1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:16,057 --> 00:00:20,186
‫פברואר 2005. לא אשכח את היום הזה לעולם.‬

4
00:00:21,229 --> 00:00:26,067
‫הייתי בת 26‬
‫וכבר נמאס לי מהשלג והקרח במישיגן.‬

5
00:00:27,402 --> 00:00:32,407
‫עבדתי כמורה מחליפה.‬
‫לא אהבתי לנהוג בשלג, אז נשארתי בבית.‬

6
00:00:33,908 --> 00:00:36,870
‫בערך בצהריים פשוט התעוררתי,‬

7
00:00:36,953 --> 00:00:39,497
‫הבטתי החוצה מבעד לתריסים,‬

8
00:00:39,581 --> 00:00:42,709
‫ומאחורי הדירה חנתה מכונית משונה.‬

9
00:00:42,792 --> 00:00:44,169
‫והיא לא זזה ממקומה.‬

10
00:00:45,170 --> 00:00:47,839
‫פתאום נשמעה דפיקה על דלתי.‬

11
00:00:48,673 --> 00:00:51,676
‫אבא לימד אותי להיזהר מזרים‬

12
00:00:51,760 --> 00:00:53,762
‫ולדרוש מהם להוכיח הוכחה לזהותם.‬

13
00:00:55,805 --> 00:00:58,683
‫אז פתחתי את הדלת מעט‬
‫ושמתי את הרגל מאחוריה.‬

14
00:00:58,767 --> 00:01:01,102
‫חשבתי, "אולי אוכל למנוע ממנו להיכנס".‬

15
00:01:01,603 --> 00:01:03,480
‫הוא אמר, "אני צריך לתשאל אותך".‬

16
00:01:03,563 --> 00:01:05,690
‫אז אמרתי, "במה מדובר?"‬

17
00:01:06,399 --> 00:01:08,651
‫הוא אמר, שמעת על BTK?‬

18
00:01:08,735 --> 00:01:10,403
‫- חונק ה-BTK -‬

19
00:01:10,487 --> 00:01:14,240
‫אדם שיש לו דחף בלתי נשלט להרוג.‬

20
00:01:16,284 --> 00:01:21,247
‫הקהילה המומה לאחר מעצרו‬
‫של האדם שחשוד כרוצח ה-BTK.‬

21
00:01:21,331 --> 00:01:22,165
‫- BTK נעצר -‬

22
00:01:22,248 --> 00:01:25,502
‫BTK: לכפות, לענות, להרוג.‬

23
00:01:26,169 --> 00:01:29,005
‫ואז הוא אמר, BTK הוא אבא שלך.‬

24
00:01:30,423 --> 00:01:32,133
‫דניס ראדר.‬

25
00:01:32,217 --> 00:01:33,885
‫דניס ל. ראדר.‬

26
00:01:33,968 --> 00:01:37,472
‫ראדר הוא בן 59, נשוי עם שני ילדים.‬

27
00:01:37,555 --> 00:01:41,142
‫הוא היה חבר פעיל‬
‫בכנסייה הלותרנית, ראש גדוד בצופים,‬

28
00:01:41,226 --> 00:01:45,313
‫ועבד כפקח בקהילה הפרברית פארק סיטי.‬

29
00:01:45,396 --> 00:01:47,524
‫האדם הזה, לכאורה איש משפחה מן השורה,‬

30
00:01:47,607 --> 00:01:51,569
‫הואשם בכך שרצח‬
‫לפחות עשרה בני אדם ב-30 השנה האחרונות.‬

31
00:01:52,237 --> 00:01:56,533
‫לדברי משטרת ויצ'יטה שבקנזס,‬
‫דניס ראדר חי בקרב ידידיו ושכניו במשך שנים‬

32
00:01:56,616 --> 00:01:58,785
‫ובקרבם ביצע גם מעשי רצח.‬

33
00:01:58,868 --> 00:02:02,705
‫הוא עשה את כל הדברים שכל אב אחר עשה.‬

34
00:02:04,749 --> 00:02:05,917
‫סדיסט מבחינה מינית.‬

35
00:02:06,709 --> 00:02:08,837
‫ההריגה הייתה הריגוש.‬

36
00:02:10,046 --> 00:02:12,841
‫אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה‬

37
00:02:12,924 --> 00:02:15,635
‫לגלות שאביך הוא אחד‬
‫האנשים הכי מרושעים בעולם?‬

38
00:02:15,718 --> 00:02:18,513
‫אני לא יודעת מיהו אבי, מה הוא הסתיר…‬

39
00:02:18,596 --> 00:02:20,723
‫האם הוא השתמש במשפחה שלי כדי להסתתר?‬

40
00:02:20,807 --> 00:02:22,976
‫האם הוא ניצל אותנו במשך כל הזמן הזה?‬

41
00:02:25,061 --> 00:02:29,732
‫אם כל רגע בחיי‬
‫היה שקר, קשה לי לדעת מי אני.‬

42
00:02:29,816 --> 00:02:33,820
‫- אבא שלי, רוצח ה-BTK -‬

43
00:02:45,748 --> 00:02:48,001
‫לפני שנה הייתי יכולה להישבע‬

44
00:02:48,084 --> 00:02:51,212
‫שאבא שלי רצח רק עשרה בני אדם.‬

45
00:02:51,296 --> 00:02:53,840
‫האף-בי-איי, הבלשים, אמרו לי ישר על ההתחלה…‬

46
00:02:53,923 --> 00:02:55,133
‫- קרי רוסון -‬

47
00:02:55,216 --> 00:02:57,844
‫"רק עשרה. היו רק עשרה".‬

48
00:02:57,927 --> 00:02:59,637
‫- מבט נוסף ברוצח ה-BTK. -‬

49
00:02:59,721 --> 00:03:01,848
‫תפנית אפשרית בחקירה של רוצח ה-BTK.‬

50
00:03:01,931 --> 00:03:03,600
‫- קשר אפשרי למקרי מוות אחרים -‬

51
00:03:03,683 --> 00:03:06,853
‫הבוקר הודיעו הרשויות‬
‫שייתכן שרוצח ה-BTK הידוע לשמצה,‬

52
00:03:06,936 --> 00:03:08,855
‫שהטיל את אימתו בקנזס בשנות ה-70…‬

53
00:03:08,938 --> 00:03:10,648
‫- חקירות באוקלהומה ובמיזורי -‬

54
00:03:10,732 --> 00:03:14,819
‫קשור לשני מקרים נוספים‬
‫ולא פתורים במדינות אחרות.‬

55
00:03:15,320 --> 00:03:17,530
‫אז חשבתי, "מה קורה?"‬

56
00:03:17,614 --> 00:03:19,782
‫ואז, לפתע פתאום,‬

57
00:03:19,866 --> 00:03:22,660
‫התקשרו אליי מהמשטרה כדי לדבר על זה.‬

58
00:03:23,870 --> 00:03:28,374
‫- ויצ'יטה, קנזס -‬

59
00:03:29,250 --> 00:03:32,295
‫סביר שאני מכירה אותו‬
‫טוב יותר מכל אדם אחר בעולם.‬

60
00:03:33,129 --> 00:03:36,174
‫חוקרים יכולים לבוא‬
‫עם כל הידע והראיות שלהם,‬

61
00:03:36,257 --> 00:03:39,677
‫אבל אני זו שיכולה‬
‫לפצח את הצפנים שלו, וגם אותו.‬

62
00:03:40,637 --> 00:03:43,097
‫אם אבא שלי ביצע מעשי רצח נוספים,‬

63
00:03:43,181 --> 00:03:44,599
‫חשוב לדעת זאת,‬

64
00:03:44,682 --> 00:03:49,103
‫כי זה עשוי לספק תשובות‬
‫למשפחות שמחכות כבר עשרות שנים.‬

65
00:03:49,938 --> 00:03:53,024
‫למשפחות האלו מגיעות תשובות והאמת היא האמת.‬

66
00:03:54,734 --> 00:03:57,403
‫אבל אפשר לטעון גם ש…‬

67
00:03:57,487 --> 00:03:59,864
‫גם לחיים שלי יש ערך,‬

68
00:04:00,365 --> 00:04:02,659
‫ועד כמה אני צריכה להקריב?‬

69
00:04:02,742 --> 00:04:07,580
‫עד כמה עליי לגרום לעצמי טראומה כדי לעזור?‬

70
00:04:15,880 --> 00:04:20,260
‫אבא שלי נעצר ב-2005, כשהייתי בת 26.‬

71
00:04:20,343 --> 00:04:24,472
‫כל אחד, מאופרה ועד לארי קינג,‬
‫ניסה לראיון אותנו. דיאן סויר…‬

72
00:04:24,555 --> 00:04:26,307
‫והמשפחה שלי פשוט אמרה "לא".‬

73
00:04:26,391 --> 00:04:28,184
‫סירבנו לכל ההצעות.‬

74
00:04:29,269 --> 00:04:32,689
‫כרגע מצבי טוב. אני מבשלת, אני מגדלת ילדים‬

75
00:04:32,772 --> 00:04:35,733
‫אני עקרת בית ואם ופעילה בכנסייה לנשים.‬

76
00:04:35,817 --> 00:04:37,944
‫הייתם אומרים, "מצבה נהדר",‬

77
00:04:38,027 --> 00:04:42,365
‫אבל האמת היא שגססתי מבפנים.‬
‫אנשים פשוט לא ידעו מה אני מסתירה.‬

78
00:04:42,448 --> 00:04:45,994
‫במשך עשר שנים כמעט,‬
‫לאחר שהוא נעצר, נרקבתי מבפנים.‬

79
00:04:46,077 --> 00:04:49,414
‫לא יכולתי לדבר. לא חשבתי שמותר לי לדבר.‬

80
00:04:49,497 --> 00:04:53,835
‫לפי קוד המערב התיכון,‬
‫לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בפומבי.‬

81
00:04:53,918 --> 00:04:57,213
‫את צריכה להחזיק הכול בפנים‬
‫ולהיראות כאילו שהכול כרגיל.‬

82
00:04:57,297 --> 00:04:58,756
‫ככה גידלו אותי.‬

83
00:04:58,840 --> 00:05:03,094
‫ואז, בספטמבר 14', עמדתי ללכת לישון,‬

84
00:05:03,177 --> 00:05:06,514
‫ודריאן, בעלי דאז,‬

85
00:05:06,597 --> 00:05:09,851
‫אמר, "סטיבן קינג הופיע בתוכנית בוקר.‬

86
00:05:10,435 --> 00:05:12,228
‫"הוא דיבר על ההורים שלך,‬

87
00:05:12,312 --> 00:05:17,066
‫"כי כתב סיפור קצר‬
‫ויצר סרט בשם 'נישואים טובים'."‬

88
00:05:17,650 --> 00:05:20,403
‫ספר לנו על זה. כלומר, דניס ראדר,‬

89
00:05:20,486 --> 00:05:23,364
‫האיש שזה משקף את חייו במציאות.‬

90
00:05:23,865 --> 00:05:28,703
‫הוא היה אבטיפוס לאדם שבסיפור שלי,‬

91
00:05:28,786 --> 00:05:33,458
‫והוא רצח עשרה אנשים, בהם שני ילדים,‬

92
00:05:33,541 --> 00:05:38,338
‫והיו לו נישואים ארוכים‬
‫ושני ילדים משלו, ואשתו אמרה,‬

93
00:05:38,421 --> 00:05:40,423
‫לאחר שנתפס,‬

94
00:05:40,506 --> 00:05:42,425
‫שהיא לא ידעה שום דבר.‬

95
00:05:43,760 --> 00:05:47,347
‫ישבתי במיטה, נסערת. בכיתי, יצאתי מהמיטה,‬

96
00:05:47,430 --> 00:05:50,892
‫פסעתי הלוך ושוב, אתם יודעים, ממש נסערת.‬

97
00:05:50,975 --> 00:05:54,854
‫כעסתי אפילו על בעלי ועל סטיבן קינג ופשוט…‬

98
00:05:54,937 --> 00:05:57,565
‫רציתי שכל זה פשוט ייעלם.‬

99
00:05:57,648 --> 00:06:01,778
‫שתקתי במשך זמן רב כל כך‬
‫והמון דברים היו צריכים לצאת.‬

100
00:06:01,861 --> 00:06:03,196
‫- ויצ'יטה איגל -‬

101
00:06:03,279 --> 00:06:06,115
‫- בתו של BTK:‬
‫סטיבן קינג מנצל את קורבנותיו של אבי -‬

102
00:06:06,199 --> 00:06:09,827
‫בריאיון הראשון שלי אי פעם‬
‫פשוט שפכתי את ליבי במשך 40 דקות כזה,‬

103
00:06:09,911 --> 00:06:13,915
‫בקשר למי שאני, מיהו אבי…‬

104
00:06:13,998 --> 00:06:18,586
‫אימא שלי, חיי הנישואים שלי,‬
‫ואיך היו עשר השנים האחרונות מבחינתי.‬

