנתי עם איש זקן מתקופת השפל הגדול.‬ 187 00:15:53,118 --> 00:15:55,120 ‫היא הייתה משגשגת בתקופת השפל.‬ 188 00:15:55,204 --> 00:15:57,706 ‫אני לא חושב שהיא הייתה יודעת‬ ‫שיש שפל כלכלי.‬ 189 00:16:02,294 --> 00:16:04,380 ‫מסיבת פיצה היא הסיוט הכי גדול שלי.‬ 190 00:16:05,089 --> 00:16:06,632 ‫אני מזמין חברים לפיצה.‬ 191 00:16:06,715 --> 00:16:08,717 ‫אני אומר, "צריך להזמין פיצה".‬ 192 00:16:08,801 --> 00:16:10,302 ‫והיא אומרת, "כמה?"‬ 193 00:16:10,386 --> 00:16:11,512 ‫"תזמיני הכי הרבה".‬ 194 00:16:11,595 --> 00:16:14,515 ‫"אני לא רוצה‬ ‫שהפיצה תיגמר מול החברים שלי."‬ 195 00:16:17,393 --> 00:16:18,894 ‫היא אומרת, "תתקשר ותשאל".‬ 196 00:16:18,978 --> 00:16:21,855 ‫אני אומר, "אני לא יכול‬ ‫להתקשר לבחורים בני 40‬ 197 00:16:21,939 --> 00:16:25,734 ‫"ולהגיד, 'כמה פיצה‬ ‫אתם חושבים שתאכלו הערב?'"‬ 198 00:16:33,450 --> 00:16:35,661 ‫יש להם עבוד… יש להם משפחה.‬ 199 00:16:36,495 --> 00:16:39,206 ‫הם עובדים בתוך בניין, ברגע זה ממש.‬ 200 00:16:39,289 --> 00:16:41,792 ‫את רוצה שאשאל, "אכלתם ארוחת צהריים גדולה?"‬ 201 00:16:45,004 --> 00:16:47,715 ‫"אנחנו מנסים לחסוך כסף,‬ ‫אז אני צריך לדעת בדיוק‬ 202 00:16:47,798 --> 00:16:50,092 ‫"כמה פיצה תאכל בעוד שמונה שעות."‬ 203 00:16:58,809 --> 00:17:02,187 ‫אני רק רוצה לקנות דברים‬ ‫בלי שהיא תדע שקניתי אותם‬ 204 00:17:02,271 --> 00:17:05,149 ‫ו… זה כל כך קשה.‬ 205 00:17:06,692 --> 00:17:09,236 ‫אני חושב שיכולתי לו ידעתי את שם הבנק שלי.‬ 206 00:17:12,948 --> 00:17:15,993 ‫אבל אני צריך לעבור דרכה‬ ‫כדי להשיג את המידע הזה.‬ 207 00:17:20,164 --> 00:17:21,206 ‫אני מחטט, אומר,‬ 208 00:17:21,290 --> 00:17:23,917 ‫"אם היה לי בנק,‬ ‫לאיזה את חושבת שהייתי הולך?"‬ 209 00:17:30,466 --> 00:17:34,511 ‫וגם, פעם בשבוע אני נכנס לבנק ושואל,‬ ‫"היי, הכסף שלי בבנק הזה?"‬ 210 00:17:45,564 --> 00:17:47,524 ‫היא תמיד משאירה אותי בחוץ.‬ 211 00:17:47,608 --> 00:17:51,904 ‫אם אני קונה משהו והוא לא מתאים,‬ ‫אני לא מחזיר אותו.‬ 212 00:17:52,529 --> 00:17:53,739 ‫אני מתבייש.‬ 213 00:17:53,822 --> 00:17:56,992 ‫אני די בטוח שיהיו שם אותם אנשים בדיוק.‬ 214 00:17:57,076 --> 00:17:58,327 ‫והם זוכרים אותי.‬ 215 00:17:59,703 --> 00:18:03,248 ‫כשאיכנס, הם יגידו,‬ ‫"ידענו שלא תוכל להתמודד עם החולצה הזאת".‬ 216 00:18:10,964 --> 00:18:13,842 ‫היא מחזירה מצרכים למכולת.‬ 217 00:18:14,510 --> 00:18:16,095 ‫כן. אוכל.‬ 218 00:18:16,804 --> 00:18:19,014 ‫בכנות, אני לא חושב שזה מותר.‬ 219 00:18:19,098 --> 00:18:20,182 ‫ברצינות.‬ 220 00:18:21,183 --> 00:18:24,186 ‫אני חושב שהיא מתעמרת‬ ‫בילדים בני ה-15 האלה.‬ 221 00:18:26,939 --> 00:18:28,315 ‫הם לא יודעים מה לעשות.‬ 222 00:18:28,398 --> 00:18:31,527 ‫אימא שלהם נכנסת ואומרת,‬ ‫"הבננות נעשו מוזרות מהר מדי".‬ 223 00:18:31,610 --> 00:18:32,945 ‫והם אומרים, "מה?"‬ 224 00:18:35,239 --> 00:18:38,283 ‫"את בחרת אותן, הן לא שלי.‬ ‫על מה את מדברת?"‬ 225 00:18:38,367 --> 00:18:40,536 ‫"אני אחליף אותן. אני הולכת להחליף."‬ 226 00:18:40,619 --> 00:18:42,996 ‫"כן, האישה הזאת גונבת בננות."‬ 227 00:18:52,381 --> 00:18:56,385 ‫לא מזמן הלכתי למכונית שלי,‬ ‫וניגש אליי סטודנט.‬ 228 00:18:56,468 --> 00:18:57,845 ‫הוא גייס כסף‬ 229 00:18:58,554 --> 00:19:01,723 ‫למען הטבע, או למען כדור הארץ.‬ 230 00:19:01,807 --> 00:19:04,059 ‫זה היה הטבע וכדור הארץ.‬ 231 00:19:06,019 --> 00:19:11,108 ‫לא יודע. הוא אמר מילים אמיתיות,‬ ‫אבל בעיקרון, זה היה...‬ 232 00:19:11,191 --> 00:19:13,569 ‫הוא הסתכל עליי ואמר,‬ ‫"זה כסף לכדור הארץ",‬ 233 00:19:13,652 --> 00:19:16,446 ‫ואמרתי, "כן. כדור הארץ‬ ‫עובר תקופה לא קלה עכשיו."‬ 234 00:19:16,530 --> 00:19:17,531 ‫אז…‬ 235 00:19:19,283 --> 00:19:21,994 ‫הוא סיפר לי על כל מה שכדור הארץ עובר.‬ 236 00:19:22,077 --> 00:19:23,829 ‫על הזיהום.‬ 237 00:19:23,912 --> 00:19:25,664 ‫אמר, "מרעילים לנו את המים".‬ 238 00:19:25,747 --> 00:19:29,168 ‫אמרתי, "לא במשמרת שלי, אבל אני מבין".‬ 239 00:19:42,639 --> 00:19:45,726 ‫אני חושב שקניתי עץ, אני לא ממש יודע.‬ 240 00:19:46,768 --> 00:19:49,354 ‫אבל ניסיתי לתת לו מזומן והוא אמר,‬ 241 00:19:49,438 --> 00:19:52,232 ‫"אתה צריך לשלם בכרטיס אשראי".‬ ‫אמרתי, "בסדר".‬ 242 00:19:52,316 --> 00:19:53,150 ‫אז...‬ 243 00:19:53,942 --> 00:19:57,237 ‫אני נותן לאייפד אקראי‬ ‫את כל המידע על המשפחה שלי.‬ 244 00:20:01,325 --> 00:20:02,784 ‫זה היה 75 דולר.‬ 245 00:20:02,868 --> 00:20:06,413 ‫אז הוא מעביר את הכרטיס,‬ ‫ואחרי שהתשלום מתקבל,‬ 246 00:20:06,496 --> 00:20:08,790 ‫הוא אומר, "רק שתדע זה חיוב חודשי".‬ 247 00:20:09,833 --> 00:20:10,792 ‫כן.‬ 248 00:20:11,418 --> 00:20:14,796 ‫הוא אמר לי אחר כך, ואז,‬ ‫"אתה יכול לבטל את זה באתר".‬ 249 00:20:14,880 --> 00:20:17,257 ‫אמרתי, "אני לא יודע מה קורה פה עכשיו".‬ 250 00:20:23,013 --> 00:20:25,933 ‫הוא אומר, "תן לי את המייל שלך‬ ‫בשביל הקבלה".‬ 251 00:20:26,016 --> 00:20:29,311 ‫אמרתי, "בסדר".‬ ‫הכנסתי את כתובת הדוא"ל של אשתי.‬ 252 00:20:29,937 --> 00:20:32,439 ‫נחשו מי הולכת לעצור את התשלומים ממש מהר?‬ 253 00:20:42,699 --> 00:20:45,369 ‫היא תכרות את העץ הזה מחר.‬ 254 00:20:51,875 --> 00:20:56,463 ‫התקשרתי אליה כי אני צריך להתקשר אליה‬ ‫כשאני רושם אותנו לדברים, ו…‬ 255 00:20:59,258 --> 00:21:02,552 ‫היא ענתה ופשוט אמרה, "אני על זה", וניתקה.‬ 256 00:21:13,939 --> 00:21:17,150 ‫היא מנהלת הכול. היא עושה דברים ולא…‬ 257 00:21:17,234 --> 00:21:19,820 ‫התקנו גג חדש, ולא ידעתי את זה.‬ 258 00:21:23,240 --> 00:21:26,326 ‫גג חדש לגמרי. גיליתי עליו מהשכנים שלי.‬ 259 00:21:29,121 --> 00:21:31,790 ‫הם אמרו, "איך הגג החדש?"