1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:08,717 --> 00:00:12,679 ‫- שמונה בנובמבר, 2023 -‬ 4 00:00:28,778 --> 00:00:32,657 ‫- שרה -‬ 5 00:00:33,158 --> 00:00:37,161 ‫היום יום חמישי, שישה באוגוסט, 2015.‬ 6 00:00:37,162 --> 00:00:39,706 ‫אני עומדת לראיין את שרה קורבט.‬ 7 00:00:41,124 --> 00:00:44,960 ‫שרה, את יודעת למה את כאן היום?‬ ‫-כן.‬ 8 00:00:44,961 --> 00:00:47,546 ‫תגידי לי למה את כאן היום.‬ ‫-כי אבא שלי מת.‬ 9 00:00:47,547 --> 00:00:48,464 ‫אוקיי.‬ 10 00:00:48,465 --> 00:00:51,675 ‫- ג'ק -‬ 11 00:00:51,676 --> 00:00:53,553 ‫אתה יכול לשבת.‬ 12 00:00:54,554 --> 00:00:59,142 ‫וג'ק, שמי ברנדי, והתפקיד שלי‬ ‫הוא לדבר איתך היום.‬ 13 00:01:00,935 --> 00:01:03,020 ‫אמרת שאבא שלך מת. איך קוראים לו?‬ 14 00:01:03,021 --> 00:01:06,024 ‫ג'ייסון פול קורבט. ק-ו-ר-ב-ט.‬ 15 00:01:07,650 --> 00:01:09,068 ‫ואיך קוראים לאימא שלך?‬ 16 00:01:09,069 --> 00:01:10,695 ‫מולי מרטנס.‬ 17 00:01:12,697 --> 00:01:16,116 ‫ואיך קוראים לסבא שלך?‬ ‫-קוראים לו טום מרטנס.‬ 18 00:01:16,117 --> 00:01:17,618 ‫אוקיי. ואיך את קוראת לו?‬ 19 00:01:17,619 --> 00:01:20,580 ‫אני קוראת לו סבא טום.‬ ‫-סבא טום. אוקיי.‬ 20 00:01:33,051 --> 00:01:36,805 ‫- שני באוגוסט, 2015 -‬ 21 00:01:37,305 --> 00:01:41,184 ‫- שמונה שנים קודם לכן -‬ 22 00:01:41,976 --> 00:01:45,105 ‫מוקד חירום מחוז דוידסון. מה הכתובת שלך?‬ 23 00:01:46,022 --> 00:01:47,564 ‫שמי טום מרטנס.‬ 24 00:01:47,565 --> 00:01:49,776 ‫אני בפנתר קריק קורט,‬ 25 00:01:50,777 --> 00:01:53,695 ‫ו... אנחנו זקוקים לעזרה.‬ 26 00:01:53,696 --> 00:01:55,864 ‫אוקיי, מה קורה שם?‬ 27 00:01:55,865 --> 00:02:00,328 ‫בעלה של בתי, החתן שלי,‬ 28 00:02:01,996 --> 00:02:03,705 ‫רב עם הבת שלי.‬ 29 00:02:03,706 --> 00:02:07,626 ‫התערבתי ו... נתתי לו מכה בראש.‬ 30 00:02:07,627 --> 00:02:09,670 ‫עם מה?‬ ‫-עם מחבט בייסבול.‬ 31 00:02:09,671 --> 00:02:12,215 ‫עם מחבט בייסבול?‬ ‫-כן, גברתי.‬ 32 00:02:12,715 --> 00:02:13,757 ‫הצילו!‬ 33 00:02:13,758 --> 00:02:15,802 ‫הוא בהכרה?‬ ‫-לא.‬ 34 00:02:16,553 --> 00:02:17,720 ‫הוא נושם?‬ 35 00:02:18,388 --> 00:02:19,305 ‫אני לא יודע.‬ 36 00:02:20,974 --> 00:02:24,226 ‫אני ישנה במיטה והטלפון מצלצל.‬ 37 00:02:24,227 --> 00:02:27,312 {\an8}‫כבלש, אתה יודע שכשהטלפון‬ ‫מצלצל בשלוש לפנות בוקר,‬ 38 00:02:27,313 --> 00:02:28,356 {\an8}‫זה לא משהו טוב.‬ 39 00:02:29,816 --> 00:02:32,734 ‫אז קמתי מהמיטה, ויצאתי החוצה,‬ 40 00:02:32,735 --> 00:02:36,781 ‫ואני בדרך למדולנדס בצפון קרוליינה.‬ 41 00:02:40,118 --> 00:02:44,163 ‫אני נכנסת לבית,‬ ‫ואני מסתכלת לתוך חדר השינה של ההורים,‬ 42 00:02:44,164 --> 00:02:46,124 ‫וזה די מחריד.‬ 43 00:02:49,627 --> 00:02:53,131 ‫זו אחת מזירות הפשע הכי עקובות מדם‬ ‫שראיתי מזה זמן מה.‬ 44 00:02:55,175 --> 00:02:58,845 ‫הדיירת סיפרה לי ששמה מולי קורבט,‬ 45 00:03:01,055 --> 00:03:04,017 ‫והקורבן הוא בעלה, ג'ייסון קורבט.‬ 46 00:03:08,771 --> 00:03:11,024 ‫מאוד קר בחדרים האלה.‬ 47 00:03:16,696 --> 00:03:19,115 ‫טוב. ספרי לי מה קרה הלילה.‬ 48 00:03:20,408 --> 00:03:21,701 ‫רבנו.‬ 49 00:03:22,202 --> 00:03:24,037 ‫מי רב?‬ ‫-בעלי.‬ 50 00:03:25,163 --> 00:03:26,873 ‫לבת שלי היה סיוט.‬ 51 00:03:27,832 --> 00:03:30,668 ‫הוא התעורר בגללי או בגללה, אז הוא כעס.‬ 52 00:03:31,836 --> 00:03:33,379 ‫הוא חנק אותי.‬ 53 00:03:33,880 --> 00:03:35,215 ‫איך הוא חנק אותך?‬ 54 00:03:36,549 --> 00:03:39,594 ‫קודם הוא לחץ עם היד שלו ממש חזק כאן.‬ 55 00:03:42,305 --> 00:03:45,516 ‫הוא שחרר לרגע, וצרחתי ממש חזק.‬ 56 00:03:47,810 --> 00:03:50,812 ‫אני לא זוכרת מה קרה מכאן,‬ ‫עד שאבא שלי נכנס.‬ 57 00:03:50,813 --> 00:03:51,730 ‫אוקיי.‬ 58 00:03:51,731 --> 00:03:57,528 ‫שמעתי ויכוחים וחבטות בקומה מעליי.‬ 59 00:03:58,696 --> 00:04:00,406 ‫וזה נשמע רע.‬ 60 00:04:02,617 --> 00:04:05,328 ‫תפסתי את המחבט ורצתי למעלה.‬ 61 00:04:06,204 --> 00:04:08,122 ‫אז, פתחתי את דלת חדר השינה,‬ 62 00:04:08,831 --> 00:04:11,876 ‫והוא מחזיק את מולי בגרון, ככה.‬ 63 00:04:12,585 --> 00:04:13,920 ‫והוא רואה שאני מגיע,‬ 64 00:04:14,963 --> 00:04:19,092 ‫והוא שם את היד סביב הגרון ככה.‬ 65 00:04:20,385 --> 00:04:22,177 ‫אמרתי, "תשחרר אותה."‬ 66 00:04:22,178 --> 00:04:25,055 ‫"אני אהרוג אותה."‬ ‫-"תשחרר אותה."‬ 67 00:04:25,056 --> 00:04:29,852 ‫והוא התחיל לגרור אותה‬ ‫לחדר השינה, לתוך חדר האמבטיה.‬ 68 00:04:33,606 --> 00:04:34,565 ‫והכיתי אותו.‬ 69 00:04:35,525 --> 00:04:37,567 ‫הכיתי אותו במחבט בייסבול.‬ 70 00:04:37,568 --> 00:04:40,112 ‫והוא מושיט יד ולוקח את המחבט.‬ 71 00:04:40,113 --> 00:04:42,073 ‫ג'ייסון לקח את מחבט הבייסבול.‬ 72 00:04:42,740 --> 00:04:46,285 ‫ו... הוא ניסה להכות את אבא שלי.‬ 73 00:04:46,286 --> 00:04:49,080 ‫אני חושבת שהוא החטיא, ו...‬ 74 00:04:50,957 --> 00:04:51,791 ‫אני...‬ 75 00:04:54,711 --> 00:04:56,211 ‫הכיתי אותו בראש.‬ 76 00:04:56,212 --> 00:04:57,879 ‫עם מה הכית אותו בראש?‬ 77 00:04:57,880 --> 00:05:00,674 ‫עם לבנה שהייתה על השידה שלי.‬ 78 00:05:00,675 --> 00:05:01,591 ‫אוקיי.‬ 79 00:05:01,592 --> 00:05:04,761 ‫אני לא בטוחה. הכיתי אותו בראש או בכתף.‬ 80 00:05:04,762 --> 00:05:06,805 ‫כמה פעמים הכית את ג'ייסון?‬ 81 00:05:06,806 --> 00:05:08,016 ‫אני לא יודעת.‬ 82 00:05:08,599 --> 00:05:10,101 ‫אוקיי, את לא זוכרת.‬ 83 00:05:11,269 --> 00:05:12,437 ‫אני לא יודעת.‬ 84 00:05:14,355 --> 00:05:16,523 ‫אני לא יודע כמה פעמים הכיתי אותו.‬ 85 00:05:16,524 --> 00:05:18,900 ‫אני לא יודע כמה פעמים הוא דחף אותי.‬ 86 00:05:18,901 --> 00:05:20,486 ‫אני לא יודע. אני...‬ 87 00:05:21,821 --> 00:05:23,489 ‫כי זה היה קרב.‬ 88 00:05:25,867 --> 00:05:30,121 ‫שני האנשים האלה מספרים לנו‬ ‫שהם נלחמו על החיים שלהם.‬ 89 00:05:30,913 --> 00:05:33,916 ‫לבעלה יש פציעות איומות.‬ 90 00:05:34,792 --> 00:05:37,378 ‫ונראה שלהם אין.‬ 91 00:05:40,048 --> 00:05:43,509 ‫בצפון קרוליינה יש להם זכות להגן על עצמם.‬ 92 00:05:44,969 --> 00:05:48,389 ‫אבל האם הם הקורבנות, או שהוא הקורבן?‬ 93 00:05:49,974 --> 00:05:54,145 ‫- נישואים קטלניים נוסח אמריקה -‬ 94 00:05:58,649 --> 00:06:01,986 ‫את יודעת שבעלך‬ ‫לא שרד את הפציעות שלו, נכון?‬ 95 00:06:03,112 --> 00:06:05,113 ‫לא... לא חשבתי שישרוד.‬ 96 00:06:05,114 --> 00:06:07,658 ‫לא, הוא לא שרד את הפציעות שלו.‬ 97 00:06:10,870 --> 00:06:12,789 ‫כמה זמן אתם ביחד?‬ 98 00:06:15,500 --> 00:06:16,542 ‫שבע שנים.‬ 99 00:06:18,378 --> 00:06:21,130 ‫הילדים שלי הם לא שלי מבחינה ביולוגית.‬ 100 00:06:22,090 --> 00:06:25,385 ‫הם הילדים של אשתו הראשונה, והיא נפטרה.‬ 101 00:06:26,719 --> 00:06:30,514 ‫את רוצה שניצור קשר עבורך‬ ‫עם מישהו ממשפחתו של בעלך?‬ 102 00:06:30,515 --> 00:06:31,474 ‫אלוהים.‬ 103 00:06:33,518 --> 00:06:35,770 ‫ומה אם אני מפחדת מהמשפחה שלו?‬ 104 00:06:38,022 --> 00:06:40,400 ‫אני מפחדת שהם ינסו לקחת את הילדים.‬ 105 00:06:41,692 --> 00:06:44,027 ‫ואתם נשואים באופן חוקי?‬ ‫-כן.‬ 106 00:06:44,028 --> 00:06:46,238 ‫אימצת את הילדים?‬ ‫-לא.‬ 107 00:06:46,239 --> 00:06:49,450 ‫טוב, אז האפשרות הזאת קיימת.‬ ‫-אה!‬ 108 00:06:50,910 --> 00:06:51,994 ‫אה!‬ 109 00:06:57,041 --> 00:07:00,837 ‫- אירלנד -‬ 110 00:07:01,421 --> 00:07:05,424 ‫- יום לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 111 00:07:05,425 --> 00:07:09,637 ‫אחי קיבל שיחה ונאמר לו שג'ייסון מת.‬ 112 00:07:10,179 --> 00:07:11,346 ‫הוא ומולי רבו.‬ 113 00:07:11,347 --> 00:07:12,639 ‫- טרייסי‬ ‫אחותו של ג'ייסון -‬ 114 00:07:12,640 --> 00:07:16,310 ‫היא דחפה אותו, הוא נפל, נחבט בראשו ומת.‬ 115 00:07:16,894 --> 00:07:20,898 ‫אז מייד התקשרתי למולי,‬ 116 00:07:21,691 --> 00:07:23,901 ‫ולא הייתה תשובה.‬ 117 00:07:25,111 --> 00:07:28,448 ‫אני לא תופסת. אני לא מעכלת.‬ 118 00:07:28,948 --> 00:07:31,534 ‫אתה יודע, פשוט לא האמנתי.‬ 119 00:07:33,327 --> 00:07:36,164 ‫ג'ייסון ואני היינו ממש קרובים.‬ 120 00:07:38,916 --> 00:07:40,543 ‫הייתה לנו משפחה ממש גדולה.‬ 121 00:07:41,586 --> 00:07:44,588 ‫גדלנו בג'יינסבורו בלימריק.‬ 122 00:07:44,589 --> 00:07:48,384 ‫וג'ייסון, ויין ואני‬ ‫הם שלושת הצעירים במשפחה.‬ 123 00:07:49,260 --> 00:07:52,430 ‫ג'ייסון תמיד היה חבר טוב.‬ 124 00:07:55,850 --> 00:07:57,350 ‫כששמעתי את החדשות,‬ 125 00:07:57,351 --> 00:08:00,855 ‫המחשבה הראשונה שלי‬ ‫הייתה דאגה לג'ק ושרה.‬ 126 00:08:04,108 --> 00:08:07,986 ‫וכך, בתוך כמה שעות, ארזתי ויצאתי לדרך,‬ 127 00:08:07,987 --> 00:08:11,907 ‫טסתי לאמריקה כדי לגלות מה קרה לג'ייסון‬ 128 00:08:11,908 --> 00:08:14,160 ‫וכדי לוודא שג'ק ושרה בטוחים.‬ 129 00:08:16,871 --> 00:08:20,499 ‫פשוט ידענו שעלינו להגיע‬ ‫לצפון קרוליינה במהירות האפשרית.‬ 130 00:08:20,500 --> 00:08:23,628 ‫אני וטרייסי מונינו לאפוטרופסים‬ ‫בצוואתו של ג'ייסון.‬ 131 00:08:24,670 --> 00:08:27,255 ‫הלכתי היישר למשרד עורך הדין של ג'ייסון.‬ 132 00:08:27,256 --> 00:08:31,093 ‫אספתי את הצוואה‬ ‫וטסתי לאמריקה כמה שעות מאוחר יותר.‬ 133 00:08:38,059 --> 00:08:40,936 ‫התחלנו לתאם עם משרד התובע המחוזי‬ 134 00:08:40,937 --> 00:08:44,023 ‫לגבי המשך החקירה.‬ 135 00:08:46,567 --> 00:08:47,817 ‫מייד הבנתי‬ 136 00:08:47,818 --> 00:08:51,988 ‫שזה יהיה תיק שונה‬ ‫מאלו שאנו פוגשים בדרך כלל.‬ 137 00:08:51,989 --> 00:08:53,824 ‫אני סוכן אף-בי-איי בדימוס.‬ 138 00:08:54,825 --> 00:08:56,826 ‫מה עשית באף-בי-איי?‬ 139 00:08:56,827 --> 00:08:59,664 ‫בחצי הראשון של הקריירה שלי עסקתי בפלילים.‬ 140 00:09:00,790 --> 00:09:03,709 ‫במחצית השנייה של הקריירה שלי‬ ‫עסקתי במודיעין נגדי.‬ 141 00:09:04,418 --> 00:09:07,045 ‫טום מרטנס הוא סוכן אף-בי-איי בדימוס,‬ 142 00:09:07,046 --> 00:09:13,302 ‫והוא הוכשר והכשיר שוטרים אחרים‬ ‫באמנות החקירה.‬ 143 00:09:15,555 --> 00:09:19,766 ‫אנו ניכשל במילוי תפקידנו‬ ‫אם פשוט נקבל ללא עוררין‬ 144 00:09:19,767 --> 00:09:24,104 ‫וללא בדיקה את דבריו של אדם שהרג מישהו.‬ 145 00:09:24,105 --> 00:09:28,483 ‫אולי זה יעזור אם אספר לכם מה קרה.‬ 146 00:09:28,484 --> 00:09:29,401 ‫אוקיי.‬ 147 00:09:29,402 --> 00:09:31,611 ‫כי זה יעזור למצב הנפשי שלי.‬ 148 00:09:31,612 --> 00:09:32,529 ‫אוקיי.‬ 149 00:09:32,530 --> 00:09:36,408 ‫אני רואה את טום מנסה לשלוט בנרטיב‬ 150 00:09:36,409 --> 00:09:39,036 ‫ומציג דברים באופן שבו הוא רוצה להציג אותם.‬ 151 00:09:40,121 --> 00:09:46,794 ‫טום אף פעם לא מודה‬ ‫שהוא ראה את מולי מכה את ג'ייסון.‬ 152 00:09:47,461 --> 00:09:51,048 ‫בכל שלב שהוא, האם מולי הצטרפה אליך?‬ 153 00:09:51,924 --> 00:09:56,429 ‫כשאיבדתי שליטה על המחבט‬ ‫והיא הצליחה להשתחרר,‬ 154 00:09:57,346 --> 00:09:59,764 ‫היא הסיחה את דעתו, אבל אני לא יודע.‬ 155 00:09:59,765 --> 00:10:02,184 ‫הכול מעורבב לי. אני לא יודע.‬ 156 00:10:02,685 --> 00:10:04,520 ‫קשה לנו להאמין לזה.‬ 157 00:10:07,189 --> 00:10:09,941 ‫בליל התקרית, כשהייתי בבית,‬ 158 00:10:09,942 --> 00:10:13,237 ‫גיליתי שאימא של מולי הייתה במרתף.‬ 159 00:10:13,738 --> 00:10:15,823 ‫אז קיבלנו ממנה הצהרה.‬ 160 00:10:16,657 --> 00:10:18,283 ‫שרון מרטנס מספרת לנו‬ 161 00:10:18,284 --> 00:10:21,036 ‫שהם התעוררו באמצע הלילה בגלל רעש,‬ 162 00:10:21,037 --> 00:10:23,122 ‫והיא שומעת את הבת שלה צורחת.‬ 163 00:10:24,123 --> 00:10:26,082 ‫בעלה קם מהמיטה,‬ 164 00:10:26,083 --> 00:10:28,793 ‫עולה למעלה לטפל בסיבת הרעש,‬ 165 00:10:28,794 --> 00:10:31,379 ‫והיא מתהפכת וחוזרת לישון.‬ 166 00:10:31,380 --> 00:10:33,882 ‫- אני משערת שחזרתי לישון -‬ 167 00:10:33,883 --> 00:10:37,385 ‫אני... המומה.‬ 168 00:10:37,386 --> 00:10:40,640 ‫איזו סבתא עושה את זה?‬ ‫איזו אימא עושה את זה?‬ 169 00:10:41,557 --> 00:10:45,810 ‫שרון מרטנס מספרת לנו‬ ‫שהיא לא הגיבה בשום צורה‬ 170 00:10:45,811 --> 00:10:49,314 ‫לאירוע הנורא, האלים והנפיץ הזה‬ 171 00:10:49,315 --> 00:10:53,109 ‫שקרה במעלה המדרגות,‬ ‫בבית מלא באנשים שהיא אהבה.‬ 172 00:10:53,110 --> 00:10:55,029 ‫זה פשוט לא מסתדר.‬ 173 00:10:55,988 --> 00:10:59,116 ‫אנחנו בודקים גם את השיחה למוקד החירום.‬ 174 00:10:59,700 --> 00:11:00,659 ‫שלוש, ארבע.‬ 175 00:11:00,660 --> 00:11:03,536 ‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע. טוב.‬ ‫-אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬ 176 00:11:03,537 --> 00:11:06,206 ‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע. אחת...‬ 177 00:11:06,207 --> 00:11:10,168 ‫צוות מד"א מקשיב להקלטה הזאת ואומר,‬ 178 00:11:10,169 --> 00:11:12,379 ‫"לא נראה לי שהאנשים האלה מבצעים החייאה."‬ 179 00:11:12,380 --> 00:11:13,463 ‫זה קשה מדי.‬ 180 00:11:13,464 --> 00:11:17,551 ‫אתה לא יכול לספור ככה בקול רם,‬ ‫בדיוק כזה, בקצב כזה.‬ 181 00:11:18,135 --> 00:11:21,721 ‫אחת... אני אספור. אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬ 182 00:11:21,722 --> 00:11:24,265 ‫צוות מד"א גם מספר‬ 183 00:11:24,266 --> 00:11:27,394 ‫שהגוף של ג'ייסון היה קריר למגע,‬ 184 00:11:27,395 --> 00:11:30,480 ‫ואחד מהם אפילו הסתכל על השני ואמר,‬ 185 00:11:30,481 --> 00:11:32,525 ‫"מתי הם אמרו שהוא נפל?"‬ 186 00:11:33,109 --> 00:11:35,026 ‫אלה לא ראיות מדעיות,‬ 187 00:11:35,027 --> 00:11:39,656 ‫ויש מספיק משתנים הקובעים‬ ‫באיזו מהירות הגוף מתקרר,‬ 188 00:11:39,657 --> 00:11:41,826 ‫אבל זה היה מידע משמעותי עבורנו.‬ 189 00:11:42,993 --> 00:11:46,287 ‫ישנה אפשרות שבמשפחת מרטנס חשבו,‬ 190 00:11:46,288 --> 00:11:49,541 ‫"אנחנו חייבים לשבת‬ ‫ולארגן את הסיפור שלנו,‬ 191 00:11:49,542 --> 00:11:51,127 ‫לפני שנתקשר למשטרה."‬ 192 00:11:52,962 --> 00:11:57,674 ‫- מדולנדס‬ ‫צפון קרוליינה -‬ 193 00:11:57,675 --> 00:12:01,386 ‫גילינו שמספר שעות לאחר מותו של ג'ייסון,‬ 194 00:12:01,387 --> 00:12:04,639 ‫מולי ותומס מרטנס חזרו הביתה,‬ 195 00:12:04,640 --> 00:12:06,474 ‫ובשלב הזה,‬ 196 00:12:06,475 --> 00:12:11,689 ‫הילדים נמצאים בטיפולם ותחת שליטתם‬ ‫של מולי מרטנס ומשפחתה.‬ 197 00:12:12,440 --> 00:12:16,693 ‫בתוך 48 שעות,‬ ‫משפחת מרטנס הגישה בקשה לאפוטרופסות,‬ 198 00:12:16,694 --> 00:12:20,239 ‫אימוץ, ומשמורת על ג'ק ושרה.‬ 199 00:12:21,240 --> 00:12:24,451 ‫ביקשתי לדבר איתם, אתה יודע, בטלפון,‬ 200 00:12:24,452 --> 00:12:27,912 ‫כדי לבוא לביקור בפיקוח, כל דבר.‬ 201 00:12:27,913 --> 00:12:32,168 ‫רק רציתי לחבק אותם. הם איבדו את אביהם.‬ 202 00:12:32,668 --> 00:12:35,921 ‫ומולי לא הסכימה לזה.‬ 203 00:12:37,256 --> 00:12:40,925 ‫כל הדברים האלה קורים בבת אחת, מתנגשים,‬ 204 00:12:40,926 --> 00:12:43,679 ‫ואני רוצה לראות את אחי.‬ 205 00:12:45,347 --> 00:12:48,641 ‫דיברנו עם מנהל בית הלוויות,‬ ‫רצינו לבוא לראות את ג'ייסון,‬ 206 00:12:48,642 --> 00:12:52,395 ‫והוא התנצל מאוד,‬ ‫אבל הוא קיבל הוראות ברורות‬ 207 00:12:52,396 --> 00:12:54,273 ‫שאסור לנו לראות את ג'ייסון.‬ 208 00:12:55,649 --> 00:12:58,778 ‫אני מאמינה שמולי מנסה‬ ‫לשרוף את גופתו של ג'ייסון‬ 209 00:12:59,737 --> 00:13:00,905 ‫לפני שאגיע לשם.‬ 210 00:13:02,031 --> 00:13:05,075 ‫חשבתי לעצמי, "מה עשית?"‬ 211 00:13:08,746 --> 00:13:11,415 ‫ואז אנו מקבלים‬ ‫את תוצאות הנתיחה שלאחר המוות.