105
00:06:18,669 --> 00:06:20,922
‫- בתו של BTK שוברת שתיקה בת תשע שנים -‬

106
00:06:21,005 --> 00:06:25,009
‫באותו ערב כבר הופעתי בכותרות,‬
‫ולמחרת היום בחדשות הבין-לאומיות.‬

107
00:06:25,510 --> 00:06:26,886
‫- חיי בתו של רוצח סדרתי -‬

108
00:06:26,969 --> 00:06:29,347
‫קרי, תודה שבאת לתוכנית.‬
‫-תודה שאתה מארח אותי.‬

109
00:06:29,430 --> 00:06:32,934
‫כשסוכן האף-בי-איי‬
‫סיפר לי על כך, נאחזתי בקיר.‬

110
00:06:33,017 --> 00:06:34,727
‫כל מה שהיה חשוב לי נעלם.‬

111
00:06:34,811 --> 00:06:38,272
‫הרג אותי לשמור הכול בפנים ולא לדבר על זה.‬

112
00:06:38,356 --> 00:06:41,275
‫- מלונית וסטרן הולידיי -‬

113
00:06:41,359 --> 00:06:43,986
‫לא חשבתי שזה עניין כזה רציני.‬

114
00:06:44,070 --> 00:06:45,738
‫לא שמרתי על הפה שלי.‬

115
00:06:46,406 --> 00:06:52,203
‫המילים שאמרתי הרגיזו הרבה אנשים.‬

116
00:06:53,246 --> 00:06:56,624
‫ופשוט הרגיז אותי‬

117
00:06:56,707 --> 00:07:01,045
‫שהוא החליט להשתמש בהורים שלי כהשראה.‬

118
00:07:04,715 --> 00:07:07,802
‫אני אוהב את אבא שלי לנצח. הוא אבא שלי.‬

119
00:07:08,344 --> 00:07:10,388
‫אבל לא ממש התעמקתי‬

120
00:07:10,471 --> 00:07:13,724
‫במה אבא שלי עשה בתור ה-BTK.‬
‫לא התעמקתי במעשי הפשע האלה,‬

121
00:07:13,808 --> 00:07:16,644
‫והייתי בטיפול, והכול התחיל להתערבב.‬

122
00:07:16,727 --> 00:07:20,815
‫האם הוא השתמש במשפחה שלי כדי להסתתר?‬
‫האם הוא באמת אהב את אימא שלי?‬

123
00:07:20,898 --> 00:07:24,402
‫האם הוא באמת אהב אותנו,‬
‫או רק ניצל אותנו במשך כל הזמן?‬

124
00:07:25,778 --> 00:07:29,282
‫אז פשוט לקחתי הכול‬
‫וערכתי מחקר על החיים שלי‬

125
00:07:29,365 --> 00:07:32,535
‫ועל חייו של אבי, כדי שאוכל לדבר על זה.‬

126
00:07:33,953 --> 00:07:35,705
‫זה היה בלגן גדול אחד.‬

127
00:07:37,874 --> 00:07:41,169
‫- מלונית -‬

128
00:07:42,086 --> 00:07:46,340
‫בשנת 1974 אבי הרג‬
‫ארבעה מתוך משפחה של שבעה.‬

129
00:07:47,383 --> 00:07:51,345
‫מספר חודשים קודם לכן, הוא פוטר מ"ססנה".‬

130
00:07:51,971 --> 00:07:53,598
‫הוא ממש אהב את העבודה הזאת.‬

131
00:07:54,140 --> 00:07:58,269
‫הוא אמר שכשפוטר,‬
‫בסתיו 1973, הוא נכנס לדיכאון.‬

132
00:07:58,352 --> 00:08:00,396
‫הוא היה מצוברח ומשועמם.‬

133
00:08:00,480 --> 00:08:03,941
‫והוא אמר, "בטלה מובילה למעשי נבלה".‬

134
00:08:04,609 --> 00:08:08,738
‫הוא התחיל לחשוב‬
‫על דברים רעים ולהוציא אותם לפועל.‬

135
00:08:12,909 --> 00:08:16,704
‫- ויצ'יטה, קנזס, 1974 -‬

136
00:08:17,622 --> 00:08:22,960
‫בשנת 1974 הייתי פקד במשטרת ויצ'יטה.‬

137
00:08:23,044 --> 00:08:27,173
‫מפקד המשטרה שלנו פרש‬
‫ואז נערך חיפוש בכל רחבי האומה‬

138
00:08:27,256 --> 00:08:28,883
‫אחר מפקד חדש למשטרה.‬

139
00:08:28,966 --> 00:08:32,678
‫אז חשבתי, "אולי כדאי שאתמודד?‬
‫לא אזכה בתפקיד, אבל לפחות אנסה".‬

140
00:08:32,762 --> 00:08:35,181
‫- ריצ'רד למניון‬
‫לשעבר מפקד משטרת ויצ'יטה -‬

141
00:08:35,264 --> 00:08:37,767
‫- שוטר מוויצ'יטה יוביל את המשטרה -‬

142
00:08:37,850 --> 00:08:40,770
‫אני חושב שהיו 110 מועמדים לתפקיד הזה,‬

143
00:08:40,853 --> 00:08:42,313
‫ואני זכיתי בו בסוף.‬

144
00:08:43,648 --> 00:08:46,776
‫ויצ'יטה הייתה עיר שלווה מאוד במערב התיכון.‬

145
00:08:47,276 --> 00:08:50,988
‫אנשים עסקו בשלהם. באותה תקופה, בוויצ'יטה,‬
‫לא היה צורך לנעול את הבית ואת המכונית.‬

146
00:08:51,113 --> 00:08:53,533
‫- לארי הטברג, כתב לשעבר‬
‫בתחנת "קייק", ויצ'יטה -‬

147
00:08:53,616 --> 00:08:57,245
‫זה היה מקום שלו מאוד, שהיה נפלא לגור בו.‬

148
00:08:58,246 --> 00:09:00,039
‫- משטרת ויצ'יטה -‬

149
00:09:00,122 --> 00:09:03,251
‫כמה מהדברים שעשיתי‬
‫כשנכנסתי לתפקיד מפקד המשטרה…‬

150
00:09:03,334 --> 00:09:07,588
‫היו אז כמה תיקי חקירה גדולים‬
‫בקשר לדברים שהתרחשו בעבר.‬

151
00:09:09,715 --> 00:09:11,759
‫כמובן שכשהפכתי למפקד המשטרה,‬

152
00:09:11,842 --> 00:09:15,304
‫האפשרות של רוצח סדרתי לא עלתה בדעתי.‬

153
00:09:19,225 --> 00:09:23,396
‫גופותיהם של ג'וזף אוטרו,‬
‫אשתו ג'ולי, בתם ג'וזפין‬

154
00:09:23,479 --> 00:09:27,441
‫ובנם ג'וזף הבן נתגלו בביתם שבמזרח ויצ'יטה.‬

155
00:09:28,359 --> 00:09:32,738
‫בשנת 1974 הייתי‬
‫רק צלם בתחנת הטלוויזיה "קייק",‬

156
00:09:32,822 --> 00:09:35,408
‫ונשלחתי לבית אחד.‬

157
00:09:35,491 --> 00:09:37,577
‫ידענו שבבית הזה התרחש רצח.‬

158
00:09:37,660 --> 00:09:40,121
‫לא ידענו כמה קורבנות. לא היו לנו פרטים.‬

159
00:09:42,081 --> 00:09:45,084
‫שמתי לב לכך שאיש לא דיבר.‬

160
00:09:45,167 --> 00:09:47,003
‫הבלשים שתקו כמו דגים.‬

161
00:09:49,005 --> 00:09:51,549
‫הבן הגדול, צ'ארלי, חזר הביתה מבית הספר,‬

162
00:09:51,632 --> 00:09:55,261
‫נכנס פנימה וראה את הזירה הנוראה הזו.‬

163
00:09:55,344 --> 00:09:58,639
‫ההורים שלו נרצחו, אחיו ואחותו נרצחו,‬

164
00:09:59,140 --> 00:10:01,267
‫והוא פשוט יצא מדעתו.‬

165
00:10:03,561 --> 00:10:05,855
‫הוא ניסה לשחרר אותם מהחבלים,‬

166
00:10:05,938 --> 00:10:08,691
‫ואז רץ לבית השכן כדי להזעיק עזרה.‬

167
00:10:10,192 --> 00:10:13,571
‫זה היה טראומטי בשבילו.‬
‫זה היה גורם טראומה לכל אחד.‬

168
00:10:17,241 --> 00:10:20,703
‫זוהי חקירה ממש לא אופיינית לאזור הזה בארץ.‬

169
00:10:20,786 --> 00:10:25,374
‫לדעתי זו החקירה הכי נוראה שראיתי‬
‫במשך 30 השנים שבהן אני עוסק בתחום הרצח.‬

170
00:10:25,458 --> 00:10:26,917
‫ואנחנו לא נרפה מהעניין.‬

171
00:10:27,418 --> 00:10:31,005
‫זה היה רצח ממש איום ונורא.‬

172
00:10:31,088 --> 00:10:33,424
‫איך מישהו מסוגל…‬

173
00:10:33,507 --> 00:10:34,842
‫להרוג ילד?‬

174
00:10:36,093 --> 00:10:37,428
‫דברים כאלה לא קרו כאן.‬

175
00:10:37,511 --> 00:10:39,263
‫- המשטרה לא מוצאת מניע לרצח ההמוני -‬

176
00:10:39,347 --> 00:10:42,308
‫- מרדוק / אדג'מור -‬

177
00:10:42,391 --> 00:10:45,353
‫קיבלתי תדרוך בקשר לתיק אוטרו‬

178
00:10:45,436 --> 00:10:48,898
‫מצוות הפיקוד של יחידת החקירות.‬

179
00:10:49,857 --> 00:10:54,737
‫כיוון החקירה שלהם היה שבשל אופיו של הפשע,‬

180
00:10:54,820 --> 00:10:57,990
‫נראה להם שזה פשע על רקע נקמה,‬

181
00:10:58,074 --> 00:11:00,826
‫או משהו שקשור בסמים.‬

182
00:11:01,702 --> 00:11:06,832
‫אבל שאר החוקרים בדקו את הפן המיני של הפשע.‬

183
00:11:06,916 --> 00:11:10,211
‫זכרו שבחקירה היו מעורבים‬
‫לא רק חוקר אחד או שניים.‬

184
00:11:10,294 --> 00:11:14,090
‫היו שם מספר חוקרים,‬
‫שפנו למספר כיוונים שונים‬

185
00:11:14,173 --> 00:11:16,467
‫בניסיון לפתור את הפרשה.‬

186
00:11:23,808 --> 00:11:28,437
‫מדכא לראות עד כמה‬
‫ויצ'יטה התדרדרה, במספר מקומות.‬

187
00:11:28,521 --> 00:11:29,939
‫אתם יודעים, זה פשוט…‬

188
00:11:30,022 --> 00:11:33,275
‫תמיד היו בה‬
‫מקומות מוזנחים, אבל זה ממש מדכא.‬

189
00:11:35,319 --> 00:11:37,446
‫לא נעים לי לבוא לוויצ'יטה.‬

190
00:11:37,530 --> 00:11:40,241
‫זה טראומטי בשבילי.‬

191
00:11:45,162 --> 00:11:47,915
‫משהו פשוט קורה לי מייד ואני מרגישה…‬

192
00:11:47,998 --> 00:11:50,835
‫אני נכנסת לעולם של הטראומה.‬

193
00:11:52,253 --> 00:11:56,006
‫שכחתי לגמרי שנהגתי‬
‫להסתובב כאן ברגל ובאופניים,‬

194
00:11:56,090 --> 00:11:59,802
‫ולטייל עם אבא לאורך התעלה הזאת.‬

195
00:12:01,178 --> 00:12:05,474
‫אבא הכיר לי את הכבישים הצדדיים‬
‫וכיצד לנסוע בהם במקום בכביש הראשי.‬

196
00:12:06,809 --> 00:12:10,730
‫היו לו יותר סבלנות ורוגע מאשר לאימא שלי.‬

197
00:12:10,813 --> 00:12:12,648
‫אימא שלי הייתה מתוחה כל הזמן.‬

198
00:12:12,732 --> 00:12:16,193
‫היה כיף לבלות בחברתו,‬
‫כי הוא היה נותן לאחרים‬

199
00:12:16,277 --> 00:12:18,446
‫לעשות מה שרצו, להסתבך בצרות,‬

200
00:12:18,529 --> 00:12:20,364
‫להתלכלך, ולא היה לו אכפת.‬

201
00:12:25,161 --> 00:12:28,664
‫זאת הכנסייה הלותרנית,‬
‫כאן ברחוב 53 פינת הילסייד.‬

202
00:12:30,249 --> 00:12:33,252
‫אימא ואבא הכירו בכנסייה באוגוסט 70'.‬

203
00:12:35,463 --> 00:12:38,215
‫זו הייתה אהבה ממבט ראשון לשניהם.‬

204
00:12:38,299 --> 00:12:41,260
‫והם התחתנו תשעה חודשים לאחר מכן.‬

205
00:12:43,721 --> 00:12:47,183
‫לדעתי, הזיכרונות המוקדמים‬
‫ביותר שלי הם מגיל שנתיים או שלוש.‬

