1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.LT 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.LT 3 00:00:15,098 --> 00:00:17,017 ‫אתה מוכן?‬ ‫-כן.‬ 4 00:00:26,735 --> 00:00:28,486 ‫שלום.‬ ‫-שלום. מה נשמע?‬ 5 00:00:28,570 --> 00:00:30,030 ‫היי.‬ ‫-נעים מאוד.‬ 6 00:00:30,113 --> 00:00:31,364 ‫פרנק.‬ 7 00:00:42,459 --> 00:00:43,543 ‫יש הרבה אור.‬ 8 00:00:45,545 --> 00:00:46,546 ‫וואו.‬ 9 00:00:50,216 --> 00:00:52,343 ‫הכול נשאר אותו דבר.‬ 10 00:01:00,769 --> 00:01:04,230 ‫טוב, אני מצליח להרגיש אותו.‬ 11 00:01:05,565 --> 00:01:09,986 ‫כלומר, החדר משקף‬ ‫את האישיות שאמרת לי שהייתה לו.‬ 12 00:01:14,949 --> 00:01:15,950 ‫אלה…‬ 13 00:01:16,868 --> 00:01:18,203 ‫בגדים מלוכלכים.‬ 14 00:01:18,286 --> 00:01:20,246 ‫זה… אפילו לא נגענו בהם.‬ 15 00:01:20,330 --> 00:01:25,210 ‫לא. כיבסנו את התחתונים ואת הגרביים שלו‬ ‫בגלל שחשבתי שזה היה מגעיל.‬ 16 00:01:25,293 --> 00:01:28,379 ‫התחתונים והגרביים שלו, לקחתי וכיבסתי אותם,‬ 17 00:01:28,463 --> 00:01:31,800 ‫אבל כל שאר הדברים‬ ‫נותרו כפי שהיו לפני כמעט חמש שנים,‬ 18 00:01:31,883 --> 00:01:33,343 ‫הבגדים המלוכלכים שלו.‬ 19 00:01:33,426 --> 00:01:38,723 ‫אני לא חושבת שרצינו לאבד את הריח שלו בחדר,‬ ‫מכיוון שזה בדיוק הוא.‬ 20 00:01:40,934 --> 00:01:41,976 ‫כן.‬ 21 00:02:10,004 --> 00:02:13,133 ‫- דומיניק -‬ 22 00:02:16,761 --> 00:02:20,014 ‫- סאוגוס‬ ‫חוזרים לבית הספר -‬ 23 00:02:36,781 --> 00:02:38,324 ‫קדימה, דודג'רס!‬ 24 00:02:40,285 --> 00:02:42,495 ‫קדימה, דודג'רס!‬ 25 00:02:44,247 --> 00:02:45,999 ‫קדימה, דודג'רס!‬ 26 00:02:46,082 --> 00:02:51,421 ‫- בלאקוול 27 -‬ 27 00:03:07,103 --> 00:03:09,689 ‫- נוח בשלום על משכבך‬ ‫דומיניק בלאקוול -‬ 28 00:03:09,772 --> 00:03:12,066 ‫- תעוף למעלה דום -‬ 29 00:03:15,153 --> 00:03:20,033 ‫- ב-1997, סטיב הרטמן סיקר לראשונה‬ ‫תקרית ירי בבית ספר. -‬ 30 00:03:20,116 --> 00:03:22,035 ‫- מאז שהתחיל בעבודתו, -‬ 31 00:03:22,118 --> 00:03:26,331 ‫- מספר תקריות הירי בבתי ספר‬ ‫עלה מ-17 ל-132 בשנה. -‬ 32 00:03:32,962 --> 00:03:37,300 ‫במשך שנים הכנתי כתבות‬ ‫בסופו של כל שבוע בו התרחש ירי בבית ספר.‬ 33 00:03:37,383 --> 00:03:40,178 ‫אולי היה מדובר בגיבור,‬ ‫או במדינה שביקשה להתאחד.‬ 34 00:03:40,261 --> 00:03:43,973 ‫מכל סיבה שהיא,‬ ‫אנשים חיפשו מסר חיובי כלשהו.‬ 35 00:03:44,057 --> 00:03:48,186 ‫היא הייתה בפגישה, שמעה ירי ורצה לכיוונו.‬ 36 00:03:48,269 --> 00:03:50,188 ‫זה הפך אותה לגיבורה בעיני רובנו.‬ 37 00:03:50,271 --> 00:03:51,481 ‫בפתיחת שנת הלימודים…‬ 38 00:03:51,564 --> 00:03:55,526 ‫הכנתי כל כך הרבה כתבות‬ ‫עד שהרגשתי שאני חוזר על עצמי.‬ 39 00:03:55,610 --> 00:03:59,948 ‫למעשה, השתמשתי באותם משפטים בכתבות.‬ 40 00:04:02,700 --> 00:04:05,995 ‫וראיתי שאמריקה, במובן מסוים,‬ 41 00:04:06,079 --> 00:04:08,373 ‫המשיכה הלאה אחרי כל תקרית ירי בבית ספר‬ 42 00:04:08,456 --> 00:04:10,541 ‫באופן מהיר יותר ויותר.‬ 43 00:04:10,625 --> 00:04:14,629 ‫חשבתי,‬ ‫"אני חייב לעשות משהו שונה. מה אוכל לעשות?"‬ 44 00:04:20,009 --> 00:04:23,930 ‫לדעתי, יש לתקשורת אשמה מסוימת בכל זה.‬ 45 00:04:24,013 --> 00:04:26,349 ‫או לכל הפחות, שווה לחקור את זה.‬ 46 00:04:26,891 --> 00:04:28,059 ‫- תיכון קולומביין -‬ 47 00:04:28,142 --> 00:04:30,561 ‫במיוחד בהתחלה, זה היה מאוד מוגזם‬ 48 00:04:30,645 --> 00:04:33,022 ‫והיורים הוזכרו הרבה יותר מדי.‬ 49 00:04:34,399 --> 00:04:37,902 ‫אנחנו צריכים לדבר על הילד שאיננו עוד.