1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:06,423 --> 00:00:12,095 ‫סרט זה מורכב ברובו מצילומי מצלמת גוף‬ 3 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 4 00:00:12,178 --> 00:00:14,973 ‫שצולמו לאורך שנתיים.‬ 5 00:00:29,863 --> 00:00:31,448 ‫29-68, קוד שתיים.‬ 6 00:00:34,200 --> 00:00:36,578 ‫יחידת צפון-מזרח. דווחו, אני חוזרת.‬ 7 00:00:37,996 --> 00:00:39,414 ‫מוקד חירום, מה הכתובת?‬ 8 00:00:39,497 --> 00:00:40,582 ‫מישהי נורתה!‬ 9 00:00:44,127 --> 00:00:46,337 ‫היי, בואו הנה!‬ 10 00:00:46,421 --> 00:00:47,881 ‫היי, בואו הנה!‬ 11 00:00:49,090 --> 00:00:50,633 ‫בואו הנה. תישארו פה!‬ 12 00:00:51,760 --> 00:00:53,428 ‫בטוח שהיא נורתה?‬ ‫-כן!‬ 13 00:00:56,347 --> 00:00:58,558 ‫אלוהים! למה היא עשתה את זה?‬ 14 00:00:59,434 --> 00:01:01,186 ‫היי, תתעוררי. היי…‬ 15 00:01:01,269 --> 00:01:03,938 ‫אוקיי, הם נוסעים הכי מהר שהם יכולים. איפה…‬ 16 00:01:04,022 --> 00:01:05,565 ‫כאן!‬ 17 00:01:08,902 --> 00:01:10,361 ‫עזרה רפואית שם.‬ 18 00:01:10,987 --> 00:01:12,072 ‫היא על הקרקע!‬ 19 00:01:12,155 --> 00:01:13,698 ‫אזור אחד, כביש ראשי מריון.‬ 20 00:01:14,699 --> 00:01:16,117 ‫מריון-אשלנד שתיים.‬ 21 00:01:23,583 --> 00:01:24,417 ‫חכו.‬ 22 00:01:25,293 --> 00:01:26,920 ‫אלוהים!‬ 23 00:01:27,003 --> 00:01:29,005 ‫אני בחזית.‬ ‫-בסדר.‬ 24 00:01:29,589 --> 00:01:32,509 ‫משרד השריף! צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬ 25 00:01:34,260 --> 00:01:37,931 ‫אנחנו ממשרד השריף של מחוז מריון,‬ ‫צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬ 26 00:01:42,352 --> 00:01:49,234 ‫- השכנה המושלמת -‬ 27 00:01:58,743 --> 00:02:02,455 ‫יום שני, 5 ביוני 2023, 9:38 בבוקר.‬ ‫אנחנו במקום התקרית.‬ 28 00:02:04,374 --> 00:02:05,708 ‫רק עורכים סריקה.‬ 29 00:02:07,377 --> 00:02:08,461 ‫אני אתחיל לולאה.‬ 30 00:02:09,087 --> 00:02:10,004 ‫אוקיי.‬ 31 00:02:11,673 --> 00:02:12,966 ‫משרד השריף.‬ 32 00:02:16,761 --> 00:02:18,096 ‫משרד השריף!‬ 33 00:02:18,179 --> 00:02:19,681 ‫שלום, בוקר טוב.‬ ‫-מה שלומך?‬ 34 00:02:19,764 --> 00:02:22,058 ‫שלומי טוב. אני ממשרד השריף. אני בלש.‬ 35 00:02:22,142 --> 00:02:25,603 ‫אנחנו חוקרים תקרית‬ ‫שהתרחשה ביום שישי בלילה.‬ 36 00:02:26,187 --> 00:02:29,399 ‫אני יכול לשבת? הכיסא שבור.‬ ‫-אני אביא לך כיסא.‬ 37 00:02:30,108 --> 00:02:33,236 ‫כמה זמן את גרה כאן?‬ ‫-בערך שלוש שנים.‬ 38 00:02:34,154 --> 00:02:36,197 ‫היא גרה כאן כל הזמן, או שלא?‬ 39 00:02:36,281 --> 00:02:39,534 ‫לא, היא עברה לכאן אחרינו.‬ ‫היא כאן אולי שנתיים.‬ 40 00:02:39,617 --> 00:02:43,705 ‫אם אני לא טועה. אני לא בטוחה.‬ ‫-לא, זה בסדר. אז בערך שנתיים.‬ 41 00:02:43,788 --> 00:02:45,748 ‫אבל למיטב הבנתי,‬ 42 00:02:45,832 --> 00:02:48,042 ‫לכולם, לכל הילדים,‬ 43 00:02:48,585 --> 00:02:50,253 ‫יש בעיות עם האישה הזאת.‬ 44 00:02:51,087 --> 00:02:53,006 ‫באיזו כיתה את?‬ ‫-ה', ו…‬ 45 00:02:53,089 --> 00:02:56,009 ‫אוקיי, אז סיימת כיתה ה' ואת עולה ל-ו'?‬ ‫-כן.‬ 46 00:02:56,092 --> 00:02:59,053 ‫אני רוצה לדבר איתך‬ ‫על אמת לעומת שקר, אוקיי?‬ 47 00:02:59,137 --> 00:03:01,931 ‫אתן לך כמה דוגמאות, אוקיי?‬ 48 00:03:02,015 --> 00:03:04,976 ‫אם הייתי אומר לך שהייתה ילדה קטנה‬ 49 00:03:05,059 --> 00:03:08,313 ‫שנכנסה לחדר הזה,‬ ‫צבעה את כל הקירות באדום עם צבע פנדה,‬ 50 00:03:08,396 --> 00:03:11,816 ‫ואז יצאה החוצה ואמרה לי‬ ‫שהיא לא עשתה את זה, זאת אמת או שקר?‬ 51 00:03:11,900 --> 00:03:13,234 ‫שקר.‬ ‫-אוקיי.‬ 52 00:03:13,318 --> 00:03:18,531 ‫ואם היא צבעה אותם באדום ואז יצאה החוצה‬ ‫ואמרה, "עשיתי את זה, הבלש פינדר", זו האמת?‬ 53 00:03:18,615 --> 00:03:19,824 ‫כן, אדוני.‬ ‫-אוקיי.‬ 54 00:03:19,908 --> 00:03:22,911 ‫כשנדבר היום,‬ ‫נוכל לדבר רק על דברים אמיתיים?‬ 55 00:03:22,994 --> 00:03:23,912 ‫כן.‬ 56 00:03:24,495 --> 00:03:26,706 ‫ראית פעם את האישה הזאת?‬ 57 00:03:26,789 --> 00:03:29,209 ‫הרבה פעמים, כן.‬ ‫-הרבה פעמים.‬ 58 00:03:30,043 --> 00:03:34,130 ‫כן. היא לא אוהבת שאנשים משחקים‬ 59 00:03:34,797 --> 00:03:38,301 ‫איפה שהיא גרה, בדשא הזה שם.‬ ‫-אה-הא.‬ 60 00:03:38,384 --> 00:03:39,302 ‫כי…‬ 61 00:03:40,470 --> 00:03:43,681 ‫היא חושבת שזה השטח שלה.‬ 62 00:03:44,432 --> 00:03:48,394 ‫אוקיי. ואת זוכרת שהיא אמרה עוד משהו?‬ 63 00:03:49,687 --> 00:03:52,565 ‫שהיא תדווח על זה למשטרה.‬ ‫-אוקיי.‬ 64 00:03:52,649 --> 00:03:54,484 ‫על זה שאנחנו משחקים שם.‬ ‫-אוקיי.‬ 65 00:03:55,235 --> 00:03:56,069 ‫אוקיי.‬ 66 00:04:10,500 --> 00:04:12,460 ‫הגענו למקום. זה מתקדם.‬ 67 00:04:29,519 --> 00:04:33,940 ‫- 25 בפברואר, 2022 -‬ 68 00:04:40,697 --> 00:04:41,656 ‫על מה הקריאה?‬ 69 00:04:41,739 --> 00:04:44,701 ‫התקשרתי כי האישה מהצד השני של הרחוב,‬ ‫שמדברת בטלפון,‬ 70 00:04:44,784 --> 00:04:45,994 ‫הכתה אותי עם שלט.‬ 71 00:04:46,619 --> 00:04:50,915 ‫הילדים שלה טיילו עם הכלב שלהם בשטח.‬ ‫כתוב שם בבירור, "אין להסיג גבול".‬ 72 00:04:50,999 --> 00:04:53,584 ‫הם תמיד מטיילים שם עם הכלב,‬ ‫והוא תמיד מחרבן.‬ 73 00:04:53,668 --> 00:04:58,047 ‫יש קקי על המדרכה, כל מיני דברים.‬ ‫אמרתי, "את יכולה להשאיר את הכלב שם בבקשה?"‬ 74 00:04:58,131 --> 00:05:01,592 ‫רציתי לצלם את הכלב,‬ ‫והיא אמרה, "את מצלמת את הילדים שלי".‬ 75 00:05:01,676 --> 00:05:04,345 ‫אמרתי, "לא", ואז היא נעמדה מולי,‬ 76 00:05:04,429 --> 00:05:08,599 ‫לקחה את השלט וזרקה אותו עליי,‬ ‫ופגעה לי ברגל.‬ 77 00:05:09,183 --> 00:05:11,644 ‫השם שלך…‬ ‫-שמי סוזן לורינץ.‬ 78 00:05:12,145 --> 00:05:16,524 ‫סוזן, אייתי בשבילי את שם המשפחה.‬ ‫-ל'-ו'-ר'-י'-נ'-ץ'.‬ 79 00:05:17,942 --> 00:05:20,820 ‫מה היה השלט שהזכרת?‬ ‫-את רוצה שאביא אותו?‬ 80 00:05:24,991 --> 00:05:28,077 ‫את יכולה לראות, היא באמת זרקה אותו עליי.‬ 81 00:05:29,829 --> 00:05:32,957 ‫היא גם לא הייתה אמורה להוריד את השלט,‬ ‫הוא של בעל הבית.‬ 82 00:05:33,041 --> 00:05:35,835 ‫התכוונתי לקנות את הדירה,‬ ‫אבל אחרי זה, אני עוזבת.‬ 83 00:05:35,918 --> 00:05:37,503 ‫לא אקנה את הקומפלקס.‬ 84 00:05:43,426 --> 00:05:47,221 ‫אני רואה שהמבט שלך קצת מגחך.‬ ‫את אומרת שכבר ידעת?‬ 85 00:05:47,764 --> 00:05:49,140 ‫שהיא התקשרה למשטרה?‬ ‫-כן.‬ 86 00:05:49,223 --> 00:05:52,894 ‫כי אני רואה שאת בטלפון, מגחכת קצת.‬ ‫-כן, כי זה…‬ 87 00:05:53,936 --> 00:05:57,523 ‫זה מצחיק, כי אני זאת‬ ‫שאף פעם לא יוצאת החוצה‬ 88 00:05:58,066 --> 00:05:59,233 ‫ואומרת לה משהו.‬ 89 00:05:59,317 --> 00:06:02,070 ‫אבל היום, במקרה הרגשתי ש…‬ 90 00:06:02,570 --> 00:06:05,782 ‫דבר ראשון, לפני שהיא עברה לשם,‬ ‫יש כאן שטח פתוח גדול.‬ 91 00:06:05,865 --> 00:06:09,869 ‫כל הילדים אוהבים לשחק שם קיקבול, פוטבול.‬ 92 00:06:09,952 --> 00:06:13,831 ‫היא עברה ואמרה,‬ ‫"אני לא רוצה שתשחקו פה, זה שטח פרטי".‬ 93 00:06:13,915 --> 00:06:16,834 ‫אמרתי לה, "זה לא שייך לך.‬ ‫את לא יכולה להגיד להם,‬ 94 00:06:16,918 --> 00:06:19,128 ‫"אם הם לא במרחב האישי שלך,‬ 95 00:06:19,212 --> 00:06:23,341 ‫"שהם לא יכולים לטייל עם הכלב‬ ‫או לזרוק פה את כדור הפוטבול שלהם."‬ 96 00:06:24,217 --> 00:06:27,887 ‫"כולכם, השחורים, תמיד פשוט…" אוקיי, שיהיה.‬ 97 00:06:27,970 --> 00:06:29,138 ‫זה לא מזיז לי.‬ 98 00:06:29,222 --> 00:06:31,641 ‫היא דחפה את השלט בפרצוף שלי,‬ 99 00:06:31,724 --> 00:06:35,144 ‫וכשהיא רצתה להרים אותו שוב,‬ ‫הרמתי אותו וזרקתי אותו.‬ 100 00:06:35,228 --> 00:06:38,648 ‫הרמתי את השלט, וכשהלכתי, זרקתי אותו.‬ 101 00:06:38,731 --> 00:06:41,859 ‫אמרתי, "גם אני יכולה לקנות שלט,‬ ‫זה לא אומר כלום".‬ 102 00:06:41,943 --> 00:06:44,612 ‫אבל היא כן אמרה שהוא נזרק לכיוונה.‬ 103 00:06:44,695 --> 00:06:46,531 ‫זרקתי את השלט, לא אשקר.‬ 104 00:06:46,614 --> 00:06:48,866 ‫אבל הוא פגע בה.‬ ‫-לא הכיתי אותה עם השלט.‬ 105 00:06:48,950 --> 00:06:50,743 ‫לא בכוונה, כן.‬ 106 00:06:50,827 --> 00:06:53,621 ‫יש עלייך את המידע שלך, או שאת רוצה שאני…‬ 107 00:06:56,290 --> 00:06:58,376 ‫גברתי, אפשר לדבר איתך רגע?‬ 108 00:06:58,459 --> 00:06:59,544 ‫איתי?‬ ‫-כן, גברתי.‬ 109 00:07:00,503 --> 00:07:01,838 ‫ראית משהו?‬ 110 00:07:01,921 --> 00:07:04,507 ‫לא, אדוני. רק עכשיו יצאתי.‬ ‫-אוקיי.‬ 111 00:07:04,590 --> 00:07:06,884 ‫הבת שלך אמרה לך אם היא ראתה משהו?‬ 112 00:07:07,385 --> 00:07:11,055 ‫טוב, היא אמרה לי שהן התווכחו,‬ 113 00:07:12,098 --> 00:07:15,393 ‫וש… אני מניחה שהיא הרימה שלט.‬ 114 00:07:15,476 --> 00:07:20,606 ‫היא הרימה את השלט,‬ ‫התרחקה מהמקום וזרקה אותו מאחוריה.‬ 115 00:07:20,690 --> 00:07:24,444 ‫ו… אבל הוא לא פגע באישה או משהו. זה הכול.‬ 116 00:07:24,527 --> 00:07:27,864 ‫אבל כן אגיד שהאישה הזאת… לא ראיתי שום דבר,‬ 117 00:07:27,947 --> 00:07:30,783 ‫אבל האישה הזאת‬ ‫תמיד מתעסקת עם ילדים של אנשים.‬ 118 00:07:30,867 --> 00:07:32,160 ‫היא תמיד…‬ ‫-האישה ההיא?‬ 119 00:07:32,243 --> 00:07:36,789 ‫כן. היא תמיד מנסה‬ ‫לצלם את הילדים ומדברת לא יפה.‬ 120 00:07:36,873 --> 00:07:40,376 ‫אבל לא ראיתי כלום, אז אני לא יכולה להגיד.‬ ‫-אוקיי. בסדר.‬ 121 00:07:41,085 --> 00:07:43,796 ‫איך את מאייתת… הוגה את השם הפרטי שלך?‬ 122 00:07:43,880 --> 00:07:44,714 ‫אג'יקה.‬ 123 00:07:45,715 --> 00:07:46,924 ‫אני סגן…‬ 124 00:07:49,010 --> 00:07:51,053 ‫מה נשמע?‬ ‫-מה קורה?‬ 125 00:07:51,137 --> 00:07:52,889 ‫אתה יודע, עוד יום.‬ 126 00:07:53,389 --> 00:07:55,016 ‫טוב, תתקשרי אליי.‬ 127 00:07:55,099 --> 00:07:56,100 ‫היי, גברתי.‬ ‫-כן?‬ 128 00:07:56,184 --> 00:07:58,728 ‫ראית משהו?‬ ‫-כן, היא לא נגעה באישה ההיא.‬ 129 00:07:58,811 --> 00:08:02,523 ‫היא רק הוציאה את הדבר הזה מהאדמה, וזהו.‬ 130 00:08:02,607 --> 00:08:04,901 ‫איזה דבר?‬ ‫-את השלט, "הסגת הגבול אסורה".‬ 131 00:08:04,984 --> 00:08:07,778 ‫היא זרקה אותו על הרגל שלה.‬ ‫-לא, היא לא.‬ 132 00:08:07,862 --> 00:08:09,780 ‫היא לא זרקה את הדבר הזה…‬ 133 00:08:09,864 --> 00:08:11,532 ‫זה מה שלונדון אמר, כי הוא…‬ 134 00:08:11,616 --> 00:08:14,035 ‫היא לא זרקה אותו.‬ ‫-היא סוג של השליכה אותו.‬ 135 00:08:14,118 --> 00:08:15,536 ‫הוא לא מדבר איתך.‬ 136 00:08:15,620 --> 00:08:18,122 ‫היא רק הניחה אותו, והאישה הייתה שם במקרה.‬ 137 00:08:18,206 --> 00:08:21,334 ‫היא לא זרקה אותו עליו,‬ ‫היא לא נגעה בה או משהו.‬ 138 00:08:21,417 --> 00:08:24,045 ‫היא רק אמרה לאישה‬ ‫שתפסיק לצעוק על הילדים שלה.‬ 139 00:08:24,128 --> 00:08:25,963 ‫היא צועקת על כל הילדים כאן.‬ 140 00:08:26,047 --> 00:08:27,840 ‫אוקיי. טוב, זאת אומרת…‬ 141 00:08:29,091 --> 00:08:30,885 ‫לא הייתי הולך לשם יותר.‬ 142 00:08:34,180 --> 00:08:37,350 ‫אולי זה לא ימצא חן בעיניה,‬ ‫כי אני אישה שחורה, אז…‬ 143 00:08:38,100 --> 00:08:41,354 ‫זה מטריד אנשים. זה לא שייך לך.‬ ‫את לא יכולה להגיד לאנשים…‬ 144 00:08:41,437 --> 00:08:47,693 ‫העניין הוא שככל שהיא אומרת את זה יותר,‬ ‫הילדים כבר לא הולכים לשם עכשיו.‬ 145 00:08:48,194 --> 00:08:49,695 ‫אוקיי, מה זה אומר?‬ 146 00:08:50,821 --> 00:08:51,864 ‫אי אפשר ללכת לשם.‬ 147 00:08:52,365 --> 00:08:55,243 ‫בסדר, אם זה שלה, זה שלה. אבל…‬ 148 00:08:55,326 --> 00:08:59,080 ‫זה לא משנה אם זה לא שייך לה.‬ ‫היא שוכרת שם, כמו שאת שוכרת כאן.‬ 149 00:08:59,163 --> 00:09:03,417 ‫אם מישהו היה מסיג כאן גבול,‬ ‫והיית מתקשרת אלינו ואומרת שראית אותו בשטח,‬ 150 00:09:03,501 --> 00:09:06,754 ‫זו הייתה הסגת גבול. ובפעם הבאה‬ ‫שהיינו באים, הוא היה הולך לכלא.‬ 151 00:09:07,255 --> 00:09:08,297 ‫אוקיי?‬ ‫-אוקיי.‬ 152 00:09:09,131 --> 00:09:11,676 ‫ככה זה עובד.‬ ‫-בסדר. זאת אומרת…‬ 153 00:09:11,759 --> 00:09:14,637 ‫יש לה את אותה זכות שיש לה, אז…‬ 154 00:09:15,346 --> 00:09:18,099 ‫היא לא רוצה אותם שם? שלא ילכו לשם.‬ 155 00:09:18,182 --> 00:09:20,226 ‫יש סיבה שבעל הבית הציב שם שלט.‬ 156 00:09:20,726 --> 00:09:23,271 ‫זה המצב, אוקיי?‬ ‫-בסדר. אתם המשטרה.‬ 157 00:09:23,354 --> 00:09:24,313 ‫בהחלט.‬ 158 00:09:25,356 --> 00:09:26,315 ‫אוקיי.‬ 159 00:09:26,983 --> 00:09:28,317 ‫זה בסדר.‬ ‫-אין שום בעיה.‬ 160 00:09:28,401 --> 00:09:32,530 ‫אני מבינה איך את מרגישה, תאמיני לי.‬ ‫זאת הסיבה שקניתי בית.‬ 161 00:09:32,613 --> 00:09:34,865 ‫כן. זאת השנה האחרונה שלנו.‬ ‫-כן, אני…‬ 162 00:09:34,949 --> 00:09:37,201 ‫אני מתפללת. זהו זה.‬ ‫-כן!‬ 163 00:09:37,910 --> 00:09:39,120 ‫התיק סגור!‬ 164 00:09:41,414 --> 00:09:42,748 ‫אכתוב את זה כהכאה,‬ 165 00:09:42,832 --> 00:09:46,252 ‫אבל אי אפשר לבצע מעצרים הפעם.‬ ‫-אוקיי.‬ 166 00:09:46,335 --> 00:09:47,169 ‫בסדר.‬ 167 00:09:47,253 --> 00:09:50,172 ‫העובדה שלא גרמתי לה לזרוק עליי את השלט…‬ 168 00:09:50,256 --> 00:09:53,718 ‫אנחנו… אף אחד לא אומר שהוא ראה את זה.‬ 169 00:09:53,801 --> 00:09:57,388 ‫אין עדים בלתי תלויים אמינים, אז…‬ 170 00:09:58,514 --> 00:09:59,432 ‫כמה נוח.‬ 171 00:10:00,391 --> 00:10:01,726 ‫בסדר?‬ ‫-בסדר. תודה רבה.‬ 172 00:10:01,809 --> 00:10:02,727 ‫כן, גברתי.‬ 173 00:10:10,067 --> 00:10:11,402 ‫את צריכה עוד משהו?‬ 174 00:10:11,485 --> 00:10:14,155 ‫לא, רק נצא לטיול קצר.‬ 175 00:10:15,364 --> 00:10:17,241 ‫אני מצטערת, הוא תינוק גדול.‬ 176 00:10:17,325 --> 00:10:20,703 ‫אני רוצה לגעת בו!‬ ‫-אבל אני אוהבת כלבלבים פרוותיים.‬ 177 00:10:22,246 --> 00:10:25,750 ‫איך קוראים לו? איך קוראים לחמוד הזה?‬ ‫-קאש.‬ 178 00:10:25,833 --> 00:10:27,627 ‫קאש.‬ ‫-קאש מאני.‬ 179 00:10:49,023 --> 00:10:52,735 ‫אנחנו מדברים עם אנשים,‬ ‫מבררים אם מישהו ראה משהו או יודע משהו‬ 180 00:10:52,818 --> 00:10:55,655 ‫לגבי האנשים המעורבים או משהו?‬ 181 00:10:55,738 --> 00:10:59,492 ‫למען האמת, אדוני,‬ ‫כל מה שאני יודע זה שהאישה שהזכרת…‬ 182 00:10:59,575 --> 00:11:01,827 ‫האישה השחורה…‬ ‫-אה-הא.‬ 183 00:11:01,911 --> 00:11:04,038 ‫היא תמיד הייתה עם הילדים שלה.‬ ‫-בסדר.‬ 184 00:11:04,121 --> 00:11:06,624 ‫היא לא היוותה איום או משהו.‬ ‫-הבנתי.‬ 185 00:11:06,707 --> 00:11:08,376 ‫בכלל, בשום צורה.‬ ‫-אה-הא.‬ 186 00:11:08,459 --> 00:11:12,588 ‫יש לה ילד קטן, בן שנתיים או שלוש.‬ ‫-אה-הא.‬ 187 00:11:12,672 --> 00:11:14,548 ‫היא תמיד בבית איתו.‬ 188 00:11:14,632 --> 00:11:17,843 ‫שני האחרים, שני בנים קטנים וילדה קטנה,‬ 189 00:11:17,927 --> 00:11:21,013 ‫הם אלה שתמיד משחקים בחוץ.‬ 190 00:11:21,097 --> 00:11:24,809 ‫אף פעם לא שמעתי משהו שלילי‬ ‫על האישה הזאת או משהו כזה.‬ 191 00:11:25,851 --> 00:11:29,855 ‫אג'יקה, כאימא, היא הייתה ה-אימא.‬ 192 00:11:30,356 --> 00:11:34,026 ‫היא הייתה מנהלת במקדונלד'ס.‬ 193 00:11:34,610 --> 00:11:36,904 ‫אג'יקה הייתה משנה את הלו"ז שלה,‬ 194 00:11:36,987 --> 00:11:40,199 ‫אומרת, "אני לא יכולה לעבוד ביום הזה‬ ‫או לעשות ככה וככה",‬ 195 00:11:40,282 --> 00:11:42,535 ‫רק כדי להיות שם בשביל הילדים שלה.‬ 196 00:11:43,285 --> 00:11:47,164 ‫היא הקריבה כדי שהילדים שלה‬ ‫ילמדו בבית ספר פרטי,‬ 197 00:11:47,248 --> 00:11:51,043 ‫ילכו לשיעורי פוטבול, התעמלות, ריקוד. הכול.‬ 198 00:11:52,461 --> 00:11:57,717 ‫היא סיפרה לי שיש איזו אישה לבנה שגרה מולם,‬ 199 00:11:57,800 --> 00:12:03,180 ‫שתמיד הציקה לילדים וקראה להם בשמות.‬ 200 00:12:03,222 --> 00:12:04,974 ‫- 10 באוגוסט, 2022 -‬ 201 00:12:05,057 --> 00:12:09,061 ‫למה הם בשטח פרטי, כשאין להם אמצעים…‬ ‫זאת אומרת, הם לא שוכרים פה.‬ 202 00:12:09,562 --> 00:12:13,149 ‫אם האנשים האלה לא מתלוננים,‬ ‫אני לא יכולה לסלק אותם מהשטח.‬ 203 00:12:13,232 --> 00:12:16,360 ‫טוב, אז אשלח להם מכתב התראה והפסקה.‬ 204 00:12:16,861 --> 00:12:18,529 ‫אבקש מהע"וד שלי שישלח.