206
00:12:47,266 --> 00:12:51,604
‫בבית שלי היו שלושה חדרי שינה.‬
‫כשגדלתי, הייתה לנו חצר גדולה.‬

207
00:12:51,687 --> 00:12:54,774
‫אבא בנה לנו בית עץ ענק על עמודים.‬

208
00:12:55,441 --> 00:12:57,943
‫נהגנו לעשות קמפינג בבית העץ.‬

209
00:12:59,487 --> 00:13:03,532
‫עזרנו בעבודה בחצר.‬
‫הוא לימד אותי גננות ואיך לשתול צמחים.‬

210
00:13:03,616 --> 00:13:07,203
‫הוא לקח אותי לחנות לחומרי הבניין בכל שבת‬

211
00:13:07,286 --> 00:13:09,455
‫כדי לקנות דברים, כשעבדנו על בית העץ.‬

212
00:13:10,456 --> 00:13:13,083
‫אבא שלי לא התייחס אליי כמו אל ילדה מעולם.‬

213
00:13:13,167 --> 00:13:16,545
‫הוא התנהג אליי כמו אל בן‬
‫ונתן לי לעשות כל מה שעשה בעצמו.‬

214
00:13:17,713 --> 00:13:20,508
‫לכן, מייד כשהתחלתי ללכת, הייתי איתו תמיד.‬

215
00:13:23,135 --> 00:13:26,680
‫אני בגילה של קרי, אז למדנו בבית הספר ביחד.‬

216
00:13:26,764 --> 00:13:28,808
‫היא הייתה מאותה שכונה.‬

217
00:13:28,891 --> 00:13:31,101
‫בילינו בהאלווין ביחד,‬
‫שיחקנו בנבחרת הכדורגל ביחד…‬

218
00:13:31,185 --> 00:13:32,895
‫- אנדריאה רוג'רס, חברת ילדות של קרי -‬

219
00:13:32,978 --> 00:13:34,188
‫עשינו הכול ביחד.‬

220
00:13:35,231 --> 00:13:39,235
‫זו הייתה קהילה קטנה מאוד,‬
‫עיר קטנה, כך שהכרת את כולם.‬

221
00:13:40,611 --> 00:13:44,782
‫גדלתי לצד משפחת ראדר,‬
‫והם היו כמו כל משפחה אחרת.‬

222
00:13:45,366 --> 00:13:47,993
‫הוא עשה את כל הדברים שכל האבות עשו.‬

223
00:13:48,994 --> 00:13:51,622
‫קראנו לו "לוכד הכלבים של פארק סיטי".‬

224
00:13:54,875 --> 00:13:58,879
‫אנחנו עוקבים אחריהם.‬
‫הכלבים הם פראיים ומגינים על שטחם,‬

225
00:13:58,963 --> 00:14:02,424
‫ואנחנו מנסים לקבץ אותם כמיטב יכולתנו,‬

226
00:14:02,508 --> 00:14:05,469
‫בהתאם לדיווחים על המקומות שבהם הרגו כבשים.‬

227
00:14:07,179 --> 00:14:08,848
‫הוא לא רק תפס כלבים,‬

228
00:14:08,931 --> 00:14:13,227
‫אלא גם נתן דוחות‬
‫על צמחייה גבוהה מדי וכל זה.‬

229
00:14:13,310 --> 00:14:14,854
‫- ויצ'יטה הייטס -‬

230
00:14:15,646 --> 00:14:19,817
‫אם מישהו בפארק סיטי‬
‫קיבל דוח, תמיד צחקנו ואמרנו,‬

231
00:14:20,317 --> 00:14:22,695
‫"דניס שלף את הסרגל הקטן שלו שוב".‬

232
00:14:24,280 --> 00:14:29,702
‫כלפי חוץ, אבא שלי נראה‬
‫כמו אדם עדין ומנומס מאוד.‬

233
00:14:30,202 --> 00:14:32,288
‫אבל לאבא היו מעין רגעים.‬

234
00:14:32,997 --> 00:14:37,251
‫היו דברים שהשפיעו עליו פתאום,‬
‫ואז הוא התהפך וזה היה עלול להיות מסוכן.‬

235
00:14:37,751 --> 00:14:39,545
‫ובתור ילדה פשוט ידעת,‬

236
00:14:39,628 --> 00:14:43,507
‫"לא כדאי לי להשאיר‬
‫את הנעליים שלי בחוץ, כי אז יצעקו עליי".‬

237
00:14:43,591 --> 00:14:46,510
‫ידעת שאסור לשבת‬
‫בכיסא של אבא ליד שולחן האוכל‬

238
00:14:46,594 --> 00:14:48,429
‫ושהוא צריך לקבל את האוכל ראשון.‬

239
00:14:48,512 --> 00:14:51,473
‫ונתת לו לבחור את הפעילויות שתעשו‬

240
00:14:51,557 --> 00:14:53,559
‫ולאילו סרטים ומקומות תלכו…‬

241
00:14:54,101 --> 00:14:56,145
‫זו הרבה שליטה, נכון?‬

242
00:14:57,938 --> 00:15:02,276
‫ועכשיו אני מבינה מיהו אבי, מה הוא הסתיר…‬

243
00:15:03,277 --> 00:15:05,362
‫- ויצ'יטה איגל -‬

244
00:15:05,446 --> 00:15:09,116
‫- אוקטובר 1974 -‬

245
00:15:11,619 --> 00:15:14,330
‫"ויצ'יטה איגל" היה עיתון יומי.‬

246
00:15:14,955 --> 00:15:18,751
‫כ-125 אנשים עבדו‬
‫בחדר החדשות. זה כלל את הצלמים…‬

247
00:15:18,834 --> 00:15:20,961
‫- ביל הירשמן, עיתונאי לשעבר -‬

248
00:15:21,045 --> 00:15:22,963
‫את כתבי הספורט, את כתבי העסקים…‬

249
00:15:24,048 --> 00:15:25,466
‫את כולם, למעשה.‬

250
00:15:26,091 --> 00:15:27,301
‫זה היה מרגש.‬

251
00:15:27,384 --> 00:15:30,220
‫- משטרת ויצ'יטה מחפשת‬
‫אחר החשוד ברצח אוטרו -‬

252
00:15:30,304 --> 00:15:32,890
‫רצח אוטרו היה נושא לשיחה במשך זמן רב, כי…‬

253
00:15:33,390 --> 00:15:37,686
‫לפני כן איש לא הרג‬
‫ארבעה בני אדם, וילדים בכלל זה.‬

254
00:15:37,770 --> 00:15:39,188
‫- רמזים דלים בתיק הרצח -‬

255
00:15:39,271 --> 00:15:41,857
‫עליי לציין שהרבה דברים שקשורים בעניין‬

256
00:15:41,941 --> 00:15:44,151
‫נודעו רק מאוחר יותר.‬

257
00:15:44,818 --> 00:15:46,695
‫- כולם נכפתו ופיהם נחסם לפני מותם -‬

258
00:15:46,779 --> 00:15:50,324
‫השוטרים אמרו, "זה היה אכזרי",‬
‫או, "זה מה שהם עשו", או, "הם קשרו אותו",‬

259
00:15:50,991 --> 00:15:53,535
‫אבל הרבה מאוד לא היה ידוע.‬

260
00:15:54,662 --> 00:15:56,330
‫ידענו שזה היה נורא, אבל לא עד כמה.‬

261
00:15:56,413 --> 00:15:58,332
‫- "הוצאה להורג" משונה של משפחה בוויצ'יטה -‬

262
00:15:59,458 --> 00:16:03,671
‫נאלצנו לשמור בסוד‬
‫מספר דברים שהיו קשורים בחקירה.‬

263
00:16:03,754 --> 00:16:07,216
‫במילים אחרות, לא רצינו‬
‫שהקהילה תדע כמה מהפרטים.‬

264
00:16:07,716 --> 00:16:09,218
‫- אחים מוויצ'יטה חשודים -‬

265
00:16:09,301 --> 00:16:13,973
‫ואז, באוקטובר 74',‬
‫המשטרה עצרה את האחים סיברינג.‬

266
00:16:14,056 --> 00:16:16,850
‫הם היו פדופילים, האנשים האלה.‬

267
00:16:16,934 --> 00:16:20,604
‫לאחר שהובאו לתחנה,‬
‫הם הודו שרצחו את משפחת אוטרו.‬

268
00:16:20,688 --> 00:16:23,774
‫- האחים מסרו הצהרות שכללו‬
‫ידע מחשיד בקשר למעשי הרצח -‬

269
00:16:23,857 --> 00:16:25,275
‫כמובן שזה הופיע בחדשות‬

270
00:16:26,193 --> 00:16:29,405
‫ומשך תשומת לב רבה מצד אמצעי התקשורת.‬

271
00:16:29,488 --> 00:16:30,948
‫זה גרם למכתב להישלח.‬

272
00:16:31,031 --> 00:16:32,825
‫- תיק אוטרו -‬

273
00:16:32,908 --> 00:16:35,077
‫במערכת ה"ויצ'יטה איגל" התקבל מכתב.‬

274
00:16:36,161 --> 00:16:38,706
‫במכתב נאמר,‬

275
00:16:38,789 --> 00:16:40,916
‫"שלושת האנשים שעצרתם לא עשו את זה,‬

276
00:16:41,000 --> 00:16:43,043
‫"ואני יודע זאת כי…‬

277
00:16:43,127 --> 00:16:44,545
‫"אני עשיתי את זה", בעיקרון.‬

278
00:16:46,046 --> 00:16:48,340
‫הפרטים שהופיעו במכתב‬

279
00:16:48,841 --> 00:16:50,926
‫הצביעו באופן ברור‬

280
00:16:51,010 --> 00:16:54,430
‫על כך שהאדם שכתב אותו ביצע את הפשע.‬

281
00:16:55,639 --> 00:16:58,267
‫הוא חיפש אחר זהות באותה תקופה.‬

282
00:16:58,350 --> 00:17:00,185
‫- ציד מוצלח. -‬

283
00:17:00,269 --> 00:17:02,938
‫במכתב נאמר, ואני מצטט,‬

284
00:17:03,022 --> 00:17:08,110
‫"אני כותב לכם את המכתב הזה‬
‫למען משלם המיסים וכדי לחסוך בזמנכם.‬

285
00:17:08,193 --> 00:17:10,612
‫"שלושת האנשים שאתם מחזיקים בהם‬

286
00:17:10,696 --> 00:17:13,449
‫"לא יודעים שום דבר. אני עשיתי הכול בעצמי."‬

287
00:17:13,532 --> 00:17:15,868
‫- עשיתי הכול בעצמי -‬

288
00:17:15,951 --> 00:17:18,912
‫ואז הוא התחיל לדבר על כל אדם שהרג.‬

289
00:17:19,913 --> 00:17:24,585
‫"כפות הידיים נכפתו בחבל של תריס.‬

290
00:17:24,668 --> 00:17:29,381
‫"כפות הרגליים, מתחת לברכיים‬
‫מעל לברכיים ובירכיים, בחבל כביסה,‬

291
00:17:29,465 --> 00:17:31,300
‫"פיסת חבל ארוכה אחת.‬

292
00:17:32,634 --> 00:17:34,762
‫"מוות כתוצאה מחנק."‬

293
00:17:36,638 --> 00:17:38,849
‫השוטרים בטח חשו צמרמורת,‬

294
00:17:38,932 --> 00:17:41,518
‫כי היו להם תצלומים של הזירה.‬

295
00:17:43,312 --> 00:17:47,608
‫הוא תיאר אותה בדיוק מושלם.‬

296
00:17:48,484 --> 00:17:50,569
‫הוא הוסיף למכתב שלו הערה.‬

297
00:17:51,195 --> 00:17:56,950
‫"נ"ב: מאחר שפושעי מין‬
‫אינם מסוגלים לשנות את שיטת הפעולה שלהם,‬

298
00:17:57,034 --> 00:17:58,452
‫"לא אשנה את שלי.‬

299
00:17:58,535 --> 00:18:00,913
‫"בעבורי, מילות הקוד יהיו‬

300
00:18:00,996 --> 00:18:04,041
‫"לקשור אותם, לענות אותם, להרוג אותם.‬

301
00:18:04,625 --> 00:18:08,837
‫"BTK. אז תדעו שהוא עשה את זה שוב.‬

302
00:18:08,921 --> 00:18:12,466
‫"זה יופיע על הקורבן הבא."‬

303
00:18:15,177 --> 00:18:18,639
‫כמובן שצריך לזכור‬
‫שלא מדובר כאן בפושע "נורמלי".‬