‬ 50 00:04:40,446 --> 00:04:44,033 ‫- במשך שבע שנים,‬ ‫הרטמן עבד על תחקיר חדשותי -‬ 51 00:04:44,117 --> 00:04:47,870 ‫- שהתרכז בחדרים הריקים‬ ‫של ילדים שנהרגו בתקריות ירי בבתי ספר. -‬ 52 00:04:47,954 --> 00:04:52,583 ‫- נותרו לו עוד שלושה חדרים לתעד. -‬ 53 00:05:01,634 --> 00:05:03,511 ‫אתה שומע ורואה אותנו?‬ 54 00:05:03,594 --> 00:05:04,595 ‫זהו זה.‬ 55 00:05:05,513 --> 00:05:06,514 ‫היי.‬ ‫-שלום.‬ 56 00:05:08,182 --> 00:05:09,183 ‫שלום, גלוריה!‬ 57 00:05:11,060 --> 00:05:12,103 ‫מה שלומכם?‬ 58 00:05:14,105 --> 00:05:16,774 ‫קשה לענות על השאלה הזו.‬ ‫-אני מתאר לעצמי.‬ 59 00:05:16,858 --> 00:05:17,775 ‫- סטיב הרטמן -‬ 60 00:05:17,859 --> 00:05:19,569 ‫תודה שהתפניתם לדבר איתי.‬ 61 00:05:21,487 --> 00:05:26,117 ‫התוכנית שלי היא להגיע עם לו בופ, הצלם,‬ 62 00:05:27,702 --> 00:05:31,122 ‫ולתת ללו לצלם את החדר,‬ 63 00:05:31,706 --> 00:05:36,294 ‫כפי שהוא, ולנסות להמחיש את דמותה של האלי‬ ‫באמצעות התמונות.‬ 64 00:05:37,503 --> 00:05:40,256 ‫אני מרגיש שהיינו רוצים לשתף את דמותה.‬ 65 00:05:40,340 --> 00:05:43,301 ‫כן.‬ ‫-אני חושב שאנחנו גם לחוצים.‬ 66 00:05:43,384 --> 00:05:44,719 ‫כן, גם אני לחוץ.‬ 67 00:05:47,347 --> 00:05:49,349 ‫היא הייתה האור במשפחה שלנו‬ 68 00:05:49,432 --> 00:05:50,767 ‫ו…‬ 69 00:05:50,850 --> 00:05:52,977 ‫החיים שלנו סבבו סביבה.‬ 70 00:05:55,772 --> 00:06:00,735 ‫אני מרגישה שבורכתי‬ ‫בזכות הפנייה שלך אלינו, אז…‬ 71 00:06:01,611 --> 00:06:04,739 ‫אני מרגישה שזה עוד סימן, אתה יודע,‬ 72 00:06:04,822 --> 00:06:07,742 ‫אני מקבלת המון סימנים מהילדה שלי, אז…‬ 73 00:06:07,825 --> 00:06:09,577 ‫אני מרגישה זה סימן ש…‬ 74 00:06:10,745 --> 00:06:13,498 ‫שזה נועד לקרות, אז…‬ ‫-אוקיי.‬ 75 00:06:14,415 --> 00:06:15,416 ‫בסדר.‬ 76 00:06:16,209 --> 00:06:18,503 ‫תודה.‬ ‫-תודה.‬ 77 00:06:20,463 --> 00:06:22,799 ‫נתראה בקרוב.‬ ‫-אוקיי, תודה.‬ 78 00:06:22,882 --> 00:06:24,384 ‫בסדר.‬ ‫-ביי.‬ 79 00:06:27,011 --> 00:06:32,975 ‫- כל החדרים הריקים -‬ 80 00:06:44,487 --> 00:06:47,156 ‫אני מצלם אנשים, אני מצלם פעולה, אני מצלם…‬ 81 00:06:47,990 --> 00:06:48,991 ‫סגנון חיים.‬ 82 00:06:50,618 --> 00:06:52,995 ‫אני חושב שמעולם לא צילמתי פרויקט‬ 83 00:06:53,746 --> 00:06:55,957 ‫כזה, כשמישהו לא נמצא שם.‬ 84 00:06:56,457 --> 00:06:57,875 ‫אנחנו מכירים זמן רב.‬ 85 00:06:57,959 --> 00:06:58,793 ‫- לו בופ‬ ‫צלם -‬ 86 00:06:58,876 --> 00:07:01,462 ‫לא הייתי עושה דבר כזה עם הרבה אנשים,‬ 87 00:07:01,546 --> 00:07:03,131 ‫אבל אני סומך על סטיב.‬ 88 00:07:07,635 --> 00:07:10,930 ‫קדימה, רוז. נתכונן ללכת לבית הספר ונצטלם.‬ 89 00:07:11,514 --> 00:07:12,849 ‫כן.‬ ‫-בסדר.‬ 90 00:07:13,766 --> 00:07:17,562 ‫אנחנו קוראים לזה "צילום הבוקר".‬ ‫בואי לכאן קצת. עוד קצת.‬ 91 00:07:17,645 --> 00:07:18,563 ‫הכוונה היא…‬ 92 00:07:18,646 --> 00:07:19,647 ‫אוקיי.‬ 93 00:07:19,730 --> 00:07:22,191 ‫לתעד את התקדמות החיים, בגלל ש…‬ 94 00:07:22,692 --> 00:07:24,735 ‫הכול יכול לקרות בכל זמן.‬ 95 00:07:27,572 --> 00:07:28,531 ‫יופי.‬ 96 00:07:29,157 --> 00:07:30,283 ‫נלך לבית הספר.‬ 97 00:07:36,247 --> 00:07:37,540 ‫את מוכנה?‬ ‫-ביי.‬ 98 00:07:37,623 --> 00:07:39,459 ‫להתראות. אני אוהב אותך.‬ 99 00:07:40,668 --> 00:07:43,171 ‫אני אוהב אותך. נתראה בקרוב.‬ ‫-אני אוהב אותך.‬ 100 00:07:43,254 --> 00:07:45,089 ‫ביי, ג'ורג'.‬ ‫-ביי.‬ 101 00:08:03,399 --> 00:08:06,694 ‫חלק מהבוסים שלי‬ ‫בכלל לא יודעים שאני עושה את הפרויקט הזה,‬ 102 00:08:08,279 --> 00:08:12,116 ‫אבל כדי לממש אותו,‬ ‫הייתי חייב לעשות אותו בעצמי.