‬ 260 00:21:31,873 --> 00:21:33,959 ‫אמרתי, "על מה אתם מדברים?"‬ 261 00:21:35,043 --> 00:21:37,296 ‫והם אמרו, "לא ידעת שיש לך גג חדש?"‬ 262 00:21:37,379 --> 00:21:38,797 ‫אמרתי, "לא".‬ 263 00:21:38,880 --> 00:21:42,801 ‫ואז הייתי צריך לקרוא לה, ואמרתי,‬ ‫"את צריכה ללכת ולדבר על הגג החדש‬ 264 00:21:42,884 --> 00:21:44,469 ‫"שלא סיפרת לי עליו.‬ 265 00:21:44,553 --> 00:21:46,430 ‫"נראיתי שם כמו אידיוט."‬ 266 00:21:55,522 --> 00:21:59,568 ‫בשכונה שלנו, אנחנו גרים ברחוב ללא מוצא,‬ 267 00:21:59,651 --> 00:22:03,363 ‫וזה מרגש מאוד, כי אני גדלתי ברחוב רגיל…‬ 268 00:22:05,365 --> 00:22:08,118 ‫וותמיד חלמתי לגור ברחוב ללא מוצא.‬ 269 00:22:09,077 --> 00:22:12,956 ‫אתה רואה אותם וחושב,‬ ‫"אתה יכול לדמיין את עצמך באחד כזה?"‬ 270 00:22:16,752 --> 00:22:19,046 ‫אנחנו עושים את כל הדברים של רחוב כזה.‬ 271 00:22:19,129 --> 00:22:23,383 ‫אם מישהו בא לשם,‬ ‫אנחנו שואלים, "מה אתה עושה כאן?"‬ 272 00:22:26,428 --> 00:22:27,554 ‫כל מכונית שנכנסת.‬ 273 00:22:27,637 --> 00:22:30,849 ‫אנחנו אומרים, "כדאי שתצא מהרחוב שלנו".‬ 274 00:22:39,191 --> 00:22:40,609 ‫אנחנו זורקים את הזבל‬ 275 00:22:41,735 --> 00:22:44,488 ‫ביום כלשהו.‬ ‫אני לא יודע איזה, אבל זה יום מסוים.‬ 276 00:22:44,571 --> 00:22:46,156 ‫אנחנו עושים את זה. יש יום.‬ 277 00:22:47,449 --> 00:22:49,993 ‫אני יודע ששכחנו‬ ‫לזרוק אותו לפני כמה שבועות.‬ 278 00:22:50,077 --> 00:22:52,412 ‫הלחץ הזה עלול לפרק משפחה.‬ 279 00:22:57,042 --> 00:22:59,795 ‫כל השבוע אמרנו, "כולם לאכול מהידיים".‬ 280 00:23:04,549 --> 00:23:08,053 ‫באו אלינו חברים,‬ ‫"שימו את הזבל בכיסים, קחו אותו הביתה".‬ 281 00:23:20,065 --> 00:23:23,110 ‫יש לנו מזל עם השכנים שלנו.‬ ‫השכנים שלנו ממש מגניבים,‬ 282 00:23:23,193 --> 00:23:24,820 ‫ואנחנו קרובים אליהם מאוד.‬ 283 00:23:24,903 --> 00:23:27,072 ‫לכולם יש עבודות אמיתיות.‬ 284 00:23:27,155 --> 00:23:28,907 ‫הם למדו במכללה וכאלה.‬ 285 00:23:28,990 --> 00:23:33,036 ‫ו… אחד מהם הוא יועץ מנהלים,‬ 286 00:23:33,120 --> 00:23:37,624 ‫אז הוא מנהל את כל היועצים ו…‬ 287 00:23:38,208 --> 00:23:40,293 ‫כן, זו עבודה קשה. בסדר?‬ 288 00:23:41,002 --> 00:23:44,005 ‫יש הרבה יועצים, והוא אומר, "כדאי שתתרחק".‬ 289 00:23:44,089 --> 00:23:45,298 ‫מבינים? "אי אפשר…‬ 290 00:23:46,174 --> 00:23:48,301 ‫"אי אפשר לייעץ כאן."‬ 291 00:23:48,385 --> 00:23:49,219 ‫אז...‬ 292 00:23:50,011 --> 00:23:51,012 ‫הוא עסוק.‬ 293 00:23:58,520 --> 00:24:00,439 ‫השכן השני שלנו הוא אקטואר.‬ 294 00:24:01,481 --> 00:24:03,275 ‫חשבתי שזה קשור לציפורים.‬ 295 00:24:08,363 --> 00:24:10,490 ‫שאלתי אותו, "איזו ציפור זאת?"‬ 296 00:24:18,415 --> 00:24:20,459 ‫הוא אמר, "אני לא יודע", ושאלתי…‬ 297 00:24:25,255 --> 00:24:28,508 ‫"בתור אקטואר, אתה לא יודע‬ ‫איזו ציפור זאת שם?"‬ 298 00:24:39,853 --> 00:24:43,023 ‫הלכתי ליום הקריירה בבית הספר של בתי,‬ 299 00:24:43,106 --> 00:24:46,067 ‫ואני יודע שמה שאני עושה מהנה מאוד,‬ 300 00:24:46,151 --> 00:24:51,198 ‫אבל הייתי לחוץ, כי הייתי שם‬ ‫עם אנשים אמיתיים, חכמים ו…‬ 301 00:24:52,449 --> 00:24:55,035 ‫אז קיוויתי לשבת בשולחן לבד.‬ 302 00:24:55,118 --> 00:24:57,370 ‫הושיבו אותי בשולחן עם מנתח.‬ 303 00:24:58,830 --> 00:25:01,249 ‫אני חושב שהם עשו את זה בכוונה.‬ 304 00:25:02,125 --> 00:25:03,376 ‫כמעט כדי להראות לילדים,‬ 305 00:25:03,460 --> 00:25:05,629 ‫"זה מה שקורה כשלא קוראים."‬ 306 00:25:17,224 --> 00:25:19,434 ‫אז הילדים ניגשים אליי‬ 307 00:25:19,518 --> 00:25:23,939 ‫ושואלים, "באילו מקצועות‬ ‫אתה משתמש כדי לעשות סטנד-אפ?"‬ 308 00:25:24,022 --> 00:25:26,983 ‫וחשבתי, אני אפילו לא יודע‬ ‫אילו מקצועות הם לומדים.‬ 309 00:25:29,110 --> 00:25:32,489 ‫אמרתי, "באנגלית. אני מדבר‬ ‫בעיקר אנגלית על הבמה".‬ 310 00:25:40,664 --> 00:25:44,042 ‫הם שאלו אותו,‬ ‫"כמה זמן למדת כדי להפוך למנתח?"‬ 311 00:25:44,125 --> 00:25:47,045 ‫הוא אמר, "54 שנים" או משהו כזה.‬ 312 00:25:49,923 --> 00:25:52,467 ‫הם שאלו אותי,‬ ‫"כמה זמן לוקח להפוך קומיקאי?"‬ 313 00:25:52,551 --> 00:25:54,803 ‫אמרתי, "אתם מתאימים לזה עכשיו".‬ 314 00:26:01,059 --> 00:26:02,686 ‫"תסיימו את בית הספר היסודי,‬ 315 00:26:02,769 --> 00:26:05,772 ‫"תרצו את ההורים,‬ ‫אבל אז הייתי פורש והולך על זה."‬ 316 00:26:12,445 --> 00:26:15,699 ‫היה לי קשה בבית הספר.‬ 317 00:26:15,782 --> 00:26:19,244 ‫בקושי סיימתי את הלימודים,‬ ‫התקבלתי למכללה קהילתית,‬ 318 00:26:19,327 --> 00:26:22,831 ‫בקושי התקבלתי למכללה‬ ‫שאליה חייבים לקבל את כולם.‬ 319 00:26:26,751 --> 00:26:30,672 ‫למדתי במכללה הקהילתית במשך שנה,‬ ‫יש לי אפס נקודות זכות.‬ 320 00:26:34,301 --> 00:26:37,137 ‫הרבה אנשים לא יודעים שמכללה קהילתית‬ 321 00:26:37,220 --> 00:26:39,097 ‫היא מכללה שאומרת,‬ 322 00:26:39,180 --> 00:26:42,309 ‫"אתה בטח תישאר בקהילה שלך. אז…‬ 323 00:26:49,649 --> 00:26:52,027 ‫"אנחנו רק נראה לך איך להסתדר בעיירה.‬ 324 00:26:56,281 --> 00:26:58,491 ‫"נסביר לך איך דברים עובדים."‬ 325 00:27:04,122 --> 00:27:05,707 ‫אחרי כל השנה ההיא,‬ 326 00:27:05,790 --> 00:27:08,960 ‫אין לי נקודות זכות,‬ ‫כי נאלצתי לקחת שיעורי עזר.‬ 327 00:27:09,044 --> 00:27:11,421 ‫שיעורי עזר נועדו בעיקר ל…‬ 328 00:27:12,005 --> 00:27:13,965 ‫אלה שיעורים למישהי בגילי עכשיו‬ 329 00:27:14,049 --> 00:27:17,260 ‫שמנסה לחזור ללימודים,‬ ‫כי הוא לא זוכר איך זה ללמוד.‬ 330 00:27:18,094 --> 00:27:20,972 ‫אני לקחתי אותם מייד לאחר התיכון. אני פשוט…‬ 331 00:27:22,432 --> 00:27:26,061 ‫הם אמרו, "אתה לא זוכר את התיכון?"‬ ‫אמרתי, "הרגע סיימתי".‬ 332 00:27:26,144 --> 00:27:28,521 ‫הם אמרו, "נראה כאילו לא שמעת עליו".‬ 333 00:27:32,609 --> 00:27:34,611 ‫כולם שם היו בני 50.