‬ ‫-בסדר.‬ 205 00:12:18,612 --> 00:12:22,658 ‫לפי חוקי הנדל"ן, ואת אמורה לדעת את זה…‬ 206 00:12:22,742 --> 00:12:27,079 ‫אנחנו לא מתעסקים בחוק אזרחי.‬ ‫-יש לך זכות ליהנות בשקט מהנכס שלך.‬ 207 00:12:27,163 --> 00:12:30,082 ‫כן.‬ ‫-את יודעת? זה כתוב בחוק.‬ 208 00:12:30,166 --> 00:12:33,210 ‫טוב, זה חוק אזרחי,‬ ‫אז אנחנו לא ממש מתעסקים בזה.‬ 209 00:12:33,294 --> 00:12:35,713 ‫אני מבינה, אבל הילדים לא אמורים להיות פה.‬ 210 00:12:35,796 --> 00:12:36,672 ‫אוקיי.‬ 211 00:12:38,466 --> 00:12:41,218 ‫הם גם לא אמורים לצעוק ולרוץ.‬ 212 00:12:41,302 --> 00:12:44,513 ‫ההורים לא מטפלים בהם. מן הסתם, הם פשוט…‬ 213 00:12:44,597 --> 00:12:48,184 ‫אני מבינה שזה מטרד,‬ ‫אבל אני מעדיפה שהילדים יצעקו‬ 214 00:12:48,267 --> 00:12:50,519 ‫כי הם משחקים ונהנים כאן‬ 215 00:12:50,603 --> 00:12:53,981 ‫מאשר שיגנבו מכוניות וישדדו אנשים, אז…‬ 216 00:12:56,275 --> 00:12:58,569 ‫כן, טוב, עוד נראה, נכון?‬ 217 00:12:59,153 --> 00:13:01,113 ‫בסדר. שיהיה לך לילה טוב.‬ 218 00:13:06,076 --> 00:13:07,244 ‫כן.‬ ‫-איזו פאקינג…‬ 219 00:13:09,413 --> 00:13:13,083 ‫אני הבעלים של הבניין הסמוך. דירה שלוש.‬ 220 00:13:13,167 --> 00:13:14,168 ‫אוקיי.‬ 221 00:13:14,251 --> 00:13:17,963 ‫תליתי שלט, "לא לעלות על הדשא שלי"‬ ‫על קו הנכס שלי.‬ 222 00:13:18,047 --> 00:13:20,174 ‫אתה תלית אותו? אוקיי.‬ ‫-כן.‬ 223 00:13:20,257 --> 00:13:24,053 ‫אמרתי לה, "אני לא יכול לעשות שום דבר‬ ‫מעבר לקו הנכס שלי".‬ 224 00:13:24,136 --> 00:13:26,514 ‫וזה חלק מאוד קטן.‬ 225 00:13:26,597 --> 00:13:29,975 ‫רוב האזור שייך לקומפלקס השני.‬ 226 00:13:30,643 --> 00:13:33,062 ‫אוקיי.‬ ‫-שם הם משחקים רוב הזמן.‬ 227 00:13:34,313 --> 00:13:37,233 ‫יש לי בעיות עם הילדים של השכנה.‬ 228 00:13:37,316 --> 00:13:40,069 ‫הם באים אליי וצועקים כמו אידיוטים.‬ 229 00:13:40,569 --> 00:13:45,491 ‫ובסופו של דבר איבדתי את זה היום,‬ ‫לא עמדתי בזה יותר. קראתי לילדים "מפגרים".‬ 230 00:13:45,574 --> 00:13:48,619 ‫האימא צעקה עליי,‬ ‫"אל תקראי לילדים שלי 'מפגרים'!‬ 231 00:13:48,702 --> 00:13:50,913 ‫"אני אכניס אותך לבית אבות."‬ 232 00:13:51,831 --> 00:13:54,708 ‫יש משהו שאני יכולה לעשות עם האנשים האלה?‬ 233 00:13:55,209 --> 00:13:58,045 ‫כי זה כבר נהיה מגוחך. זאת אומרת…‬ 234 00:13:58,128 --> 00:14:01,173 ‫אני לא מציקה לאף אחד,‬ ‫אני גרה לבד, אני עובדת מהבית.‬ 235 00:14:01,257 --> 00:14:03,843 ‫אני שלווה ושקטה. אני השכנה המושלמת.‬ 236 00:14:03,926 --> 00:14:05,302 ‫בקושי רואים אותי.‬ 237 00:14:05,803 --> 00:14:10,224 ‫אזור אחת, כביש ראשי מריון.‬ ‫-מספר שלוש. נראה לי שאחת ושתיים בצד הזה.‬ 238 00:14:13,185 --> 00:14:17,398 ‫- 22 בדצמבר, 2022 -‬ 239 00:14:32,162 --> 00:14:34,707 ‫שלום, מה שלומך?‬ ‫-שלום. משרד השריף.‬ 240 00:14:34,790 --> 00:14:36,750 ‫היי.‬ ‫-מה קורה הערב?‬ 241 00:14:36,834 --> 00:14:40,129 ‫הרבה ילדים צועקים בטירוף, מתרוצצים.‬ 242 00:14:41,046 --> 00:14:44,842 ‫החניתי את הטנדר שלי כאן,‬ ‫כדי שלא אשמע את הצעקות והצרחות.‬ 243 00:14:44,925 --> 00:14:47,094 ‫ברגע שהזזתי את הטנדר, הילדים הגיעו.‬ 244 00:14:47,177 --> 00:14:51,807 ‫אמרתי להם, "חבר'ה, די". הם יודעים שהם‬ ‫לא אמורים להיות פה, אמרתי להם מיליון פעם.‬ 245 00:14:51,891 --> 00:14:56,437 ‫הילד הקטן אומר לי בפנים שאסתום את הפה.‬ ‫אמרתי לו, "תתנהג אליי בכבוד",‬ 246 00:14:56,520 --> 00:14:58,772 ‫ויש בינינו חילופי דברים. אמרתי לו,‬ 247 00:14:58,856 --> 00:15:01,650 ‫"תקשיב, אני דוקטור לורינץ.‬ ‫אל תגיד לי לסתום".‬ 248 00:15:01,734 --> 00:15:04,904 ‫והוא קרא לי בשמות,‬ ‫ואמרתי לו, "לא, לא נעשה את זה".‬ 249 00:15:04,987 --> 00:15:06,989 ‫אלך לדבר עם הילדים האלה.‬ ‫-אוקיי.‬ 250 00:15:11,160 --> 00:15:13,162 ‫היי.‬ ‫-שלום, משרד השריף.‬ 251 00:15:15,122 --> 00:15:16,332 ‫אני סגן הקמן.‬ 252 00:15:17,499 --> 00:15:21,086 ‫מישהו מכם התעסק עם האישה הזאת?‬ 253 00:15:21,170 --> 00:15:23,672 ‫לא!‬ ‫-לא, שיחקנו פוטבול.‬ 254 00:15:23,756 --> 00:15:25,090 ‫אפשר רק להגיד… רק רגע.‬ 255 00:15:25,174 --> 00:15:27,927 ‫אני רק אגיד לך משהו, בבקשה.‬ ‫-אוקיי.‬ 256 00:15:29,178 --> 00:15:34,725 ‫אוקיי, מכיוון שזה שטח פתוח,‬ ‫כל האזור הזה הוא לא השטח שלה.‬ 257 00:15:34,808 --> 00:15:39,146 ‫אז האיש שגר שם,‬ ‫הוא אומר שהילדים יכולים לשחק.‬ 258 00:15:39,229 --> 00:15:41,023 ‫הם אוהבים לשחק שם פוטבול.‬ ‫-בטח.‬ 259 00:15:41,106 --> 00:15:43,275 ‫והם גרים בבניין הזה…‬ ‫-הם ממש…‬ 260 00:15:43,359 --> 00:15:46,862 ‫הם לא קרובים לשטח שלה,‬ ‫אתם יכולים לראות במצלמה שלה. הם שם.‬ 261 00:15:46,946 --> 00:15:49,365 ‫היא יוצאת החוצה, צועקת עליהם.‬ 262 00:15:49,448 --> 00:15:53,452 ‫כבר צעקתי עליה בעבר, כי הם ילדים.‬ 263 00:15:53,535 --> 00:15:54,703 ‫אני גרה שם.‬ ‫-בסדר.‬ 264 00:15:54,787 --> 00:15:57,122 ‫כל האנשים בבלוק הזה צעקו על האישה הזאת‬ 265 00:15:57,206 --> 00:15:58,916 ‫בגלל איך שהיא מדברת לילדים.‬ 266 00:15:58,999 --> 00:16:02,169 ‫וכשמבוגר אומר לה משהו,‬ ‫עכשיו היא רוצה להתקשר למשטרה.‬ 267 00:16:02,252 --> 00:16:06,048 ‫ילדים רק מנסים להיות ילדים, אני מבינה.‬ ‫-בדיוק. נכון.‬ 268 00:16:07,257 --> 00:16:08,342 ‫מה קורה, חבר'ה?‬ 269 00:16:08,842 --> 00:16:10,928 ‫זאת האימא שהלכה לשם לדבר איתה.‬ 270 00:16:11,011 --> 00:16:12,513 ‫אוקיי.‬ ‫-די עם זה.‬ 271 00:16:13,222 --> 00:16:14,932 ‫אתם כבר בחופשה מבית הספר?‬ ‫-כן.‬ 272 00:16:15,015 --> 00:16:16,684 ‫כן? מתי היא התחילה?‬ 273 00:16:17,434 --> 00:16:18,435 ‫ביום שישי שעבר.‬ 274 00:16:18,519 --> 00:16:19,436 ‫מה?‬ ‫-כן.‬ 275 00:16:19,520 --> 00:16:21,855 ‫יש ילדים שיוצאים לחופשה רק מחר.‬ 276 00:16:21,939 --> 00:16:23,941 ‫כן.‬ ‫-חבר'ה, מישהו דרך על זה.‬ 277 00:16:24,024 --> 00:16:26,402 ‫אוי, זה קקי של כלב.‬ ‫-אלוהים, דרכנו על זה!‬ 278 00:16:26,485 --> 00:16:27,361 ‫חכו רגע.‬ 279 00:16:28,237 --> 00:16:32,616 ‫סליחה, אני רוצה להתקרב קצת,‬ ‫כי אני בקושי שומעת אותך.‬ 280 00:16:33,450 --> 00:16:36,787 ‫לקחתי את הבן שלי כדי לדבר איתה,‬ ‫זה שהיא התעמתה איתו,‬ 281 00:16:37,287 --> 00:16:41,125 ‫ושלחתי את שני האחרים פנימה.‬ ‫אמרתי להם, "זהו, סיימתם לשחק. תיכנסו".‬ 282 00:16:41,208 --> 00:16:44,128 ‫והלכנו לשם, ודפקתי על הדלת שלה.‬ ‫-אה-הא.‬ 283 00:16:44,628 --> 00:16:48,424 ‫והיא מייד אמרה, "עופו מהשטח שלי!‬ 284 00:16:48,507 --> 00:16:51,552 ‫"אתם מסיגים גבול! עופו מהשטח שלי!"‬ ‫-אה-הא.‬ 285 00:16:51,635 --> 00:16:57,141 ‫אז פשוט אמרתי, "אוקיי, אני פה עם הבן שלי,‬ ‫ואני רק רוצה לשאול אותך מה קרה".‬ 286 00:16:57,224 --> 00:16:58,892 ‫כי אני לא פה,‬ 287 00:16:58,976 --> 00:17:03,063 ‫והיו פעמים שבהן ילדים התנהגו כמו ילדים,‬ 288 00:17:03,147 --> 00:17:06,942 ‫והיא אומרת להם משהו, והם עונים לה,‬ ‫"אוקיי, 'קארן'" או משהו כזה.‬ 289 00:17:07,026 --> 00:17:10,154 ‫בטח. ברור.‬ ‫-תמיד הסברתי לילדים שלי,‬ 290 00:17:10,237 --> 00:17:12,281 ‫"בסופו של דבר, היא אישה מבוגרת.‬ 291 00:17:12,364 --> 00:17:15,909 ‫"אל תתווכחו איתה.‬ ‫תגידו לי, ותנו לי לדבר איתה."‬ 292 00:17:15,993 --> 00:17:18,662 ‫אימא של מי את? של מישהו מהם?‬ 293 00:17:18,746 --> 00:17:20,748 ‫טוב, לא… כולם שלי. אני מצטערת, לא.‬ 294 00:17:21,749 --> 00:17:25,252 ‫הילדים שלי לא פה,‬ ‫אבל הם תמיד בחוץ, משחקים איתם.‬ 295 00:17:25,335 --> 00:17:27,838 ‫אז אני רק רוצה לדבר איתכם רגע, אוקיי?‬ 296 00:17:28,505 --> 00:17:30,507 ‫באילו שמות היא קוראת לכם?‬ 297 00:17:30,591 --> 00:17:32,551 ‫היא קוראת לנו, "מפגרים".‬ ‫-מפגר.‬ 298 00:17:33,177 --> 00:17:35,345 ‫"מפגרים", מילת ה-כ'.‬ ‫-מילת ה-כ'.‬ 299 00:17:35,429 --> 00:17:36,513 ‫מילת ה-ז'.‬ ‫-אוקיי.‬ 300 00:17:37,056 --> 00:17:39,683 ‫היא מגיעה… היא נוהגת בטנדר הזה.‬ ‫-בסדר.‬ 301 00:17:39,767 --> 00:17:42,978 ‫היא חונה שם,‬ ‫ואז היא מפעילה את האזעקה שלה מבפנים.‬ 302 00:17:44,146 --> 00:17:45,814 ‫כן, היא אמרה שהיא חונה פה…‬ 303 00:17:45,898 --> 00:17:49,443 ‫ואז היא יוצאת ואומרת,‬ ‫"אתם מתקרבים לטנדר שלי, נוגעים בו".‬ 304 00:17:49,526 --> 00:17:52,696 ‫אז בפעם האחרונה שהיא עשתה את זה,‬ ‫אמרתי לכל הילדים…‬ 305 00:17:52,780 --> 00:17:55,324 ‫הייתי פה עם הכלב שלי,‬ ‫וראיתי אותה מגיעה לשם,‬ 306 00:17:55,407 --> 00:17:58,827 ‫והם אומרים לי, "היא מפעילה את האזעקה.‬ ‫אנחנו לא עושים כלום לטנדר שלה".‬ 307 00:17:58,911 --> 00:18:03,207 ‫אז ביום המסוים ההוא,‬ ‫אמרתי להם, "כולם, בואו לפה ונראה".‬ 308 00:18:03,290 --> 00:18:07,503 ‫ואכן, באופן אקראי, כל שש דקות,‬ 309 00:18:07,586 --> 00:18:09,713 ‫האזעקה פעלה בלי שהיה שם אף אחד.‬ 310 00:18:09,797 --> 00:18:11,799 ‫כן.‬ ‫-אז אמרתי להם, "תחזרו לשחק".‬ 311 00:18:11,882 --> 00:18:15,010 ‫ואז היא יצאה ואמרה,‬ ‫"אתם מתקרבים לטנדר שלי.‬ 312 00:18:15,094 --> 00:18:17,012 ‫"זה שטח פרטי, גברת."‬ 313 00:18:17,096 --> 00:18:19,223 ‫הם לא היו שם בכלל, והפעלת את האזעקה.‬ 314 00:18:19,306 --> 00:18:22,101 ‫זה סתם רוע.‬ ‫-למה את לא נותנת לילדים להיות ילדים?‬ 315 00:18:22,184 --> 00:18:24,311 ‫הם לא מטילים אימה על השכונה,‬ 316 00:18:24,394 --> 00:18:27,606 ‫הם לא מצלצלים לך בפעמון הדלת ובורחים.‬ ‫הם משחקים פוטבול.‬ 317 00:18:27,689 --> 00:18:31,902 ‫כן. הם לא מתעסקים עם אף אחד.‬ ‫-הם משחקים במחבואים. כאילו, ברצינות.‬ 318 00:18:32,402 --> 00:18:35,823 ‫כן. כן, גברתי. אני אלך להודיע לשותף שלי.‬ 319 00:18:36,323 --> 00:18:38,784 ‫אתם יודעים מה זה "פרקליט השטן"?‬ ‫-לא.‬ 320 00:18:38,867 --> 00:18:40,744 ‫זה אומר שאני משחק את שני הצדדים.‬ ‫-כן.‬ 321 00:18:40,828 --> 00:18:44,540 ‫אז אני צריך לחשוב על שני ההיבטים בכל מצב.‬ ‫-כן.‬ 322 00:18:44,623 --> 00:18:48,418 ‫אז הייתי ילד פעם.‬ ‫כולם היו ילדים פעם, כולנו מרעישים כילדים.‬ 323 00:18:48,502 --> 00:18:50,879 ‫אנחנו אוהבים לצעוק, לצרוח ולריב, ו…‬ 324 00:18:50,963 --> 00:18:52,005 ‫אז אני מבין.‬ 325 00:18:52,089 --> 00:18:55,717 ‫אבל כשזה קרוב לבית של מישהו,‬ ‫זה נהיה קצת מעצבן לפעמים.‬ 326 00:18:55,801 --> 00:18:57,136 ‫לא אשקר, אוקיי?‬ 327 00:18:57,219 --> 00:19:02,349 ‫אבל אם יש לכם רשות להיות שם,‬ ‫אז אין לי יותר מדי מה להגיד לכם.‬ 328 00:19:02,432 --> 00:19:06,854 ‫אבל אם מישהו נכנס לשטח שלה,‬ ‫שזו רק המרפסת שלה, זה לא בסדר.‬ 329 00:19:06,937 --> 00:19:09,064 ‫אני לא אומר שנכנסתם. זו הטענה שלה.‬ 330 00:19:09,148 --> 00:19:12,901 ‫לא הייתי פה כדי לראות,‬ ‫אז אין לי איך להכריע, בסדר?‬ 331 00:19:12,985 --> 00:19:15,320 ‫היו לה את המצלמות שלה.‬ ‫-היא מצלמת אותנו.‬ 332 00:19:15,404 --> 00:19:16,864 ‫כן. אוקיי.‬ 333 00:19:16,947 --> 00:19:22,035 ‫אז אני רוצה שתתרוצצו,‬ ‫תשתוללו ותצעקו כמה שאתם יכולים,‬ 334 00:19:22,119 --> 00:19:26,582 ‫כי אני מעדיף לראות אתכם משחקים בחוץ‬ ‫מאשר בטיקטוקים, בסדר?‬ 335 00:19:26,665 --> 00:19:27,583 ‫כן.‬ 336 00:19:27,666 --> 00:19:28,500 ‫נכון?‬ ‫-נכון.‬ 337 00:19:28,584 --> 00:19:31,628 ‫אם היא צועקת עליכם,‬ ‫אני רוצה שתגידו למבוגר, אוקיי?‬ 338 00:19:31,712 --> 00:19:33,797 ‫אני לא רוצה שתעצבנו אותה, אוקיי?‬ 339 00:19:33,881 --> 00:19:37,426 ‫כי מה שקורה זה שכשאתם מעצבנים אותה,‬ 340 00:19:37,509 --> 00:19:41,263 ‫היא יכולה לגרום לכם להיראות רע.‬ ‫ואתם רק משחקים פה בחוץ, נכון?‬ 341 00:19:41,346 --> 00:19:42,431 ‫כן.‬ ‫-אוקיי.‬ 342 00:19:43,307 --> 00:19:46,185 ‫אתם מבינים הכול? אתם מבינים את הנקודה שלי?‬ 343 00:19:46,268 --> 00:19:48,937 ‫אני רוצה לגרום לכם‬ ‫להיראות כמו הטובים, אוקיי?‬ 344 00:19:49,021 --> 00:19:49,855 ‫בסדר.‬ 345 00:19:50,355 --> 00:19:52,149 ‫תודה.‬ ‫-אין בעד מה.‬ 346 00:19:55,569 --> 00:19:59,239 ‫האימא אמרה שהם שיחקו פה פוטבול.‬ 347 00:19:59,323 --> 00:20:01,241 ‫האיש הזקן גר כאן.‬ 348 00:20:01,325 --> 00:20:04,369 ‫הוא יוצא ומשחק.‬ ‫-כן. אין לו בעיה שהילדים ישחקו,‬ 349 00:20:04,453 --> 00:20:05,996 ‫והיא הבעיה היחידה.‬ ‫-כן.‬ 350 00:20:06,622 --> 00:20:08,624 ‫הם אמרו שהם משחקים בחוץ,‬ 351 00:20:08,707 --> 00:20:11,293 ‫ואמרתי, "אני מבין. אתם צוחקים".‬ ‫והם אמרו, "כן, לפעמים".‬ 352 00:20:11,376 --> 00:20:12,961 ‫אני… כן!‬ ‫-הם ילדים.‬ 353 00:20:13,045 --> 00:20:16,381 ‫והם אמרו, "לפעמים אנחנו רק יושבים שם,‬ ‫והיא צועקת עלינו".‬ 354 00:20:17,174 --> 00:20:19,927 ‫כן, זה מה שהאימא אמרה, שאף אחד בכלל לא שם.‬ 355 00:20:20,010 --> 00:20:22,471 ‫כן.‬ ‫-או שאם הילדים סתם משחקים בשטח הפתוח,‬ 356 00:20:22,554 --> 00:20:25,807 ‫היא מפעילה את אזעקת הרכב. אז היא פשוט…‬ 357 00:20:26,558 --> 00:20:30,229 ‫אני אקנה זיקוקים לערב השנה החדשה ואתן להם.‬ ‫-כן.‬ 358 00:20:31,521 --> 00:20:33,398 ‫שיהיה לכם ערב טוב.‬ ‫-תודה.‬ 359 00:20:33,982 --> 00:20:34,858 ‫כן.‬ 360 00:20:37,819 --> 00:20:38,695 ‫פסיכית.‬ 361 00:20:41,198 --> 00:20:44,076 ‫זה שטח פתוח שהם יכולים לשחק בו.‬ ‫-זה לא שטח פתוח.‬ 362 00:20:44,159 --> 00:20:48,455 ‫אלה שתי חלקות, אחת שייכת לו והשנייה לשכן.‬ 363 00:20:48,538 --> 00:20:51,583 ‫זה לא מגרש פתוח.‬ ‫-אוקיי, הוא בכלל לא שייך לך.‬ 364 00:20:52,084 --> 00:20:56,255 ‫אני מבינה.‬ ‫-אוקיי. אז אמרנו לילדים שלא יטרידו אותך.‬ 365 00:20:56,338 --> 00:21:00,050 ‫אוקיי.‬ ‫-או שאם את יוצאת ואומרת להם משהו,‬ 366 00:21:00,133 --> 00:21:02,302 ‫הם צריכים לקרוא להורים שלהם ו…‬ 367 00:21:02,386 --> 00:21:05,639 ‫ומה לגבי האיום שלה‬ ‫שהיא תגרור אותי ותכה אותי?‬ 368 00:21:06,139 --> 00:21:09,351 ‫טוב, זה לא מה שהיא אמרה, לדבריה.‬ 369 00:21:09,434 --> 00:21:13,105 ‫לא, אני נשבעת, היא אמרה את זה.‬ ‫-טוב, בסופו של דבר,‬ 370 00:21:13,188 --> 00:21:14,690 ‫זה, "היא אמרה, היא אמרה".‬ 371 00:21:14,773 --> 00:21:20,112 ‫בנוסף למה שהילדים אמרו,‬ ‫שיצאת החוצה והתקרבת אליהם בתוקפנות,‬ 372 00:21:20,195 --> 00:21:23,365 ‫והם חשבו שאת עומדת לפגוע בהם.‬ ‫-כן, אני בטוחה.‬ 373 00:21:23,448 --> 00:21:24,366 ‫אני…‬ 374 00:21:25,325 --> 00:21:27,577 ‫אני חייבת להאמין לך, אבל גם להם.‬ 375 00:21:27,661 --> 00:21:29,788 ‫אז כמו שאמרתי, הכול יתועד.‬ 376 00:21:29,871 --> 00:21:32,499 ‫אם תרצי עותק של הדוח,‬ 377 00:21:32,582 --> 00:21:35,585 ‫תוכלי להתקשר למשרד השריף ולקבל את התיעוד.‬ 378 00:21:35,669 --> 00:21:39,673 ‫בסדר. כן, לא, אני לעולם לא.‬ ‫-כן, גברתי. אז…‬ 379 00:21:39,756 --> 00:21:41,133 ‫לא ייאמן.‬ 380 00:21:41,216 --> 00:21:43,885 ‫כמו שאמרתי,‬ ‫אם יהיו בעיות בעתיד, תתקשרי אלינו.‬ 381 00:21:43,969 --> 00:21:45,971 ‫אוקיי.‬ ‫-הסברנו להם שיעשו אותו דבר.‬ 382 00:21:46,054 --> 00:21:47,723 ‫אוקיי?‬ ‫-אוקיי, כן.‬ 383 00:21:55,939 --> 00:21:58,275 ‫יש בעיות עם האישה הזאת? כאילו…‬ 384 00:21:58,358 --> 00:22:02,738 ‫אם תבדוק את ההיסטוריה במוקד‬ ‫עם מספר הטלפון שלה, זה בלתי פוסק.‬ 385 00:22:03,864 --> 00:22:05,782 ‫ואז היא קנתה צופר אוויר.‬ 386 00:22:06,575 --> 00:22:08,869 ‫והיא הייתה פותחת את הדלת ועומדת שם,‬ 387 00:22:08,952 --> 00:22:11,371 ‫ומפחידה אותי בטירוף.‬ ‫-כן.‬ 388 00:22:12,372 --> 00:22:16,251 ‫היא הייתה נוהגת בטנדר שלה‬ ‫ופשוט עושה… בשדה.‬ 389 00:22:16,335 --> 00:22:20,297 ‫והיא לחצה על הגז כל כך חזק,‬ 390 00:22:20,380 --> 00:22:23,091 ‫שאני נשבעת שחשבתי שאחד הילדים נפגע.‬ 391 00:22:23,175 --> 00:22:26,511 ‫אני נשבעת. והיא פשוט המשיכה לטוס בשכונה.‬ 392 00:22:26,595 --> 00:22:27,512 ‫אה-הא.‬ 393 00:22:47,783 --> 00:22:52,204 ‫- 14 במרץ, 2023 -‬ 394 00:22:56,541 --> 00:22:58,710 ‫הוא מגיע, ויש שם אישה‬ 395 00:22:58,794 --> 00:23:03,131 ‫שפשוט מנגחת את השער שוב ושוב‬ ‫עם הטנדר שלה. אני לא יודע…‬ 396 00:23:03,215 --> 00:23:08,136 ‫מן הסתם, היא בטח ננעלה בפנים,‬ ‫אבל אני לא יודע מה היא עשתה שם מלכתחילה.