‬ 103 00:08:20,291 --> 00:08:24,378 ‫- נאשוויל, טנסי -‬ 104 00:08:28,508 --> 00:08:32,386 ‫- האלי סקרוגס‬ ‫בת 9 -‬ 105 00:08:33,721 --> 00:08:37,892 ‫- נרצחה בירי בבית הספר קובננט‬ ‫27 במרץ 2023 -‬ 106 00:08:37,975 --> 00:08:39,310 ‫שלום.‬ ‫-היי, סטיב.‬ 107 00:08:39,393 --> 00:08:40,603 ‫זה לו.‬ ‫-היי.‬ 108 00:08:40,686 --> 00:08:42,021 ‫היי, לו. צ'אד.‬ 109 00:08:42,104 --> 00:08:43,147 ‫נעים מאוד.‬ ‫-גם לי.‬ 110 00:08:46,692 --> 00:08:48,402 ‫אוכל להביא לפה כיסא.‬ 111 00:08:48,486 --> 00:08:53,199 ‫מוכרח להיות כאן משהו,‬ ‫איזושהי תועלת בעיניכם, לכם או למשפחה שלכם.‬ 112 00:08:53,282 --> 00:08:56,285 ‫אתם מוצאים בזה משהו, בתמונות האלה?‬ 113 00:08:56,786 --> 00:08:59,038 ‫כי זה די חשוב לי.‬ ‫-כן.‬ 114 00:08:59,121 --> 00:09:01,624 ‫זה כנראה הדבר שהכי חשוב לי.‬ 115 00:09:02,166 --> 00:09:03,668 ‫אני לא יודע…‬ 116 00:09:03,751 --> 00:09:04,752 ‫- צ'אד סקרוגס -‬ 117 00:09:04,835 --> 00:09:07,171 ‫מה המשפחה שלנו תפיק מזה.‬ 118 00:09:07,255 --> 00:09:10,466 ‫המחשבה שלי היא,‬ ‫"איך חייה עשויים לתרום לאחרים כיום".‬ 119 00:09:10,550 --> 00:09:11,467 ‫- ג'דה סקרוגס -‬ 120 00:09:12,051 --> 00:09:13,427 ‫זה ה…‬ 121 00:09:13,511 --> 00:09:15,930 ‫זה… אנחנו רוצים שזו תהיה המורשת שלה.‬ 122 00:09:16,013 --> 00:09:17,223 ‫אז…‬ 123 00:09:17,306 --> 00:09:18,307 ‫כן.‬ 124 00:09:40,955 --> 00:09:43,499 ‫"השן הראשונה שלי.‬ ‫משחק הכדורגל הראשון שלי."‬ 125 00:09:44,750 --> 00:09:46,127 ‫"המשחק הראשון בטנסי."‬ 126 00:09:46,961 --> 00:09:49,630 ‫היא עשתה את זה?‬ ‫-היא עשתה את זה. כן.‬ 127 00:09:49,714 --> 00:09:51,382 ‫אלה היו שיעורי בית?‬ ‫-בהחלט.‬ 128 00:09:51,465 --> 00:09:53,175 ‫זה היה פרויקט בבית הספר.‬ ‫-כן.‬ 129 00:09:53,259 --> 00:09:55,469 ‫- משחק הכדורגל הראשון שלי‬ ‫ההטבלה שלי -‬ 130 00:09:55,553 --> 00:09:56,804 ‫- השן הראשונה שלי -‬ 131 00:09:56,887 --> 00:10:01,434 ‫מעניין איך הזיכרון עובד,‬ ‫בגלל שאני זוכר, בדיוק של דקות…‬ 132 00:10:01,475 --> 00:10:03,019 ‫- המשחק הראשון שלי בטנסי -‬ 133 00:10:03,102 --> 00:10:05,688 ‫כמעט כל פרט‬ ‫במהלכן של שלוש שעות ביום שני,‬ 134 00:10:05,771 --> 00:10:07,690 ‫ואז אאבד את חוט המחשבה.‬ 135 00:10:10,610 --> 00:10:14,572 ‫אבל אני יודע שנכנסתי לחדרה באותו לילה.‬ ‫פשוט נשכבתי ו… כן, בכיתי.‬ 136 00:10:14,655 --> 00:10:16,699 ‫- מילותיה האחרונות‬ ‫"אני לא עייפה" -‬ 137 00:10:32,340 --> 00:10:34,258 ‫- אין כניסה!‬ ‫שייך ל: האלי -‬ 138 00:10:36,385 --> 00:10:41,974 ‫- אהבנו אותך עוד לפני שנולדת -‬ 139 00:10:42,058 --> 00:10:42,892 ‫- האלי -‬ 140 00:10:42,975 --> 00:10:46,687 ‫אתה יודע, אתה תמיד רוצה‬ ‫את מה שלא תוכל לקבל.‬ 141 00:10:50,608 --> 00:10:54,612 ‫רציתי את הריח שלה בחזרה.‬ ‫רציתי לגעת בה ורציתי…‬ 142 00:10:55,112 --> 00:10:57,531 ‫כאילו, להרגיש את הזיעה בשיערה.‬ 143 00:10:59,158 --> 00:11:01,786 ‫המיטה שלה היה הדבר הכי קרוב לזה.‬ 144 00:11:01,869 --> 00:11:02,870 ‫אז…‬ 145 00:11:04,497 --> 00:11:05,873 ‫אופס!‬ 146 00:11:06,582 --> 00:11:07,625 ‫אוקיי.‬ 147 00:11:14,715 --> 00:11:18,344 ‫לפעמים אני פשוט הולכת‬ ‫ומביטה סביב, מביטה ב…‬ 148 00:11:19,178 --> 00:11:23,683 ‫כל החפצים הקטנים שלה,‬ ‫בחיות הפרוותיות ובצדפים שהיא אספה ו…‬ 149 00:11:23,766 --> 00:11:25,184 ‫- האלי סקרו -‬ 150 00:11:25,267 --> 00:11:28,020 ‫אני מריחה את השמיכה שלה‬ 151 00:11:28,104 --> 00:11:29,980 ‫שאיתה היא ישנה בכל לילה.