‬ 334 00:27:34,694 --> 00:27:36,571 ‫שאלתי, "מי המורה?"‬ 335 00:27:38,907 --> 00:27:42,786 ‫"אני חושב שאתם צריכים להגיד לי‬ ‫אם אני שואל. מי המורה?"‬ 336 00:27:48,917 --> 00:27:51,628 ‫לקחתי שיעורים בסיסיים...‬ ‫למשל, שיעור דיבור.‬ 337 00:27:52,170 --> 00:27:53,380 ‫במכללה.‬ 338 00:27:53,463 --> 00:27:56,257 ‫נסעתי לשם עם החברים שלי,‬ 339 00:27:56,341 --> 00:27:58,802 ‫שלמדו עסקים או משהו כזה.‬ 340 00:27:58,885 --> 00:28:03,139 ‫מה שזה לא יהיה שלומדים שם.‬ ‫אמרתי, "בסדר, נתראה אחרי שיעור דיבור".‬ 341 00:28:07,727 --> 00:28:11,731 ‫ואני עדיין הוגה הרבה מילים לא נכון,‬ ‫זה מה שאני לא מבין.‬ 342 00:28:13,566 --> 00:28:14,442 ‫אני אומר,‬ 343 00:28:15,151 --> 00:28:18,530 ‫"סיר", שאף אחד לא מבין.‬ 344 00:28:19,447 --> 00:28:21,491 ‫שיר. כן.‬ 345 00:28:22,075 --> 00:28:25,203 ‫ש-י-ר. אני אומר "סיר".‬ 346 00:28:27,414 --> 00:28:29,582 ‫טוב, תקן את זה, שיעור דיבור.‬ 347 00:28:32,585 --> 00:28:34,671 ‫ומה אם אני רוצה לכתוב סירים?‬ 348 00:28:37,882 --> 00:28:39,884 ‫אולי יש לי הרבה רעיונות נהדרים לסירים?‬ 349 00:28:41,177 --> 00:28:44,556 ‫לא מתייחסים אליי ברצינות‬ ‫כי אני אומר, "תקשיבו לסירים שלי".‬ 350 00:28:53,148 --> 00:28:54,941 ‫"שן". אני אומר, "שן".‬ 351 00:28:55,567 --> 00:28:56,818 ‫במבטא דרומי מאוד.‬ 352 00:28:57,569 --> 00:29:01,030 ‫"שמן". אני אפילו לא יודע‬ ‫איך להגיד את זה. כאילו, לכם.‬ 353 00:29:01,114 --> 00:29:03,533 ‫שמן. ש-מ-ן.‬ 354 00:29:03,616 --> 00:29:04,451 ‫כן.‬ 355 00:29:05,076 --> 00:29:05,952 ‫כן.‬ 356 00:29:07,620 --> 00:29:09,497 ‫אני אומר, "שן מנועים".‬ 357 00:29:10,498 --> 00:29:12,375 ‫"שן זית".‬ 358 00:29:14,627 --> 00:29:16,254 ‫במכללה קהילתית דרומית,‬ 359 00:29:16,337 --> 00:29:19,132 ‫תיקונים כאלה צריכים להיות חובה.‬ 360 00:29:21,217 --> 00:29:23,428 ‫הם היו צריכים לכתוב "ש-מ-ן" על הלוח,‬ 361 00:29:23,511 --> 00:29:24,888 ‫ואני הייתי אומר, "שן".‬ 362 00:29:24,971 --> 00:29:26,931 ‫הם היו אומרים, "אנחנו נטפל בזה.‬ 363 00:29:28,808 --> 00:29:31,811 ‫"אתה כנראה תעבוד הרבה עם הדבר הזה."‬ 364 00:29:39,819 --> 00:29:41,321 ‫"מלחמת הזרחים".‬ 365 00:29:41,404 --> 00:29:42,572 ‫ככה אני אומר את זה.‬ 366 00:29:42,655 --> 00:29:44,657 ‫במקום "האזרחים".‬ 367 00:29:44,741 --> 00:29:46,367 ‫אני אומר, "מלחמת הזרחים".‬ 368 00:29:47,243 --> 00:29:48,203 ‫כי…‬ 369 00:29:49,287 --> 00:29:52,582 ‫אולי זה באשמתי. בסדר? אני לא…‬ 370 00:29:58,922 --> 00:30:02,300 ‫אני לא יודע שום דבר על "מלחמת הזרחים".‬ 371 00:30:04,761 --> 00:30:06,971 ‫אני לא מבין בכלל בהיסטוריה.‬ 372 00:30:07,055 --> 00:30:09,390 ‫ואני יודע, כי בכל סרט היסטוריה,‬ 373 00:30:09,474 --> 00:30:11,643 ‫אני תמיד במתח.‬ 374 00:30:25,740 --> 00:30:27,742 ‫"מה עומד לקרות?"‬ 375 00:30:31,538 --> 00:30:33,039 ‫צפיתי ב"פרל הארבור".‬ 376 00:30:35,375 --> 00:30:37,794 ‫הופתעתי לא פחות מהם.‬ 377 00:30:49,305 --> 00:30:50,765 ‫אני לא קורא ספרים.‬ 378 00:30:51,516 --> 00:30:53,768 ‫כן, ואני חושב שזה חשוב.‬ 379 00:30:56,479 --> 00:30:59,482 ‫קריאה היא המפתח לחוכמה, לדעתי,‬ 380 00:30:59,566 --> 00:31:02,902 ‫ו… אני לא עושה את זה.‬ 381 00:31:04,445 --> 00:31:06,281 ‫אני חושב שזה משפיע עליי.‬ 382 00:31:07,073 --> 00:31:11,202 ‫אני רוצה לקרוא. אני אוהב את רעיון הקריאה.‬ ‫אני אפילו קונה ספרים,‬ 383 00:31:11,286 --> 00:31:14,247 ‫אבל הספרים האלה הם עם הכי הרבה מילים.‬ 384 00:31:14,330 --> 00:31:15,623 ‫ו…‬ 385 00:31:16,916 --> 00:31:18,084 ‫כל ספר הוא ככה.‬ 386 00:31:18,167 --> 00:31:21,504 ‫אתה פשוט פותח אותו‬ ‫וחושב, "על מה אתם מדברים?"‬ 387 00:31:21,588 --> 00:31:23,089 ‫זה… כלומר…‬ 388 00:31:23,172 --> 00:31:27,594 ‫וזה לא נגמר. כל עמוד, עוד מילים.‬ 389 00:31:28,887 --> 00:31:31,556 ‫אולי תכניסו לשם כמה עמודים ריקים?‬ 390 00:31:32,223 --> 00:31:35,768 ‫אולי תיתנו לי לעצור לאוויר לשתי שניות?‬ 391 00:31:46,654 --> 00:31:48,531 ‫העיניים שלי יכולות לקרוא טוב,‬ 392 00:31:49,324 --> 00:31:50,491 ‫אבל המוח שלי...‬ 393 00:31:53,036 --> 00:31:54,829 ‫העיניים שלי ממש טובות בקריאה.‬ 394 00:31:54,913 --> 00:31:58,374 ‫כל כך לא נעים לי מהן,‬ ‫כי הן מחוברות למוח המטומטם הזה.‬ 395 00:32:00,043 --> 00:32:02,045 ‫הן מסתכלות על המילים האלה ושואלות,‬ 396 00:32:02,128 --> 00:32:03,963 ‫"אתה לא קולט שום דבר מזה?‬ 397 00:32:07,967 --> 00:32:11,471 ‫"זו הפעם החמישית שקראנו את המשפט הזה.‬ ‫בוא ננסה אחד אחר."‬ 398 00:32:20,229 --> 00:32:23,066 ‫סיפורת, ספרות עיונית.‬ ‫אני לא יודע איזו היא האמת.‬ 399 00:32:28,363 --> 00:32:31,366 ‫אני קוראת כל ספר כאמת,‬ ‫כך אני מתמודד עם זה.‬ 400 00:32:33,117 --> 00:32:35,662 ‫איך שאני מבין,‬ ‫יש לנו בעיה גדולה של קוסמים‬ 401 00:32:35,745 --> 00:32:37,205 ‫בארה"ב עכשיו.‬ 402 00:32:48,549 --> 00:32:52,011 ‫נסענו לאירופה בשנה שעברה.‬ 403 00:32:52,095 --> 00:32:57,141 ‫דרך אגב, בדרך ל… טסנו מנאשוויל ללונדון,‬ 404 00:32:57,225 --> 00:33:01,145 ‫השעה הייתה 16:42 זמן נאשוויל.‬ 405 00:33:01,229 --> 00:33:06,317 ‫אז כמשחק משפחתי, אמרתי,‬ ‫"בואו ננחש מה השעה בלונדון".‬ 406 00:33:06,401 --> 00:33:07,860 ‫אני אמרתי, 00:42.‬ 407 00:33:07,944 --> 00:33:10,279 ‫הבת שלנו אמרה 01:42.‬ 408 00:33:10,363 --> 00:33:12,323 ‫הניחוש של אשתי היה 23:00.‬ 409 00:33:13,116 --> 00:33:14,075 ‫וזהו זה.‬ 410 00:33:20,248 --> 00:33:22,291 ‫כן, היא לא אמרה את ה-42.‬ 411 00:33:22,375 --> 00:33:23,751 ‫ו...‬ 412 00:33:23,835 --> 00:33:26,254 ‫אמרתי, "פשוט תגידי 42".‬ 413 00:33:26,337 --> 00:33:27,839 ‫"אתה יודע למה התכוונתי."