‬ 397 00:23:08,220 --> 00:23:10,806 ‫כי השער הזה תמיד נעול מבפנים.‬ ‫-אוקיי.‬ 398 00:23:10,889 --> 00:23:16,269 ‫הייתה עוד פעם שמישהו ננעל פה,‬ ‫והוא התקשר אליי ושוחרר, אתה יודע?‬ 399 00:23:16,353 --> 00:23:19,523 ‫בסדר.‬ ‫-זה עד כדי כך פשוט. זה לא פתוח לציבור.‬ 400 00:23:19,606 --> 00:23:21,525 ‫בסדר.‬ ‫-צריך להירשם ו…‬ 401 00:23:22,025 --> 00:23:23,777 ‫בסדר. טוב, תן לי שנייה.‬ 402 00:23:32,160 --> 00:23:38,333 ‫2000. טנדר ניסן, אפור. 10-54…‬ 403 00:23:38,417 --> 00:23:42,337 ‫כן, היא גרה בהמשך הרחוב.‬ ‫-ג'ולייט, פוקסטרוט, אקו…‬ 404 00:23:51,263 --> 00:23:53,807 ‫הם נסעו במהירות גבוהה ומסוכנת,‬ ‫סירבו לעצור…‬ 405 00:24:26,131 --> 00:24:28,175 ‫- הסגת גבול אסורה -‬ 406 00:24:30,302 --> 00:24:31,678 ‫רק רגע!‬ 407 00:24:33,096 --> 00:24:34,181 ‫אלוהים.‬ 408 00:24:36,933 --> 00:24:38,351 ‫משרד השריף.‬ 409 00:24:41,480 --> 00:24:42,439 ‫מה אתה רוצה?‬ 410 00:24:42,522 --> 00:24:44,149 ‫את גברת סוזן?‬ ‫-כן.‬ 411 00:24:44,232 --> 00:24:45,942 ‫את יכולה לצאת לכאן לרגע?‬ 412 00:24:46,026 --> 00:24:47,819 ‫הייתי במיטה.‬ ‫-אוקיי.‬ 413 00:24:54,826 --> 00:24:56,953 ‫שלום. אוקיי.‬ ‫-אני בכותנת לילה.‬ 414 00:24:57,037 --> 00:25:00,707 ‫יש לי רק כמה שאלות.‬ ‫אני סגן פאדוק ממשרד השריף של מחוז מריון.‬ 415 00:25:00,790 --> 00:25:01,666 ‫אוקיי.‬ 416 00:25:02,167 --> 00:25:03,543 ‫איפה היית היום?‬ 417 00:25:05,337 --> 00:25:06,671 ‫כאן.‬ ‫-היית כאן?‬ 418 00:25:06,755 --> 00:25:08,507 ‫כן.‬ ‫-זה הטנדר שלך שם?‬ 419 00:25:08,590 --> 00:25:10,175 ‫כן.‬ ‫-אוקיי.‬ 420 00:25:10,258 --> 00:25:12,928 ‫אני רק אקריא לך משהו‬ ‫לפני שאשאל אותך עוד משהו.‬ 421 00:25:13,011 --> 00:25:15,847 ‫אוקיי.‬ ‫-נתת למישהו להשתמש בטנדר שלך היום?‬ 422 00:25:15,931 --> 00:25:16,973 ‫לא.‬ ‫-לא?‬ 423 00:25:17,724 --> 00:25:21,353 ‫ולמיטב ידיעתך, הטנדר שלך היה כאן כל היום?‬ 424 00:25:21,436 --> 00:25:23,939 ‫יצאתי מוקדם יותר היום, כי היה לי פנצ'ר.‬ 425 00:25:24,022 --> 00:25:24,940 ‫אוקיי.‬ 426 00:25:26,691 --> 00:25:28,985 ‫אכפת לך לצאת הנה שנייה?‬ 427 00:25:31,988 --> 00:25:34,950 ‫אוקיי. אני צריך להקריא לך את זה,‬ ‫כי יש לי שאלות מאוד ישירות אלייך.‬ 428 00:25:35,033 --> 00:25:35,951 ‫אוקיי.‬ ‫-בסדר?‬ 429 00:25:36,034 --> 00:25:39,371 ‫יש לך זכות לשמור על שתיקה,‬ ‫כל דבר שתגידי יוכל לשמש נגדך בבית המשפט.‬ 430 00:25:39,454 --> 00:25:42,457 ‫יש לך זכות לדבר עם עורך דין‬ ‫ושיהיה נוכח איתך בחקירה.‬ 431 00:25:42,541 --> 00:25:45,377 ‫אם לא תוכלי להרשות…‬ ‫-אפשר ללבוש משהו? אני קופאת.‬ 432 00:25:45,460 --> 00:25:47,337 ‫רק… לא, תחזרי הנה.‬ 433 00:25:47,420 --> 00:25:50,382 ‫לא…‬ ‫-תמשיך לדבר, תן לי רק ללבוש משהו.‬ 434 00:25:51,091 --> 00:25:53,510 ‫את מבינה את הזכויות שהקראתי לך?‬ 435 00:25:53,593 --> 00:25:54,427 ‫כן.‬ 436 00:25:54,511 --> 00:25:56,680 ‫כשאת מודעת להן, תרצי לדבר איתי?‬ ‫-לא.‬ 437 00:25:56,763 --> 00:25:57,847 ‫מה?‬ ‫-לא.‬ 438 00:25:57,931 --> 00:25:58,848 ‫לא?‬ 439 00:26:00,767 --> 00:26:01,726 ‫אוקיי.‬ 440 00:26:02,811 --> 00:26:05,063 ‫אז מכיוון שאת לא רוצה לדבר איתי,‬ 441 00:26:05,146 --> 00:26:09,943 ‫אצטרך למצוא את נהג הטנדר שראה אותך שם…‬ ‫-כן.‬ 442 00:26:10,026 --> 00:26:12,904 ‫ולערוך מסדר זיהוי בתמונות,‬ ‫וכשהוא יזהה אותך,‬ 443 00:26:12,988 --> 00:26:14,990 ‫הוא ירצה להגיש תלונה,‬ 444 00:26:15,073 --> 00:26:17,617 ‫אז אני אחזור לכאן ואצטרך ל…‬ ‫-אוקיי…‬ 445 00:26:17,701 --> 00:26:20,537 ‫כבר שאלתי אותך,‬ ‫אמרת לי שאת לא רוצה לדבר איתי.‬ 446 00:26:20,620 --> 00:26:23,290 ‫לא אוכל להשתמש בשום דבר אחר שתגידי.‬ 447 00:26:23,373 --> 00:26:25,917 ‫אז לא אמשיך עם זה.‬ ‫-אוקיי.‬ 448 00:26:26,001 --> 00:26:28,545 ‫אם את לא רוצה לדבר איתי, בסדר.‬ ‫זו בחירה שלך.‬ 449 00:26:28,628 --> 00:26:30,338 ‫לא הבנתי מה זה, אני מצטערת.‬ 450 00:26:30,422 --> 00:26:31,881 ‫את כבר…‬ ‫-טוב…‬ 451 00:26:31,965 --> 00:26:34,926 ‫הבנת מה זה,‬ ‫כי פחות או יותר התחלת להגיד את זה קודם,‬ 452 00:26:35,010 --> 00:26:36,678 ‫ועכשיו אמרת שאת לא…‬ ‫-מה שקרה…‬ 453 00:26:36,761 --> 00:26:39,097 ‫אני לא… לא אעשה את זה.‬ 454 00:26:39,180 --> 00:26:42,517 ‫אוקיי. לקחתי תרופות, לכן לא רציתי לדבר.‬ ‫-אוקיי.‬ 455 00:26:43,018 --> 00:26:47,522 ‫אני מצטערת, נכנסתי לפאניקה,‬ ‫והאיש הזה נעל אותי שם. חשבתי…‬ 456 00:26:47,606 --> 00:26:50,900 ‫אני מצטערת, נאנסתי והוכיתי בעבר.‬ 457 00:26:50,984 --> 00:26:52,777 ‫אז נכנסתי לפאניקה.‬ 458 00:26:52,861 --> 00:26:54,654 ‫ממש נכנסתי לפאניקה.‬ 459 00:26:54,738 --> 00:26:56,072 ‫אז…‬ ‫-חשבתי שאני בצרות.‬ 460 00:26:56,156 --> 00:26:57,949 ‫חשבתי שמישהו יפגע בי.‬ 461 00:26:58,033 --> 00:27:01,411 ‫אוקיי, תראי מה הבעיה שתהיה לנו, בסדר?‬ 462 00:27:01,953 --> 00:27:05,373 ‫הוא רוצה שמישהו ישלם על השער שלו,‬ ‫כי הזקת מאוד לשער.‬ 463 00:27:05,457 --> 00:27:09,252 ‫הזקתי מאוד גם לטנדר שלי…‬ ‫זאת אומרת, אוקיי, פשוט נלחצתי.‬ 464 00:27:09,336 --> 00:27:11,921 ‫אוקיי. אני אסע לשם ואדבר איתו, אוקיי?‬ 465 00:27:12,005 --> 00:27:14,382 ‫ניסיתי לצאת.‬ ‫-אני מבין.‬ 466 00:27:27,562 --> 00:27:32,609 ‫סוזן הייתה יוצאת החוצה וצועקת,‬ 467 00:27:32,692 --> 00:27:36,488 ‫והשפה ליד הילדים הקטנים האלה!‬ 468 00:27:36,571 --> 00:27:38,281 ‫שסוזן הייתה משתמשת בה?‬ ‫-כן.‬ 469 00:27:40,367 --> 00:27:42,369 ‫תארי לי מה היא אמרה.‬ 470 00:27:42,452 --> 00:27:43,536 ‫מילת ה-ז'.‬ 471 00:27:44,204 --> 00:27:45,121 ‫מילת ה-כ'.‬ 472 00:27:45,622 --> 00:27:47,332 ‫מילת ה-כ' ומילת ה-ז'.‬ 473 00:27:47,916 --> 00:27:49,417 ‫היא קראה להם, "עבדים".‬ 474 00:27:49,501 --> 00:27:53,880 ‫היא אמרה להם שהשטח שהם נמצאים עליו‬ ‫הוא לא מסילת הרכבת המחתרתית.‬ 475 00:27:54,381 --> 00:27:57,926 ‫היא קראה לילדים הקטנים, "כושים",‬ ‫וכל מיני דברים כאלה.‬ 476 00:28:00,345 --> 00:28:04,891 ‫- 25 באפריל, 2023 -‬ 477 00:28:06,518 --> 00:28:08,228 ‫אתם רודפים כאן אחרי כלב?‬ 478 00:28:08,311 --> 00:28:11,481 ‫רודפים אחרי כלב? באיזה צבע הוא?‬ ‫-אני לא יודע.‬ 479 00:28:11,564 --> 00:28:13,900 ‫שנאיה, בואי הנה עכשיו. כיבוי אורות.‬ 480 00:28:13,983 --> 00:28:14,984 ‫באיזה צבע הוא?‬ 481 00:28:15,068 --> 00:28:18,238 ‫אתם רודפים אחרי כלב‬ ‫או מנסים להכניס כלב למכונית?‬ 482 00:28:18,321 --> 00:28:20,782 ‫לא. "הקארן" התקשרה.‬ 483 00:28:20,865 --> 00:28:22,075 ‫כן.‬ ‫-הקארן התקשרה.‬ 484 00:28:22,158 --> 00:28:25,120 ‫כן, היא אמרה…‬ ‫-אני לא מבינה למה היא מבזבזת את הזמן.‬ 485 00:28:25,203 --> 00:28:26,913 ‫היא כל הזמן… היא פשוט… אנחנו…‬ 486 00:28:26,996 --> 00:28:29,207 ‫הילדים רק שיחקו פה, בסדר?‬ 487 00:28:29,290 --> 00:28:33,044 ‫ואז היא יצאה והתחילה לדבר מלוכלך.‬ ‫-והיא עשתה לי אצבע משולשת.‬ 488 00:28:33,128 --> 00:28:35,964 ‫היא עשתה לו אצבע משולשת. זה שטח ציבורי…‬ ‫-בסדר.‬ 489 00:28:36,047 --> 00:28:37,090 ‫הקארן התקשרה.‬ 490 00:28:37,674 --> 00:28:40,135 ‫כבר טיפלתי בזה בעבר. אדבר עם האיש הזה.‬ 491 00:28:44,264 --> 00:28:45,974 ‫רק יצאתי החוצה.‬ ‫-מה שלומך?‬ 492 00:28:46,057 --> 00:28:49,060 ‫בתשע פעמים מתוך עשר, האישה שם בטח התקשרה.‬ ‫-אני יודע.‬ 493 00:28:49,144 --> 00:28:53,022 ‫אתה יודע? הילדים תמיד משחקים בחצר לכלבים.‬ 494 00:28:53,106 --> 00:28:55,608 ‫האיש הזה מרשה להם לשחק בדשא שלו.‬ ‫-כן.‬ 495 00:28:55,692 --> 00:28:58,945 ‫היא… אני לא יודע אם היא סכיזופרנית,‬ ‫דו-קוטבית, לא יודע…‬ 496 00:28:59,028 --> 00:29:01,156 ‫אלה דירות שכורות, או שאתם קונים אותן?‬ ‫-שכורות.‬ 497 00:29:01,239 --> 00:29:02,407 ‫הן שכורות?‬ ‫-כן.‬ 498 00:29:02,490 --> 00:29:04,075 ‫אפשר לקנות חלק מהן.‬ ‫-אוקיי.‬ 499 00:29:04,159 --> 00:29:05,577 ‫לדעתי הדירה שלה בבעלותה.‬ 500 00:29:05,660 --> 00:29:08,413 ‫אבל זה לא בא עם שטח, זה רק בית.‬ ‫-לא נראה לי.‬ 501 00:29:08,496 --> 00:29:10,457 ‫לא, כי זה דופלקס. זה לא.‬ ‫-אני לא…‬ 502 00:29:10,540 --> 00:29:13,126 ‫היא עושה את זה כל הזמן…‬ ‫-אני יודע, הייתי פה.‬ 503 00:29:13,209 --> 00:29:15,754 ‫הייתי פה כשהם שיחקו תופסת‬ ‫ו"הסיגו גבול", אז…‬ 504 00:29:15,837 --> 00:29:18,339 ‫זה… היא עושה את זה כל הזמן.‬ ‫-אלך לדבר איתה.‬ 505 00:29:21,926 --> 00:29:22,802 ‫זה בסדר.‬ 506 00:29:24,012 --> 00:29:26,556 ‫אלך לדבר איתה.‬ ‫-תצעקו עלינו?‬ 507 00:29:26,639 --> 00:29:29,184 ‫היה לה… היא שאלה…‬ ‫-כן.‬ 508 00:29:29,267 --> 00:29:32,312 ‫כי כל פעם שאני עוברת שם,‬ 509 00:29:32,395 --> 00:29:35,774 ‫היא חושבת שאנחנו מנסים‬ ‫לגנוב את הטנדר שלה או לקנות אותו.‬ 510 00:29:35,857 --> 00:29:37,358 ‫אנחנו בכלל לא…‬ ‫-בת כמה את?‬ 511 00:29:37,442 --> 00:29:39,319 ‫אנחנו בני 11.‬ ‫-אוקיי. כן.‬ 512 00:29:39,402 --> 00:29:40,737 ‫את בכלל יודעת לנהוג?‬ 513 00:29:40,820 --> 00:29:43,114 ‫לא.‬ ‫-אני יודע לנהוג על מכונית קארטינג.‬ 514 00:29:44,657 --> 00:29:46,409 ‫אני יודע לנהוג על מכונית קארטינג.‬ 515 00:29:56,836 --> 00:29:58,963 ‫שלום, מה שלומך?‬ ‫-היי, טוב. את סוזן?‬ 516 00:29:59,047 --> 00:30:00,840 ‫כן.‬ ‫-אוקיי, מה קורה?‬ 517 00:30:01,800 --> 00:30:04,969 ‫הילד בבית ממול והחברים שלו. הם כאן,‬ 518 00:30:05,053 --> 00:30:07,514 ‫דורכים על השלטים, והוא מביא גור כלבים.‬ 519 00:30:07,597 --> 00:30:09,849 ‫הוא רוצה להכניס את הגור לטנדר שלי.‬ 520 00:30:11,309 --> 00:30:13,061 ‫זה לא מתאים לי.‬ ‫-לטנדר, מאחור?‬ 521 00:30:13,144 --> 00:30:14,145 ‫כן.‬ ‫-מי?‬ 522 00:30:15,021 --> 00:30:19,400 ‫הילד הקטן הזה, שהצטלם בשבילי,‬ ‫כי הוא חשב שהוא כל כך חמוד.‬ 523 00:30:22,153 --> 00:30:23,321 ‫הילד הקטן הזה.‬ 524 00:30:25,073 --> 00:30:27,617 ‫הוא זה שהכניס את הכלב?‬ ‫-הוא ניסה.‬ 525 00:30:27,700 --> 00:30:29,994 ‫איזה כלב זה היה?‬ ‫-כלב קטן.‬ 526 00:30:30,078 --> 00:30:30,912 ‫אוקיי.‬ 527 00:30:31,454 --> 00:30:33,456 ‫ילדים עושים את זה כל יום.‬ 528 00:30:33,540 --> 00:30:36,459 ‫והיא מתקשרת למשטרה כל יום.‬ ‫-אתם מתנהגים כמו ילדים.‬ 529 00:30:36,543 --> 00:30:38,753 ‫כן! כי אנחנו ילדים!‬ ‫-אני יודע.‬ 530 00:30:39,254 --> 00:30:40,255 ‫דא!‬ 531 00:30:41,005 --> 00:30:44,634 ‫לכן זה לא מדאיג אותנו.‬ ‫-אם אני יוצאת לשם מתישהו…‬ 532 00:30:44,717 --> 00:30:48,638 ‫אימא שלו ממש תקפה אותי.‬ ‫היא הרימה את השלט וזרקה אותו עליי.‬ 533 00:30:49,556 --> 00:30:51,432 ‫אני באמת לא עושה פה שום דבר.‬ 534 00:30:51,516 --> 00:30:54,310 ‫אני שקטה.‬ ‫אני מצפה מהשכנים שלי שיתנהגו בכבוד.‬ 535 00:30:54,853 --> 00:30:57,564 ‫אוקיי. תודה.‬ ‫-אני מתנצל שגם זה קרה.‬ 536 00:30:57,647 --> 00:30:58,731 ‫בסדר.‬ ‫-כן.‬ 537 00:30:59,274 --> 00:31:00,692 ‫היא לא פתחה את הדלת?‬ 538 00:31:00,775 --> 00:31:03,111 ‫היא כן. בדיוק סיימנו לדבר.‬ ‫-כן? אוקיי.‬ 539 00:31:03,194 --> 00:31:06,114 ‫הסברת לה שלא צריך להתקשר למשטרה‬ 540 00:31:06,197 --> 00:31:09,409 ‫כל פעם שילד משחק בכביש או בחצר?‬ 541 00:31:09,492 --> 00:31:11,703 ‫טוב, כנראה שהם רומסים אותו.‬ 542 00:31:11,786 --> 00:31:13,872 ‫גם הוא נראה כאילו רמסו אותו.‬ ‫-אוקיי.‬ 543 00:31:13,955 --> 00:31:18,334 ‫כנראה שהם רומסים את השלטים שלה‬ ‫ורצים ליד החלונות שלה‬ 544 00:31:18,418 --> 00:31:21,588 ‫צועקים, מצלצלים לה בפעמון ובורחים,‬ ‫ודופקים לה בדלת.‬ 545 00:31:21,671 --> 00:31:25,049 ‫בשלב כלשהו אתה צריך‬ ‫לקבל את העובדה שאתה גר ליד ילדים.‬ 546 00:31:25,633 --> 00:31:27,760 ‫היא גם היחידה‬ 547 00:31:29,178 --> 00:31:30,555 ‫שמתקשרת.‬ 548 00:31:31,848 --> 00:31:32,682 ‫כן.‬ 549 00:31:36,394 --> 00:31:37,353 ‫לא!‬ 550 00:31:43,693 --> 00:31:47,363 ‫אנחנו מנסים להתמודד עם ה…‬ ‫אבל את השתלטנית אתם צריכים לקחת לכלא!‬ 551 00:31:47,447 --> 00:31:49,574 ‫אני לא לוקח אותה לכלא.‬ ‫-היא שתלטנית!‬ 552 00:31:49,657 --> 00:31:52,368 ‫אנחנו נוסעים, אבל תוכלו לעשות לי טובה‬ 553 00:31:52,452 --> 00:31:55,830 ‫ולשים עין על הילדים שלכם‬ ‫כדי לוודא שהם לא הולכים לשם?‬ 554 00:31:55,914 --> 00:31:59,167 ‫כי אני חושב שכולנו נעריך את זה‬ 555 00:31:59,250 --> 00:32:02,712 ‫אם לא נקבל הרבה פניות‬ ‫ונצטרך להגיע שוב ושוב בשביל שום דבר.‬ 556 00:32:02,795 --> 00:32:05,131 ‫כולנו מבינים מה הקטע.‬ ‫-כן.‬ 557 00:32:05,214 --> 00:32:07,592 ‫זאת הפעם החמישית, השישית, השביעית.‬ ‫-כן.‬ 558 00:32:07,675 --> 00:32:10,595 ‫כן, זה קורה פעמיים בשבוע, אתה יודע?‬ ‫-כן.‬ 559 00:32:10,678 --> 00:32:11,554 ‫ואתה יודע מה?‬ 560 00:32:11,638 --> 00:32:16,059 ‫כשהייתי ילד, עשיתי בדיוק אותם דברים‬ ‫שהילדים האלה עושים.‬ 561 00:32:16,142 --> 00:32:17,977 ‫כן.‬ ‫-סביר להניח…‬ 562 00:32:18,728 --> 00:32:21,022 ‫לכאורה, אולי, אני לא יודע,‬ 563 00:32:21,105 --> 00:32:25,568 ‫כנראה שהטרדתי את אחד השכנים הזקנים שלי,‬ ‫ששנא ילדים. אתה יודע?‬ 564 00:32:26,152 --> 00:32:28,571 ‫אתה יודע? אני לא אומר שזה בסדר.‬ 565 00:32:28,655 --> 00:32:31,741 ‫אבל בזמנו, אם היית עושה את זה,‬ ‫הם היו יוצאים ומאיימים עליך.‬ 566 00:32:31,824 --> 00:32:33,242 ‫כן. אולי… כן.‬ 567 00:32:33,326 --> 00:32:35,328 ‫יוצאים עם החגורה, אתה יודע?‬ 568 00:32:35,411 --> 00:32:38,456 ‫כן, אבל אתה יודע מה? היית בורח בטירוף.‬ ‫-כן.‬ 569 00:32:38,539 --> 00:32:41,501 ‫אני בא מהתקופה‬ ‫שבה ההורים היו כל כך מגניבים,‬ 570 00:32:41,584 --> 00:32:44,420 ‫שכיסחו אותך שם, ואז היו מכסחים אותך בבית.‬ ‫-כן.‬ 571 00:32:44,504 --> 00:32:45,964 ‫אתם יודעים?‬ ‫-כן.‬ 572 00:32:46,047 --> 00:32:50,551 ‫אני מבין את זה,‬ ‫אבל זה כמו שאמרת, הם ילדים.‬ 573 00:32:50,635 --> 00:32:54,931 ‫כן. לכן אנחנו לא מגיעים לפה‬ ‫ומשתגעים בגלל הסיפור הזה.‬ 574 00:32:55,848 --> 00:32:59,018 ‫כל ההורים פה בסדר, אז…‬ ‫-כן.‬ 575 00:32:59,102 --> 00:33:02,146 ‫אני שומר עליהם כמו שאני שומר על שלי.‬ 576 00:33:02,230 --> 00:33:04,899 ‫אתה יודע איך קוראים לילד בחולצה האדומה?‬ 577 00:33:04,983 --> 00:33:06,150 ‫חולצה אדומה. מי?‬ 578 00:33:06,234 --> 00:33:08,111 ‫זה שם.‬ ‫-הנמוך?‬ 579 00:33:08,194 --> 00:33:09,070 ‫כן.‬ ‫-כן, הוא.‬ 580 00:33:09,570 --> 00:33:12,782 ‫לא. מה ה… אפריקה,‬ 581 00:33:13,366 --> 00:33:16,411 ‫אפריקה, איך קוראים לאחיך?‬ ‫-לאחי הגדול?‬ 582 00:33:16,494 --> 00:33:17,453 ‫כן.‬ 583 00:33:17,537 --> 00:33:19,872 ‫אייזק.‬ ‫-ההוא שם באדום.‬ 584 00:33:19,956 --> 00:33:21,916 ‫החולצה האדומה? איזי.‬ 585 00:33:22,875 --> 00:33:24,127 ‫יש לו גור כלבים קטן?‬ 586 00:33:24,711 --> 00:33:26,295 ‫לא.‬ ‫-כן.‬ 587 00:33:26,379 --> 00:33:29,048 ‫היא אומרת שהוא ניסה לשים את הכלב בטנדר.‬ 588 00:33:30,133 --> 00:33:30,967 ‫כן.‬ 589 00:33:31,968 --> 00:33:35,054 ‫בחלק האחורי של הטנדר?‬ ‫-הוא בכלל יכול להרים את הכלב?‬ 590 00:33:35,138 --> 00:33:36,848 ‫הכלב הזה יותר גדול ממנו.‬ 591 00:33:37,473 --> 00:33:39,392 ‫הפודל יותר גדול ממנו.‬ ‫-אוקיי.‬ 592 00:33:39,475 --> 00:33:44,147 ‫באמת, הכלב הזה בגובה כזה.‬ ‫הרוחב שלו הוא בערך ככה.‬ 593 00:33:44,230 --> 00:33:47,316 ‫הוא רק בגובה כזה.‬ ‫-כן, הוא לא יכול להרים את הכלב הזה.‬ 594 00:33:47,400 --> 00:33:49,402 ‫כן, הוא יכול לנסות.‬ ‫-זה לא אפשרי.‬ 595 00:33:49,485 --> 00:33:50,403 ‫אוקיי.‬ ‫-אוקיי.‬ 596 00:33:50,486 --> 00:33:54,407 ‫טוב, אתם צריכים מאיתנו משהו,‬ ‫או שאנחנו בסדר? אוקיי.‬ 597 00:33:54,490 --> 00:33:57,076 ‫קח את זה בקלות. שמור על עצמך.‬ ‫-בסדר. כן.‬ 598 00:33:57,160 --> 00:34:00,288 ‫כן.‬ ‫-כן, תודה. בסדר, להתראות.‬ 599 00:34:05,793 --> 00:34:07,420 ‫בסדר. תיהנו.