‬ 212 00:13:12,166 --> 00:13:15,294 ‫וממצאי הנתיחה שלאחר המוות...‬ 213 00:13:17,505 --> 00:13:18,547 ‫הם נוראיים.‬ 214 00:13:21,133 --> 00:13:26,346 ‫לג'ייסון יש שפשופים במצח, מתחת לעינו,‬ 215 00:13:26,347 --> 00:13:27,681 ‫השכמות שלו,‬ 216 00:13:28,849 --> 00:13:32,102 ‫ואז אנחנו מגיעים לראש.‬ 217 00:13:34,772 --> 00:13:38,734 ‫ובמהלך... 30 שנותיי כתובע...‬ 218 00:13:44,198 --> 00:13:46,534 ‫מעולם לא ראיתי תמונות כאלה.‬ 219 00:13:49,119 --> 00:13:50,079 ‫הוא קיבל...‬ 220 00:13:53,249 --> 00:13:55,835 ‫כל כך הרבה מכות בראש,‬ 221 00:13:56,710 --> 00:14:00,214 ‫שהפתולוג לא היה יכול לספור אותן,‬ 222 00:14:01,465 --> 00:14:03,509 ‫כי הן חפפו,‬ 223 00:14:04,093 --> 00:14:06,762 ‫וחתיכה מהגולגולת של ג'ייסון‬ 224 00:14:07,596 --> 00:14:09,348 ‫נפלה על השולחן.‬ 225 00:14:12,142 --> 00:14:16,146 ‫נדרשת כמות עצומה של כוח‬ 226 00:14:16,814 --> 00:14:18,774 ‫כדי לגרום לפציעה כזאת.‬ 227 00:14:23,904 --> 00:14:29,034 ‫נדרשו לי ארבעה ימים של הליכים משפטיים‬ ‫עד שראיתי את גופתו של ג'ייסון.‬ 228 00:14:30,077 --> 00:14:33,204 ‫זה נורא לראות‬ 229 00:14:33,205 --> 00:14:36,500 ‫מה בן אדם אחד יכול לגרום לאחר.‬ 230 00:14:38,878 --> 00:14:43,006 ‫הילדים שלו שכבו בחדר השינה,‬ ‫במרחק מטרים ספורים ממנו,‬ 231 00:14:43,007 --> 00:14:46,635 ‫ואני יודעת שמחשבותיו האחרונות היו עליהם.‬ 232 00:14:49,305 --> 00:14:53,642 ‫אני מחזיקה לו את היד ואני מבטיחה לו‬ ‫שהילדים שלו יהיו בסדר,‬ 233 00:14:54,685 --> 00:14:58,272 ‫ואני מבטיחה שייעשה צדק על מה שקרה לו.‬ 234 00:15:01,191 --> 00:15:05,738 {\an8}‫- ארבעה ימים לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 235 00:15:06,530 --> 00:15:10,199 ‫ג'ק ושרה היו בבית, ישנים במיטתם,‬ 236 00:15:10,200 --> 00:15:12,286 ‫כשהאירוע הזה התרחש.‬ 237 00:15:13,287 --> 00:15:15,204 ‫אנחנו צריכים שהם יתוחקרו‬ 238 00:15:15,205 --> 00:15:18,125 ‫על ידי אנשים שעברו הכשרה‬ ‫לחקירת ילדים קטנים.‬ 239 00:15:18,626 --> 00:15:22,630 ‫אז הם נלקחים‬ ‫ל"מרכז דרגונפליי לרווחת הילד".‬ 240 00:15:25,633 --> 00:15:29,218 ‫בוא נתחיל בדבר הראשון שאמרת לי,‬ ‫שאבא שלך מת.‬ 241 00:15:29,219 --> 00:15:30,720 ‫איך אבא שלך מת?‬ 242 00:15:30,721 --> 00:15:33,348 ‫לאחותי היה סיוט...‬ 243 00:15:33,349 --> 00:15:34,390 ‫- ג'ק‬ ‫בן עשר -‬ 244 00:15:34,391 --> 00:15:36,225 ‫על חרקים שזוחלים.‬ 245 00:15:36,226 --> 00:15:39,521 ‫הייתה לה שמיכה עם פיות‬ ‫וחרקים על המיטה שלה.‬ 246 00:15:40,022 --> 00:15:41,314 ‫אבא שלי התרגז מאוד,‬ 247 00:15:41,315 --> 00:15:45,110 ‫והוא צרח על אימא שלי, ואימא צרחה,‬ 248 00:15:46,028 --> 00:15:48,655 ‫וסבא שלי בא והתחיל להכות אותו במחבט.‬ 249 00:15:48,656 --> 00:15:53,326 ‫ואז אבא שלי תפס את המחבט,‬ ‫והכה את סבא שלי עם המחבט.‬ 250 00:15:53,327 --> 00:15:57,080 ‫אז אימא שלי... לקחה... כאילו...‬ 251 00:15:57,081 --> 00:16:00,542 ‫עמדנו לצבוע לבנה שהייתה שם,‬ ‫כזאת לבנת בטון.‬ 252 00:16:01,043 --> 00:16:04,046 ‫והיא פגעה ברקה שלו ממש כאן,‬ 253 00:16:04,588 --> 00:16:05,421 ‫והוא מת.‬ 254 00:16:05,422 --> 00:16:06,339 ‫אוקיי.‬ 255 00:16:06,340 --> 00:16:09,467 ‫לאחותך היה סיוט. איך ידעת את זה?‬ 256 00:16:09,468 --> 00:16:11,094 ‫ההורי... אימא שלי אמרה לי.‬ 257 00:16:11,095 --> 00:16:12,012 ‫אוקיי.‬ 258 00:16:12,763 --> 00:16:15,682 ‫אימא ואבא שלך רבו לפני זה?‬ 259 00:16:15,683 --> 00:16:19,352 ‫הוא מתרגז מאוד על אימא שלי‬ ‫על שהיא משאירה אור דולק.‬ 260 00:16:19,353 --> 00:16:20,269 ‫- שרה‬ ‫בת שמונה -‬ 261 00:16:20,270 --> 00:16:24,065 ‫מה הוא היה עושה?‬ ‫-הוא היה צורח עליה.‬ 262 00:16:24,066 --> 00:16:26,235 ‫אוקיי. ראית אותו פעם מכה אותה?‬ 263 00:16:28,445 --> 00:16:29,279 ‫פעם אחת.‬ 264 00:16:30,489 --> 00:16:32,992 ‫הוא התרגז מאוד מדברים קטנים.‬ 265 00:16:35,786 --> 00:16:38,329 ‫ועל מי הוא התרגז?‬ ‫-על אימא שלי.‬ 266 00:16:38,330 --> 00:16:40,748 ‫ראית אותו מתרגז עליה?‬ ‫-כן.‬ 267 00:16:40,749 --> 00:16:43,335 ‫וכשהוא התרגז, מה הוא עשה?‬ 268 00:16:44,503 --> 00:16:48,297 ‫הוא היה פוגע פיזית ומילולית באימא שלי.‬ 269 00:16:48,298 --> 00:16:50,508 ‫ראית אותו פוגע בה פיזית?‬ 270 00:16:50,509 --> 00:16:52,761 ‫פעם או פעמיים.‬ ‫-מה ראית?‬ 271 00:16:53,721 --> 00:16:57,266 ‫אגרופים, מכות, דחיפות.‬ 272 00:16:58,559 --> 00:17:02,145 ‫הילדים נותנים הצהרה על ג'ייסון.‬ 273 00:17:02,146 --> 00:17:04,148 ‫עלינו לשים לב לזה היטב.‬ 274 00:17:04,648 --> 00:17:08,776 ‫אבל הם גם משתמשים בהרבה מילים‬ ‫שילדים בני שמונה ועשר‬ 275 00:17:08,777 --> 00:17:10,404 ‫בדרך כלל לא משתמשים בהן.‬ 276 00:17:10,988 --> 00:17:14,699 ‫הוא היה פוגע פיזית ומילולית באימא שלי.‬ 277 00:17:14,700 --> 00:17:16,326 ‫זה יוצא דופן ובולט.‬ 278 00:17:18,162 --> 00:17:20,581 ‫ואיך אתה יודע שהיא מפחדת ממנו?‬ 279 00:17:21,081 --> 00:17:22,206 ‫היא סיפרה לנו.‬ 280 00:17:22,207 --> 00:17:24,751 ‫לא. אימא שלי סיפרה לי על זה.‬ 281 00:17:24,752 --> 00:17:26,503 ‫ומי סיפר לך על זה?‬ 282 00:17:27,421 --> 00:17:28,588 ‫אימא שלי.‬ 283 00:17:28,589 --> 00:17:30,298 ‫אימא שלי סיפרה לי.‬ 284 00:17:30,299 --> 00:17:32,592 ‫היא סיפרה לי.‬ ‫-אימא שלך סיפרה לך.‬ 285 00:17:32,593 --> 00:17:35,845 ‫יש אפשרות שהילדים קיבלו הדרכה.‬ 286 00:17:35,846 --> 00:17:39,599 ‫יש הרבה, "זה מה שאימא שלי סיפרה לי‬ ‫על אותו הלילה,‬ 287 00:17:39,600 --> 00:17:42,811 ‫ועל דברים שקרו בעבר."‬ 288 00:17:43,270 --> 00:17:44,646 ‫אימא שלי סיפרה לי,‬ 289 00:17:45,147 --> 00:17:48,442 ‫לא כשהייתי בת ארבע או חמש,‬ ‫אבל היא סיפרה לי כשהייתי בת שש.‬ 290 00:17:49,234 --> 00:17:51,528 ‫"אבא שלך לא כזה אבא טוב."‬ 291 00:17:52,362 --> 00:17:54,323 ‫למה היא אומרת את זה לשרה?‬ 292 00:17:55,532 --> 00:17:58,077 ‫מה האמת ומה לא?‬ 293 00:17:59,703 --> 00:18:02,289 ‫חזרנו לראיונות של מולי וטום.‬ 294 00:18:04,333 --> 00:18:07,960 ‫אני יודע שהוא חזק ממני.‬ ‫אני יודע שהוא לומד אמנויות לחימה.‬ 295 00:18:07,961 --> 00:18:09,545 ‫אני יודע שהוא מתאגרף.‬ 296 00:18:09,546 --> 00:18:14,133 ‫אני מנסה להישאר במרחק של מחבט מהבחור הזה.‬ ‫-כן.‬ 297 00:18:14,134 --> 00:18:16,220 ‫אני מת מפחד.‬ 298 00:18:17,096 --> 00:18:20,640 ‫אנחנו מנסים לברר אילו הכשרות ג'ייסון עבר,‬ 299 00:18:20,641 --> 00:18:23,351 ‫בקראטה או באמנויות לחימה,‬ 300 00:18:23,352 --> 00:18:25,354 ‫הכשרה באגרוף שאולי הוא עבר.‬ 301 00:18:28,148 --> 00:18:30,650 ‫בתוך שבוע לאחר שג'ייסון נרצח,‬ 302 00:18:30,651 --> 00:18:35,072 ‫יצרו איתי קשר‬ ‫ממשרד השריף של מחוז דוידסון‬ 303 00:18:35,572 --> 00:18:39,076 ‫ושאלו שאלות כמו‬ ‫"ג'ייסון היה לוחם באמנויות לחימה?"‬ 304 00:18:40,619 --> 00:18:42,162 ‫"הוא היה מתאגרף מקצועי?"‬ 305 00:18:43,163 --> 00:18:46,917 ‫"האם המשפחה שלנו שירתה‬ ‫בצבא האירי הרפובליקני?"‬ 306 00:18:48,293 --> 00:18:49,920 ‫אבל הדברים האלה מגוחכים.‬ 307 00:18:51,338 --> 00:18:55,676 ‫הם פשוט עשו כל שביכולתם‬ ‫כדי להרוס את השם שלו.‬ 308 00:18:57,136 --> 00:19:00,722 ‫אני רוצה שהעולם ידע את האמת על ג'ייסון.‬ 309 00:19:04,017 --> 00:19:06,603 ‫הוא היה האדם הכי טוב לב שאי פעם פגשת.‬ 310 00:19:07,104 --> 00:19:08,939 ‫לעולם לא תראו אותו בלי חיוך.‬ 311 00:19:09,648 --> 00:19:11,858 ‫כולם אהבו אותו. כולם אהבו את ג'ייסון.‬ 312 00:19:11,859 --> 00:19:13,485 ‫הוא היה חבר של כולם.‬ 313 00:19:17,489 --> 00:19:21,033 ‫הוא היה מאוד כריזמטי,‬ ‫והיה לו גם קול חזק.‬ 314 00:19:21,034 --> 00:19:22,953 ‫ידעת כשג'ייסון היה בסביבה.‬ 315 00:19:23,745 --> 00:19:25,581 ‫המשפחה הייתה הכול בשבילו.‬ 316 00:19:26,081 --> 00:19:28,750 ‫לא חשבתי שהוא רומנטיקן,‬ 317 00:19:29,251 --> 00:19:31,503 ‫עד שפגש את אשתו הראשונה, מגס.‬ 318 00:19:33,255 --> 00:19:37,342 ‫יצאנו עם חברים ערב אחד,‬ ‫והכרתי בין מגס לג'ייסון.‬ 319 00:19:37,843 --> 00:19:41,846 ‫ומההתחלה, הם נועדו זה לזה.‬ 320 00:19:41,847 --> 00:19:43,140 ‫הם היו מאושרים.‬ 321 00:19:43,640 --> 00:19:45,434 ‫אני, מרגרט, לוקחת אותך, ג'ייסון,‬ 322 00:19:45,976 --> 00:19:47,560 ‫כבעלי,‬ 323 00:19:47,561 --> 00:19:50,397 ‫לטוב ולרע, באושר ובעוני,‬ 324 00:19:51,315 --> 00:19:54,443 ‫בחולי ובבריאות, כל ימי חיינו.‬ 325 00:19:56,528 --> 00:19:57,695 ‫הם בנו את ביתם.‬ 326 00:19:57,696 --> 00:20:00,698 ‫מגס פתחה גן ילדים,‬ ‫וג'ייסון קיבל קידום בעבודה,‬ 327 00:20:00,699 --> 00:20:03,368 ‫אז החיים היו הכי טובים שאפשר. כמו באגדות.‬ 328 00:20:04,077 --> 00:20:06,537 ‫והילדים של ג'ייסון היו הכול בשבילו.‬ 329 00:20:06,538 --> 00:20:09,373 ‫כשהם נולדו, הוא היה מאושר מאי פעם.‬ 330 00:20:09,374 --> 00:20:12,084 ‫זהו זה. ילד טוב. אני אוהב את שרה.‬ 331 00:20:12,085 --> 00:20:13,085 ‫- קולו של ג'ייסון -‬ 332 00:20:13,086 --> 00:20:14,670 ‫אתה הילד הכי טוב.‬ ‫-מי זה, ג'ק?‬ 333 00:20:14,671 --> 00:20:17,132 ‫ג'ק, אתה יודע מה שרה אמרה לי?‬ 334 00:20:17,841 --> 00:20:22,220 ‫היא אמרה שהיא תקנה לג'ק טרקטור ונגרר מתנה,‬ 335 00:20:22,221 --> 00:20:25,224 ‫כי אתה אחיה, כי היא אוהבת את ג'ק.‬ 336 00:20:26,058 --> 00:20:28,852 ‫קום מהכיסא שלי.‬ 337 00:20:29,937 --> 00:20:32,773 ‫זו הייתה תחילת חייו.‬ 338 00:20:33,357 --> 00:20:34,566 ‫מה אתה עושה?‬ 339 00:20:35,108 --> 00:20:36,151 ‫אתה רוקד?‬ 340 00:20:39,821 --> 00:20:42,866 ‫כל זה השתנה באופן קיצוני‬ ‫כשקיבלתי שיחת טלפון‬ 341 00:20:43,825 --> 00:20:47,996 ‫ערב אחד, ובה נאמר לי‬ ‫שלמגס היה התקף אסתמה.‬ 342 00:20:50,832 --> 00:20:53,585 ‫בעלי ואני הצלחנו להגיע לבית החולים.‬ 343 00:20:54,711 --> 00:20:57,506 ‫וג'ייסון היה עם מגס, ויכולנו לשמוע אותו...‬ 344 00:21:01,301 --> 00:21:02,970 ‫מתחנן בפניה שלא תלך‬ 345 00:21:04,471 --> 00:21:05,514 ‫ותעזוב אותו.‬ 346 00:21:07,057 --> 00:21:07,891 ‫ג'ייסון,‬ 347 00:21:08,976 --> 00:21:11,603 ‫באותו רגע, היה פשוט...‬ 348 00:21:12,104 --> 00:21:13,562 ‫שבור לרסיסים.‬ 349 00:21:13,563 --> 00:21:16,649 ‫- אני מתגעגע אלייך יותר ויותר‬ ‫בכל יום שעובר, וגם ג'ק ושרה. -‬ 350 00:21:16,650 --> 00:21:20,904 ‫הוא היה כותב מכתבים למגס‬ ‫ומשאיר אותם ליד הקבר.‬ 351 00:21:21,405 --> 00:21:24,783 ‫- תמיד תהיי אהבת חיי‬ ‫והבחורה בחלומותיי. -‬ 352 00:21:25,617 --> 00:21:27,410 ‫כל המשפחה שלנו התגייסה,‬ 353 00:21:27,411 --> 00:21:31,122 ‫אבל הוא לא היה יכול ממש להתאבל.‬ 354 00:21:31,123 --> 00:21:33,916 ‫הוא היה הורה יחיד לשני תינוקות,‬ 355 00:21:33,917 --> 00:21:36,086 ‫והיה עליו ללכת לעבודה כל יום.‬ 356 00:21:41,425 --> 00:21:43,427 ‫אז הוא חיפש אומנת,‬ 357 00:21:43,927 --> 00:21:48,473 ‫ואז מולי מרטנס נכנסה לחיינו.‬ 358 00:21:55,105 --> 00:21:59,817 ‫הייתי בשנות העשרים המוקדמות שלי,‬ ‫והייתי במערכת יחסים במשך כמה חודשים‬ 359 00:21:59,818 --> 00:22:04,614 ‫ונכנסתי להיריון במפתיע, ו...‬ 360 00:22:06,700 --> 00:22:09,452 ‫זמן קצר לאחר מכן, עברתי הפלה.‬ 361 00:22:09,453 --> 00:22:12,872 ‫ואני חושבת שכל אחת שעברה הפלה‬ 362 00:22:12,873 --> 00:22:16,625 ‫יכולה להבין שזה היה שובר לב.‬ 363 00:22:16,626 --> 00:22:21,297 ‫אני... הייתי במערכת יחסים עם מישהו,‬ 364 00:22:21,298 --> 00:22:25,301 ‫והבנתי שאני לא רוצה‬ ‫לבלות את חיי עם אותו אדם,‬ 365 00:22:25,302 --> 00:22:28,471 ‫והרגשתי שיהיה קל יותר אם אעזוב‬ 366 00:22:28,472 --> 00:22:30,222 ‫ואיהנה מהעולם.‬ 367 00:22:30,223 --> 00:22:33,309 ‫ובשבילי, לעבוד עם ילדים‬ ‫הייתה בחירה טבעית.‬ 368 00:22:33,310 --> 00:22:36,687 ‫אז הצטרפתי לסוכנות אומנות,‬ 369 00:22:36,688 --> 00:22:40,274 ‫וכשג'ייסון יצר איתי קשר,‬ 370 00:22:40,275 --> 00:22:44,279 ‫הוא ציין בפרופיל שלו שאשתו נפטרה.‬ 371 00:22:45,030 --> 00:22:46,739 ‫זה צבט לי בלב.‬ 372 00:22:46,740 --> 00:22:50,409 ‫יש כאן שני תינוקות ללא אימא,‬ 373 00:22:50,410 --> 00:22:53,830 ‫ואולי היה בי חלל שרציתי למלא.‬ 374 00:22:55,082 --> 00:22:58,209 ‫זה היה טבעי שהיא תפתח כישרון‬ 375 00:22:58,210 --> 00:22:59,126 ‫- טום -‬ 376 00:22:59,127 --> 00:23:01,754 ‫לטיפול בילדים קטנים,‬ 377 00:23:01,755 --> 00:23:04,758 ‫מכיוון ששני האחים הצעירים שלה‬ 378 00:23:05,467 --> 00:23:09,804 ‫נולדו כשהיא הייתה בגיל‬ ‫שבו היא יכולה לעזור לאימא שלה.‬ 379 00:23:09,805 --> 00:23:12,891 ‫היא ידעה טוב מאוד איך להעסיק אותם.‬ 380 00:23:14,017 --> 00:23:18,647 ‫הגעתי לאירלנד ביום גשום ואופייני.‬ 381 00:23:19,147 --> 00:23:23,110 ‫ופגשתי את ג'ייסון, והוא הרגיע אותי.‬ 382 00:23:24,403 --> 00:23:26,238 ‫הוא היה מקסים, מצחיק.‬ 383 00:23:26,947 --> 00:23:28,740 ‫הוא גרם לי להרגיש מיוחדת מאוד.‬ 384 00:23:30,450 --> 00:23:35,871 ‫זמן מה לאחר הגעתה של מולי לכפר‬ ‫התחלתי לקלוט דברים,‬ 385 00:23:35,872 --> 00:23:39,834 ‫רק סימנים קטנים בין ג'ייסון למולי.‬ 386 00:23:39,835 --> 00:23:44,338 ‫הלכנו על החוף, והם הלכו מאחורינו,‬ ‫ואני חושב שטרייסי ציינה בפניי‬ 387 00:23:44,339 --> 00:23:48,343 ‫שהיא חושבת שיש בקשר הזה‬ ‫יותר מאשר יחסי עובד-מעביד.‬ 388 00:23:48,885 --> 00:23:54,682 ‫הרגשתי שאני מביאה שמחה‬ ‫לתוך החיים של ג'ק, שרה וג'ייסון.‬ 389 00:23:54,683 --> 00:23:56,268 ‫טוב, לכי תביאי את הסנדלים.‬ 390 00:23:58,019 --> 00:23:59,812 ‫את צריכה לשים אותם מעל הטייץ.‬ 391 00:23:59,813 --> 00:24:00,729 ‫שלום.‬ 392 00:24:00,730 --> 00:24:03,399 ‫כי זה היום החם ביותר באירלנד‬ ‫ואת עדיין צריכה טייץ.‬ 393 00:24:03,400 --> 00:24:06,069 ‫שרה, בת כמה את?‬ ‫-שנתיים.‬ 394 00:24:06,570 --> 00:24:07,570 ‫שנתיים וחצי.‬ 395 00:24:07,571 --> 00:24:08,487 ‫כן.‬ 396 00:24:08,488 --> 00:24:09,614 ‫בן כמה אתה?‬ 397 00:24:10,115 --> 00:24:12,993 ‫ארבע וחצי.‬ ‫-אתה בטוח שאתה לא בן שנה וחצי?‬ 398 00:24:13,493 --> 00:24:14,578 ‫אתה בטוח?‬ 399 00:24:15,203 --> 00:24:17,956 ‫אבל לפעמים אתה עושה רעש שנשמע ככה...‬ 400 00:24:19,207 --> 00:24:21,334 ‫זה נשמע כמו ילד בן שנה וחצי.‬ 401 00:24:22,335 --> 00:24:26,798 ‫וכבר בימים הראשונים‬ ‫שרה התחילה לקרוא לי "אימא".‬ 402 00:24:27,299 --> 00:24:32,011 ‫ממש הפכתי לאימא של הילדים האלה,‬ 403 00:24:32,012 --> 00:24:34,973 ‫לפני שהפכתי לאימא של הילדים האלה.‬ 404 00:24:36,016 --> 00:24:37,684 ‫זה היה נפלא.‬ 405 00:24:39,311 --> 00:24:41,812 ‫מולי גרמה לג'ייסון לחייך,‬ 406 00:24:41,813 --> 00:24:43,982 ‫והוא לא עשה את זה כבר הרבה זמן.‬ 407 00:24:45,400 --> 00:24:50,279 ‫אבל היה ברור, מאימיילים של ג'ייסון למולי‬ 408 00:24:50,280 --> 00:24:55,035 ‫שג'ייסון רצה להאט את הקצב‬ ‫של מערכת היחסים שלהם.‬ 409 00:24:56,745 --> 00:24:59,121 ‫"הדאגה שלי היא לג'ק ולשרה."‬ 410 00:24:59,122 --> 00:25:01,832 ‫"הייתה להם מספיק‬ ‫טרגדיה בחייהם הקצרים,‬ 411 00:25:01,833 --> 00:25:04,418 ‫"ולמרות שאני יודע שהם חזקים,‬ 412 00:25:04,419 --> 00:25:07,630 ‫"אני חושש לגרום להם לעבור משהו נוסף.‬ 413 00:25:07,631 --> 00:25:09,507 ‫"אני ממש מפחד, מולי.‬ 414 00:25:09,508 --> 00:25:10,925 ‫"אני לא רוצה לאבד אותך,‬ 415 00:25:10,926 --> 00:25:13,969 ‫"אבל יותר מכך,‬ ‫אני לא רוצה להעמיד את ג'ק ושרה בסיכון‬ 416 00:25:13,970 --> 00:25:16,598 ‫"לאבד אימא נוספת, אם זה לא ילך בינינו."