1 00:00:26,526 --> 00:00:31,656 ‫- המסע של באקי: הסמוראי הבלתי מנוצח -‬ 2 00:01:46,731 --> 00:01:48,149 ‫מה?‬ 3 00:01:48,233 --> 00:01:49,651 ‫מה זה היה?‬ 4 00:01:52,237 --> 00:01:55,490 ‫חיתוך כמעט מטווח אפס.‬ 5 00:01:55,573 --> 00:01:58,785 ‫אבל בכל זאת, הוא באמת חתך מהמרחק הזה?‬ 6 00:01:59,369 --> 00:02:01,121 ‫הבחור הרגיש את זה.‬ 7 00:02:01,621 --> 00:02:03,039 ‫"נחתכתי!"‬ 8 00:02:03,123 --> 00:02:04,791 ‫הוא לא נחתך פיזית.‬ 9 00:02:05,875 --> 00:02:08,795 ‫שום חרב לא באמת חתכה אותו.‬ 10 00:02:09,671 --> 00:02:10,797 ‫עם זאת, תראו את זה.‬ 11 00:02:11,422 --> 00:02:12,507 ‫זה…‬ 12 00:02:12,590 --> 00:02:14,801 ‫זה יעיל.‬ 13 00:02:15,510 --> 00:02:20,181 ‫הוא לא יכול לעמוד בתחושה‬ ‫שהוא נחתך, אפילו אם הוא ינסה.‬ 14 00:02:20,265 --> 00:02:24,561 ‫אפילו אם הוא ינסה להתכחש לזה,‬ ‫הגוף שלו יכיר בזה.‬ 15 00:02:24,644 --> 00:02:27,438 ‫גם אני אוהב להילחם מטווח קצר.‬ 16 00:02:35,405 --> 00:02:36,823 ‫הוא למד את זה.‬ 17 00:02:59,804 --> 00:03:01,222 ‫התקלה?‬ 18 00:03:01,306 --> 00:03:02,974 ‫זאת קטטה.‬ 19 00:03:03,057 --> 00:03:04,601 ‫הבנתי.‬ 20 00:03:05,185 --> 00:03:08,188 ‫זה מהלך חדש שעוד לא ראיתי.‬ 21 00:03:08,271 --> 00:03:12,358 ‫מוסאשי מיאמוטו, שנשלח להווה משדה הקרב.‬ 22 00:03:13,109 --> 00:03:15,361 ‫זה לא יכול להיגמר רק בהצלבת חרבות.‬ 23 00:03:15,445 --> 00:03:20,867 ‫חיתוך. הדיפה. דקירה. חניקה. זריקה.‬ 24 00:03:21,534 --> 00:03:23,912 ‫"מוסאשי אינו חזק כשהוא אינו חמוש."‬ 25 00:03:23,995 --> 00:03:26,122 ‫אי אפשר לצפות לנס כזה.‬ 26 00:03:38,259 --> 00:03:42,138 ‫המוח משדר אות‬ ‫חצי שנייה לפני שמגיעה המודעות.‬ 27 00:03:43,348 --> 00:03:46,392 ‫הוא שם לב לזה‬ ‫חצי שנייה לפני שמוסאשי שם לב.‬ 28 00:03:48,228 --> 00:03:51,648 ‫קרב בין מאסטרים‬ ‫שתופסים את היוזמה כבר במקור שלה.‬ 29 00:04:11,834 --> 00:04:13,169 ‫הוא השליך פיתיון.‬ 30 00:04:18,091 --> 00:04:21,552 ‫אחד מחבריי לספסל הלימודים‬ ‫משך את הכיסא שלו כבדיחה.‬ 31 00:04:21,636 --> 00:04:23,388 ‫הוא עשה את זה בכל הכוח.‬ 32 00:04:23,471 --> 00:04:24,305 ‫מה?‬ 33 00:04:26,849 --> 00:04:29,310 ‫כן, הבנתי את זה מייד.‬ 34 00:04:32,105 --> 00:04:34,315 ‫הוא בהחלט עבר אימונים.‬ 35 00:04:35,066 --> 00:04:36,067 ‫- קובוי מהכיתה -‬ 36 00:04:36,150 --> 00:04:40,822 ‫לא, לא אמרתי את זה בקול רם,‬ ‫אבל הייתי בטוח לגבי זה.‬ 37 00:04:40,905 --> 00:04:42,532 ‫שמתי לב בעבר‬ 38 00:04:42,615 --> 00:04:46,327 ‫שבאקי חזק יותר מהספורטאים במועדון הספורט.‬ 39 00:04:46,411 --> 00:04:48,454 ‫הוא בהחלט היה חזק.‬ 40 00:04:50,540 --> 00:04:52,166 ‫הוא חזק בטירוף.