‬ 600 00:34:15,845 --> 00:34:18,765 ‫השכנים ואני תמיד דיברנו בינינו ושאלנו,‬ ‫"למה היא לא עזבה?"‬ 601 00:34:18,848 --> 00:34:22,268 ‫אמרתי, "כשעברתי לגור כאן,‬ ‫היא אמרה לי שהיא עוברת".‬ 602 00:34:24,187 --> 00:34:27,356 ‫היא כל הזמן אמרה שהיא עוברת.‬ ‫במרץ, בפברואר…‬ 603 00:34:27,440 --> 00:34:30,109 ‫ואני כל הזמן תהיתי למה היא עדיין לא עזבה.‬ 604 00:34:31,861 --> 00:34:36,616 ‫- 22 במאי, 2023 -‬ 605 00:34:36,699 --> 00:34:39,911 ‫הם כל הזמן… הם מסיגים גבול.‬ 606 00:34:40,411 --> 00:34:44,207 ‫התקשרתי למשטרה אתמול בלילה,‬ ‫אף אחד לא בא. אני מניחה ש…‬ 607 00:34:44,290 --> 00:34:47,752 ‫שאולי האימא של הילדים התערבה.‬ 608 00:34:47,835 --> 00:34:49,253 ‫היא חיכתה שם.‬ 609 00:34:50,505 --> 00:34:53,007 ‫יש לי רק את השלט השרוף שהם זרקו.‬ 610 00:34:53,091 --> 00:34:56,677 ‫ואני כאילו, "בסדר,‬ ‫אתם שולחים לי מסר. תודה רבה".‬ 611 00:34:57,804 --> 00:35:00,473 ‫זאת אומרת… את רוצה לראות אותם נכנסים לכלא,‬ 612 00:35:00,556 --> 00:35:02,141 ‫או למקלט כלשהו?‬ 613 00:35:02,225 --> 00:35:04,685 ‫כן, בהחלט.‬ ‫-אוקיי.‬ 614 00:35:05,269 --> 00:35:09,398 ‫אני אוהב להיות כן עם כולם,‬ ‫כדי שידעו בדיוק מה קורה ומה נעשה בשבילם.‬ 615 00:35:10,233 --> 00:35:12,860 ‫זה יהיה בעיקרון רק מסמך משטרתי רשמי,‬ 616 00:35:12,944 --> 00:35:16,572 ‫כי… אין לך הוכחה בווידאו…‬ 617 00:35:16,656 --> 00:35:19,617 ‫אני יודעת.‬ ‫-של ההצתה ושל המעשים הפליליים.‬ 618 00:35:19,700 --> 00:35:21,327 ‫אז זה יהיה רק…‬ 619 00:35:21,994 --> 00:35:23,788 ‫מסמך משטרתי, פחות או יותר.‬ 620 00:35:28,584 --> 00:35:30,128 ‫ביום אחר,‬ 621 00:35:30,628 --> 00:35:35,842 ‫חבר שלי סיפר לי שהאישה שם…‬ 622 00:35:36,759 --> 00:35:39,178 ‫הראתה לילדים שיש לה אקדח.‬ 623 00:35:41,806 --> 00:35:44,142 ‫רק שיחקנו שם, ואז היא נופפה באקדח שלה,‬ 624 00:35:44,225 --> 00:35:46,018 ‫ואייזק וכולם צעקו, "רוצו!"‬ 625 00:35:46,102 --> 00:35:48,563 ‫ואז הסתתרנו מאחורי המכונית הזאת כאן.‬ 626 00:35:49,438 --> 00:35:53,067 ‫וכל פעם שכדור הכדורסל היה מגיע לשם,‬ ‫הייתי מתנהג למופת,‬ 627 00:35:53,151 --> 00:35:56,779 ‫כי אני לא רוצה שיירו בי‬ ‫רק כי אני הולך על כביש הגישה שלה.‬ 628 00:35:58,281 --> 00:36:00,408 ‫אולי יומיים לפני כן.‬ 629 00:36:00,908 --> 00:36:04,745 ‫בערך יומיים לפני שהיא הראתה את האקדח הזה?‬ ‫-כן.‬ 630 00:36:05,454 --> 00:36:06,873 ‫- 2 ביוני, 2023 -‬ 631 00:36:06,956 --> 00:36:10,960 ‫מה עשית בשעות היום באותו יום,‬ ‫כשהשמש זרחה ביום שישי?‬ 632 00:36:12,003 --> 00:36:16,549 ‫אני, אבא שלי וחברים שלי שיחקנו משחק.‬ 633 00:36:16,632 --> 00:36:19,302 ‫היא צילמה אותנו משחקים.‬ 634 00:36:19,385 --> 00:36:20,386 ‫- הטלפון של סוזן -‬ 635 00:36:20,469 --> 00:36:22,180 ‫למה היא מצלמת אותנו?‬ ‫-ככה.‬ 636 00:36:22,263 --> 00:36:24,807 ‫לא, אין מה לצלם!‬ 637 00:36:29,520 --> 00:36:31,814 ‫בסדר, היי! תסתדרו בשורה!‬ 638 00:36:32,481 --> 00:36:34,901 ‫תסתדרו בשורה, קדימה! אנחנו מוכנים?‬ 639 00:36:35,776 --> 00:36:38,863 ‫אחי הקטן בא לקרוא לי, והוא אמר שהזקנה…‬ 640 00:36:38,946 --> 00:36:42,783 ‫אני… בלי להעליב, אבל הוא אמר‬ ‫שהזקנה הלבנה בחוץ מתנהגת כמו משוגעת.‬ 641 00:36:42,867 --> 00:36:46,162 ‫אז אמרתי, "לעזאזל.‬ ‫אני אבוא לראות במה מדובר".‬ 642 00:36:47,288 --> 00:36:50,750 ‫- הטלפון של סוזן לורינץ -‬ 643 00:36:58,507 --> 00:37:00,676 ‫אז שיחקתי כדורסל בחוץ,‬ 644 00:37:00,760 --> 00:37:04,931 ‫ופתאום ראיתי זוג גלגליליות עפות על איזי.‬ 645 00:37:05,014 --> 00:37:09,477 ‫אז אני ואיזי באנו לכאן,‬ ‫והוא אמר שלאישה יש טאבלט.‬ 646 00:37:09,560 --> 00:37:11,145 ‫כנראה שהאישה לקחה אותו.‬ 647 00:37:11,229 --> 00:37:14,815 ‫והוא בא לשם ואמר שהיא זרקה עליו גלגיליות.‬ 648 00:37:14,899 --> 00:37:18,736 ‫אז אני ואייזק הלכנו לשם, ואז היא יצאה…‬ 649 00:37:20,196 --> 00:37:22,365 ‫עם המטרייה, והתחילה לנופף בה,‬ 650 00:37:22,448 --> 00:37:24,742 ‫והיא קראה לנו ח'-מ'-ו'-ר'.‬ 651 00:37:24,825 --> 00:37:28,454 ‫הדבר הבא ששמעתי אותו אומר היה,‬ ‫"איזי, לך תקרא לאימא".‬ 652 00:37:39,882 --> 00:37:42,301 ‫מוקד חירום, מה הכתובת של מקרה החירום?‬ 653 00:37:42,385 --> 00:37:45,805 ‫יש ילדים שמסיגים גבול,‬ ‫עומדים שם, משאירים צעצועים בכל מקום.‬ 654 00:37:45,888 --> 00:37:47,014 ‫- קולה של סוזן לורינץ -‬ 655 00:37:47,098 --> 00:37:49,934 ‫הם צועקים, צורחים. הם מתנהגים בצורה דוחה.‬ 656 00:37:50,017 --> 00:37:52,979 ‫זרקתי את הגלגיליות לצד השני,‬ 657 00:37:53,062 --> 00:37:55,064 ‫והילד אמר, "אתן לך מכות בגלל זה".‬ 658 00:37:55,147 --> 00:37:56,857 ‫הוא שם בחוץ עכשיו?‬ 659 00:37:56,941 --> 00:38:00,403 ‫כן, יש כמה ילדים בחוץ עכשיו.‬ ‫אני חוששת לחיי.‬ 660 00:38:01,028 --> 00:38:02,321 ‫אני מאוד פוחדת.‬ 661 00:38:04,156 --> 00:38:06,075 ‫היו מעורבים שם גם כלי נשק?‬ 662 00:38:06,158 --> 00:38:07,326 ‫לא.‬ 663 00:38:07,410 --> 00:38:09,453 ‫והילד אומר שלקחתי את האייפד שלו,‬ 664 00:38:09,537 --> 00:38:12,081 ‫ועוד כל מיני דברים מפוקפקים ולא נכונים.‬ 665 00:38:12,623 --> 00:38:14,959 ‫הילדים מאיימים שהם ירביצו לי,‬ 666 00:38:15,042 --> 00:38:17,128 ‫שהם ידאגו שמישהו יהרוג אותי.‬ 667 00:38:17,628 --> 00:38:19,213 ‫זה פשוט מגוחך.‬ 668 00:38:19,297 --> 00:38:21,632 ‫אוקיי.‬ ‫-הם כל הזמן מציקים לי.‬ 669 00:38:21,716 --> 00:38:23,467 ‫נמאס לי מהילדים האלה.‬ 670 00:38:23,968 --> 00:38:26,637 ‫עכשיו כשהם בבית ולא בבית הספר, זה כאילו…‬ 671 00:38:27,722 --> 00:38:28,889 ‫טירוף.‬ 672 00:38:30,182 --> 00:38:34,603 ‫טוב, אנחנו רוצים שתתרחקי מהאדם הזה,‬ ‫ושתנעלי את הדלתות והחלונות שלך.‬ 673 00:38:34,687 --> 00:38:37,315 ‫שוטר יישלח למקום בהקדם האפשרי.‬ 674 00:38:37,398 --> 00:38:39,692 ‫את רוצה שהשוטר ייצור איתך קשר?‬ 675 00:38:39,775 --> 00:38:40,818 ‫בבקשה, כן.‬ 676 00:38:41,444 --> 00:38:42,361 ‫בסדר.‬ 677 00:38:42,445 --> 00:38:44,488 ‫כי מה שיקרה זה שאימא שלו תצא,‬ 678 00:38:44,572 --> 00:38:48,075 ‫תחכה לשוטר, תרוץ אליו‬ ‫ותגיד שאיימתי על הבן שלה.‬ 679 00:38:48,159 --> 00:38:49,785 ‫וזה פשוט לא נכון.‬ 680 00:38:49,869 --> 00:38:53,331 ‫בסדר. אני אשחרר אותך,‬ ‫אבל בבקשה תתקשרי אלינו שוב‬ 681 00:38:53,414 --> 00:38:55,958 ‫אם משהו משתנה, אם יש לך מידע נוסף,‬ 682 00:38:56,042 --> 00:38:57,460 ‫או אם הם עוזבים, אוקיי?‬ 683 00:38:57,960 --> 00:38:59,045 ‫אוקיי, תודה.‬ 684 00:39:02,506 --> 00:39:04,717 ‫אימא של איזי יצאה החוצה,‬ 685 00:39:05,509 --> 00:39:07,720 ‫והיא התחילה לכעוס.‬ 686 00:39:07,803 --> 00:39:11,265 ‫היא התחילה ללכת לכיוון הבית של האישה,‬ 687 00:39:11,349 --> 00:39:17,980 ‫ואז היא התחילה לדפוק על דלת ההזזה שלה,‬ 688 00:39:18,064 --> 00:39:20,483 ‫ואז על הדלת הרגילה שלה.‬ 689 00:39:21,650 --> 00:39:25,321 ‫וזה לא היה כמו שאנשים‬ ‫זורקים את הגוף על הדלת‬ 690 00:39:25,404 --> 00:39:27,865 ‫כדי לפתוח אותה, אלא רק דפיקות על הדלת.‬ 691 00:39:28,366 --> 00:39:30,076 ‫כמו שאמרתי, "תני לי להיכנס".‬ 692 00:39:30,618 --> 00:39:31,786 ‫אני שומע דפיקות…‬ 693 00:39:33,120 --> 00:39:34,705 ‫והיא לא ענתה.‬ 694 00:39:34,789 --> 00:39:37,792 ‫ואז אני שוב שומע דפיקות,‬ ‫אבל הפעם חזקות יותר, כאילו…‬ 695 00:39:39,001 --> 00:39:40,419 ‫חבטה, חבטה, חבטה.‬ 696 00:39:40,920 --> 00:39:43,756 ‫וכשהחבטות נמשכו,‬ 697 00:39:43,839 --> 00:39:47,718 ‫אישה צרחה בכל קולה.‬ 698 00:39:47,802 --> 00:39:51,931 ‫בקול כועס היא אמרה,‬ ‫"למה לקחת את הטאבלט של הבן שלי?"‬ 699 00:39:52,014 --> 00:39:55,434 ‫היא אמרה, "צאי החוצה, כלבה", או משהו כזה.‬ 700 00:39:55,518 --> 00:39:58,020 ‫"אני יודעת שאת שומעת אותי, כלבה",‬ ‫משהו כזה.‬ 701 00:39:58,104 --> 00:40:02,149 ‫איפה הייתה האישה?‬ ‫האישה הבלונדינית, לאן היא הלכה?‬ 702 00:40:02,650 --> 00:40:04,193 ‫היא הייתה בתוך הבית שלה.‬ 703 00:40:04,276 --> 00:40:07,363 ‫שמעת את האישה הבלונדינית אומרת משהו?‬ 704 00:40:07,947 --> 00:40:08,906 ‫לא.‬ 705 00:40:08,989 --> 00:40:11,200 ‫יש… האחת-שתיים-שלוש הזה,‬ 706 00:40:11,283 --> 00:40:13,244 ‫זה נמשך הרבה זמן או מעט זמן?‬ 707 00:40:13,327 --> 00:40:16,747 ‫היו רק שתי הדפיקות האלה.‬ ‫היא קיבלה רק שתי דפיקות.‬ 708 00:40:16,831 --> 00:40:17,915 ‫ואז…‬ 709 00:40:18,541 --> 00:40:19,417 ‫בום!‬ 710 00:40:23,879 --> 00:40:25,131 ‫תתקשרו למוקד חירום!‬ 711 00:40:34,181 --> 00:40:35,933 ‫היי, תתקשרו למוקד חירום!‬ 712 00:40:46,569 --> 00:40:47,403 ‫בבקשה!‬ 713 00:40:47,903 --> 00:40:49,321 ‫היא ירתה באימא שלי!‬ 714 00:40:50,781 --> 00:40:52,867 ‫מי ירתה באימא שלך?‬ ‫-הקארן!‬ 715 00:40:52,950 --> 00:40:54,326 ‫עם אקדח!‬ 716 00:40:55,453 --> 00:40:58,205 ‫מוקד חירום, מה הכתובת של מקרה החירום?‬ 717 00:40:58,289 --> 00:41:00,332 ‫אני חושב שמישהי נורתה.‬ 718 00:41:00,833 --> 00:41:04,587 ‫שמעתי ירייה אחת,‬ ‫וכולם צועקים, "תתקשרו למשטרה".‬ 719 00:41:04,670 --> 00:41:08,132 ‫אני חושב שמישהי נורתה. היי, ילד, תישאר פה!‬ 720 00:41:08,716 --> 00:41:11,177 ‫היי, שמישהו יתקשר למוקד החירום. מהר!‬ ‫-כן.‬ 721 00:41:11,260 --> 00:41:15,222 ‫שכנה שלי צעקה על הילדים בחוץ,‬ 722 00:41:15,848 --> 00:41:20,728 ‫ופתאום שמעתי מה שנשמע לי כמו ירייה.‬ 723 00:41:20,811 --> 00:41:23,564 ‫זאת האישה המבוגרת שתמיד מתקשרת למשטרה כאן.‬ 724 00:41:23,647 --> 00:41:27,943 ‫בסדר, נראה שאנחנו מקבלים‬ ‫מספר פניות לגבי אותו מקרה.‬ 725 00:41:28,986 --> 00:41:30,321 ‫מוקד חירום, מה הכתובת…‬ 726 00:41:30,404 --> 00:41:34,116 ‫מישהי נורתה! ירו באימא שלו.‬ ‫היי, אימא שלך שוכבת על הדשא?‬ 727 00:41:34,200 --> 00:41:35,159 ‫כן!‬ 728 00:41:47,838 --> 00:41:50,049 ‫מוקד חירום, מה הכתובת של מקרה החירום?‬ 729 00:41:50,132 --> 00:41:52,384 ‫דרך סאות'ווסט 1662, 107.‬ 730 00:41:52,468 --> 00:41:53,844 ‫- קולה של סוזן לורינץ -‬ 731 00:41:54,428 --> 00:41:57,264 ‫אלוהים, היא ניסתה לפרוץ את הדלת שלי.‬ 732 00:41:57,890 --> 00:42:01,143 ‫יריתי דרך הדלת. אלוהים!‬ 733 00:42:04,146 --> 00:42:05,731 ‫אוקיי, מה שמך?‬ 734 00:42:06,232 --> 00:42:07,358 ‫סוזן לורינץ.‬ 735 00:42:09,235 --> 00:42:12,363 ‫אוקיי, מה קורה… קחי נשימה עמוקה, תירגעי.‬ 736 00:42:13,197 --> 00:42:16,283 ‫לא ידעתי מה לעשות.‬ ‫לקחתי את האקדח שלי ויריתי על הדלת.‬ 737 00:42:16,367 --> 00:42:18,410 ‫חשבתי שהיא תהרוג אותי!‬ 738 00:42:22,831 --> 00:42:23,958 ‫הכרת אותה?‬ 739 00:42:24,458 --> 00:42:25,501 ‫כן. היא…‬ 740 00:42:26,043 --> 00:42:30,422 ‫היא תקפה אותי כמה פעמים בגלל הילדים שלה.‬ ‫הילדים שלה כל הזמן מסיגים פה גבול.‬ 741 00:42:30,506 --> 00:42:33,717 ‫הם כל הזמן מטרידים אותי. הם לא מפסיקים.‬ 742 00:42:34,510 --> 00:42:38,430 ‫את רואה גם את הזכר, או רק את הנקבה?‬ 743 00:42:39,348 --> 00:42:40,683 ‫הבנים שלה היו פה קודם.‬ 744 00:42:40,766 --> 00:42:43,519 ‫הם תמיד משאירים את הזבל שלהם סביב הבית.‬ ‫-אוקיי.‬ 745 00:42:43,602 --> 00:42:46,981 ‫אז אמרתי להם שייקחו את הזבל ויעופו מפה.‬ 746 00:42:47,481 --> 00:42:51,235 ‫הם נוסעים הכי מהר שהם יכולים.‬ 747 00:42:53,821 --> 00:42:54,655 ‫שם.‬ 748 00:42:55,239 --> 00:42:56,323 ‫היי, תתעוררי.‬ 749 00:42:56,824 --> 00:42:59,952 ‫היי, תתעוררי!‬ 750 00:43:00,035 --> 00:43:03,998 ‫תתעוררי! קדימה, תתעוררי.‬ 751 00:43:05,666 --> 00:43:07,459 ‫תתעוררי. היי, תתעוררי.‬ ‫-בבקשה!‬ 752 00:43:08,002 --> 00:43:10,087 ‫מה קורה פה?‬ ‫-בבקשה תגיעו לכאן מהר.‬ 753 00:43:10,170 --> 00:43:15,718 ‫כאן!‬ 754 00:43:17,678 --> 00:43:20,306 ‫אוקיי, שם. תפנו שם ימינה.‬ 755 00:43:21,390 --> 00:43:23,976 ‫היא על הקרקע!‬ ‫-אזור אחד, כביש ראשי מריון.‬ 756 00:43:24,643 --> 00:43:26,020 ‫מריון-אשלנד שתיים.‬ 757 00:43:33,444 --> 00:43:34,278 ‫חכו.‬ 758 00:43:35,195 --> 00:43:36,405 ‫אלוהים!‬ 759 00:43:37,906 --> 00:43:38,741 ‫אין יציאה?‬ ‫-כן.‬ 760 00:43:38,824 --> 00:43:41,827 ‫יש לה דופק. היא אמרה שיש לה דופק.‬ ‫-מאוד חלש.‬ 761 00:43:42,911 --> 00:43:46,707 ‫אין יציאה.‬ ‫-האישה הזאת חיכתה לעשות את זה המון זמן!‬ 762 00:43:46,790 --> 00:43:47,666 ‫עטו כפפות.‬ 763 00:43:47,750 --> 00:43:49,168 ‫אין יציאה.‬ ‫-למיון, מהר.‬ 764 00:43:49,251 --> 00:43:51,295 ‫תתעוררי!‬ ‫-יש עדיין מישהי עם נשק.‬ 765 00:43:51,378 --> 00:43:53,714 ‫היא בפנים.‬ ‫-אוקיי. אני צריך…‬ 766 00:43:54,381 --> 00:43:55,674 ‫97, יש לי נפגעת אחת.‬ 767 00:43:55,758 --> 00:43:59,136 ‫יש לי אישה מבוגרת אחת‬ ‫שהתבצרה בבית במצב חירום.‬ 768 00:44:00,054 --> 00:44:02,473 ‫תתעוררי!‬ 769 00:44:02,556 --> 00:44:04,308 ‫אני בחזית.‬ ‫-בסדר.‬ 770 00:44:05,309 --> 00:44:08,020 ‫משרד השריף, צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬ 771 00:44:09,563 --> 00:44:13,025 ‫אנחנו ממשרד השריף של מחוז מריון,‬ ‫צאי החוצה עם ידיים למעלה!‬ 772 00:44:18,989 --> 00:44:21,325 ‫תראי לי את הידיים שלך!‬ 773 00:44:21,408 --> 00:44:24,662 ‫תסתובבי. איפה האקדח שלך?‬ 774 00:44:24,745 --> 00:44:25,954 ‫בחדר השינה שלי.‬ 775 00:44:26,747 --> 00:44:28,874 ‫אני לא יודע מה קורה. את תעוכבי כרגע.‬ 776 00:44:28,957 --> 00:44:30,417 ‫יש עוד מישהו בבית?‬ ‫-לא.‬ 777 00:44:32,252 --> 00:44:34,588 ‫אפשר רק לשתות מים?‬ ‫-לא, לא כרגע.‬ 778 00:44:34,672 --> 00:44:35,506 ‫בסדר.‬ 779 00:44:35,589 --> 00:44:38,217 ‫את לא עצורה, את מעוכבת זמנית.‬ ‫-אוקיי, תודה.‬ 780 00:44:39,009 --> 00:44:41,970 ‫בוא לפה.‬ ‫-אני רוצה לסגור את הדלת, יש לי שני חתולים.‬ 781 00:44:42,054 --> 00:44:45,182 ‫64, מריון. האישה עוכבה,‬ ‫אנחנו צריכים חובשים.‬ 782 00:44:45,265 --> 00:44:47,351 ‫החשודה עוכבה.‬ 783 00:44:50,020 --> 00:44:51,230 ‫אנחנו צריכים חובשים.‬ 784 00:44:54,983 --> 00:44:58,529 ‫היי, תביא את התיק הרפואי שלי.‬ ‫תתחיל לתת עזרה ראשונה.‬ 785 00:44:58,612 --> 00:45:02,658 ‫לעזאזל, הילדים היו שם.‬ ‫הם אפילו לא היו כאן.‬ 786 00:45:10,457 --> 00:45:13,085 ‫שם, היא זקוקה לסיוע רפואי. שם.‬ ‫-אוקיי.‬ 787 00:45:13,836 --> 00:45:15,671 ‫זה אמור להיות בדבר השחור הגדול.‬ 788 00:45:17,715 --> 00:45:19,049 ‫אלוהים!‬ 789 00:45:23,846 --> 00:45:27,558 ‫אמרתי, "תני לי את האייפד שלי…"‬ ‫-אם הייתם פה כשזה קרה, תעמדו כאן,‬ 790 00:45:27,641 --> 00:45:30,853 ‫כדי שאדע מי היה פה.‬ ‫-היא ניסתה לזרוק עליי את הגלגיליות.‬ 791 00:45:30,936 --> 00:45:33,814 ‫בסדר, חבר, תן לי רגע.‬ ‫חכה ליד המכונית שלי, אוקיי?‬ 792 00:45:38,902 --> 00:45:41,447 ‫איפה היא נורתה?‬ ‫-בזרוע.‬ 793 00:45:41,530 --> 00:45:42,781 ‫כאן. בחזה.‬ 794 00:45:42,865 --> 00:45:44,533 ‫בצד ימין של החזה.‬ 795 00:45:47,453 --> 00:45:49,872 ‫אנחנו יודעים אם היה עוד מישהו בבית?‬ 796 00:45:51,165 --> 00:45:52,708 ‫יש לנו כאן פצועה אנוש…‬ 797 00:45:55,127 --> 00:45:58,422 ‫יש לה פצע ירי באזור כתף ימין.‬ 798 00:46:01,508 --> 00:46:02,509 ‫אתם צריכים עזרה?‬ 799 00:46:09,475 --> 00:46:10,434 ‫אתה מוכן?‬ 800 00:46:13,020 --> 00:46:16,523 ‫משרד השריף של מחוז מריון.‬ ‫אם אתם בפנים, תגידו עכשיו!‬ 801 00:46:18,984 --> 00:46:19,860 ‫מהר כאן.‬ 802 00:46:20,444 --> 00:46:23,906 ‫טוב, יש לנו שלוש דלתות פתוחות.‬ ‫אפנה את חדר האמבטיה קודם.‬ 803 00:46:24,406 --> 00:46:25,741 ‫הילדים שלה איתי.‬ 804 00:46:25,824 --> 00:46:27,451 ‫קדימה, מותק, תחזיקי מעמד.‬ 805 00:46:28,702 --> 00:46:29,870 ‫תישארי איתם, מותק.‬ 806 00:46:30,454 --> 00:46:31,955 ‫למה שתירי עליה?‬ 807 00:46:32,039 --> 00:46:32,998 ‫גברת!‬ 808 00:46:33,874 --> 00:46:34,958 ‫שלום!‬ 809 00:46:35,042 --> 00:46:38,003 ‫למה שתירי בה?‬ ‫-כי היא איימה עליי.‬ 810 00:46:38,962 --> 00:46:39,797 ‫פנוי פה.