‬ 417 00:25:18,141 --> 00:25:21,769 ‫אבל מולי תמיד רצתה‬ ‫שמערכת היחסים תקבל תוקף.‬ 418 00:25:21,770 --> 00:25:24,439 ‫והיא דוחפת ודוחפת.‬ 419 00:25:25,273 --> 00:25:28,067 ‫- אני לא מתכוונת לחכות ולחכות -‬ 420 00:25:28,068 --> 00:25:31,738 ‫- או להיות תלויה באוויר‬ ‫עד שתגיע להחלטה. -‬ 421 00:25:32,739 --> 00:25:37,409 ‫בסופו של דבר, ג'ייסון התחיל‬ ‫לדבר על ההזדמנות‬ 422 00:25:37,410 --> 00:25:39,954 ‫להתחלת חיים חדשים עבור ג'ק ושרה,‬ 423 00:25:39,955 --> 00:25:45,502 ‫כדי שתהיה להם סביבה משפחתית יציבה‬ ‫שבה יש אימא ואבא.‬ 424 00:25:47,462 --> 00:25:50,798 ‫יצאתי לבילוי לילי עם החברים שלי.‬ 425 00:25:50,799 --> 00:25:53,385 ‫ג'ייסון נכנס ראשון, ומולי מאחוריו,‬ 426 00:25:53,969 --> 00:25:56,178 ‫מראה את הטבעת שעל האצבע שלה.‬ 427 00:25:56,179 --> 00:25:59,723 ‫ואמרתי, "אני מאושרת.‬ ‫אני רוצה שתהיה מאושר."‬ 428 00:25:59,724 --> 00:26:01,476 ‫"מגס לא הייתה רוצה שתהיה אומלל."‬ 429 00:26:03,061 --> 00:26:05,980 ‫בסופו של דבר, החלטנו לעבור לארצות הברית.‬ 430 00:26:05,981 --> 00:26:09,275 ‫בעיקרון, בגלל סגנון החיים,‬ 431 00:26:09,276 --> 00:26:13,655 ‫ובמיוחד, סגנון החיים‬ ‫בכל הנוגע לגידול ילדים.‬ 432 00:26:15,282 --> 00:26:17,199 {\an8}‫- מדולנדס‬ ‫צפון קרוליינה -‬ 433 00:26:17,200 --> 00:26:19,953 {\an8}‫התרגשתי מההתחלה החדשה עבור המשפחה שלנו.‬ 434 00:26:26,543 --> 00:26:29,920 {\an8}‫- שרה‬ ‫בת 15 -‬ 435 00:26:29,921 --> 00:26:33,258 ‫בפעם הראשונה שראיתי את הבית,‬ ‫חשבתי שהוא נראה כמו אחוזה.‬ 436 00:26:36,303 --> 00:26:37,469 ‫הוא היה ממש מגניב.‬ 437 00:26:37,470 --> 00:26:40,765 ‫הכול היה הרבה יותר גדול מאירלנד,‬ ‫ואהבתי את זה.‬ 438 00:26:42,058 --> 00:26:46,645 ‫אני זוכרת שכשנכנסתי בפעם הראשונה,‬ ‫נכנסתי לחדר שלי ורצתי במעגלים.‬ 439 00:26:46,646 --> 00:26:51,484 ‫ואהבתי את הגינה הגדולה, כי אבא שלי אמר לי‬ ‫שנוכל להביא טרמפולינה וכלב.‬ 440 00:26:53,069 --> 00:26:56,196 ‫זו הייתה שמחה גדולה.‬ ‫כולם התרגשו לקראת ההרפתקה החדשה.‬ 441 00:26:56,197 --> 00:26:58,116 ‫עברנו לאמריקה.‬ 442 00:26:59,618 --> 00:27:02,328 {\an8}‫- ג'ק‬ ‫בן 17 -‬ 443 00:27:02,329 --> 00:27:07,709 ‫הרגשתי שמייד התאקלמנו‬ ‫לאחר המעבר למדולנדס בצפון קרוליינה.‬ 444 00:27:08,209 --> 00:27:10,961 ‫ישר נרשמנו לחוגים כמו שחייה,‬ 445 00:27:10,962 --> 00:27:12,546 ‫הצטרפנו לנבחרות.‬ 446 00:27:12,547 --> 00:27:15,008 ‫כולם שם היו כל כך נחמדים וידידותיים.‬ 447 00:27:16,259 --> 00:27:18,303 ‫היינו חלק מקהילה נהדרת.‬ 448 00:27:20,680 --> 00:27:25,351 ‫אחרי שמולי, ג'ייסון, ג'ק ושרה‬ ‫עברו לצפון קרוליינה,‬ 449 00:27:25,352 --> 00:27:28,103 ‫הם תכננו להתחתן לאחר מספר שבועות,‬ 450 00:27:28,104 --> 00:27:32,232 ‫וזה היה מאורע משמח שציפינו לו.‬ 451 00:27:32,233 --> 00:27:36,363 ‫רק רצינו שג'ייסון יהיה מאושר,‬ ‫ונסענו כדי לתמוך בו.‬ 452 00:27:37,697 --> 00:27:39,449 ‫כשהגענו, כולם התרגשו.‬ 453 00:27:42,369 --> 00:27:44,621 ‫ג'ייסון ומולי תכננו לנו המון פעילויות.‬ 454 00:27:45,330 --> 00:27:46,581 ‫נסענו לנסקאר,‬ 455 00:27:48,041 --> 00:27:48,958 ‫עשינו על האש,‬ 456 00:27:49,876 --> 00:27:50,960 ‫שיחקנו ועשינו חיים.‬ 457 00:27:54,172 --> 00:27:56,382 ‫נמצאת פה מולי מנוקסוויל, טנסי...‬ 458 00:27:56,383 --> 00:27:57,591 ‫- לילה לפני החתונה -‬ 459 00:27:57,592 --> 00:28:01,179 ‫וגם ג'ייסון שהגיע כל הדרך מלימריק, אירלנד!‬ 460 00:28:01,971 --> 00:28:04,724 ‫זו חובתי בתור השושבין להציג את כולם,‬ 461 00:28:05,225 --> 00:28:06,476 ‫ומייד התחבבנו זה על זה.‬ 462 00:28:07,102 --> 00:28:08,520 ‫"נלכד במלכודת‬ 463 00:28:10,772 --> 00:28:12,147 ‫"אני לא יכול להשתחרר"‬ 464 00:28:12,148 --> 00:28:15,318 ‫שרנו, שתינו ורקדנו.‬ 465 00:28:17,362 --> 00:28:19,197 ‫האווירה הייתה נהדרת.‬ 466 00:28:20,365 --> 00:28:21,366 ‫הוא נראה מאושר.‬ 467 00:28:28,581 --> 00:28:30,499 ‫למוחרת, בחתונה,‬ 468 00:28:30,500 --> 00:28:35,004 ‫התחלתי להבין שמשהו לא בסדר,‬ 469 00:28:35,797 --> 00:28:40,343 ‫כשדיברתי עם השושבינה, סוזי.‬ 470 00:28:41,803 --> 00:28:43,304 ‫הכנתי נאום.‬ 471 00:28:43,805 --> 00:28:47,516 ‫לפני שהייתי אמורה לנאום,‬ ‫דיברתי עם טרייסי,‬ 472 00:28:47,517 --> 00:28:50,395 ‫כדי להגיד לה שזה כמו באגדות.‬ 473 00:28:50,895 --> 00:28:54,398 ‫היא התחילה להגיד‬ ‫כמה מדהים הכול וכמה רומנטי.‬ 474 00:28:54,399 --> 00:28:56,735 ‫את יודעת, מולי הולכת‬ 475 00:28:57,318 --> 00:29:00,362 ‫להיות הסנדקית של הילדים של ג'ייסון‬ 476 00:29:00,363 --> 00:29:03,407 ‫מכיוון שהיא הייתה חברת ילדות של מגס.‬ 477 00:29:03,408 --> 00:29:04,700 ‫מה?‬ 478 00:29:04,701 --> 00:29:08,705 ‫ועכשיו, את יודעת,‬ ‫היא תהיה האם החורגת שלהם.‬ 479 00:29:09,205 --> 00:29:11,875 ‫אני לא יודעת על מה את מדברת.‬ 480 00:29:13,042 --> 00:29:14,377 ‫היא הייתה האומנת.‬ 481 00:29:14,878 --> 00:29:18,047 ‫אני כזה, "מה? את צוחקת עליי."‬ 482 00:29:19,174 --> 00:29:20,924 ‫אנחנו פשוט לא מאמינים‬ 483 00:29:20,925 --> 00:29:24,179 ‫שזה מה שהאורחים האמריקאים בחתונה חושבים.‬ 484 00:29:25,430 --> 00:29:28,600 ‫למה שמישהו יפברק סיפור שכזה?‬ 485 00:29:32,312 --> 00:29:35,898 ‫- אוגוסט 2015 -‬ 486 00:29:35,899 --> 00:29:38,066 ‫במהלך החקירה,‬ 487 00:29:38,067 --> 00:29:41,361 ‫אנחנו מראיינים אנשים על מולי.‬ 488 00:29:41,362 --> 00:29:44,073 ‫החברים שלה, המשפחה שלה, השכנים שלה.‬ 489 00:29:46,159 --> 00:29:50,079 ‫ואנחנו מגלים דברים מאוד מוזרים.‬ 490 00:29:51,039 --> 00:29:54,374 ‫אחד השכנים אמר לנו‬ ‫שהיא השתתפה במועדון קריאה,‬ 491 00:29:54,375 --> 00:30:00,757 ‫ואחת הנשים נכנסה‬ ‫וממש התרגשה לגלות שהיא בהיריון.‬ 492 00:30:02,383 --> 00:30:07,513 ‫לכאורה, מולי התחילה לספר לכולם‬ ‫את הסיפור המומצא הזה‬ 493 00:30:07,514 --> 00:30:10,141 ‫על איך שהיא ילדה את שרה.‬ 494 00:30:11,518 --> 00:30:15,312 ‫וחלק מהאנשים בחדר ידעו שזה לא נכון.‬ 495 00:30:15,313 --> 00:30:18,817 ‫ובכל זאת, הסיפור סופר לאנשים אחרים, מולם.‬ 496 00:30:21,069 --> 00:30:24,196 ‫והיא סיפרה לשותפה שלה בקולג'‬ 497 00:30:24,197 --> 00:30:27,867 ‫על אחות מתה, ושאחותה מתה מסרטן.‬ 498 00:30:29,285 --> 00:30:31,204 ‫גילינו שגם זה לא נכון.‬ 499 00:30:31,830 --> 00:30:35,959 ‫אז היא מפברקת סיפור על אחות שלא קיימת.‬ 500 00:30:37,877 --> 00:30:39,169 ‫למה זה חשוב‬ 501 00:30:39,170 --> 00:30:42,589 ‫שבכל כך הרבה הזדמנויות,‬ ‫מולי סיפרה כל כך הרבה דברים‬ 502 00:30:42,590 --> 00:30:44,926 ‫שברור שהם לא נכונים?‬ 503 00:30:45,718 --> 00:30:49,722 ‫זה חשוב כי היו רק שלושה אנשים‬ ‫בחדר ההוא באותו הלילה.‬ 504 00:30:50,348 --> 00:30:52,057 ‫ג'ייסון לא יכול לספר את הסיפור שלו.‬ 505 00:30:52,058 --> 00:30:54,978 ‫שני האנשים שנשארו הם טום ומולי.‬ 506 00:30:55,812 --> 00:30:59,774 ‫והגענו למסקנה שמולי לא אמינה.‬ 507 00:31:03,903 --> 00:31:06,281 ‫עוד דבר שיוצא לאור‬ 508 00:31:07,365 --> 00:31:11,535 ‫היא דרישתה העקבית של מולי‬ 509 00:31:11,536 --> 00:31:14,539 ‫לאמץ את ילדיו של ג'ייסון.‬ 510 00:31:17,000 --> 00:31:18,959 ‫חודשים ספורים לאחר החתונה,‬ 511 00:31:18,960 --> 00:31:23,923 ‫היא ביקרה אצל עורך דין לענייני גירושים‬ ‫כדי לחקור את זכויותיה בקשר לילדים.‬ 512 00:31:25,800 --> 00:31:28,552 ‫רציתי לאמץ אותם כי הם היו הילדים שלי.‬ 513 00:31:28,553 --> 00:31:33,308 ‫כלומר, הייתי אימא שלהם.‬ ‫הייתי אימא שלהם. הם היו הילדים שלי.‬ 514 00:31:34,642 --> 00:31:38,937 ‫ג'ייסון ואני דיברנו על כך שנעשה טקס אימוץ,‬ 515 00:31:38,938 --> 00:31:41,231 ‫שיהיה חלק מטקס החתונה.‬ 516 00:31:41,232 --> 00:31:44,819 ‫היו הרבה הבטחות שלא קוימו,‬ ‫אבל זאת הייתה אחת גדולה.‬ 517 00:31:45,320 --> 00:31:49,656 ‫העליתי את זה כמה פעמים ושאלתי,‬ ‫"מה קורה עם תהליך האימוץ?"‬ 518 00:31:49,657 --> 00:31:51,241 ‫"אני יכול לעזור?"‬ 519 00:31:51,242 --> 00:31:56,873 ‫והוא היה אומר שהוא עובד על זה,‬ ‫ואז שום דבר לא היה קורה.‬ 520 00:32:01,002 --> 00:32:05,505 ‫במבט לאחור על ההתכתבות,‬ ‫שאליה קיבלנו גישה לאחר מותו של ג'ייסון,‬ 521 00:32:05,506 --> 00:32:10,136 ‫הבנו שג'ייסון ניסה לקיים את הבטחתו‬ ‫לאפשר למולי לאמץ את הילדים.‬ 522 00:32:12,388 --> 00:32:15,307 ‫ראינו אימייל מג'ייסון לעורך דין.‬ 523 00:32:15,308 --> 00:32:18,060 ‫- אם אתגרש האם הזכות להחזיק בילדים‬ ‫היא שלי או של מולי? -‬ 524 00:32:18,061 --> 00:32:21,438 ‫אני חושב שיש שורה אחת שבולטת‬ ‫באימייל מעורכי הדין.‬ 525 00:32:21,439 --> 00:32:24,900 ‫- במקרה של פרידה‬ ‫שופט יכול להחליט -‬ 526 00:32:24,901 --> 00:32:27,861 ‫- שזה יהיה לטובת הילדים -‬ 527 00:32:27,862 --> 00:32:31,073 ‫- שמולי תקבל משמורת מלאה. -‬ 528 00:32:31,074 --> 00:32:33,117 ‫ג'ייסון לעולם לא היה לוקח סיכון כזה.‬ 529 00:32:34,118 --> 00:32:37,956 ‫- 15 באוגוסט‬ ‫2015 -‬ 530 00:32:38,539 --> 00:32:43,001 ‫- 13 ימים לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 531 00:32:43,002 --> 00:32:45,754 ‫מאחורי דלתיים סגורות בדוידסון,‬ 532 00:32:45,755 --> 00:32:48,215 ‫החל אתמול קרב על משמורת.‬ 533 00:32:48,216 --> 00:32:51,051 ‫במרכזו נמצאים ג'ק קורבט בן העשר‬ 534 00:32:51,052 --> 00:32:53,303 ‫ואחותו בת השמונה, שרה.‬ 535 00:32:53,304 --> 00:32:55,472 ‫הילדים נמצאים תחת טיפולה של האישה הזאת,‬ 536 00:32:55,473 --> 00:32:57,934 ‫אשתו השנייה, מולי פייג' מרטנס.‬ 537 00:32:58,726 --> 00:33:03,522 ‫אני זוכרת שמולי אמרה לי שטרייסי ודיוויד‬ ‫מנסים לקחת אותנו,‬ 538 00:33:03,523 --> 00:33:07,318 ‫ושהיא הולכת לבית המשפט,‬ ‫והיא אמרה לי שהיא מנצחת.‬ 539 00:33:07,944 --> 00:33:11,446 ‫מולי סיפרה לנו על החיים החדשים שיהיו לנו.‬ 540 00:33:11,447 --> 00:33:13,865 ‫היא כבר חיפשה דירה,‬ 541 00:33:13,866 --> 00:33:16,577 ‫חיפשה מכונית חדשה ובית ספר חדש שאליו נלך.‬ 542 00:33:18,538 --> 00:33:20,706 ‫זה לא היה צריך להגיע לזה.‬ 543 00:33:20,707 --> 00:33:24,793 ‫הילדים האלה הם שני אזרחים אירים.‬ ‫אבא שלהם היה אזרח אירי.‬ 544 00:33:24,794 --> 00:33:29,716 {\an8}‫אין כלום. אין אימוץ. אין אזרחות כפולה.‬ ‫הם אזרחים אירים.‬ 545 00:33:30,216 --> 00:33:35,012 ‫הצגנו ראיות לכך שאני האימא,‬ ‫וברור שהייתי האימא.‬ 546 00:33:35,013 --> 00:33:38,807 ‫אני זאת שלקחה אותם לכול הפגישות שלהם‬ ‫ודאגה לארוחות,‬ 547 00:33:38,808 --> 00:33:41,685 ‫ולכל הפעילויות היומיומיות,‬ 548 00:33:41,686 --> 00:33:44,938 ‫ואני מרגישה שהוכחנו את זה ללא ספק,‬ 549 00:33:44,939 --> 00:33:49,193 ‫והסביבה הביתית שלהם הייתה איתי‬ ‫ושהם בטוחים ויציבים.‬ 550 00:33:49,861 --> 00:33:50,777 ‫- 18 באוגוסט‬ ‫2015 -‬ 551 00:33:50,778 --> 00:33:53,989 ‫אנחנו כאן בעניין של אפוטרופסות‬ 552 00:33:53,990 --> 00:33:58,286 ‫עבור הילדים הקטינים, שרה וג'ק קורבט.‬ 553 00:33:59,495 --> 00:34:01,788 ‫ההורים של שרה וג'ק, אני די בטוח‬ 554 00:34:01,789 --> 00:34:05,501 ‫שהיו רוצים שילדיהם יגדלו בארץ מוצאם,‬ 555 00:34:06,002 --> 00:34:09,296 ‫שבה התרבות, הדת, המנהגים,‬ 556 00:34:09,297 --> 00:34:13,258 ‫ומשפחתם המורחבת משני הצדדים‬ ‫מוכנים לטפח אותם באופן כזה‬ 557 00:34:13,259 --> 00:34:15,511 ‫שיהיה לטובתם של הילדים.‬ 558 00:34:16,721 --> 00:34:20,183 ‫הילדים האלה יחזרו לאירלנד.‬ 559 00:34:21,476 --> 00:34:23,101 ‫כל האנשים האלה אמרו,‬ 560 00:34:23,102 --> 00:34:26,772 ‫"ג'ייסון רצה שילדיו יהיו באירלנד‬ ‫עם המשפחה שלהם. מה?"‬ 561 00:34:26,773 --> 00:34:28,775 ‫ג'ייסון רצה להיות בחיים.‬ 562 00:34:29,275 --> 00:34:33,612 ‫ג'ייסון לא חשב שהוא ימות.‬ ‫לא חשבתי שהוא ימות.‬ 563 00:34:33,613 --> 00:34:38,575 ‫ואני לא יודעת, אם באיזה עולם מטורף‬ ‫הוא חשב שהוא ימות,‬ 564 00:34:38,576 --> 00:34:41,995 ‫אני מאמינה שהוא היה רוצה‬ ‫שהילדים יהיו עם אימא שלהם.‬ 565 00:34:41,996 --> 00:34:44,248 ‫זה משהו שאני מאמינה בו.‬ 566 00:34:47,835 --> 00:34:50,088 ‫אני זוכר את היום שנלקחתי ממולי.‬ 567 00:34:50,922 --> 00:34:53,341 ‫ניידת עצרה מחוץ לבית.‬ 568 00:34:54,258 --> 00:34:58,220 ‫ושני שוטרים קפצו החוצה,‬ ‫ומסחרית הגיעה מאחוריהם,‬ 569 00:34:58,221 --> 00:34:59,639 ‫ובתוכה שני אנשים.‬ 570 00:35:01,057 --> 00:35:04,936 ‫הם אמרו לי שיש צו בית משפט להרחקת הילדים.‬ 571 00:35:06,479 --> 00:35:08,772 ‫ג'ק בעט וצרח ואמר,‬ 572 00:35:08,773 --> 00:35:12,067 ‫"אני לא הולך איתכם. אני לא הולך."‬ 573 00:35:12,068 --> 00:35:17,198 ‫ו"אתם לא יכולים לקחת אותי."‬ ‫ושרה בכתה.‬ 574 00:35:19,367 --> 00:35:23,870 ‫אני זוכרת שהחזקתי את היד של ג'ק,‬ ‫ושאלתי אותם, "לאן אנחנו הולכים?"‬ 575 00:35:23,871 --> 00:35:27,041 ‫"מי אתם? תחזירו אותנו.‬ ‫לאן אתם לוקחים אותנו?"‬ 576 00:35:29,418 --> 00:35:33,673 ‫ואני... אני קרסתי, ובכיתי,‬ 577 00:35:36,050 --> 00:35:37,759 ‫אבל ניסיתי להחזיק מעמד.‬ 578 00:35:37,760 --> 00:35:41,179 ‫ניסיתי לקלוט את זה, וניסיתי... אני לא יודעת.‬ 579 00:35:41,180 --> 00:35:43,224 ‫איך זה יכול לקרות?‬ 580 00:35:57,697 --> 00:35:59,365 ‫אני אוהבת אתכם מאוד.‬ 581 00:36:00,032 --> 00:36:02,742 ‫אני זוכר שאמרתי לה שלום, ושאני אוהב אותה,‬ 582 00:36:02,743 --> 00:36:05,036 ‫והיא אמרה שהיא אוהבת אותי.‬ 583 00:36:05,037 --> 00:36:06,496 ‫הייתי ילד בן עשר,‬ 584 00:36:06,497 --> 00:36:09,542 ‫והיא הייתה האדם היחיד שהיה שם יום יום.‬ 585 00:36:10,334 --> 00:36:14,088 ‫אני נפרדת ממישהי שהייתה אימא שלי‬ ‫מאז שאני זוכרת את עצמי.‬ 586 00:36:14,922 --> 00:36:15,923 ‫אהבתי את מולי.‬ 587 00:36:17,300 --> 00:36:19,843 ‫זו לא הייתה פרידה בשבילי.‬ ‫חשבתי שזה רק ביקור,‬ 588 00:36:19,844 --> 00:36:24,015 ‫ואראה אותם בקרוב,‬ ‫אבל זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותם.‬ 589 00:36:34,984 --> 00:36:39,654 ‫ג'ק בן ה-11 ושרה בת השמונה‬ ‫חזרו לאירלנד אתמול.‬ 590 00:36:39,655 --> 00:36:43,033 ‫מולי מרטנס ואביה, תומס מרטנס בן ה-65,‬ 591 00:36:43,034 --> 00:36:47,955 ‫נחקרים על ידי המשטרה‬ ‫לגבי מותו של ג'ייסון בן ה-39.‬ 592 00:36:48,456 --> 00:36:50,248 ‫כשחזרתי לאירלנד,‬ 593 00:36:50,249 --> 00:36:53,877 ‫היה רעש תקשורתי עצום‬ ‫סביב המשפחה שלנו ואבא שלי.‬ 594 00:36:53,878 --> 00:36:56,755 {\an8}‫- המסע של ג'ייסון‬ ‫מאירים את הדרך הביתה לג'ק ושרה -‬ 595 00:36:56,756 --> 00:36:59,841 ‫זה היה פשוט הלם לראות‬ ‫שכל כך הרבה אנשים מתעניינים‬ 596 00:36:59,842 --> 00:37:02,094 ‫ושזה הפך למקרה מפורסם בבית.‬ 597 00:37:04,972 --> 00:37:08,017 ‫הבטחתי לג'ייסון‬ 598 00:37:09,435 --> 00:37:11,854 ‫שאוודא שהוא ייקבר עם מגס.‬ 599 00:37:15,024 --> 00:37:17,859 ‫היו שם כל כך הרבה אנשים‬ ‫שאהבו ותמכו באבא שלי,‬ 600 00:37:17,860 --> 00:37:19,486 ‫ותמכו בכולנו,‬ 601 00:37:19,487 --> 00:37:23,366 ‫וב-200 המטרים האחרונים,‬ ‫הלכנו מאחורי הארון.‬ 602 00:37:24,492 --> 00:37:28,495 ‫- אבא -‬ 603 00:37:28,496 --> 00:37:31,707 ‫היה קשה לחשוב‬ ‫שלעולם לא אראה אותו שוב.‬ 604 00:37:36,128 --> 00:37:38,755 {\an8}‫- לזכר אישה נהדרת ואימא‬ ‫מרגרט קורבט -‬ 605 00:37:38,756 --> 00:37:40,508 {\an8}‫- בעלה האהוב‬ ‫ג'ייסון קורבט -‬ 606 00:37:44,053 --> 00:37:48,306 ‫אני זוכרת שהחזקתי את שרה בזרועותיי‬ ‫במיטה בלילה, והיא שאלה אותי‬ 607 00:37:48,307 --> 00:37:51,351 ‫איך היא איבדה שלושה הורים.