304
00:18:18,722 --> 00:18:22,351
‫מדובר בסוטה, באדם חולה.‬

305
00:18:22,434 --> 00:18:25,854
‫וסביר מאוד שאם האדם הזה חי עדיין,‬

306
00:18:25,938 --> 00:18:27,397
‫הוא יהרוג שוב.‬

307
00:18:28,816 --> 00:18:33,028
‫פרופיילרים מהאף-בי-איי סיפקו לנו מידע.‬

308
00:18:33,904 --> 00:18:37,866
‫הם אמרו לנו, "אם הוא לא יהרוג כאן,‬

309
00:18:37,950 --> 00:18:40,994
‫"הוא יהרוג מישהו אחר, במקום אחר."‬

310
00:18:41,912 --> 00:18:45,791
‫לכן שלחנו התרעה למשטרה בערים אחרות‬

311
00:18:45,874 --> 00:18:49,002
‫ושלחנו בלשים למספר מקומות,‬

312
00:18:49,086 --> 00:18:53,340
‫כדי לראות אם יש‬
‫רוצח שכזה שפועל במקומות אחרים.‬

313
00:18:53,423 --> 00:18:56,301
‫לא הצלחנו למצוא שום התאמה.‬

314
00:18:57,511 --> 00:19:02,641
‫הגענו למסקנה שהסיבה‬
‫שאנחנו לא מצליחים למצוא את האדם הזה‬

315
00:19:02,724 --> 00:19:04,309
‫היא שהוא אחד מאיתנו.‬

316
00:19:07,396 --> 00:19:11,733
‫כעת ידענו שעלינו להתמקד באדם מקומי,‬

317
00:19:11,817 --> 00:19:13,485
‫אותו היה עלינו לזהות.‬

318
00:19:15,612 --> 00:19:17,614
‫- אוקטובר 1974 -‬

319
00:19:21,118 --> 00:19:23,579
‫- מרץ 1977 -‬

320
00:19:23,662 --> 00:19:25,330
‫- שירלי וייאן -‬

321
00:19:25,414 --> 00:19:28,667
‫שירלי וייאן הייתה אם יחידנית.‬

322
00:19:29,293 --> 00:19:30,919
‫היו לה שלושה ילדים.‬

323
00:19:31,545 --> 00:19:33,755
‫היא הייתה חולה ושהתה בביתה‬

324
00:19:33,839 --> 00:19:36,508
‫באותה תקופה, ולא הרגישה טוב.‬

325
00:19:36,592 --> 00:19:40,387
‫שירלי שלחה את בנה בן השש לחנות.‬

326
00:19:41,388 --> 00:19:45,225
‫בדרכו חזרה הוא נתקל באיש אחד,‬

327
00:19:45,309 --> 00:19:46,560
‫שנשא מזוודה,‬

328
00:19:46,643 --> 00:19:49,062
‫וביניהם התפתחה שיחה.‬

329
00:19:49,563 --> 00:19:52,441
‫כתוצאה מהשיחה הזאת, תהיה אשר תהיה,‬

330
00:19:53,192 --> 00:19:56,653
‫האדם הצליח להיכנס לבית.‬

331
00:19:58,739 --> 00:20:02,910
‫התוקף נעל את שלושת הילדים בחדר האמבטיה.‬

332
00:20:03,410 --> 00:20:08,999
‫הם הבינו שהוא עושה לאימא שלהם משהו נורא.‬

333
00:20:09,666 --> 00:20:12,502
‫כתוצאה מכך, הם הצליחו להימלט‬

334
00:20:13,170 --> 00:20:15,589
‫מבעד לחלון חדר האמבטיה,‬

335
00:20:15,672 --> 00:20:18,050
‫כדי לצרוח ולחפש עזרה.‬

336
00:20:19,343 --> 00:20:22,304
‫לאחר שהתוקף ברח מן הבית,‬

337
00:20:22,387 --> 00:20:27,851
‫הילדים חזרו פנימה,‬
‫וכמובן שמצאו את אימם מתה על המיטה.‬

338
00:20:35,234 --> 00:20:38,111
‫כשהתיק הזה הגיע אלינו,‬

339
00:20:38,195 --> 00:20:40,447
‫החוקרים הודיעו לי‬

340
00:20:40,530 --> 00:20:43,033
‫שלאחר שסקרו את הזירה,‬

341
00:20:43,116 --> 00:20:48,163
‫הם סבורים שייתכן שמצאו קשר לתיק אוטרו,‬

342
00:20:48,789 --> 00:20:52,417
‫בכלל האופן שבו הזירה נותרה.‬

343
00:20:53,418 --> 00:20:57,589
‫שירלי וייאן בת ה-26‬
‫נמצאה כששקית ניילון על ראשה‬

344
00:20:57,673 --> 00:20:59,591
‫וחבל כרוך סביב צווארה.‬

345
00:21:00,092 --> 00:21:02,511
‫ילדיה, שהיו נעולים בחדר האמבטיה,‬

346
00:21:02,594 --> 00:21:07,391
‫אמרו לשוטרים שהתוקף היה גבר עם שיער כהה,‬
‫בסוף שנות ה-30 או בתחילת שנות ה-40 לחייו.‬

347
00:21:09,142 --> 00:21:14,189
‫בשעתו הוחלט שלא להניח‬
‫שהתיקים האלה קשורים זה בזה,‬

348
00:21:14,273 --> 00:21:16,775
‫לפני שיהיה ניתן לקבוע זאת בוודאות.‬

349
00:21:16,858 --> 00:21:18,860
‫- מרץ 1977 -‬

350
00:21:21,905 --> 00:21:24,157
‫- דצמבר 1977 -‬

351
00:21:25,951 --> 00:21:28,537
‫אתם תמצאו קורבן של רצח…‬

352
00:21:29,663 --> 00:21:30,747
‫ברחוב פרשינג דרום.‬

353
00:21:31,331 --> 00:21:32,249
‫ננסי פוקס.‬

354
00:21:33,041 --> 00:21:34,584
‫פרשינג דרום.‬

355
00:21:34,668 --> 00:21:35,794
‫זה נכון.‬

356
00:21:36,420 --> 00:21:38,630
‫- אישה נמצאה מתה בדרום מזרח ויצ'יטה -‬

357
00:21:38,714 --> 00:21:40,465
‫ננסי ג'ו פוקס, בת 25,‬

358
00:21:40,549 --> 00:21:43,385
‫נמצאה מתה בדירתה שברחוב פרשינג.‬

359
00:21:43,468 --> 00:21:45,429
‫היא נכפתה ונחנקה.‬

360
00:21:45,512 --> 00:21:48,473
‫הרצח דווח מתא טלפון ציבורי.‬

361
00:21:48,557 --> 00:21:51,518
‫במשטרה סבורים שהמתקשר הוא הרוצח.‬

362
00:21:52,144 --> 00:21:56,815
‫אם אתם מזהים את הקול הזה,‬
‫התקשרו למספר 268-4156.‬

363
00:21:58,442 --> 00:22:02,362
‫בתיק ננסי פוקס, כבל הטלפון נותק,‬

364
00:22:02,446 --> 00:22:04,448
‫כפי שנעשה גם בתיק אוטרו.‬

365
00:22:06,825 --> 00:22:10,829
‫על סמך הראיות שהיו בידינו,‬
‫היה ברור לנו, באותו שלב,‬

366
00:22:10,912 --> 00:22:12,664
‫שתיק אוטרו,‬

367
00:22:12,748 --> 00:22:14,750
‫תיק שירלי וייאן‬

368
00:22:14,833 --> 00:22:16,543
‫ותיק ננסי פוקס‬

369
00:22:17,044 --> 00:22:19,504
‫הם מעשה ידיו של אותו אדם.‬

370
00:22:20,088 --> 00:22:22,841
‫לכן התחלנו לחפש‬

371
00:22:24,259 --> 00:22:26,053
‫אחר רוצח סדרתי.‬

372
00:22:26,803 --> 00:22:32,225
‫- פברואר 1978 -‬

373
00:22:34,311 --> 00:22:37,105
‫ב-10 בפברואר 1978‬

374
00:22:37,898 --> 00:22:40,984
‫קיבלתי שיחת טלפון‬
‫מלארי הטברג, שביקש ממני לבוא‬

375
00:22:41,068 --> 00:22:44,613
‫להעיף מבט במכתב‬
‫שהתקבל בתחנת הטלוויזיה "קייק".‬

376
00:22:45,739 --> 00:22:48,742
‫פקידת הקבלה, שמיינה את הדואר שלנו,‬

377
00:22:48,825 --> 00:22:50,994
‫מצאה מכתב מ-BTK.‬

378
00:22:53,497 --> 00:22:57,334
‫היא הביאה אותו‬
‫אל חדר החדשות ונתנה לי אותו.‬

379
00:22:57,417 --> 00:22:59,461
‫אני פתחתי אותו, הבטתי בו,‬

380
00:22:59,544 --> 00:23:02,756
‫וחשבתי, "אלוהים, הנה זה בא".‬

381
00:23:03,715 --> 00:23:06,218
‫שוחחנו עם מפקד המשטרה.‬

382
00:23:06,301 --> 00:23:08,470
‫אמרנו, "יש בידינו מכתב.‬

383
00:23:08,553 --> 00:23:10,138
‫"הנה המכתב.‬

384
00:23:10,222 --> 00:23:15,102
‫"בתמורה אנחנו רוצים‬
‫שתופיע בשידור החדשות שלנו הערב."‬

385
00:23:15,185 --> 00:23:17,646
‫חשבתי שהוא יסרב.‬

386
00:23:17,729 --> 00:23:20,482
‫הוא זימן את מפקד הבלשים.‬

387
00:23:20,565 --> 00:23:22,734
‫הם שוחחו במשך כ-20 דקות.‬

388
00:23:22,818 --> 00:23:25,070
‫אז הם יצאו והוא אמר,‬

389
00:23:25,153 --> 00:23:28,156
‫"בסדר, אני אופיע בשידור החדשות שלכם הערב".‬

390
00:23:28,657 --> 00:23:31,451
‫נמצא עימנו מפקד המשטרה, ריצ'רד למניון.‬

391
00:23:31,535 --> 00:23:33,245
‫אדוני המפקד, יש לי כמה שאלות.‬

392
00:23:33,328 --> 00:23:36,248
‫איך אתה יכול להיות בטוח‬
‫שהמכתב מ-BTK הוא אמיתי?‬

393
00:23:36,331 --> 00:23:39,418
‫אין שום ספק שהאדם היחיד‬

394
00:23:39,501 --> 00:23:43,839
‫שמחזיק במידע שהופיע במכתב‬

395
00:23:43,922 --> 00:23:46,091
‫הוא הרוצח עצמו.‬

396
00:23:47,259 --> 00:23:50,053
‫BTK פתח את המכתב שהגיע היום בשאלה:‬

397
00:23:50,137 --> 00:23:53,473
‫"כמה אנשים אני צריך להרוג‬
‫לפני שאזכה לקבל שם בעיתון,‬

398
00:23:53,557 --> 00:23:55,350
‫"או תשומת לב לאומית כלשהי?"‬

399
00:23:55,434 --> 00:23:58,895
‫BTK טוען שחנק שבע נשים בסך הכול.‬

400
00:23:58,979 --> 00:24:02,190
‫הוא סיפק רשימה של קורבנותיו,‬
‫שמתחילה במספר חמש,‬

401
00:24:02,274 --> 00:24:05,902
‫שלידו כתב, "נסו לנחש‬
‫מהו המניע ומיהו הקורבן".‬

402
00:24:07,612 --> 00:24:12,117
‫זו הייתה הפעם הראשונה‬
‫שבה נודע למישהו מחוץ למשטרה‬

403
00:24:12,200 --> 00:24:15,245
‫שיש קשר‬

404
00:24:15,328 --> 00:24:19,499
‫בין מעשי הרצח במשפחת אוטרו,‬
‫הרצח של וייאן ומעשי הרצח במשפחת פוקס,‬

405
00:24:19,583 --> 00:24:23,587
‫וקורבן שביעי, שלא זוהה עדיין.‬

406
00:24:24,337 --> 00:24:27,257
‫יש לנו מחויבות לקהילה,‬
‫לגלות מיהו הקורבן החדש הזה.‬

407
00:24:27,340 --> 00:24:29,050
‫- איך תדעו שזה אני. -‬

408
00:24:29,134 --> 00:24:32,304
‫יש לקוות שכל דרך שבה נוכל לגרום לו‬

409
00:24:32,387 --> 00:24:35,765
‫להמשיך לתקשר איתנו, תיתן לנו הזדמנות‬

410
00:24:35,849 --> 00:24:40,061
‫להשיג מספיק ראיות כדי לקבל‬
‫כמה תשובות ולגלות מיהו האדם הזה.‬

411
00:24:42,022 --> 00:24:45,692
‫תמיד חשבתי שריצ'רד למניון‬
‫היה מפקד המשטרה הטוב ביותר‬

412
00:24:45,775 --> 00:24:47,777
‫שהיה בוויצ'יטה מאז ומעולם.‬

413
00:24:48,278 --> 00:24:51,490
‫ריצ'רד למניון היה ממפקדי המשטרה‬

414
00:24:51,573 --> 00:24:57,704
‫שכאשר החליטו שעליהם‬
‫למצוא פושע, הם לא הרפו מכך.‬

