1
00:00:11,625 --> 00:00:14,583
‫- לפני חמש שנים -‬

2
00:00:56,250 --> 00:00:57,458
‫היידן?‬

3
00:01:02,250 --> 00:01:03,416
‫מי זה?‬

4
00:01:06,166 --> 00:01:07,708
‫זה הבן שלי.‬

5
00:01:10,750 --> 00:01:11,958
‫הוא בן למשפחת פיין.‬

6
00:01:14,791 --> 00:01:16,250
‫מה עשית?‬

7
00:01:20,750 --> 00:01:25,208
‫- אני אמצא אותך‬
‫על פי ספרו של הרלן קובן -‬

8
00:01:53,416 --> 00:01:54,541
‫היי, מה אתה עושה?‬

9
00:01:55,500 --> 00:01:56,583
{\an8}‫אבא!‬

10
00:01:57,250 --> 00:01:58,416
{\an8}‫היי. קדימה.‬

11
00:02:02,208 --> 00:02:05,957
‫תצפה בי משחק פורטנייט?‬
‫יש לי סקין חדש של "מלחמת הכוכבים".‬

12
00:02:05,958 --> 00:02:07,791
‫הייתי רוצה, אבל…‬

13
00:02:09,125 --> 00:02:11,040
{\an8}‫יש לי הפתעה בשבילך.‬

14
00:02:11,041 --> 00:02:13,874
{\an8}‫אנחנו ניסע לטיול. אתה, אני וסבתא שלך.‬

15
00:02:13,875 --> 00:02:14,790
{\an8}‫לאן?‬

16
00:02:14,791 --> 00:02:17,208
{\an8}‫אם אספר לך, זו לא תהיה הפתעה, נכון?‬

17
00:02:18,208 --> 00:02:19,790
{\an8}‫אבל אני צריך שתארוז, טוב?‬

18
00:02:19,791 --> 00:02:22,875
{\an8}‫רק מה שאתה באמת רוצה,‬
‫כל דבר אחר שתצטרך, נקנה שם.‬

19
00:02:23,875 --> 00:02:24,708
‫רגע.‬

20
00:02:25,833 --> 00:02:27,291
‫אנחנו שוב עוברים דירה?‬

21
00:02:28,916 --> 00:02:29,833
‫כן.‬

22
00:02:30,333 --> 00:02:32,000
{\an8}‫אנחנו נחזור שוב מתישהו?‬

23
00:02:33,500 --> 00:02:35,166
‫תתחיל לארוז.‬

24
00:02:36,125 --> 00:02:37,624
‫דייוויד חף מפשע!‬

25
00:02:37,625 --> 00:02:41,457
{\an8}‫הבן שלו חי,‬
‫והוא מוחזק בידי אדם בשם היידן פיין!‬

26
00:02:41,458 --> 00:02:44,499
‫לא, היידן פיין עזר לכם!‬
‫-לא, הוא לא עזר.‬

27
00:02:44,500 --> 00:02:47,000
‫הוא תמרן אותנו כדי להסתיר מאיתנו את האמת.‬

28
00:02:47,500 --> 00:02:51,624
‫הוא עומד לעזוב את העיר. הוא השאיר לי‬
‫הודעה חידתית שבה הוא נפרד לשלום.‬

29
00:02:51,625 --> 00:02:53,290
‫רגע, הוא מתכוון לברוח?‬
‫-כן.‬

30
00:02:53,291 --> 00:02:57,375
{\an8}‫ואם הוא יברח, אם הוא יצליח,‬
‫אנחנו לא נראה את מתיו שוב!‬

31
00:02:58,458 --> 00:03:00,625
‫אני יודע שזה נשמע ממש מטורף.‬

32
00:03:03,250 --> 00:03:05,375
‫הילד שמצאתי באותו לילה לא היה מתיו.‬

33
00:03:07,833 --> 00:03:09,166
‫אני יודעת.‬

34
00:03:11,166 --> 00:03:12,833
‫אני יודעת שהוא לא היה מתיו.‬

35
00:03:15,833 --> 00:03:17,749
‫זה ילד קטן בשם מרטן בישוף.‬

36
00:03:17,750 --> 00:03:20,708
‫הוא נעלם מבית יתומים שווייצרי‬
‫שבבעלות משפחת פיין.‬

37
00:03:31,875 --> 00:03:34,416
‫טיפלתי בבלש וניקיתי את הזירה.‬

38
00:03:35,500 --> 00:03:39,000
‫אבל זו רק שאלה של זמן‬
‫עד שה-FBI יבואו לשאול שאלות.‬

39
00:03:39,666 --> 00:03:40,874
‫אנחנו חייבים לעזוב.‬

40
00:03:40,875 --> 00:03:43,582
‫זה לא ייגמר רק כי תשהו באיזה חוף ים.‬

41
00:03:43,583 --> 00:03:45,375
‫הם יפתחו את התיק מחדש,‬

42
00:03:46,083 --> 00:03:49,874
‫ואז את והיידן תבלו את שארית חייכם במנוסה.‬

43
00:03:49,875 --> 00:03:51,874
‫איזו ברירה יש לנו?‬

44
00:03:51,875 --> 00:03:55,166
‫אנשים חושבים שמתיו בורוז אולי עדיין חי.‬

45
00:03:57,250 --> 00:03:58,541
‫מה אם הוא לא היה חי?‬

46
00:03:59,500 --> 00:04:00,582
‫מה אתה אומר?‬

47
00:04:00,583 --> 00:04:04,874
‫אני אומר, מה אם הוא מת באותו לילה,‬
‫והגופה שלו לא נמצאה מעולם?‬

48
00:04:04,875 --> 00:04:08,041
‫אין שום דבר שיקשר אתכם אליו.‬
‫אין צורך לברוח.‬

49
00:04:09,791 --> 00:04:14,166
‫מבחינת העולם, הוא בן למשפחת פיין.‬

50
00:04:15,833 --> 00:04:20,291
‫הוא אולי האחרון מבני משפחת פיין,‬
‫והיידן אוהב אותו.‬

51
00:04:21,666 --> 00:04:22,958
‫זה ברור?‬

52
00:04:34,791 --> 00:04:37,166
‫על מה שניכם דיברתם?‬
‫-מה שלום תיאו?‬

53
00:04:38,291 --> 00:04:39,250
‫הוא בסדר.‬

54
00:04:39,791 --> 00:04:41,208
‫הוא בחדר שלו, אורז.‬

55
00:04:41,791 --> 00:04:44,000
‫הוא ראה משהו?‬
‫-לא.‬

56
00:04:44,583 --> 00:04:47,000
‫תדאג שהוא יישאר בחדר שלו עד שנעזוב.‬

57
00:04:48,458 --> 00:04:49,375
‫היידן.‬

58
00:04:54,458 --> 00:04:56,333
‫הבלש ההוא ידע הכול.‬

59
00:04:57,000 --> 00:05:00,916
‫עשית מה שהיית חייב לעשות,‬
‫ומה שהיית צריך לעשות בשביל הבן שלך.‬