‬ 608 00:37:51,352 --> 00:37:54,437 ‫רציתי לבטוח בטרייסי ובדיוויד. באמת.‬ 609 00:37:54,438 --> 00:37:57,858 ‫אני זוכרת שחשבתי על זה.‬ ‫אני זוכרת שחשבתי לעצמי,‬ 610 00:37:58,359 --> 00:38:00,986 ‫"את צריכה לבטוח בהם.‬ ‫את יודעת שהם אוהבים אותך."‬ 611 00:38:00,987 --> 00:38:04,198 ‫אבל היה לי ממש קשה להרשות לעצמי,‬ 612 00:38:04,699 --> 00:38:06,534 ‫כי לא רציתי להיפגע שוב.‬ 613 00:38:08,536 --> 00:38:13,416 ‫התמודדנו עם שני ילדים קטנים שעברו טראומה.‬ 614 00:38:14,458 --> 00:38:19,547 ‫והם היו צריכים שאהיה אימא, וזה מה שעשיתי.‬ 615 00:38:20,756 --> 00:38:24,009 ‫מזל שטרייסי ואני עברנו הכשרה כהורי אומנה.‬ 616 00:38:24,010 --> 00:38:27,012 ‫ידענו מה צריך לקרות‬ ‫כדי שהם יוכלו להתקדם,‬ 617 00:38:27,013 --> 00:38:30,558 ‫והטיפול עמד להיות‬ ‫חלק חשוב מאוד בריפוי שלהם.‬ 618 00:38:35,104 --> 00:38:39,817 ‫המשפחה לא הסכימה שיהיה קשר.‬ ‫הם לא ענו לשיחות.‬ 619 00:38:42,278 --> 00:38:48,825 ‫אז השתמשתי במדיה החברתית‬ ‫כדי לשלוח הודעות לילדים שלי.‬ 620 00:38:48,826 --> 00:38:50,953 {\an8}‫- עברו שלושה שבועות‬ ‫מאז שנלקחתם ממני. -‬ 621 00:38:51,620 --> 00:38:53,039 ‫לא דיברתי...‬ 622 00:38:53,539 --> 00:38:57,709 ‫דיברתי איתם מאז שביקרתי אותם...‬ 623 00:38:57,710 --> 00:38:59,294 ‫- קולה של מולי‬ ‫חדשות אירלנד -‬ 624 00:38:59,295 --> 00:39:01,713 ‫וכולנו חשבנו‬ 625 00:39:01,714 --> 00:39:03,882 ‫שמדובר בביקור, לא בפרידה.‬ 626 00:39:03,883 --> 00:39:06,259 ‫אני רוצה שמישהו יספר להם‬ ‫שאני אוהבת אותם.‬ 627 00:39:06,260 --> 00:39:08,136 ‫- קולה של מולי‬ ‫4 אף אם אירלנד -‬ 628 00:39:08,137 --> 00:39:10,431 ‫ויום הולדת שמח, ילדים, מכל הלב.‬ 629 00:39:11,223 --> 00:39:13,476 ‫הם ניסו להטיס מטוס מעל בית הספר שלנו.‬ 630 00:39:14,602 --> 00:39:19,022 ‫ומולי ביקשה מאנשים באתרי מדיה חברתית‬ 631 00:39:19,023 --> 00:39:21,399 ‫להגיד לנו שהיא אוהבת אותנו.‬ 632 00:39:21,400 --> 00:39:23,109 {\an8}‫- תתקשרו הביתה. באהבה, אימא. -‬ 633 00:39:23,110 --> 00:39:24,944 {\an8}‫- אני מתגעגעת אליכם. -‬ 634 00:39:24,945 --> 00:39:27,573 {\an8}‫- אני לא אפסיק להילחם.‬ ‫אני מתגעגעת אליכם בכל שנייה. -‬ 635 00:39:28,407 --> 00:39:30,242 {\an8}‫זה היה מבול בלתי פוסק.‬ 636 00:39:30,868 --> 00:39:33,578 ‫ניסינו לבנות עבורם סביבה בטוחה,‬ 637 00:39:33,579 --> 00:39:38,875 ‫והם ניסו לפרק הכול.‬ ‫אנחנו לא רוצים שהם יהיו בקשר עם הילדים.‬ 638 00:39:38,876 --> 00:39:41,128 ‫האנשים האלה הרגו את אביהם.‬ 639 00:39:51,263 --> 00:39:54,558 ‫חיכינו לתוצאות של דוח הרעלים,‬ 640 00:39:55,101 --> 00:39:59,771 ‫כי אמרו לנו בשלבים הראשונים של החקירה‬ 641 00:39:59,772 --> 00:40:02,233 ‫שג'ייסון היה די שיכור.‬ 642 00:40:02,983 --> 00:40:04,526 ‫אני יודע שהוא שתה.‬ 643 00:40:04,527 --> 00:40:09,156 ‫כלומר, הוא התנהג בפראות.‬ 644 00:40:09,657 --> 00:40:12,200 ‫היית אומרת שחשבת שהוא שיכור?‬ 645 00:40:12,201 --> 00:40:13,577 ‫כן, הוא היה שיכור.‬ 646 00:40:14,078 --> 00:40:16,622 ‫הוא לא היה רק שיכור מסטול.‬ 647 00:40:17,248 --> 00:40:22,043 ‫עכשיו יש לנו ראיות מדעיות מוצקות‬ ‫שזה לא היה נכון.‬ 648 00:40:22,044 --> 00:40:24,212 ‫- דוח רעלים -‬ 649 00:40:24,213 --> 00:40:26,424 ‫המספר הוא 0.02.‬ 650 00:40:26,966 --> 00:40:30,343 ‫זה חוקי לנהוג‬ ‫בצפון קרוליינה עד רמה של 0.08.‬ 651 00:40:30,344 --> 00:40:33,222 ‫כשהוא מת, הוא לא היה שיכור.‬ 652 00:40:34,974 --> 00:40:37,308 ‫בנוסף למעט אלכוהול,‬ 653 00:40:37,309 --> 00:40:42,982 ‫יש שאריות של כדורי השינה של מולי‬ ‫במערכת הדם של ג'ייסון.‬ 654 00:40:44,066 --> 00:40:47,944 ‫האם הוא לקח אותם מרצונו‬ ‫או שהם ניתנו לו ללא ידיעתו?‬ 655 00:40:47,945 --> 00:40:52,199 ‫זו שאלה שעליה כנראה לעולם לא נוכל לענות,‬ 656 00:40:53,367 --> 00:40:58,080 ‫אבל זה מדליק אצלי נורה אדומה‬ ‫בנוגע למה שקרה כאן באמת.‬ 657 00:40:59,915 --> 00:41:02,125 ‫כשעוברים על הריאיון של טום,‬ 658 00:41:02,126 --> 00:41:07,214 ‫על המקום שבו התרחש הריב הזה‬ ‫ואיך הוא קרה, זה לא הגיוני.‬ 659 00:41:07,715 --> 00:41:10,758 ‫התברר שזה היה לשם הגנה,‬ ‫כדי שהיא תהיה מקדימה,‬ 660 00:41:10,759 --> 00:41:12,469 ‫כדי שהיא תהיה בינינו.‬ 661 00:41:12,470 --> 00:41:16,097 ‫הוא מחזיק אותה לפניו. אני מפחד שאכה אותה.‬ 662 00:41:16,098 --> 00:41:20,351 ‫כל הזמן ניסיתי להגיע מסביב ולהסיח את דעתו‬ 663 00:41:20,352 --> 00:41:22,228 ‫ולגרום לו לשחרר אותה.‬ 664 00:41:22,229 --> 00:41:27,108 ‫רוב הפציעות בראש של ג'ייסון‬ ‫היו מאחורה ומהצד.‬ 665 00:41:27,109 --> 00:41:32,740 ‫איך מניפים מחבט בייסבול‬ ‫ומכים מישהו בעורף אם אתה עומד מולו?‬ 666 00:41:33,324 --> 00:41:37,870 ‫זה הגיוני יותר שהם בורחים ממך,‬ ‫או שאתה הגעת מאחוריהם.‬ 667 00:41:43,083 --> 00:41:46,921 ‫בזירת הפשע היו נתזי דם ביותר מחדר אחד.‬ 668 00:41:48,255 --> 00:41:49,590 ‫בחדר ההורים,‬ 669 00:41:51,467 --> 00:41:52,927 ‫במסדרון.‬ 670 00:41:53,928 --> 00:41:54,887 ‫באמבטיה.‬ 671 00:41:55,513 --> 00:42:00,017 ‫יש פגמים בקירות מהנפת נשק.‬ 672 00:42:04,730 --> 00:42:10,568 ‫המומחה לנתזי דם מציין‬ ‫שיש מקומות שנראה שתואמים להשערה‬ 673 00:42:10,569 --> 00:42:13,697 ‫שג'ייסון קיבל את המכות כשהוא נפל.‬ 674 00:42:16,408 --> 00:42:18,451 ‫יש מקום אחד‬ 675 00:42:18,452 --> 00:42:22,665 ‫שבו ג'ייסון נחבט‬ ‫כשראשו היה במרחק סנטימטרים מהרצפה.‬ 676 00:42:23,666 --> 00:42:27,795 ‫זה ברור שג'ייסון עדיין הוכה בראשו‬ ‫אחרי שהוא נפל.‬ 677 00:42:30,506 --> 00:42:35,094 ‫בנוסף, הוא מציין שיש דם‬ ‫על גב דלת חדר השינה.‬ 678 00:42:36,679 --> 00:42:41,975 ‫זה אומר שישנה אפשרות‬ ‫שהייתה אלימות קטלנית בחדר הזה‬ 679 00:42:41,976 --> 00:42:45,312 ‫לפני שטום הגיע לשם והדלת הייתה סגורה.‬ 680 00:42:46,313 --> 00:42:48,691 ‫האם מולי התחילה משהו וטום נגרר לזה?‬ 681 00:42:51,318 --> 00:42:53,529 ‫גם אם זה התחיל כהגנה עצמית,‬ 682 00:42:54,572 --> 00:42:58,074 ‫בנקודה שבה ג'ייסון‬ ‫כבר לא תוקפני יותר כלפיהם,‬ 683 00:42:58,075 --> 00:43:00,159 ‫הם חייבים להפסיק להכות אותו,‬ 684 00:43:00,160 --> 00:43:03,205 ‫והם לא. והם הכו אותו למוות.‬ 685 00:43:05,708 --> 00:43:08,418 ‫כתוצאה מכל הבדיקות האלה,‬ 686 00:43:08,419 --> 00:43:12,213 ‫אנחנו מחליטים להגיש כתב אישום‬ ‫על רצח מדרגה שנייה.‬ 687 00:43:12,214 --> 00:43:16,093 ‫זה לא סתם כוח מופרז. זה רצח בזדון.‬ 688 00:43:18,012 --> 00:43:21,222 ‫בתיק של הדוגמנית לשעבר ואביה,‬ ‫סוכן אף-בי-איי לשעבר,‬ 689 00:43:21,223 --> 00:43:24,225 {\an8}‫שניהם מואשמים ברצח על רצח בעלה.‬ 690 00:43:24,226 --> 00:43:28,479 ‫הם ישובו לבית המשפט בהמשך החודש,‬ ‫וצפויים לכפור באשמה.‬ 691 00:43:28,480 --> 00:43:30,816 {\an8}‫אם יורשעו, הם עלולים לקבל מאסר עולם.‬ 692 00:43:31,317 --> 00:43:34,777 ‫דמי ערובה על סך 200,000 דולר‬ ‫נקבעו לכל אחד מהם.‬ 693 00:43:34,778 --> 00:43:36,946 ‫עליהם למסור את הדרכונים שלהם,‬ 694 00:43:36,947 --> 00:43:40,950 ‫ועליהם להסכים לא ליצור קשר עם משפחת קורבט,‬ 695 00:43:40,951 --> 00:43:43,871 ‫במיוחד עם שני ילדיו הקטנים‬ ‫של ג'ייסון קורבט.‬ 696 00:43:47,666 --> 00:43:52,379 ‫- חמישה חודשים לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 697 00:43:53,672 --> 00:43:56,341 ‫בחודשים הראשונים לאחר חזרתי לאירלנד,‬ 698 00:43:56,342 --> 00:43:58,218 ‫הרגשתי שאני ממש לא שייך.‬ 699 00:43:58,719 --> 00:44:00,137 ‫הרגשתי מאוד בודד.‬ 700 00:44:01,138 --> 00:44:02,597 ‫לא בטחתי באף אחד.‬ 701 00:44:02,598 --> 00:44:04,683 ‫לא היו לי הרבה חברים,‬ 702 00:44:05,267 --> 00:44:07,645 ‫והתגעגעתי לחברים שלי באמריקה.‬ 703 00:44:08,187 --> 00:44:11,314 ‫אנחנו מתגעגעים לכולם במדולנדס.‬ 704 00:44:11,315 --> 00:44:14,233 ‫ותגידו לכולם שאנחנו מתגעגעים אליהם.‬ 705 00:44:14,234 --> 00:44:15,861 ‫ביי. אוהב אותך.‬ 706 00:44:17,029 --> 00:44:21,074 ‫לשרה ולי היו חוויות שונות מאוד‬ ‫למרות שהיינו באותו המצב.‬ 707 00:44:21,075 --> 00:44:24,452 ‫היא השתלבה הרבה יותר טוב.‬ ‫היא הייתה הרבה יותר דברנית ממני.‬ 708 00:44:24,453 --> 00:44:25,870 ‫היא הייתה יותר חברותית.‬ 709 00:44:25,871 --> 00:44:28,749 ‫עכשיו, בואו נראה מה שרה עושה.‬ 710 00:44:29,291 --> 00:44:32,795 ‫היי, חבר'ה. אני קוראת לזה נדנדת התינוק.‬ 711 00:44:36,799 --> 00:44:38,925 ‫טוב, תני לי לנסות שוב.‬ 712 00:44:38,926 --> 00:44:41,594 ‫היא הצליחה למצוא חברים‬ ‫הרבה יותר מהר ממני.‬ 713 00:44:41,595 --> 00:44:44,847 ‫והיא נפתחה בקלות יותר.‬ 714 00:44:44,848 --> 00:44:48,101 ‫אז את רואה את הציפורניים שלה.‬ ‫אין עליהן לק, נכון?‬ 715 00:44:48,102 --> 00:44:49,394 ‫כבר מזמן לא.‬ 716 00:44:49,395 --> 00:44:52,481 ‫לא, הן באמת לא מוצלחות.‬ 717 00:44:53,440 --> 00:44:57,318 ‫והתגעגעתי לחיים שלי.‬ ‫התגעגעתי לכל סוגי הספורט שעשיתי.‬ 718 00:44:57,319 --> 00:45:00,406 ‫התגעגעתי לבית הספר, והתגעגעתי למולי.‬ 719 00:45:01,115 --> 00:45:05,035 ‫- תשעה בינואר‬ ‫2016 -‬ 720 00:45:06,870 --> 00:45:08,246 ‫- הודעה קולית של ג'ק למולי -‬ 721 00:45:08,247 --> 00:45:10,748 ‫היי, אימא, זה ג'ק.‬ ‫זה לא יכול להתפרסם.‬ 722 00:45:10,749 --> 00:45:12,750 ‫אני מתגעגע אלייך ואני אוהב אותך.‬ 723 00:45:12,751 --> 00:45:16,004 ‫תמשיכי להילחם ממש חזק.‬ ‫אני רוצה לדעת מה שלומך.‬ 724 00:45:16,880 --> 00:45:20,801 ‫אני אוהב אותך כל כך.‬ ‫תתקשרי אליי. בבקשה.‬ 725 00:45:24,847 --> 00:45:26,765 ‫ואז זה פורסם בעיתונות,‬ 726 00:45:27,850 --> 00:45:29,685 ‫וזו הייתה בגידה ענקית.‬ 727 00:45:31,770 --> 00:45:35,940 ‫וכאן נקודת המבט שלי השתנתה,‬ ‫והתחלתי לחפש דברים,‬ 728 00:45:35,941 --> 00:45:38,234 ‫והתחלתי לגלות מה באמת קרה‬ 729 00:45:38,235 --> 00:45:42,072 ‫ולגבש דעה משלי ולראות את האמת.‬ 730 00:45:43,240 --> 00:45:47,953 ‫- תשעה חודשים לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 731 00:45:48,704 --> 00:45:50,706 ‫בעודנו מתכוננים למשפט,‬ 732 00:45:51,206 --> 00:45:56,670 ‫קיבלנו הודעה מאירלנד‬ ‫שג'ק מבקש לספר את האמת.‬ 733 00:45:57,713 --> 00:46:01,174 ‫אז קבענו ריאיון בווידאו‬ 734 00:46:01,175 --> 00:46:05,053 ‫בין המשרד שלנו לג'ק באירלנד.‬ 735 00:46:06,054 --> 00:46:11,518 ‫מולי גרמה לי לשקר‬ ‫לאנשים שראיינו אותי.‬ 736 00:46:12,978 --> 00:46:15,314 ‫ואיך מולי גרמה לך לשקר?‬ 737 00:46:17,900 --> 00:46:20,736 ‫היא המציאה הרבה סיפורים על אבא שלי.‬ 738 00:46:21,737 --> 00:46:26,032 ‫שהוא... היא אמרה שהוא התעלל בה,‬ ‫ושהיא לא משקרת.‬ 739 00:46:26,033 --> 00:46:29,577 ‫ואז היא התחילה לבכות,‬ ‫והיא אמרה, "לעולם לא אראה אותך שוב."‬ 740 00:46:29,578 --> 00:46:31,121 ‫לא ידעתי מה קורה.‬ 741 00:46:33,290 --> 00:46:39,879 ‫במשך כל כך הרבה זמן נשאתי על כתפיי‬ ‫משא של אשמה.‬ 742 00:46:39,880 --> 00:46:41,631 ‫מולי אמרה לי,‬ 743 00:46:41,632 --> 00:46:44,718 ‫"אתה צריך להגיד שאבא שלך הרביץ לי,‬ ‫אחרת הם ייקחו אותך."‬ 744 00:46:45,219 --> 00:46:48,429 ‫"ואתה לא תראה אותי שוב לעולם."‬ ‫-תגיד לי למה אתה כאן.‬ 745 00:46:48,430 --> 00:46:54,561 ‫הדודה והדוד שלי מהצד של אבא שלי‬ ‫מנסים לקחת אותי מאימא שלי.‬ 746 00:46:56,438 --> 00:46:59,191 ‫השופט שומע את ההקלטות מ"בית דרגונפליי".‬ 747 00:46:59,942 --> 00:47:03,695 ‫הוא גם מקבל את המידע‬ ‫בנוגע להצהרה החדשה של ג'ק,‬ 748 00:47:04,321 --> 00:47:08,366 ‫ובשלב הזה, השופט מסכים איתנו‬ 749 00:47:08,367 --> 00:47:11,577 ‫שההצהרות של ג'ק ושרה ב"בית דרגונפליי"‬ 750 00:47:11,578 --> 00:47:15,874 ‫הן לא קבילות, והמושבעים לא ישמעו אותן.‬ 751 00:47:19,002 --> 00:47:20,963 ‫אמרתי מה שמולי אמרה לי להגיד.‬ 752 00:47:21,463 --> 00:47:22,588 ‫בדיוק איבדתי את אבא שלי.‬ 753 00:47:22,589 --> 00:47:25,259 ‫איבדתי את אימא שלי,‬ ‫ולא רציתי לאבד אף אחד אחר,‬ 754 00:47:26,385 --> 00:47:27,344 ‫אז שיקרתי.‬ 755 00:47:27,845 --> 00:47:32,348 ‫מעולם לא ראיתי את אבא שלי מכה את מולי,‬ ‫אפילו לא פעם אחת בחיי.‬ 756 00:47:32,349 --> 00:47:35,685 ‫פחדתי, והייתי כל כך צעיר,‬ 757 00:47:35,686 --> 00:47:39,481 ‫ולא היה לי אף אחד אחר בעולם,‬ ‫ופחדתי לאבד את מולי.‬ 758 00:47:40,440 --> 00:47:41,774 ‫אני מרגישה אשמה,‬ 759 00:47:41,775 --> 00:47:44,820 ‫כי במובן מסוים‬ ‫הרגשתי שאכזבתי את אבא שלי.‬ 760 00:47:45,696 --> 00:47:48,782 ‫תיארתי מישהו שהיה ההפך המוחלט מאבא שלי.‬ 761 00:47:54,079 --> 00:47:55,538 ‫אני רוצה שאנשים ידעו את האמת,‬ 762 00:47:55,539 --> 00:47:57,916 ‫ואני רוצה שאנשים ידעו‬ ‫איזה אדם היה אבא שלי.‬ 763 00:47:58,417 --> 00:48:00,543 ‫אבא שלי היה אדם מדהים,‬ 764 00:48:00,544 --> 00:48:03,130 ‫ומה שקרה לו לא היה צריך לקרות לו.‬ 765 00:48:05,883 --> 00:48:09,094 ‫אבא שלי נרצח באופן שאף אדם לא צריך להירצח.‬ 766 00:48:11,179 --> 00:48:15,893 ‫הוא הוכה למוות עם לבנת בטון ומחבט בייסבול,‬ 767 00:48:16,393 --> 00:48:22,273 ‫ואף אדם לא אמור לעבור... לעבור כאב כזה.‬ 768 00:48:22,274 --> 00:48:26,402 ‫ולפי הראיות, רואים שהוא מנסה להתרחק מהם,‬ 769 00:48:26,403 --> 00:48:29,364 ‫והם ממשיכים להכות אותו. הם לא מפסיקים,‬ 770 00:48:30,115 --> 00:48:33,118 ‫וזה פשוט ממש קשה אפילו לחשוב על זה.‬ 771 00:48:39,124 --> 00:48:42,836 ‫אני מנסה לברר למה ג'ייסון נהרג.‬ 772 00:48:44,504 --> 00:48:47,173 ‫יש הרבה חילופי אימיילים בין ג'ייסון למולי‬ 773 00:48:47,174 --> 00:48:48,841 ‫שמעלים חשש.‬ 774 00:48:48,842 --> 00:48:50,927 ‫- אם אוכל לעשות משהו‬ ‫כדי שתהיי מאושרת... -‬ 775 00:48:50,928 --> 00:48:53,930 ‫- עשיתי הכול...‬ ‫ועדיין את שונאת את עצמך, מכה את עצמך -‬ 776 00:48:53,931 --> 00:48:56,349 ‫- בוכה במקלחת,‬ ‫מקיאה, מקללת, צועקת עליי... -‬ 777 00:48:56,350 --> 00:48:58,059 ‫- אני מרגיש שאני לא עוזר... -‬ 778 00:48:58,060 --> 00:49:04,357 ‫- נתתי לך הכול,‬ ‫כולל הלב שלי ושל הילדים שלי -‬ 779 00:49:04,358 --> 00:49:07,276 ‫- ממולי מרטנס‬ ‫לג'ייסון קורבט -‬ 780 00:49:07,277 --> 00:49:11,113 ‫- ממש! זה מה שאתה חושב. -‬ 781 00:49:11,114 --> 00:49:14,742 ‫- אני מרגישה שלא משנה מה,‬ ‫לדעתך אני עושה משהו לא בסדר. -‬ 782 00:49:14,743 --> 00:49:18,747 ‫נראה שיש נורות אדומות במערכת היחסים.‬ 783 00:49:19,873 --> 00:49:23,502 ‫אני גם מקבלת הודעות מחברי קהילת מדולנדס.‬ 784 00:49:24,002 --> 00:49:26,713 ‫זה הגיע במסנג'ר של פייסבוק.‬ 785 00:49:27,923 --> 00:49:31,467 ‫כתוב, "ג'ייסון ומולי היו במסיבה‬ ‫ביום שישי לפני מותו,‬ 786 00:49:31,468 --> 00:49:34,470 ‫"והיא זלזלה בו, אמרה שהוא שמן,‬ 787 00:49:34,471 --> 00:49:37,348 ‫"היא אמרה שהוא בטח אכל‬ ‫את כל האוכל של התאום שלו,‬ 788 00:49:37,349 --> 00:49:39,434 ‫"כי הוא נראה כמו אחד‬ ‫שאוכל בשביל שניים."‬ 789 00:49:41,353 --> 00:49:45,524 ‫ג'ייסון עזב את המסיבה מוקדם‬ ‫ונראה מדוכדך, לא כמו עצמו.‬ 790 00:49:47,818 --> 00:49:51,487 ‫הוא דיבר איתי על חזרה לאירלנד‬ 791 00:49:51,488 --> 00:49:54,866 ‫בגלל שהנישואים לא היו במקום טוב.‬ 792 00:49:56,034 --> 00:49:58,619 ‫והוא שלח הודעה לחבר שלו.‬ 793 00:49:58,620 --> 00:50:02,331 ‫- יש ימים שאני נהנה‬ ‫וימים שאני רוצה לעוף מפה. -‬ 794 00:50:02,332 --> 00:50:04,917 ‫- העבודה טובה, הילדים נהדרים.