415
00:24:57,787 --> 00:25:01,082
‫הוא היה כמו כלב שאחז במידע בין שיניו,‬

416
00:25:01,166 --> 00:25:04,628
‫והוא לא עמד לתת לאיש להסיט אותו ממשימתו.‬

417
00:25:05,545 --> 00:25:09,799
‫הבוקר נפגש מפקד המשטרה‬
‫ריצ'רד למניון עם בלשים שעבדו על החקירה.‬

418
00:25:09,883 --> 00:25:12,761
‫במשטרה מודים בפה מלא‬
‫שעליהם לבדוק רמזים רבים,‬

419
00:25:12,844 --> 00:25:15,096
‫אך אין משהו שמצביע‬
‫על פריצת דרך משמעותית בחקירה.‬

420
00:25:15,180 --> 00:25:17,724
‫הערב ייפגש למניון עם קבוצת מומחים,‬

421
00:25:17,807 --> 00:25:20,727
‫כדי לעבור על כל הראיות שקיימות בחקירה.‬

422
00:25:20,810 --> 00:25:23,939
‫במכתב לתחנת "קייק"‬
‫סיפר BTK על כך שהרג שבעה אנשים,‬

423
00:25:24,022 --> 00:25:26,691
‫אך לא נקב בשמו של אחד הקורבנות.‬

424
00:25:26,775 --> 00:25:29,694
‫במהלך השנים היו מקרי רצח לא פתורים רבים,‬

425
00:25:29,778 --> 00:25:33,281
‫והמשטרה אינה בטוחה‬
‫באשר לזהותו של הקורבן השביעי.‬

426
00:25:33,365 --> 00:25:37,077
‫עם זאת, מספר מקורות במשטרה‬
‫סבורים שמדובר בקתרין ברייט.‬

427
00:25:42,541 --> 00:25:44,876
‫באפריל 1974,‬

428
00:25:44,960 --> 00:25:47,587
‫אדם בשם קווין ברייט‬

429
00:25:47,671 --> 00:25:51,591
‫נורה בראשו, רץ החוצה,‬

430
00:25:51,675 --> 00:25:55,262
‫וצעק שבבית נמצא אדם‬

431
00:25:55,345 --> 00:25:59,391
‫שירה בו, ושאחותו, קתרין, נמצאת שם,‬

432
00:26:00,141 --> 00:26:02,644
‫ושהאדם הזה נכנס כדי לשדוד אותם.‬

433
00:26:02,727 --> 00:26:04,312
‫- קתרין ברייט -‬

434
00:26:04,396 --> 00:26:08,233
‫אחיה של קתרין ברייט,‬
‫קווין, היה עד לחלק מהרצח,‬

435
00:26:08,316 --> 00:26:12,445
‫והיה יכול לספר לשוטרים,‬
‫במידה מסוימת, מה קרה.‬

436
00:26:14,072 --> 00:26:17,909
‫מצאנו את קתרין ברייט בביתה, לאחר שנדקרה.‬

437
00:26:19,035 --> 00:26:22,956
‫קתרין הייתה תלמידה בקולג'‬
‫שבאוניברסיטת המדינה בוויצ'יטה.‬

438
00:26:23,039 --> 00:26:24,624
‫היא נהגה לחזור הביתה לבדה.‬

439
00:26:24,708 --> 00:26:27,919
‫במקרה המסוים הזה‬
‫היא חזרה הביתה עם אחיה, קווין,‬

440
00:26:28,003 --> 00:26:29,421
‫באמצע היום.‬

441
00:26:30,880 --> 00:26:36,219
‫התוקף כבר היה בבית והמתין לה.‬

442
00:26:36,803 --> 00:26:39,180
‫על סמך מה שקווין אמר לנו,‬

443
00:26:39,264 --> 00:26:40,974
‫לאחר שהם נכנסו לבית,‬

444
00:26:41,057 --> 00:26:45,937
‫האדם שהיה בפנים כיוון אל קווין אקדח‬

445
00:26:46,021 --> 00:26:49,774
‫והורה לו לקשור את אחותו, קתרין.‬

446
00:26:50,358 --> 00:26:51,776
‫קווין עשה זאת…‬

447
00:26:51,860 --> 00:26:55,864
‫ואז נלקח אל חדר אחר.‬

448
00:26:56,823 --> 00:27:00,035
‫הוא ניסה לשים‬
‫על צווארו של קווין שקית ניילון,‬

449
00:27:00,118 --> 00:27:03,455
‫ואז התרחש מאבק וקווין נורה.‬

450
00:27:05,790 --> 00:27:07,834
‫הוא נפל לרצפה והתחזה למת.‬

451
00:27:08,418 --> 00:27:11,338
‫- "כשלא יכולתי לנשום‬
‫התחלתי להיאבק. הוא ירה בי." -‬

452
00:27:11,421 --> 00:27:13,798
‫קווין נלקח לבית החולים, פצוע בראשו,‬

453
00:27:13,882 --> 00:27:16,718
‫עבדנו איתו כדי לזהות את התוקף.‬

454
00:27:16,801 --> 00:27:19,095
‫- המשטרה מפיצה רישום של החשוד ברצח -‬

455
00:27:19,679 --> 00:27:22,265
‫התיאור שקווין מסר היה כללי למדי.‬

456
00:27:22,349 --> 00:27:25,769
‫זה היה גבר לבן, בגיל 30 בערך,‬

457
00:27:25,852 --> 00:27:28,063
‫מבנה גוף ממוצע, משקל של כ-80 קילו…‬

458
00:27:28,146 --> 00:27:30,774
‫בעיקרון, הוא לא היה יכול לעזור לנו.‬

459
00:27:32,442 --> 00:27:34,444
‫- נדקרה למוות, אחיה נורה -‬

460
00:27:34,527 --> 00:27:39,157
‫זכרו שרק כאשר BTK אמר,‬
‫"כן, אני עשיתי את כל אלה",‬

461
00:27:39,240 --> 00:27:41,993
‫גברה הדרישה שמשהו ייעשה בעניין…‬

462
00:27:42,494 --> 00:27:44,162
‫פי חמישה.‬

463
00:27:44,663 --> 00:27:46,956
‫והייתה תחושה שהוא עדיין כאן,‬

464
00:27:47,540 --> 00:27:52,420
‫עדיין פועל, אולי אפילו גר בבית הסמוך…‬

465
00:27:52,504 --> 00:27:54,172
‫תחושה שהתבררה כנכונה.‬

466
00:28:02,806 --> 00:28:04,599
‫הרחוב הזה הוא ממש על הפנים.‬

467
00:28:08,103 --> 00:28:09,896
‫החברה הכי טובה שלי גרה שם פעם.‬

468
00:28:11,481 --> 00:28:12,732
‫עבדתי כשמרטפית שם.‬

469
00:28:12,816 --> 00:28:16,277
‫השמרטפית שלי גרה בצד השני. זהו הבית.‬

470
00:28:20,740 --> 00:28:21,866
‫כאן גדלתי.‬

471
00:28:22,867 --> 00:28:25,662
‫הרסו את המבנה, כדי שלא ייקרע לגזרים‬

472
00:28:25,745 --> 00:28:29,249
‫בידי אנשים שימכרו אותו‬
‫באי-ביי, פיסה אחר פיסה.‬

473
00:28:31,584 --> 00:28:35,588
‫הרבה דברים קרו לאחר שדיברתי בתקשורת,‬

474
00:28:35,672 --> 00:28:39,217
‫ונראה היה שוויצ'יטה הפכה לשטח אויב.‬

475
00:28:40,051 --> 00:28:43,304
‫לראשונה חזרתי לחצר שלי בשנת 15'.‬

476
00:28:43,388 --> 00:28:47,308
‫לא הייתי בחצר שלי,‬
‫במגרש הזה, כבר עשר שנים.‬

477
00:28:47,392 --> 00:28:50,228
‫מצד אחד אני יכולה‬
‫לספר לכם מיליון זיכרונות,‬

478
00:28:50,311 --> 00:28:53,106
‫מה עשיתי בעץ הזה, מה עשיתי בעץ ההוא…‬

479
00:28:54,524 --> 00:28:57,569
‫זהו המקום שבו אבא ואני עבדנו בגינה תמיד.‬

480
00:28:57,652 --> 00:29:01,698
‫היו פה ירקות מכל הסוגים.‬
‫כאן הייתה ערוגת פרחים.‬

481
00:29:05,785 --> 00:29:08,288
‫כל זה היה גינה.‬

482
00:29:08,913 --> 00:29:11,040
‫וכאן עבר שביל.‬

483
00:29:11,833 --> 00:29:13,960
‫כאן, מאחור, היה שביל הליכה.‬

484
00:29:14,627 --> 00:29:18,631
‫וכאן אבא שתל ענבים, וזה היה טירוף.‬

485
00:29:18,715 --> 00:29:20,550
‫הם היו דוחים ומרירים.‬

486
00:29:20,633 --> 00:29:21,676
‫כמעט אפשר לראות…‬

487
00:29:21,760 --> 00:29:23,970
‫לדעתי עדיין אפשר לראות כאן כמה גפנים.‬

488
00:29:24,471 --> 00:29:27,348
‫הענבים היו אחד הרעיונות הכי משוגעים שלו.‬

489
00:29:29,768 --> 00:29:31,269
‫היא מצלמת?‬

490
00:29:35,565 --> 00:29:37,484
‫מישהו יכול לומר לי אם היא מצלמת?‬

491
00:29:37,567 --> 00:29:38,485
‫היא לא.‬

492
00:29:41,404 --> 00:29:43,823
‫ממש קשה להיות שם, כי…‬

493
00:29:44,616 --> 00:29:47,577
‫זה מחזיר אותי למקומות ההם, כן?‬

494
00:29:47,660 --> 00:29:50,163
‫אז אפילו אם הכול בחצר שלי היה טוב,‬

495
00:29:50,246 --> 00:29:53,333
‫היא עדיין נמצאת ליד הבית,‬
‫שבו לא הכול היה טוב תמיד,‬

496
00:29:53,416 --> 00:29:55,460
‫שבו הייתי ביחד עם אבא.‬

497
00:29:56,461 --> 00:29:58,880
‫אפילו כיום אני יכולה לדבר‬

498
00:29:58,963 --> 00:30:01,841
‫בפרטי פרטים על מה שאבא שלי עשה.‬

499
00:30:01,925 --> 00:30:04,135
‫אנחנו יודעים מה אבא שלי עשה.‬

500
00:30:04,677 --> 00:30:08,264
‫אבל ממש להאמין בכך?‬
‫אני לא סגורה על זה אפילו עכשיו.‬

501
00:30:08,348 --> 00:30:11,017
‫כזה, "אבא הוא BTK.‬

502
00:30:11,100 --> 00:30:12,560
‫"מה? אה?"‬

503
00:30:12,644 --> 00:30:15,313
‫אני לא מצליחה להפנים את זה לגמרי עדיין.‬

504
00:30:17,106 --> 00:30:20,485
‫זה עוד משהו. אנשים אומרים כזה, "רגע",‬

505
00:30:20,568 --> 00:30:22,946
‫כזה, "למה מצד אחד היא אומרת‬

506
00:30:23,029 --> 00:30:26,115
‫"שהיא קורבן, ובוכה,‬

507
00:30:26,199 --> 00:30:27,534
‫"ועצובה…‬

508
00:30:28,117 --> 00:30:31,913
‫ופתאום מדברת על כך‬
‫שהחיים נהדרים?" ואני כזה…‬

509
00:30:32,413 --> 00:30:34,082
‫כי החיים שלי היו כך.‬

510
00:30:34,165 --> 00:30:36,626
‫הם היו טובים, בעיקרון,‬

511
00:30:36,709 --> 00:30:40,004
‫עם הבלחות של דברים רעים.‬

512
00:30:40,588 --> 00:30:42,924
‫אתם יודעים, פשוט לא הבנו‬

513
00:30:43,007 --> 00:30:47,220
‫שמתחת להבלחה הזאת היה קרחון שלם של רוע.‬

514
00:30:58,773 --> 00:31:02,819
‫כלומר, אם מסתכלים עליו,‬
‫הוא נטוש. כזה, "מה קרה למשפחה שלי?"‬

515
00:31:02,902 --> 00:31:05,905
‫כל הגדר רקובה והרוסה.‬

516
00:31:05,989 --> 00:31:07,991
‫אני לא יודעת למה היא שם בכלל.‬

517
00:31:08,491 --> 00:31:10,869
‫הכול פשוט רקוב ודוחה.‬

518
00:31:13,329 --> 00:31:15,164
‫המשפחה שלנו התפוררה.‬

519
00:31:15,665 --> 00:31:17,333
‫אתם יודעים, זה לקח הרבה זמן.‬

520
00:31:17,959 --> 00:31:19,043
‫אבל…‬

521
00:31:19,794 --> 00:31:23,631
‫הטראומה בגלל אבא שלי‬
‫פוררה אותנו, והנה אנחנו כאן.‬