‬ 152 00:11:31,941 --> 00:11:33,067 ‫ו…‬ 153 00:11:34,276 --> 00:11:36,904 ‫אני מרגישה שהרבה בכי קורה בחדר הזה.‬ 154 00:11:36,987 --> 00:11:37,988 ‫כן.‬ 155 00:11:40,449 --> 00:11:42,243 ‫אני חושב שהחדר עוזר‬ 156 00:11:42,743 --> 00:11:47,957 ‫בגלל שיש הרבה רגעים‬ ‫בהם אתה רוצה להיות עצוב.‬ 157 00:11:48,040 --> 00:11:49,250 ‫יופי, האלי!‬ 158 00:11:52,002 --> 00:11:55,131 ‫בגלל שהעצבות היא חלק מהחיבור איתה.‬ 159 00:11:57,466 --> 00:11:59,093 ‫כאילו, היא הייתה ממש…‬ 160 00:12:00,428 --> 00:12:05,015 ‫חברותית. אז… והיא גם הייתה‬ 161 00:12:05,099 --> 00:12:07,393 ‫אחות קטנה. אז היא תמיד, כאילו…‬ 162 00:12:07,476 --> 00:12:08,811 ‫- ג'ון וצ'רלי סקרוגס -‬ 163 00:12:08,894 --> 00:12:10,396 ‫הייתה מעצבנת, אתם יודעים…‬ 164 00:12:10,479 --> 00:12:13,774 ‫כן, מצחיקה וקצת מעצבנת.‬ ‫-אבל זה היה טוב.‬ 165 00:12:15,526 --> 00:12:18,654 ‫היא גם הייתה מתחרה איתנו בספורט.‬ 166 00:12:19,321 --> 00:12:22,533 ‫ככה היינו מבלים איתה.‬ 167 00:12:22,616 --> 00:12:24,452 ‫היא תמיד הייתה איתנו.‬ 168 00:12:25,619 --> 00:12:27,621 ‫בואי נראה.‬ ‫-הוא ורוד!‬ 169 00:12:28,122 --> 00:12:31,250 ‫סוף סוף יש לך כדור משלך.‬ ‫תוכלי לקחת אותו לכל מקום!‬ 170 00:12:31,333 --> 00:12:33,586 ‫ואתם לא יכולים להשתמש בו.‬ 171 00:12:33,669 --> 00:12:34,795 ‫כן!‬ 172 00:12:34,879 --> 00:12:37,840 ‫אחד הדברים המצחיקים היה שהיא התחננה לקבל…‬ 173 00:12:37,923 --> 00:12:40,259 ‫זה מעולה.‬ ‫-את זה.‬ 174 00:12:40,342 --> 00:12:44,805 ‫היא רצתה ברדס של חתול מאמזון.‬ ‫ג'דה אמרה, "אני לא רוצה לקנות את זה".‬ 175 00:12:44,889 --> 00:12:48,100 ‫הייתם צריכים לשכנע אותה לוותר?‬ ‫-אי אפשר היה לשכנע אותה.‬ 176 00:12:48,184 --> 00:12:50,686 ‫היא לבשה אותו תמיד.‬ ‫-היא לבשה אותו הרבה.‬ 177 00:13:12,625 --> 00:13:14,251 ‫- שלושת האחים הגדולים שלי -‬ 178 00:13:14,335 --> 00:13:18,589 ‫מה אתם רוצים שהעולם ידע על האלי‬ ‫כשאנשים יביטו בתמונות האלה?‬ 179 00:13:25,137 --> 00:13:29,600 ‫- לבני משפחת סקרוגס ולהאלי‬ ‫קדימה, וולס! -‬ 180 00:13:35,272 --> 00:13:37,691 ‫הייתי רוצה שהעולם ידע שהיא הייתה…‬ 181 00:13:37,775 --> 00:13:39,568 ‫אני לא יכול לומר את זה.‬ 182 00:13:48,828 --> 00:13:54,208 ‫הייתי רוצה שהעולם ידע‬ ‫שהיא הייתה מעולה, פשוט אחות קטנה וטובה.‬ 183 00:14:23,821 --> 00:14:27,616 ‫האורח הבא שלנו הוא כתב CBS, סטיב הרטמן.‬ 184 00:14:29,577 --> 00:14:31,912 ‫שמי סטיב הרטמן מחדשות CBS.‬ 185 00:14:31,996 --> 00:14:35,040 ‫לסטיב הרטמן יש מרשם לאושר.‬ 186 00:14:35,624 --> 00:14:38,460 ‫ככתב CBS, סטיב לא מסקר נושאים פוליטיים,‬ 187 00:14:38,544 --> 00:14:40,838 ‫אסונות טבע או מלחמות.‬ 188 00:14:40,921 --> 00:14:43,382 ‫ועכשיו נשארו לנו… עוד 129.‬ 189 00:14:43,465 --> 00:14:45,259 ‫ראית את שתי הרגליים שלי?‬ ‫-כן.‬ 190 00:14:45,342 --> 00:14:46,468 ‫הן עדיין זזות.‬ 191 00:14:46,552 --> 00:14:48,012 ‫בהחלט.‬ 192 00:14:48,095 --> 00:14:50,639 ‫בכל פעם שהכתבות שלך משודרות…‬ ‫-כולנו בוכים.‬ 193 00:14:51,640 --> 00:14:52,600 ‫שלום.‬ ‫-היי!‬ 194 00:14:52,683 --> 00:14:53,934 ‫היי!‬ 195 00:14:54,727 --> 00:14:57,229 ‫התפיסה לגביי הייתה, אתם יודעים,‬ 196 00:14:57,313 --> 00:14:59,899 ‫כאדם של חדשות מרוממות רוח ומשמחות.‬ 197 00:15:01,066 --> 00:15:03,903 ‫אני האיש שמופיע בסוף התוכנית,‬ 198 00:15:03,986 --> 00:15:05,362 ‫כדי…‬ 199 00:15:05,988 --> 00:15:08,657 ‫להחזיר לאנשים את האמון באנושות.