‬ ‫מולי עדיין מטורפת. -‬ 795 00:50:04,918 --> 00:50:08,587 ‫- אתה עדיין רוצה לחזור הביתה? -‬ 796 00:50:08,588 --> 00:50:10,673 ‫- אני מקווה. -‬ 797 00:50:10,674 --> 00:50:14,051 ‫- דיברת עם מולי על זה? -‬ 798 00:50:14,052 --> 00:50:16,679 ‫- לפעמים, אבל זה נגמר באסון -‬ 799 00:50:16,680 --> 00:50:19,473 ‫כשמרכיבים את הפאזל,‬ 800 00:50:19,474 --> 00:50:22,893 ‫אני מאמין שהקשר נגמר,‬ ‫והוא רצה לעזוב את הבית,‬ 801 00:50:22,894 --> 00:50:25,480 ‫וזה היה קורה ממש מהר.‬ 802 00:50:27,566 --> 00:50:30,735 ‫ומולי לא יכלה לתת לג'ייסון‬ ‫לעזוב עם הילדים,‬ 803 00:50:30,736 --> 00:50:33,321 ‫כי אם כן, היא הייתה מאבדת הכול.‬ 804 00:50:36,742 --> 00:50:40,871 ‫- יולי‬ ‫2017 -‬ 805 00:50:41,371 --> 00:50:42,621 ‫- שנתיים לאחר מות ג'ייסון -‬ 806 00:50:42,622 --> 00:50:44,749 ‫הלילה, תעלומת רצח מקבלת תשומת לב ארצית‬ 807 00:50:44,750 --> 00:50:48,127 ‫כשדוגמנית לשעבר ואביה,‬ ‫סוכן אף-בי-איי לשעבר,‬ 808 00:50:48,128 --> 00:50:51,505 ‫עומדים מול קבלת מאסר עולם‬ ‫על מות בעלה של האישה.‬ 809 00:50:51,506 --> 00:50:52,424 ‫- תחילת המשפט -‬ 810 00:50:53,508 --> 00:50:55,844 ‫לא ביצעתי פשע.‬ 811 00:50:56,344 --> 00:51:01,682 ‫היה רגע אחד בוויכוח הזה‬ ‫שבו הגנתי על אבי,‬ 812 00:51:01,683 --> 00:51:05,644 ‫ואם לא הייתי עושה את זה‬ ‫אני מאמינה שהוא היה מת,‬ 813 00:51:05,645 --> 00:51:08,064 ‫ואז גם אני הייתי נהרגת.‬ 814 00:51:08,065 --> 00:51:12,651 ‫אני לא יודע אם אבא יכול לראות‬ ‫משהו גרוע יותר‬ 815 00:51:12,652 --> 00:51:17,448 ‫מאשר לראות את הילד שלו מת מולו.‬ 816 00:51:17,449 --> 00:51:21,327 ‫התכוונתי להציל את חייה‬ ‫או למות בעודי מנסה,‬ 817 00:51:21,328 --> 00:51:23,205 ‫ואין לי חרטות.‬ 818 00:51:25,457 --> 00:51:26,791 {\an8}‫העדיפות הראשונה של טום...‬ 819 00:51:26,792 --> 00:51:28,834 {\an8}‫- קולו של אלן מרטין‬ ‫נאום הסיכום של התביעה -‬ 820 00:51:28,835 --> 00:51:29,878 {\an8}‫היא להגן על מולי.‬ 821 00:51:30,545 --> 00:51:33,464 {\an8}‫הוא רוצה להציל את מולי,‬ ‫אז הוא חייב לומר שהוא הרג אותו.‬ 822 00:51:33,465 --> 00:51:35,967 ‫אבל הוא משאיר את מולי מחוץ לעניין.‬ 823 00:51:37,260 --> 00:51:40,472 ‫גם מולי אשמה ברצח, לפי טענת המדינה.‬ 824 00:51:42,516 --> 00:51:45,977 ‫היא כעסה שלא נתנו לה לאמץ את הילדים.‬ 825 00:51:47,479 --> 00:51:50,648 ‫שמענו כאן שהוא זה שקנה את הבית.‬ 826 00:51:50,649 --> 00:51:52,109 ‫הוא מרוויח את כל הכסף.‬ 827 00:51:52,776 --> 00:51:53,610 ‫היא תקועה.‬ 828 00:51:54,694 --> 00:51:59,865 ‫כשמביעים זדון, ומצרפים את המחבט‬ ‫של טום מרטנס, זה מרגיש כמו,‬ 829 00:51:59,866 --> 00:52:01,201 ‫"אני שונא אותו!"‬ 830 00:52:02,202 --> 00:52:04,495 ‫ככה זה מרגיש כשמביעים זדון.‬ 831 00:52:04,496 --> 00:52:08,916 ‫אתם יודעים איך מרגישים הבעת זדון‬ ‫מהלבנה שהייתה למולי?‬ 832 00:52:08,917 --> 00:52:13,088 ‫זה מרגיש כמו, "אני שונאת אותו!‬ ‫ואני רוצה את הילדים האלה!"‬ 833 00:52:14,089 --> 00:52:15,882 ‫ככה זה מרגיש כשמביעים זדון.‬ 834 00:52:16,466 --> 00:52:18,385 ‫אתם יודעים איך הבעת זדון נראית?‬ 835 00:52:19,678 --> 00:52:23,473 ‫הבעת זדון נראית כמו כל התמונות‬ ‫של מה שהם עשו לגולגולת שלו.‬ 836 00:52:27,936 --> 00:52:31,272 ‫האישה והחותן של האיש מלימריק ג'ייסון קורבט‬ 837 00:52:31,273 --> 00:52:35,192 ‫נשפטו ל-20 עד 25 שנות מאסר,‬ 838 00:52:35,193 --> 00:52:38,488 ‫לאחר שנמצאו אשמים ברצח מדרגה שנייה.‬ 839 00:52:39,531 --> 00:52:43,951 ‫הייתי בהלם מוחלט.‬ 840 00:52:43,952 --> 00:52:46,371 ‫האמנתי במערכת,‬ 841 00:52:47,122 --> 00:52:50,041 ‫ואני האמנתי שלאמת יש חשיבות.‬ 842 00:52:52,460 --> 00:52:55,630 ‫והרגשתי כאילו אם לא הייתי צורחת‬ ‫באותו לילה, אם אני...‬ 843 00:52:56,339 --> 00:53:00,510 ‫אולי הוא היה חונק אותי, ואולי הייתי בסדר.‬ 844 00:53:01,011 --> 00:53:01,970 ‫והרגשתי ש...‬ 845 00:53:04,514 --> 00:53:08,225 ‫אחרי שאבא שלי, אתה יודע,‬ ‫שירת את ארצו כל חייו,‬ 846 00:53:08,226 --> 00:53:10,019 ‫והיה אבא נפלא,‬ 847 00:53:10,020 --> 00:53:14,106 ‫עכשיו חייו... נגמרו,‬ 848 00:53:14,107 --> 00:53:16,109 ‫וזו הייתה אשמתי.‬ 849 00:53:16,985 --> 00:53:20,988 ‫חששנו שהמושבעים לא ימצאו‬ ‫את שני הנאשמים אשמים,‬ 850 00:53:20,989 --> 00:53:23,574 ‫אבל הם כן, ואנחנו מודים להם על כך.‬ 851 00:53:23,575 --> 00:53:28,747 ‫עבורנו, זו תחילת הריפוי,‬ ‫ובניית חיינו מחדש.‬ 852 00:53:29,497 --> 00:53:32,292 ‫אפשרויות החיים נפתחו בפנינו שוב.‬ 853 00:53:33,418 --> 00:53:36,045 ‫זו הפעם הראשונה‬ ‫שבו הרגשתי ממש חופשייה‬ 854 00:53:36,046 --> 00:53:39,006 ‫או ריקה, אבל במובן טוב.‬ 855 00:53:39,007 --> 00:53:41,092 ‫איך אתה מעז לא להסכים?‬ 856 00:53:41,551 --> 00:53:43,553 ‫הינה. אתה עדיין מפסיד.‬ 857 00:53:44,095 --> 00:53:46,180 ‫התחלתי להתאקלם במשפחה שלי.‬ 858 00:53:46,181 --> 00:53:51,977 ‫"יום הולדת שמח, שרה וסבא היקרים"‬ 859 00:53:51,978 --> 00:53:55,731 ‫זאת אימא שלי, זה אבא שלי, ואלה האחים שלי.‬ 860 00:53:55,732 --> 00:53:57,525 ‫תראה לנו איך עושים את זה!‬ 861 00:53:58,318 --> 00:54:01,112 ‫רק היד שלך זזה.‬ ‫-קדימה, תראה לנו איך עושים את זה.‬ 862 00:54:02,322 --> 00:54:03,156 ‫שרה!‬ 863 00:54:06,368 --> 00:54:09,328 ‫אני זוכר את הפעם הראשונה‬ ‫שג'ק קרא לי "אבא".‬ 864 00:54:09,329 --> 00:54:12,998 ‫הוא עלה במדרגות יום אחד‬ ‫והוא פשוט ענה, "אוקיי, אבא."‬ 865 00:54:12,999 --> 00:54:15,335 ‫ואתה יודע, זה היה מאוד...‬ 866 00:54:16,544 --> 00:54:18,380 ‫זה היה רגע מאוד מרגש עבורי.‬ 867 00:54:25,053 --> 00:54:29,849 ‫זה היה איחוד מחודש של השבט הקטן שלנו,‬ ‫המשפחה המשולבת שלנו.‬ 868 00:54:31,935 --> 00:54:35,688 ‫הכול הלך טוב, אבל אז המצב השתנה לרעה,‬ 869 00:54:35,689 --> 00:54:37,440 ‫והכול השתבש שוב.‬ 870 00:54:46,908 --> 00:54:48,575 ‫אנחנו יודעים איך ג'ייסון קורבט מת.‬ 871 00:54:48,576 --> 00:54:50,996 ‫עכשיו נגיד לכם למה הוא מת.‬ 872 00:54:53,206 --> 00:54:54,665 ‫אנחנו נספר את הסיפור.‬ 873 00:54:54,666 --> 00:54:57,543 {\an8}‫לא סיפרו אותו במשפט הראשון.‬ 874 00:54:57,544 --> 00:55:00,630 {\an8}‫אבל הפעם הסיפור יסופר.‬ 875 00:55:05,760 --> 00:55:10,931 ‫המשפחה של מולי קורבט באה אליי‬ ‫וביקשה ממני לעבור על התיק‬ 876 00:55:10,932 --> 00:55:15,645 ‫כדי לשכנע את בית המשפט לערעורים‬ ‫בקרוליינה הצפונית לקבוע משפט חדש.‬ 877 00:55:16,938 --> 00:55:20,816 ‫אחד הדברים הראשונים בהם נתקלתי הוא ריאיון‬ 878 00:55:20,817 --> 00:55:23,903 ‫של מולי בבוקר שזה קרה.‬ 879 00:55:24,487 --> 00:55:28,657 ‫כמה פעמים לפני אתמול בערב‬ ‫היו לכם עימותים פיזיים?‬ 880 00:55:28,658 --> 00:55:30,075 ‫אני לא יודעת.‬ 881 00:55:30,076 --> 00:55:31,411 ‫רבות מספור?‬ 882 00:55:33,788 --> 00:55:34,789 ‫הרבה.‬ 883 00:55:35,290 --> 00:55:36,958 ‫והדבר הבא שאני רואה‬ 884 00:55:37,584 --> 00:55:41,086 ‫הוא שהרשויות ראיינו את הילדים‬ 885 00:55:41,087 --> 00:55:45,967 ‫בבוקר למוחרת בביקור של משרד הרווחה,‬ 886 00:55:46,843 --> 00:55:52,599 ‫ושניהם מתארים את אביהם כשתלטן ומתעלל.‬ 887 00:55:53,850 --> 00:55:57,728 ‫ושלושה ימים לאחר מכן, ב"בית דרגונפליי",‬ 888 00:55:57,729 --> 00:56:00,606 ‫הם חוזרים על ההצהרות הראשוניות.‬ 889 00:56:00,607 --> 00:56:03,777 ‫הוא התרגז מאוד מדברים קטנים.‬ 890 00:56:04,361 --> 00:56:06,863 ‫המצב החמיר בחודשיים האחרונים.‬ 891 00:56:07,989 --> 00:56:12,077 ‫עכשיו הוא מקלל וצורח‬ ‫הרבה יותר, כועס הרבה יותר.‬ 892 00:56:13,578 --> 00:56:15,245 ‫מבלי ידיעתו של איש,‬ 893 00:56:15,246 --> 00:56:17,999 ‫שבועיים קודם לכן,‬ ‫ג'ייסון ביקר אצל הרופא שלו,‬ 894 00:56:18,750 --> 00:56:21,127 ‫והוא התלונן שהוא מתרגז‬ 895 00:56:23,671 --> 00:56:25,215 ‫בלי סיבה.‬ 896 00:56:26,049 --> 00:56:29,551 ‫כדברי ג'ק, כמעט מילה במילה.‬ 897 00:56:29,552 --> 00:56:33,932 ‫אז עכשיו אני חושב‬ ‫"וואו, אולי יש פה משהו."‬ 898 00:56:34,599 --> 00:56:37,142 ‫חשבתי על מילת מפתח.‬ 899 00:56:37,143 --> 00:56:38,227 ‫ספר לי על זה.‬ 900 00:56:38,228 --> 00:56:41,398 ‫"גלקסי", זה שלי, ושל אחותי "טווס".‬ 901 00:56:42,607 --> 00:56:45,110 ‫ומי אמר לך למצוא מילות מפתח?‬ 902 00:56:45,777 --> 00:56:46,736 ‫סבתא שלי.‬ 903 00:56:47,237 --> 00:56:49,863 ‫אני יכולה להגיד, "טווס",‬ ‫ואז אני מנתקת את הטלפון,‬ 904 00:56:49,864 --> 00:56:51,658 ‫והיא הייתה באה לבית שלנו.‬ 905 00:56:52,158 --> 00:56:53,784 ‫מטנסי?‬ ‫-כן.‬ 906 00:56:53,785 --> 00:56:55,869 ‫את זוכרת מתי היא הציעה את זה?‬ 907 00:56:55,870 --> 00:57:00,542 ‫כמה שבועות לפני שאבא שלי מת,‬ ‫הקטע של הטווס קרה.‬ 908 00:57:01,126 --> 00:57:03,919 ‫מה עם מספרי הטלפון שלהם? כתבת אותם?‬ 909 00:57:03,920 --> 00:57:06,381 ‫אחד נמצא מתחת לבובה.‬ 910 00:57:08,800 --> 00:57:11,260 ‫סבתא שלהם, שרון מרטנס, הייתה מודאגת‬ 911 00:57:11,261 --> 00:57:14,054 ‫בגלל דברים שהיא ידעה שמתרחשים בבית,‬ 912 00:57:14,055 --> 00:57:16,516 ‫והיא ביקשה מהילדים לחשוב על מילת קוד‬ 913 00:57:17,142 --> 00:57:21,437 ‫ונתנה לילדים את מספר הטלפון שלה,‬ ‫והסתירה את זה מג'ייסון,‬ 914 00:57:21,438 --> 00:57:23,564 ‫כי הם ידעו איך הוא יגיב.‬ 915 00:57:23,565 --> 00:57:26,316 ‫ספר לי על לבנת הבטון שאתה מדבר עליה,‬ 916 00:57:26,317 --> 00:57:28,528 ‫או הלבנה שאימא שלך השתמשה בה.‬ 917 00:57:29,446 --> 00:57:32,614 ‫קנינו פרחים ועמדנו לשתול אותם‬ 918 00:57:32,615 --> 00:57:34,492 ‫בחצר הקדמית או בחצר האחורית.‬ 919 00:57:34,993 --> 00:57:37,954 ‫והתכוונו לצבוע אותה שתיראה יפה.‬ 920 00:57:38,788 --> 00:57:42,749 ‫והיא הייתה בחדר של אימא שלי‬ ‫כי ירד גשם קודם לכן.‬ 921 00:57:42,750 --> 00:57:44,878 ‫יש לך לבנה על השידה?‬ 922 00:57:45,587 --> 00:57:48,715 ‫הילדים ואני התכוונו לצבוע...‬ 923 00:57:51,718 --> 00:57:56,305 ‫לצבוע את הלבנות ולשתול פרחים‬ ‫מסביב לתיבת הדואר.‬ 924 00:57:56,306 --> 00:57:57,598 ‫זה לא צירוף מקרים‬ 925 00:57:57,599 --> 00:58:00,726 {\an8}‫שכל הראיות הפיזיות והנסיבתיות‬ 926 00:58:00,727 --> 00:58:06,523 ‫כולן מאשרות את מה שטום ומולי‬ ‫אמרו לרשויות החוק מההתחלה.‬ 927 00:58:06,524 --> 00:58:10,069 ‫נדהמתי לקרוא שהמדינה‬ 928 00:58:10,653 --> 00:58:14,741 ‫הצליחה לשכנע את השופט לא להכליל‬ 929 00:58:15,408 --> 00:58:17,660 ‫את כל מה שהילדים אמרו.‬ 930 00:58:19,245 --> 00:58:21,664 ‫איך יכול היה להיות משפט הוגן‬ 931 00:58:22,248 --> 00:58:25,960 ‫כשהמושבעים לא שמעו את הראיות שתומכות‬ 932 00:58:26,461 --> 00:58:28,421 ‫במה שלדברי מולי קרה באותו הלילה?‬ 933 00:58:30,423 --> 00:58:32,841 ‫אחד הטיעונים שהמדינה העלתה‬ 934 00:58:32,842 --> 00:58:38,723 ‫היה שהילדים חוזרים בהם‬ ‫מהצהרותיהם המקוריות.‬ 935 00:58:39,682 --> 00:58:45,020 ‫והאם זה נכון‬ ‫שאביך היה מתעלל, או שזה שקר?‬ 936 00:58:45,021 --> 00:58:46,438 ‫- עוזרת פרקליט מחוזי -‬ 937 00:58:46,439 --> 00:58:47,524 ‫זה שקר.‬ 938 00:58:48,483 --> 00:58:53,530 ‫אני מאמין שזה עיוות דין חמור.‬ 939 00:58:54,113 --> 00:58:58,576 ‫כשצפיתי בריאיון של ג'ק, זה נראה מאולץ.‬ 940 00:58:59,327 --> 00:59:01,120 ‫נראה שהם עברו שטיפת מוח.‬ 941 00:59:02,539 --> 00:59:03,540 ‫אני יודע את האמת.‬ 942 00:59:04,415 --> 00:59:06,751 ‫אני יודע שמה שהם אומרים זו לא האמת.‬ 943 00:59:08,545 --> 00:59:11,464 ‫מה קורה בתוך הראש שלהם? אני לא יודע.‬ 944 00:59:13,174 --> 00:59:18,471 ‫אחד מנוהל על ידי מראיין ילדים מיומן,‬ ‫בסביבה סטרילית.‬ 945 00:59:19,055 --> 00:59:20,097 ‫ואחד לא.‬ 946 00:59:20,098 --> 00:59:23,433 ‫היא אמרה לנו שככה אבא שלי מת,‬ ‫ולהגיד לפרקליטות...‬ 947 00:59:23,434 --> 00:59:24,852 ‫נעלמת.‬ 948 00:59:26,771 --> 00:59:28,313 ‫זה בסדר. חזרת?‬ 949 00:59:28,314 --> 00:59:31,108 ‫אני אצטרך להתקשר לדיוויד.‬ 950 00:59:31,109 --> 00:59:33,528 ‫אם זה ריאיון חשוב כל כך,‬ 951 00:59:34,612 --> 00:59:38,031 ‫למה מחוז דוידסון לא יכול‬ ‫להטיס מישהו לאירלנד‬ 952 00:59:38,032 --> 00:59:40,158 ‫ולערוך ריאיון כמו שצריך?‬ 953 00:59:40,159 --> 00:59:41,827 ‫היי.‬ ‫-אוקיי. זה יותר טוב?‬ 954 00:59:41,828 --> 00:59:44,205 ‫אני אצא. תמשיכו.‬ 955 00:59:45,206 --> 00:59:47,875 ‫מולי קורבט יושבת בכלא נשים,‬ 956 00:59:49,460 --> 00:59:52,046 ‫במאסר של 20 עד 25 שנים.‬ 957 00:59:56,009 --> 00:59:57,802 ‫ואני לא חושב שהיא עשתה את זה.‬ 958 01:00:01,139 --> 01:00:06,019 ‫- 31 בינואר‬ ‫2019 -‬ 959 01:00:06,894 --> 01:00:10,815 ‫- שלוש שנים לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 960 01:00:11,441 --> 01:00:12,816 ‫בוקר טוב לכולם,‬ 961 01:00:12,817 --> 01:00:15,778 ‫וברוכים הבאים‬ ‫לבית המשפט לערעורים של צפון קרוליינה.‬ 962 01:00:16,362 --> 01:00:20,198 ‫אני צריך לשכנע את שלושת השופטים האלה‬ ‫שנעשה עוול.‬ 963 01:00:20,199 --> 01:00:22,826 ‫כבודו, ברצוני להתייחס להחלטה‬ 964 01:00:22,827 --> 01:00:25,288 ‫לא לכלול את הצהרות הילדים.‬ 965 01:00:25,872 --> 01:00:30,335 ‫בית המשפט, לפי דעתי, הגיע למסקנות שגויות.‬ 966 01:00:31,711 --> 01:00:35,048 ‫בית המשפט לערעורים קבע שזכינו.‬ 967 01:00:36,424 --> 01:00:41,137 ‫והשופט קבע שג'ייסון קורבט‬ ‫היה התוקף באותו לילה.‬ 968 01:00:43,139 --> 01:00:45,515 ‫אבל המדינה מערערת על קביעה זו‬ 969 01:00:45,516 --> 01:00:47,684 ‫לבית המשפט העליון של צפון קרוליינה.‬ 970 01:00:47,685 --> 01:00:49,936 ‫וכך, אני מתחיל שוב.‬ 971 01:00:49,937 --> 01:00:52,898 ‫הילדים היו במצב מיוחד,‬ ‫שמאפשר להם לדעת את האמת,‬ 972 01:00:52,899 --> 01:00:56,443 ‫האם אביהם התמודד עם בעיית כעס לא רציונלי.‬ 973 01:00:56,444 --> 01:01:00,572 ‫וכאן טמונה הבעיה של ביטול הצהרות הילדים.‬ 974 01:01:00,573 --> 01:01:03,116 ‫בית המשפט העליון של צפון קרוליינה‬ ‫יוצא להפסקה.‬ 975 01:01:03,117 --> 01:01:05,495 ‫אלוהים ישמור את המדינה ואת בית המשפט.‬ 976 01:01:10,625 --> 01:01:12,919 ‫בית המשפט העליון פסק, ואנחנו ניצחנו.‬ 977 01:01:14,545 --> 01:01:16,463 ‫הם קבעו משפט חדש.‬ 978 01:01:16,464 --> 01:01:21,010 ‫והפעם, הצהרות הילדים יושמעו למושבעים.‬ 979 01:01:22,011 --> 01:01:25,180 ‫ההרשעות ברצח‬ ‫של מולי קורבט ותומס מרטנס‬ 980 01:01:25,181 --> 01:01:27,391 ‫בוטלו בערעור.‬ 981 01:01:27,392 --> 01:01:31,186 ‫בית המשפט העליון של צפון קרוליינה‬ ‫אישר את פסיקת בית המשפט לערעורים,‬ 982 01:01:31,187 --> 01:01:33,773 ‫ומעניק לטום ומולי משפט חדש.‬ 983 01:01:34,482 --> 01:01:37,192 ‫היו בעיות רציניות במשפט,‬ 984 01:01:37,193 --> 01:01:40,278 ‫ועמדו לתקן את זה.‬ 985 01:01:40,279 --> 01:01:43,074 ‫זה היה מלהיב. הייתי בדרך הביתה.‬ 986 01:01:45,451 --> 01:01:48,704 ‫ובכן, הערב, מולי קורבט ואביה, טום מרטנס,‬ 987 01:01:48,705 --> 01:01:50,789 ‫משתחררים בערבות.‬ 988 01:01:50,790 --> 01:01:52,791 ‫מר מרטנס, איך ההרגשה להיות בחוץ?‬ 989 01:01:52,792 --> 01:01:54,876 ‫אני שמח לחזור למשפחה שלי.‬ 990 01:01:54,877 --> 01:01:57,671 ‫האב והבת עזבו את כלא מחוז דוידסון‬ 991 01:01:57,672 --> 01:01:59,590 ‫בהפרש של שעה ביניהם.‬ 992 01:02:01,217 --> 01:02:05,304 {\an8}‫בפעם הראשונה מזה שלוש שנים וחצי,‬ 993 01:02:06,347 --> 01:02:10,017 {\an8}‫מולי יוצאת מהכלא חופשיה.‬ 994 01:02:12,979 --> 01:02:14,105 ‫זה לא הוגן.‬ 995 01:02:16,149 --> 01:02:17,275 ‫שהם‬ 996 01:02:18,609 --> 01:02:20,069 ‫יוצאים משם.‬ 997 01:02:23,281 --> 01:02:24,991 ‫אני לא מצליחה להתרכז.‬ 998 01:02:28,911 --> 01:02:32,248 ‫ולא נקבע תאריך למשפט.