‬ 41 00:04:52,250 --> 00:04:53,543 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 42 00:04:53,626 --> 00:04:55,128 ‫הוא ברמה אחרת.‬ 43 00:04:55,211 --> 00:04:58,756 ‫אין פלא שהוא בלע את הפיתיון.‬ 44 00:04:58,840 --> 00:05:02,260 ‫האות של המוח שודר לפני שהגיעה המודעות.‬ 45 00:05:02,343 --> 00:05:05,388 ‫הוא חש בדחף הזה לפני שמוסאשי חש בו בעצמו.‬ 46 00:05:05,471 --> 00:05:09,726 ‫עד שמוסאשי החליט לפעול,‬ ‫הוא כבר היה כמה צעדים לפניו.‬ 47 00:05:09,809 --> 00:05:13,771 ‫מהלך "סן-נו-סן" ברמה אחרת‬ ‫ששולט בתחילת הפעולה.‬ 48 00:05:13,855 --> 00:05:18,067 ‫איכשהו, אני מצליח לעמוד בקצב עד השלב הזה,‬ 49 00:05:18,151 --> 00:05:20,278 ‫אבל מה שמוסאשי הפגין היה מעבר לזה.‬ 50 00:05:20,361 --> 00:05:23,531 ‫מתקפת נגד שהשתמשה באותות של המוח כפיתיון.‬ 51 00:05:23,614 --> 00:05:26,200 ‫מגע פירושו סיום מיידי לקרב.‬ 52 00:05:26,284 --> 00:05:29,037 ‫באותה תקופה, תבוסה הייתה שוות ערך למוות.‬ 53 00:05:29,662 --> 00:05:31,664 ‫עימות בין מאסטרים.‬ 54 00:05:31,748 --> 00:05:36,044 ‫רמה כזאת של קריאת כוונות הדדית‬ ‫כנראה לא הייתה משהו מיוחד.‬ 55 00:05:38,379 --> 00:05:40,548 ‫הוא לא יכול לנצח נגד זה.‬ 56 00:05:41,674 --> 00:05:43,009 ‫אתה חושב ככה?‬ 57 00:05:43,551 --> 00:05:44,552 ‫סליחה?‬ 58 00:05:44,635 --> 00:05:49,057 ‫עימות עם מוסאשי מיאמוטו האמיתי,‬ 59 00:05:49,140 --> 00:05:51,684 ‫אל מלחמה שאמני הלחימה העכשוויים סוגדים לו…‬ 60 00:05:52,352 --> 00:05:56,689 ‫האם הוא יביס את יצירת המופת הגדולה ביותר‬ ‫של אמנויות הלחימה המודרניות?‬ 61 00:05:59,442 --> 00:06:04,238 ‫ביום שבו איזו מוטובה התעמת עם מוסאשי,‬ ‫מוקדם באותו בוקר, בביתו של מוטובה,‬ 62 00:06:04,781 --> 00:06:08,451 ‫כשהנושא עבר לכמות האימונים היומית שלו,‬ 63 00:06:08,534 --> 00:06:11,704 ‫מוטובה הארור הזה אמר משפט מדהים.‬ 64 00:06:12,455 --> 00:06:15,958 ‫אני חושב על דברים‬ ‫שאינם אמנויות לחימה כמה פעמים ביום.‬ 65 00:06:16,042 --> 00:06:18,127 ‫כשהוא הולך, עומד, יושב או שוכב.‬ 66 00:06:18,211 --> 00:06:20,713 ‫הוא חושב על אמנויות לחימה כל היום.‬ 67 00:06:20,797 --> 00:06:25,343 ‫האם לגוקי שיבוקאווה‬ ‫יש אהבה רבה כל כך לאמנויות לחימה?‬ 68 00:06:25,426 --> 00:06:27,845 ‫מה עם המאסטר שלי, מיקושיבה?‬ 69 00:06:27,929 --> 00:06:30,848 ‫מה עם מייסד האייקי, סוקאקו טאקדה?‬ 70 00:06:31,474 --> 00:06:32,600 ‫מוטובה.‬ 71 00:06:32,683 --> 00:06:35,728 ‫הדבר הזה. ממי למדת אותו?‬ 72 00:06:37,730 --> 00:06:40,942 ‫מי ייתן והלך הרוח שלך‬ ‫ישקף את ערכי אמנויות הלחימה.‬ 73 00:06:41,025 --> 00:06:44,487 ‫חשבתי שחייתי את חיי בהלך רוח כזה, אבל…‬ 74 00:06:45,154 --> 00:06:45,988 ‫אבל?