‬ 811 00:46:41,089 --> 00:46:42,174 ‫פנוי פה.‬ 812 00:46:44,927 --> 00:46:46,261 ‫סריקת בטיחות, כן.‬ 813 00:46:46,804 --> 00:46:48,055 ‫חזרה לרחוב.‬ 814 00:46:48,138 --> 00:46:50,474 ‫כולם, לצאת מהשטח אל הכביש.‬ 815 00:46:53,602 --> 00:46:55,354 ‫אחי, זה מטורף.‬ 816 00:46:57,064 --> 00:46:58,774 ‫קדימה! קדימה, מותק!‬ 817 00:47:04,738 --> 00:47:08,659 ‫היי, יש ילד קטן ליד המכונית שלי.‬ ‫הוא היה העד המרכזי.‬ 818 00:47:08,742 --> 00:47:09,618 ‫אוקיי.‬ 819 00:47:10,828 --> 00:47:12,496 ‫היא הייתה אמורה להיות בכלא.‬ ‫-כן.‬ 820 00:47:12,579 --> 00:47:14,873 ‫תיכנס למכונית עכשיו. קדימה.‬ 821 00:47:14,957 --> 00:47:16,875 ‫ראית אותו?‬ ‫-לא, לא ראיתי.‬ 822 00:47:17,459 --> 00:47:20,212 ‫יש ילד שחור קטן. אימא שלו היא זו שנורתה.‬ 823 00:47:20,295 --> 00:47:23,006 ‫אני חושב שהוא שם עם וולפנברג,‬ ‫עמדתי ללכת לבדוק.‬ 824 00:47:24,299 --> 00:47:26,426 ‫זה אמור להיות אחד הילדים שראו?‬ ‫-כן.‬ 825 00:47:26,510 --> 00:47:28,262 ‫לא ראיתי את זה, אבל אני…‬ 826 00:47:28,345 --> 00:47:29,346 ‫כן.‬ 827 00:47:29,429 --> 00:47:31,974 ‫איפה איזראל?‬ ‫-היי, איזי, בוא הנה, מותק.‬ 828 00:47:32,057 --> 00:47:35,227 ‫היי, איזי. בוא הנה, חמוד. אתה בסדר?‬ 829 00:47:35,310 --> 00:47:38,105 ‫היא בסדר? כאילו, היא בסדר?‬ 830 00:47:38,188 --> 00:47:40,774 ‫כן, היא בחיים.‬ ‫-הם עושים כל מה שהם יכולים.‬ 831 00:47:40,858 --> 00:47:41,942 ‫היא זזה?‬ 832 00:47:42,025 --> 00:47:43,277 ‫זה בסדר, מותק.‬ 833 00:47:43,360 --> 00:47:44,695 ‫היא זזה?‬ 834 00:47:44,778 --> 00:47:47,281 ‫כן, היא זזה. יהיה בסדר.‬ 835 00:47:47,364 --> 00:47:48,740 ‫אני רוצה לראות אותה.‬ 836 00:47:48,824 --> 00:47:50,409 ‫היא בדרך לבית חולים עכשיו,‬ 837 00:47:50,492 --> 00:47:54,121 ‫כדי שיוכלו לטפל בה שם טוב יותר‬ ‫ממה שאני יכולה לעשות פה, אוקיי?‬ 838 00:47:54,204 --> 00:47:58,166 ‫בבית החולים יש‬ ‫את כל המכונות והציוד שאין לנו בשטח.‬ 839 00:47:58,709 --> 00:48:03,171 ‫אז אתה לא יכול לראות אותה עכשיו,‬ ‫אבל ברגע שנוכל, ננסה לגרום לזה לקרות, טוב?‬ 840 00:48:04,298 --> 00:48:08,218 ‫בסדר. אתה מאוד חזק. אני מאוד גאה בך.‬ 841 00:48:09,011 --> 00:48:10,929 ‫אז אתה יכול לספר לי מה קרה?‬ 842 00:48:11,013 --> 00:48:14,433 ‫רציתי ללכת להביא את הטאבלט שלי משם,‬ 843 00:48:14,516 --> 00:48:16,226 ‫כי שיחקנו משחק.‬ 844 00:48:16,727 --> 00:48:19,146 ‫הטאבלט שלי היה אצלה.‬ ‫אמרתי, "עזבי את הטאבלט".‬ 845 00:48:19,229 --> 00:48:20,939 ‫האישה מדירה שלוש?‬ 846 00:48:21,023 --> 00:48:25,402 ‫כן. היא הניחה אותו,‬ ‫ואז התחילה לזרוק עליי גלגיליות.‬ 847 00:48:25,485 --> 00:48:30,157 ‫אז קראתי לאחי,‬ ‫והוא אמר, "זרקי את הדברים עליי".‬ 848 00:48:30,240 --> 00:48:32,993 ‫ואז היא קראה לשנינו במילת ה-ח'.‬ 849 00:48:33,076 --> 00:48:36,204 ‫אז קראתי לאימא שלי, והיא דפקה על הדלת שלה.‬ 850 00:48:36,288 --> 00:48:37,456 ‫היא ירתה בה.‬ 851 00:48:39,833 --> 00:48:41,209 ‫בסדר. נפצעת?‬ 852 00:48:41,752 --> 00:48:42,753 ‫לא.‬ ‫-אוקיי.‬ 853 00:48:42,836 --> 00:48:44,171 ‫טוב, הלב שלי שבור!‬ 854 00:48:44,254 --> 00:48:48,216 ‫אני יודעת. אני יודעת, מתוק.‬ ‫-זה בסדר, מותק.‬ 855 00:48:48,300 --> 00:48:49,551 ‫יהיה בסדר.‬ 856 00:48:50,969 --> 00:48:52,137 ‫היא תהיה בסדר.‬ 857 00:48:56,266 --> 00:49:01,939 ‫כאן סגן סטרינגר ממשרד השריף של מחוז מריון.‬ ‫תוכל להגיע לבית של גרושתך, לילדים שלך?‬ 858 00:49:02,022 --> 00:49:03,690 ‫כי הם צריכים מישהו עכשיו.‬ 859 00:49:06,318 --> 00:49:07,569 ‫איזי, אתה בסדר?‬ 860 00:49:18,789 --> 00:49:20,999 ‫היי, בת. זה בסדר, מותק.‬ 861 00:49:24,753 --> 00:49:25,712 ‫את בסדר?‬ 862 00:49:29,174 --> 00:49:30,801 ‫היי.‬ ‫-כן…‬ 863 00:49:30,884 --> 00:49:33,345 ‫היי, אוקיי.‬ 864 00:49:33,428 --> 00:49:34,513 ‫תודה.‬ 865 00:49:34,596 --> 00:49:38,517 ‫אוקיי. זה בסדר. אוקיי?‬ 866 00:49:38,600 --> 00:49:41,603 ‫בסדר, אבא פה. בוא לפה.‬ 867 00:49:46,525 --> 00:49:49,486 ‫זה בסדר.‬ ‫-הוא עם אבא שלו.‬ 868 00:49:49,569 --> 00:49:50,821 ‫הילדים של הקורבן.‬ 869 00:49:50,904 --> 00:49:53,657 ‫זה אח שלי.‬ ‫-איפה טייטוס?‬ 870 00:49:54,866 --> 00:49:56,368 ‫אין לי שום דבר מזה.‬ 871 00:49:56,451 --> 00:49:58,787 ‫קיבלתי מידע מאפריקה.‬ ‫-תקרא לו בבקשה.‬ 872 00:49:59,329 --> 00:50:01,248 ‫אוקיי. היי, אדוני,‬ 873 00:50:01,331 --> 00:50:03,959 ‫אני רק צריך לקחת ממך מידע, אוקיי?‬ ‫-אוקיי.‬ 874 00:50:05,544 --> 00:50:06,837 ‫אני אלך לכאן.‬ 875 00:50:24,688 --> 00:50:25,814 ‫זה בסדר.‬ 876 00:50:58,764 --> 00:51:00,307 ‫עצרתם את האישה?‬ 877 00:51:00,807 --> 00:51:02,434 ‫היא נעצרה. כן, אדוני.‬ 878 00:51:02,934 --> 00:51:05,395 ‫אלוהים…‬ 879 00:51:05,479 --> 00:51:06,354 ‫כן.‬ 880 00:51:07,522 --> 00:51:08,774 ‫אוקיי, תגיד להם.‬ 881 00:51:09,274 --> 00:51:11,443 ‫אני אגיד להם.‬ 882 00:51:13,153 --> 00:51:15,238 ‫אלוהים. לא!‬ 883 00:51:17,199 --> 00:51:19,451 ‫איך תספרי לאישה הזאת, אימא שלה?‬ 884 00:51:19,993 --> 00:51:20,911 ‫אני לא יודעת.‬ 885 00:51:21,411 --> 00:51:25,373 ‫נלך צעד אחרי צעד. אתם ראשונים, ואז אנחנו…‬ 886 00:51:32,422 --> 00:51:33,924 ‫זה איזראל.‬ ‫-קדימה!‬ 887 00:51:34,007 --> 00:51:35,300 ‫הנה איזי.‬ 888 00:51:35,383 --> 00:51:36,760 ‫אבא, אתה לוקח אותי?‬ 889 00:51:37,260 --> 00:51:40,097 ‫אני אקח אותך לאנשהו ואדבר איתך, אוקיי?‬ 890 00:51:40,680 --> 00:51:42,933 ‫כן. בוא, אייזק.‬ ‫-אני מצטערת.‬ 891 00:51:47,187 --> 00:51:49,731 ‫רגע, יש לנו את התינוק.‬ ‫-כן.‬ 892 00:51:49,815 --> 00:51:50,982 ‫התינוק איתכם?‬ 893 00:51:51,066 --> 00:51:53,110 ‫כן, התינוק פה.‬ ‫-אוקיי.‬ 894 00:51:53,610 --> 00:51:56,696 ‫את יכולה רק להחזיק אותו שנייה?‬ ‫-אוקיי. בסדר.‬ 895 00:51:57,489 --> 00:51:58,865 ‫אוהב אותך, גבר.‬ ‫-כן.‬ 896 00:51:59,407 --> 00:52:00,575 ‫תודה, חבר'ה.‬ 897 00:52:06,581 --> 00:52:07,999 ‫בוא לפה. תישאר לידי.‬ 898 00:52:09,126 --> 00:52:10,210 ‫אני אספר לכם.‬ 899 00:52:13,046 --> 00:52:16,216 ‫היום היה… יום רע מאוד.‬ 900 00:52:17,843 --> 00:52:19,761 ‫קרה דבר רע.‬ 901 00:52:20,679 --> 00:52:23,598 ‫וכולכם ראיתם את זה, אתם מבינים את זה.‬ 902 00:52:23,682 --> 00:52:25,308 ‫חוויתם את זה, נכון?‬ 903 00:52:25,934 --> 00:52:26,852 ‫אוקיי.‬ 904 00:52:27,602 --> 00:52:28,603 ‫אתם אוהבים אותי?‬ 905 00:52:29,646 --> 00:52:31,356 ‫אוקיי. כולנו אוהבים את אימא.‬ 906 00:52:32,065 --> 00:52:32,899 ‫בסדר.‬ 907 00:52:33,400 --> 00:52:36,236 ‫טוב, יש לי חדשות רעות לספר לכם.‬ ‫-מה?‬ 908 00:52:36,736 --> 00:52:38,738 ‫אימא כבר לא תחזור.‬ 909 00:52:39,406 --> 00:52:41,199 ‫בוא.‬ 910 00:52:41,283 --> 00:52:43,577 ‫לא. בוא הנה.‬ 911 00:52:44,077 --> 00:52:46,913 ‫בוא הנה. תקשיב לי.‬ 912 00:52:46,997 --> 00:52:49,791 ‫לא, אני יודע. אוקיי.‬ 913 00:52:49,875 --> 00:52:52,169 ‫לא!‬ ‫-זה בסדר. אני יודע.‬ 914 00:52:52,711 --> 00:52:54,546 ‫זה בסדר. אני יודע.‬ 915 00:52:54,629 --> 00:52:56,214 ‫אני מצטער, אוקיי?‬ 916 00:52:57,883 --> 00:52:59,509 ‫אני מצטער.‬ 917 00:53:00,886 --> 00:53:02,304 ‫אני כל כך מצטער.‬ 918 00:53:03,597 --> 00:53:07,142 ‫אני מצטער. אני כל כך מצטער.‬ ‫-היא לא יכולה ללכת!‬ 919 00:53:07,225 --> 00:53:08,518 ‫לא, היא הלכה.‬ 920 00:53:14,524 --> 00:53:16,860 ‫זה בסדר. אתם תהיו בסדר.‬ 921 00:53:19,821 --> 00:53:20,780 ‫זה בסדר.‬ 922 00:53:23,033 --> 00:53:24,409 ‫אתם בסדר.‬ 923 00:53:27,412 --> 00:53:29,623 ‫אולי תשבו איתי כמה דקות?‬ 924 00:53:31,082 --> 00:53:35,712 ‫עדיין תבואו איתי?‬ ‫-איזראל, אני אוהבת אותך, מותק.‬ 925 00:53:36,755 --> 00:53:38,256 ‫אני כל כך מצטערת, מותק.‬ 926 00:53:38,340 --> 00:53:39,299 ‫איזראל.‬ 927 00:53:39,799 --> 00:53:40,759 ‫אני אוהבת אותך.‬ 928 00:53:41,468 --> 00:53:42,344 ‫אוקיי.‬ 929 00:53:42,427 --> 00:53:43,553 ‫אני כל כך מצטערת.‬ 930 00:53:44,304 --> 00:53:45,931 ‫אני כל כך מצטערת, מותק.‬ 931 00:53:46,640 --> 00:53:47,641 ‫בוא הנה, איזי.‬ 932 00:53:48,934 --> 00:53:51,436 ‫אני אוהב אותך, חמוד. אני מצטער, בן אדם.‬ 933 00:53:52,020 --> 00:53:53,063 ‫אני מצטער, חמוד.‬ 934 00:54:06,743 --> 00:54:07,661 ‫לא.‬ 935 00:54:11,498 --> 00:54:12,457 ‫אלוהים.‬ 936 00:54:14,501 --> 00:54:16,044 ‫אלוהים.‬ ‫-זאת אימא שלה.‬ 937 00:54:16,544 --> 00:54:18,421 ‫אלוהים. אוי, לא.‬ 938 00:54:19,214 --> 00:54:20,423 ‫רק תירגעי, גברתי.‬ 939 00:54:21,841 --> 00:54:23,927 ‫בשלב הזה אין לנו מה לעשות.‬ 940 00:54:37,232 --> 00:54:38,566 ‫יהיה בסדר.‬ 941 00:54:41,194 --> 00:54:42,195 ‫אני מצטער.‬ 942 00:54:44,281 --> 00:54:45,240 ‫אני מצטער.‬ 943 00:54:48,576 --> 00:54:50,996 ‫שאדפוק שוב בדלת בשבילך?‬ ‫-כן.‬ 944 00:54:52,038 --> 00:54:53,039 ‫אני כועסת.‬ 945 00:54:53,540 --> 00:54:54,874 ‫היא לא שרדה.‬ 946 00:54:54,958 --> 00:54:57,794 ‫סתום את הפה! היא מתה?‬ 947 00:54:57,877 --> 00:54:58,795 ‫כן.‬ 948 00:54:59,921 --> 00:55:02,382 ‫רק רגע!‬ ‫-היא לא שרדה.‬ 949 00:55:03,758 --> 00:55:05,927 ‫קינגסטון, בוא לפה.‬ 950 00:55:07,345 --> 00:55:08,555 ‫היא לא שרדה.‬ 951 00:55:15,437 --> 00:55:16,688 ‫זה בסדר, מותק.‬ 952 00:55:18,982 --> 00:55:20,358 ‫זה מטורף.‬ 953 00:55:21,735 --> 00:55:22,902 ‫אני מצטער, אייזק.‬ 954 00:55:23,903 --> 00:55:25,739 ‫מי עושה דבר כזה?‬ 955 00:55:28,283 --> 00:55:29,326 ‫נסה ללחוץ.‬ 956 00:55:29,868 --> 00:55:30,869 ‫פוטבול.‬ ‫-אני יודע.‬ 957 00:55:30,952 --> 00:55:32,787 ‫הם משחקים שם פוטבול.‬ ‫-כן.‬ 958 00:55:32,871 --> 00:55:33,830 ‫פוטבול.‬ 959 00:56:04,611 --> 00:56:08,948 ‫- 3 ביוני, 2023 -‬ 960 00:56:20,335 --> 00:56:22,670 ‫היי.‬ ‫-סליחה, אני יושבת פה כי קפאתי מקור.‬ 961 00:56:22,754 --> 00:56:24,756 ‫קריר פה, נכון?‬ 962 00:56:24,839 --> 00:56:25,924 ‫סוזן?‬ ‫-כן.‬ 963 00:56:26,007 --> 00:56:29,427 ‫אני הבלש סטית', זה הבלש פיטרסון.‬ ‫-אוקיי.‬ 964 00:56:30,387 --> 00:56:33,515 ‫אני מנסה להבהיר‬ ‫את כל האירועים שהתרחשו הערב,‬ 965 00:56:33,598 --> 00:56:35,308 ‫ולנסות ל…‬ 966 00:56:35,392 --> 00:56:38,186 ‫כי למעשה יש לי רק… את יודעת,‬ 967 00:56:38,728 --> 00:56:41,314 ‫הצהרות מאנשים שהיו שם,‬ 968 00:56:41,398 --> 00:56:46,236 ‫ואני רוצה לשמוע את הצד שלך‬ ‫ולנסות להבין מה בדיוק קרה הערב.‬ 969 00:56:46,319 --> 00:56:48,071 ‫או אתמול בערב, בעצם.‬ 970 00:56:48,154 --> 00:56:49,364 ‫בחיי…‬ 971 00:56:50,323 --> 00:56:54,994 ‫בעיקרון, השכנים היו בחוץ, צעקו וצרחו,‬ 972 00:56:55,078 --> 00:56:58,081 ‫הילדים התרוצצו הלוך וחזור.‬ ‫היה לי כאב ראש נוראי.‬ 973 00:56:58,164 --> 00:57:01,918 ‫נכנסתי פנימה, נשכבתי, סוף סוף היה שקט.‬ 974 00:57:02,001 --> 00:57:04,212 ‫יצאתי החוצה, והיו שם שלושה ילדים.‬ 975 00:57:04,295 --> 00:57:06,798 ‫אמרתי, "אתם מסיגים גבול. קדימה, לכו מפה",‬ 976 00:57:06,881 --> 00:57:09,008 ‫ואז הם אמרו, "אני אגיד לאימא שלי",‬ 977 00:57:09,092 --> 00:57:12,053 ‫אמרתי, "לך תגיד לאימא שלך, לא אכפת לי", ו…‬ 978 00:57:12,137 --> 00:57:15,056 ‫כבר היו לך בעיות איתם בעבר?‬ ‫-אלוהים, כן.‬ 979 00:57:15,140 --> 00:57:17,559 ‫אז הם הלכו הביתה, ופתאום היא יוצאת,‬ 980 00:57:17,642 --> 00:57:19,769 ‫והיא פשוט דופקת על הדלת שלי.‬ 981 00:57:19,853 --> 00:57:23,106 ‫אמרתי לה, "לכי מפה.‬ ‫אני לא מתמודדת איתך הערב",‬ 982 00:57:23,189 --> 00:57:26,526 ‫ואז היא התחילה לדפוק כל כך חזק,‬ ‫שהכול התחיל לרעוד.‬ 983 00:57:26,609 --> 00:57:28,278 ‫אמרתי לה, "את צריכה ללכת",‬ 984 00:57:28,361 --> 00:57:32,157 ‫והיא אמרה, "אני אהרוג אותך!"‬ ‫והיא לא הפסיקה לדפוק.‬ 985 00:57:32,657 --> 00:57:34,534 ‫חשבתי, "זה משוגע".‬ 986 00:57:34,617 --> 00:57:38,663 ‫אבל מכיוון שהיא באמת פגעה בי…‬ ‫זה רק הולך ומחמיר.‬ 987 00:57:38,746 --> 00:57:40,665 ‫אני לא יודעת מה לעשות איתה.‬ 988 00:57:40,748 --> 00:57:43,501 ‫היא דפקה כל כך חזק,‬ ‫שהיה נראה שהדלת שלי תעוף.‬ 989 00:57:43,585 --> 00:57:45,545 ‫וזה… פשוט נכנסתי לפאניקה.‬ 990 00:57:45,628 --> 00:57:48,506 ‫חשבתי, "אלוהים, היא באמת תהרוג אותי הפעם".‬ 991 00:57:48,590 --> 00:57:51,509 ‫אז… אני אפילו לא זוכרת שלקחתי את האקדח,‬ 992 00:57:51,593 --> 00:57:53,052 ‫אני רק זוכרת שיריתי.‬ 993 00:57:53,136 --> 00:57:55,555 ‫כמה זמן היא חבטה בדלת, לדעתך?‬ 994 00:57:56,055 --> 00:57:59,017 ‫אני לא יודעת, אין לי הערכה.‬ ‫אולי אלה היו כמה שניות.‬ 995 00:57:59,100 --> 00:58:01,644 ‫אולי זו הייתה פשוט תגובה כזאת מתוך פחד.‬ 996 00:58:01,728 --> 00:58:04,814 ‫אתה יודע, היא דפקה על הדלת,‬ ‫הייתי בשירותים, יצאתי,‬ 997 00:58:04,898 --> 00:58:06,107 ‫והיא עדיין דפקה.‬ 998 00:58:06,191 --> 00:58:09,068 ‫אז אני לא יודעת, אולי דקה או שתיים.‬ ‫-אוקיי.‬ 999 00:58:10,445 --> 00:58:15,408 ‫ולא ניסית להתקשר למוקד החירום בשלב הזה?‬ ‫-הטלפון שלי לא היה שם. לא ידעתי איפה הוא.‬ 1000 00:58:15,492 --> 00:58:17,160 ‫לא זכרת איפה שמת אותו?‬ ‫-לא.‬ 1001 00:58:17,243 --> 00:58:19,621 ‫חשבתי, "לעזאזל, אני לא מוצאת את הטלפון".‬ 1002 00:58:19,704 --> 00:58:22,916 ‫אוקיי. אבל כבר התקשרת למוקד החירום.‬ ‫-כן.‬ 1003 00:58:22,999 --> 00:58:28,129 ‫הם אמרו לך ששוטר יגיע?‬ ‫-כן, הם אמרו שמישהו בדרך.‬ 1004 00:58:28,213 --> 00:58:32,675 ‫הם אמרו לי לנעול את הדלתות ולא לצאת החוצה.‬ ‫אמרתי, "אוקיי. כרגיל".‬ 1005 00:58:32,759 --> 00:58:35,386 ‫אוקיי. ומה היה הסיפור עם הגלגיליות?‬ 1006 00:58:35,470 --> 00:58:38,973 ‫כי דיברנו עם אנשים שהיו בחוץ‬ ‫והיו עדים לחלק מזה.‬ 1007 00:58:39,057 --> 00:58:43,102 ‫הם כל הזמן משאירים את הצעצועים שלהם.‬ ‫באיזה יום כמעט נהרגתי כשיצאתי.‬ 1008 00:58:43,186 --> 00:58:45,313 ‫היה לי תור לרופא מוקדם בבוקר,‬ 1009 00:58:45,396 --> 00:58:48,066 ‫ולא ראיתי את הגלגיליות, וכמעט נהרגתי.‬ 1010 00:58:48,149 --> 00:58:51,903 ‫אמרתי להם, "חבר'ה, די עם זה.‬ ‫זה לא מגרש האשפה שלכם".‬ 1011 00:58:51,986 --> 00:58:56,824 ‫והגלגיליות של הילד שם. אמרתי, "באמת?‬ ‫קח את הגלגיליות שלך". זרקתי אותן.‬ 1012 00:58:56,908 --> 00:59:00,578 ‫אמרתי לו, "לך תביא אותן".‬ ‫אתה יודע, פשוט די, כי…‬ 1013 00:59:00,662 --> 00:59:03,748 ‫זרקת אותן עליהם? אוקיי.‬ ‫-אלוהים, לא. פשוט העפתי אותן.‬ 1014 00:59:03,831 --> 00:59:07,210 ‫ומה הקטע עם המטרייה? הייתה לך מטרייה?‬ 1015 00:59:07,710 --> 00:59:10,547 ‫חשבתי שיורד גשם קודם.‬ ‫יצאתי החוצה, ולא ירד גשם.‬ 1016 00:59:10,630 --> 00:59:12,924 ‫חשבתי, "אוקיי". אז…‬ ‫-אוקיי.‬ 1017 00:59:13,508 --> 00:59:16,427 ‫ונופפת בה מולם? מול אחד מהם?‬ 1018 00:59:16,511 --> 00:59:20,181 ‫אפילו לא הייתי קרובה,‬ ‫הייתי עדיין בפרוזדור. אז…‬ 1019 00:59:20,265 --> 00:59:23,142 ‫אז איך אפשר להסביר‬ ‫את העובדה שאנשים אומרים,‬ 1020 00:59:23,226 --> 00:59:26,271 ‫כלומר, מספר אנשים שלא דיברו זה עם זה,‬ 1021 00:59:26,354 --> 00:59:30,733 ‫שאומרים שזה מה שהם ראו?‬ 1022 00:59:31,234 --> 00:59:35,071 ‫אני לא יודעת. אולי כן יצאתי החוצה‬ ‫ואמרתי, "חבר'ה, לכו מפה".‬ 1023 00:59:35,154 --> 00:59:37,448 ‫אבל בחיים לא הייתי נוגעת בהם.‬ ‫-אוקיי.‬ 1024 00:59:37,532 --> 00:59:40,076 ‫אתה יודע.‬ ‫-נופפת בה לכיוונם, אבל לא…‬ 1025 00:59:40,159 --> 00:59:41,286 ‫בדיוק.‬ ‫-אוקיי.‬ 1026 00:59:41,369 --> 00:59:44,455 ‫אם עשיתי את זה,‬ ‫זה כנראה כבר הייתי… כאילו, בחייכם.‬ 1027 00:59:44,539 --> 00:59:47,542 ‫אוקיי. אנחנו אומרים, "אם עשית",‬ ‫אבל זה מה שקרה?‬ 1028 00:59:47,625 --> 00:59:51,629 ‫אנחנו צריכים להיות מפורשים בעניין,‬ ‫כי זה עניין גדול.‬ 1029 00:59:51,713 --> 00:59:53,798 ‫אני מבינה, אבל…‬ ‫-מישהי מתה.