522
00:31:29,762 --> 00:31:33,182
‫אין לכם כבוד לפרטיות של אחרים!‬

523
00:31:33,266 --> 00:31:35,018
‫היא כבר לא גרה כאן.‬

524
00:31:36,060 --> 00:31:38,771
‫היא לא צריכה לעבור את זה מדי יום!‬

525
00:31:39,480 --> 00:31:41,024
‫אתם מבינים את זה?‬

526
00:31:45,653 --> 00:31:49,365
‫קרי רוסון לא ביקשה שזה יקרה לה.‬

527
00:31:51,534 --> 00:31:56,289
‫לאן שהיא לא מגיעה,‬
‫כשאנשים מבינים ש-BTK הוא אביה,‬

528
00:31:56,372 --> 00:31:58,917
‫היא הופכת לבתו של BTK.‬

529
00:31:59,000 --> 00:32:00,543
‫איך יוצאים ממשהו כזה?‬

530
00:32:03,713 --> 00:32:08,676
‫אני מסתירה את כל מה שקשור‬
‫באבא שלי, בחיים שלי, בהתעללות, בטראומה,‬

531
00:32:08,760 --> 00:32:12,597
‫כי יש אנשים שמתנהגים כלפיך באופן נורא,‬

532
00:32:12,680 --> 00:32:16,309
‫רק כי את בתו של רוצח סדרתי.‬

533
00:32:16,392 --> 00:32:19,562
‫כזה, "מה הסתרת? מה לא ידעת?‬

534
00:32:19,646 --> 00:32:22,357
‫"למה לא חשפת אותו בפני העולם?"‬

535
00:32:22,857 --> 00:32:25,777
‫האמת היא שחיכיתי שמישהו יבוא‬

536
00:32:25,860 --> 00:32:28,154
‫וייתן לי הזדמנות לעזור או לדבר.‬

537
00:32:30,365 --> 00:32:34,994
‫אני יועצת למחוז אוסייג' בקשר לחקירה הזאת.‬

538
00:32:37,038 --> 00:32:38,873
‫זה לא כאילו שבחרתי בזה.‬

539
00:32:39,540 --> 00:32:42,794
‫זה מה שנפל בחלקי. אלה החיים שלי,‬

540
00:32:42,877 --> 00:32:45,380
‫ועליי לבחור מה לעשות בהם.‬

541
00:32:50,218 --> 00:32:52,053
‫את מוכנה להתעמק בחומר הזה?‬

542
00:32:52,553 --> 00:32:54,138
‫תמיד. אף פעם.‬

543
00:32:55,139 --> 00:32:58,142
‫לדעתי, אחד הדברים שיעזרו לנו‬
‫עם כמה מהתשובות האלו…‬

544
00:32:58,226 --> 00:33:00,728
‫- ג'יימס ריד, משרד השריף של מחוז אוסייג' -‬

545
00:33:00,812 --> 00:33:03,690
‫הוא להחזיר אותך לאזור הזה‬
‫ולבדוק מהם זיכרונותייך.‬

546
00:33:04,190 --> 00:33:09,737
‫זה יעזור לנו להבין‬
‫ולהבהיר היכן ייתכן שאביך היה,‬

547
00:33:09,821 --> 00:33:13,616
‫או היכן הייתה לו פעילות שאת לא מודעת לה.‬

548
00:33:17,328 --> 00:33:22,583
‫אז באופן פומבי, מ-74' עד 79',‬

549
00:33:23,793 --> 00:33:27,505
‫BTK הותיר את המסרים האלה בוויצ'יטה,‬

550
00:33:28,256 --> 00:33:30,466
‫בעיתון ובמשטרה,‬

551
00:33:30,550 --> 00:33:31,801
‫בתחנות טלוויזיה…‬

552
00:33:32,552 --> 00:33:34,637
‫מכתבים משונים, פואמות,‬

553
00:33:35,179 --> 00:33:37,974
‫מישהו שטען שרצח שבעה אנשים.‬

554
00:33:40,643 --> 00:33:45,023
‫כל זה קרה, למעשה,‬
‫לפני שנולדתי, או כשהייתי קטנה.‬

555
00:33:45,773 --> 00:33:48,818
‫המכתב האחרון נשלח ב-79'.‬

556
00:33:48,901 --> 00:33:52,447
‫מאוחר יותר נודע לי שהוא נשלח‬
‫בערב יום ההולדת הראשון שלי.‬

557
00:33:52,530 --> 00:33:55,241
‫אבא שלי ערך לי‬
‫את מסיבת יום ההולדת הראשונה שלי,‬

558
00:33:55,324 --> 00:33:58,786
‫ואז יצא החוצה, בקיץ,‬
‫בז'קט ג'ינס, ושלח מסר.‬

559
00:33:58,870 --> 00:34:02,081
‫- תוכנית מושלמת של הנאה סוטה,‬
‫כה נועזת באותו ליל אביב -‬

560
00:34:02,165 --> 00:34:04,459
‫וזה היה המסר האחרון מ-BTK במשך זמן רב.‬

561
00:34:04,542 --> 00:34:06,294
‫- העונג שאני שואב מהלפיתה -‬

562
00:34:06,377 --> 00:34:11,716
‫מאוחר יותר הוא אמר שהעובדה‬
‫שהיו לו ילדים האטה את הקצב של מעשי הרצח.‬

563
00:34:11,799 --> 00:34:15,928
‫אבא אמר שהיה עסוק בגידול ילדים.‬
‫לדעתי הוא היה עסוק במרדפים אחריי.‬

564
00:34:27,815 --> 00:34:32,737
‫יש לי כאן תצלומים ממספר שנים.‬

565
00:34:33,529 --> 00:34:37,950
‫אחד הדברים שממש נהניתי‬
‫לעשות עם אבא שלי היה לנסוע לגרנד קניון.‬

566
00:34:38,034 --> 00:34:41,454
‫נסענו לשם ב-86', רק לשוליים,‬

567
00:34:41,537 --> 00:34:45,333
‫ובשנת 95' בילינו בשוליים שבוע שלם.‬

568
00:34:45,416 --> 00:34:47,376
‫ירד שלג והיה קר,‬

569
00:34:47,460 --> 00:34:50,922
‫ולמעשה ישנתי באוהל,‬
‫ליד אבא שלי, כי היה לי קר.‬

570
00:34:51,005 --> 00:34:53,299
‫שמחתי שהוא שם, כי הוא היה חם.‬

571
00:34:57,512 --> 00:34:59,889
‫יצאנו לחופשות משפחתיות מדהימות.‬

572
00:35:01,682 --> 00:35:06,062
‫עשינו קמפינג וטיילנו המון,‬
‫דגנו ועשינו קמפינג בקנזס פעמים רבות,‬

573
00:35:06,145 --> 00:35:10,733
‫טיילנו ברגל בקולורדו,‬
‫באזור דוראנגו, שם נמצא המאגר.‬

574
00:35:10,817 --> 00:35:14,445
‫יצאנו לטיולים רגליים‬
‫במשך כל היום ודגנו דגי טרוטה,‬

575
00:35:14,529 --> 00:35:17,949
‫ונסענו לילוסטון‬

576
00:35:18,032 --> 00:35:20,326
‫ולרכס הטיטון וכל זה.‬

577
00:35:22,161 --> 00:35:24,914
‫כשמביטים בתמונות האלו‬

578
00:35:24,997 --> 00:35:27,250
‫רואים משפחה רגילה, נכון?‬

579
00:35:27,333 --> 00:35:29,460
‫- הפארק הלאומי גרנד טיטון -‬

580
00:35:29,544 --> 00:35:32,380
‫אבא שלי פשוט הצליח לחמוק מכולם,‬

581
00:35:32,880 --> 00:35:34,966
‫ולא מצאו אותו במשך 31 שנים‬

582
00:35:35,049 --> 00:35:37,760
‫כי הוא היה ממש מתחת לאף.‬

583
00:35:39,512 --> 00:35:41,931
‫לא חיפשו אחר מישהו כמו אבי,‬

584
00:35:42,014 --> 00:35:44,767
‫איש המשפחה מן השורה.‬

585
00:35:48,604 --> 00:35:50,982
‫הרצח במשפחת אוטרו היה ב-1974.‬

586
00:35:51,482 --> 00:35:55,153
‫היה הרצח במשפחת אוטרו,‬
‫ואז עוד רצח, ואז רצח נוסף,‬

587
00:35:55,236 --> 00:35:57,655
‫ואז עוד כמה מעשי רצח. זה היה פשוט…‬

588
00:35:58,322 --> 00:36:00,116
‫משהו שהלך ונבנה.‬

589
00:36:01,534 --> 00:36:03,703
‫ואז, שום דבר.‬

590
00:36:06,539 --> 00:36:08,249
‫- 15 בינואר, 2004 -‬

591
00:36:08,332 --> 00:36:13,379
‫היום, לפני 30 שנה‬
‫חזר צ'ארלי אוטרו בן ה-15 מבית הספר הביתה‬

592
00:36:13,462 --> 00:36:17,800
‫וגילה שכל משפחתו נרצחה,‬
‫וכך החל גל מעשי הרצח הסדרתיים הלא פתורים‬

593
00:36:17,884 --> 00:36:21,220
‫הידועים לשמצה ביותר בהיסטוריה של ויצ'יטה.‬

594
00:36:22,430 --> 00:36:24,682
‫- תיק BTK נותר לא פתור, 30 שנה לאחר מכן -‬

595
00:36:24,765 --> 00:36:28,436
‫העיתון פרסם כתבה לכבוד יובל ה-30.‬
‫לפני 30 שנה נרצחה משפחת אוטרו‬

596
00:36:28,519 --> 00:36:30,771
‫ולאחר מכן התרחשו מעשי רצח נוספים.‬

597
00:36:30,855 --> 00:36:33,399
‫אבל מאז לא שמענו מ-BTK.‬

598
00:36:33,482 --> 00:36:34,692
‫- כרוניקה של רוצח -‬

599
00:36:34,775 --> 00:36:36,485
‫איש לא ידע מה קרה לו.‬

600
00:36:36,569 --> 00:36:39,405
‫היו הרבה תאוריות, ואני זוכר שהן היו:‬

601
00:36:39,488 --> 00:36:42,533
‫א', שהוא נכנס לכלא בגלל פשע אחר.‬

602
00:36:42,617 --> 00:36:44,243
‫ב', שהוא מת,‬

603
00:36:44,327 --> 00:36:48,915
‫או שהוא פשוט עזב את הארץ,‬
‫או את האזור, ולא נראה שוב.‬

604
00:36:50,124 --> 00:36:52,960
‫כשהתחלתי לעבוד כאן בוויצ'יטה‬

605
00:36:53,044 --> 00:36:56,589
‫כמגישה ב-1984, BTK היה כזה,‬
‫"דרך אגב, יש משהו בשם BTK…‬

606
00:36:56,672 --> 00:36:59,467
‫- סוזן פיטרס, מגישה לשעבר‬
‫תחנת "קייק", ויצ'יטה -‬

607
00:36:59,550 --> 00:37:03,888
‫"בשנות ה-70 הוא ביצע‬
‫מעשי רצח והכול בסדר עכשיו.‬

608
00:37:03,971 --> 00:37:06,349
‫"הוא מת, או שהוא בכלא."‬

609
00:37:06,432 --> 00:37:09,393
‫וזה מה שזה היה. אגדה.‬

610
00:37:09,477 --> 00:37:12,021
‫- מעשי הרצח שלא נפתרו נותרו כתעלומה -‬

611
00:37:12,104 --> 00:37:14,690
‫איש לא חשב על BTK. איש לא דיבר עליו.‬

612
00:37:15,274 --> 00:37:18,236
‫וזו הסיבה שהוא הופיע מחדש.‬

613
00:37:18,319 --> 00:37:21,656
‫מבזק חדשות מתחנת "קייק", לצידכם.‬

614
00:37:21,739 --> 00:37:25,534
‫ערב טוב לכם. הרוצח הסדרתי‬
‫שהטיל אימה על ויצ'יטה במשך שנים‬

615
00:37:25,618 --> 00:37:27,370
‫גורם לפחד הלילה שוב.‬

616
00:37:27,453 --> 00:37:30,790
‫המשטרה מוסרת כעת‬
‫שנראה ש-BTK חזר לוויצ'יטה.‬

617
00:37:30,873 --> 00:37:31,958
‫- ביל תומס קילמן -‬

618
00:37:32,041 --> 00:37:34,085
‫והאופן שבו הופיע מחדש‬

619
00:37:34,669 --> 00:37:38,881
‫היה מזעזע באופן שלא ייאמן.‬

620
00:37:39,382 --> 00:37:42,260
‫הוא שלח לעיתון של ויצ'יטה‬

621
00:37:43,052 --> 00:37:46,347
‫רישיון נהיגה מרצח‬

622
00:37:46,430 --> 00:37:50,643
‫שאיש לא ידע שהוא מעורב בו.‬

623
00:37:51,269 --> 00:37:53,396
‫- מרץ 2004 -‬

624
00:37:53,479 --> 00:37:57,608
‫בתחנת "קייק" התקבל מכתב,‬
‫שהועבר אלינו ביום רביעי שעבר.‬

625
00:37:57,692 --> 00:37:59,902
‫אנחנו פועלים לפי האפשרות‬
‫שהמכתב הזה הוא מ-BTK…‬