‬ 75 00:06:46,572 --> 00:06:50,243 ‫מישהו שינה את השקפותיי לגבי אימונים.‬ 76 00:06:50,326 --> 00:06:53,538 ‫זה מישהו שאתה מכיר היטב.‬ 77 00:06:55,665 --> 00:06:57,375 ‫באקי האנמה.‬ 78 00:06:58,960 --> 00:07:01,879 ‫באמת, בין אם הוא הולך, עומד, יושב או שוכב,‬ 79 00:07:02,463 --> 00:07:07,260 ‫בין אם הוא עוסק בעבודה קשה או בסיבולת,‬ ‫כל מה שקורה בחיי היום-יום שלו הוא משחק.‬ 80 00:07:07,343 --> 00:07:12,265 ‫הוא משחק כל היום באמנויות לחימה.‬ 81 00:07:13,015 --> 00:07:15,017 ‫פשוט אי אפשר להתמודד עם זה.‬ 82 00:07:15,893 --> 00:07:20,022 ‫אין סיכוי שמישהו שעובד קשה‬ ‫יוכל להביס אויב שנהנה מזה.‬ 83 00:07:21,858 --> 00:07:22,692 ‫בחור.‬ 84 00:07:23,192 --> 00:07:26,529 ‫מה אתה מנסה לעשות‬ ‫כשאתה מגיש חרב למוסאשי בכבודו ובעצמו?‬ 85 00:07:30,616 --> 00:07:32,285 ‫אני מעתיק ממך.‬ 86 00:07:32,869 --> 00:07:34,412 ‫למה להעתיק ממני?‬ 87 00:07:34,996 --> 00:07:36,914 ‫כי זה התחום שלך.‬ 88 00:07:38,499 --> 00:07:41,919 ‫נחתכת פעמים רבות בלי חרב.‬ 89 00:07:42,003 --> 00:07:46,174 ‫אם אצליח לשחוט אותך לפני שתשלוף‬ ‫את החרב האמיתית שלך, זה יהיה אכזרי מדי.‬ 90 00:07:46,257 --> 00:07:48,676 ‫"לשחוט"?‬ 91 00:07:48,759 --> 00:07:53,181 ‫"לשחוט"? יצאת מדעתך, בחור?‬ 92 00:07:53,264 --> 00:07:55,433 ‫מי שוחט את מי?‬ 93 00:07:55,516 --> 00:07:59,187 ‫באתי לכאן במטרה להיפרד ממך לנצח.‬ 94 00:07:59,270 --> 00:08:03,191 ‫זה יקרה, אבל אתה לא תהיה זה שישרוד אחרון.‬ 95 00:08:04,275 --> 00:08:07,028 ‫אני אשרוד ואחתוך את דרכי‬ ‫לפסגה של המדינה הזו.‬ 96 00:08:07,111 --> 00:08:11,949 ‫אחתוך את דרכי לפסגה‬ ‫ואסתכל על המדינה הזאת מלמעלה.‬ 97 00:08:12,575 --> 00:08:13,701 ‫זה שקר.‬ 98 00:08:14,577 --> 00:08:16,454 ‫לא תוכל לחתוך את דרכך לפסגה פה.‬ 99 00:08:17,622 --> 00:08:20,458 ‫שמת לב לזה מזמן.‬ 100 00:08:21,417 --> 00:08:24,462 ‫מר מוסאשי. אתה לא אמור להיות פה.‬ 101 00:08:26,047 --> 00:08:27,882 ‫האחיזה הזאת…‬ 102 00:08:27,965 --> 00:08:29,717 ‫זאת האחיזה של מוסאשי.‬ 103 00:08:34,305 --> 00:08:35,306 ‫הוא זורק אותה?‬ 104 00:08:35,389 --> 00:08:37,099 ‫קרוב כל כך!‬ ‫-זה קרוב מדי!‬ 105 00:08:39,060 --> 00:08:40,686 ‫הוא תפס אותה ביד שלו!‬ 106 00:08:40,770 --> 00:08:41,729 ‫אין מצב!‬ 107 00:08:42,313 --> 00:08:44,357 ‫מר מוסאשי, האמנתי בך.‬ 108 00:08:45,107 --> 00:08:46,609 ‫ידעתי שתצליח לעצור אותה.‬ 109 00:08:46,692 --> 00:08:47,610 ‫כתוצאה מכך,‬ 110 00:08:49,278 --> 00:08:51,113 ‫שתי ידיך יהיו תפוסות.‬ 111 00:08:59,705 --> 00:09:00,748 ‫ברוך שובך.‬ 112 00:09:02,500 --> 00:09:04,001 ‫אם כך…‬ 113 00:09:08,422 --> 00:09:10,591 ‫הבחור השווה בין הדברים.