‬ 414 00:33:27,922 --> 00:33:32,760 ‫אמרתי, "אני יודע, אבל תראי לבת שלנו‬ ‫שאת יודעת מה אדם נורמלי היה אומר."‬ 415 00:33:37,056 --> 00:33:39,100 ‫ריב די גדול פרץ בעקבות זה.‬ 416 00:33:47,525 --> 00:33:49,277 ‫אם תיסעו לאירופה, רק שתדעו,‬ 417 00:33:50,319 --> 00:33:52,530 ‫הכי עתיק שם. היא עתיקה מאוד.‬ 418 00:33:54,574 --> 00:33:58,202 ‫נראה לכם שארה"ב עתיקה,‬ ‫ואז אתם מגיעים לשם ואומרים, "לילה טוב.‬ 419 00:34:00,538 --> 00:34:02,874 ‫"מה עשיתם פה?"‬ 420 00:34:05,543 --> 00:34:08,880 ‫מסתובבים שם ושומעים,‬ ‫"הבניין הזה מהמאה השמינית".‬ 421 00:34:08,963 --> 00:34:10,965 ‫אתה חושב, "אלוהים!"‬ 422 00:34:21,559 --> 00:34:23,269 ‫נסעתי גם לאוסטרליה.‬ 423 00:34:23,978 --> 00:34:25,730 ‫אוסטרליה רחוקה מאוד.‬ 424 00:34:27,440 --> 00:34:30,485 ‫תקשיבו, כדור הארץ שלנו‬ ‫גדול יותר משחשבתי.‬ 425 00:34:34,989 --> 00:34:38,785 ‫טסנו 16 שעות, יותר מ-800 קמ"ש.‬ 426 00:34:38,868 --> 00:34:40,912 ‫בקושי הצלחנו להגיע. בקושי.‬ 427 00:34:44,457 --> 00:34:46,459 ‫אני חושב שגם נסענו לא נכון.‬ 428 00:34:50,671 --> 00:34:52,298 ‫סבלתי שם מיעפת.‬ 429 00:34:52,381 --> 00:34:54,759 ‫זה לא הפריע לי, כי התעוררתי מוקדם.‬ 430 00:34:54,842 --> 00:34:58,221 ‫התעוררתי ב-5:45,‬ ‫ואני אף פעם לא מתעורר מוקדם כל כך.‬ 431 00:34:58,304 --> 00:35:01,307 ‫אז הייתי הראשון בתור‬ ‫בארוחת הבוקר של המלון.‬ 432 00:35:02,141 --> 00:35:05,144 ‫דבר אחד בטוח, כשמתעוררים ב-5:45,‬ 433 00:35:05,228 --> 00:35:07,522 ‫הצהריים די רחוקים.‬ 434 00:35:12,568 --> 00:35:16,656 ‫אתה מוכן להתערב שעכשיו צהריים,‬ ‫אבל השעה היא אולי 8:30.‬ 435 00:35:22,370 --> 00:35:25,039 ‫בשעה 18:00 אתה תוהה, "איך אנשים מחוץ לבית?‬ 436 00:35:28,459 --> 00:35:30,128 ‫"למה השמש לא שוקעת?"‬ 437 00:35:38,719 --> 00:35:42,223 ‫זה השלב הבא בחיי, לקום מוקדם, אתם יודעים?‬ 438 00:35:42,306 --> 00:35:45,184 ‫אנחנו מתחילים את היום וקמים ב-9:15.‬ 439 00:35:45,268 --> 00:35:46,811 ‫כן, אתם יודעים.‬ 440 00:35:46,894 --> 00:35:49,689 ‫מעולם לא ראיתי את בתי הולכת לבית הספר,‬ ‫אבל הייתי קרוב.‬ 441 00:35:56,988 --> 00:35:59,157 ‫התחיל להיות לי קר, כי אני זקן.‬ 442 00:35:59,907 --> 00:36:03,202 ‫ארבעים וחמש. פשוט קר לי,‬ ‫אני תמיד צריך להביא ז'קט.‬ 443 00:36:03,995 --> 00:36:06,873 ‫גם אם יש 60 מעלות בחוץ,‬ 444 00:36:06,956 --> 00:36:09,500 ‫אני אסתובב עם ז'קט.‬ 445 00:36:10,543 --> 00:36:12,837 ‫ואני רואה את הצעירים האלה וחושב,‬ 446 00:36:12,920 --> 00:36:14,672 ‫"איפה המעילים שלכם?"‬ 447 00:36:23,514 --> 00:36:26,309 ‫הגוף שלי מתפרק. הכתף שלי כואבת,‬ 448 00:36:26,392 --> 00:36:28,352 ‫כי אני עומד על הבמה ככה.‬ 449 00:36:33,774 --> 00:36:36,736 ‫זה מטורף. הדבר הזה היה טעות ענקית.‬ 450 00:36:36,819 --> 00:36:39,947 ‫אילו ידעתי שזו תהיה בעיה גדולה,‬ 451 00:36:40,031 --> 00:36:42,992 ‫סביר להניח שהייתי מוותר על ההרגל.‬ 452 00:36:44,118 --> 00:36:45,995 ‫הגוף שלי לא עומד בזה.‬ 453 00:36:47,121 --> 00:36:49,207 ‫והלכתי לרופא כדי לרפא את זה…‬ 454 00:36:49,290 --> 00:36:52,376 ‫הוא דיבר עליי כמו על מכונית ישנה.‬ 455 00:36:52,960 --> 00:36:55,796 ‫הוא אמר, "בכנות,‬ ‫לא הייתי משקיע בזה עוד כסף".‬ 456 00:37:05,473 --> 00:37:08,851 ‫מתחתי שריר לאחרונה,‬ ‫אני חושב שהוא היה בנשמה שלי.‬ 457 00:37:12,772 --> 00:37:15,149 ‫כלומר, הוא היה ממש באמצע הגוף שלי…‬ 458 00:37:15,233 --> 00:37:17,068 ‫חשבתי שהוא מקדימה, ואז קלטתי,‬ 459 00:37:17,151 --> 00:37:19,779 ‫"כואב לי גם הגב". אז…‬ 460 00:37:22,406 --> 00:37:23,741 ‫מה יש באמצע?‬ 461 00:37:23,824 --> 00:37:25,826 ‫איזה שריר נמצא באמצע?‬ 462 00:37:34,168 --> 00:37:36,254 ‫טיילתי בטבע. קפצתי מסלע.‬ 463 00:37:36,337 --> 00:37:37,755 ‫מגובה 30 ס"מ.‬ 464 00:37:38,506 --> 00:37:40,967 ‫כשנחתתי, הרגשתי את מה שהייתי מדמיין‬ 465 00:37:41,050 --> 00:37:43,177 ‫כתחושה של פגיעת ברק.‬ 466 00:37:48,266 --> 00:37:50,351 ‫הרגשתי את זה עד הציפורניים.‬ 467 00:37:56,774 --> 00:37:59,860 ‫בימינו יש סיכוי של 50-50‬ ‫שהחנות שלי פתוחה או סגורה.‬ 468 00:38:05,324 --> 00:38:07,535 ‫זו ממש הטלת מטבע.‬ 469 00:38:09,453 --> 00:38:12,957 ‫אני לא יודע מה קורה. סגרתי אותה כל חיי.‬ 470 00:38:13,624 --> 00:38:15,001 ‫ועכשיו אני פשוט יוצא,‬ 471 00:38:15,084 --> 00:38:17,795 ‫"טוב, נתראה אחר כך, חבר'ה".‬ ‫פשוט יוצא מהבית.‬ 472 00:38:19,422 --> 00:38:21,549 ‫אני מוריד מכנסיים בבית, הם יורדים בקלות‬ 473 00:38:21,632 --> 00:38:24,385 ‫ואני קולט, "ארבע שעות הסתובבתי…"‬ 474 00:38:29,932 --> 00:38:32,810 ‫אני חושב שזה בגלל‬ ‫שלוקח לי הרבה יותר זמן להשתין.‬ 475 00:38:33,853 --> 00:38:36,814 ‫ואני עדיין לא רגיל לקצב החדש והזקן הזה.‬ 476 00:38:38,566 --> 00:38:41,068 ‫כי בגיל 40 יש הרבה עצירות שווא.‬ 477 00:38:42,445 --> 00:38:45,031 ‫אתה לומד די מהר להישאר שם.‬ 478 00:38:45,114 --> 00:38:47,616 ‫לתת לפקק להיפתח קצת.‬ 479 00:38:51,871 --> 00:38:53,831 ‫אני רואה צעירים באים והולכים‬ 480 00:38:55,875 --> 00:38:58,085 ‫ואומר, "תגידו למשפחה שלי שאני בסדר".‬ 481 00:39:06,719 --> 00:39:09,722 ‫האוכל עדיין…‬ ‫עדיין יש לי בעיה עם אוכל. אני…‬ 482 00:39:10,431 --> 00:39:12,683 ‫אני אוהב אוכל מעובד. אני מת עליו.‬ 483 00:39:14,560 --> 00:39:16,395 ‫אני בחור של מהשדה-למפעל-לשולחן.‬ 484 00:39:23,319 --> 00:39:27,156 ‫אני רוצה שהאוכל שלי יעבור כמה שיותר ידיים.‬ 485 00:39:33,245 --> 00:39:36,207 ‫זה עומד להיגמר. אני מרגיש את זה.‬ 486 00:39:36,290 --> 00:39:38,667 ‫אני לא יכול להמשיך ככה. זה ממש כואב.‬ 487 00:39:40,753 --> 00:39:43,756 ‫ואני אומר לעצמי שעשיתי הרבה. הייתי…‬ 488 00:39:44,382 --> 00:39:47,551 ‫הייתה לי קריירה מצליחה מאוד‬ ‫באכילת מזון מהיר.‬ 489 00:39:47,635 --> 00:39:49,053 ‫עשיתי את כל הדברים.