‬ 1030 00:59:53,881 --> 00:59:55,133 ‫אלוהים אדירים.‬ 1031 01:00:05,143 --> 01:00:10,773 ‫לכן אני אומר שחשוב‬ ‫שנהיה מפורשים וכנים לגבי הכול.‬ 1032 01:00:14,986 --> 01:00:21,618 ‫מבחינת ההכשרה שלנו, כשאנחנו צריכים‬ ‫לקבל החלטה אם עלינו ללחוץ על ההדק,‬ 1033 01:00:22,118 --> 01:00:26,789 ‫אנחנו חייבים לדעת‬ ‫אם מה שאנחנו יורים עליו הוא איום קטלני‬ 1034 01:00:26,873 --> 01:00:28,958 ‫או משהו שאנחנו מזהים כאיום קטלני.‬ 1035 01:00:29,042 --> 01:00:34,297 ‫אז השאלה שלי היא‬ ‫איך את יכולה לדעת על מה את יורה,‬ 1036 01:00:34,380 --> 01:00:37,592 ‫כשאת יורה דרך דלת שאת לא רואה דרכה,‬ 1037 01:00:38,551 --> 01:00:43,348 ‫כשאת לא יודעת אם‬ ‫יש גם ילד שעומד שם בחוץ, או…‬ 1038 01:00:43,431 --> 01:00:49,187 ‫בעיקרון, אני שואל אותך על מה כיוונת,‬ ‫ומה התכוונת לעשות כשירית באקדח?‬ 1039 01:00:49,270 --> 01:00:54,442 ‫פשוט חששתי לחיי ואמרתי, "לכי מפה".‬ 1040 01:00:54,525 --> 01:00:59,113 ‫חשבתי רק איך אני יוצאת מהסיטואציה הזאת.‬ ‫"פשוט לכי כבר."‬ 1041 01:01:00,782 --> 01:01:07,288 ‫את יכולה לחשוב על עוד משהו שלא שאלתי‬ ‫או שעשוי לעזור… להבין את כל זה?‬ 1042 01:01:07,372 --> 01:01:11,000 ‫אין לי מושג. אף פעם לא הייתי במצב כזה.‬ 1043 01:01:11,084 --> 01:01:13,586 ‫כל זה חדש לי, וזה הורג אותי.‬ 1044 01:01:14,379 --> 01:01:15,296 ‫אוקיי.‬ 1045 01:01:17,215 --> 01:01:19,384 ‫אוקיי. בסדר, סוזן, תני לי דקה.‬ 1046 01:01:19,467 --> 01:01:21,010 ‫אני כבר חוזר, בסדר?‬ ‫-אוקיי.‬ 1047 01:01:51,416 --> 01:01:52,375 ‫סוזן.‬ 1048 01:01:53,126 --> 01:01:54,335 ‫בסדר, אני…‬ 1049 01:01:55,545 --> 01:01:57,088 ‫דיברתי עם פרקליט המדינה,‬ 1050 01:01:57,171 --> 01:01:59,882 ‫עם התובע מטעם פרקליטות המדינה.‬ 1051 01:02:00,758 --> 01:02:03,970 ‫קו המחשבה שלהם דומה לשלנו.‬ 1052 01:02:04,053 --> 01:02:06,389 ‫אנחנו נמשיך בחקירה.‬ 1053 01:02:08,516 --> 01:02:12,061 ‫את… אני לא חושב‬ ‫שיהיה בטוח עבורך לחזור לבית הזה.‬ 1054 01:02:12,145 --> 01:02:13,396 ‫גם אני לא חושבת.‬ 1055 01:02:13,896 --> 01:02:19,902 ‫אבל מה שאנחנו יכולים לעשות‬ ‫זה לתת לך הסעה לשם.‬ 1056 01:02:28,161 --> 01:02:32,331 ‫את תארזי כמה חפצים ותלכי למלון, נכון?‬ ‫-כן.‬ 1057 01:02:34,208 --> 01:02:35,126 ‫תודה.‬ 1058 01:02:41,466 --> 01:02:45,386 ‫מספר ימים אחרי שהאם‬ ‫נורתה ונהרגה לעיני ילדיה הצעירים,‬ 1059 01:02:45,470 --> 01:02:49,140 ‫משפחתה דורשת שהיורה תיעצר‬ ‫ושיוגש נגדה כתב אישום.‬ 1060 01:02:49,223 --> 01:02:53,352 ‫השריף אומר שהוא הקצה לתיק‬ ‫את הבלשים הכי טובים שלו,‬ 1061 01:02:53,436 --> 01:02:58,149 ‫ומוסיף שגם הוא היה כועס אם מישהו‬ ‫היה זורק חפץ על הילדים שלו או לכיוונם.‬ 1062 01:02:58,232 --> 01:03:02,069 ‫אם מישהו היה זורק משהו על הילד שלי,‬ ‫הייתי מתעצבן.‬ 1063 01:03:03,154 --> 01:03:04,822 ‫שריף מחוז מריון, בילי וודס,‬ 1064 01:03:04,906 --> 01:03:08,910 ‫אומר שהבלשים שלו נמצאים עדיין‬ ‫בשלבים המוקדמים של החקירה.‬ 1065 01:03:09,911 --> 01:03:12,330 ‫את מודעת לכך שמישהי נורתה?‬ 1066 01:03:12,413 --> 01:03:14,749 ‫כן. וזה…‬ ‫-אוקיי.‬ 1067 01:03:16,292 --> 01:03:17,585 ‫לא ציפיתי לזה,‬ 1068 01:03:17,668 --> 01:03:19,796 ‫אבל זה לא מפתיע אותי…‬ ‫-אוקיי.‬ 1069 01:03:19,879 --> 01:03:21,506 ‫כי היא הייתה בעלת מזג חם.‬ 1070 01:03:21,589 --> 01:03:23,049 ‫מי?‬ ‫-סוזן.‬ 1071 01:03:25,343 --> 01:03:29,263 ‫האישה שנורתה הייתה שחורה?‬ ‫-אה-הא.‬ 1072 01:03:29,347 --> 01:03:30,598 ‫- צדק!‬ ‫אג'יקה אוונס -‬ 1073 01:03:30,681 --> 01:03:32,558 ‫היא גרה ממש ממול.‬ 1074 01:03:33,226 --> 01:03:36,020 ‫היא תמיד הייתה מאוד נחמדה אליי. היא בסדר?‬ 1075 01:03:36,813 --> 01:03:38,022 ‫או שהיא מתה?‬ 1076 01:03:38,105 --> 01:03:41,692 ‫אני לא ממש יכול להגיד.‬ ‫-אני רואה לפי העיניים שלך.‬ 1077 01:03:41,776 --> 01:03:43,778 ‫ויש לה ילדים קטנים.‬ 1078 01:03:45,530 --> 01:03:48,491 ‫לדעת שחברה שלך איננה לתמיד,‬ 1079 01:03:48,574 --> 01:03:52,286 ‫לדעת שהילדים שלה לא ייתנו לה נשיקה בלילה,‬ ‫זה כואב.‬ 1080 01:03:53,621 --> 01:03:55,748 ‫שני הבנים הגדולים מרגישים אשמים.‬ 1081 01:03:55,832 --> 01:03:59,794 ‫אחד מהם אמר‬ ‫שאם הוא לא היה עוזב את הטאבלט שלו,‬ 1082 01:03:59,877 --> 01:04:02,171 ‫אימא שלו עדיין הייתה כאן.‬ 1083 01:04:03,089 --> 01:04:08,553 ‫הבכור מרגיש אשם‬ ‫כי הוא לא היה יכול לבצע החייאה באימו.‬ 1084 01:04:08,636 --> 01:04:12,849 ‫אף ילד לא אמור להרגיש,‬ ‫"לא הצלחתי להציל מישהו",‬ 1085 01:04:12,932 --> 01:04:14,517 ‫ובטח שלא את אימא שלו.‬ 1086 01:04:17,186 --> 01:04:23,818 ‫אני פשוט פגועה, וכמעט מרגישה קצת אשמה.‬ 1087 01:04:23,901 --> 01:04:28,155 ‫אני אומרת לה פשוט לעזוב את זה,‬ 1088 01:04:28,239 --> 01:04:31,826 ‫כשזה רק מתבשל ונבנה אצל האישה הזאת,‬ 1089 01:04:31,909 --> 01:04:38,541 ‫או נותן לה יותר זמן והזדמנות‬ ‫לעשות את מה שהיא עשתה.‬ 1090 01:04:39,500 --> 01:04:42,253 ‫בני משפחה אומרים‬ ‫ששכנתה של אוונס שירתה באקדח‬ 1091 01:04:42,336 --> 01:04:43,713 ‫צריכה להיעצר באשמת רצח.‬ 1092 01:04:43,796 --> 01:04:48,718 ‫כאימא, המגינה על הילדים שלה…‬ 1093 01:04:48,801 --> 01:04:50,761 ‫- פמלה דיאס‬ ‫אימא של האישה שנהרגה -‬ 1094 01:04:50,845 --> 01:04:53,639 ‫היא רצתה לדעת למה זה קרה.‬ 1095 01:04:56,559 --> 01:04:59,312 ‫טוב, הכנסתי את כל הפריטים האלה‬ ‫לתיק שלך, אוקיי?‬ 1096 01:04:59,395 --> 01:05:01,188 ‫אוקיי.‬ ‫-הם על מכסה המנוע.‬ 1097 01:05:01,272 --> 01:05:02,189 ‫אוקיי.‬ 1098 01:05:05,902 --> 01:05:08,237 ‫שוב, אנחנו רק מנסים לוודא שאת בטוחה.‬ 1099 01:05:08,321 --> 01:05:09,405 ‫אני מבינה.‬ 1100 01:05:09,488 --> 01:05:10,781 ‫אבל בבקשה תתקשרי.‬ 1101 01:05:10,865 --> 01:05:14,160 ‫אתן לך מפתח לבית שלי.‬ ‫זה מפתח רזרבי שיש לי.‬ 1102 01:05:14,243 --> 01:05:17,622 ‫תוכל לנעול את הדלת בבקשה?‬ ‫גם למעלה וגם למטה. בסדר.‬ 1103 01:05:32,219 --> 01:05:34,180 ‫אין צדק…‬ ‫-אין שלווה!‬ 1104 01:05:34,263 --> 01:05:36,265 ‫אין צדק…‬ ‫-אין שלווה!‬ 1105 01:05:36,349 --> 01:05:38,100 ‫אין צדק…‬ ‫-אין שלווה!‬ 1106 01:05:38,184 --> 01:05:40,061 ‫- צדק לאג'יקה -‬ 1107 01:05:40,144 --> 01:05:44,857 ‫אימא איבדה את חייה כי היא התנהגה כמו אימא!‬ 1108 01:05:44,941 --> 01:05:46,275 ‫איפה הצדק פה?‬ 1109 01:05:46,359 --> 01:05:47,985 ‫אין צדק…‬ ‫-אין שלווה!‬ 1110 01:05:48,069 --> 01:05:49,904 ‫צדק לאג'יקה!‬ ‫-צדק לאג'יקה!‬ 1111 01:05:49,987 --> 01:05:52,949 ‫מחוז מריון הפך למוקד עניין לאומי הערב‬ 1112 01:05:53,032 --> 01:05:56,786 ‫אחרי שאישה שחורה‬ ‫נורתה על ידי שכנתה הלבנה ביום שישי האחרון.‬ 1113 01:05:56,869 --> 01:05:58,245 ‫אנשים רבים מחו היום‬ 1114 01:05:58,329 --> 01:06:01,082 ‫על היעדר מעצר בתקרית הירי באג'יקה אוונס.‬ 1115 01:06:01,165 --> 01:06:02,416 ‫- צדק לאג'יקה אוונס -‬ 1116 01:06:07,463 --> 01:06:12,176 ‫- 4 ביוני, 2023 -‬ 1117 01:06:16,931 --> 01:06:20,059 ‫כולם צריכים להיזהר מהזכוכיות.‬ 1118 01:06:20,142 --> 01:06:23,229 ‫היינו פה אתמול בלילה.‬ ‫-מסוכן בבית של דודה סוזי.‬ 1119 01:06:23,312 --> 01:06:24,146 ‫כן.‬ 1120 01:06:24,230 --> 01:06:26,732 ‫זה לא אומר שהם צריכים לשבור את הדברים שלה.‬ 1121 01:06:27,233 --> 01:06:32,279 ‫לא, אבל אני גם לא יכולה‬ ‫להוכיח מי עשה את זה, שזאת הבעיה.‬ 1122 01:06:35,616 --> 01:06:37,618 ‫סליחה, עוד חתול אחד וסיימתי.‬ 1123 01:06:41,080 --> 01:06:43,916 ‫אבא, רובים הם מאוד מסוכנים.‬ 1124 01:06:45,459 --> 01:06:48,295 ‫כן, למרבה הצער הם גרמו לבלגן גדול.‬ 1125 01:06:48,379 --> 01:06:49,380 ‫אני רואה.‬ 1126 01:06:49,463 --> 01:06:50,631 ‫ואני…‬ 1127 01:06:52,717 --> 01:06:55,845 ‫כן, ניסיתי לקצץ אותו כמה שיכולתי.‬ 1128 01:06:58,681 --> 01:07:01,434 ‫סליחה. אני רק אביא אותו, ונוכל לצאת.‬ 1129 01:07:01,517 --> 01:07:02,351 ‫בסדר.‬ ‫-סליחה.‬ 1130 01:07:02,435 --> 01:07:04,478 ‫תודה רבה שאתם עושים את זה.‬ ‫-קיבלתי.‬ 1131 01:07:04,562 --> 01:07:05,521 ‫כן, ברור.‬ 1132 01:07:08,107 --> 01:07:09,358 ‫תיכנסי ראשונה, מתוקה.‬ 1133 01:07:09,442 --> 01:07:11,068 ‫סעו בזהירות.‬ ‫-כן.‬ 1134 01:07:16,032 --> 01:07:17,700 ‫- צדק לאג'יקה אוונס -‬ 1135 01:07:17,783 --> 01:07:21,328 ‫צדק לאיי-ג'יי!‬ 1136 01:07:21,412 --> 01:07:26,042 ‫צדק לילדים שלה! צדק לקהילה שלה!‬ 1137 01:07:26,125 --> 01:07:29,754 ‫שריף מחוז מריון, בילי וודס,‬ ‫אמר שהוא לא יכול לבצע מעצר‬ 1138 01:07:29,837 --> 01:07:32,923 ‫כל עוד מחלקת השריף חוקרת‬ ‫אם המקרה עונה על הקריטריונים‬ 1139 01:07:33,007 --> 01:07:35,926 ‫של חוק ה"עמידה על שלך" בפלורידה.‬ ‫-בפלורידה יש חוק עמידה על שלך,‬ 1140 01:07:36,010 --> 01:07:39,722 ‫שמתיר שימוש בכוח קטלני‬ ‫אם ישנה הנחה של פחד.‬ 1141 01:07:39,805 --> 01:07:44,852 ‫מתי זה בסדר באמריקה‬ ‫לירות במישהו מאחורי דלת נעולה?‬ 1142 01:07:45,770 --> 01:07:47,938 ‫אנחנו צריכים תשובות.‬ ‫-כן.‬ 1143 01:07:48,022 --> 01:07:49,565 ‫אנחנו צריכים מעצר.‬ ‫-כן.‬ 1144 01:07:49,648 --> 01:07:51,692 ‫נאספות ראיות.‬ 1145 01:07:51,776 --> 01:07:54,612 ‫יש דברים שנבדקים, יש צווים שיוצאים.‬ 1146 01:07:54,695 --> 01:07:56,655 ‫היא אמורה להיות בכלא.‬ ‫-אז זה אמור…‬ 1147 01:07:56,739 --> 01:08:00,159 ‫חשוב לחכות שהראיות יחזרו.‬ ‫-אנחנו מבינים את התהליך, אדוני,‬ 1148 01:08:00,242 --> 01:08:02,078 ‫אבל למה היא לא בכלא בינתיים?‬ 1149 01:08:02,161 --> 01:08:06,582 ‫כי אם אלה היינו אנחנו,‬ ‫כולנו היינו בכלא בזמן התהליך הזה.‬ 1150 01:08:07,083 --> 01:08:07,917 ‫אוקיי.‬ 1151 01:08:08,000 --> 01:08:09,001 ‫- 5 ביוני, 2023 -‬ 1152 01:08:09,085 --> 01:08:10,961 ‫טוב, הם הגיעו לכלים שלי. נחמד.‬ 1153 01:08:12,129 --> 01:08:13,881 ‫תראו, הם צורחים שם.‬ 1154 01:08:13,964 --> 01:08:16,050 ‫היא מדברת איתם.‬ ‫-אני יודע. אני שומע.‬ 1155 01:08:16,133 --> 01:08:18,260 ‫תתייחסו לילד הזה כמו לילדים שלנו!‬ 1156 01:08:18,344 --> 01:08:20,513 ‫אלך לדבר איתם. אתם יכולים להישאר שם?‬ 1157 01:08:22,473 --> 01:08:24,600 ‫אתם יכולים… פשוט אל תדברו איתם.‬ 1158 01:08:24,683 --> 01:08:27,269 ‫תראי, אני יודע שאת כועסת.‬ ‫-כולם כועסים.‬ 1159 01:08:27,353 --> 01:08:30,481 ‫היא תיכנס לכלא, אז זה לא משנה,‬ ‫אבל כולם כועסים.‬ 1160 01:08:30,564 --> 01:08:32,066 ‫אדבר איתך בכנות. אני פה…‬ 1161 01:08:32,149 --> 01:08:34,777 ‫היא לא אמורה להסתובב חופשי. היא רצחה אישה!‬ 1162 01:08:34,860 --> 01:08:37,905 ‫תקשיבי, אדבר איתך בכנות.‬ ‫אני פה כי היא התקשרה אליי.‬ 1163 01:08:37,988 --> 01:08:39,323 ‫אני… היא…‬ 1164 01:08:39,406 --> 01:08:41,659 ‫כי היא יודעת שלא כדאי לה להיות פה לבד.‬ 1165 01:08:41,742 --> 01:08:45,371 ‫לכן יש איתה אנשים. כי היא יודעת!‬ ‫-אוקיי…‬ 1166 01:08:45,454 --> 01:08:48,249 ‫אבל תקשיבי לי.‬ ‫-ראית מה קרה לבית שלה?‬ 1167 01:08:48,332 --> 01:08:50,417 ‫רק תקלי עליי קצת, אוקיי?‬ 1168 01:08:50,501 --> 01:08:55,381 ‫להקל עליך? להקל עליך?!‬ ‫אתה פאקינג צוחק עליי?‬ 1169 01:08:55,464 --> 01:09:00,594 ‫אני לא פה כדי להתחיל משהו איתך או איתה,‬ ‫אוקיי? אתן לא אמורות להתווכח ברחוב.‬ 1170 01:09:01,929 --> 01:09:05,099 ‫היא לא תצא לרחוב! היא יודעת שלא כדאי לה!‬ 1171 01:09:05,766 --> 01:09:07,101 ‫ישבה בבית המזדיין שלה,‬ 1172 01:09:07,184 --> 01:09:09,812 ‫והיא אפילו לא פתחה את הדלת וירתה דרכה!‬ 1173 01:09:14,483 --> 01:09:15,609 ‫את מגעילה!‬ 1174 01:09:19,697 --> 01:09:22,158 ‫כולם יוצאים, הא?‬ ‫-שלך פועלת?‬ 1175 01:09:22,241 --> 01:09:23,367 ‫כן.‬ 1176 01:09:23,450 --> 01:09:25,452 ‫שלי כבויה. כדאי שאדליק אותה.‬ 1177 01:09:28,497 --> 01:09:29,373 ‫כן.‬ 1178 01:09:30,583 --> 01:09:31,500 ‫כן.‬ 1179 01:09:32,626 --> 01:09:33,878 ‫הם היו פה קודם.‬ 1180 01:09:37,131 --> 01:09:40,885 ‫חתיכת כלבה טפילה מטומטמת מזדיינת!‬ ‫-זהירות.‬ 1181 01:09:46,974 --> 01:09:47,892 ‫המשימה הושלמה.‬ 1182 01:09:48,559 --> 01:09:50,644 ‫זה פאקינג חולני!‬ 1183 01:09:50,728 --> 01:09:51,812 ‫היא זוכה לזיין…‬ 1184 01:09:53,230 --> 01:09:56,567 ‫- 6 ביוני, 2023 -‬ 1185 01:09:56,650 --> 01:09:57,902 ‫יש לך צו?‬ 1186 01:10:00,779 --> 01:10:02,448 ‫כן, מושלם. לא פחות קר פה.‬ 1187 01:10:02,531 --> 01:10:04,116 ‫אני מבטיח. טוב.‬ ‫-אני יודעת.‬ 1188 01:10:04,200 --> 01:10:05,826 ‫תני לנו כמה דקות.‬ ‫-אוקיי.‬ 1189 01:10:07,453 --> 01:10:11,624 ‫הבלש ריאן סטית', התאריך הוא יום שלישי,‬ ‫6 ביוני, בשעה 20:31.‬ 1190 01:10:11,707 --> 01:10:15,419 ‫אנסה לראיין, במשרד השריף של מחוז מריון,‬ 1191 01:10:15,920 --> 01:10:19,048 ‫מתחם המבצעים המרכזי, את סוזן לורינץ.‬ 1192 01:10:27,223 --> 01:10:28,724 ‫סוזן? בסדר גמור.‬ ‫-היי.‬ 1193 01:10:29,725 --> 01:10:30,935 ‫סליחה, אני קופאת.‬ 1194 01:10:31,435 --> 01:10:34,605 ‫סוזן, אני מעריך את זה שחזרת לדבר.‬ 1195 01:10:35,773 --> 01:10:37,024 ‫שנפגשת איתנו.‬ 1196 01:10:38,108 --> 01:10:41,070 ‫חלק מהדברים, כמו שאמרתי,‬ ‫אנחנו רק מנסים להבהיר.‬ 1197 01:10:41,153 --> 01:10:41,987 ‫זה בסדר.‬ 1198 01:10:43,239 --> 01:10:48,953 ‫קרה לך בעבר דבר כזה,‬ ‫שמישהו ניסה לפרוץ לבית שלך ולפגוע בך?‬ 1199 01:10:49,036 --> 01:10:50,412 ‫לא, לא ככה.‬ 1200 01:10:50,496 --> 01:10:53,582 ‫לא? שום דבר כזה מעולם לא קרה לך בעבר?‬ ‫-לא.‬ 1201 01:10:53,666 --> 01:10:55,751 ‫רציתי רק לבדוק אם הייתה חוויה דומה.‬ 1202 01:10:55,834 --> 01:10:59,255 ‫דיברנו על ניצול מיני שלא דווח,‬ ‫דיברנו על אלימות במשפחה,‬ 1203 01:10:59,338 --> 01:11:02,925 ‫דיברנו על כך שפעם כמה גברים שדדו אותך.‬ 1204 01:11:03,008 --> 01:11:05,469 ‫אבל היום אנחנו מדברים על מה שקרה שם,‬ 1205 01:11:05,552 --> 01:11:09,348 ‫והאישה הזאת, שמתה,‬ 1206 01:11:09,431 --> 01:11:14,603 ‫אמרת שצעקתן זו על זו שלוש או ארבע פעמים‬ ‫במהלך שנה וחצי עד שנתיים,‬ 1207 01:11:14,687 --> 01:11:15,604 ‫זה נכון?‬ ‫-כן.‬ 1208 01:11:16,188 --> 01:11:19,191 ‫יש סיבה כלשהי‬ ‫שלמישהו יהיה סרטון או משהו כזה‬ 1209 01:11:19,275 --> 01:11:22,820 ‫שבו את אומרת את… מילת ה-כ'?‬ 1210 01:11:22,903 --> 01:11:24,655 ‫יש סיבה שלמישהו יהיה דבר כזה?‬ 1211 01:11:24,738 --> 01:11:27,700 ‫אין לי מושג.‬ ‫ואם זה יצא לי מהפה, אני מצטערת.‬ 1212 01:11:27,783 --> 01:11:29,785 ‫זאת אומרת, יכול להיות שזה נפלט לי.‬ 1213 01:11:30,869 --> 01:11:32,121 ‫מה…‬ 1214 01:11:32,788 --> 01:11:35,666 ‫תהיי כנה.‬ ‫באיזה הקשר זה יכול היה להיפלט, לדעתך?‬ 1215 01:11:36,166 --> 01:11:38,627 ‫מה צריך לקרות כדי שתגידי דבר כזה?‬ 1216 01:11:39,128 --> 01:11:42,506 ‫אם הם היו גסי רוח במיוחד, או אם הם פשוט…‬ 1217 01:11:42,589 --> 01:11:47,344 ‫תמיד לימדו אותי שהמשמעות של מילת ה-כ'‬ ‫היא כשמישהו מתנהג בצורה לא חוקית,‬ 1218 01:11:47,428 --> 01:11:50,222 ‫אתה יודע, משהו מלוכלך או פשוט…‬ 1219 01:11:50,723 --> 01:11:53,684 ‫לא יודעת, באופן כללי, בצורה לא נעימה.‬ 1220 01:11:54,727 --> 01:11:58,230 ‫כשאג'יקה הייתה בדלת, כמה פעמים היא…‬ 1221 01:11:58,314 --> 01:12:02,901 ‫הייתה רק פעם אחת, או כמה…?‬ ‫-לא, זה היה, "בום, בום…"‬ 1222 01:12:02,985 --> 01:12:04,403 ‫אוקיי. בסדר.‬ 1223 01:12:04,486 --> 01:12:05,904 ‫ואז אמרת…‬ 1224 01:12:05,988 --> 01:12:07,656 ‫שאלת, "מי שם?"‬ ‫-כן.‬ 1225 01:12:07,740 --> 01:12:09,616 ‫אוקיי. ומה נאמר אז?‬ 1226 01:12:10,492 --> 01:12:14,705 ‫אני חושבת שהיא אמרה,‬ ‫"למה את מדברת ככה לילדים שלי?"‬ 1227 01:12:14,788 --> 01:12:18,208 ‫ואני אמרתי, "תקשיבי,‬ ‫אני לא אדבר איתך. לכי מפה".‬ 1228 01:12:18,292 --> 01:12:20,919 ‫אם הייתה לה בעיה,‬ ‫היא הייתה צריכה להתקשר אליכם.‬ 1229 01:12:21,003 --> 01:12:22,212 ‫אוקיי.‬ ‫-בכנות.