60
00:05:05,000 --> 00:05:06,000
‫כן.‬

61
00:05:07,875 --> 00:05:09,915
‫רגע, אם ידעת שהגופה לא של מתיו,‬

62
00:05:09,916 --> 00:05:12,540
‫למה ה-FBI לא מחפשים את הבן שלי עכשיו?‬

63
00:05:12,541 --> 00:05:13,624
‫זה לא כל כך פשוט.‬

64
00:05:13,625 --> 00:05:17,457
‫מה זאת אומרת "זה לא כל כך פשוט"?‬
‫הוא נחטף על ידי פסיכופת!‬

65
00:05:17,458 --> 00:05:20,291
‫השעו אותי. בלי ראיות מוצקות, אני לבד בזה.‬

66
00:05:20,875 --> 00:05:24,415
‫יש פה עשרות שוטרים. אבקש מאחד מהם.‬
‫-את לא יכולה לעשות זאת.‬

67
00:05:24,416 --> 00:05:25,374
‫למה לא?‬

68
00:05:25,375 --> 00:05:29,958
‫כי הוא פסיכופת, אז אם הוא יוקף שוטרים‬
‫וירגיש מאוים, מי יודע מה הוא יעשה למתיו?‬

69
00:05:30,750 --> 00:05:35,040
‫אחוזת פיין נמצאת במרחק חצי שעה מהעיר.‬
‫גם אם נצא עכשיו, לא נתפוס אותם.‬

70
00:05:35,041 --> 00:05:38,625
‫חייבים לעכב אותו, להגיע לשם לפני שיעזוב.‬
‫-איך נעשה את זה?‬

71
00:05:39,875 --> 00:05:44,374
‫אחרי שהותקפתי,‬
‫הוא ניסה לשכנע אותי לעזוב את ארה"ב איתו.‬

72
00:05:44,375 --> 00:05:46,249
‫הוא לא יחשוב ששינית את דעתך.‬

73
00:05:46,250 --> 00:05:47,250
‫הוא כן.‬

74
00:05:48,666 --> 00:05:50,666
‫אם הוא יחשוב שעצרו אותך.‬

75
00:05:55,416 --> 00:05:57,458
‫רייצ'ל, אני שמח שהתקשרת.‬

76
00:05:58,083 --> 00:06:00,208
‫לא חשבתי שאשמע ממך שוב.‬

77
00:06:01,166 --> 00:06:02,583
‫סליחה, מה?‬

78
00:06:05,000 --> 00:06:06,500
‫כן, בסדר.‬

79
00:06:07,291 --> 00:06:08,416
‫אוכל לעשות את זה.‬

80
00:06:10,125 --> 00:06:12,457
‫יפריע לרונלד שאני גונבת לו את המכונית?‬

81
00:06:12,458 --> 00:06:14,541
‫אני אפילו לא יודעת איפה הוא עכשיו.‬

82
00:06:15,708 --> 00:06:18,624
‫בקשר לזה. רונלד, אני הוריתי שיעצרו אותו.‬

83
00:06:18,625 --> 00:06:19,582
‫מה?‬

84
00:06:19,583 --> 00:06:21,083
‫אני אסדר את זה, אל תדאגי.‬

85
00:06:22,416 --> 00:06:25,165
‫אהיה ממש אחרייך. תיזהרי.‬
‫-שים את אלה.‬

86
00:06:25,166 --> 00:06:27,208
‫אם מישהו יעכב אותנו, עצרתי אותך.‬

87
00:06:29,750 --> 00:06:30,958
‫דייוויד?‬
‫-כן?‬

88
00:06:33,125 --> 00:06:35,791
‫יש המון דברים שאני צריכה לומר לך.‬

89
00:06:37,625 --> 00:06:39,041
‫כן, את לא חייבת.‬

90
00:06:40,625 --> 00:06:42,083
‫זה שייך לעבר.‬

91
00:06:43,250 --> 00:06:45,125
‫תחזיר את הבן שלנו הביתה, בסדר?‬

92
00:06:45,875 --> 00:06:47,083
‫בכל מחיר.‬

93
00:06:47,916 --> 00:06:49,166
‫תחזיר אותו הביתה.‬

94
00:06:57,000 --> 00:06:59,790
{\an8}‫ובמבזק חדשות, "הבוסטון גלוב" מדווח‬

95
00:06:59,791 --> 00:07:04,041
{\an8}‫שהאסיר הנמלט דייוויד בורוז‬
‫נתפס על ידי משטרת בוסטון.‬

96
00:07:04,541 --> 00:07:06,165
‫לא ייאמן, הם תפסו אותו.‬

97
00:07:06,166 --> 00:07:08,582
‫זה לא אומר כלום.‬
‫-הוא חוזר לכלא.‬

98
00:07:08,583 --> 00:07:09,791
‫לכמה זמן?‬

99
00:07:10,750 --> 00:07:13,332
‫בסופו של דבר הוא יזוכה,‬

100
00:07:13,333 --> 00:07:15,790
‫ואז הוא יתחיל לחפש שוב.‬

101
00:07:15,791 --> 00:07:17,666
‫רק שהפעם יעשה זאת כאדם חופשי.‬

102
00:07:19,208 --> 00:07:20,458
‫אנחנו חייבים לעזוב.‬

103
00:07:24,791 --> 00:07:25,791
‫רייצ'ל.‬

104
00:07:27,166 --> 00:07:28,000
‫את בסדר?‬

105
00:07:29,083 --> 00:07:31,790
‫עצרו את דייוויד.‬
‫-ראיתי בחדשות. מה קרה?‬

106
00:07:31,791 --> 00:07:35,665
‫פרצנו לבית החולים כדי למצוא את הלר,‬
‫ותפסו את דייוויד.‬

107
00:07:35,666 --> 00:07:38,165
‫אני ברחתי, אבל אין לי לאן ללכת.‬

108
00:07:38,166 --> 00:07:39,708
‫אני לא יודעת מה לעשות.‬

109
00:07:40,416 --> 00:07:43,791
‫הכי גרוע זה שהלר נעלם,‬
‫ואין לנו דרך למצוא את מתיו עכשיו.‬