‬ 200 00:15:10,784 --> 00:15:12,786 ‫תכננו לסיים את השבוע‬ 201 00:15:12,870 --> 00:15:16,081 ‫עם אחת מהכתבות הנפלאות של סטיב הרטמן.‬ 202 00:15:16,165 --> 00:15:19,877 ‫לסטיב יש כמה מחשבות על הטרגדיה הזו.‬ 203 00:15:21,545 --> 00:15:23,631 ‫ומה שעשיתי הוא פשוט…‬ 204 00:15:24,715 --> 00:15:27,009 ‫לטייח הכול.‬ 205 00:15:29,762 --> 00:15:32,890 ‫תארו לעצמכם,‬ ‫לנסות למצוא חדשות טובות בירי בבית ספר.‬ 206 00:15:32,973 --> 00:15:35,434 ‫ובהרבה תקריות ירי המוניות, זה היה תפקידי.‬ 207 00:15:35,517 --> 00:15:39,438 ‫בסוף של אותו שבוע,‬ ‫תפקידי היה להזכיר לנו שעדיין שווה לחיות.‬ 208 00:15:42,274 --> 00:15:47,613 ‫אני לא אחפש זווית חיובית‬ ‫בתקרית ירי בבית ספר.‬ 209 00:15:47,696 --> 00:15:48,822 ‫לא עוד.‬ 210 00:15:50,991 --> 00:15:56,538 ‫- יובלדי, טקסס -‬ 211 00:15:58,332 --> 00:15:59,458 ‫- יובלדי אוקס -‬ 212 00:15:59,541 --> 00:16:00,709 ‫זהו.‬ 213 00:16:15,349 --> 00:16:19,186 ‫- ג'קי קזרס‬ ‫בת 9 -‬ 214 00:16:20,312 --> 00:16:24,733 ‫- נרצחה בירי בבית הספר היסודי רוב‬ ‫22 במאי 2022 -‬ 215 00:16:26,276 --> 00:16:27,277 ‫שלום.‬ ‫-היי.‬ 216 00:16:27,361 --> 00:16:28,529 ‫מה שלומך?‬ ‫-טוב.‬ 217 00:16:28,612 --> 00:16:29,613 ‫היי.‬ ‫-תיכנסו.‬ 218 00:16:29,697 --> 00:16:30,531 ‫תודה.‬ 219 00:16:30,614 --> 00:16:31,532 ‫כן.‬ 220 00:16:31,615 --> 00:16:32,616 ‫- משפחה -‬ 221 00:16:32,700 --> 00:16:33,867 ‫אתם מוכנים?‬ 222 00:16:36,537 --> 00:16:39,957 ‫כאן הם יוצאים לנשף של אבות ובנות.‬ 223 00:16:40,040 --> 00:16:41,208 ‫- גלוריה קזרס -‬ 224 00:16:41,291 --> 00:16:44,837 ‫…בנשף האבות והבנות.‬ ‫-את ממש מתרגשת?‬ 225 00:16:46,005 --> 00:16:47,256 ‫את לא יכולה לחכות?‬ 226 00:16:48,549 --> 00:16:50,467 ‫מעולה.‬ 227 00:16:50,968 --> 00:16:53,762 ‫מי עושה לך תסרוקת?‬ ‫-כריסטי.‬ 228 00:16:53,846 --> 00:16:56,265 ‫היא גם תעשה לך תסרוקת כשתתחתני?‬ 229 00:16:56,348 --> 00:16:57,307 ‫- חאווייר קזרס -‬ 230 00:16:57,391 --> 00:16:58,225 ‫כן?‬ 231 00:16:58,308 --> 00:16:59,476 ‫באמת?‬ 232 00:16:59,560 --> 00:17:01,020 ‫עם מי תתחתני?‬ 233 00:17:03,313 --> 00:17:06,066 ‫את לא יודעת? אבל הוא יהיה חמוד?‬ 234 00:17:06,150 --> 00:17:07,234 ‫רגע, זה אבא?‬ 235 00:17:07,317 --> 00:17:12,197 ‫- לנצח בליבנו‬ ‫ג'קלין קזרס -‬ 236 00:17:17,786 --> 00:17:19,663 ‫זה החדר שלה.‬ 237 00:17:23,375 --> 00:17:25,919 ‫- קזרס -‬ 238 00:17:26,628 --> 00:17:28,297 ‫אני אוהב את הנורות האלה.‬ 239 00:17:28,380 --> 00:17:30,340 ‫היא אהבה את הנורות.‬ ‫-כן.‬ 240 00:17:30,424 --> 00:17:33,135 ‫הן דולקות מאז שהיא הדליקה אותן‬ ‫ולא כיבינו אותן.‬ 241 00:17:33,218 --> 00:17:34,344 ‫- ג'קלין -‬ 242 00:17:35,679 --> 00:17:37,514 ‫והבובות.‬ 243 00:17:37,598 --> 00:17:39,975 ‫רק באלה יש את הקול שלה, נכון?‬ 244 00:17:40,059 --> 00:17:41,060 ‫כן.‬ 245 00:17:50,402 --> 00:17:52,446 ‫זה הסרטון שבו היא יוצאת עם הכלב.‬ 246 00:17:58,660 --> 00:18:00,996 ‫יש סרטון שבו…‬ 247 00:18:01,080 --> 00:18:03,665 ‫זה כנראה אחד הסרטונים האחרונים שיש לנו‬ 248 00:18:03,749 --> 00:18:06,460 ‫בו היא מצולמת עם הכלבים שלה לפני 24 במאי.‬ 249 00:18:07,503 --> 00:18:09,963 ‫והיא רצתה להיות וטרינרית?‬ ‫-כן.‬ 250 00:18:10,047 --> 00:18:13,092 ‫בגלל האהבה שהייתה לה לחיות,‬ 251 00:18:13,175 --> 00:18:16,720 ‫לא היה סיכוי שהיא הייתה עושה משהו‬ ‫חוץ מעזרה לחיות.‬ 252 00:18:17,596 --> 00:18:20,265 ‫זה היה החלום שלה, להיות וטרינרית.‬ 253 00:18:53,799 --> 00:18:55,425 ‫החדר שלה‬ 254 00:18:56,301 --> 00:18:58,679 ‫מילא תפקיד גדול מאוד בחייה.