‬ 1230 01:12:22,296 --> 01:12:24,590 ‫אם היא באמת חשבה שמשהו ממש לא בסדר,‬ 1231 01:12:24,673 --> 01:12:27,926 ‫אני לא מבינה למה היא באה‬ ‫והתחילה לדפוק על הדלת שלי,‬ 1232 01:12:28,010 --> 01:12:30,554 ‫לצעוק ולצרוח. אז…‬ 1233 01:12:30,637 --> 01:12:35,601 ‫ומה קרה אחרי שאמרת לה ללכת?‬ ‫-אמרתי לה ללכת, ואז היה שקט לזמן מה,‬ 1234 01:12:35,684 --> 01:12:39,021 ‫ואז היא התחילה ממש לדפוק.‬ ‫אתה יודע, לדפוק חזק על הדלת.‬ 1235 01:12:39,104 --> 01:12:40,022 ‫היא לא הפסיקה.‬ 1236 01:12:40,105 --> 01:12:42,107 ‫כמה זמן זה נמשך, לדעתך?‬ 1237 01:12:42,191 --> 01:12:44,151 ‫אני לא יודעת, כי…‬ ‫-חמש, עשר שניות?‬ 1238 01:12:44,234 --> 01:12:47,321 ‫או שתי דקות, או…?‬ ‫-לא, זה היה פרק זמן ממושך.‬ 1239 01:12:47,404 --> 01:12:49,865 ‫משהו כמו 20-30 שניות, בקלות.‬ ‫-אוקיי.‬ 1240 01:12:50,366 --> 01:12:56,455 ‫בסדר. וכשנהיה שקט‬ ‫אחרי הסיבוב הראשון של דפיקות על הדלת שלך,‬ 1241 01:12:56,538 --> 01:12:58,540 ‫איפה היית אז?‬ 1242 01:12:58,624 --> 01:13:02,586 ‫הלכת לאנשהו?‬ ‫-אני חושבת שהלכתי לשטוף ידיים.‬ 1243 01:13:02,669 --> 01:13:05,756 ‫אוקיי.‬ ‫-כי לא ידעתי מי היה בדלת, ורציתי לדעת.‬ 1244 01:13:05,839 --> 01:13:06,840 ‫ואז הייתי…‬ 1245 01:13:06,924 --> 01:13:08,842 ‫אוקיי.‬ ‫-אז הלכתי לשטוף ידיים.‬ 1246 01:13:08,926 --> 01:13:09,760 ‫אוקיי.‬ ‫-אז…‬ 1247 01:13:09,843 --> 01:13:12,554 ‫אז זה היה במהלך הזמן שבו היה די שקט…‬ ‫-כן.‬ 1248 01:13:12,638 --> 01:13:15,057 ‫וחשבת שאולי היא הלכה. אוקיי.‬ ‫-אה-הא.‬ 1249 01:13:15,140 --> 01:13:17,559 ‫שטפת ידיים בחדר האמבטיה,‬ 1250 01:13:17,643 --> 01:13:19,561 ‫ואז התחילו שוב הדפיקות והצעקות,‬ 1251 01:13:19,645 --> 01:13:22,231 ‫ואז הלכת למטבח. מה עשית במטבח? רק…‬ ‫-כן.‬ 1252 01:13:22,314 --> 01:13:24,024 ‫חיפשתי את הטלפון שלי.‬ ‫-אוקיי.‬ 1253 01:13:24,108 --> 01:13:27,111 ‫הנחתי את הטלפון שלי איפשהו,‬ ‫והתחלתי להיכנס לפאניקה,‬ 1254 01:13:27,194 --> 01:13:28,862 ‫וחיפשתי את הטלפון שלי.‬ 1255 01:13:28,946 --> 01:13:30,781 ‫והיא המשיכה לדפוק ולדפוק,‬ 1256 01:13:30,864 --> 01:13:33,200 ‫"אני אהרוג אותך, צאי מפה!"‬ 1257 01:13:33,283 --> 01:13:36,787 ‫אתה יודע, לא היה לי לאן ללכת.‬ ‫זאת אומרת, הייתי במטבח.‬ 1258 01:13:36,870 --> 01:13:40,457 ‫יש שם דלתות הזזה, והן תמיד נעולות.‬ 1259 01:13:40,541 --> 01:13:44,044 ‫ויש רק דלת אחת, אז אין איך לברוח.‬ ‫לא יכולתי לצאת משם.‬ 1260 01:13:44,128 --> 01:13:46,672 ‫חשבתי, "אלוהים אדירים",‬ ‫והיא דפקה כל כך חזק,‬ 1261 01:13:46,755 --> 01:13:48,424 ‫שהמראה על הקיר שלי רעדה.‬ 1262 01:13:48,507 --> 01:13:50,801 ‫אוקיי. כשהיא התחילה לדפוק שוב על הדלת‬ 1263 01:13:50,884 --> 01:13:54,763 ‫ולהגיד את כל הדברים האלה,‬ ‫עד לנקודה שבה ירית באקדח,‬ 1264 01:13:54,847 --> 01:13:57,057 ‫כמה זמן את חושבת שזה נמשך?‬ 1265 01:13:57,683 --> 01:14:00,519 ‫שתיים עד חמש דקות. לא יודעת.‬ ‫-שתיים עד חמש דקות.‬ 1266 01:14:00,602 --> 01:14:02,271 ‫הכול די… זה לקח קצת זמן.‬ 1267 01:14:02,354 --> 01:14:04,940 ‫זה לקח קצת זמן. וכל הזמן חשבתי שאתם תגיעו,‬ 1268 01:14:05,023 --> 01:14:10,320 ‫כי התקשרתי קודם, ואף אחד לא בא.‬ ‫חשבתי, "שיט". לא מצאתי את הטלפון שלי.‬ 1269 01:14:10,404 --> 01:14:14,241 ‫והיא דפקה וצרחה עליי,‬ ‫אמרה לי, "אני אהרוג אותך".‬ 1270 01:14:14,324 --> 01:14:19,079 ‫חשבתי שהיא באמת תהרוג אותי הפעם.‬ ‫זה כל מה שחשבתי, שהיא תיכנס לבית‬ 1271 01:14:19,163 --> 01:14:20,164 ‫ותהרוג אותי.‬ 1272 01:14:20,247 --> 01:14:24,209 ‫תני לי לשאול אותך, אולי זה יעזור לנו‬ ‫לבנות מסגרת זמן טובה יותר.‬ 1273 01:14:24,293 --> 01:14:27,796 ‫מהרגע שהתקשרת למוקד החירום‬ ‫והתלוננת על הילדים ששוב בשטח שלך,‬ 1274 01:14:27,880 --> 01:14:32,050 ‫שהם צועקים… את יודעת,‬ ‫מה שקרה בשיחה הראשונה למוקד החירום,‬ 1275 01:14:32,134 --> 01:14:34,511 ‫מהרגע שניתקת את השיחה עם מוקד החירום,‬ 1276 01:14:34,595 --> 01:14:38,223 ‫כמה זמן עבר עד שהיא הגיעה‬ ‫והתחילה לדפוק על הדלת, אחרי שניתקת?‬ 1277 01:14:38,307 --> 01:14:40,267 ‫הייתי אומרת שעשר דקות.‬ ‫-עשר דקות?‬ 1278 01:14:40,350 --> 01:14:41,351 ‫כן.‬ ‫-אוקיי.‬ 1279 01:14:41,852 --> 01:14:46,565 ‫אז כעשר דקות אחרי שניתקת,‬ ‫אחרי שאמרו לך, "יש שוטרים בדרך אלייך",‬ 1280 01:14:47,149 --> 01:14:51,028 ‫עשר דקות אחר כך היא התחילה לדפוק על הדלת.‬ ‫-כן.‬ 1281 01:14:51,695 --> 01:14:56,783 ‫אם נחפש בטלפון שלך או במחשב הביתי שלך,‬ 1282 01:14:56,867 --> 01:15:00,120 ‫יהיה משהו,‬ ‫מחקר כלשהו בהיסטוריה שלך באינטרנט‬ 1283 01:15:00,204 --> 01:15:02,789 ‫שיראה לנו שערכת מחקר על הגנה עצמית?‬ 1284 01:15:02,873 --> 01:15:05,375 ‫שמעת פעם על המושג "עמידה על שלך"?‬ ‫-כן.‬ 1285 01:15:05,459 --> 01:15:07,503 ‫ערכת פעם מחקר כלשהו בנושא?‬ 1286 01:15:07,586 --> 01:15:11,256 ‫כן, כשזה צוין ב… מישהו ירה ב…‬ 1287 01:15:13,008 --> 01:15:17,679 ‫מישהו בחנות מכולת,‬ ‫ודיברו על חוקי עמידה על שלך.‬ 1288 01:15:18,222 --> 01:15:19,681 ‫זה קרה בפלורידה?‬ 1289 01:15:19,765 --> 01:15:24,228 ‫כי בכל מדינה יש חוקים שונים.‬ ‫-כן, אני חושבת שזה היה בפלורידה.‬ 1290 01:15:24,311 --> 01:15:26,939 ‫אוקיי. ומתי זה היה?‬ ‫-אלוהים, לפני שנים.‬ 1291 01:15:27,022 --> 01:15:29,191 ‫זה היה לפני שנים?‬ ‫-כן, לפני שנים.‬ 1292 01:15:29,274 --> 01:15:32,694 ‫אז לא יהיה שום דבר עכשווי‬ ‫בהיסטוריה שלך בדפדפן האינטרנט?‬ 1293 01:15:32,778 --> 01:15:33,904 ‫הסתכלתי על זה היום.‬ 1294 01:15:33,987 --> 01:15:37,491 ‫הסתכלת על זה היום?‬ ‫-כשהייתי בפייסבוק.‬ 1295 01:15:38,325 --> 01:15:41,119 ‫אלה היו כמה דברים שפשוט הופיעו בפייסבוק.‬ 1296 01:15:41,203 --> 01:15:44,748 ‫טוב, סוזן, אני חושב שאת יודעת‬ ‫למה אני שואל את השאלה הזאת.‬ 1297 01:15:45,249 --> 01:15:48,377 ‫את חכמה, אוקיי? והסיבה היא…‬ 1298 01:15:48,460 --> 01:15:51,505 ‫לא, ממש לא. אני יודעת מה אתה חושב.‬ 1299 01:15:51,588 --> 01:15:54,049 ‫האם חיפשתי את החוק כדי שאוכל לעשות משהו?‬ 1300 01:15:54,132 --> 01:15:57,386 ‫לא. ממש לא.‬ ‫-זה לא מצב כזה שתכננת משהו,‬ 1301 01:15:57,469 --> 01:15:59,388 ‫כי נמאס לך מהאישה הזאת?‬ 1302 01:15:59,471 --> 01:16:02,266 ‫כי נמאס לך מהמצב שהיא הכניסה אותך אליו?‬ ‫-ממש לא.‬ 1303 01:16:02,349 --> 01:16:05,269 ‫עברנו על הראיון הראשון איתך, ובראיון הזה‬ 1304 01:16:05,352 --> 01:16:08,313 ‫ציינת שאפילו אמרת לילדים,‬ ‫"לכו לקרוא לאימא שלכם".‬ 1305 01:16:08,397 --> 01:16:09,398 ‫לא נכון.‬ 1306 01:16:10,190 --> 01:16:13,694 ‫אמרת משהו כזה כשהם אמרו,‬ ‫"אני אקרא לאימא שלי".‬ 1307 01:16:13,777 --> 01:16:15,153 ‫את אמרת, "תקרא לה".‬ 1308 01:16:15,237 --> 01:16:17,990 ‫"תקרא לה." שזה בסדר,‬ ‫גם אני הייתי רוצה לדבר עם אדם מבוגר.‬ 1309 01:16:18,073 --> 01:16:21,368 ‫לא הייתי רוצה לדבר עם ילד.‬ ‫-אני לא זוכרת שאמרתי את זה.‬ 1310 01:16:21,451 --> 01:16:23,120 ‫כשמישהו מתקשר למוקד החירום,‬ 1311 01:16:23,203 --> 01:16:25,914 ‫ברגע שהשיחה מגיעה למרכז התקשורת שלנו,‬ 1312 01:16:25,998 --> 01:16:28,458 ‫היא נרשמת. זה נותן לנו חותמת זמן.‬ ‫-אה-הא.‬ 1313 01:16:28,542 --> 01:16:32,838 ‫שעה, דקה, שנייה‬ ‫מהרגע הראשון שבו התקבלה השיחה‬ 1314 01:16:32,921 --> 01:16:34,965 ‫עד לזמן בו היא נותקה, אוקיי?‬ 1315 01:16:35,048 --> 01:16:37,384 ‫וזה בכל פעם שמישהו מתקשר.‬ 1316 01:16:37,467 --> 01:16:42,681 ‫אז הפעם הראשונה שהתקשרת למוקד החירום,‬ ‫בקשר לילדים שמסיגים שם גבול ודברים כאלה,‬ 1317 01:16:42,764 --> 01:16:45,684 ‫השיחה הזאת החלה ב-20:54.‬ ‫-אה-הא.‬ 1318 01:16:45,767 --> 01:16:47,853 ‫זה נשמע נכון?‬ ‫-אני מניחה.‬ 1319 01:16:47,936 --> 01:16:49,813 ‫לא ממש הסתכלתי על השעון.‬ ‫-אוקיי.‬ 1320 01:16:49,896 --> 01:16:51,315 ‫אני רק זוכרת שהתקשרתי.‬ 1321 01:16:51,398 --> 01:16:53,400 ‫זאת השעה שרשומה במרכז השיחות שלנו.‬ 1322 01:16:53,984 --> 01:16:58,655 ‫והשיחה הזאת ארכה חמש דקות, ונותקה ב-20:59.‬ ‫-אוקיי.‬ 1323 01:16:58,739 --> 01:17:01,325 ‫השוטרים יצאו לדרך. אוקיי.‬ ‫-אוקיי.‬ 1324 01:17:01,408 --> 01:17:04,786 ‫עכשיו, הערכת שעברו בערך עשר דקות‬ 1325 01:17:04,870 --> 01:17:09,291 ‫מאז שניתקת ועד שאיי-ג'יי‬ ‫התחילה לדפוק על הדלת שלך,‬ 1326 01:17:09,374 --> 01:17:11,251 ‫נכון? אוקיי.‬ ‫-כן.‬ 1327 01:17:11,335 --> 01:17:14,338 ‫אז השיחה השנייה שלך למוקד החירום,‬ ‫שבה אמרת,‬ 1328 01:17:14,921 --> 01:17:17,799 ‫"מישהי דפקה על הדלת שלי,‬ ‫יריתי בה דרך הדלת",‬ 1329 01:17:17,883 --> 01:17:21,053 ‫השיחה הזאת התקבלה‬ ‫במרכז השיחות שלנו בשעה 21:01,‬ 1330 01:17:21,136 --> 01:17:25,974 ‫שזה שתי דקות אחרי שניתקת את השיחה‬ ‫עם מרכז התקשורת בפעם הראשונה.‬ 1331 01:17:26,058 --> 01:17:28,268 ‫אז אלה שתי דקות שבמהלכן קרו כל הדברים‬ 1332 01:17:28,352 --> 01:17:30,520 ‫שלדברייך התרחשו ליד דלת הכניסה שלך.‬ 1333 01:17:30,604 --> 01:17:34,358 ‫הדפיקות החוזרות, הצעקות, "אני אהרוג אותך",‬ ‫כל הדברים האלה.‬ 1334 01:17:34,858 --> 01:17:39,363 ‫תוך שתי דקות היא הגיעה לדלת הכניסה שלך,‬ 1335 01:17:39,446 --> 01:17:42,491 ‫עשתה את כל הדברים האלה, ואז לחצת על ההדק,‬ 1336 01:17:42,991 --> 01:17:45,786 ‫מצאת את הטלפון שלך והתקשרת למוקד החירום.‬ 1337 01:17:45,869 --> 01:17:48,455 ‫אז… ולכן אני מנסה להגיע…‬ 1338 01:17:48,538 --> 01:17:52,292 ‫לי זה נראה משך זמן כזה.‬ ‫חשבתי שזה היה משך הזמן.‬ 1339 01:17:52,376 --> 01:17:54,836 ‫אז ברור שביססנו את הקביעה שזה לא נכון,‬ 1340 01:17:54,920 --> 01:17:58,548 ‫שזה לא המקרה, אבל ככה הרגשת.‬ ‫-ככה זה הרגיש.‬ 1341 01:17:58,632 --> 01:18:00,467 ‫אז אמרת לי גם שאת…‬ 1342 01:18:00,550 --> 01:18:03,095 ‫שזה מה ששמעת, שהיא עומדת להרוג אותך.‬ ‫-כן.‬ 1343 01:18:03,178 --> 01:18:07,557 ‫האם יכול להיות שהיא לא אמרה את זה,‬ ‫ושזה מה ששמעת או שחשבת,‬ 1344 01:18:07,641 --> 01:18:10,686 ‫בדיוק כמו שחשבת‬ ‫שעברו עשר דקות בין השיחות האלה?‬ 1345 01:18:10,769 --> 01:18:13,605 ‫פשוט חשבתי שהיא אמרה, "אני אהרוג אותך".‬ 1346 01:18:13,689 --> 01:18:17,401 ‫האם את הסוזן שערכה מחקר‬ ‫בנוגע ל"עמידה על שלך"‬ 1347 01:18:17,484 --> 01:18:20,737 ‫ותכננה שיקרה דבר כזה?‬ 1348 01:18:20,821 --> 01:18:23,740 ‫יש פה ספקטרום. יש את הסוזן הזאת כאן,‬ 1349 01:18:23,824 --> 01:18:27,786 ‫ויכולה להיות כאן גם סוזן שחשבה,‬ 1350 01:18:27,869 --> 01:18:33,917 ‫"יש לי אקדח בבית, אני מפחדת.‬ ‫מישהי דופקת על הדלת.‬ 1351 01:18:34,000 --> 01:18:37,254 ‫"אני רוצה שהיא תלך. אני פשוט…‬ 1352 01:18:37,337 --> 01:18:39,256 ‫"לקחתי את האקדח ויריתי בטעות."‬ 1353 01:18:39,339 --> 01:18:41,299 ‫יש איפשהו בעולם סוזן כזאת.‬ 1354 01:18:41,383 --> 01:18:44,803 ‫את מצאת איכשהו נקודה באמצע,‬ ‫שבה את מנסה להסביר את זה,‬ 1355 01:18:44,886 --> 01:18:47,055 ‫אבל זה לא הגיוני.‬ 1356 01:18:47,139 --> 01:18:49,182 ‫אז זאת ההזדמנות שלך‬ 1357 01:18:49,266 --> 01:18:51,768 ‫להגיד לנו משהו שיהיה הגיוני.‬ 1358 01:18:51,852 --> 01:18:54,896 ‫לא אשתמש בזה נגדך, לא אכעס.‬ 1359 01:18:54,980 --> 01:18:59,359 ‫אבל כשאיי-ג'יי באה לבית שלך באותו ערב,‬ 1360 01:18:59,443 --> 01:19:01,945 ‫מה קרה?‬ 1361 01:19:02,028 --> 01:19:04,698 ‫קחי אותי לרגע שבו החזקת את האקדח ביד.‬ 1362 01:19:04,781 --> 01:19:06,032 ‫מה חשבת?‬ 1363 01:19:06,533 --> 01:19:11,621 ‫כל מה שרציתי זה שהיא תלך.‬ ‫הרגשתי שהיא תיכנס דרך הדלת ותהרוג אותי.‬ 1364 01:19:11,705 --> 01:19:13,540 ‫אני מצטערת, זה מה שהרגשתי.‬ 1365 01:19:13,623 --> 01:19:15,959 ‫הרגשתי שהיא תיכנס ותהרוג אותי.‬ 1366 01:19:16,042 --> 01:19:19,463 ‫אוקיי.‬ ‫-זה היה… פחדתי נורא.‬ 1367 01:19:19,546 --> 01:19:22,215 ‫הרגשת רע על מה שקרה?‬ ‫-אלוהים, כן.‬ 1368 01:19:22,299 --> 01:19:25,218 ‫תני לי לשאול אותך,‬ ‫אמרת שהיית בפייסבוק היום.‬ 1369 01:19:27,095 --> 01:19:30,807 ‫אני יכול רק לתאר לעצמי‬ ‫שבשלב כלשהו ראית חלק מהחדשות‬ 1370 01:19:30,891 --> 01:19:33,310 ‫בנוגע לתיק הזה ולסיפור הזה.‬ ‫-כן.‬ 1371 01:19:33,393 --> 01:19:35,437 ‫אוקיי. אילו דברים ראית?‬ 1372 01:19:35,520 --> 01:19:37,105 ‫שזרקתי טאבלט על הילד,‬ 1373 01:19:37,189 --> 01:19:40,567 ‫שאמרתי כל מיני דברים שמעולם לא אמרתי.‬ 1374 01:19:41,193 --> 01:19:45,572 ‫את יודעת מה אני ראיתי?‬ ‫ראיתי ארבעה ילדים שכבר אין להם אימא.‬ 1375 01:19:47,324 --> 01:19:48,283 ‫ו…‬ 1376 01:19:49,743 --> 01:19:52,662 ‫אני לא מזלזל באופן בו התנהגו אלייך,‬ 1377 01:19:53,830 --> 01:19:56,958 ‫אבל אלה עדיין ילדים, נכון?‬ 1378 01:19:57,542 --> 01:20:00,045 ‫ועכשיו אין להם אימא לחזור אליה בבית.‬ 1379 01:20:01,963 --> 01:20:05,300 ‫ואני חושב שאת יודעת שמה עשית היה לא בסדר.‬ 1380 01:20:06,343 --> 01:20:07,886 ‫אני חושב שאת יודעת‬ 1381 01:20:09,012 --> 01:20:11,765 ‫שכבר היו שוטרים בדרך.‬ 1382 01:20:13,600 --> 01:20:16,436 ‫אבל היו פעמים שהתקשרתי ושוטרים לא הגיעו.‬ 1383 01:20:16,520 --> 01:20:18,939 ‫אני מבין. אלה היו שתי דקות, אז את…‬ 1384 01:20:19,022 --> 01:20:23,109 ‫מבחינתי אלה לא היו שתי דקות,‬ ‫אלא הרבה יותר. בראש שלי, זה הרגיש כמו…‬ 1385 01:20:23,193 --> 01:20:27,781 ‫אבל יש רק מציאות אחת שבה קיים הזמן.‬ ‫-אוקיי.‬ 1386 01:20:27,864 --> 01:20:31,493 ‫ואני מבין שתפיסת הזמן‬ ‫יכולה להיות שונה אצל אנשים שונים.‬ 1387 01:20:31,576 --> 01:20:34,871 ‫אבל במציאות, רק ניתקת את השיחה,‬ 1388 01:20:36,373 --> 01:20:39,125 ‫ותוך שתי דקות נורתה ירייה דרך הדלת.‬ 1389 01:20:40,544 --> 01:20:45,215 ‫אין דרך להצדיק את זה, לדעתי,‬ ‫ואני חושב שגם לדעתו של הבלש פינדר.‬ 1390 01:20:45,298 --> 01:20:46,383 ‫אני לא מבין את זה.‬ 1391 01:20:46,466 --> 01:20:49,594 ‫וברור שגם לדעתם של אנשים אחרים‬ ‫שדיברנו איתם על התיק,‬ 1392 01:20:49,678 --> 01:20:52,472 ‫פרקליט המדינה, היועץ המשפטי שלנו וכו'.‬ 1393 01:20:52,556 --> 01:20:54,015 ‫אה-הא.‬ ‫-אז, זאת אומרת…‬ 1394 01:20:56,518 --> 01:20:58,562 ‫אז כבר דיברנו על זה עם המדינה,‬ 1395 01:20:58,645 --> 01:21:05,068 ‫והם מסכימים איתנו בנוגע להאשמה שלך בהריגה.‬ 1396 01:21:05,151 --> 01:21:06,486 ‫אוקיי?‬ ‫-אוקיי.‬ 1397 01:21:07,153 --> 01:21:10,657 ‫אני לא יודעת מה להגיד.‬ ‫אני פשוט… חששתי לחיי.‬ 1398 01:21:10,740 --> 01:21:13,994 ‫אני נשבעת באלוהים,‬ ‫פחדתי שהיא תיכנס דרך הדלת הזאת.‬ 1399 01:21:14,077 --> 01:21:15,912 ‫אני מצטערת, ככה הרגשתי.‬ 1400 01:21:16,454 --> 01:21:18,540 ‫ואני לא יכולה לשנות את איך שהרגשתי.‬ 1401 01:21:19,291 --> 01:21:23,587 ‫מהצד שלי, זו הייתה אימה טהורה.‬ ‫אני נשבעת באלוהים, רעדתי.‬ 1402 01:21:25,213 --> 01:21:27,340 ‫אז אחד הדברים שאני רוצה לשאול,‬ 1403 01:21:27,424 --> 01:21:31,720 ‫כי בנקודה שהודעתי לך ויידעתי אותך‬ 1404 01:21:31,803 --> 01:21:34,806 ‫מה קרה לאיי-ג'יי בסופו של דבר אחרי הירי,‬ 1405 01:21:35,432 --> 01:21:39,436 ‫את יודעת, שהיא מתה,‬ ‫ומן הסתם, יש לה ארבעה ילדים, ו…‬ 1406 01:21:41,354 --> 01:21:46,109 ‫את יודעת, צפיתי בראיונות שנערכו איתם‬ 1407 01:21:46,192 --> 01:21:48,653 ‫וברגשות שעברו עליהם,‬ 1408 01:21:48,737 --> 01:21:52,282 ‫וגם את הפגנת‬ ‫כמה מאותם רגשות בנקודות מסוימות‬ 1409 01:21:52,365 --> 01:21:54,451 ‫לאורך השיחות שניהלנו.‬ 1410 01:21:54,534 --> 01:21:58,371 ‫ואני רק רוצה… מן הסתם,‬ ‫אני לא יכול לתת לך לדבר איתם‬ 1411 01:21:58,872 --> 01:22:02,375 ‫או להעביר להם מסר פנים אל פנים,‬ 1412 01:22:02,459 --> 01:22:03,293 ‫אבל אני רוצה…‬ 1413 01:22:03,376 --> 01:22:08,465 ‫זה תלוי בך,‬ ‫אם תרצי לכתוב להם מכתב או משהו כדי…‬ 1414 01:22:09,716 --> 01:22:12,552 ‫את יודעת, כל מה שיושב לך‬ ‫על הראש או על הלב.‬ 1415 01:22:12,636 --> 01:22:15,931 ‫את לא חייבת, פשוט נשאיר בחדר מחברת ועט.