‬ 490 00:39:49,678 --> 00:39:52,181 ‫אכלתי טאקו בל וזרקתי אותו לפח של השכן שלי‬ 491 00:39:52,264 --> 00:39:53,682 ‫כדי שאשתי לא תגלה.‬ 492 00:39:59,355 --> 00:40:01,107 ‫השתמשתי בכל כך הרבה קטשופ פעם‬ 493 00:40:01,732 --> 00:40:06,237 ‫במסעדה, שאדם זר ניגש אליי ואמר,‬ 494 00:40:06,320 --> 00:40:07,905 ‫"זה הרבה קטשופ.‬ 495 00:40:14,036 --> 00:40:16,330 ‫"אתה יודע בכמה קטשופ אתה אמור להשתמש?"‬ 496 00:40:17,623 --> 00:40:20,418 ‫הבחור הזה לא רוצה להתערב.‬ 497 00:40:22,545 --> 00:40:25,423 ‫אבל הוא רואה את זה. אשתו אמרה, "עזוב".‬ 498 00:40:25,506 --> 00:40:27,967 ‫הוא אמר, "אני חייב להגיד לו משהו. אני לא…‬ 499 00:40:31,846 --> 00:40:35,766 ‫"לא נראה לי שהוא יודע שכולנו…‬ ‫אף אחד לא משתמש בכמות כזאת של קטשופ."‬ 500 00:40:40,855 --> 00:40:44,066 ‫נסעתי לאסוף אוכל ממקדונלד'ס,‬ ‫וחלון הרכב שלי לא נפתח.‬ 501 00:40:44,150 --> 00:40:46,944 ‫זה מסר מהיקום, "קח הפסקה".‬ 502 00:40:50,072 --> 00:40:51,532 ‫ונלחמתי על זה.‬ 503 00:40:52,825 --> 00:40:54,869 ‫זה מביך, כי הם יראו.‬ 504 00:40:54,952 --> 00:40:58,664 ‫נאלצתי להמשיך מעבר… נאלצתי לפתוח את הדלת,‬ 505 00:40:58,747 --> 00:41:00,958 ‫אז היא הייתה פוגעת במיקרופון.‬ 506 00:41:01,041 --> 00:41:02,626 ‫אז הייתי צריך לעבור אותו.‬ 507 00:41:04,462 --> 00:41:06,464 ‫האדם ברכב מאחוריי שאל, "אתה הולך?"‬ 508 00:41:06,547 --> 00:41:08,799 ‫אמרתי, "החלון שלי לא נפתח".‬ 509 00:41:13,888 --> 00:41:17,558 ‫והייתי צריך לפתוח את הדלת.‬ ‫עכשיו הרמקול ליד מכל הדלק.‬ 510 00:41:19,393 --> 00:41:21,312 ‫אז אני צריך לצעוק את ההזמנה שלי.‬ 511 00:41:21,395 --> 00:41:22,813 ‫עכשיו הבחור ההוא שומע.‬ 512 00:41:25,774 --> 00:41:29,236 ‫ואז אני מסתכל על המסך של מקדונלד'ס,‬ ‫הכול כתוב על הלוח,‬ 513 00:41:29,320 --> 00:41:31,739 ‫וכל השכונה יודעת מה אני מזמין.‬ 514 00:41:37,453 --> 00:41:40,331 ‫ואז נסעתי לחלון הגשת האוכל,‬ 515 00:41:40,414 --> 00:41:43,542 ‫והייתי צריך לעבור אותו,‬ ‫כי אני צריך לפתוח את הדלת.‬ 516 00:41:44,043 --> 00:41:48,756 ‫אז אני עובר אותו,‬ ‫והם שואלים אותי, "לאן אתה נוסע?"‬ 517 00:41:50,925 --> 00:41:53,344 ‫אמרתי, "לשום מקום". ואני עובר את החלון,‬ 518 00:41:53,427 --> 00:41:57,473 ‫והם רואים את כל הגוף שלי יושב בכיסא.‬ 519 00:41:58,098 --> 00:41:59,391 ‫זה משוגע.‬ 520 00:41:59,475 --> 00:42:03,479 ‫אם מעולם לא עשיתם את זה,‬ ‫זה היה הרגע הכי פגיע בחיי. פשוט…‬ 521 00:42:05,439 --> 00:42:07,983 ‫הם פשוט יושבים שם, ואתה אומר, "היי".‬ 522 00:42:10,945 --> 00:42:13,322 ‫הם רואים את כפות הרגליים שלך.‬ 523 00:42:15,658 --> 00:42:18,744 ‫הם זורקים את זה עליי כמו דוב,‬ ‫פשוט זורקים את זה.‬ 524 00:42:28,796 --> 00:42:31,006 ‫המשפחה שלנו אוכלת הרבה מזון מהיר.‬ 525 00:42:31,090 --> 00:42:34,927 ‫בקבוצת המסרונים המשפחתית שלנו‬ ‫אבא שלי כתב,‬ 526 00:42:35,010 --> 00:42:37,805 ‫"מצאתי דרך להשיג ביג מק בזול.‬ 527 00:42:41,350 --> 00:42:45,938 ‫"אפשר להזמין צ'יזבורגר כפול‬ ‫ולבקש רוטב ביג מק.‬ 528 00:42:46,021 --> 00:42:47,481 ‫"זה זול יותר,‬ 529 00:42:48,065 --> 00:42:51,110 ‫"וללא הלחמנייה השלישית,‬ ‫אז זה מתאים לדיאטת אטקינס."‬ 530 00:42:57,700 --> 00:43:00,411 ‫כך זה נעשה.‬ ‫הלחמנייה השלישית גורמת לך לחשוב,‬ 531 00:43:00,494 --> 00:43:02,871 ‫"אני לא יודע אם אני צריך אותה."‬ 532 00:43:10,296 --> 00:43:13,299 ‫ההורים שלי מזדקנים. הם לא ממש זקנים,‬ 533 00:43:13,382 --> 00:43:16,635 ‫אבל הם בגיל שבו אם הם ימעדו,‬ 534 00:43:16,719 --> 00:43:18,554 ‫הם ייפלו על הרצפה.‬ 535 00:43:20,931 --> 00:43:23,267 ‫פשוט יש גיל שבו זה קורה.‬ 536 00:43:23,350 --> 00:43:28,147 ‫אם אני מועד,‬ ‫הגוף שלי לא נגע בקרקע כבר 40 שנה.‬ 537 00:43:29,857 --> 00:43:32,109 ‫אבל בשבילם, זה פשוט, אני לא יודע.‬ 538 00:43:32,192 --> 00:43:34,987 ‫כאילו פלג הגוף העליון אומר,‬ ‫"אנחנו הולכים".‬ 539 00:43:35,070 --> 00:43:36,155 ‫ו...‬ 540 00:43:37,906 --> 00:43:40,284 ‫פלג הגוף התחתון אומר, "מה?" וזה פשוט…‬ 541 00:43:43,037 --> 00:43:44,955 ‫ואין קטע של...‬ 542 00:43:45,039 --> 00:43:47,541 ‫הם בכלל לא יודעים מה קורה.‬ 543 00:43:48,917 --> 00:43:50,878 ‫הם רק מסתכלים עליך ואתה שואל,‬ 544 00:43:50,961 --> 00:43:53,130 ‫"אתם לא מרגישים שום דבר מזה?"‬ 545 00:43:54,465 --> 00:43:58,552 ‫והם נופלים על הקרקע כל כך חזק.‬ ‫כאילו הם נזרקו מגג.‬ 546 00:44:00,387 --> 00:44:02,431 ‫כולם שומעים את זה, "מה קורה פה?"‬ 547 00:44:02,514 --> 00:44:04,433 ‫אני אומר, "ההורים שלי נפלו!‬ 548 00:44:06,477 --> 00:44:07,853 ‫"אני צריך להרים אותם.‬ 549 00:44:09,146 --> 00:44:12,441 ‫"לאימא שלי יש חבורה‬ ‫שלא תיעלם במשך שנתיים."‬ 550 00:44:18,489 --> 00:44:20,366 ‫אני פשוט הולך לפניהם עכשיו.‬ 551 00:44:20,449 --> 00:44:21,742 ‫אני כמו שרפה.‬ 552 00:44:23,243 --> 00:44:26,538 ‫אני מודיע להם על מצב פני השטח שלפנינו.‬ 553 00:44:28,332 --> 00:44:30,292 ‫"יש שטיח קטן עוד מעט.‬ 554 00:44:36,840 --> 00:44:40,636 ‫"יש שטיח קטן. כשנצא החוצה,‬ ‫יהיה קצת יותר מואר מאשר בפנים.‬ 555 00:44:40,719 --> 00:44:44,390 ‫"כן, ומדרכת אבנים. אתם לא תשרדו אותה, אז…‬ 556 00:44:46,767 --> 00:44:48,435 ‫"תשכבו על השטיח.‬ 557 00:44:48,519 --> 00:44:50,771 ‫"אני אעשה רוורס עם הרכב לתוך הבניין."‬ 558 00:44:57,653 --> 00:45:01,573 ‫לאחרונה ביקשנו מאימא שלי‬ ‫לאסוף את הבת שלנו מבית של חברה,‬ 559 00:45:01,657 --> 00:45:03,367 ‫ושלחתי לה את הכתובת,‬ 560 00:45:03,450 --> 00:45:05,536 ‫והיא נסעה לבית הלא נכון.‬ 561 00:45:06,995 --> 00:45:10,207 ‫היא דפקה על הדלת. סבתא אחרת פתחה.‬ 562 00:45:10,290 --> 00:45:11,959 ‫זה לא טוב.‬ 563 00:45:13,335 --> 00:45:16,588 ‫זה כמו שני כלבים שרואים זה את זה דרך גדר.