‬ 999 01:02:35,376 --> 01:02:36,210 ‫אין...‬ 1000 01:02:41,424 --> 01:02:46,345 ‫אי אפשר להגיד, "אוקיי,‬ ‫זה הרגע שבו זה ייגמר."‬ 1001 01:02:47,013 --> 01:02:48,473 ‫אני רק צריכה לשבת כאן‬ 1002 01:02:50,475 --> 01:02:54,437 ‫ולתת לחיי לחלוף על פניי שוב, בגללם.‬ 1003 01:02:56,689 --> 01:03:01,360 ‫קשה מאוד לראות את האנשים שלקחו‬ ‫כל כך הרבה ממך ולקחו את חייו של אביך,‬ 1004 01:03:02,320 --> 01:03:06,449 ‫מסתובבים חופשי‬ ‫ויכולים לחבק את האבות ואת האימהות שלהם,‬ 1005 01:03:08,075 --> 01:03:12,288 ‫ואנחנו צריכים להגיע לחלקה עם דשא ומצבה‬ ‫כדי לראות את אבא שלי.‬ 1006 01:03:15,208 --> 01:03:19,045 ‫עכשיו אנחנו צריכים להתכונן‬ ‫למשפט חדש מול חבר מושבעים חדש.‬ 1007 01:03:19,962 --> 01:03:23,966 ‫כל הראיות יוצגו, וכל הסיפור יסופר סוף סוף.‬ 1008 01:03:24,967 --> 01:03:29,137 ‫האלימות במשפחה עמדה לצאת לאור.‬ 1009 01:03:29,138 --> 01:03:30,597 ‫כלומר, האלימות במשפחה שלי,‬ 1010 01:03:30,598 --> 01:03:35,186 ‫האלימות שסבלתי ממנה עמדה לצאת לאור.‬ 1011 01:03:39,482 --> 01:03:42,610 ‫אני חושבת שנראינו כמשפחה די מושלמת.‬ 1012 01:03:44,070 --> 01:03:50,159 ‫אבל המצב לא היה נהדר‬ ‫בנוגע ליחס של ג'ייסון אליי.‬ 1013 01:03:51,994 --> 01:03:55,080 ‫כל יום עמדתי מול חקירה,‬ 1014 01:03:55,081 --> 01:03:58,708 ‫על מה שעשיתי באותו יום,‬ ‫ועם מי דיברתי ומה לבשתי.‬ 1015 01:03:58,709 --> 01:04:02,337 ‫ואם סידרתי את השיער שלי אחרת,‬ ‫הוא היה שואל,‬ 1016 01:04:02,338 --> 01:04:06,092 ‫"למה סידרת את השיער שלך ככה?‬ ‫את מתכננת לדבר עם מישהו?"‬ 1017 01:04:07,510 --> 01:04:10,012 ‫הייתה אווירה של סכנה.‬ 1018 01:04:11,472 --> 01:04:15,308 ‫לפעמים הוא היה רותח וכועס‬ 1019 01:04:15,309 --> 01:04:18,186 ‫כי לא צייתתי למשהו,‬ 1020 01:04:18,187 --> 01:04:20,815 ‫או שהייתי במקום שלא הייתי צריכה להיות בו.‬ 1021 01:04:22,483 --> 01:04:24,193 ‫ולפעמים זה היה מוביל‬ 1022 01:04:25,945 --> 01:04:27,488 ‫למצב אלים.‬ 1023 01:04:32,493 --> 01:04:36,831 ‫מולי הפכה לקליפה של מי שהייתה.‬ 1024 01:04:38,249 --> 01:04:41,751 ‫היא בהחלט כבר לא הייתה מאושרת.‬ 1025 01:04:41,752 --> 01:04:44,297 ‫היא בהחלט כבר לא הייתה בטוחה בעצמה.‬ 1026 01:04:45,172 --> 01:04:47,550 ‫היא נראתה שבורה.‬ 1027 01:04:48,885 --> 01:04:52,972 ‫לא קלטתי את ההיקף‬ ‫או את חומרת האלימות במשפחה‬ 1028 01:04:53,514 --> 01:04:54,890 ‫כפי שאני כעת.‬ 1029 01:04:54,891 --> 01:04:57,767 ‫הסירוב לאפשר לי לאמץ את הילדים‬ ‫היה אמצעי שליטה.‬ 1030 01:04:57,768 --> 01:05:00,395 ‫וזה היה משהו שלא זיהיתי בשלב מוקדם.‬ 1031 01:05:00,396 --> 01:05:04,734 ‫הוא תמיד היה אומר, "למה זה משנה?‬ ‫זו רק פיסת נייר."‬ 1032 01:05:06,611 --> 01:05:10,280 ‫הוא ידע שגירושים ומשמורת‬ 1033 01:05:10,281 --> 01:05:14,367 ‫הם בגדר אפשרות, אם אאמץ את הילדים.‬ 1034 01:05:14,368 --> 01:05:17,914 ‫ולכן הוא רצה לוודא שזה לא יקרה.‬ 1035 01:05:20,207 --> 01:05:22,751 ‫אם הייתי עוזבת אז,‬ 1036 01:05:22,752 --> 01:05:25,128 ‫הילדים לא היו גדולים מספיק‬ ‫כדי להביע דעה בבית המשפט‬ 1037 01:05:25,129 --> 01:05:29,008 ‫ו... סביר להניח שהייתי מאבדת את הילדים.‬ 1038 01:05:29,550 --> 01:05:32,677 ‫לא הייתי מוכנה לאבד את הילדים,‬ ‫והוא ידע את זה.‬ 1039 01:05:32,678 --> 01:05:34,889 ‫הוא ידע שלא אוכל לעזוב את הילדים.‬ 1040 01:05:37,975 --> 01:05:42,562 ‫וכך, חברה שלי מהשכונה,‬ ‫שהייתה עורכת הדין של המשפחה,‬ 1041 01:05:42,563 --> 01:05:48,401 ‫היא המליצה לי לנהל רישום‬ ‫לא רק של ההתעללות,‬ 1042 01:05:48,402 --> 01:05:51,529 ‫אלא גם של אימהות בכללי.‬ 1043 01:05:51,530 --> 01:05:54,450 ‫את יודעת, אם יהיו גירושים‬ 1044 01:05:55,117 --> 01:05:59,037 ‫כשהילדים יהיו גדולים יותר, אז שיהיה תיעוד‬ 1045 01:05:59,038 --> 01:06:00,664 ‫לכך שהייתי אימא שלהם.‬ 1046 01:06:00,665 --> 01:06:04,585 ‫והיא המליצה שאקליט את מה שקורה.‬ 1047 01:06:07,338 --> 01:06:09,547 ‫אני מנסה לנהל שיחה עם ג'ק.‬ 1048 01:06:09,548 --> 01:06:12,050 ‫תוכלי לתת לי שתי דקות‬ ‫כדי לדבר עם הילדים שלי‬ 1049 01:06:12,051 --> 01:06:13,718 ‫כשאת איתם כל הזמן?‬ 1050 01:06:13,719 --> 01:06:15,220 ‫- 17.2.2015‬ ‫ הוקלט על ידי מולי -‬ 1051 01:06:15,221 --> 01:06:16,972 ‫תוכלי לעשות את זה?‬ ‫-כן, אני מצטערת.‬ 1052 01:06:16,973 --> 01:06:17,974 ‫את צריכה להצטער.‬ 1053 01:06:19,183 --> 01:06:22,936 ‫אלה היו מכשירי הקלטה קטנים‬ ‫שהופעלו באמצעות קול,‬ 1054 01:06:22,937 --> 01:06:25,731 ‫ופיזרתי אותם בבית.‬ 1055 01:06:27,817 --> 01:06:29,485 ‫מתחת לשולחן הקפה.‬ 1056 01:06:30,486 --> 01:06:31,862 ‫מתחת לדלפק.‬ 1057 01:06:32,947 --> 01:06:34,782 ‫אחד על השידה.‬ 1058 01:06:36,409 --> 01:06:39,786 ‫התוכנית שלי הייתה לשלוט במצב‬ 1059 01:06:39,787 --> 01:06:42,789 ‫עד שהם יהיו גדולים מספיק‬ ‫כדי להביע דעה בבית המשפט.‬ 1060 01:06:42,790 --> 01:06:45,001 ‫והיו זמנים שבהם חשבתי‬ 1061 01:06:46,377 --> 01:06:48,838 ‫שאני אמות לפני שזה יקרה.‬ 1062 01:06:51,132 --> 01:06:53,008 ‫אבל מעולם לא קרה‬ 1063 01:06:53,009 --> 01:06:56,887 ‫שחשבתי שג'ייסון עלול למות לפני שזה יקרה.‬ 1064 01:06:58,848 --> 01:07:02,892 {\an8}‫- ד"ר סקוט המפטון‬ ‫עד מומחה מטעם ההגנה, אלימות במשפחה -‬ 1065 01:07:02,893 --> 01:07:05,186 {\an8}‫דאג קינגסברי התקשר אליי,‬ 1066 01:07:05,187 --> 01:07:09,316 ‫ואמר שיש לו תיק שהוא חושב‬ ‫שאוכל לעזור בו.‬ 1067 01:07:10,234 --> 01:07:14,195 ‫יש כאן גבר שהוא איש עסקים מצליח מאוד.‬ 1068 01:07:14,196 --> 01:07:15,613 ‫הוא מסתדר עם כולם.‬ 1069 01:07:15,614 --> 01:07:18,284 ‫הוא לא מתרגז לעולם.‬ 1070 01:07:19,410 --> 01:07:24,248 ‫העניין הוא שמתעללים נראים‬ ‫באופן מסוים בפומבי, ובאופן שונה בפרטי.‬ 1071 01:07:24,832 --> 01:07:30,713 ‫אז דאג שלח לי הקלטה‬ ‫של המשפחה בזמן ארוחת הערב.‬ 1072 01:07:31,422 --> 01:07:34,215 ‫אפשר לאכול ארוחת ערב עם הילדים?‬ ‫שאלתי, אבל התעלמת,‬ 1073 01:07:34,216 --> 01:07:35,800 ‫ונתת להם אוכל בכל זאת.‬ 1074 01:07:35,801 --> 01:07:37,927 ‫דיברתי איתך בטלפון לפני עשר דקות‬ 1075 01:07:37,928 --> 01:07:40,847 ‫ואמרתי, "אני מכינה מרק.‬ ‫אתה רוצה קצת?" ואמרת לא.‬ 1076 01:07:40,848 --> 01:07:42,974 ‫אמרתי "לא" כי חשבתי שנאכל ביחד.‬ 1077 01:07:42,975 --> 01:07:46,811 ‫אבל התעלמת מזה, כי את...‬ ‫כי זה לא מה שרצית לעשות.‬ 1078 01:07:46,812 --> 01:07:49,647 ‫אמרתי, "אני מכינה מרק לילדים."‬ 1079 01:07:49,648 --> 01:07:50,857 ‫"אתה רוצה?"‬ 1080 01:07:50,858 --> 01:07:54,819 ‫אמרתי "לא" כי התעלמת ממה שביקשתי.‬ ‫-לא התעלמתי מכלום.‬ 1081 01:07:54,820 --> 01:07:57,197 ‫שכחת מה שביקשתי. לא אכפת לך.‬ 1082 01:07:57,198 --> 01:08:00,784 ‫אחד המאפיינים של מתעללים‬ ‫הוא שהם לוקחים את תפקיד הקורבן.‬ 1083 01:08:00,785 --> 01:08:04,120 ‫ולא משנה כמה מולי תנסה‬ ‫לפייס אותו או להרגיע אותו‬ 1084 01:08:04,121 --> 01:08:06,498 ‫בזה שהיא מציעה לעשות משהו בשבילו,‬ 1085 01:08:06,499 --> 01:08:09,918 ‫הוא לא רוצה להיות מרוצה.‬ ‫הוא לא רוצה פתרון לבעיה.‬ 1086 01:08:09,919 --> 01:08:11,795 ‫הוא רוצה בעיה כדי להתלונן עליה.‬ 1087 01:08:11,796 --> 01:08:14,547 ‫אמרתי, "אני רוצה‬ ‫לאכול ארוחת ערב עם המשפחה שלי."‬ 1088 01:08:14,548 --> 01:08:16,466 ‫זה מה שאמרתי לך. החלטת...‬ 1089 01:08:16,467 --> 01:08:18,843 ‫ג'ק, תפסיק להיתלות על המעקה,‬ ‫ולך לחדר שלך.‬ 1090 01:08:18,844 --> 01:08:20,929 ‫לא, אל תעלה לחדר שלך. בוא הנה.‬ 1091 01:08:20,930 --> 01:08:22,555 ‫אל תעלה לחדר שלך.‬ 1092 01:08:22,556 --> 01:08:23,723 ‫אל תגידי להם ללכת...‬ 1093 01:08:23,724 --> 01:08:25,976 ‫אני צריך ללכת לשירותים.‬ ‫-תישאר שם, בבקשה.‬ 1094 01:08:26,477 --> 01:08:29,521 ‫תוכלי להסתכל עליי ולכבד אותי?‬ ‫ביקשתי ממך ארוחת ערב עם המשפחה.‬ 1095 01:08:29,522 --> 01:08:31,898 ‫אמרת שאת מאכילה את הילדים. לכן סירבתי.‬ 1096 01:08:31,899 --> 01:08:34,192 ‫כי התעלמת ממה ששאלתי קודם לגבי ארוחת הערב.‬ 1097 01:08:34,193 --> 01:08:36,361 ‫שב ותסיים לאכול.‬ ‫-"למי אכפת ממה שהוא אומר".‬ 1098 01:08:36,362 --> 01:08:38,363 ‫אל תשלחי אותם לחדר כשאני מדבר.‬ 1099 01:08:38,364 --> 01:08:40,908 ‫אין לך זכות.‬ ‫-"אין לך זכות."‬ 1100 01:08:41,700 --> 01:08:45,454 ‫כלומר, כן, היא לא האימא המאמצת שלהם.‬ 1101 01:08:46,247 --> 01:08:49,791 ‫לדברי ג'ייסון, זו תחמושת נוספת‬ 1102 01:08:49,792 --> 01:08:52,001 ‫כדי להודיע למולי איפה היא עומדת.‬ 1103 01:08:52,002 --> 01:08:54,087 ‫זה יום שלישי, של פנקייק.‬ ‫אולי אכין פנקייק?‬ 1104 01:08:54,088 --> 01:08:55,881 ‫אני לא רוצה ממך כלום.‬ 1105 01:08:56,382 --> 01:08:57,465 ‫שאלתי אותך שוב.‬ 1106 01:08:57,466 --> 01:08:59,801 ‫הבהרת לי שאת רוצה‬ ‫להפריד אותי מהילדים שלי.‬ 1107 01:08:59,802 --> 01:09:00,718 ‫לא, אני לא.‬ 1108 01:09:00,719 --> 01:09:02,929 ‫אני אעשה את אותו הדבר.‬ ‫-מי אוכל פנקייקים?‬ 1109 01:09:02,930 --> 01:09:04,931 ‫ההבדל הוא שאני אצליח.‬ 1110 01:09:04,932 --> 01:09:07,017 ‫זה איום ברור מצד ג'ייסון.‬ 1111 01:09:07,518 --> 01:09:10,771 ‫"אם תנסי לקחת ממני את הילדים,‬ ‫אני אקח את הילדים ממך."‬ 1112 01:09:11,480 --> 01:09:13,857 ‫אני לא צריך להגיד את זה שוב ושוב...‬ 1113 01:09:13,858 --> 01:09:15,900 ‫אתם יכולים להוציא את המצרכים לפנקייק?‬ 1114 01:09:15,901 --> 01:09:17,694 ‫את שוב עושה את זה!‬ 1115 01:09:17,695 --> 01:09:19,654 ‫אני מדבר ואת מדברת על משהו אחר!‬ 1116 01:09:19,655 --> 01:09:22,115 ‫תפסיק לדפוק עם הכיסא שלך!‬ ‫-תפסיקו לריב!‬ 1117 01:09:22,116 --> 01:09:23,783 ‫לכי למיטה.‬ 1118 01:09:23,784 --> 01:09:24,951 ‫למיטה. קדימה.‬ 1119 01:09:24,952 --> 01:09:26,953 ‫היא פשוט נבהלה, ג'יי.‬ 1120 01:09:26,954 --> 01:09:29,038 ‫עלי למיטה.‬ ‫-כן, אבא. היא נבהלה.‬ 1121 01:09:29,039 --> 01:09:30,416 ‫לכי למיטה.‬ 1122 01:09:34,420 --> 01:09:38,548 ‫אם חבר מושבעים ישמע את הראיות האלה,‬ ‫של אלימות במשפחה,‬ 1123 01:09:38,549 --> 01:09:40,885 ‫הם יקבעו שטום ומולי חפים מפשע.‬ 1124 01:09:42,428 --> 01:09:46,181 ‫האם בגלל שמולי סיפרה מעשייה לפני חמש שנים,‬ ‫או אולי שתי מעשיות,‬ 1125 01:09:46,182 --> 01:09:49,935 ‫זה אומר שג'ייסון לא התעלל בה?‬ 1126 01:09:50,436 --> 01:09:53,355 ‫הבת שלי לא שקרנית. אני לא שקרן.‬ 1127 01:09:55,774 --> 01:09:58,194 ‫ואם אתה חושב שכן, לך על זה.‬ 1128 01:09:59,236 --> 01:10:00,070 ‫תוכיח את זה.‬ 1129 01:10:03,532 --> 01:10:08,703 ‫גילינו שיש הקלטות סודיות‬ ‫של ג'ייסון שמולי עשתה.‬ 1130 01:10:08,704 --> 01:10:12,248 ‫מולי הייתה היחידה שידעה שמתבצעת הקלטה,‬ 1131 01:10:12,249 --> 01:10:15,878 ‫וזה יוצר תרחיש שבו היא יכולה לשלוט בנרטיב.‬ 1132 01:10:17,087 --> 01:10:23,259 ‫מולי התכוננה לגירושין והליכי משמורת.‬ 1133 01:10:23,260 --> 01:10:25,596 ‫אני אעשה מה שאת מנסה לעשות.‬ 1134 01:10:26,388 --> 01:10:28,933 ‫אני לא מנסה לעשות כלום, ג'יי.‬ ‫-את כן.‬ 1135 01:10:29,642 --> 01:10:31,727 ‫ברור שהיא מנסה לעשות משהו.‬ 1136 01:10:32,228 --> 01:10:35,939 ‫כל מי שמקליט הקלטות סודיות במערכת יחסים‬ 1137 01:10:35,940 --> 01:10:40,569 ‫יכול לתמרן את ההקשר‬ ‫ולגרום לג'ייסון להיראות רע.‬ 1138 01:10:45,366 --> 01:10:48,201 ‫בחודשים האחרונים לפני שאבי נהרג,‬ 1139 01:10:48,202 --> 01:10:50,453 ‫האווירה בבית הייתה שונה.‬ 1140 01:10:50,454 --> 01:10:53,624 ‫לא עשינו הרבה פעילויות כמשפחה.‬ 1141 01:10:55,334 --> 01:10:57,919 ‫התחלתי לשים לב לזה‬ 1142 01:10:57,920 --> 01:11:01,507 ‫כשמצאתי מכשיר הקלטה‬ ‫במכונית של אבא שלי, והראיתי לו אותו.‬ 1143 01:11:02,007 --> 01:11:05,218 ‫והוא היה בהלם מוחלט לראות את זה.‬ 1144 01:11:05,219 --> 01:11:08,806 ‫והוא אמר, "איך אתה מרגיש‬ ‫לגבי חזרה לאירלנד?"‬ 1145 01:11:09,306 --> 01:11:11,849 ‫ושרה אמרה, "בלי אימא?"‬ ‫ואבא שלי אמר, "כן".‬ 1146 01:11:11,850 --> 01:11:13,644 ‫וידעתי שמולי לא תאהב את זה.‬ 1147 01:11:14,979 --> 01:11:18,565 ‫היא ידעה שהוא יוכל לקחת אותנו,‬ ‫והיא לא תוכל לעשות כלום.‬ 1148 01:11:19,984 --> 01:11:22,903 ‫מכל מה שלמדנו על מולי,‬ 1149 01:11:23,487 --> 01:11:26,406 ‫נראה שדברים מסלימים במהירות‬ 1150 01:11:26,407 --> 01:11:32,454 ‫בכל הנוגע לנישואים והכי חשוב,‬ ‫בנוגע לחזקתה על הילדים.‬ 1151 01:11:34,415 --> 01:11:37,835 ‫אנו בוחנים את ההצהרה של טום‬ ‫בלילה שבו ג'ייסון נרצח,‬ 1152 01:11:38,711 --> 01:11:42,422 ‫ואת הסיבה לביקור של טום ושרון.‬ 1153 01:11:42,423 --> 01:11:44,173 ‫כלומר, אנחנו אנשים חברותיים.‬ 1154 01:11:44,174 --> 01:11:46,801 ‫ולא היו לנו תכנונים באותו סוף שבוע.‬ 1155 01:11:46,802 --> 01:11:50,179 ‫באותה שבת בבוקר החלטנו,‬ ‫"למה שלא נלך למולי?"‬ 1156 01:11:50,180 --> 01:11:53,057 ‫זו נסיעה של ארבע שעות, וזה יום יפהפה.‬ 1157 01:11:53,058 --> 01:11:55,977 ‫אבל למדנו מאנשים בטנסי,‬ 1158 01:11:55,978 --> 01:11:58,146 ‫מהמקום בו טום ושרון גרים,‬ 1159 01:11:58,147 --> 01:12:02,734 ‫שלטום ולשרון היו תוכניות‬ ‫בערב ההוא עם הבוס שלו,‬ 1160 01:12:02,735 --> 01:12:05,154 ‫והם ביטלו אותן ברגע האחרון.‬ 1161 01:12:08,240 --> 01:12:11,492 ‫אנחנו לא מאמינים‬ ‫שטום הגיע לצפון קרוליינה‬ 1162 01:12:11,493 --> 01:12:13,829 ‫להכות את ג'ייסון למוות עם מחבט בייסבול.‬ 1163 01:12:14,330 --> 01:12:20,294 ‫התאוריה שלנו‬ ‫היא שמולי תכננה אירוע נפיץ כלשהו.‬ 1164 01:12:21,628 --> 01:12:27,092 ‫אם מולי תצליח לגרום לג'ייסון להתרגז‬ 1165 01:12:28,218 --> 01:12:30,846 ‫כשההורים שלה נמצאים שם כעדים,‬ 1166 01:12:32,097 --> 01:12:35,308 ‫היא תוכל להגיש בקשה‬ ‫לצו הגנה עקב אלימות במשפחה,‬ 1167 01:12:35,309 --> 01:12:37,644 ‫דבר שיוציא אותו מהבית,‬ 1168 01:12:39,438 --> 01:12:43,192 ‫ואז היא תוכל לבקש משמורת חירום על הילדים‬ 1169 01:12:43,692 --> 01:12:45,819 ‫ולקחת ממנו את ילדיו.‬ 1170 01:12:49,490 --> 01:12:52,910 ‫אבל כשהתוכנית השתבשה, וזה נעשה אלים,‬ 1171 01:12:53,911 --> 01:12:57,331 ‫נראה שכבר לא היה לה אכפת‬ ‫אם הוא יחיה או ימות.‬ 1172 01:13:10,302 --> 01:13:11,636 ‫- שבע שנים לאחר מות ג'ייסון -‬ 1173 01:13:11,637 --> 01:13:14,305 ‫כולם מדברים על טום ומולי מרטנס.‬ 1174 01:13:14,306 --> 01:13:16,682 ‫התיק הזה גרם למחלוקת גדולה‬ 1175 01:13:16,683 --> 01:13:19,018 ‫בין ארה"ב לאירלנד במשך זמן רב.‬ 1176 01:13:19,019 --> 01:13:23,482 ‫המצב העכשווי‬ ‫הוא שהם צפויים לעמוד למשפט חוזר‬ 1177 01:13:24,191 --> 01:13:26,735 ‫על אותם האישומים מ-2022.‬ 1178 01:13:28,195 --> 01:13:31,697 ‫עד כמה זה קשה להקשיב לכל הדברים‬ ‫שאת יודעת שנאמרו‬ 1179 01:13:31,698 --> 01:13:35,410 ‫על אחיך המת כדי שייראה כאילו זה הגיע לו?‬ 1180 01:13:35,411 --> 01:13:37,954 ‫אני חושבת שזו אחת הסיבות‬ ‫שכתבתי את הספר,‬ 1181 01:13:37,955 --> 01:13:42,626 ‫כי לא הצלחנו להגן על ג'ייסון.‬ 1182 01:13:44,169 --> 01:13:49,758 ‫נלחמתי למען צדק לג'ייסון במשך שבע שנים.‬ 1183 01:13:51,510 --> 01:13:53,345 ‫עכשיו אנו עומדים בפני משפט חוזר,‬ 1184 01:13:53,846 --> 01:13:56,640 ‫ואני משערת שההגנה תתקשר אליי.‬ 1185 01:13:57,141 --> 01:14:01,728 ‫אני מאמינה שהם ינסו לטעון‬ ‫ששטפתי לג'ק ושרה את המוח,‬ 1186 01:14:02,646 --> 01:14:05,441 ‫שזה לגמרי... לא נכון.‬ 1187 01:14:08,068 --> 01:14:11,154 ‫להגיד לילד מה להגיד או להגיד לו לשקר‬ 1188 01:14:11,155 --> 01:14:13,615 ‫מנוגד לחלוטין למי שאני.