‬ 1416 01:22:16,014 --> 01:22:20,101 ‫מן הסתם, יש לנו עבודת ניירת לעשות,‬ ‫אז נצא החוצה כדי לעשות אותה,‬ 1417 01:22:20,185 --> 01:22:22,228 ‫וכמובן שנדבר עם הבוס שלנו.‬ 1418 01:22:24,147 --> 01:22:25,649 ‫ואנחנו פשוט…‬ 1419 01:22:25,732 --> 01:22:29,235 ‫אני מציע את זה לכל מי‬ ‫שלא יכול לדבר עם מישהו.‬ 1420 01:22:29,319 --> 01:22:31,738 ‫זה פשוט משהו שאנחנו עושים.‬ ‫-אני מבינה.‬ 1421 01:22:32,572 --> 01:22:34,240 ‫אז אם תרצי לעשות את זה…‬ 1422 01:22:34,324 --> 01:22:36,826 ‫נתחיל לעבוד על הניירת, כמו שהוא אמר.‬ 1423 01:22:37,327 --> 01:22:39,621 ‫אבל אלה פני הדברים כרגע, זה המצב.‬ 1424 01:22:39,704 --> 01:22:42,332 ‫ובקרוב אדבר איתך על זה עוד קצת, אוקיי?‬ 1425 01:22:42,415 --> 01:22:46,336 ‫אבל אם תרצי לכתוב להם משהו, זה שם, אוקיי?‬ 1426 01:24:14,466 --> 01:24:15,633 ‫בסדר, סוזן.‬ 1427 01:24:16,134 --> 01:24:18,762 ‫טוב, את תלכי עם הסגן הזה פה.‬ 1428 01:24:19,679 --> 01:24:21,431 ‫לא.‬ ‫-סליחה?‬ 1429 01:24:21,514 --> 01:24:22,515 ‫לא.‬ ‫-לא מה?‬ 1430 01:24:22,599 --> 01:24:24,517 ‫אני לא יכולה.‬ ‫-מה הבעיה? מה קרה?‬ 1431 01:24:24,601 --> 01:24:27,604 ‫אני פשוט לא יכולה.‬ ‫מצטערת, אני לא יכולה לעשות את זה.‬ 1432 01:24:31,149 --> 01:24:32,358 ‫טוב, זאת אומרת…‬ 1433 01:24:33,026 --> 01:24:37,363 ‫לצערי, אנחנו בשלב שבו זה פשוט מה שיקרה.‬ 1434 01:24:38,406 --> 01:24:41,201 ‫מן הסתם, זו לא… הרשעה.‬ 1435 01:24:41,284 --> 01:24:42,952 ‫את מואשמת,‬ 1436 01:24:43,036 --> 01:24:45,330 ‫ויהיה לך את היום שלך בבית המשפט‬ 1437 01:24:45,413 --> 01:24:48,625 ‫כדי להציג את הצד שלך בסיפור.‬ 1438 01:24:50,418 --> 01:24:52,337 ‫אוקיי, אז את תלכי עם הסגן הזה.‬ 1439 01:24:52,420 --> 01:24:53,880 ‫לא.‬ ‫-את תיחקרי רשמית.‬ 1440 01:24:53,963 --> 01:24:56,174 ‫לא, אני לא.‬ ‫-וייקחו ממך טביעות אצבעות.‬ 1441 01:24:56,257 --> 01:24:57,092 ‫לא.‬ 1442 01:24:57,175 --> 01:24:59,010 ‫הם יצלמו אותך,‬ 1443 01:24:59,094 --> 01:25:02,138 ‫ובבוקר יוקרא לך כתב האישום.‬ 1444 01:25:03,681 --> 01:25:05,391 ‫אני לא הולכת, אני מצטערת.‬ 1445 01:25:06,184 --> 01:25:08,937 ‫יש שם טלפון, תוכלי להתקשר למי שאת צריכה.‬ 1446 01:25:09,020 --> 01:25:10,939 ‫ממש שם בחדר המעצר.‬ ‫-אני לא הולכת.‬ 1447 01:25:11,022 --> 01:25:12,023 ‫אבל…‬ 1448 01:25:12,690 --> 01:25:15,819 ‫סוזן, את… אנחנו הולכים.‬ 1449 01:25:15,902 --> 01:25:19,072 ‫אי אפשר לשנות את זה עכשיו. את עצורה.‬ 1450 01:25:19,155 --> 01:25:21,908 ‫למעשה, אנחנו יכולים לאזוק אותה.‬ 1451 01:25:21,991 --> 01:25:23,952 ‫כן. קדימה, קומי.‬ ‫-בואי נאזוק אותך.‬ 1452 01:25:24,035 --> 01:25:24,911 ‫לא.‬ ‫-קומי.‬ 1453 01:25:24,994 --> 01:25:26,121 ‫אל תיגע בי.‬ ‫-סוזן.‬ 1454 01:25:26,204 --> 01:25:28,748 ‫קומי, סוזן.‬ ‫-לא. מצטערת, אני לא יכולה.‬ 1455 01:25:28,832 --> 01:25:32,085 ‫זה יכול ללכת באחת משתי דרכים,‬ ‫בדרך קלה או בדרך מאוד קשה.‬ 1456 01:25:32,168 --> 01:25:34,879 ‫אני ממש מצטערת.‬ ‫-אנחנו לא רוצים ללכת בדרך הקשה.‬ 1457 01:25:34,963 --> 01:25:37,549 ‫שימי את עצמך במקומנו. אין פה ברירה.‬ 1458 01:25:37,632 --> 01:25:41,136 ‫את הולכת לשם.‬ ‫-אני מצטערת, אני לא יכולה לעשות את זה.‬ 1459 01:25:42,053 --> 01:25:47,100 ‫סוזן, את מבינה שמהנקודה בסיפור שנתת לנו,‬ 1460 01:25:47,183 --> 01:25:54,107 ‫סירוב והתנגדות יגרמו לך להיראות רע, אוקיי?‬ 1461 01:25:54,190 --> 01:25:57,277 ‫אני מבין שאת לא רוצה ללכת…‬ ‫-מצטערת, אני לא יכולה. אני לא מרגישה טוב.‬ 1462 01:25:57,360 --> 01:26:01,281 ‫אוקיי, יש שם צוות רפואי.‬ ‫-יש שם אחות ממש בחזית.‬ 1463 01:26:01,364 --> 01:26:04,534 ‫תוכלי לתת להם את תרופות המרשם שאת לוקחת,‬ 1464 01:26:04,617 --> 01:26:05,535 ‫את כל זה.‬ 1465 01:26:05,618 --> 01:26:08,538 ‫הם יסייעו לך ויוודאו‬ ‫שתקבלי את הטיפול שאת צריכה.‬ 1466 01:26:08,621 --> 01:26:10,456 ‫אני לא יכולה.‬ ‫-אנחנו הולכים לשם.‬ 1467 01:26:10,540 --> 01:26:12,584 ‫את תלכי לשם ו…‬ ‫-אני פשוט לא יכולה.‬ 1468 01:26:12,667 --> 01:26:14,711 ‫אוקיי, טוב…‬ ‫-קדימה, סוזן. תעמדי.‬ 1469 01:26:14,794 --> 01:26:17,130 ‫אין זמן להתווכח.‬ ‫-ברצינות, אני לא יכולה.‬ 1470 01:26:17,213 --> 01:26:19,632 ‫אוקיי, אבל את מבינה שאת עצורה,‬ 1471 01:26:19,716 --> 01:26:22,343 ‫ושאת הולכת לכלא, בדרך זו או אחרת, אוקיי?‬ 1472 01:26:22,427 --> 01:26:23,803 ‫לא אכפת לי.‬ ‫-סוזן.‬ 1473 01:26:23,887 --> 01:26:25,972 ‫אני פשוט לא יכולה. אני מצטערת.‬ 1474 01:26:26,639 --> 01:26:27,473 ‫אני לא…‬ 1475 01:26:27,557 --> 01:26:30,768 ‫מה שאת אומרת ועושה עכשיו הוא לא סביר.‬ 1476 01:26:30,852 --> 01:26:33,354 ‫אני יודעת, אבל אני פשוט לא מסוגלת.‬ 1477 01:26:34,314 --> 01:26:37,817 ‫כשאת אומרת שאת יודעת שזה לא סביר,‬ ‫זה לא נשמע לי הגיוני.‬ 1478 01:26:37,901 --> 01:26:42,447 ‫אני מבינה, אני פשוט לא מסוגלת. מצטערת.‬ ‫-אוקיי. ולכן אנחנו במצב הזה, סוזן,‬ 1479 01:26:42,530 --> 01:26:46,201 ‫כי ההחלטות שאת מקבלת הן לא סבירות.‬ 1480 01:26:46,284 --> 01:26:50,955 ‫בדיוק כמו מה שאנחנו חווים עכשיו.‬ ‫-אני מצטערת, אני פשוט לא מסוגלת.‬ 1481 01:26:51,039 --> 01:26:54,250 ‫כבר ראיתי אנשים שישבו בכיסא הזה,‬ ‫אחרי שעשו דברים,‬ 1482 01:26:54,334 --> 01:26:58,755 ‫והם קמים ויוצאים מרצונם.‬ ‫אלה אנשים שעשו דברים רעים מאוד.‬ 1483 01:26:58,838 --> 01:27:02,800 ‫בסדר? את לא היחידה, אבל את צריכה ל…‬ ‫-אני מרגישה נורא, אני לא מסוגלת.‬ 1484 01:27:02,884 --> 01:27:06,679 ‫אוקיי. טוב, אנחנו נלך לכלא,‬ ‫אי אפשר לשנות את זה.‬ 1485 01:27:06,763 --> 01:27:09,849 ‫אי אפשר למנוע את זה.‬ ‫-אוקיי. לא אכפת לי, תהרגו אותי.‬ 1486 01:27:10,350 --> 01:27:11,809 ‫לא נהרוג אף אחד.‬ 1487 01:27:11,893 --> 01:27:15,063 ‫אנחנו ניקח אותך לכלא.‬ 1488 01:27:15,146 --> 01:27:17,649 ‫אנחנו מעדיפים שתלכי בעצמך, שפשוט תלכי לשם.‬ 1489 01:27:17,732 --> 01:27:20,485 ‫זה יהיה עדיף בהרבה לכולם‬ ‫אם נוכל פשוט ללכת לשם.‬ 1490 01:27:20,568 --> 01:27:22,528 ‫את יכולה רק לעמוד בבקשה?‬ ‫-לא.‬ 1491 01:27:22,612 --> 01:27:24,989 ‫אז את מתכננת לשבת כאן עד סוף הלילה?‬ 1492 01:27:25,073 --> 01:27:27,951 ‫אני לא יודעת מה אעשה.‬ ‫אני בטח אמות מהתקף לב.‬ 1493 01:27:28,576 --> 01:27:31,663 ‫כאמור, יש שם צוות רפואי.‬ ‫אנחנו רוצים להביא אותך לשם.‬ 1494 01:27:31,746 --> 01:27:35,875 ‫ככל שנביא אותך לשם מהר יותר,‬ ‫כך מישהו מהצוות הרפואי יראה אותך יותר מהר.‬ 1495 01:27:35,959 --> 01:27:38,378 ‫אני פשוט לא מסוגלת.‬ ‫-סוזן, זה מה שיקרה.‬ 1496 01:27:38,461 --> 01:27:39,754 ‫אנחנו נאזוק אותך,‬ 1497 01:27:39,837 --> 01:27:43,758 ‫ואם נצטרך לקחת אותך לשם בכוח,‬ ‫זה מה שנצטרך לעשות,‬ 1498 01:27:43,841 --> 01:27:46,928 ‫כי אנחנו מחויבים‬ ‫לקחת אותך לכלא עכשיו, אוקיי?‬ 1499 01:27:47,011 --> 01:27:48,680 ‫תודה שקמת.‬ ‫-סליחה, אני פשוט…‬ 1500 01:27:48,763 --> 01:27:51,683 ‫אני מבין.‬ ‫-שימי ידיים מאחורי הגב בבקשה.‬ 1501 01:27:59,524 --> 01:28:00,525 ‫תודה, סוזן.‬ 1502 01:28:00,608 --> 01:28:03,278 ‫לא עשיתי את זה בכוונה.‬ ‫זה לא היה מעשה מכוון.‬ 1503 01:28:03,361 --> 01:28:06,155 ‫לא תכננתי את זה מראש,‬ ‫לא עשיתי שום דבר כזה.‬ 1504 01:28:06,239 --> 01:28:07,657 ‫זה מגוחך.‬ 1505 01:28:16,374 --> 01:28:18,001 ‫אנחנו נצא מפה.‬ 1506 01:29:18,144 --> 01:29:23,191 ‫"אני כל כך מצטערת על האובדן שלכם.‬ ‫מעולם לא התכוונתי להרוג את אימא שלכם.‬ 1507 01:29:23,274 --> 01:29:27,987 ‫"פחדתי נורא שאימא שלכם תהרוג אותי.‬ 1508 01:29:28,071 --> 01:29:29,947 ‫"יריתי‬ 1509 01:29:31,407 --> 01:29:32,658 ‫"מתוך‬ 1510 01:29:33,451 --> 01:29:34,410 ‫"פחד."‬ 1511 01:29:51,636 --> 01:29:53,262 ‫כאן שריף וודס.‬ 1512 01:29:53,346 --> 01:29:55,473 ‫ולמרות שלא דיברתי איתכם באופן ישיר,‬ 1513 01:29:55,556 --> 01:29:58,643 ‫הבטחתי לכולכם הבטחה,‬ ‫ואני פה כדי לעשות את שיחת הטלפון‬ 1514 01:29:58,726 --> 01:30:02,814 ‫בה אני מודיע לכם‬ ‫שעצרנו את האישה, את היורה.‬ 1515 01:30:02,897 --> 01:30:04,232 ‫היא במעצר.‬ 1516 01:30:05,358 --> 01:30:07,276 ‫אני אימא של אג'יקה.‬ 1517 01:30:08,611 --> 01:30:12,323 ‫אולי תסתכלו עליה ותגידו שלא היה לה הרבה.‬ 1518 01:30:13,950 --> 01:30:15,284 ‫היה לה הכול.‬ 1519 01:30:16,953 --> 01:30:18,454 ‫הייתה לה אהבה.‬ 1520 01:30:19,539 --> 01:30:21,457 ‫הייתה לה חמלה.‬ 1521 01:30:24,085 --> 01:30:28,381 ‫היו לה ארבעה ילדים יפהפיים.‬ 1522 01:30:29,090 --> 01:30:31,634 ‫אל תגדלו בהרגשה שאתם אשמים.‬ ‫-בדיוק!‬ 1523 01:30:32,135 --> 01:30:34,595 ‫אל תגידו, "אימא לא הייתה מתה לולא אני".‬ 1524 01:30:34,679 --> 01:30:38,474 ‫לא, אימא בחרה להגן עליכם.‬ 1525 01:30:38,558 --> 01:30:42,645 ‫כי אימא ידעה שאם‬ ‫היא תרשה לאנשים להשפיל אתכם‬ 1526 01:30:42,728 --> 01:30:44,647 ‫בלי שהיא תגן עליכם,‬ 1527 01:30:45,356 --> 01:30:48,901 ‫אתם תגדלו עם הרגשה‬ 1528 01:30:48,985 --> 01:30:52,113 ‫שאתם משהו שמותר להשפיל.‬ 1529 01:30:52,196 --> 01:30:55,241 ‫היא בחרה בכם על פניה.‬ 1530 01:30:56,617 --> 01:30:58,619 ‫זה מה שאימהות עושות.‬ 1531 01:31:00,621 --> 01:31:06,419 ‫כי אני רוצה שתלכו‬ ‫ותהיו כל מה שהיא רצתה שתהיו.‬ 1532 01:31:16,137 --> 01:31:17,388 ‫בלילה שבו…‬ 1533 01:31:18,347 --> 01:31:19,640 ‫זה קרה,‬ 1534 01:31:20,683 --> 01:31:23,102 ‫נרדמתי במכונית של דודה שלי.‬ 1535 01:31:25,062 --> 01:31:29,442 ‫וכשחלמתי, היא הופיעה כמלאך.‬ 1536 01:31:36,115 --> 01:31:41,621 ‫חוקי "עמידה על שלך" קושרו לעלייה‬ ‫של שמונה עד 11 אחוזים בשיעור מקרי רצח,‬ 1537 01:31:41,704 --> 01:31:44,373 ‫או בכ-700 מקרי מוות נוספים בכל שנה.‬ 1538 01:31:44,457 --> 01:31:47,335 ‫מחקרים מצאו פערים גזעיים עצומים,‬ 1539 01:31:47,418 --> 01:31:51,964 ‫כשלאמריקאים לבנים יש סבירות גבוהה בהרבה‬ ‫להצליח בטענות הגנה עצמית,‬ 1540 01:31:52,048 --> 01:31:55,176 ‫במיוחד כשהם הורגים אנשים שחורים.‬ 1541 01:31:55,259 --> 01:31:56,594 ‫חברי המושבעים,‬ 1542 01:31:56,677 --> 01:32:00,389 ‫נבחרתם והושבעתם כחבר המושבעים שישפוט בתיק‬ 1543 01:32:00,473 --> 01:32:04,143 ‫של מדינת פלורידה נגד סוזן לואיז לורינץ.‬ 1544 01:32:04,227 --> 01:32:08,189 ‫סוזן לורינץ מואשמת בהריגה‬ ‫באמצעות שימוש בנשק חם.‬ 1545 01:32:21,744 --> 01:32:25,498 ‫האם ראית את אימא של אייזק ושל איזי‬ ‫שולחת יד לעבר ידית הדלת?‬ 1546 01:32:25,581 --> 01:32:26,582 ‫לא.‬ 1547 01:32:26,666 --> 01:32:29,544 ‫האם שמעת את אימא של אייזק ואיזי אומרת,‬ 1548 01:32:29,627 --> 01:32:31,337 ‫"אני אהרוג אותך"?‬ 1549 01:32:31,921 --> 01:32:33,005 ‫לא.‬ 1550 01:32:33,089 --> 01:32:39,136 ‫האם בזמן כלשהו‬ ‫שמעת את אימא של אייזק ושל איזי אומרת,‬ 1551 01:32:39,220 --> 01:32:40,680 ‫"אני אהרוג אותך"?‬ 1552 01:32:40,763 --> 01:32:41,806 ‫לא, אדוני.‬ 1553 01:32:42,848 --> 01:32:45,351 ‫היו יריות בשכונה הזאת בעבר, נכון?‬ 1554 01:32:45,434 --> 01:32:47,228 ‫התנגדות, כבודו. רלוונטיות?‬ ‫-כן.‬ 1555 01:32:47,311 --> 01:32:48,271 ‫מתקבלת.‬ 1556 01:32:49,146 --> 01:32:51,899 ‫זה שלט שנראה מפלסטיק, לא באמת קרטון,‬ 1557 01:32:51,983 --> 01:32:55,987 ‫שאפשר לקנות בחנות, עם יתד ממתכת.‬ ‫-אוקיי.‬ 1558 01:32:56,070 --> 01:32:57,029 ‫- שטח פרטי -‬ 1559 01:32:57,113 --> 01:32:58,990 ‫וגברת אוונס אמרה לך‬ 1560 01:32:59,073 --> 01:33:01,200 ‫שהיא אמרה לסוזן לורינץ באותו ערב,‬ 1561 01:33:01,909 --> 01:33:05,496 ‫"בפעם הבאה שתתקרבי לילדים שלי,‬ ‫תצטרכי להתמודד איתי."‬ 1562 01:33:05,997 --> 01:33:07,164 ‫נכון?‬ ‫-נכון.‬ 1563 01:33:08,291 --> 01:33:12,211 ‫האם אי פעם אמרת באופן אישי‬ ‫לאחד מהילדים האלה שאסור להם לעשות את זה?‬ 1564 01:33:12,295 --> 01:33:13,129 ‫לא.‬ 1565 01:33:13,212 --> 01:33:15,423 ‫אוקיי, ולמה שלא תוכל לעשות את זה?‬ 1566 01:33:15,506 --> 01:33:17,550 ‫זה לא השטח שלי.‬ ‫-אוקיי.‬ 1567 01:33:18,342 --> 01:33:19,677 ‫תמונה 12, שלב ראשון.‬ 1568 01:33:19,760 --> 01:33:22,096 ‫זה התקריב של הגלגיליות?‬ ‫-כן.‬ 1569 01:33:33,149 --> 01:33:37,194 ‫אני לא יודעת איפה היא. אני עדיין בבית שלי.‬ ‫לא פתחתי לה את הדלת.‬ 1570 01:33:39,280 --> 01:33:43,326 ‫כשהגעתי לזירה, זה היה כאוס מוחלט.‬ 1571 01:33:43,409 --> 01:33:45,953 ‫ראיתי את הקורבן שוכבת על הקרקע‬ 1572 01:33:46,037 --> 01:33:48,623 ‫ומספר אנשים אמרו שהיא נורתה.‬ 1573 01:33:48,706 --> 01:33:51,542 ‫האם בדקת אם נגרם נזק כלשהי לחלק החיצוני‬ 1574 01:33:51,626 --> 01:33:53,669 ‫של הדלת עצמה, מלבד חור הכדור?‬ 1575 01:33:53,753 --> 01:33:55,755 ‫לא ראיתי שום דבר משמעותי.‬ 1576 01:33:55,838 --> 01:33:58,758 ‫האם איתרת משהו משמעותי בפח האשפה‬ 1577 01:33:58,841 --> 01:34:00,301 ‫שמתחת לסמן מספר שלוש?‬ 1578 01:34:00,384 --> 01:34:02,219 ‫היו שם שני כלי נשק.‬ ‫-אוקיי.‬ 1579 01:34:03,512 --> 01:34:05,056 ‫זה הנשק.‬ 1580 01:34:08,476 --> 01:34:11,812 ‫אם הראיות מראות דבר שונה ממה שאת אומרת,‬ 1581 01:34:11,896 --> 01:34:13,648 ‫זה לא נראה טוב.‬ 1582 01:34:14,649 --> 01:34:17,985 ‫האם הכרחת אותה‬ ‫או איימת עליה בדרך כלשהי שתדבר איתך‬ 1583 01:34:18,069 --> 01:34:19,570 ‫בפעם השנייה, ב-6 ביוני?‬ 1584 01:34:19,654 --> 01:34:20,571 ‫לא, אדוני.‬ 1585 01:34:20,655 --> 01:34:22,448 ‫שתי דקות בלבד אחרי שניתקת‬ 1586 01:34:22,531 --> 01:34:25,242 ‫את השיחה עם מרכז התקשורת בפעם הראשונה.‬ 1587 01:34:25,326 --> 01:34:27,703 ‫אז אלה שתי דקות שבמהלכן קרו כל הדברים‬ 1588 01:34:27,787 --> 01:34:30,247 ‫שלדברייך התרחשו ליד דלת הכניסה שלך.‬ 1589 01:34:31,415 --> 01:34:36,045 ‫התיק הזה דורש מכם,‬ ‫כמושבעים, לענות על שאלה אחת.‬ 1590 01:34:36,879 --> 01:34:39,340 ‫האם היה סביר לירות‬ 1591 01:34:39,423 --> 01:34:44,470 ‫דרך דלת מתכת סגורה, נעולה, על בריח,‬ 1592 01:34:44,553 --> 01:34:47,515 ‫כאשר מישהי דופקת וצועקת מהצד השני.‬ 1593 01:34:48,057 --> 01:34:49,600 ‫זאת השאלה האולטימטיבית פה.‬ 1594 01:34:49,684 --> 01:34:51,102 ‫- נטל הוכחת הגנה עצמית -‬ 1595 01:34:51,185 --> 01:34:56,065 ‫אם אתם בכל מקום על התרשים הזה‬ ‫חוץ מאשר החלק האדום בתחתית,‬ 1596 01:34:56,148 --> 01:34:58,859 ‫אתם חייבים למצוא את סוזן לורינץ לא אשמה.‬ 1597 01:35:01,529 --> 01:35:04,198 ‫אבקש מפקידת בית המשפט להקריא את פסק הדין.‬ 1598 01:35:08,327 --> 01:35:13,833 ‫פסק דין בנוגע לסעיף הראשון. אנו, המושבעים,‬ ‫מתייחסים לסעיף הראשון בכתב האישום.‬ 1599 01:35:13,916 --> 01:35:16,210 ‫הנאשמת אשמה בהריגה.‬ 1600 01:35:16,293 --> 01:35:18,671 ‫האם המדינה הוכיחה מעבר לספק סביר‬ 1601 01:35:18,754 --> 01:35:23,300 ‫שבמהלך התרחשות האירועים‬ ‫הנאשמת השתמשה באופן אישי בנשק חם?‬ 1602 01:35:23,384 --> 01:35:27,888 ‫כן, כך אומרים כולנו,‬ ‫בתאריך ה-16 באוגוסט, 2024.‬ 1603 01:35:28,681 --> 01:35:33,728 ‫גברת לורינץ, חבר המושבעים מצא אותך‬ ‫אשמה בהריגה באמצעות נשק חם.‬ 1604 01:35:33,811 --> 01:35:37,606 ‫את תוחזקי במעצר בכלא מחוז מריון‬ ‫בלי אפשרות לשחרור בערבות, אוקיי?‬ 1605 01:35:38,441 --> 01:35:41,569 ‫תודה ובהצלחה.‬ ‫-תודה, שופט. אנחנו יכולים ללכת?‬ 1606 01:35:41,652 --> 01:35:42,987 ‫כן, גברתי.‬ ‫-תודה.‬ 1607 01:35:48,909 --> 01:35:50,995 ‫תודה לאל!‬ 1608 01:35:56,792 --> 01:36:02,256 ‫ב-25 בנובמבר, 2024,‬ ‫סוזן לורינץ נידונה ל-25 שנות מאסר‬ 1609 01:36:02,339 --> 01:36:06,218 ‫על הריגתה של אג'יקה אוונס.‬ 1610 01:36:06,302 --> 01:36:11,015 ‫השופט ציין שבעיניו הירי היה מבוסס‬ 1611 01:36:11,098 --> 01:36:13,851 ‫יותר על כעס מאשר על פחד.‬ 1612 01:36:17,146 --> 01:36:24,153 ‫מוקדש לשושלתה של אג'יקה אוונס -‬ ‫אייזק, איזראל, אפריקה וטייטוס.‬ 1613 01:36:28,324 --> 01:36:33,329 ‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