110
00:07:44,375 --> 00:07:45,250
‫איך אוכל לעזור?‬

111
00:07:46,375 --> 00:07:48,665
‫אמרת שנוכל לעזוב יחד, נכון?‬

112
00:07:48,666 --> 00:07:50,083
‫אם ההצעה עדיין בתוקף,‬

113
00:07:50,583 --> 00:07:52,041
‫אני מוכנה, היידן.‬

114
00:07:52,541 --> 00:07:55,166
‫אני באחוזה של אימי. כמה מהר תוכלי להגיע?‬

115
00:07:55,750 --> 00:07:57,791
‫קיוויתי שתגיד את זה, אני כמעט שם.‬

116
00:07:58,791 --> 00:08:00,333
‫נתראה בקרוב.‬
‫-בסדר.‬

117
00:08:02,416 --> 00:08:04,874
‫כמה טיפש אתה יכול להיות?‬

118
00:08:04,875 --> 00:08:07,124
‫אני לא מבינה את האובססיה שלך אליה.‬

119
00:08:07,125 --> 00:08:12,374
‫אני אוהב אותה, אימא.‬
‫-ילד יקר, יש הבדל בין אהבה לבין אובססיה.‬

120
00:08:12,375 --> 00:08:14,290
‫היא תביא למפלתך.‬

121
00:08:14,291 --> 00:08:16,541
‫בגלל זה שלחת את סטפנו להרוג אותה?‬

122
00:08:17,291 --> 00:08:21,125
‫מישהו צריך לקבל את ההחלטות הקשות,‬
‫וזה בטח לא יהיה אתה.‬

123
00:08:21,791 --> 00:08:23,041
‫אם מישהו יתקרב אלינו…‬

124
00:08:27,333 --> 00:08:29,458
‫הדבר הזה לא ייגמר באושר ועושר.‬

125
00:08:30,041 --> 00:08:33,125
‫אתה לא חושב שהיא תזהה את האחיין שלה?‬

126
00:08:33,791 --> 00:08:36,957
‫כל העניין הזה התחיל‬
‫כי היא ראתה את התצלום ההוא‬

127
00:08:36,958 --> 00:08:38,624
‫וידעה שזה מתיו בורוז.‬

128
00:08:38,625 --> 00:08:40,416
‫מי זה מתיו בורוז?‬

129
00:08:41,625 --> 00:08:42,541
‫תיאו.‬

130
00:08:44,916 --> 00:08:47,124
‫אתה יודע שאסור לך לצותת לשיחות.‬

131
00:08:47,125 --> 00:08:49,415
‫סליחה. לא התכוונתי.‬

132
00:08:49,416 --> 00:08:52,458
‫זה בסדר, חמוד. סבתא ואני‬
‫רק דיברנו על הנסיעה שלנו.‬

133
00:08:52,958 --> 00:08:56,041
‫אני לא מוצא את ריינו,‬
‫ואני רוצה לקחת אותו איתנו.‬

134
00:08:56,625 --> 00:08:59,625
‫אה, בסדר. טוב, אני אגיד לך מה.‬

135
00:09:00,333 --> 00:09:03,125
‫תחזור למעלה, ואני מייד אעלה לעזור לך.‬

136
00:09:12,166 --> 00:09:13,708
‫כשהיא תגיע,‬

137
00:09:15,208 --> 00:09:17,291
‫תגיד לה שאתה לא יכול לעזור לה.‬

138
00:09:18,041 --> 00:09:20,416
‫ואז תגרום לה לעזוב.‬

139
00:10:02,875 --> 00:10:04,125
‫זה רק ליתר ביטחון.‬

140
00:10:04,750 --> 00:10:05,915
‫חכם.‬

141
00:10:05,916 --> 00:10:08,375
‫כן. מי שעומד מאחורי זה יודע שעזרתי לכם.‬

142
00:10:10,000 --> 00:10:13,915
‫תודה שהרשית לי לבוא לכאן.‬
‫לא ידעתי לאן עוד ללכת.‬

143
00:10:13,916 --> 00:10:15,041
‫כן.‬

144
00:10:18,500 --> 00:10:19,375
‫מה?‬

145
00:10:20,166 --> 00:10:22,832
‫אני כבר לא יכול לעזור לך, רייצ'ל.‬

146
00:10:22,833 --> 00:10:24,790
‫חשבתי שאתה רוצה שנעזוב יחד.‬

147
00:10:24,791 --> 00:10:26,000
‫אני רוצה.‬

148
00:10:26,583 --> 00:10:28,833
‫אז מה הבעיה?‬

149
00:10:33,000 --> 00:10:34,416
‫אימא שלך, כמובן.‬

150
00:10:36,250 --> 00:10:38,875
‫אני פשוט מבולבלת‬
‫כי אמרת שאתה רוצה להגן עליי.‬

151
00:10:42,500 --> 00:10:43,958
‫ואני צריכה אותך.‬

152
00:10:45,083 --> 00:10:46,416
‫עכשיו יותר מתמיד.‬

153
00:10:49,625 --> 00:10:52,166
‫אתה יודע, רק איתך הרגשתי בטוחה באמת.‬

154
00:10:53,250 --> 00:10:54,541
‫אם נעזוב, אנחנו…‬

155
00:10:55,416 --> 00:10:56,708
‫לא נוכל לחזור.‬

156
00:10:58,208 --> 00:10:59,708
‫אין לי מה לחפש כאן.‬

157
00:11:00,208 --> 00:11:02,041
‫זה המצב כבר הרבה זמן.‬

158
00:11:06,375 --> 00:11:08,333
‫אני רוצה שנתחיל מחדש ביחד.‬

159
00:11:11,166 --> 00:11:12,625
‫אתה רוצה את זה?‬

160
00:11:21,000 --> 00:11:24,124
‫חכי בסלון הראשי.‬

161
00:11:24,125 --> 00:11:25,040
‫בסדר.‬

162
00:11:25,041 --> 00:11:26,915
‫אשתמש בשירותים לפני שנלך.‬

163
00:11:26,916 --> 00:11:28,875
‫בהמשך המסדרון. את יודעת איפה.‬
‫-כן.‬

164
00:11:41,583 --> 00:11:44,457
‫תודה שאת עוזרת לי.‬
‫-אל תודה לי.‬

165
00:11:44,458 --> 00:11:46,457
‫אני אעצור אותך ברגע שזה ייגמר.‬

166
00:11:46,458 --> 00:11:48,457
‫זאת רק עצירה קצרה, מבחינתי.‬

167
00:11:48,458 --> 00:11:50,583
‫כל עוד אשיב את מתיו, זה לא משנה.‬

168
00:11:54,375 --> 00:11:55,708
‫- שיחה נכנסת - מקס‬
‫נדחתה -‬

169
00:11:58,916 --> 00:12:00,082
‫זה השותף שלי.‬

170
00:12:00,083 --> 00:12:03,041
‫ואני מניח שהוא לא יהיה מרוצה מהעצירה שלנו.‬

171
00:12:04,208 --> 00:12:05,375
‫נכון.‬

172
00:12:06,625 --> 00:12:09,124
‫הגעתם לסוכנת שרה גריר. אני לא יכולה…‬

173
00:12:09,125 --> 00:12:12,250
‫לעזאזל, שרה, אולי תעני כבר לטלפון הארור?‬

174
00:12:13,291 --> 00:12:14,624
‫זהו זה.‬

175
00:12:14,625 --> 00:12:16,041
‫אני יוצא מכאן.‬

176
00:12:24,458 --> 00:12:27,832
‫היי, זה יישמע מטורף. קוראים לי שריל.‬

177
00:12:27,833 --> 00:12:31,665
‫אני יודע מי את, ד"ר דריזון.‬
‫-השותפה שלך, הסוכנת גריר, הרגע נסעה.‬