‬ 1189 01:14:14,533 --> 01:14:16,034 ‫זה בחיים לא יקרה.‬ 1190 01:14:21,457 --> 01:14:25,251 ‫אני רק אורזת ומתכוננת,‬ ‫כי אנחנו עוזבים בבוקר‬ 1191 01:14:25,252 --> 01:14:27,629 ‫לשימוע לפני המשפט.‬ 1192 01:14:28,130 --> 01:14:32,718 ‫זו תהיה הפעם הראשונה שאנו רואים‬ ‫את משפחת מרטנס מאז 2015.‬ 1193 01:14:33,552 --> 01:14:36,430 ‫אז זה יהיה קשה מאוד.‬ 1194 01:14:37,848 --> 01:14:42,101 ‫הסיבה שהם קיבלו משפט חוזר‬ ‫קשורה לריאיון שלי ב"דרגונפליי",‬ 1195 01:14:42,102 --> 01:14:44,396 ‫שבו אמרתי שאבא שלי הכה את מולי.‬ 1196 01:14:45,189 --> 01:14:47,274 ‫זה תמיד הולך איתי.‬ 1197 01:14:49,276 --> 01:14:51,694 ‫אנחנו מקווים שהמשפט החוזר‬ ‫ייקבע בהקדם האפשרי.‬ 1198 01:14:51,695 --> 01:14:53,905 ‫האנשים האלה השתחררו לפני למעלה משנה,‬ 1199 01:14:53,906 --> 01:15:00,954 ‫ואני חושב שהגיע הזמן‬ ‫שהספר הזה ייסגר ושייעשה צדק.‬ 1200 01:15:02,039 --> 01:15:04,500 ‫אני רוצה להיות שם‬ ‫כדי לתמוך באבי ובמשפחתי.‬ 1201 01:15:18,722 --> 01:15:21,599 ‫משפחתו של ג'ייסון קורבט,‬ ‫האירי שהוכה למוות‬ 1202 01:15:21,600 --> 01:15:22,683 ‫- שימוע לפני המשפט -‬ 1203 01:15:22,684 --> 01:15:24,894 ‫בביתו בצפון קרוליינה ב-2015,‬ 1204 01:15:24,895 --> 01:15:28,981 ‫אמרה שהם מקווים‬ ‫שהתאריך למשפט החוזר של מולי וטום מרטנס‬ 1205 01:15:28,982 --> 01:15:30,943 ‫ייקבע בשימוע היום.‬ 1206 01:15:32,819 --> 01:15:36,532 ‫הם נכנסו לאולם בית המשפט‬ ‫וראיתי את מולי וראיתי את טום.‬ 1207 01:15:37,533 --> 01:15:39,535 ‫הראשים שלהם היו מושפלים‬ ‫והם לא הסתכלו עליי.‬ 1208 01:15:41,411 --> 01:15:43,789 ‫וחשבתי, "אני לא מפחדת יותר."‬ 1209 01:15:45,207 --> 01:15:49,001 ‫אני לא זאת שצריכה לפחד.‬ ‫לא עשיתי שום דבר רע.‬ 1210 01:15:49,002 --> 01:15:50,629 ‫שיקרתי, זה נכון.‬ 1211 01:15:52,422 --> 01:15:53,465 ‫אבל הייתי בת שמונה.‬ 1212 01:15:53,966 --> 01:15:58,428 ‫ואני מאמינה שייעשה צדק עבור אבא שלי.‬ 1213 01:15:59,304 --> 01:16:01,847 ‫אנו עוברים לחדשות עדכניות‬ 1214 01:16:01,848 --> 01:16:05,726 ‫על כך שהרוצחים של איש העסקים האירי‬ ‫ג'ייסון קורבט, יעמדו למשפט חוזר‬ 1215 01:16:05,727 --> 01:16:07,896 ‫באשמת רצח בקיץ הבא.‬ 1216 01:16:08,689 --> 01:16:12,024 ‫המשפחה קיוותה שהמשפט החוזר‬ ‫יתקיים לפני חג המולד.‬ 1217 01:16:12,025 --> 01:16:14,361 ‫למרבה הצער, זה לא קרה.‬ 1218 01:16:15,362 --> 01:16:17,864 ‫כרגע זה פשוט עניין של סבלנות.‬ 1219 01:16:21,326 --> 01:16:24,371 ‫זה מרחף מעל ראשינו ומלחיץ להתמודד עם זה.‬ 1220 01:16:25,872 --> 01:16:28,416 ‫אבל אם אזכה להעיד, ואני מקווה שזה יקרה,‬ 1221 01:16:28,417 --> 01:16:32,878 ‫אני בטוח שאוכל לתאר מה באמת קרה בבית,‬ 1222 01:16:32,879 --> 01:16:35,214 ‫ולספר לאנשים ולמושבעים‬ 1223 01:16:35,215 --> 01:16:39,385 ‫איך מולי באמת הייתה,‬ ‫ואת הגרסה האמיתית של האירועים, האמת.‬ 1224 01:16:39,386 --> 01:16:42,138 ‫חיכיתי הרבה זמן לומר הכול,‬ 1225 01:16:42,139 --> 01:16:47,602 ‫ו... לא היו לי מילים כדי להסביר מה קרה לי‬ 1226 01:16:47,603 --> 01:16:49,229 ‫ולאחי ולאבא שלי בעבר.‬ 1227 01:16:54,776 --> 01:16:58,864 ‫מבחוץ, הבית נראה כמו גן עדן.‬ 1228 01:17:00,699 --> 01:17:04,077 ‫ובפנים, הוא חשוך וכבד.‬ 1229 01:17:07,831 --> 01:17:12,210 ‫מערכת היחסים שלי עם מולי‬ ‫החמירה כשעברנו לאמריקה.‬ 1230 01:17:14,296 --> 01:17:18,467 ‫לי ולשרה היו תמונות‬ ‫של אמנו הביולוגית בחדרים שלנו,‬ 1231 01:17:18,967 --> 01:17:21,637 ‫והיא לקחה ממני את התמונה והחביאה אותה.‬ 1232 01:17:23,430 --> 01:17:28,059 ‫אני מרגיש שמולי רצתה להיות האם היחידה,‬ 1233 01:17:28,060 --> 01:17:29,895 ‫ושלא הייתה אף אחת לפניה.‬ 1234 01:17:30,771 --> 01:17:34,775 ‫מערכת היחסים של שרה ומולי הייתה‬ ‫הרבה יותר קרובה משלי.‬ 1235 01:17:35,942 --> 01:17:37,653 ‫הן עשו הכול ביחד.‬ 1236 01:17:38,403 --> 01:17:40,906 ‫היא הייתה הילדה הכוכבת.‬ 1237 01:17:42,491 --> 01:17:44,117 ‫אני הייתי קרוב יותר לאבא שלי.‬ 1238 01:17:46,370 --> 01:17:49,413 ‫אני זוכר שאבא שלי היה בנסיעת עבודה,‬ 1239 01:17:49,414 --> 01:17:51,500 ‫ואמרתי, "להתראות, אני אוהב אותך."‬ 1240 01:17:52,125 --> 01:17:54,210 ‫היא רדפה אחריי לחדר שלי.‬ 1241 01:17:54,211 --> 01:17:58,422 ‫היא הרסה את החדר שלי,‬ ‫הוציאה את כל הבגדים שלי, הפכה את המיטה,‬ 1242 01:17:58,423 --> 01:17:59,883 ‫הפכה את השידה שלי.‬ 1243 01:18:04,012 --> 01:18:07,264 ‫הייתי במכונית עם מולי ושאלתי אותה‬ 1244 01:18:07,265 --> 01:18:11,519 ‫"אוכל לשחק בייסבול?‬ ‫אבא המאמן, אז הוא יכול להביא אותי."‬ 1245 01:18:11,520 --> 01:18:13,938 ‫מולי הסתובבה ואמרה, "את לא אוהבת אותי?"‬ 1246 01:18:13,939 --> 01:18:17,024 ‫"לא אכפת לך ממני? את לא רוצה לבלות איתי?"‬ 1247 01:18:17,025 --> 01:18:19,236 ‫"למה את רוצה לבלות עם אבא שלך?"‬ 1248 01:18:19,820 --> 01:18:23,406 ‫הרגשתי נורא, כי חשבתי שממש פגעתי בה.‬ 1249 01:18:23,407 --> 01:18:25,950 ‫לא יכולתי אפילו לספר לאבא שלי דברים שקרו,‬ 1250 01:18:25,951 --> 01:18:29,704 ‫וזה הקשה עליי מאוד‬ ‫לדעת מה האמת ומה השקר‬ 1251 01:18:29,705 --> 01:18:33,500 ‫כי רק אדם אחד לחש לי באוזן כל הזמן.‬ 1252 01:18:36,962 --> 01:18:39,923 ‫נלחמתי כל הזמן כדי לקבל ממנה אהבה.‬ 1253 01:18:41,007 --> 01:18:43,217 ‫עשיתי כל מה שיכולתי‬ 1254 01:18:43,218 --> 01:18:47,222 ‫כדי להרגיש שהיא נותנת לי תשומת לב,‬ ‫אפילו לא אהבה. ואהבתי אותה.‬ 1255 01:18:49,391 --> 01:18:51,059 ‫אני וג'ק אהבנו אותה.‬ 1256 01:18:52,144 --> 01:18:56,021 ‫אבל אני חושבת‬ ‫שהיא גרמה לג'ק ולי להרגיש בתחרות,‬ 1257 01:18:56,022 --> 01:18:57,441 ‫כדי שנילחם על אהבתה.‬ 1258 01:18:58,233 --> 01:19:00,401 ‫אני חושב שאם זה היה מגיע לכך‬ 1259 01:19:00,402 --> 01:19:03,195 ‫שבגיל 13 היינו עומדים מול שופט,‬ 1260 01:19:03,196 --> 01:19:06,158 ‫הייתי בוחר באבא שלי בכל יום.‬ 1261 01:19:07,242 --> 01:19:09,578 ‫אבל שרה הייתה בוחרת במולי.‬ 1262 01:19:11,747 --> 01:19:14,374 ‫מולי הרחיקה את שרה מאבא שלי כל הזמן.‬ 1263 01:19:15,459 --> 01:19:16,460 ‫מעולם לא הייתה לה...‬ 1264 01:19:28,430 --> 01:19:31,183 ‫לא הייתה לה איתו‬ ‫את מערכת היחסים שהיא רצתה.‬ 1265 01:19:31,767 --> 01:19:35,061 ‫זאת אשמתה של מולי.‬ ‫לדעתי, זו אשמתה של מולי.‬ 1266 01:19:39,441 --> 01:19:42,861 ‫- מדולנדס‬ ‫צפון קרוליינה -‬ 1267 01:19:45,947 --> 01:19:49,409 ‫בעודנו מתכוננים למשפט חוזר,‬ 1268 01:19:50,076 --> 01:19:55,039 ‫גיליתי שלמולי יש קומץ חברים קרובים‬ 1269 01:19:55,040 --> 01:20:00,086 ‫ששמעו את ג'ייסון בהתקפי זעם,‬ 1270 01:20:01,046 --> 01:20:02,296 ‫מאיים עליה,‬ 1271 01:20:02,297 --> 01:20:05,674 ‫או אנשים שהיו עדים‬ ‫להתנהגות השתלטנית של ג'ייסון,‬ 1272 01:20:05,675 --> 01:20:08,261 ‫ותומכים במה שמולי תיארה לי.‬ 1273 01:20:09,304 --> 01:20:11,139 ‫אחת הנשים אמרה,‬ 1274 01:20:11,640 --> 01:20:15,936 ‫"מולי סיפרה לי שג'ייסון‬ ‫חנק אותה בעבר בחדר השינה."‬ 1275 01:20:17,771 --> 01:20:20,982 ‫והיא אמרה, "מולי פחדה‬ 1276 01:20:22,984 --> 01:20:26,321 ‫"שג'ייסון חנק את אשתו הראשונה,‬ 1277 01:20:26,905 --> 01:20:30,616 ‫"והיא התחילה לדאוג שזה עלול לקרות לה."‬ 1278 01:20:30,617 --> 01:20:32,953 ‫ואני חושב, "מה?"‬ 1279 01:20:34,204 --> 01:20:35,831 ‫זה היה שם כל הזמן,‬ 1280 01:20:36,748 --> 01:20:38,582 ‫מאז הריאיון הראשון עם רשויות החוק.‬ 1281 01:20:38,583 --> 01:20:43,004 ‫אשתו הראשונה מתה בנסיבות מסתוריות.‬ 1282 01:20:45,423 --> 01:20:48,134 ‫נמצא שהיה לה התקף אסתמה.‬ 1283 01:20:48,635 --> 01:20:49,885 ‫זה לא עלה סתם.‬ 1284 01:20:49,886 --> 01:20:53,181 ‫לטום היו חששות‬ ‫מאז השיחה שלו עם מייקי פיצפטריק.‬ 1285 01:20:54,224 --> 01:20:57,102 ‫- ריאיון עם טום‬ ‫20 יום לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 1286 01:20:57,727 --> 01:21:01,731 ‫הזמנו את הסבים מצד האם. הם בבית שלנו.‬ 1287 01:21:02,232 --> 01:21:04,066 ‫יש לי הזדמנות לנהל שיחה‬ 1288 01:21:04,067 --> 01:21:07,862 ‫עם אביה של האישה הראשונה, שנפטרה.‬ 1289 01:21:07,863 --> 01:21:09,865 ‫שמו מייקי פיצפטריק.‬ 1290 01:21:10,365 --> 01:21:14,369 ‫הוא לא אדם משכיל. קשה מאוד להבין אותו.‬ 1291 01:21:14,953 --> 01:21:17,288 ‫יש לו מבטא אירי כבד.‬ 1292 01:21:17,289 --> 01:21:19,207 ‫שאלתי אותו מה דעתו על ג'ייסון.‬ 1293 01:21:19,916 --> 01:21:23,044 ‫הוא אמר, "אני חושב שהוא הרג את הבת שלי."‬ 1294 01:21:23,628 --> 01:21:25,546 ‫הייתי בהלם.‬ 1295 01:21:25,547 --> 01:21:28,507 ‫לא ידעתי אם מדובר רק באדם מריר‬ 1296 01:21:28,508 --> 01:21:33,305 ‫שהיה צריך להאשים מישהו על מות בתו,‬ 1297 01:21:34,264 --> 01:21:37,225 ‫או אם הוא התבסס על משהו.‬ 1298 01:21:38,435 --> 01:21:39,853 ‫הוא היה רציני מאוד.‬ 1299 01:21:41,313 --> 01:21:43,063 ‫הוא לא התבדח.‬ 1300 01:21:43,064 --> 01:21:47,860 {\an8}‫אף אחד לא חקר לעומק את מותה של מגס.‬ 1301 01:21:47,861 --> 01:21:50,529 {\an8}‫והנסיבות סביב מותה של מגס.‬ 1302 01:21:50,530 --> 01:21:53,658 ‫כולם קיבלו את ממצאי הנתיחה,‬ 1303 01:21:54,367 --> 01:21:56,912 ‫עד שדאג התחיל לחקור.‬ 1304 01:21:58,288 --> 01:22:01,875 ‫השגתי עותק של דוח הנתיחה הרשמי‬ 1305 01:22:02,876 --> 01:22:04,878 ‫של אשתו הראשונה של ג'ייסון.‬ 1306 01:22:06,963 --> 01:22:10,674 ‫- סביר להניח שהמוות נגרם‬ ‫עקב דום נשימה חריף -‬ 1307 01:22:10,675 --> 01:22:13,552 ‫- בעקבות ברונכוספאזם,‬ ‫אצל חולת אסטמה ידועה. -‬ 1308 01:22:13,553 --> 01:22:15,847 ‫ביקשתי ממומחה רפואי שיבדוק את זה.‬ 1309 01:22:16,348 --> 01:22:19,935 ‫הוא אמר, "אשתו הראשונה של ג'ייסון קורבט‬ ‫לא מתה מהתקף אסתמה."‬ 1310 01:22:21,102 --> 01:22:23,312 ‫"הראיות מראות, לדעתי,‬ 1311 01:22:23,313 --> 01:22:26,775 ‫שהיא מתה מפגיעות עקב חניקה ידנית."‬ 1312 01:22:28,777 --> 01:22:33,531 ‫גילינו שאחותה של מגס הייתה שם באותו לילה.‬ 1313 01:22:35,533 --> 01:22:41,039 ‫והיא דיווחה‬ ‫"מגס כל הזמן אמרה, 'אני הולכת למות'."‬ 1314 01:22:43,416 --> 01:22:47,044 ‫זה מה שקורה לקורבנות של חניקה ידנית,‬ 1315 01:22:47,045 --> 01:22:48,630 ‫ששרדו את האירוע,‬ 1316 01:22:49,464 --> 01:22:51,800 ‫אבל מתים מהפציעות האלה בתוך שעה.‬ 1317 01:22:54,636 --> 01:22:58,682 ‫אבל לפי דוח הנתיחה של מגס קורבט,‬ 1318 01:22:59,265 --> 01:23:02,518 ‫לא היו סימנים גלויים‬ ‫בצד החיצוני של הצוואר שלה.‬ 1319 01:23:02,519 --> 01:23:05,396 ‫- אין ראיות לפציעות חיצוניות -‬ 1320 01:23:05,397 --> 01:23:10,025 ‫המומחה שלי אמר, "אתה לא מת‬ ‫ממה שנמצא בחלק החיצוני של הצוואר."‬ 1321 01:23:10,026 --> 01:23:13,947 ‫"אתה מת מהפציעה שאי אפשר לראות,‬ ‫בחלק הפנימי של הצוואר."‬ 1322 01:23:14,447 --> 01:23:15,573 ‫זה חשוב.‬ 1323 01:23:16,783 --> 01:23:20,077 ‫המדינה מעלה טיעון‬ 1324 01:23:20,078 --> 01:23:22,538 ‫שלא יכול להיות שמולי נחנקה באותו לילה‬ 1325 01:23:22,539 --> 01:23:26,001 ‫כי אין לה פציעות בצוואר.‬ 1326 01:23:26,710 --> 01:23:32,172 ‫והוא אמר לי, "תסתכל‬ ‫על התמונה של מולי קורבט‬ 1327 01:23:32,173 --> 01:23:36,803 ‫שצולמה בשעות הבוקר המוקדמות,‬ ‫ממש מחוץ לבית על ידי המשטרה."‬ 1328 01:23:38,847 --> 01:23:40,973 ‫"אתה רואה את הסימן הישר‬ 1329 01:23:40,974 --> 01:23:43,935 ‫בצד שמאל של הצוואר של מולי מתחת לאוזנה?"‬ 1330 01:23:44,436 --> 01:23:46,271 ‫לא שמתי לב לזה קודם.‬ 1331 01:23:46,813 --> 01:23:48,606 ‫הוא אומר, "זו שריטה של ציפורן."‬ 1332 01:23:49,733 --> 01:23:52,569 ‫זה מה שקורה בזמן חניקה ידנית,‬ 1333 01:23:53,069 --> 01:23:56,614 ‫כשאחת מציפורני התוקף‬ 1334 01:23:57,198 --> 01:23:59,117 ‫מתחפרת בצד הצוואר,‬ 1335 01:23:59,993 --> 01:24:04,122 ‫או שלפעמים הקורבן מנסה להרחיק את היד.‬ 1336 01:24:09,002 --> 01:24:14,174 ‫והוא אומר לי,‬ ‫"בדקת את הפיג'מה שהיא לבשה באותו לילה?"‬ 1337 01:24:14,674 --> 01:24:16,801 ‫"לא. מה אני מחפש?"‬ 1338 01:24:19,220 --> 01:24:22,098 ‫"אם הקורבן מאבד הכרה,‬ 1339 01:24:23,683 --> 01:24:25,810 ‫הוא מאבד שליטה על שלפוחית השתן."‬ 1340 01:24:26,436 --> 01:24:28,354 ‫"אני מתערב איתך‬ 1341 01:24:28,855 --> 01:24:31,607 ‫שאם תלך לשם אתה תמצא כתם שתן‬ 1342 01:24:31,608 --> 01:24:33,777 ‫באזור המפשעה של הפיג'מה."‬ 1343 01:24:36,613 --> 01:24:37,614 ‫והינה זה.‬ 1344 01:24:39,741 --> 01:24:40,742 ‫אני מאמין‬ 1345 01:24:41,910 --> 01:24:46,288 ‫שהסיבה היחידה שאשתו השנייה‬ ‫לא הייתה הקורבן השני‬ 1346 01:24:46,289 --> 01:24:49,249 ‫היא כי באותו הלילה אביה בן ה-65‬ 1347 01:24:49,250 --> 01:24:51,961 ‫היה שם כדי להתערב ולעצור את זה.‬ 1348 01:24:54,964 --> 01:24:59,469 ‫יש הרבה עדים מומחים‬ ‫מטעם המדינה ומטעם ההגנה.‬ 1349 01:25:00,386 --> 01:25:03,431 ‫כל מומחה שמסתכל על נתיחת הגופה של מגס‬ 1350 01:25:04,057 --> 01:25:07,227 ‫מסכים שהיא לא מתה מהתקף אסתמה.‬ 1351 01:25:08,645 --> 01:25:13,107 ‫אבל המומחים שלנו אומרים שלא ניתן להסיק מכך‬ 1352 01:25:13,108 --> 01:25:15,819 ‫שג'ייסון או מישהו אחר הרג אותה.‬ 1353 01:25:16,402 --> 01:25:20,365 ‫זו מסקנה חסרת אחריות,‬ ‫והראיות לא תומכות בה.‬ 1354 01:25:21,741 --> 01:25:25,536 ‫יש רשימה ארוכה של מצבים בריאותיים אפשריים‬ 1355 01:25:25,537 --> 01:25:29,374 ‫שהיו נראים כמו התקף אסתמה‬ ‫אצל מי שידוע כאסתמטי.‬ 1356 01:25:31,209 --> 01:25:34,796 ‫עם זאת, הטענות שג'ייסון חנק אותה‬ 1357 01:25:35,296 --> 01:25:38,257 ‫הן לא טענות שהיינו רוצים‬ ‫שיוצגו בפני המושבעים.‬ 1358 01:25:38,258 --> 01:25:41,386 ‫אנו חוששים שאם חבר המושבעים ישמע את זה,‬ ‫הם יפסיקו להקשיב.‬ 1359 01:25:42,053 --> 01:25:43,303 {\an8}‫- שרה‬ ‫בת 17 -‬ 1360 01:25:43,304 --> 01:25:46,265 ‫ג'ק ושרה משוכנעים לחלוטין‬ 1361 01:25:46,266 --> 01:25:49,726 ‫שהעדות שלהם תתקן הכול.‬ 1362 01:25:49,727 --> 01:25:50,894 ‫- ג'ק‬ ‫בן 19 -‬ 1363 01:25:50,895 --> 01:25:53,356 ‫אבל אפילו אם העדות שלהם תהיה מדהימה‬ 1364 01:25:54,107 --> 01:25:56,108 ‫ותבהיר את עמדתם בנושא,‬ 1365 01:25:56,109 --> 01:25:57,485 ‫ואף יותר מזה,‬ 1366 01:25:58,862 --> 01:26:00,530 ‫זה עדיין יכול להשתבש.‬ 1367 01:26:02,782 --> 01:26:07,495 ‫ולכן אנחנו מוכנים לשקול עסקת טיעון.‬ 1368 01:26:11,916 --> 01:26:16,004 ‫- 23 באוקטובר‬ ‫2023 -‬ 1369 01:26:17,589 --> 01:26:19,173 ‫- שמונה שנים לאחר מותו של ג'ייסון -‬ 1370 01:26:19,174 --> 01:26:22,551 ‫היום, מולי קורבט ותומס מרטנס‬ ‫הגיעו לבית המשפט של מחוז דוידסון‬ 1371 01:26:22,552 --> 01:26:25,888 ‫כדי לעתור להפחתת אישום להריגה בשוגג.‬ 1372 01:26:25,889 --> 01:26:30,184 {\an8}‫מולי קורבט לא הודתה בהריגה בשוגג.‬ 1373 01:26:30,185 --> 01:26:34,354 {\an8}‫ותומס מרטנס הודה באשמה בהריגה בשוגג.‬ 1374 01:26:34,355 --> 01:26:38,567 {\an8}‫עכשיו יש טענה שבשל הקריירה המופתית שלו‬ ‫באף-בי-איי, באכיפת החוק,‬ 1375 01:26:38,568 --> 01:26:40,653 {\an8}‫יש להקל בגזר הדין.‬ 1376 01:26:41,988 --> 01:26:44,531 ‫לא רציתי להסכים לעסקת טיעון.‬ 1377 01:26:44,532 --> 01:26:46,366 ‫הייתי מוכנה ללכת למשפט.‬ 1378 01:26:46,367 --> 01:26:49,913 ‫הייתי מוכנה לתת לאמת לנצח,‬ ‫והייתי מוכנה להשיב מלחמה.‬ 1379 01:26:51,497 --> 01:26:54,875 ‫אבל האפשרות שנפסיד במשפט,‬ 1380 01:26:54,876 --> 01:26:59,588 ‫ואבא שלי ישב בכלא לשארית חייו,‬ 1381 01:26:59,589 --> 01:27:02,133 ‫לא יכולתי להתמודד עם האחריות הזאת.