‬ 114 00:09:11,926 --> 00:09:16,514 ‫אפשר לחזור שוב ושוב‬ ‫על קרבות מודרניים באמנויות לחימה.‬ 115 00:09:17,139 --> 00:09:21,477 ‫לעומת זאת, קרבות בתקופת הסמוראים‬ ‫היו קרבות על החיים ועל המוות.‬ 116 00:09:22,353 --> 00:09:24,438 ‫אין מקום לספק.‬ 117 00:09:25,356 --> 00:09:28,568 ‫אי אפשר להשוות את חומרת הקרב.‬ 118 00:09:29,443 --> 00:09:31,445 ‫דבר לא משתווה לקרב אמיתי עד המוות.‬ 119 00:09:33,155 --> 00:09:34,156 ‫עם זאת…‬ 120 00:09:34,949 --> 00:09:36,158 ‫אז מה?‬ 121 00:09:38,244 --> 00:09:41,539 ‫נוקאאוט של עשר שניות ממכת אגרוף.‬ 122 00:09:41,622 --> 00:09:44,542 ‫הכנעה בעזרת נעילת מפרקים.‬ 123 00:09:45,334 --> 00:09:47,545 ‫התעלפות מחניקה.‬ 124 00:09:48,379 --> 00:09:49,547 ‫אתם מבינים?‬ 125 00:09:50,381 --> 00:09:54,760 ‫לא משנה מה התוצאה,‬ ‫המנצח מחזיק בכוח על החיים ועל המוות.‬ 126 00:09:55,970 --> 00:09:57,430 ‫אתם מבינים?‬ 127 00:09:58,139 --> 00:09:59,974 ‫זה לא מאבק על החיים.‬ 128 00:10:00,057 --> 00:10:00,933 ‫עם זאת,‬ 129 00:10:01,017 --> 00:10:04,687 ‫קרב אגרופים מודרני‬ ‫עדיין יכול להרוג אם הלוחם מעוניין בכך.‬ 130 00:10:05,521 --> 00:10:06,939 ‫אם כך…‬ 131 00:10:08,774 --> 00:10:10,526 ‫בסדר, לדקור!‬ 132 00:10:17,325 --> 00:10:18,200 ‫מר מוסאשי.‬ 133 00:10:19,160 --> 00:10:20,453 ‫בוא נשים לזה סוף.‬ 134 00:10:28,628 --> 00:10:29,962 ‫האם החרב החליקה‬ 135 00:10:30,755 --> 00:10:32,465 ‫משתי הידיים שלי?‬ 136 00:10:35,676 --> 00:10:39,096 ‫כל מה שאתה מחזיק בידך‬ ‫ואינו חלק מגופך יכול ליפול, נכון?‬ 137 00:10:39,680 --> 00:10:42,350 ‫לו המשכת להחזיק אותה, הייתי נחתך לגזרים.‬ 138 00:10:43,267 --> 00:10:45,561 ‫אתה אפילו מצטנע לגבי זה.‬ 139 00:10:46,896 --> 00:10:48,356 ‫יתר על כן, מר מוסאשי,‬ 140 00:10:49,899 --> 00:10:51,484 ‫אני חייב לקבור אותך.‬ 141 00:10:52,276 --> 00:10:53,235 ‫עכשיו.‬ 142 00:10:53,819 --> 00:10:58,240 ‫לקבור? אותי? בעזרת החרב הזאת?‬ 143 00:10:58,908 --> 00:11:00,242 ‫כדאי שתפסיק.‬ 144 00:11:04,205 --> 00:11:06,499 ‫אתה חושב שאני לא יודע להשתמש בחרב?‬ 145 00:11:24,100 --> 00:11:29,021 ‫אתה חובבן, אבל יש לך‬ ‫הבנה די טובה של היגיון החרבות.‬ 146 00:11:29,605 --> 00:11:31,524 ‫אפילו חובבן יכול לחתוך‬ 147 00:11:31,607 --> 00:11:33,275 ‫בעזרת חרב חדה כל כך.‬ 148 00:11:33,359 --> 00:11:34,777 ‫היא יכולה לשחוט.‬ 149 00:11:34,860 --> 00:11:36,779 ‫הוא עומד לחתוך אותו?‬ 150 00:11:39,365 --> 00:11:40,991 ‫הוא רציני?‬ 151 00:11:43,369 --> 00:11:44,787 ‫ראית את זה פעמים רבות.‬ 152 00:11:46,038 --> 00:11:47,540 ‫חרב יכולה ליפול מהיד.‬ 153 00:11:48,249 --> 00:11:49,667 ‫"עוג עם אלה."