178
00:12:31,666 --> 00:12:32,832
‫נסעה לאן?‬

179
00:12:32,833 --> 00:12:34,875
‫למצוא את הבן שלי. ו…‬

180
00:12:36,500 --> 00:12:37,624
‫דייוויד איתה.‬

181
00:12:37,625 --> 00:12:39,415
‫אז הוא לא נעצר.‬

182
00:12:39,416 --> 00:12:41,249
‫לא.‬
‫-את יודעת לאן הם נסעו?‬

183
00:12:41,250 --> 00:12:42,207
‫לאחוזת פיין.‬

184
00:12:42,208 --> 00:12:45,124
‫היידן פיין עומד מאחורי‬
‫כל מה שקרה באותו לילה.‬

185
00:12:45,125 --> 00:12:48,041
‫היא אמרה שה-FBI‬
‫לא יכולים לעשות כלום בלי הוכחות.‬

186
00:12:49,833 --> 00:12:50,666
‫יש לי הוכחה.‬

187
00:12:51,416 --> 00:12:53,791
‫פיליפ מקנזי ערך בשבילי בדיקת דנ"א.‬

188
00:12:54,791 --> 00:12:57,957
‫זה מוכיח שהדם‬
‫שנמצא באותו לילה לא היה של מתיו.‬

189
00:12:57,958 --> 00:13:01,625
‫מה שאומר שתוצאות הדנ"א שהוצגו במשפט זויפו.‬

190
00:13:02,625 --> 00:13:03,958
‫דייוויד חף מפשע.‬

191
00:13:04,583 --> 00:13:07,083
‫הבן שלי חי. בבקשה.‬

192
00:13:07,958 --> 00:13:09,500
‫אני צריכה את עזרתך.‬

193
00:13:15,583 --> 00:13:18,332
‫- אני בפנים. יש שומרים חמושים. תיזהרו. -‬

194
00:13:18,333 --> 00:13:19,166
‫- נשלח -‬

195
00:13:29,416 --> 00:13:31,665
‫חשבתי שהבהרתי את עצמי.‬
‫-הבהרת.‬

196
00:13:31,666 --> 00:13:34,457
‫אז למה היא עדיין כאן?‬
‫-אני אגרום לזה להצליח.‬

197
00:13:34,458 --> 00:13:36,958
‫היידן, היא לא אוהבת אותך.‬

198
00:13:38,125 --> 00:13:39,582
‫יש לנו בעיה.‬

199
00:13:39,583 --> 00:13:40,957
‫מה אתה אומר.‬

200
00:13:40,958 --> 00:13:42,999
‫דייוויד בורוז לא נעצר.‬

201
00:13:43,000 --> 00:13:43,999
‫מה?‬

202
00:13:44,000 --> 00:13:47,165
‫הוא לא במעצר של משטרת בוסטון או ה-FBI.‬

203
00:13:47,166 --> 00:13:51,166
‫אף אחד לא יודע‬
‫למה "הגלוב" פרסם את זה או מי היה המקור.‬

204
00:13:55,291 --> 00:13:56,207
‫רייצ'ל.‬

205
00:13:56,208 --> 00:13:58,290
‫אתה עדיין חושב שתגרום לזה להצליח?‬

206
00:13:58,291 --> 00:14:00,583
‫בורוז כנראה בדרך לכאן.‬

207
00:14:01,291 --> 00:14:02,541
‫מה את רוצה לעשות?‬

208
00:14:05,291 --> 00:14:06,333
‫שיבוא.‬

209
00:14:07,958 --> 00:14:09,333
‫היא עשתה לנו טובה.‬

210
00:14:09,916 --> 00:14:13,915
‫אף אחד לא יפקפק בהריגת שני נמלטים מסוכנים‬

211
00:14:13,916 --> 00:14:16,124
‫שפלשו לשטח פרטי.‬

212
00:14:16,125 --> 00:14:18,166
‫ואני מניחה שאתה מסכים סוף סוף.‬

213
00:14:54,416 --> 00:14:55,415
‫תיכנס למכונית.‬

214
00:14:55,416 --> 00:14:56,583
‫אני בא איתך.‬

215
00:14:57,833 --> 00:15:01,165
‫אתה עדיין אסיר נמלט.‬
‫אמרתי שאעזור לך. אנחנו לא צוות.‬

216
00:15:01,166 --> 00:15:02,208
‫נכון, אנחנו לא.‬

217
00:15:03,708 --> 00:15:08,500
‫באתי לכאן לבד. את עקבת אחריי. כשאשיב‬
‫את בני, תעצרי אותי ותיקחי אותי לכלא.‬

218
00:15:12,916 --> 00:15:13,875
‫זאת רייצ'ל.‬

219
00:15:14,625 --> 00:15:16,166
‫יש שומרים חמושים בבית.‬

220
00:15:19,666 --> 00:15:22,750
‫אני יכול לעזור לך.‬
‫רק תני לי למצוא אותו, בבקשה.‬

221
00:15:31,750 --> 00:15:34,750
‫את בסדר?‬
‫-כן, אני רק קצת מוצפת.‬

222
00:15:36,208 --> 00:15:37,415
‫את מוגנת עכשיו.‬

223
00:15:37,416 --> 00:15:40,958
‫והעובדה שאת כאן אומרת לי‬
‫שסוף סוף את רוצה מה שאני רוצה.‬

224
00:15:43,000 --> 00:15:43,833
‫נכון.‬

225
00:15:44,500 --> 00:15:45,791
‫כן?‬
‫-כן.‬

226
00:15:57,000 --> 00:15:58,083
‫מה אתה עושה?‬

227
00:15:59,083 --> 00:16:00,125
‫היידן.‬

228
00:16:04,375 --> 00:16:05,208
‫היידן?‬

229
00:16:06,500 --> 00:16:10,499
‫בבקשה, תן לי להסביר.‬
‫-הייתי עושה הכול בשבילך.‬