‬ 255 00:19:00,013 --> 00:19:01,014 ‫- החדר של ג'קי -‬ 256 00:19:01,098 --> 00:19:03,142 ‫זה היה המקום הבטוח שלה.‬ 257 00:19:17,489 --> 00:19:20,159 ‫אני נכנס אליו כל יום.‬ 258 00:19:20,659 --> 00:19:24,413 ‫לכן יש לי את הכיסא הזה ליד המיטה שלה.‬ 259 00:19:25,205 --> 00:19:28,500 ‫אני זוכה למעט נחמה כשאני נכנס לשם,‬ 260 00:19:29,168 --> 00:19:31,170 ‫רק כדי לדבר לפעמים.‬ 261 00:19:51,857 --> 00:19:58,822 ‫- גיבורה‬ ‫אווה מירלס -‬ 262 00:19:58,906 --> 00:20:05,412 ‫- יום הולדת שמח -‬ 263 00:20:16,965 --> 00:20:18,634 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 264 00:20:18,717 --> 00:20:19,801 ‫מה נשמע?‬ 265 00:20:20,302 --> 00:20:22,054 ‫מה עשית היום?‬ ‫הלכתי לשחות.‬ 266 00:20:22,137 --> 00:20:23,055 ‫- אווה מירלס -‬ 267 00:20:23,847 --> 00:20:25,098 ‫ו…‬ 268 00:20:25,182 --> 00:20:29,269 ‫לקחנו את בירדי למספרה ואז רצתי שלושה ק"מ.‬ 269 00:20:29,811 --> 00:20:31,813 ‫רצת שלושה קילומטרים?‬ ‫-ואז…‬ 270 00:20:31,897 --> 00:20:32,814 ‫כן.‬ 271 00:20:32,898 --> 00:20:34,358 ‫ו…‬ ‫-ואז…‬ 272 00:20:34,441 --> 00:20:36,693 ‫אז נסענו לליאנה.‬ 273 00:20:37,319 --> 00:20:38,904 ‫בירדי, זה אבא.‬ 274 00:20:40,989 --> 00:20:42,950 ‫אני אוהב אתכם מאוד.‬ 275 00:20:43,033 --> 00:20:46,787 ‫גם אני אוהבת אותך.‬ ‫-אני מתגעגע אלייך. יותר משאת יודעת.‬ 276 00:20:47,788 --> 00:20:48,664 ‫ביי.‬ 277 00:20:48,747 --> 00:20:50,457 ‫ביי.‬ ‫-ביי.‬ 278 00:20:50,540 --> 00:20:51,583 ‫ביי לכן.‬ ‫-ביי.‬ 279 00:20:51,667 --> 00:20:55,587 ‫- מחשבות, תפילות, וחוזר חלילה.‬ ‫יותר נשק, פחות נשק, משיכת כתפיים. -‬ 280 00:20:55,671 --> 00:21:00,592 ‫- שולחן המטבח‬ ‫"נראה שהעולם כבר שכח" -‬ 281 00:21:05,097 --> 00:21:08,600 ‫השיעורים בוטלו ויועצים להתמודדות עם אובדן‬ ‫הגיעו לפרי, איווה,‬ 282 00:21:08,684 --> 00:21:10,769 ‫יום לאחר שמורה בכיתה ו' נרצחה‬ 283 00:21:10,852 --> 00:21:13,230 ‫ושבעה אנשים נוספים נפצעו בירי בבית הספר…‬ 284 00:21:13,313 --> 00:21:14,648 ‫- חקירת ירי בבית ספר -‬ 285 00:21:14,731 --> 00:21:18,902 ‫לפני שהתחלתי בפרויקט הזה,‬ ‫פיתחתי אדישות לתקריות ירי בבית ספר.‬ 286 00:21:18,986 --> 00:21:20,237 ‫- זוהתה קורבן בירי -‬ 287 00:21:21,238 --> 00:21:25,409 ‫ואני חושב שכל אמריקה עברה…‬ 288 00:21:25,909 --> 00:21:27,619 ‫אתם יודעים, את התהליך הזה.‬ 289 00:21:29,830 --> 00:21:33,083 ‫ועכשיו, כשאני שומע על תקרית ירי בבית ספר,‬ 290 00:21:33,959 --> 00:21:35,877 ‫אני יודע שהחדר הזה נמצא שם.‬ 291 00:21:37,337 --> 00:21:39,965 ‫אני מרגיש שאני יכול למקם את עצמי בחדר‬ 292 00:21:41,550 --> 00:21:43,260 ‫וזה כואב הרבה יותר‬ 293 00:21:43,343 --> 00:21:45,053 ‫מבעבר.‬ 294 00:21:53,395 --> 00:21:54,688 ‫שיער על מברשת,‬ 295 00:21:57,107 --> 00:21:58,317 ‫פקק של משחת שיניים…‬ 296 00:22:01,862 --> 00:22:03,363 ‫גומיות לשיער על ידית הדלת.‬ 297 00:22:19,046 --> 00:22:20,839 ‫זה פשוט הזוי, לעזאזל.‬ 298 00:22:24,301 --> 00:22:25,302 ‫מה הזוי?‬ 299 00:22:26,136 --> 00:22:29,097 ‫עצם העובדה שאנחנו בכלל מדברים על זה.‬ 300 00:22:31,183 --> 00:22:32,267 ‫כאילו, זה פשוט…‬ 301 00:22:36,730 --> 00:22:38,774 ‫שזה אמיתי בכלל.‬ 302 00:22:42,027 --> 00:22:46,615 ‫- סנטה קלריטה, קליפורניה -‬ 303 00:22:47,366 --> 00:22:48,784 ‫- גרייסי מולברגר‬ ‫בת 15 -‬ 304 00:22:48,867 --> 00:22:49,785 ‫היי. נעים מאוד.‬ 305 00:22:49,868 --> 00:22:51,495 ‫נעים מאוד.‬ ‫-אני בריאן.‬ 306 00:22:51,578 --> 00:22:53,205 ‫היי, בריאן.