‬ 154 00:11:50,501 --> 00:11:52,420 ‫זה רעיון מרגיע.‬ 155 00:11:53,254 --> 00:11:56,424 ‫בתור התחלה, עוג ואלה הם דברים נפרדים.‬ 156 00:11:57,007 --> 00:11:58,759 ‫הם לא יכולים לבוא יחד.‬ 157 00:12:01,011 --> 00:12:02,805 ‫חרב שלא יכולה ליפול מהיד.‬ 158 00:12:03,973 --> 00:12:06,058 ‫אני רוצה חרב שלא יכולה ליפול מהיד.‬ 159 00:12:07,643 --> 00:12:12,064 ‫אני יכול לשאת בדידות,‬ ‫אבל כשאני נפרד מהחרב, זה מעציב אותי.‬ 160 00:12:16,026 --> 00:12:17,403 ‫זו לחימה נטולת חרבות.‬ 161 00:12:19,905 --> 00:12:21,073 ‫לוחם בידיים חשופות.‬ 162 00:12:21,657 --> 00:12:24,869 ‫זה משהו שכולכם כבר השגתם.‬ 163 00:12:26,370 --> 00:12:28,956 ‫לוחם בידיים חשופות שהופך את גופו לנשק.‬ 164 00:12:31,792 --> 00:12:33,711 ‫הגוף לא יכול ליפול מהיד.‬ 165 00:12:35,004 --> 00:12:38,215 ‫דרך החרב מובילה בסופו של דבר‬ ‫לדרך שאין בה חרב.‬ 166 00:12:39,008 --> 00:12:40,342 ‫בעוד זמן קצר,‬ 167 00:12:41,385 --> 00:12:44,346 ‫אף אחד כבר לא יבין מהו הכלי הזה.‬ 168 00:12:48,476 --> 00:12:50,728 ‫אני אלך בדרך הזו.‬ 169 00:12:51,437 --> 00:12:52,521 ‫בסדר.‬ 170 00:12:54,148 --> 00:12:55,441 ‫אוי ואבוי.‬ 171 00:12:56,442 --> 00:12:58,110 ‫הגעת רק לחצי הדרך.‬ 172 00:12:58,194 --> 00:13:03,491 ‫צר לי מאוד, אבל תוכל לעשות את זה שם?‬ 173 00:13:04,366 --> 00:13:05,493 ‫שם?‬ 174 00:13:05,576 --> 00:13:10,998 ‫כלומר, במקום שהיית בו קודם,‬ ‫או במקום שבו ריחפת.‬ 175 00:13:11,582 --> 00:13:14,001 ‫לא כאן, אלא שם.‬ 176 00:13:16,170 --> 00:13:17,254 ‫אם כך…‬ 177 00:13:19,548 --> 00:13:20,382 ‫הנה, אני בא.‬ 178 00:13:33,229 --> 00:13:36,899 ‫ככה זה קל יותר.‬ ‫אתה תמיד תופס אותה, אחרי הכול.‬ 179 00:14:03,092 --> 00:14:05,094 ‫הלך, הלך, הלך מעבר…‬ 180 00:14:05,177 --> 00:14:06,345 ‫במי מדובר?‬ 181 00:14:06,428 --> 00:14:07,263 ‫מי זאת?‬ 182 00:14:07,346 --> 00:14:10,015 ‫אני קדה בפני הנוכחות הגדולה‬ ‫ביראת כבוד עמוקה,‬ 183 00:14:10,099 --> 00:14:12,017 ‫אני מבקשת בענווה את בקשתי.‬ 184 00:14:12,101 --> 00:14:12,935 ‫מה?‬ 185 00:14:13,018 --> 00:14:14,520 ‫נשמתו של מוסאשי מיאמוטו.‬ 186 00:14:14,603 --> 00:14:15,437 ‫אישה זקנה?‬ 187 00:14:15,521 --> 00:14:22,278 ‫שמעי והגשימי את בקשתי הענווה‬ ‫שהוא ישוב למרומים.‬ 188 00:14:22,361 --> 00:14:27,324 ‫הגשימי את המשאלה הגדולה הכמוסה בליבי.‬ 189 00:14:27,408 --> 00:14:32,037 ‫ביראת כבוד עמוקה, אני אומרת בענווה…‬ 190 00:14:45,885 --> 00:14:47,136 ‫מה?‬ 191 00:14:47,219 --> 00:14:49,054 ‫מה זה?‬ 192 00:14:54,518 --> 00:14:55,561 ‫הוא מת?‬ 193 00:14:55,644 --> 00:14:57,313 ‫- המשטרה - טויוקאזו הינו -‬ 194 00:14:57,396 --> 00:15:00,816 ‫הוא לא הובס, אבל הוא מת?