230
00:16:10,500 --> 00:16:13,083
‫בבקשה, רק תקשיב לי.‬

231
00:16:13,666 --> 00:16:14,916
‫שיקרת לי.‬

232
00:16:21,666 --> 00:16:23,500
‫שברת לי את הלב.‬

233
00:16:36,500 --> 00:16:37,665
‫איך ניכנס?‬

234
00:16:37,666 --> 00:16:38,749
‫בכניסה הצדדית.‬

235
00:16:38,750 --> 00:16:39,916
‫אוכל לחפות עליך.‬

236
00:16:43,916 --> 00:16:45,458
‫- מקס -‬

237
00:16:46,041 --> 00:16:49,124
‫אני מקווה שהתעשת ותספר לי איפה היא נמצאת.‬

238
00:16:49,125 --> 00:16:50,041
‫בטח, ג'ולי.‬

239
00:16:50,625 --> 00:16:54,957
‫היא בדרכה לאחוזת פיין‬
‫כדי לעצור את היידן פיין על רצח וחטיפה.‬

240
00:16:54,958 --> 00:16:56,040
‫היא מושעית.‬

241
00:16:56,041 --> 00:16:58,832
‫היא לא יכולה לעצור אף אחד.‬
‫אתה חייב למנוע בעדה.‬

242
00:16:58,833 --> 00:16:59,958
‫לא יכול. מצטער.‬

243
00:17:00,541 --> 00:17:01,707
‫היא מתעלמת ממני.‬

244
00:17:01,708 --> 00:17:03,165
‫אתה חושב שזה מצחיק?‬

245
00:17:03,166 --> 00:17:06,874
‫אם היא תעצור את היידן פיין בלי הוכחות,‬
‫הם יקברו אותנו בתביעות,‬

246
00:17:06,875 --> 00:17:10,540
‫והבת שלך תוכל לעבוד‬
‫במקרה הטוב כמאבטחת במלון דרכים.‬

247
00:17:10,541 --> 00:17:13,915
‫היי! יש לי הוכחה. יש לי בדיקת דנ"א שמוכיחה‬

248
00:17:13,916 --> 00:17:17,458
‫שהילד שנרצח באותו לילה לא היה מתיו בורוז.‬

249
00:17:18,041 --> 00:17:19,832
‫ביטלתי את הבדיקה הזאת.‬

250
00:17:19,833 --> 00:17:21,624
‫כן, בהחלט ביטלת.‬

251
00:17:21,625 --> 00:17:26,165
‫למזלה של שרה, היה מישהו אחר‬
‫שבאמת היה חשוב לו לפענח את המקרה.‬

252
00:17:26,166 --> 00:17:30,208
‫שריל דריזון ערכה בדיקת דנ"א משלה.‬

253
00:17:31,041 --> 00:17:34,624
‫הדם בזירה לא תאם את זה של מתיו בורוז.‬

254
00:17:34,625 --> 00:17:36,915
‫זה לא מוכיח שהיידן פיין חטף מישהו.‬

255
00:17:36,916 --> 00:17:38,207
‫לא אכפת לי!‬

256
00:17:38,208 --> 00:17:41,457
‫זה מוכיח שבורוז לא הרג את בנו.‬
‫היית יודעת את זה‬

257
00:17:41,458 --> 00:17:44,582
‫לולא היית עסוקה כל כך‬
‫בהפרעה לחקירה של הסוכנת גריר.‬

258
00:17:44,583 --> 00:17:46,582
‫חבל שזה יתפרסם, נכון?‬

259
00:17:46,583 --> 00:17:47,957
‫זה איום?‬

260
00:17:47,958 --> 00:17:50,000
‫כן! ויש לי עוד אחד בשבילך!‬

261
00:17:50,625 --> 00:17:54,915
‫את תשלחי את כל הסוכנים שיש לנו‬
‫לאחוזת פיין עכשיו,‬

262
00:17:54,916 --> 00:17:57,457
‫או שד"ר דריזון תתקשר ל… איך קוראים לו?‬

263
00:17:57,458 --> 00:17:59,707
‫ג'ים דוארטי, העורך הראשי של "הגלוב".‬

264
00:17:59,708 --> 00:18:01,790
‫ג'ים דוארטי. עורך רא… שמעת את זה?‬

265
00:18:01,791 --> 00:18:03,625
‫אז תשלחי אותם עכשיו!‬

266
00:18:06,041 --> 00:18:06,958
‫לך.‬

267
00:18:21,958 --> 00:18:23,583
‫אני שברתי לך את הלב?‬

268
00:18:24,208 --> 00:18:26,832
‫הרסת את משפחתי‬
‫ואז העמדת פנים שאתה עוזר לנו.‬

269
00:18:26,833 --> 00:18:28,082
‫למה שתעשה את זה?‬

270
00:18:28,083 --> 00:18:30,499
‫כל מה שרציתי אי פעם היה להיות איתך.‬

271
00:18:30,500 --> 00:18:33,666
‫ואז גיליתי שאת הולכת לברג‬
‫כדי להקים משפחה משלך.‬

272
00:18:34,750 --> 00:18:35,666
‫רק ש…‬

273
00:18:36,916 --> 00:18:38,416
‫זאת הייתה אמורה להיות את.‬

274
00:18:39,458 --> 00:18:41,291
‫איך בכלל גילית על זה?‬

275
00:18:41,875 --> 00:18:43,374
‫העוזרת שלי.‬

276
00:18:43,375 --> 00:18:45,333
‫היא הייתה פעם מנהלת המשרד שם.‬

277
00:18:46,375 --> 00:18:49,875
‫לפני שהלר עזב את ברג,‬
‫הוא דאג שאני אהיה התורם.‬

278
00:18:50,625 --> 00:18:51,749
‫זה מטורף.‬

279
00:18:51,750 --> 00:18:55,125
‫המטרה של כל הדבר הזה‬
‫הייתה שאנחנו נעשה ילד.‬

280
00:18:55,916 --> 00:19:00,707
‫כשהבנתי מה קרה, ששריל היא זו‬
‫שהלכה לברג, הייתי חייב לשכוח מזה.‬

281
00:19:00,708 --> 00:19:05,541
‫אבל אז את הבאת אותי‬
‫למסיבת הארבעה ביולי ההיא. את זוכרת?‬