626
00:37:59,986 --> 00:38:02,488
‫- קן לנדוור, בלש לשעבר‬
‫במפלג הרצח, משטרת ויצ'יטה -‬

627
00:38:02,571 --> 00:38:04,573
‫והעברנו את המכתב ללשכת החקירות הפדרלית.‬

628
00:38:05,700 --> 00:38:10,579
‫לאחר ש-BTK שלח את המכתב, הבוס שלי‬
‫בא אליי ואמר, "הוזמנו להשתתף. אתה רוצה?"‬

629
00:38:10,663 --> 00:38:13,332
‫- ריי לנדין, סוכן לשעבר‬
‫לשכת החקירות של קנזס -‬

630
00:38:13,416 --> 00:38:15,334
‫אז אמרתי, "בהחלט".‬

631
00:38:15,418 --> 00:38:17,545
‫- אישה מוויצ'יטה נמצאה לאחר שנחנקה -‬

632
00:38:17,628 --> 00:38:21,132
‫במכתב טוען BTK‬
‫שוויקי וגרלי הייתה קורבנו השמיני.‬

633
00:38:21,215 --> 00:38:24,635
‫היא נמצאה בביתה בספטמבר 1986, לאחר שנחנקה,‬

634
00:38:24,719 --> 00:38:28,014
‫שנים לאחר המגע הידוע האחרון מצידו של BTK.‬

635
00:38:28,097 --> 00:38:31,017
‫- מכתב מהרוצח הסדרתי‬
‫קושר אותו למקרה המוות ב-86' -‬

636
00:38:31,100 --> 00:38:34,228
‫המכתב הזה כלל תמונות של זירת פשע.‬

637
00:38:34,312 --> 00:38:37,606
‫הקורבן בזירת הפשע הזו הייתה ויקי וגרלי‬

638
00:38:38,524 --> 00:38:40,651
‫והיא נרצחה בביתה.‬

639
00:38:42,361 --> 00:38:47,825
‫הדבר המיוחד ברצח שלה‬
‫הוא שכאשר צוות החירום הגיע למקום,‬

640
00:38:47,908 --> 00:38:52,413
‫האמבולנס העביר אותה משם‬
‫בניסיון להציל את חייה‬

641
00:38:52,496 --> 00:38:57,501
‫עוד לפני שבלשי המשטרה הגיעו למקום‬
‫ולפני שאפשר היה לצלם את זירת הפשע.‬

642
00:38:57,585 --> 00:39:01,380
‫לא היו תצלומי משטרה מזירת הפשע הזאת.‬

643
00:39:02,340 --> 00:39:05,301
‫אך התמונות ש-BTK שלח לנו‬

644
00:39:05,384 --> 00:39:08,179
‫הראו בבירור את הקורבן,‬

645
00:39:08,262 --> 00:39:11,349
‫בביתה, כשהיא מתה, בעיקרון.‬

646
00:39:12,391 --> 00:39:16,145
‫לכן ידענו שיהיה השולח‬
‫אשר יהיה, זה הדבר האמיתי.‬

647
00:39:16,228 --> 00:39:17,855
‫שמדובר ב-BTK.‬

648
00:39:17,938 --> 00:39:19,940
‫- BTK צץ מחדש לאחר 25 שנה -‬

649
00:39:20,024 --> 00:39:22,068
‫אתם יכולים לתאר לעצמכם‬

650
00:39:22,151 --> 00:39:26,280
‫עד כמה הכותרת הזאת שימחה אותו?‬

651
00:39:26,364 --> 00:39:28,115
‫- BTK צץ מחדש לאחר 25 שנה -‬

652
00:39:29,033 --> 00:39:32,370
‫זו הייתה מטרתו, הפרסום הזה.‬

653
00:39:32,870 --> 00:39:33,871
‫והוא השיג אותו.‬

654
00:39:33,954 --> 00:39:36,665
‫- נשים צעירות בתקופה נוספת פוחדות מ-BTK -‬

655
00:39:36,749 --> 00:39:41,420
‫בעבורנו, ההלם היה קשה‬

656
00:39:41,504 --> 00:39:45,257
‫כמו זה שהאדם הממוצע ברחוב חש.‬

657
00:39:45,758 --> 00:39:47,885
‫כל העובדים בתחום התקשורת,‬

658
00:39:47,968 --> 00:39:52,765
‫ובמידה מסוימת גם שוטרים, אמרו, "מה?"‬

659
00:39:52,848 --> 00:39:57,186
‫בדיוק כמו כולם בוויצ'יטה,‬
‫העובדים ב"קייק" קיוו ש-BTK‬

660
00:39:57,269 --> 00:39:59,772
‫הוא סיפור עתיק, רק תיק חקירה ישן.‬

661
00:39:59,855 --> 00:40:03,818
‫אבל כעת, כשהמשטרה אומרת‬
‫ש-BTK חזר, שבים גם פחדים נושנים.‬

662
00:40:04,318 --> 00:40:07,988
‫סטיבן רלפורד היה בן חמש‬
‫כש-BTK רצח את אימו,‬

663
00:40:08,072 --> 00:40:12,284
‫אך ייתכן שגרוע מכך היה‬
‫שהוא ושני אחיו נאלצו לשמוע הכול.‬

664
00:40:12,368 --> 00:40:13,494
‫אני חש בזה גם כיום.‬

665
00:40:13,577 --> 00:40:15,246
‫- סטיבן רלפורד, בנה של שירלי וייאן -‬

666
00:40:15,329 --> 00:40:16,288
‫באמת?‬
‫-כן, גברתי.‬

667
00:40:16,372 --> 00:40:18,124
‫מה אתה מרגיש?‬

668
00:40:18,207 --> 00:40:21,335
‫אני זה שפתח למנוול את הדלת.‬

669
00:40:22,878 --> 00:40:24,630
‫אני נתתי לו להיכנס.‬

670
00:40:25,297 --> 00:40:26,841
‫לא שוכחים דבר כזה.‬

671
00:40:28,384 --> 00:40:32,596
‫זו הייתה אחת התגליות‬
‫הכי מזעזעות בקריירה שלי.‬

672
00:40:33,180 --> 00:40:34,765
‫והחלק הכי גרוע היה…‬

673
00:40:36,434 --> 00:40:39,478
‫"מה הוא יעשה עכשיו כדי להתפרסם?"‬

674
00:40:39,979 --> 00:40:43,816
‫- "קייק", "איי-בי-סי" -‬

675
00:40:43,899 --> 00:40:48,654
‫מייד כשזה התפרסם‬
‫באמצעי התקשורת, הטלפון לא הפסיק לצלצל,‬

676
00:40:48,737 --> 00:40:50,614
‫הודעות אי-מייל התקבלו…‬

677
00:40:50,698 --> 00:40:52,700
‫כיווני חקירה התקבלו.‬

678
00:40:52,783 --> 00:40:55,953
‫אנשים אמרו מיהו BTK, לדעתם,‬

679
00:40:56,036 --> 00:40:57,955
‫או רמזים מסוג זה.‬

680
00:40:58,038 --> 00:40:58,998
‫- תומס ב. קינג -‬

681
00:40:59,081 --> 00:41:00,624
‫ואי אפשר לבדוק את כולם.‬

682
00:41:00,708 --> 00:41:02,710
‫אי אפשר לבדוק כל כיוון חקירה כזה.‬

683
00:41:04,336 --> 00:41:08,466
‫אז על איזה מהם אתה מחליט לא לעבוד?‬
‫האם זהו כיוון החקירה שיתגלה כנכון?‬

684
00:41:08,549 --> 00:41:10,134
‫זה קשה מאוד.‬

685
00:41:10,676 --> 00:41:12,470
‫אני אגיד לכם מה יש לנו כאן.‬

686
00:41:12,553 --> 00:41:15,514
‫זה מכתב חשוד מאוד. השולח הוא תומס ב. קינג.‬

687
00:41:15,598 --> 00:41:17,558
‫- גלן הורן, לשעבר במאי חדשות ב"קייק" -‬

688
00:41:17,641 --> 00:41:19,268
‫- תומס ב. קינג -‬

689
00:41:19,351 --> 00:41:25,107
‫המסר השני שהוא שלח,‬
‫לאחר שצץ שוב, היה לתחנת "קייק".‬

690
00:41:25,191 --> 00:41:26,567
‫כן, אני מר גלן הורן.‬

691
00:41:26,650 --> 00:41:27,818
‫וזה היה…‬

692
00:41:28,319 --> 00:41:29,945
‫"הסיפור של BTK",‬

693
00:41:30,029 --> 00:41:33,949
‫הספר שהוא רצה לכתוב על עצמו.‬

694
00:41:34,033 --> 00:41:37,912
‫ונכתב שם, "פרק ראשון,‬
‫פרק שני, פרק שלישי, פרק רביעי…"‬

695
00:41:38,662 --> 00:41:42,750
‫"הסיפור של BTK. רוצח סדרתי נולד,‬
‫שחר, פטיש, עולם של פנטזיות,‬

696
00:41:42,833 --> 00:41:47,588
‫"החיפוש מתחיל, המקומות הקבועים של BTK,‬
‫פיג'מות, הטעיות, להיטים, זיכרונות יקרים,‬

697
00:41:47,671 --> 00:41:50,132
‫"הופעה אחרונה, דמדומים. האם יהיה עוד?"‬

698
00:41:51,300 --> 00:41:53,219
‫הפרק ה-13.‬

699
00:41:54,136 --> 00:41:55,888
‫האם יהיה עוד?‬

700
00:41:55,971 --> 00:41:57,473
‫- 13. האם יהיה עוד? -‬

701
00:41:58,974 --> 00:42:04,230
‫איש לא ידע אם הוא רצה להתפרסם עד כדי כך…‬

702
00:42:05,189 --> 00:42:06,732
‫שיהרוג שוב.‬

703
00:42:08,859 --> 00:42:11,070
‫האף-בי-איי, יחידת מדעי ההתנהגות…‬

704
00:42:11,153 --> 00:42:13,906
‫קיבלנו מהם הוראות‬
‫היישר מן ההתחלה. הם אמרו,‬

705
00:42:13,989 --> 00:42:18,160
‫"הסיכוי הכי טוב שלכם לתפוס‬
‫את BTK הוא לגרום לו להמשיך לתקשר.‬

706
00:42:18,244 --> 00:42:21,163
‫"תגרמו לו להרגיש בנוח‬

707
00:42:21,247 --> 00:42:23,040
‫"כשהוא יוצר איתכם קשר."‬

708
00:42:23,123 --> 00:42:27,920
‫לאחר מכן התחלנו לקבל מסר כמעט מדי חודש,‬

709
00:42:28,003 --> 00:42:29,171
‫או מדי שישה שבועות.‬

710
00:42:29,255 --> 00:42:33,968
‫רק בשבוע שעבר נשלחו שלוש חבילות‬
‫שהכילו תכשיטים לתחנת טלוויזיה מקומית,‬

711
00:42:34,051 --> 00:42:35,928
‫אולי תכשיטים של קורבן.‬

712
00:42:36,011 --> 00:42:37,763
‫היא הייתה בתיבת היו-פי-אס.‬

713
00:42:37,846 --> 00:42:41,308
‫האיש מיו-פי-אס פתח מעטפה שהכילה תמונות‬

714
00:42:41,392 --> 00:42:42,893
‫ומכתב מ-BTK.‬

715
00:42:42,977 --> 00:42:43,894
‫- האפ קייקמן -‬

716
00:42:43,978 --> 00:42:46,313
‫כעת היה נראה שהוא מתגרה בהם למצוא אותו…‬

717
00:42:46,397 --> 00:42:48,232
‫- בקרוב יתבצע ניסיון. תודה. -‬

718
00:42:48,315 --> 00:42:49,942
‫בעזרת רמזים מסתוריים.‬

719
00:42:50,025 --> 00:42:51,735
‫- בואו נעזור לארגוני החדשות -‬

720
00:42:56,240 --> 00:43:00,786
‫ידענו שהוא צופה בנו, כי הוא כתב דברים‬

721
00:43:00,869 --> 00:43:04,748
‫שהצביעו על כך שהוא צופה בנו מדי ערב.‬

722
00:43:04,832 --> 00:43:08,002
‫במהלך חדשות השעה עשר ציינתי‬

723
00:43:08,502 --> 00:43:10,254
‫שג'ף ואני מצוננים.‬

724
00:43:10,838 --> 00:43:12,673
‫חטפנו איזה וירוס או משהו.‬

725
00:43:12,756 --> 00:43:15,593
‫יומיים לאחר מכן קיבלנו מכתב‬

726
00:43:15,676 --> 00:43:19,388
‫שבו היה כתוב,‬
‫"אני מקווה שסוזן וג'ף מחלימים".‬