‬ 195 00:15:00,900 --> 00:15:03,569 ‫זה דיווח של סוכן שהסתנן לזירה.‬ 196 00:15:04,153 --> 00:15:05,487 ‫- המפקח נאו מאבוצ'י -‬ 197 00:15:05,571 --> 00:15:09,325 ‫נדמה שקרו הרבה דברים,‬ ‫ושנשמתו של מוסאשי יצאה מגופו.‬ 198 00:15:10,826 --> 00:15:12,453 ‫הנשמה שלו, אתה אומר.‬ 199 00:15:13,120 --> 00:15:14,330 ‫אתה…‬ 200 00:15:14,413 --> 00:15:18,500 ‫מה אנחנו אמורים לעשות לגבי זה? אלף אנשים.‬ 201 00:15:18,584 --> 00:15:20,336 ‫כן, אתה צודק.‬ 202 00:15:32,681 --> 00:15:33,682 ‫גברת סאבוקו.‬ 203 00:15:35,225 --> 00:15:36,852 ‫אני מצטער על הטרחה.‬ 204 00:15:36,936 --> 00:15:40,105 ‫כבר מאוחר מדי לומר את זה,‬ ‫אבל לא הייתי זהירה מספיק.‬ 205 00:15:40,981 --> 00:15:43,359 ‫זימנתי את רוחו של מוסאשי מיאמוטו.‬ 206 00:15:43,442 --> 00:15:46,403 ‫ברגע שזה הפך למציאות,‬ 207 00:15:46,487 --> 00:15:48,238 ‫מה שהיה חייב לקרות,‬ 208 00:15:48,322 --> 00:15:50,783 ‫מה שלא היה קורה לעולם…‬ 209 00:15:50,866 --> 00:15:54,161 ‫היינו צריכים לדמיין את שני הדברים האלה,‬ 210 00:15:54,244 --> 00:15:56,872 ‫אבל לא עצרנו את עצמנו.‬ 211 00:15:56,956 --> 00:16:01,877 ‫מה היה קורה אילו שחררנו‬ ‫מפלצת אימתנית בעיר?‬ 212 00:16:01,961 --> 00:16:06,382 ‫על אף שידענו, בערך,‬ ‫לא יכולנו לוותר על הסקרנות שלנו.‬ 213 00:16:08,467 --> 00:16:12,262 ‫זה נכון גם לגביי וגם לגבי הכישלון הזה.‬ 214 00:16:13,055 --> 00:16:16,266 ‫זה מעשה שראוי ל-1,000 עונשי מוות.‬ 215 00:16:16,350 --> 00:16:20,771 ‫למען האמת, כולם פחדו,‬ ‫אבל לכולם היו ציפיות ממנו.‬ 216 00:16:21,730 --> 00:16:23,607 ‫כולם הרגישו שהוא התגרה בהם.‬ 217 00:16:24,191 --> 00:16:26,777 ‫ובסוף לא הייתה לנו ברירה אלא לאמת את זה.‬ 218 00:16:28,070 --> 00:16:29,029 ‫הכוח של החרב.‬ 219 00:16:29,905 --> 00:16:31,281 ‫החדות.‬ 220 00:16:31,365 --> 00:16:33,283 ‫יתר על כן…‬ 221 00:16:34,118 --> 00:16:36,078 ‫אפילו האכזריות.‬ 222 00:16:37,371 --> 00:16:39,289 ‫אנחנו אשמים במידה שווה.‬ 223 00:16:40,040 --> 00:16:42,501 ‫המדינה הזו פעלה בדרך שלה,‬ 224 00:16:43,002 --> 00:16:46,046 ‫ולמר מוסאשי לא הייתה ברירה‬ ‫אלא לפעול בדרך שלו.‬ 225 00:16:53,804 --> 00:16:55,431 ‫חברים.‬ 226 00:16:55,514 --> 00:16:57,850 ‫זו לא לוויה.‬ 227 00:16:57,933 --> 00:17:01,937 ‫זו עזיבתו של לוחם החרבות החזק ביותר,‬ ‫אחד מאבותינו האגדיים.‬ 228 00:17:02,021 --> 00:17:03,856 ‫לא בכפות ידיים צמודות,‬ 229 00:17:03,939 --> 00:17:06,942 ‫אלא בחזה מורם, כיאה לפרידה מחייל.‬ 230 00:17:08,193 --> 00:17:11,447 ‫אני מבקש שתעמדו דום בפני הדבר הזה.‬ 231 00:17:19,747 --> 00:17:23,459 ‫דופק, נשימה, לחץ דם וחום גוף.‬ 232 00:17:24,043 --> 00:17:25,711 ‫כל המדדים תקינים.