282
00:19:07,541 --> 00:19:09,875
‫וכשראיתי אותו בפעם הראשונה,‬

283
00:19:10,958 --> 00:19:12,625
‫הבנתי הכול.‬

284
00:19:13,125 --> 00:19:15,541
‫ידעתי שאני אמור להיות אבא שלו.‬

285
00:19:16,625 --> 00:19:20,291
‫ומה עם הילד הקטן שהרגת באותו לילה‬
‫כדי לשים אותו במקומו של מתיו?‬

286
00:19:21,125 --> 00:19:22,124
‫מה איתו?‬

287
00:19:22,125 --> 00:19:25,291
‫הוא היה מת מוות כואב‬
‫בגלל המחלה שלו. זה לא משנה.‬

288
00:19:27,375 --> 00:19:28,666
‫אתה שומע את עצמך?‬

289
00:19:31,125 --> 00:19:32,000
‫אתה שומע?‬

290
00:19:32,916 --> 00:19:35,083
‫מצבך לא טוב, היידן.‬

291
00:19:37,208 --> 00:19:39,083
‫משהו ממש לא תקין אצלך.‬

292
00:19:40,250 --> 00:19:42,125
‫נו, הנה זה בא.‬

293
00:19:43,166 --> 00:19:45,625
‫עכשיו ידוע מה הרגשות האמיתיים שלך כלפיו.‬

294
00:19:46,208 --> 00:19:49,166
‫שיהיה ברור, מעולם לא חיבבתי אותך.‬

295
00:20:16,500 --> 00:20:17,750
‫שמעת את זה?‬

296
00:20:18,500 --> 00:20:22,125
‫נראה שדייוויד בורוז הגיע לסופו המצער.‬

297
00:20:23,333 --> 00:20:24,790
‫אתם לא תחמקו מעונש.‬

298
00:20:24,791 --> 00:20:26,500
‫אל תהיי כזו תמימה.‬

299
00:20:27,375 --> 00:20:28,833
‫היידן, הגיע הזמן ללכת.‬

300
00:20:33,750 --> 00:20:37,500
‫כל מה שעשיתי, עשיתי כדי להיות עם הבן שלי.‬

301
00:20:38,000 --> 00:20:40,125
‫אני אבא טוב, רייצ'ל. הוא אוהב אותי.‬

302
00:20:43,583 --> 00:20:45,166
‫הוא לא הבן שלך, היידן.‬

303
00:20:46,250 --> 00:20:47,375
‫ברור שהוא הבן שלי.‬

304
00:20:49,666 --> 00:20:51,415
‫שריל נכנסה להיריון לפני ברג.‬

305
00:20:51,416 --> 00:20:52,582
‫נו, באמת.‬

306
00:20:52,583 --> 00:20:54,374
‫תעשה בדיקת אבהות ותראה.‬

307
00:20:54,375 --> 00:20:56,540
‫עשינו. והוא בן למשפחת פיין.‬

308
00:20:56,541 --> 00:20:58,500
‫ראית את תוצאות הבדיקה, היידן?‬

309
00:20:59,958 --> 00:21:02,625
‫אין לנו זמן לזה. בוא.‬
‫-ראית אותן?‬

310
00:21:11,791 --> 00:21:13,041
‫הוא שלי?‬

311
00:21:14,083 --> 00:21:15,875
‫אתה לא רואה מה היא עושה?‬

312
00:21:16,458 --> 00:21:18,041
‫הוא צריך לדעת את האמת.‬

313
00:21:22,291 --> 00:21:25,375
‫את אמרת לי שהוא הבן שלי.‬

314
00:21:26,708 --> 00:21:27,915
‫מספיק.‬
‫-תעני לי.‬

315
00:21:27,916 --> 00:21:29,458
‫מספיק!‬
‫-האם הוא שלי?‬

316
00:21:31,000 --> 00:21:32,666
‫אל תשאל שאלות…‬

317
00:21:33,875 --> 00:21:35,833
‫שאתה לא רוצה לדעת את התשובות להן.‬

318
00:22:01,833 --> 00:22:02,916
‫מי אתם?‬

319
00:22:29,750 --> 00:22:30,791
‫אני דייוויד.‬

320
00:22:33,083 --> 00:22:34,250
‫מה קורה פה?‬

321
00:22:36,458 --> 00:22:38,083
‫אנחנו לא כאן כדי לפגוע בך.‬

322
00:22:39,458 --> 00:22:40,875
‫אני יודע שאתה מפחד.‬

323
00:22:41,875 --> 00:22:43,625
‫אני צריך שתבוא איתנו.‬

324
00:22:44,375 --> 00:22:45,375
‫למה?‬

325
00:22:52,708 --> 00:22:54,000
‫עדיין יש לך את ריינו.‬

326
00:22:55,541 --> 00:22:57,166
‫איך אתה יודע את השם שלו?‬

327
00:22:59,500 --> 00:23:01,291
‫כי אני קניתי לך אותו.‬

328
00:23:02,875 --> 00:23:05,166
‫אתה לא תזכור כי היית בן שלוש.‬

329
00:23:13,833 --> 00:23:16,250
‫השם האמיתי שלך הוא מתיו בורוז.‬

330
00:23:18,666 --> 00:23:20,083
‫ואני אבא שלך.‬

331
00:23:24,041 --> 00:23:26,332
‫אנחנו ניקח אותך למקום בטוח, בסדר?‬

332
00:23:26,333 --> 00:23:29,000
‫אני יודעת שאתה מפחד,‬
‫אבל חייבים ללכת עכשיו.‬

333
00:23:32,166 --> 00:23:33,125
‫קדימה.‬

334
00:23:35,583 --> 00:23:38,040
‫את אמרת שהוא הבן שלי.‬

335
00:23:38,041 --> 00:23:39,708
‫מה ציפית שאעשה?‬

336
00:23:40,291 --> 00:23:43,874
‫לא הייתה דרך חזרה‬
‫אחרי מה שעשית באותו לילה.‬

337
00:23:43,875 --> 00:23:45,875
‫אז אמרתי לך מה שרצית לשמוע.‬

338
00:23:46,458 --> 00:23:49,833
‫כשהגיעו התוצאות, דאגתי שלא תדע לעולם.‬

339
00:23:51,125 --> 00:23:54,874
‫הוא האדם היחיד שאוהב אותי באמת!‬

340
00:23:54,875 --> 00:23:55,915
‫והוא עדיין אוהב.‬

341
00:23:55,916 --> 00:23:58,749
‫אני אבא טוב. זה הדבר היחיד‬
‫שהייתי טוב בו אי פעם!‬