‬ 1382 01:27:03,176 --> 01:27:05,552 ‫הצוותים של המדינה ושל ההגנה יעברו‬ 1383 01:27:05,553 --> 01:27:08,931 {\an8}‫על כל הראיות בתיק שהאזור הזה מכיר היטב,‬ 1384 01:27:08,932 --> 01:27:10,307 {\an8}‫ויציגו אותן לשופט.‬ 1385 01:27:10,308 --> 01:27:14,812 {\an8}‫ואז הוא יחליט כמה זמן מאסר יוקצב להם.‬ 1386 01:27:15,813 --> 01:27:18,815 ‫כל העולם שלי התהפך שוב,‬ 1387 01:27:18,816 --> 01:27:22,027 ‫בפעם המי יודע כמה, בשמונה השנים האחרונות.‬ 1388 01:27:22,028 --> 01:27:27,074 ‫הם יכולים לצאת בסוף השימוע‬ ‫עם גזר דין שמתחשב בזמן שכבר ישבו.‬ 1389 01:27:27,075 --> 01:27:28,993 ‫זה פשוט חוסר צדק מוחלט.‬ 1390 01:27:29,869 --> 01:27:33,538 ‫זה לא מה שמגיע לאבא שלי.‬ ‫זה לא מה שמגיע לי.‬ 1391 01:27:33,539 --> 01:27:35,541 ‫זה לא בסדר. זה לא הוגן.‬ 1392 01:27:37,043 --> 01:27:40,295 ‫בית המשפט שמע עדויות מחברים ושכנים‬ 1393 01:27:40,296 --> 01:27:44,049 ‫של מולי מרטנס קורבט,‬ ‫שאמרו שהם היו מודעים לוויכוחים,‬ 1394 01:27:44,050 --> 01:27:46,635 ‫אלימות פיזית, והתנהגות שתלטנית‬ 1395 01:27:46,636 --> 01:27:48,179 ‫בנישואים במשפחת קורבט.‬ 1396 01:27:48,763 --> 01:27:52,224 ‫התעוררו שאלות בנוגע‬ ‫לנסיבות מותה של אשתו הקודמת,‬ 1397 01:27:52,225 --> 01:27:53,475 ‫מרגרט קורבט.‬ 1398 01:27:53,476 --> 01:27:56,186 ‫ההגנה הביאה פתולוגים‬ ‫שאומרים שיש אפשרות‬ 1399 01:27:56,187 --> 01:27:57,772 ‫שמישהו הרג אותה.‬ 1400 01:27:59,023 --> 01:28:00,942 ‫אני מרגישה שאבא שלי עומד למשפט.‬ 1401 01:28:01,442 --> 01:28:05,280 ‫ואני מרגישה שמתמקדים באופי של אבא שלי.‬ 1402 01:28:07,115 --> 01:28:11,493 ‫עורכי הדין של מולי אומרים‬ ‫שיש מכנה משותף אחד‬ 1403 01:28:11,494 --> 01:28:14,788 ‫בין מותה של אמי הביולוגית ומותו של אבי.‬ 1404 01:28:14,789 --> 01:28:19,502 ‫אמי הביולוגית האכילה אותי,‬ ‫כי התעוררתי בבכי בלילה שבו היא מתה.‬ 1405 01:28:20,003 --> 01:28:24,090 ‫ובלילה שבו אבא שלי מת,‬ ‫התעוררתי וירדתי למטה.‬ 1406 01:28:25,925 --> 01:28:31,222 ‫איך אפשר להאשים אותי‬ ‫בכך ששני ההורים שלי מתים?‬ 1407 01:28:37,020 --> 01:28:39,147 ‫ואז הבנתי‬ 1408 01:28:40,732 --> 01:28:43,400 ‫שעבור ההגנה זה רק תיק.‬ 1409 01:28:43,401 --> 01:28:46,571 ‫הם לא מכירים את אבא שלי,‬ ‫והם לא רוצים להכיר אותו.‬ 1410 01:28:47,530 --> 01:28:52,409 ‫למרות שהחדשות האלה היו יכולות להכאיב להם,‬ 1411 01:28:52,410 --> 01:28:55,370 ‫שמגס לא מתה מהתקף אסתמה,‬ 1412 01:28:55,371 --> 01:28:59,083 ‫כפי שסיפרו להם כל חייהם,‬ 1413 01:29:00,293 --> 01:29:04,296 ‫כנראה שהייתה לי תקווה שזה יגרום לסדק‬ 1414 01:29:04,297 --> 01:29:07,174 ‫ב... בשטיפת המוח שלהם.‬ 1415 01:29:07,175 --> 01:29:08,092 ‫אבל...‬ 1416 01:29:10,636 --> 01:29:13,055 ‫הם ממשיכים להאמין שזה מה שקרה,‬ 1417 01:29:13,056 --> 01:29:15,224 ‫ואולי הם חייבים להאמין בזה.‬ 1418 01:29:16,851 --> 01:29:17,685 ‫אני כועס‬ 1419 01:29:18,561 --> 01:29:20,897 ‫כי אני יודע שאבא שלי לא הרג את אימא שלי.‬ 1420 01:29:25,985 --> 01:29:28,528 {\an8}‫דודה שלי קתרין הייתה בבית באותו הערב.‬ 1421 01:29:28,529 --> 01:29:30,531 {\an8}‫- קתרין, אחותה של מגס‬ ‫מריאן, אימא של מגס -‬ 1422 01:29:31,783 --> 01:29:35,078 ‫הלוואי שיבקשו ממני לבוא ולהעיד‬ 1423 01:29:35,578 --> 01:29:39,415 ‫כי אני היחידה שהייתי שם‬ ‫בלילה שבו מגס נפטרה.‬ 1424 01:29:42,043 --> 01:29:44,378 ‫קצת אחרי השעה שתיים בבוקר,‬ 1425 01:29:44,379 --> 01:29:46,963 ‫נשמעה דפיקה על דלת חדר השינה,‬ ‫וזה היה ג'ייסון.‬ 1426 01:29:46,964 --> 01:29:51,844 ‫והוא אמר, "מגס לא מרגישה טוב.‬ ‫יש לה התקף אסתמה קשה."‬ 1427 01:29:52,929 --> 01:29:55,348 ‫מגס הייתה במטבח והחזיקה את החזה שלה.‬ 1428 01:29:56,099 --> 01:29:58,017 ‫היה לה משאף ביד.‬ 1429 01:29:59,852 --> 01:30:04,148 ‫צפיתי בג'ייסון עושה הכול כדי להציל אותה.‬ 1430 01:30:04,857 --> 01:30:08,985 ‫טום מרטנס אמר שהייתה לו שיחה עם מייק‬ 1431 01:30:08,986 --> 01:30:12,614 ‫על כך שמג מתה בידיים של ג'ייסון.‬ 1432 01:30:12,615 --> 01:30:17,536 ‫כששמענו את זה, כל המשפחה שלי זעמה,‬ ‫במיוחד אבי.‬ 1433 01:30:17,537 --> 01:30:20,164 ‫הוא אמר, "זה לא קרה."‬ 1434 01:30:21,874 --> 01:30:26,712 ‫"עד יום מותי, איך אאמין שג'ייסון‬ ‫הרג את בתי?"‬ 1435 01:30:28,089 --> 01:30:31,926 ‫הייתה להם מערכת יחסים נהדרת.‬ ‫הם היו זוג אוהב מאוד.‬ 1436 01:30:32,427 --> 01:30:34,220 ‫ומייקל אהב את ג'ייסון.‬ 1437 01:30:34,720 --> 01:30:35,805 ‫הוא היה הבן שלנו.‬ 1438 01:30:37,890 --> 01:30:41,935 ‫החלטנו שמייקל ייתן הצהרה לעורך הדין.‬ 1439 01:30:41,936 --> 01:30:44,521 ‫אבא שלי נפטר מסרטן,‬ 1440 01:30:44,522 --> 01:30:46,941 ‫אז אנחנו מדברים בשם אבא שלי.‬ 1441 01:30:48,276 --> 01:30:50,611 ‫"הצהרה של מייקל פיצפטריק."‬ 1442 01:30:52,071 --> 01:30:55,908 ‫"אני מבקש לציין בפרוטוקול‬ ‫שפגשתי את תומס מרטנס רק פעם אחת."‬ 1443 01:30:56,409 --> 01:30:58,410 ‫"אני יכול גם לומר באופן חד משמעי‬ 1444 01:30:58,411 --> 01:31:01,121 ‫שמעולם לא דיברנו על הבת שלי מרגרט,‬ 1445 01:31:01,122 --> 01:31:03,331 ‫וגם לא אמרתי לתומס מרטנס‬ 1446 01:31:03,332 --> 01:31:05,625 ‫שג'ייסון הרג את הבת שלי מרגרט."‬ 1447 01:31:05,626 --> 01:31:09,672 ‫"הצהרות אלה של תומס מרטנס‬ ‫הן לא נכונות לחלוטין."‬ 1448 01:31:12,800 --> 01:31:13,884 ‫- שמונה בנובמבר‬ ‫2023 -‬ 1449 01:31:13,885 --> 01:31:16,678 ‫השופט במחוז דוידסון ישמע את טיעוני הסיכום‬ 1450 01:31:16,679 --> 01:31:18,763 ‫של המדינה ושל ההגנה,‬ 1451 01:31:18,764 --> 01:31:21,809 ‫דבר היכול להוביל‬ ‫להחלטה סופית לגבי גזר הדין.‬ 1452 01:31:22,310 --> 01:31:26,146 ‫ממש לפני שהשופט יגזור את העונש‬ 1453 01:31:26,147 --> 01:31:29,858 ‫נשמע הצהרות נפגעי עבירה‬ ‫של בני משפחתו של ג'ייסון,‬ 1454 01:31:29,859 --> 01:31:33,154 ‫וג'ק ושרה,‬ ‫שהם בני המשפחה החשובים ביותר, ידברו.‬ 1455 01:31:39,785 --> 01:31:43,664 ‫כתבתי את זה לא רק בשביל אבא שלי,‬ ‫אלא גם בשבילי.‬ 1456 01:31:47,710 --> 01:31:49,378 ‫אני בן 19.‬ 1457 01:31:49,879 --> 01:31:52,088 ‫לא יכולתי להביע את דעתי הרבה זמן,‬ 1458 01:31:52,089 --> 01:31:56,302 ‫והייתי צריך להקשיב‬ ‫לשקרים בשמונה השנים האחרונות,‬ 1459 01:31:56,802 --> 01:31:59,347 ‫וזו ההזדמנות שלי לומר את האמת.‬ 1460 01:32:01,933 --> 01:32:05,269 ‫עכשיו אני מבוגרת מספיק, ואמיצה מספיק.‬ 1461 01:32:09,398 --> 01:32:11,608 ‫תמיד מישהו אחר סיפר את הסיפור שלי,‬ 1462 01:32:11,609 --> 01:32:15,363 ‫וחשוב לי לספר את הסיפור שלי בעצמי.‬ 1463 01:32:16,697 --> 01:32:19,491 ‫אני אקשיב ל"צ'יקן פרייד".‬ 1464 01:32:19,492 --> 01:32:21,493 ‫כן, כן. לשים את זה?‬ 1465 01:32:21,494 --> 01:32:23,329 ‫לשים את זה?‬ ‫-כן, כן.‬ 1466 01:32:24,163 --> 01:32:25,873 ‫תמיד היינו מקשיבים לזה יחד.‬ 1467 01:32:29,043 --> 01:32:30,795 ‫הרגשתי שהוא לצדי.‬ 1468 01:33:32,648 --> 01:33:36,026 ‫אנחנו הכי חזקים ומאוחדים.‬ 1469 01:33:36,027 --> 01:33:37,611 ‫כן.‬ ‫-אתה יודע?‬ 1470 01:33:37,612 --> 01:33:39,739 ‫אנחנו נעשה את זה יחד.‬ ‫-כן.‬ 1471 01:33:40,323 --> 01:33:43,742 ‫המילה האחרונה היא שלכם.‬ ‫-תסתכלי עליי. הכול יהיה בסדר.‬ 1472 01:33:43,743 --> 01:33:45,201 ‫זמן הבכי נגמר.‬ 1473 01:33:45,202 --> 01:33:48,913 ‫עכשיו הגיע הזמן לכעוס.‬ ‫להיכנס לשם, ראש למעלה, כתפיים לאחור.‬ 1474 01:33:48,914 --> 01:33:51,499 ‫שיזדיינו האנשים האלה. הם כלום.‬ ‫-כן.‬ 1475 01:33:51,500 --> 01:33:53,918 ‫קדימה, שרה, תגידי את זה. מה נעשה?‬ 1476 01:33:53,919 --> 01:33:55,171 ‫בואו נעשה את זה!‬ 1477 01:33:57,715 --> 01:33:58,966 ‫אז, כן.‬ 1478 01:34:21,238 --> 01:34:23,698 {\an8}‫נהגתי להתפלל בלילה,‬ ‫כשהייתי ילד והתעוררתי,‬ 1479 01:34:23,699 --> 01:34:25,575 {\an8}‫שהכול היה חלום רע.‬ 1480 01:34:25,576 --> 01:34:26,993 {\an8}‫- הצהרות נפגעי עבירה -‬ 1481 01:34:26,994 --> 01:34:28,953 {\an8}‫נאלצתי לחוות את הילדות,‬ ‫גיל ההתבגרות,‬ 1482 01:34:28,954 --> 01:34:32,040 {\an8}‫ותחילת הבגרות בלי ההדרכה של אבא שלי.‬ 1483 01:34:32,041 --> 01:34:35,961 ‫כבודו, אל תלך שולל‬ ‫על ידי החזות הנעימה של מולי מרטנס.‬ 1484 01:34:36,545 --> 01:34:40,215 ‫היא שברה אותי באופן שיטתי‬ ‫והזינה אותי בשקרים.‬ 1485 01:34:40,216 --> 01:34:41,299 ‫אני רוצה שיהיה ברור.‬ 1486 01:34:41,300 --> 01:34:44,553 ‫מעולם לא ראיתי את אבא שלי‬ ‫מכה את מולי מרטנס.‬ 1487 01:34:46,097 --> 01:34:47,473 ‫מי הקורבן כאן?‬ 1488 01:34:47,973 --> 01:34:50,475 ‫משפחת מרטנס החמירה את הכאב שלי‬ 1489 01:34:50,476 --> 01:34:53,604 ‫וניסתה לגרום לעולם לחשוב‬ ‫שאבא שלי היה אדם רע.‬ 1490 01:34:54,355 --> 01:34:58,150 ‫מה שמולי וטום מרטנס לקחו ממני,‬ ‫לעולם לא אוכל לקבל חזרה.‬ 1491 01:34:59,360 --> 01:35:03,197 ‫ראיתי את טביעת היד המדממת של אבא שלי‬ ‫על דלת חדר השינה שלו.‬ 1492 01:35:04,699 --> 01:35:06,784 ‫לא היה במותו משהו בשוגג.‬ 1493 01:35:11,163 --> 01:35:14,333 ‫הוא לא בחר לעזוב אותנו. הוא נלקח מאיתנו.‬ 1494 01:35:15,251 --> 01:35:16,836 ‫הוא היה הקורבן.‬ 1495 01:35:21,799 --> 01:35:23,758 ‫למרבה המזל, אבא שלי בחר‬ ‫בשני הורים נפלאים‬ 1496 01:35:23,759 --> 01:35:25,344 ‫שידריכו אותי בחיים.‬ 1497 01:35:25,845 --> 01:35:28,889 ‫זה לא היה קל,‬ ‫אבל נוכחותם הפכה את זה לקל יותר.‬ 1498 01:35:30,641 --> 01:35:34,602 ‫רק כשבאתי לחיות עם טרייסי ודיוויד באירלנד‬ 1499 01:35:34,603 --> 01:35:37,022 ‫הבנתי את המשמעות האמיתית של משפחה.‬ 1500 01:35:41,193 --> 01:35:44,446 ‫מולי קורבט ותומס מרטנס חוזרים לכלא‬ 1501 01:35:44,447 --> 01:35:46,197 ‫על מותו של ג'ייסון קורבט.‬ 1502 01:35:46,198 --> 01:35:51,077 ‫היום אחר הצהריים, השופט גזר את דינם‬ ‫ל-51 עד 74 חודשים.‬ 1503 01:35:51,078 --> 01:35:53,580 {\an8}‫כשלוקחים בחשבון‬ ‫את משך הזמן שהם כבר ריצו,‬ 1504 01:35:53,581 --> 01:35:57,000 {\an8}‫כשהם נמצאו אשמים ברצח מדרגה שנייה,‬ 1505 01:35:57,001 --> 01:35:59,210 {\an8}‫זה מגיע לשבעה או שמונה חודשים.‬ 1506 01:35:59,211 --> 01:36:03,840 ‫השופט הבהיר שהיה לו קשה‬ ‫לגלות את האמת בתיק הזה,‬ 1507 01:36:03,841 --> 01:36:06,342 ‫אבל אמר בבירור שהילדים חפים מפשע.‬ 1508 01:36:06,343 --> 01:36:07,678 ‫ג'ק ושרה.‬ 1509 01:36:08,262 --> 01:36:11,848 ‫לדעתי מולי עשתה כמיטב יכולתה‬ ‫בגידול הילדים האלה.‬ 1510 01:36:11,849 --> 01:36:15,435 ‫וזה היה קשה מאוד עבורה להקשיב‬ 1511 01:36:15,436 --> 01:36:19,648 ‫להם אומרים שהיא פגעה בהם באופן כלשהו,‬ 1512 01:36:20,149 --> 01:36:22,025 ‫ואני פשוט לא מאמין שזה נכון.‬ 1513 01:36:22,026 --> 01:36:26,654 ‫לא התעללתי בילדים שלי, לא רגשית ולא פיזית.‬ 1514 01:36:26,655 --> 01:36:30,785 ‫הילדים היו כלי משחק בידי הרוע.‬ 1515 01:36:31,702 --> 01:36:34,370 ‫הם הופנו כנשק נגדי.‬ 1516 01:36:34,371 --> 01:36:38,334 ‫ו... הם רצו לפגוע בי, והם עשו זאת.‬ 1517 01:36:40,211 --> 01:36:42,086 ‫האם לדעתי הילדים יודעים את האמת?‬ 1518 01:36:42,087 --> 01:36:45,173 ‫אני לא יודע.‬ ‫מה הם זוכרים מהבילויים על החוף?‬ 1519 01:36:45,174 --> 01:36:47,676 ‫מה הם זוכרים ממולי כאימא?‬ 1520 01:36:48,260 --> 01:36:50,470 ‫מה הם זוכרים מהארוחות שהיא הכינה?‬ 1521 01:36:50,471 --> 01:36:52,931 ‫מה הם זוכרים ממסיבות יום ההולדת?‬ 1522 01:36:52,932 --> 01:36:56,267 ‫מה הם זוכרים מזה שהיא לימדה אותם לשחות?‬ 1523 01:36:56,268 --> 01:36:57,812 ‫מה הם זוכרים?‬ 1524 01:36:59,730 --> 01:37:02,399 ‫איך אפשר לזכור את זה‬ 1525 01:37:03,400 --> 01:37:05,569 ‫ולשנוא את מולי?‬ 1526 01:37:07,071 --> 01:37:11,909 {\an8}‫היום, מולי קורבט ותומס מרטנס‬ ‫יצאו לחופשי מהכלא.‬ 1527 01:37:15,454 --> 01:37:21,334 ‫אסור לי לנסות ליצור קשר עם הילדים,‬ ‫לפי צו בית משפט.‬ 1528 01:37:21,335 --> 01:37:26,881 ‫בנוגע לתחושות שלי לגבי‬ ‫האם אני רואה את עצמי כאימא שלהם,‬ 1529 01:37:26,882 --> 01:37:29,425 ‫זה דבר שעלול לגרום להם כאב עצום כרגע.‬ 1530 01:37:29,426 --> 01:37:32,303 ‫אני חושבת שהם שונאים את האדם‬ ‫שהם חושבים שאני,‬ 1531 01:37:32,304 --> 01:37:37,768 ‫והם חושבים עליי כעל מתעללת מרושעת,‬ ‫והם חושבים שאבא שלהם היה נפלא.‬ 1532 01:37:38,352 --> 01:37:40,645 ‫אני בהחלט לא אימא שלהם עכשיו.‬ 1533 01:37:40,646 --> 01:37:45,817 ‫האם תמיד אראה את עצמי‬ ‫כמי שהייתה אימא שלהם?‬ 1534 01:37:45,818 --> 01:37:48,195 ‫כן, הייתי. הייתי אימא שלהם.‬ 1535 01:37:48,696 --> 01:37:53,158 ‫הייתי האימא של ג'ק ושרה בתקופת חיים אחרת.‬ 1536 01:37:54,994 --> 01:37:56,619 ‫שרה, בת כמה את?‬ 1537 01:37:56,620 --> 01:37:57,538 ‫שנתיים.‬ 1538 01:37:58,038 --> 01:37:58,955 ‫שנתיים וחצי.‬ 1539 01:37:58,956 --> 01:38:00,039 ‫כן.‬ 1540 01:38:00,040 --> 01:38:01,083 ‫בן כמה אתה?‬ 1541 01:38:01,584 --> 01:38:03,293 ‫ארבע וחצי.‬ ‫-אתה בטוח?‬ 1542 01:38:03,294 --> 01:38:05,087 ‫זה נכון שאהבתי את מולי.‬ 1543 01:38:05,588 --> 01:38:09,842 ‫אבל זה שאהבתי את מולי‬ ‫לא הופך אותה לאימא טובה.‬ 1544 01:38:10,426 --> 01:38:12,469 ‫תגידי, "ביי, מצלמה."‬ ‫-ביי, מצלמה.‬ 1545 01:38:14,638 --> 01:38:18,767 ‫אין לי רגשות כלפיה יותר.‬ ‫אני לא... אני לא שונא אותה.‬ 1546 01:38:19,351 --> 01:38:22,479 ‫אני לא רוצה לתת לה יותר שום כוח עליי.‬ 1547 01:38:26,150 --> 01:38:27,109 ‫תודה.‬ 1548 01:38:31,989 --> 01:38:34,949 ‫אני מבין איך הרבה אנשים אומרים,‬ 1549 01:38:34,950 --> 01:38:37,410 ‫"הוא היה בחברת אנשים שאהבו את אבא שלו,‬ 1550 01:38:37,411 --> 01:38:41,205 ‫"המשפחה של אביו,‬ ‫והחברים של אביו במשך שמונה שנים.‬ 1551 01:38:41,206 --> 01:38:43,417 ‫"לכן הוא אומר את הדברים האלה."‬ 1552 01:38:46,462 --> 01:38:51,008 ‫אבל תמיד עודדו אותי‬ ‫להגיע להחלטות משלי, לדעות משלי.‬ 1553 01:38:53,636 --> 01:38:56,596 ‫אבא שלי היה הגיבור שלי.‬ ‫הוא היה מישהו שהערצתי.‬ 1554 01:38:56,597 --> 01:38:57,806 ‫הוא היה חברי הטוב ביותר.‬ 1555 01:38:58,807 --> 01:39:00,308 ‫הינה ילד מהמם.‬ 1556 01:39:00,309 --> 01:39:01,309 ‫- קולו של ג'ייסון -‬ 1557 01:39:01,310 --> 01:39:03,437 ‫ג'ק, תן לאבא נשיקה.‬ 1558 01:39:05,856 --> 01:39:08,067 ‫ילד טוב. עוד אחת.‬ 1559 01:39:09,109 --> 01:39:10,819 ‫מה אתה עושה, אבא?‬ 1560 01:39:11,528 --> 01:39:12,905 ‫מביא את שרה ואת אימא.‬ 1561 01:39:13,739 --> 01:39:15,407 ‫הם חוזרים הביתה לבית של ג'ק.‬ 1562 01:39:15,991 --> 01:39:18,577 ‫היי, בובה! תיתן לאבא נשיקה?‬ 1563 01:39:19,703 --> 01:39:21,454 ‫התגעגעת לאבא?‬ ‫-היי!‬ 1564 01:39:21,455 --> 01:39:24,625 ‫תראה מה אבא קנה לך.‬ ‫-אבא קנה לך מתנות?‬ 1565 01:39:25,125 --> 01:39:28,212 ‫אבא שלי היה אדם מדהים.‬ ‫הוא היה אבא טוב.‬ 1566 01:39:29,421 --> 01:39:31,381 ‫הוא היה המעודד הכי גדול שלי.‬ 1567 01:39:31,382 --> 01:39:32,549 ‫קדימה, שרה!‬ 1568 01:39:36,470 --> 01:39:41,058 ‫אני יודעת שאבא ואימא שלי‬ ‫לא היו רוצים שאהיה עצובה.‬ 1569 01:39:42,518 --> 01:39:46,229 ‫אז צריך להמשיך הלאה‬ ‫ולגרום להם להתגאות,‬ 1570 01:39:46,230 --> 01:39:49,024 ‫ולחיות את החיים שהם רצו שתחיה.‬ 1571 01:39:53,362 --> 01:39:55,614 ‫אבא שלי אהב אותי ואת ג'ק.‬ 1572 01:39:56,615 --> 01:39:58,700 ‫היינו הכול בשבילו, ואני יודעת את זה.‬ 1573 01:39:58,701 --> 01:40:01,662 ‫ואני ממש גאה לומר‬ ‫שאני הבת של ג'ייסון קורבט.‬ 1574 01:40:50,836 --> 01:40:52,796 {\an8}‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