‬ 233 00:17:26,295 --> 00:17:30,090 ‫וכפי שאתם רואים, אין פעילות של גלי מוח.‬ 234 00:17:30,674 --> 00:17:32,843 ‫הוא חזר.‬ 235 00:17:32,926 --> 00:17:34,553 ‫אכן.‬ 236 00:17:34,636 --> 00:17:36,096 ‫הוא חזר לשם…‬ 237 00:17:36,680 --> 00:17:39,099 ‫הוא חזר לתקופה ההיא.‬ 238 00:17:39,850 --> 00:17:42,102 ‫הוא יהיה בסדר, נונומורה?‬ 239 00:17:42,686 --> 00:17:44,313 ‫תן לי לטפל בזה, בבקשה.‬ 240 00:17:44,396 --> 00:17:47,024 ‫אני אעצור כאן את הזמן.‬ 241 00:17:56,075 --> 00:17:57,993 ‫מהו הנוזל הזה?‬ 242 00:17:58,077 --> 00:17:59,745 ‫זה חנקן נוזלי.‬ 243 00:17:59,828 --> 00:18:03,248 ‫החומר הזה שהטמפרטורה שלו‬ ‫היא 100 ומשהו מעלות מתחת לאפס?‬ 244 00:18:03,332 --> 00:18:07,377 ‫לא. בשלב זה, הוא עדיין נשמר‬ ‫בטמפרטורה של אפס מעלות בערך.‬ 245 00:18:07,461 --> 00:18:11,548 ‫אנחנו מורידים את הטמפרטורה בהדרגה‬ ‫בחצי מעלה פעם בשש שעות,‬ 246 00:18:11,632 --> 00:18:15,427 ‫ובקצב הזה ייקח חודש וחצי להגיע‬ ‫לטמפרטורה הסופית, 196 מתחת לאפס.‬ 247 00:18:15,511 --> 00:18:18,388 ‫אנחנו משתמשים בשיטת קירור איטית במיוחד.‬ 248 00:18:18,472 --> 00:18:22,017 ‫כשהוא יהיה קפוא, זה לא ישמיד את התאים שלו?‬ 249 00:18:22,101 --> 00:18:27,523 ‫הצוות שלנו כבר טיפל‬ ‫בבעיה הזאת לפני שנתיים.‬ 250 00:18:28,315 --> 00:18:30,484 ‫הצינורית שהוחדרה לפה שלו.‬ 251 00:18:30,567 --> 00:18:32,736 ‫עוד לא הכרזנו עליה,‬ 252 00:18:32,820 --> 00:18:36,031 ‫אבל זו תרופה חדשה שהצוות שלנו פיתח.‬ 253 00:18:36,615 --> 00:18:39,868 ‫בקצב של 0.9 מיליגרם לדקה,‬ 254 00:18:39,952 --> 00:18:42,538 ‫בקצב איטי מאוד…‬ 255 00:18:42,621 --> 00:18:43,872 ‫היא נבלעת.‬ 256 00:18:44,414 --> 00:18:47,626 ‫במשך 15 ימים, יעברו במערכת העיכול‬ 257 00:18:47,709 --> 00:18:50,796 ‫עשרים ליטרים,‬ ‫או 20,000 מ"ל, שיתעכלו בגופו.‬ 258 00:18:51,505 --> 00:18:56,051 ‫לכן הם מתפשטים ברמת הנאנו,‬ ‫לכל הפינות של התאים.‬ 259 00:18:56,135 --> 00:18:59,555 ‫הנוזל המשמר שאינו מקפיא יתפשט לכל פינה.‬ 260 00:18:59,638 --> 00:19:03,559 ‫במילים אחרות, זה נוזל שלא משמיד תאים.‬ 261 00:19:03,642 --> 00:19:07,563 ‫המדע של הצוות שלנו לעולם לא יהיה שלם.‬ 262 00:19:07,646 --> 00:19:11,066 ‫איך תתמודדו עם קיפאון הדם?‬ 263 00:19:11,733 --> 00:19:16,530 ‫הצינורית שהוחדרה לירך‬ ‫מחוברת לאבי העורקים ולווריד הנבוב.‬ 264 00:19:16,613 --> 00:19:19,158 ‫זרימת הדם מתקדמת באופן חלק.‬ 265 00:19:19,658 --> 00:19:21,535 ‫לאחר 77 שעות,‬ 266 00:19:21,618 --> 00:19:26,081 ‫עד תחילת השבוע הבא,‬ ‫התמיסה תמלא את כל כלי הדם.‬ 267 00:19:28,292 --> 00:19:30,252 ‫תודה לך, נונומורה.‬ 268 00:19:30,335 --> 00:19:32,212 ‫תודה לכולכם.