342
00:23:58,750 --> 00:24:01,332
‫היידן, תקשיב לי. שום דבר לא השתנה.‬

343
00:24:01,333 --> 00:24:03,541
‫הכול השתנה!‬

344
00:24:04,125 --> 00:24:08,166
‫אין לי כלום עכשיו! לקחת ממני הכול!‬

345
00:24:08,750 --> 00:24:10,540
‫זו ממש חוצפה!‬

346
00:24:10,541 --> 00:24:13,125
‫אני נתתי לך הכול!‬

347
00:24:13,875 --> 00:24:18,790
‫נולדת למעמד ולפריבילגיה. ומה עשית עם זה?‬

348
00:24:18,791 --> 00:24:23,082
‫הבאת את המורשת של המשפחה הזאת לסף הכחדה!‬

349
00:24:23,083 --> 00:24:26,875
‫אני לא אתן לך להיות סיפור אזהרה.‬

350
00:24:27,916 --> 00:24:29,250
‫אתה חלש.‬

351
00:24:30,458 --> 00:24:33,416
‫היידן. תמיד היית חלש.‬

352
00:24:34,000 --> 00:24:35,458
‫אבל זה בסדר.‬

353
00:24:36,041 --> 00:24:37,583
‫כי אני אוהבת אותך.‬

354
00:24:38,458 --> 00:24:39,666
‫ויש לך אותי.‬

355
00:24:41,250 --> 00:24:42,833
‫תמיד תהיה לך אותי.‬

356
00:25:03,333 --> 00:25:06,957
‫חכי. קחי אותו למכונית.‬
‫אני חייב לחזור לרייצ'ל.‬

357
00:25:06,958 --> 00:25:08,625
‫לך איתה. אתה תהיה מוגן.‬

358
00:25:12,625 --> 00:25:14,333
‫לא תיקחו את הבן שלי!‬

359
00:25:14,916 --> 00:25:17,290
‫תחזירו לי את תיאו, או שרייצ'ל תמות.‬

360
00:25:17,291 --> 00:25:19,790
‫אתה לא חייב לעשות את זה.‬
‫-תורידי את הנשק.‬

361
00:25:19,791 --> 00:25:22,582
‫זה לא יקרה.‬
‫-תורידי אותו מייד, או שהיא תמות!‬

362
00:25:22,583 --> 00:25:24,165
‫שחרר אותה!‬

363
00:25:24,166 --> 00:25:25,457
‫אזהרה אחרונה, היידן!‬

364
00:25:25,458 --> 00:25:27,458
‫תחזירו לי את הבן שלי!‬

365
00:25:30,750 --> 00:25:32,374
‫אבא?‬
‫-זה בסדר, חבוב.‬

366
00:25:32,375 --> 00:25:34,291
‫אל תפגע בה, בבקשה.‬

367
00:25:35,791 --> 00:25:36,832
‫אני אבוא איתך.‬

368
00:25:36,833 --> 00:25:38,291
‫לא, מתיו.‬

369
00:25:42,333 --> 00:25:44,665
‫אל תפגע בו, אני מתחנן.‬
‫-אל תהיה טיפש!‬

370
00:25:44,666 --> 00:25:45,541
‫עצור!‬

371
00:25:46,958 --> 00:25:47,916
‫שחרר אותו!‬

372
00:26:12,833 --> 00:26:13,916
‫תיאו!‬

373
00:26:28,333 --> 00:26:29,250
‫תיאו!‬

374
00:26:31,833 --> 00:26:33,291
‫איפה אתה, חבוב?‬

375
00:26:37,916 --> 00:26:41,083
‫האנשים האלה רוצים לקחת אותך!‬

376
00:26:43,541 --> 00:26:46,874
‫כל מה שהם אמרו לך, זה לא נכון!‬

377
00:26:46,875 --> 00:26:48,541
‫אנחנו משפחה, אתה ואני!‬

378
00:26:49,125 --> 00:26:51,000
‫אני אוהב אותך. אתה יודע את זה!‬

379
00:27:10,958 --> 00:27:11,791
‫דייוויד!‬

380
00:27:12,583 --> 00:27:14,291
‫תוריד את האקדח. עכשיו!‬

381
00:27:21,500 --> 00:27:24,000
‫כל מה שרציתי אי פעם זה משפחה משלי.‬

382
00:27:24,833 --> 00:27:26,666
‫עדיין תוכל לעשות את הדבר הנכון.‬

383
00:27:27,416 --> 00:27:28,375
‫פשוט תשחרר אותו.‬

384
00:27:36,166 --> 00:27:38,250
‫אתה הדבר הכי טוב שקרה לי.‬

385
00:27:46,666 --> 00:27:47,708
‫לא!‬

386
00:27:52,083 --> 00:27:52,916
‫דייוויד.‬

387
00:27:57,000 --> 00:28:00,375
‫אני כאן. תישאר איתי, קדימה. אני כאן.‬

388
00:28:06,166 --> 00:28:07,541
‫מצאתי אותך.‬

389
00:28:11,125 --> 00:28:16,041
‫אני כאן, בסדר? תישאר איתי. קדימה. דייוויד.‬

390
00:28:22,666 --> 00:28:25,875
{\an8}‫- שמונה חודשים לאחר מכן -‬

391
00:28:29,791 --> 00:28:31,124
‫שמי דייוויד בורוז.‬

392
00:28:31,125 --> 00:28:32,165
‫- הבוסטון גלוב -‬

393
00:28:32,166 --> 00:28:35,000
‫ריציתי חמש שנים‬
‫מתוך עונש מאסר עולם על רצח בני.‬

394
00:28:35,625 --> 00:28:38,166
‫עד שברחתי מהכלא כדי להציל אותו.‬

395
00:28:38,750 --> 00:28:41,207
‫אם אתם מבוסטון, אולי קראתם על זה.‬

396
00:28:41,208 --> 00:28:42,166
‫- נמצא -‬

397
00:28:42,291 --> 00:28:43,958
‫אם לא, אתם תקראו בקרוב.‬

398
00:28:44,791 --> 00:28:47,957
‫שבועות אחרי שהצלתי את מתיו,‬
‫הרשעתי בוטלה ושוחררתי.‬

399
00:28:47,958 --> 00:28:49,165
‫- רייצ'ל מילס‬
‫נמצא -‬

400
00:28:49,166 --> 00:28:52,082
‫אבל לא הייתי היחיד‬
‫שזכה בברכה של התחלה חדשה.‬

401
00:28:52,083 --> 00:28:54,541
‫שריל ילדה בת.‬

402
00:28:55,500 --> 00:29:00,125
‫ואחרי מה שרונלד עשה כדי לעזור לנו‬
‫למצוא את מתיו, הוא ושריל חזרו זה לזה.‬

403
00:29:01,041 --> 00:29:03,415
‫אבל לא כל ההתחלות החדשות מתוכננות.‬

404
00:29:03,416 --> 00:29:06,665
‫חלקן נולדות מתוך צורך,‬
‫וחלקן אפילו מתוך השלכות.‬