‬ 564 00:45:23,637 --> 00:45:26,432 ‫יהיה קשה להחזיר את שניהם פנימה.‬ 565 00:45:33,230 --> 00:45:36,150 ‫אז אימא שלי אומרת, "הנכדה שלי שם?"‬ 566 00:45:36,650 --> 00:45:39,570 ‫והגברת השנייה אומרת,‬ ‫"יש לי שלושה נכדים".‬ 567 00:45:43,115 --> 00:45:44,283 ‫אין פתרון.‬ 568 00:45:47,286 --> 00:45:48,620 ‫רק שתי סבתות.‬ 569 00:45:48,704 --> 00:45:51,457 ‫"יש לך דברים? גם לי יש דברים."‬ 570 00:45:56,253 --> 00:45:59,047 ‫הן דיברו במשך 30 דקות. זו הדלת הלא נכונה.‬ 571 00:46:02,301 --> 00:46:04,970 ‫הייתי צריך לאסוף את הבת שלי,‬ ‫ואז למצוא את אימא שלי.‬ 572 00:46:12,352 --> 00:46:16,732 ‫והנשים הן אלה ששומרות על צלילות‬ ‫הכי הרבה זמן בזוגיות.‬ 573 00:46:16,815 --> 00:46:20,444 ‫אם תראו זוג קשישים נשואים, בני 80…‬ 574 00:46:20,527 --> 00:46:23,280 ‫הם בני 80, האישה פשוט… היא בעניינים,‬ 575 00:46:23,363 --> 00:46:26,992 ‫ובעלה שואל, "איפה אנחנו כרגע?" הוא…‬ 576 00:46:29,203 --> 00:46:33,040 ‫המוח שלנו נופל מצוק. כאילו, הם…‬ 577 00:46:33,123 --> 00:46:35,042 ‫הוא מחוץ לבית רק כי היא אומרת,‬ 578 00:46:35,125 --> 00:46:37,544 ‫"צא מהבית ותן לאנשים לראות אותך קצת."‬ 579 00:46:40,881 --> 00:46:44,176 ‫זה כמו שומר בגן חיות‬ ‫שמוציא גורילה זקנה לטיול.‬ 580 00:46:46,845 --> 00:46:48,514 ‫"תן לילדים לגעת בך."‬ 581 00:46:52,559 --> 00:46:55,687 ‫כולם מנסים להאכיל אותו.‬ ‫"אל תאכילו אותו בזה".‬ 582 00:46:58,398 --> 00:47:00,526 ‫"נראה שהוא רוצה". "הוא בהחלט רוצה,‬ 583 00:47:00,609 --> 00:47:02,569 ‫"אבל טיפש מכדי לדעת שאסור לו."‬ 584 00:47:12,955 --> 00:47:16,041 ‫אבא שלי מתאשפז בבית החולים‬ ‫לעיתים קרובות. הוא…‬ 585 00:47:16,542 --> 00:47:19,086 ‫הוא עובר ניתוחים‬ ‫שמונה פעמים בשנה, כנראה.‬ 586 00:47:19,169 --> 00:47:20,879 ‫הוא מת על זה.‬ 587 00:47:23,674 --> 00:47:26,635 ‫הרופא אומר,‬ ‫"אתה יכול פשוט לעשות מתיחות".‬ 588 00:47:29,471 --> 00:47:31,932 ‫והוא אומר, "בוא פשוט נעשה את הניתוח".‬ 589 00:47:41,024 --> 00:47:44,695 ‫הוא עבר ניתוח כי הוא היה מכור לתרסיס אף.‬ 590 00:47:45,737 --> 00:47:46,864 ‫כן.‬ 591 00:47:46,947 --> 00:47:50,367 ‫גם אני התמכרתי לתרסיס אף.‬ 592 00:47:50,450 --> 00:47:53,078 ‫בכנות, אם אתם לא יודעים מה זה,‬ 593 00:47:53,161 --> 00:47:55,038 ‫לא כדאי לכם להיכנס לזה.‬ 594 00:47:56,874 --> 00:47:59,376 ‫זה אחד הדברים הכי טובים שחוויתי.‬ 595 00:48:01,128 --> 00:48:05,549 ‫כשגם אני הייתי מכור, אשתי רתחה מזעם.‬ ‫נאלצתי להסתיר את זה ממנה.‬ 596 00:48:06,300 --> 00:48:08,385 ‫היא שמעה את זה ממרחק שלושה רחובות.‬ 597 00:48:08,468 --> 00:48:10,721 ‫רק שאיפה אחת קטנה, "מה זה?"‬ 598 00:48:11,763 --> 00:48:13,640 ‫"אני לא מוכן לחיות ככה.‬ 599 00:48:15,767 --> 00:48:18,812 ‫"לא עבדתי קשה כל כך‬ ‫כדי להימנע מתרסיס אף בביתי שלי."‬ 600 00:48:23,817 --> 00:48:26,862 ‫אז ההורים שלי הלכו לרופא,‬ 601 00:48:26,945 --> 00:48:29,489 ‫והרופא אמר, "אתה משתמש בתרסיס אף?"‬ 602 00:48:29,573 --> 00:48:31,241 ‫ואבא שלי אמר, "לא".‬ 603 00:48:33,869 --> 00:48:36,163 ‫הרופא אמר, "אני רואה שאתה משתמש בו.‬ 604 00:48:36,246 --> 00:48:38,248 ‫"סתם אמרתי את זה. אז...‬ 605 00:48:42,252 --> 00:48:45,589 ‫"כמה זמן אתה משתמש בו?"‬ ‫ואבא שלי אמר, "חמש שנים".‬ 606 00:48:46,173 --> 00:48:47,299 ‫זה שקר.‬ 607 00:48:48,133 --> 00:48:50,427 ‫ואימא שלי אומרת לו, "תגיד את האמת".‬ 608 00:48:50,510 --> 00:48:53,388 ‫היא אומרת, "הוא משתמש בו כבר 45 שנה".‬ 609 00:48:55,349 --> 00:48:59,311 ‫הוא השתמש בתרסיס האף‬ ‫במשך 45 שנה. כדי לסבר את האוזן,‬ 610 00:48:59,394 --> 00:49:03,774 ‫אם אתם לא יודעים,‬ ‫על הקופסה כתוב, "לא יותר משלושה ימים".‬ 611 00:49:09,780 --> 00:49:11,615 ‫הכל העולם אין תרופה‬ 612 00:49:11,698 --> 00:49:14,409 ‫שאמורים לקחת במשך 45 שנה.‬ 613 00:49:23,460 --> 00:49:28,131 ‫אני חושב הרבה על ההורים שלי‬ ‫כי העולם נעשה מאוד עתידני.‬ 614 00:49:28,632 --> 00:49:31,468 ‫וכמוהם, אני מהמאה ה-20.‬ 615 00:49:32,970 --> 00:49:36,348 ‫צריך להיזהר מאנשי המאה ה-20. אנחנו זקנים.‬ 616 00:49:43,438 --> 00:49:48,360 ‫זה כל כך… דודה רבתא שלי, הלן,‬ ‫נולדה בשנות ה-30.‬ 617 00:49:48,443 --> 00:49:49,569 ‫היא חירשת.‬ 618 00:49:50,153 --> 00:49:54,282 ‫בימים ההם, לא ידעו שהיא חירשת.‬ ‫לרופאים לא היה מושג.‬ 619 00:49:54,366 --> 00:49:56,118 ‫הם היו מבולבלים.‬ 620 00:49:56,201 --> 00:49:58,745 ‫כך היו אז הרופאים הטובים.‬ 621 00:50:01,873 --> 00:50:05,210 ‫הם רק ישבו, הסתכלו עליה ועישנו לה בפרצוף.‬ 622 00:50:10,048 --> 00:50:12,926 ‫אלה היו רופאים אמיתיים.‬ ‫הם אמרו, "אני לא יודע.‬ 623 00:50:13,427 --> 00:50:15,429 ‫"היא ילדה חצופה. זה בטוח."‬ 624 00:50:25,897 --> 00:50:28,525 ‫אני חושב שמה שראיתי בילדותי…‬ 625 00:50:28,608 --> 00:50:31,319 ‫היינו הולכים לצפות… אבא שלי קוסם.‬ 626 00:50:31,987 --> 00:50:35,907 ‫אז היינו הולכים לראות את אבא שלי‬ ‫עושה קסמים ביריד מחוז וילסון.‬ 627 00:50:35,991 --> 00:50:39,036 ‫ירידים מחוזיים הם נהדרים.‬ ‫אם מעולם… הם עדיין קיימים.‬ 628 00:50:39,119 --> 00:50:42,581 ‫אני לא חושב שהממשלה יודעת על קיומם, אבל…‬ 629 00:50:44,916 --> 00:50:48,628 ‫אנחנו רוכבים על מתקנים‬ ‫שהיו על הכביש המהיר לפני שעה.‬ 630 00:50:55,927 --> 00:50:57,429 ‫אז היינו צופים באבא שלי.‬ 631 00:50:57,512 --> 00:50:59,139 ‫אבא שלי עשה קסמים.‬ 632 00:50:59,222 --> 00:51:00,682 ‫ממש לידו‬ 633 00:51:00,766 --> 00:51:03,894 ‫היה חמור שקופץ ממקפצה גבוהה‬ 634 00:51:03,977 --> 00:51:05,062 ‫לתוך בריכה.‬ 635 00:51:06,688 --> 00:51:09,316 ‫אז היה די קשה לשמור על תשומת הלב של כולם.‬ 636 00:51:11,318 --> 00:51:13,779 ‫כשאבא שלי שאל, "זה הקלף שלך?"