‬ ‫-היי. נעים מאוד.‬ 307 00:22:53,288 --> 00:22:54,915 ‫נעים מאוד. כמובן.‬ ‫-תודה לכם.‬ 308 00:22:54,998 --> 00:22:56,583 ‫- נרצחה בירי בתיכון סאוגוס‬ ‫14 בנובמבר 2019 -‬ 309 00:23:09,429 --> 00:23:11,264 ‫היא הייתה כל כך כיפית.‬ 310 00:23:11,348 --> 00:23:14,351 ‫היי, חברה. איזה יום יפה.‬ 311 00:23:15,018 --> 00:23:18,021 ‫אני עובר ליד החדר שלה ועדיין רואה אותה.‬ 312 00:23:19,272 --> 00:23:21,942 ‫היא הייתה עושה סלטות מהמיטה.‬ 313 00:23:22,526 --> 00:23:25,737 ‫אני עדיין יכול לשמוע אותה צוחקת בקול.‬ 314 00:23:26,696 --> 00:23:29,199 ‫תעלול או ממתק, תריחו את הרגליים שלי!‬ 315 00:23:29,282 --> 00:23:30,784 ‫החדר שלה היה סוג של במה.‬ 316 00:23:30,867 --> 00:23:33,829 ‫לשם כולם היו באים כדי לראות אותה מופיעה.‬ 317 00:23:34,246 --> 00:23:35,705 ‫- סינדי ובריאן מולברגר -‬ 318 00:23:35,789 --> 00:23:39,376 ‫היא הייתה מחלקת הזמנות קטנות‬ ‫בהן היה כתוב באיזו שעה להגיע.‬ 319 00:23:39,459 --> 00:23:42,087 ‫היא סידרה כיסאות כדי שנשב ונצפה במופע.‬ 320 00:23:43,088 --> 00:23:44,923 ‫היא עברה‬ 321 00:23:45,006 --> 00:23:49,136 ‫את בית הספר התיכון, את החטיבה‬ ‫ו-15 שבועות בתיכון בחדר הזה.‬ 322 00:23:49,845 --> 00:23:53,265 ‫וזה היה החלל המקודש והפרטי שלה, שם היא…‬ 323 00:23:53,765 --> 00:23:55,183 ‫הייתה עצמה לחלוטין.‬ 324 00:24:05,652 --> 00:24:08,697 ‫זה היה בוקר יום חמישי שטוף שמש.‬ 325 00:24:08,780 --> 00:24:14,202 ‫היא תכננה לקנות כרטיס‬ ‫לנשף הראשון שלה בתיכון.‬ 326 00:24:14,286 --> 00:24:17,372 ‫ואז היא תכננה לקנות שמלה ביום שישי.‬ 327 00:24:17,456 --> 00:24:20,542 ‫לרוע המזל,‬ ‫היא לא הספיקה לעשות את שני הדברים האלה.‬ 328 00:24:29,718 --> 00:24:34,347 ‫אלה הבגדים שהיא הכינה ו…‬ ‫-זה מה שהיא התכוונה ללבוש ביום שישי?‬ 329 00:24:34,431 --> 00:24:37,642 ‫היא התכוונה ללבוש‬ ‫את הבגדים האלה או את אלה.‬ 330 00:24:37,726 --> 00:24:39,936 ‫היא בחרה שתי תלבושות.‬ ‫-ואת השמלה הזו.‬ 331 00:24:40,645 --> 00:24:41,646 ‫אז…‬ 332 00:24:41,730 --> 00:24:44,274 ‫היא נהגה להכין בגדים ליום הבא?‬ ‫-כן.‬ 333 00:24:44,357 --> 00:24:46,026 ‫כן. מימי שני ועד שישי.‬ 334 00:24:46,109 --> 00:24:46,985 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 335 00:24:48,028 --> 00:24:50,697 ‫ונתנו לה את הקופסה הקטנה הזו‬ 336 00:24:50,780 --> 00:24:53,825 ‫וכשפתחנו אותה, היו בה את המכתבים האלה.‬ 337 00:24:54,534 --> 00:24:59,122 ‫המכתבים האלה היו רשימות לעתיד‬ ‫שהיא כתבה לעצמה.‬ 338 00:24:59,206 --> 00:25:00,207 ‫וואו.‬ 339 00:25:00,874 --> 00:25:02,334 ‫"היום הראשון בתיכון."‬ 340 00:25:08,048 --> 00:25:09,257 ‫"לכבוד אני העתידית,‬ 341 00:25:09,341 --> 00:25:12,177 ‫"אלוהים, זה התיכון.‬ 342 00:25:12,260 --> 00:25:15,722 ‫"חיכיתי ליום הזה המון זמן.‬ 343 00:25:16,890 --> 00:25:20,143 ‫"אל תילחצי. תפגשי אנשים לכל החיים…‬ 344 00:25:22,395 --> 00:25:24,856 ‫"חברים וגם אויבים.‬ 345 00:25:24,940 --> 00:25:26,858 ‫"אל תתמקדי בדברים השליליים.‬ 346 00:25:26,942 --> 00:25:30,779 ‫"את תעברי את זה.‬ ‫שמרי על האנשים שמשמחים אותך,‬ 347 00:25:30,862 --> 00:25:33,365 ‫"ותיפטרי מהאחרים. חה חה.‬ 348 00:25:33,448 --> 00:25:35,534 ‫"תלבשי משהו חמוד, מן הסתם.‬ 349 00:25:35,617 --> 00:25:38,286 ‫"אני אוהבת אותך. בהצלחה. גרייסי מהעבר."‬ 350 00:25:42,999 --> 00:25:48,129 ‫- גרייסי אן מולברגר -‬ 351 00:25:56,680 --> 00:25:58,265 ‫את נכנסת לשם הרבה?‬ 352 00:26:00,725 --> 00:26:02,477 ‫כן. הרבה.‬ 353 00:26:05,188 --> 00:26:06,982 ‫כל הזמן, כל יום.