405
00:29:06,666 --> 00:29:08,999
‫אדם איבד את התג שלו כי עזר לי לברוח.‬

406
00:29:09,000 --> 00:29:12,082
‫היתרון היה שלניק‬
‫לא הייתה בו תועלת כאזרח מן השורה.‬

407
00:29:12,083 --> 00:29:15,124
‫כעת הוא חוקר פרטי‬
‫עם עוד אדם בעל עבר במשטרת בוסטון.‬

408
00:29:15,125 --> 00:29:17,665
‫שלחת חשבונית לאישה בתיק הבייביסיטר?‬

409
00:29:17,666 --> 00:29:20,540
‫כן, אשלח. ברגע שתפסיקי לבלבל לי בביצים.‬

410
00:29:20,541 --> 00:29:21,582
‫אילו ביצים?‬

411
00:29:21,583 --> 00:29:24,291
‫אני לא בטוח שנהיה שוב האחים שהיינו פעם.‬

412
00:29:24,791 --> 00:29:27,791
‫אבל אני כן יודע שללא עזרתו לא הייתי כאן.‬

413
00:29:28,583 --> 00:29:31,791
‫לא הייתי כאן ללא עזרתם של הרבה אנשים.‬

414
00:29:32,583 --> 00:29:34,374
‫הסוכנת גריר החליפה את אביה‬

415
00:29:34,375 --> 00:29:37,625
‫כראש כוח המשימה של בוסטון‬
‫ללכידת נמלטים, כשמקס פרש.‬

416
00:29:39,375 --> 00:29:40,790
‫או לפחות ניסה לפרוש.‬

417
00:29:40,791 --> 00:29:43,165
‫מה אתה עושה כאן?‬
‫-רק קפצתי לבקר.‬

418
00:29:43,166 --> 00:29:45,124
‫חשבתי שנלך לאכול ארוחת צהריים.‬

419
00:29:45,125 --> 00:29:49,332
‫אני מצטערת. אני ממש עסוקה באיזו חקירה.‬

420
00:29:49,333 --> 00:29:51,000
‫טוב, זה…‬

421
00:29:51,791 --> 00:29:53,833
‫מה, יש לך משהו ש…‬

422
00:29:54,791 --> 00:29:57,125
‫אולי את צריכה עוד זוג עיניים בשבילו?‬

423
00:30:08,958 --> 00:30:11,457
‫אבא שלי נפטר לפני פחות משבוע.‬

424
00:30:11,458 --> 00:30:14,083
‫אבל לא לפני שהספיק לבלות‬
‫כמה חודשים עם נכדו,‬

425
00:30:14,750 --> 00:30:18,833
‫ולהנחיל לו כל פיסת מידע אפשרית‬
‫על הבוסטון רד סוקס.‬

426
00:30:30,375 --> 00:30:33,000
‫סליחה. אני אחזור פנימה בקרוב.‬

427
00:30:35,250 --> 00:30:36,375
‫זה בסדר.‬

428
00:30:42,625 --> 00:30:45,458
‫לפעמים כשיש הרבה אנשים אני פשוט נעשה…‬

429
00:30:46,541 --> 00:30:47,666
‫אני לא יודע.‬

430
00:30:49,250 --> 00:30:50,416
‫כן, גם אני.‬

431
00:30:51,833 --> 00:30:53,582
‫לפני שלני מת,‬

432
00:30:53,583 --> 00:30:57,750
‫הוא סיפר לי סיפור על ברביקיו‬
‫שהייתי בו בארבעה ביולי.‬

433
00:30:58,791 --> 00:31:00,208
‫זה היה החג האהוב עליו.‬

434
00:31:01,125 --> 00:31:03,708
‫אמרתי לו שאני זוכר כי הוא היה חולה.‬

435
00:31:05,000 --> 00:31:06,041
‫אבל לא זכרתי.‬

436
00:31:07,583 --> 00:31:08,708
‫אני רוצה לזכור.‬

437
00:31:10,666 --> 00:31:12,250
‫מה אם לא אזכור לעולם?‬

438
00:31:13,375 --> 00:31:16,041
‫הדבר הנהדר בזיכרונות‬
‫הוא שאפשר ליצור עוד מהם.‬

439
00:31:18,083 --> 00:31:20,708
‫אנשים לא מעריכים מספיק עד כמה הם מיוחדים.‬

440
00:31:24,291 --> 00:31:25,458
‫אבל אתה תעריך.‬

441
00:31:27,958 --> 00:31:29,000
‫כן.‬

442
00:31:31,666 --> 00:31:35,415
‫מעטים האנשים שיכולים להבין‬
‫את מה שמתיו עבר.‬

443
00:31:35,416 --> 00:31:37,540
‫למרבה המזל, אני אחד מהם.‬

444
00:31:37,541 --> 00:31:40,540
‫המאבק המשותף שלנו‬
‫לחזור לחיים שהיינו אמורים לחיות‬

445
00:31:40,541 --> 00:31:43,707
‫חיבר בינינו בשברון-לב ובתקווה.‬

446
00:31:43,708 --> 00:31:45,791
‫הנה הוא.‬
‫-היי, מותק.‬

447
00:32:02,791 --> 00:32:04,333
‫לני היה אוהב את זה.‬

448
00:32:06,958 --> 00:32:08,583
‫זה שכולם פה ביחד.‬

449
00:32:10,333 --> 00:32:12,291
‫כן, בהנחה שלא היה משחק באותו זמן.‬

450
00:32:12,833 --> 00:32:13,916
‫ברור.‬

451
00:32:15,125 --> 00:32:19,749
‫אני יודע שהדרך שלפנינו לא תהיה קלה.‬
‫שום דבר ששווה להילחם עליו הוא לא קל.‬

452
00:32:19,750 --> 00:32:22,457
‫מה שאני כן יודע זה שכשמדובר במתיו,‬

453
00:32:22,458 --> 00:32:26,290
‫לא משנה לאן הדרך תוביל,‬
‫לא משנה כמה היא תהיה מסוכנת או שגרתית,‬

454
00:32:26,291 --> 00:32:29,207
‫אני אהיה לצידו בכל צעד.‬

455
00:32:29,208 --> 00:32:32,082
‫ואם הוא אי פעם יסטה מהדרך‬
‫או יאבד ויזדקק לעזרתי,‬

456
00:32:32,083 --> 00:32:34,000
‫אני אמצא אותו ואחזיר אותו.‬

457
00:32:36,875 --> 00:32:38,708
‫אני תמיד אמצא אותו.‬

458
00:34:37,166 --> 00:34:38,875
‫תרגום כתוביות: אורית זיו‬