‬ 637 00:51:14,988 --> 00:51:19,117 ‫כולם אמרו, "החמור הזה‬ ‫עומד לקפוץ מהמקפצה הגבוהה הזאת".‬ 638 00:51:23,330 --> 00:51:26,666 ‫זה משהו שאתה חושב‬ ‫שאתה לא רוצה לראות, עד שזה קורה.‬ 639 00:51:30,754 --> 00:51:33,090 ‫והמילה "קופץ" היא מילה קצת מוגזמת.‬ 640 00:51:35,884 --> 00:51:38,345 ‫החמורים האלה נופלים מהמקפצה הגבוהה הזאת.‬ 641 00:51:42,974 --> 00:51:45,727 ‫אבל אי אפשר לכתוב את זה על השלט, נכון?‬ 642 00:51:47,270 --> 00:51:49,981 ‫הייתם צופים בחמור נופל ממקפצה גבוהה?‬ 643 00:51:51,566 --> 00:51:53,193 ‫לא. בסדר.‬ 644 00:51:53,944 --> 00:51:56,530 ‫ואם הוא קופץ? לפחות הוא בקטע.‬ 645 00:52:02,869 --> 00:52:05,997 ‫אז החמור היה עולה על הרמפה הזאת,‬ 646 00:52:06,081 --> 00:52:07,999 ‫בגובה 12 מטר,‬ 647 00:52:08,083 --> 00:52:11,628 ‫והוא פשוט היה עומד שם‬ ‫כי הוא לא רצה לקפוץ.‬ 648 00:52:11,711 --> 00:52:13,797 ‫הוא לא באמת בקטע, אז…‬ 649 00:52:15,340 --> 00:52:18,051 ‫אבל הוא נתקע‬ ‫כי חמורים לא יכולים ללכת אחורה.‬ 650 00:52:19,052 --> 00:52:21,721 ‫אני לא בטוח שזה נכון, אבל אני…‬ 651 00:52:24,057 --> 00:52:25,976 ‫מעולם לא ראיתי חמור הולך אחורה.‬ 652 00:52:26,059 --> 00:52:29,312 ‫מעולם לא ממש הסתכלתי,‬ ‫אבל אני באמת חושב‬ 653 00:52:29,396 --> 00:52:32,524 ‫שבמהלך 45 שנותיי‬ ‫הייתי רואה כמה חמורים הולכים אחורה.‬ 654 00:52:35,861 --> 00:52:39,990 ‫אז החמור עומד שם, והכלב...‬ ‫הוא שולח את הכלב על הרמפה,‬ 655 00:52:40,073 --> 00:52:43,326 ‫הכלב נובח על החמור‬ ‫והחמור קופץ לבריכה.‬ 656 00:52:43,910 --> 00:52:47,122 ‫וכמי שראה את זה, כשהחמור פוגע במים,‬ 657 00:52:47,205 --> 00:52:49,875 ‫אתה אומר, "כדאי שנלך מכאן".‬ 658 00:52:57,215 --> 00:52:59,885 ‫זה פחות כיף משחושבים.‬ 659 00:53:05,390 --> 00:53:08,685 ‫זה יישמע מטופש, אבל אתה ממש מופתע‬ 660 00:53:08,768 --> 00:53:11,897 ‫מכך שאתה רואה את מה שהיה כתוב בשלט.‬ 661 00:53:18,945 --> 00:53:20,572 ‫ארגון "פטה" עלה על זה.‬ 662 00:53:23,200 --> 00:53:25,744 ‫הוא ביטל את המנהג הזה.‬ ‫אני חושב שכולם אמרו,‬ 663 00:53:25,827 --> 00:53:27,537 ‫"צודקים, אנחנו מבינים את זה".‬ 664 00:53:35,754 --> 00:53:37,964 ‫עוד מנהג ש"פטה" נאלץ לבטל,‬ 665 00:53:38,048 --> 00:53:40,634 ‫גם הוא היה בשנות ה-80.‬ 666 00:53:40,717 --> 00:53:41,885 ‫הייתי חי.‬ 667 00:53:43,595 --> 00:53:47,182 ‫יכולת להיאבק באורנגאוטן ביריד.‬ 668 00:53:48,725 --> 00:53:53,063 ‫היה שם אורנגאוטן שישב בזירת אגרוף,‬ 669 00:53:53,813 --> 00:53:55,649 ‫וגברים שילמו כדי להיאבק בו.‬ 670 00:53:57,234 --> 00:53:58,276 ‫ואמרתי "גברים",‬ 671 00:53:58,360 --> 00:54:02,197 ‫כי אני לא מדמיין אף אישה‬ ‫שנאבקה באורנגאוטן הזה.‬ 672 00:54:03,949 --> 00:54:07,577 ‫אני חושב שאפשר לשים אורנגאוטן‬ ‫בחדר עם אלף נשים,‬ 673 00:54:07,661 --> 00:54:10,205 ‫וכשהן יצאו ונשאל, "מישהי נאבקה בו?"‬ 674 00:54:10,288 --> 00:54:13,041 ‫הן יגידו, "לא עלה בראשנו להיאבק בו".‬ 675 00:54:23,593 --> 00:54:25,804 ‫אם תשימו שלושה גברים בחדר הזה,‬ 676 00:54:27,639 --> 00:54:30,141 ‫שניים מהגברים האלה ייאבקו באורנגאוטן.‬ 677 00:54:32,060 --> 00:54:36,273 ‫השלישי היה מתחיל הכול.‬ ‫"אתם צריכים להילחם באורנגאוטן הזה".‬ 678 00:54:43,530 --> 00:54:44,948 ‫אז גברים נכנסו לשם‬ 679 00:54:45,615 --> 00:54:48,576 ‫והחליטו להיאבק באורנגאוטן הזה,‬ 680 00:54:48,660 --> 00:54:51,329 ‫והאורנגאוטן פשוט כיסח את כולם.‬ 681 00:54:52,455 --> 00:54:56,251 ‫כי לא היה לנו אינטרנט שאפשר לבדוק בו,‬ ‫"כמה חזק אורנגאוטן?"‬ 682 00:55:01,339 --> 00:55:03,341 ‫הכול עבר מפה לאוזן בימים ההם.‬ 683 00:55:04,384 --> 00:55:07,387 ‫היית צריך לפגוש בחור שנלחם באורנגאוטן.‬ 684 00:55:09,347 --> 00:55:11,141 ‫"אבל הזרועות שלו רזות".‬ 685 00:55:11,224 --> 00:55:14,311 ‫הוא אמר, "אני יודע.‬ ‫זה מה שגרם גם לי להיכנס לשם".‬ 686 00:55:26,239 --> 00:55:28,533 ‫אז "פטה" עצר גם את זה.‬ 687 00:55:28,616 --> 00:55:29,659 ‫כן.‬ 688 00:55:29,743 --> 00:55:34,789 ‫תגידו מה שתגידו על "פטה",‬ ‫הם נתנו עבודה במאה ה-20.‬ 689 00:55:39,127 --> 00:55:43,923 ‫אחד הדברים הראשונים‬ ‫שהם נאלצו לעשות הוא, יצרני מכוניות,‬ 690 00:55:44,007 --> 00:55:48,553 ‫לפני שהומצאו בובות מבחן ריסוק,‬ ‫הם השתמשו בחזירים בתאונות דרכים.‬ 691 00:55:49,137 --> 00:55:51,723 ‫אז הם הושיבו חזיר בישיבה זקופה.‬ 692 00:55:54,017 --> 00:55:56,227 ‫והחזיר הקטן הזה... חזירים הם חכמים.‬ 693 00:55:56,978 --> 00:55:58,772 ‫על החזיר הזה עבר יום טוב.‬ 694 00:55:59,606 --> 00:56:01,608 ‫הוא אמר, "תיתנו לי לנהוג במכונית?"‬ 695 00:56:01,691 --> 00:56:03,902 ‫יום די כיפי.‬ 696 00:56:03,985 --> 00:56:05,403 ‫הוא השעין את המרפק.‬ 697 00:56:08,740 --> 00:56:11,576 ‫"ברצינות? תיתנו לי לנהוג במכונית הזאת?"‬ 698 00:56:18,166 --> 00:56:21,378 ‫אני אפילו לא יודע מה זה אמור להראות.‬ ‫לחזירים אין צוואר.‬ 699 00:56:27,300 --> 00:56:30,470 ‫זו הייתה הסביבה שלי כשהייתי ילד.‬ 700 00:56:30,553 --> 00:56:34,432 ‫אני מסתכל על הבת שלי,‬ ‫ויש לי יותר במשותף עם צליין.‬ 701 00:56:40,105 --> 00:56:42,065 ‫וצליינים האמינו במכשפות.‬ 702 00:56:45,610 --> 00:56:47,987 ‫הערת צד קטנה, אני רוצה לומר‬ 703 00:56:48,571 --> 00:56:53,201 ‫שאני חושב שתקופת ציד המכשפות‬ ‫הייתה התקופה הכי קשה לנשים.‬ 704 00:56:54,244 --> 00:56:55,787 ‫בלי להיות רציני מדי,‬ 705 00:56:55,870 --> 00:56:58,289 ‫אבל הרבה אנשים אומרים‬ ‫שזה המאבק לזכות ההצבעה.‬ 706 00:56:58,373 --> 00:57:01,209 ‫אני לא מסכים.‬ ‫לדעתי, קודם המכשפות ואז זכות הצבעה.‬ 707 00:57:03,378 --> 00:57:07,215 ‫קודם המכשפות, הפער די גדול,‬ ‫ואז, אתם יודעים, זכות ההצבעה.‬ 708 00:57:10,218 --> 00:57:13,179 ‫אם חצית את הכביש במקום אסור,‬ ‫אמרו, "הנה מכשפה".