‬ 269 00:19:34,798 --> 00:19:39,136 ‫האם הרשויות המודרניות‬ ‫יוכלו להגיש כתב אישום נגד מוסאשי מיאמוטו?‬ 270 00:19:39,219 --> 00:19:40,971 ‫אפילו לפני ששואלים את זה…‬ 271 00:19:41,054 --> 00:19:45,809 ‫כלומר, ברור שצריך לשמור‬ ‫משהו יקר ערך כל כך!‬ 272 00:19:47,769 --> 00:19:50,314 ‫מוסאשי יישאר!‬ 273 00:19:58,780 --> 00:20:02,242 ‫השתמשנו בשימור באמצעות חנקן נוזלי.‬ 274 00:20:02,326 --> 00:20:04,286 ‫השימור התחיל לפני חמישה ימים.‬ 275 00:20:04,369 --> 00:20:07,956 ‫הטמפרטורה יורדת בקצב של שתי מעלות ביממה.‬ 276 00:20:08,540 --> 00:20:11,960 ‫נכון ליום החמישי, טמפרטורת הנוזל‬ ‫היא עשר מעלות מתחת לאפס.‬ 277 00:20:12,044 --> 00:20:17,716 ‫היא תגיע לטמפרטורה הסופית,‬ ‫196 מעלות מתחת לאפס, בעוד כחמישה שבועות.‬ 278 00:20:25,432 --> 00:20:26,808 ‫כפי שאתם רואים,‬ 279 00:20:27,851 --> 00:20:29,728 ‫מוסאשי יישאר.‬ 280 00:20:29,811 --> 00:20:31,313 ‫השימור הזה…‬ 281 00:20:32,314 --> 00:20:35,651 ‫הוא מיועד לכך‬ ‫שיקימו אותו לתחייה ביום מן הימים?‬ 282 00:20:35,734 --> 00:20:36,610 ‫או…‬ 283 00:20:37,194 --> 00:20:39,196 ‫או מה?‬ 284 00:20:39,780 --> 00:20:42,699 ‫אז מוסאשי מיאמוטו יישאר משומר לנצח?‬ 285 00:20:43,617 --> 00:20:46,203 ‫יש בעיה עם זה?‬ 286 00:20:46,286 --> 00:20:49,456 ‫אני לא מדבר על הנוחות שלי.‬ 287 00:20:51,291 --> 00:20:53,001 ‫סבא, אני בטוח שלא.‬ 288 00:20:53,543 --> 00:20:54,920 ‫מכאן והלאה,‬ 289 00:20:55,003 --> 00:21:00,467 ‫אתה לא מתכנן לשלוף את האדם הזה‬ ‫ולהחזיר אותו פנימה כאוות נפשך?‬ 290 00:21:04,221 --> 00:21:05,555 ‫חברים.‬ 291 00:21:06,056 --> 00:21:09,434 ‫האם מוסאשי מיאמוטו חי כאן?‬ 292 00:21:09,518 --> 00:21:11,520 ‫כמובן, הוא לא חי.‬ 293 00:21:11,603 --> 00:21:14,231 ‫אז האם הוא מת? גם זה לא מדויק.‬ 294 00:21:14,856 --> 00:21:16,858 ‫עצרנו את הזמן.‬ 295 00:21:16,942 --> 00:21:20,862 ‫צורתו המושלמת של מוסאשי מיאמוטו נמצאת כאן.‬ 296 00:21:20,946 --> 00:21:25,117 ‫האם זה באמת ינחם אותנו‬ ‫אם נשרוף את גופתו ונערוך לו טקס אשכבה?‬ 297 00:21:27,703 --> 00:21:29,871 ‫אני לא אקבל את זה.‬ 298 00:21:30,455 --> 00:21:34,126 ‫מוסאשי יוצא למסע, והוא תמיד יכול לחזור.‬ 299 00:21:34,209 --> 00:21:37,629 ‫אנחנו נמשיך לשמר‬ ‫את הגוף הזה בתור הבית שלו.‬ 300 00:21:40,215 --> 00:21:43,677 ‫כך מביעים כנות כלפי האנשים שאיבדנו.‬ 301 00:21:43,760 --> 00:21:48,515 ‫אפילו אם הוא לא יחצה שוב את הסף,‬ ‫הבית שלו ימשיך להתקיים.‬ 302 00:21:49,683 --> 00:21:53,520 ‫זה לא יהיה טקס אזכרה אמיתי?‬ 303 00:22:16,168 --> 00:22:21,131 ‫- הסוף -‬ 304 00:23:48,093 --> 00:23:51,304 ‫תרגום כתוביות: דניאלה מגדל‬