‬ ‫-כן?‬ 354 00:26:07,065 --> 00:26:08,483 ‫- החדר של גרייסי -‬ 355 00:26:08,567 --> 00:26:12,571 ‫בכל בוקר אני אומרת לה "בוקר טוב"‬ ‫ובכל לילה, "לילה טוב".‬ 356 00:26:12,654 --> 00:26:14,990 ‫- תיכון סאוגוס‬ ‫סנטה קלריטה, קליפורניה -‬ 357 00:26:15,073 --> 00:26:16,324 ‫- ל:אימא‬ ‫חג מולד שמח -‬ 358 00:26:16,408 --> 00:26:19,202 ‫אז… עדיין. כן.‬ ‫-עדיין. עד היום.‬ 359 00:26:25,458 --> 00:26:26,459 ‫היי.‬ 360 00:26:33,008 --> 00:26:35,677 ‫כשיגיע הזמן והחדר כבר לא יהיה שם…‬ 361 00:26:37,137 --> 00:26:38,555 ‫האם היא תיעלם?‬ 362 00:26:41,308 --> 00:26:44,561 ‫כל עוד החדר קיים, היא קיימת במובן מסוים.‬ 363 00:26:47,230 --> 00:26:49,190 ‫טוב, חבר'ה. אלה הבגדים.‬ 364 00:26:50,275 --> 00:26:51,776 ‫אני נראית ממש חמודה.‬ 365 00:26:59,284 --> 00:27:03,747 ‫- היום הראשון בתיכון! -‬ 366 00:27:19,304 --> 00:27:21,765 ‫הבוס שלי יודע על הסיפור הזה עכשיו‬ 367 00:27:22,265 --> 00:27:24,267 ‫והוא הסכים לשדר אותו.‬ 368 00:27:26,436 --> 00:27:29,230 ‫אבל הם יראו אותו כשהוא יהיה מוכן לשידור‬ 369 00:27:29,314 --> 00:27:31,024 ‫ונמשיך משם.‬ 370 00:28:02,097 --> 00:28:03,098 ‫וואו.‬ 371 00:28:05,725 --> 00:28:06,976 ‫ועכשיו עושים…‬ 372 00:28:08,603 --> 00:28:09,604 ‫נכון?‬ 373 00:28:15,318 --> 00:28:16,403 ‫זהו. זה יותר טוב.‬ 374 00:28:20,407 --> 00:28:21,991 ‫אני רוצה שהפרויקט הזה‬ 375 00:28:22,492 --> 00:28:25,078 ‫יזכיר לאנשים ש…‬ 376 00:28:26,162 --> 00:28:27,580 ‫אלה היו הילדים שלנו.‬ 377 00:28:27,664 --> 00:28:29,416 ‫- מריל -‬ 378 00:28:29,499 --> 00:28:31,751 ‫אלה היו הילדים שלכם.‬ 379 00:28:31,835 --> 00:28:33,545 ‫הם יכולים להיות הילדים שלכם.‬ 380 00:28:36,756 --> 00:28:38,049 ‫רוז, את מוכנה?‬ 381 00:28:38,967 --> 00:28:39,968 ‫כן.‬ 382 00:28:50,979 --> 00:28:51,980 ‫בסדר.‬ 383 00:28:54,232 --> 00:28:56,067 ‫המצלמה ממש איטית. אוקיי.‬ 384 00:29:16,504 --> 00:29:17,630 ‫- האלי סקרוגס -‬ 385 00:29:22,093 --> 00:29:27,223 ‫מסירת האלבומים למשפחות‬ ‫הוא חלק מהותי בפרויקט הזה.‬ 386 00:29:28,600 --> 00:29:33,271 ‫בגלל שבשלב הזה,‬ ‫אני מרגיש שרק לקחתי, אתם מבינים?‬ 387 00:29:33,354 --> 00:29:35,815 ‫- אליסה אלהדף, דומיניק בלאקוול‬ ‫גרייסי מולברגר -‬ 388 00:29:35,899 --> 00:29:39,319 ‫צילמנו תמונות, הם הקדישו לנו זמן.‬ ‫זה משהו מוחשי שנוכל לתת.‬ 389 00:29:39,402 --> 00:29:41,112 ‫- האלי סקרוגס, ג'קי קזרס -‬ 390 00:29:41,196 --> 00:29:42,238 ‫- שרלוט בייקון -‬ 391 00:29:42,322 --> 00:29:43,364 ‫- לוק הויר -‬ 392 00:29:59,297 --> 00:30:02,258 ‫כל העניין כאן הוא לא לומר הרבה.‬ 393 00:30:04,719 --> 00:30:07,055 ‫אני רק רוצה שאנשים יראו את התמונות‬ 394 00:30:07,972 --> 00:30:10,767 ‫ולתת לתמונות לדבר בעד עצמן.‬ 395 00:30:16,773 --> 00:30:19,275 ‫הלוואי שיכולנו להביא את כל האמריקאים‬ 396 00:30:19,359 --> 00:30:22,821 ‫כדי שיעמדו בחדרים האלה רק לכמה דקות.‬ 397 00:30:30,036 --> 00:30:31,704 ‫אז היינו אמריקה אחרת.‬ 398 00:30:38,837 --> 00:30:41,506 ‫סטיב הרטמן פותח איתנו את הבוקר‬ 399 00:30:41,589 --> 00:30:44,592 ‫עם משהו שונה ומטריד מאוד.‬ 400 00:30:47,512 --> 00:30:49,806 ‫- דומיניק בלאקוול‬ ‫האלי סקרוגס -‬ 401 00:30:49,889 --> 00:30:52,433 ‫- ג'קי קזרס‬ ‫גרייסי מולברגר -‬ 402 00:30:58,231 --> 00:31:04,404 ‫- לזכר התלמידים שנרצחו‬ ‫בתקריות הירי מאז קולומביין. -‬ 403 00:31:06,614 --> 00:31:12,495 ‫- כל החדרים הריקים -‬ 404 00:33:23,710 --> 00:33:28,715 ‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