‬ 709 00:57:13,263 --> 00:57:15,932 ‫את חושבת לעצמך, "שוב התחלנו".‬ 710 00:57:20,395 --> 00:57:24,149 ‫לזכותן ייאמר שהן היו יכולות להתעופף משם,‬ ‫אבל אף אחת לא עשתה זאת.‬ 711 00:57:29,571 --> 00:57:31,781 ‫טוב, סליחה. זה… תקשיבו,‬ 712 00:57:32,532 --> 00:57:34,993 ‫לא קל להכניס בדיחת מכשפות.‬ 713 00:57:35,076 --> 00:57:36,661 ‫יש הרבה חלקים נעים.‬ 714 00:57:38,163 --> 00:57:40,373 ‫חייבים להזכיר את הצליינים איכשהו.‬ 715 00:57:44,419 --> 00:57:47,422 ‫היה לי שיעור הקלדה בכיתה ז'.‬ 716 00:57:48,298 --> 00:57:49,257 ‫ככה…‬ 717 00:57:51,759 --> 00:57:54,345 ‫וחשבתי שזה בזבוז זמן.‬ 718 00:57:54,429 --> 00:57:55,555 ‫אני...‬ 719 00:57:55,638 --> 00:57:58,725 ‫חשבתי לעצמי, "מי יקליד בבגרותו?‬ 720 00:57:59,809 --> 00:58:01,603 ‫"כתב מחובר הוא העתיד."‬ 721 00:58:12,405 --> 00:58:13,865 ‫לכן אני… העתיד…‬ 722 00:58:13,948 --> 00:58:18,244 ‫אני לא יודע מה… אני לא מבין בטכנולוגיה.‬ ‫אני לא יודע מהי בינה מלאכותית.‬ 723 00:58:18,328 --> 00:58:22,957 ‫אני לא חושב שאפשר לדעת מה זה בינה מלאכותית‬ ‫וגם לראות חמור קופץ ממקפצה גבוהה.‬ 724 00:58:24,250 --> 00:58:28,046 ‫אני חושב שזה סותר,‬ ‫וראיתי את החמור, אז אני בחוץ.‬ 725 00:58:32,550 --> 00:58:37,055 ‫אם אני שולח אימייל וכתוב שהקובץ גדול מדי,‬ ‫אני לא יודע מה לעשות.‬ 726 00:58:38,223 --> 00:58:41,226 ‫הניחוש הכי טוב שלי‬ ‫הוא לנסות לשלוח אותו שוב.‬ 727 00:58:41,309 --> 00:58:43,728 ‫זה מה שאני מנסה…‬ ‫אתם יודעים כמה זה מטומטם?‬ 728 00:58:43,811 --> 00:58:47,440 ‫המחשב אומר, "לא", ואני שואל, "אולי עכשיו?"‬ 729 00:58:57,784 --> 00:59:00,078 ‫המלונות נעשים עתידניים.‬ 730 00:59:00,161 --> 00:59:04,749 ‫הרבה מלונות שאני שוהה בהם, כשמתקלחים,‬ 731 00:59:05,291 --> 00:59:07,252 ‫יש רק חצי זגוגית.‬ 732 00:59:07,961 --> 00:59:10,046 ‫זה פתוח.‬ 733 00:59:10,129 --> 00:59:11,631 ‫אז המים ניתזים על הרצפה.‬ 734 00:59:12,840 --> 00:59:14,384 ‫כי זה העתיד.‬ 735 00:59:16,469 --> 00:59:18,555 ‫הם רוצים מים על הרצפה.‬ 736 00:59:18,638 --> 00:59:20,640 ‫ואני זקן וטיפש.‬ 737 00:59:20,723 --> 00:59:24,060 ‫אני בא... באמת ניסינו‬ ‫לשמור את המים בתוך האמבטיה.‬ 738 00:59:24,143 --> 00:59:26,229 ‫זה היה דבר חשוב, אבל עכשיו,‬ 739 00:59:27,772 --> 00:59:30,358 ‫הם רוצים שהרצפה תהיה רטובה,‬ ‫זה מה שהם רוצים.‬ 740 00:59:31,776 --> 00:59:34,445 ‫הם רוצים לוותר על הזגוגית,‬ ‫אבל אני עדיין חי,‬ 741 00:59:34,529 --> 00:59:36,948 ‫אז הם אומרים, "טוב, שיהיה חצי זגוגית.‬ 742 00:59:38,324 --> 00:59:40,743 ‫"ברגע שהבחור הזה ימות, נוותר על הזגוגית,‬ 743 00:59:41,244 --> 00:59:43,621 ‫"הרצפה תהיה רטובה והמים יתנקזו מהמרפסת."‬ 744 00:59:49,210 --> 00:59:52,672 ‫כשהתחלתי לצאת לסיבובי הופעות,‬ ‫ביקשתי לקבל שיחת השכמה.‬ 745 00:59:52,755 --> 00:59:54,757 ‫ככה התעוררתי בבוקר.‬ 746 00:59:54,841 --> 00:59:57,302 ‫הייתי צריך להתקשר למישהו שאני לא מכיר‬ 747 00:59:58,803 --> 01:00:01,264 ‫ולבקש, "תוכל להעיר אותי מחר?"‬ 748 01:00:08,563 --> 01:00:11,357 ‫זה היה האדם האחרון שהייתי מדבר איתו.‬ 749 01:00:12,525 --> 01:00:15,737 ‫הייתי מתקשר לאשתי,‬ ‫ואז לאדם שמעולם לא ראיתי.‬ 750 01:00:16,988 --> 01:00:19,532 ‫"אתה מבטיח שתעיר אותי מחר?"‬ 751 01:00:24,120 --> 01:00:25,997 ‫היינו אומרים זה לזה לילה טוב.‬ 752 01:00:33,838 --> 01:00:37,133 ‫אף אחד לא ביצע שיחת השכמה‬ ‫כבר 20 שנה, כנראה.‬ 753 01:00:37,675 --> 01:00:39,260 ‫אז בחור אחד שהיה איתנו,‬ 754 01:00:39,344 --> 01:00:43,640 ‫בן 24, הוא מעולם לא קיבל שיחת השכמה.‬ 755 01:00:43,723 --> 01:00:48,144 ‫התארחנו במלון,‬ ‫והוא ראה את שיחת ההשכמה בטלפון‬ 756 01:00:48,227 --> 01:00:50,271 ‫ואמר, "אני אבקש שיחת השכמה".‬ 757 01:00:50,355 --> 01:00:52,065 ‫אמרתי לו, "אל תעשה את זה.‬ 758 01:00:53,441 --> 01:00:56,235 ‫"זה כמו מאפרה במטוס."‬ 759 01:01:02,825 --> 01:01:04,410 ‫הוא רצה בכל זאת.‬ 760 01:01:04,494 --> 01:01:06,120 ‫בסדר. אז הוא ביקש.‬ 761 01:01:06,788 --> 01:01:10,208 ‫למחרת בבוקר הטלפון שלו מצלצל,‬ ‫והוא לא עונה לטלפון.‬ 762 01:01:11,167 --> 01:01:14,045 ‫הוא לא יודע שזה החלק העיקרי בעבודה שלך.‬ 763 01:01:15,129 --> 01:01:18,758 ‫אתה חייב לענות לטלפון‬ ‫ולידע את הבחור שאתה ער.‬ 764 01:01:20,385 --> 01:01:23,388 ‫אז הבחור הזה, שהוא כנראה גם צעיר, חושב,‬ 765 01:01:23,471 --> 01:01:25,848 ‫"נראה שאצטרך לדפוק בדלת.‬ 766 01:01:26,516 --> 01:01:29,060 ‫"מעולם לא ראיתי את השירות הזה בשימוש,‬ 767 01:01:29,143 --> 01:01:31,938 ‫"אז זה בטח האדם החשוב ביותר בעולם."‬ 768 01:01:35,149 --> 01:01:37,610 ‫אז הוא עולה למעלה ודופק בדלת.‬ 769 01:01:37,694 --> 01:01:39,696 ‫החבר שלי עדיין לא פותח את הדלת.‬ 770 01:01:39,779 --> 01:01:41,989 ‫אז הבחור נכנס לחדר.‬ 771 01:01:42,782 --> 01:01:45,076 ‫אני נשבע שזה אמיתי, כי תקשיבו,‬ 772 01:01:45,159 --> 01:01:47,912 ‫אלה שני אנשים צעירים,‬ ‫הם לא יודעים מה הם עושים.‬ 773 01:01:54,627 --> 01:01:58,589 ‫אז הוא נכנס לחדר וחושב,‬ ‫"אני צריך לגעת בבחור הזה?‬ 774 01:02:03,094 --> 01:02:05,138 ‫"זו ההגדרה של שיחת השכמה?‬ 775 01:02:06,639 --> 01:02:09,767 ‫"אני צריך לגעת בבחור‬ ‫שמעולם לא ראיתי, בחושך?"‬ 776 01:02:13,855 --> 01:02:18,109 ‫אז אני מתאר לעצמי‬ ‫שהוא התחיל להשמיע קולות ולומר, "היי..."‬ 777 01:02:23,406 --> 01:02:25,867 ‫בתקווה שהוא לא יצטרך לגעת באיש הזה.‬ 778 01:02:27,660 --> 01:02:30,663 ‫אבל הוא היה חייב לגעת בו.‬ ‫נשבע, זה מה שהוא אמר לי.‬ 779 01:02:30,747 --> 01:02:33,416 ‫הוא התעורר כשבחור אחר אומר לו, "היי, חבר.‬ 780 01:02:36,419 --> 01:02:37,670 ‫"הגיע הזמן להתעורר."‬ 781 01:02:40,923 --> 01:02:43,050 ‫תודה רבה.‬ 782 01:03:28,471 --> 01:03:31,390 ‫תרגום כתוביות: עטר אברמסון‬