727
00:43:19,471 --> 00:43:21,140
‫- חבל שסוזן וג'ף מצוננים. -‬

728
00:43:21,223 --> 00:43:22,433
‫אני עדיין…‬

729
00:43:23,642 --> 00:43:25,477
‫מרגישה את אותה…‬

730
00:43:26,895 --> 00:43:31,066
‫תחושת פחד מוחלטת בגוף שלי‬

731
00:43:31,150 --> 00:43:32,735
‫כשאני מדברת על זה.‬

732
00:43:33,235 --> 00:43:38,699
‫זוהי אחת החקירות‬
‫המאתגרות ביותר שהשתתפתי בהן אי פעם.‬

733
00:43:40,242 --> 00:43:44,788
‫לדעתי יהיה מעניין מאוד‬
‫לשוחח עם האדם שעושה את זה.‬

734
00:43:44,872 --> 00:43:46,874
‫- מאי 2004 -‬

735
00:43:50,711 --> 00:43:53,714
‫- ינואר 2005 -‬

736
00:44:02,014 --> 00:44:04,350
‫זאת גלויה, לא מכתב.‬

737
00:44:04,933 --> 00:44:05,851
‫כתוב כאן…‬

738
00:44:06,352 --> 00:44:11,815
‫"בין סנקה 69 צפון ל-77 צפון.‬

739
00:44:11,899 --> 00:44:14,401
‫"התכולה של קופסת 'טוסטיז' של 'פוסט'.‬

740
00:44:14,485 --> 00:44:16,737
‫"פי-ג'יי, ליטל מקס ודול.‬

741
00:44:17,696 --> 00:44:20,991
‫"תודיעו לי איכשהו אם אתם‬
‫או משטרת ויצ'יטה תקבלו את זה."‬

742
00:44:21,742 --> 00:44:23,994
‫במסר המסוים הזה‬

743
00:44:24,078 --> 00:44:26,664
‫הוא העביר למשטרה רמז נוסף.‬

744
00:44:26,747 --> 00:44:30,542
‫במקום מסוים יש קופסת "טוסטיז" של "פוסט".‬

745
00:44:32,294 --> 00:44:35,297
‫שלחנו לשם כתב וצלם מייד.‬

746
00:44:36,799 --> 00:44:39,677
‫זה היה מקום מרוחק,‬
‫בדרך כפרית, מתחת לשלט "עצור".‬

747
00:44:39,760 --> 00:44:41,053
‫צילמנו הרבה תמונות.‬

748
00:44:41,136 --> 00:44:42,262
‫- קורנפלקס טוסטיז -‬

749
00:44:44,181 --> 00:44:46,934
‫המפקח קן לנדוור והבלש קלי אוטיס הגיעו‬

750
00:44:47,017 --> 00:44:50,813
‫זמן קצר מאוחר יותר,‬
‫וחוקרים היו בזירה במשך שעות.‬

751
00:44:50,896 --> 00:44:53,357
‫המשטרה ביקשה מאיתנו לא לא לחשוף את המיקום‬

752
00:44:53,440 --> 00:44:55,734
‫עד שיהיה להם זמן לחקור.‬

753
00:44:56,944 --> 00:44:59,238
‫השוטרים באו ולקחו את קופסת דגני הבוקר.‬

754
00:44:59,321 --> 00:45:01,281
‫הם אלה שפתחו אותה.‬

755
00:45:01,865 --> 00:45:04,410
‫בפנים הייתה בובת ברבי,‬

756
00:45:05,327 --> 00:45:07,037
‫עם לולאה מסביב לצווארה.‬

757
00:45:09,915 --> 00:45:10,833
‫- קורנפלקס טוסטיז -‬

758
00:45:10,916 --> 00:45:13,711
‫באמצעות קופסאות הדגנים,‬

759
00:45:13,794 --> 00:45:16,922
‫הוא הביע את רצונו‬
‫לתקשר איתנו באמצעות דיסקטים.‬

760
00:45:17,005 --> 00:45:21,135
‫- אני יכול לתקשר באמצעות דיסקטים,‬
‫כך שלא יהיה ניתן לאתר את המחשב שלי. -‬

761
00:45:21,218 --> 00:45:22,928
‫הוא חשש שאולי נוכל לאתר אותו.‬

762
00:45:23,011 --> 00:45:25,806
‫והוא אמר, "זה יגרום לכך שאזוהה?"‬

763
00:45:25,889 --> 00:45:29,810
‫ואז הוא אמר משהו מעניין מאוד.‬
‫הוא אמר, "תגידו את האמת".‬

764
00:45:29,893 --> 00:45:32,855
‫- תגידו את האמת. -‬

765
00:45:32,938 --> 00:45:35,816
‫לאחר מכן הוא הורה לנו‬
‫להשיב לו באמצעות העיתון…‬

766
00:45:35,899 --> 00:45:37,943
‫- מדור שונות, 494 -‬

767
00:45:38,026 --> 00:45:40,320
‫ולכתוב, "רקס, יהיה בסדר".‬

768
00:45:41,113 --> 00:45:44,575
‫קני לנדוור פרסם את המודעה כבקשתו של BTK,‬

769
00:45:44,658 --> 00:45:46,910
‫והוא שלח לנו דיסקט.‬

770
00:45:48,537 --> 00:45:53,834
‫לפי המטא-דאטה נעשה בדיסקט הזה‬
‫שימוש בספרייה הציבורית של פארק סיטי,‬

771
00:45:53,917 --> 00:45:55,461
‫בכנסייה הלותרנית…‬

772
00:45:55,544 --> 00:45:57,212
‫ואז, שם משתמש.‬

773
00:45:57,296 --> 00:45:58,547
‫השם היה פשוט "דניס".‬

774
00:45:58,630 --> 00:46:00,549
‫- שם משתמש: דניס -‬

775
00:46:00,632 --> 00:46:05,053
‫בתוך דקות בדקנו‬
‫את שני הארגונים שהופיעו בנתונים,‬

776
00:46:05,137 --> 00:46:07,973
‫והבדיקה הראתה שאדם בשם דניס ראדר‬

777
00:46:08,056 --> 00:46:12,060
‫היה נשיא הקהילה של הכנסייה הלותרנית.‬

778
00:46:14,438 --> 00:46:18,692
‫אנשי המחשבים של משטרת ויצ'יטה שמחו מאוד.‬

779
00:46:18,776 --> 00:46:19,693
‫- ויצ'יטה -‬

780
00:46:19,777 --> 00:46:20,736
‫- פארק סיטי -‬

781
00:46:20,819 --> 00:46:23,864
‫בסופו של דבר, הם מצאו כתובת בפארק סיטי,‬

782
00:46:23,947 --> 00:46:25,407
‫בסמוך לוויצ'יטה.‬

783
00:46:26,408 --> 00:46:29,495
‫הייתי מוכן. אמרתי כזה,‬
‫"זהו זה. בואו נתפוס אותו".‬

784
00:46:29,578 --> 00:46:31,121
‫אבל קני לנדוור אמר,‬

785
00:46:31,205 --> 00:46:35,167
‫"אנחנו חייבים לדעת בוודאות‬
‫שזה BTK. אנחנו זקוקים לדי-אן-איי שלו".‬

786
00:46:36,627 --> 00:46:40,464
‫הבחנתי בכך שבתו‬
‫למדה באוניברסיטת המדינה של קנזס,‬

787
00:46:40,547 --> 00:46:43,467
‫ובגלל שלמדתי באוניברסיטה הזאת‬

788
00:46:43,550 --> 00:46:47,805
‫ידעתי שאם אתה סטודנט שם‬
‫ויש לך בעיה רפואית כלשהי,‬

789
00:46:47,888 --> 00:46:50,307
‫תישלח למרכז לפיין לבריאות הסטודנטים.‬

790
00:46:50,390 --> 00:46:53,560
‫אז אמרתי, "אעבור שם‬
‫ואבדוק אם יש להם משהו".‬

791
00:46:54,269 --> 00:46:57,898
‫לפי הרשומות, בזמן שהיא הייתה‬
‫סטודנטית כאן, עשו לה משטח של צוואר הרחם.‬

792
00:46:57,981 --> 00:46:59,858
‫הם מסרו לי את הדגימה.‬

793
00:46:59,942 --> 00:47:02,444
‫אני נתתי אותה לניתוח די-אן-איי.‬

794
00:47:02,528 --> 00:47:04,905
‫ובסופו של דבר קיבלתי שיחת טלפון.‬

795
00:47:04,988 --> 00:47:07,825
‫"זוהי צאצאית של BTK שלך."‬

796
00:47:09,660 --> 00:47:12,204
‫ראשית התקשרתי אל קני לנדוור.‬

797
00:47:12,287 --> 00:47:13,413
‫"קני, זה הוא."‬

798
00:47:13,914 --> 00:47:16,792
‫"אה. בסדר. ניפגש דבר ראשון על הבוקר."‬

799
00:47:17,835 --> 00:47:21,839
‫- 25 בפברואר, 2005 -‬

800
00:47:30,264 --> 00:47:35,769
‫באותו בוקר הבחנו,‬
‫בחדר החדשות, בפעילות של המשטרה,‬

801
00:47:35,853 --> 00:47:40,482
‫סדרני המשימות שלנו אמרו,‬
‫"משהו קורה בפארק סיטי.‬

802
00:47:40,566 --> 00:47:43,652
‫"אנחנו לא יודעים מה,‬
‫אבל מישהו צריך ללכת לשם."‬

803
00:47:43,735 --> 00:47:45,946
‫קאב ארבע, כאן צ'קמייט אחת-שש, עבור.‬

804
00:47:46,029 --> 00:47:48,824
‫ידענו שדניס ראדר עובד בעיריית פארק סיטי‬

805
00:47:48,907 --> 00:47:51,910
‫ושהוא הולך לאכול‬
‫ארוחת צהריים בביתו מדי יום.‬

806
00:47:51,994 --> 00:47:56,540
‫אז התמקמנו בכביש שהיה סמוך לביתו‬

807
00:47:56,623 --> 00:47:59,084
‫וחיכינו שיגיע לשם עם רכבו.‬

808
00:48:01,962 --> 00:48:05,674
‫כשהוא חלף לידנו, הניידת שלנו החלה לנסוע,‬

809
00:48:05,757 --> 00:48:09,136
‫הפעילה את אורות החירום‬
‫והשוטרים שבה אמרו לו לעצור בצד.‬

810
00:48:11,471 --> 00:48:14,725
‫אז חשבתי, "הוא בטח יודע שזהו הסוף.‬

811
00:48:14,808 --> 00:48:17,477
‫"לדעתי הוא ירצה לגמור הכול כאן ועכשיו."‬

812
00:48:17,561 --> 00:48:19,104
‫ולא רציתי שזה יקרה.‬

813
00:48:20,188 --> 00:48:23,483
‫אז עצרתי ליד הניידת,‬

814
00:48:23,567 --> 00:48:30,073
‫והגעתי אל הטנדר של דניס ראדר‬
‫בדיוק ברגע שבו פתח את הדלת והחל לצאת.‬

815
00:48:30,157 --> 00:48:32,159
‫פשוט תפסתי אותו ו…‬

816
00:48:32,242 --> 00:48:35,412
‫סובבתי אותו והפלתי אותו ישר על הבטון.‬

817
00:48:39,207 --> 00:48:43,503
‫באותו שלב הצטרפו אליי‬
‫כמה חברים אחרים בכוח המשימה.‬

818
00:48:47,090 --> 00:48:49,426
‫אזקנו אותו, הרמנו אותו,‬

819
00:48:49,509 --> 00:48:52,471
‫ועמדתי שם, עדיין אוחז בו.‬

820
00:48:52,554 --> 00:48:55,015
‫הוא הסתובב אליי, הביט בי ואמר,‬

821
00:48:55,515 --> 00:48:57,184
‫"אתה מוכן לומר לאשתי‬

822
00:48:57,267 --> 00:49:00,479
‫"שלא אגיע הביתה לארוחת הצהריים?‬
‫אני מניח שאתה יודע איפה אני גר."‬

823
00:49:06,610 --> 00:49:10,906
‫אבא שלי נעצר בשנת 05'. הייתי בת 26.‬

824
00:49:10,989 --> 00:49:14,701
‫ואתם יודעים, כל העולם‬
‫שלי ושל בעלי פשוט התהפך על פיו.‬

825
00:49:14,785 --> 00:49:19,122
‫היינו נשואים מזה 18 חודשים.‬
‫ילדים שחיו במישיגן לבדם, ללא משפחה.‬

826
00:49:20,123 --> 00:49:23,418
‫באותו סוף שבוע ראשון‬
‫עברנו תשאול אחד באף-בי-איי,‬

827
00:49:23,502 --> 00:49:24,962
‫ואז זה היה כזה…‬

828
00:49:25,045 --> 00:49:27,172
‫"להתראות. אתם ברשות עצמכם".‬

829
00:49:30,050 --> 00:49:33,136
‫כעסתי מאוד. כעסתי בקשר לדי-אן-איי.‬

830
00:49:33,220 --> 00:49:37,557
‫חשבתי שזו חדירה לפרטיותי.‬
‫הביך אותי שזו הייתה בדיקה של צוואר הרחם.‬

831
00:49:37,641 --> 00:49:42,020
‫כעסתי על המשטרה. כעסתי על האף-בי-איי.‬

832
00:49:42,104 --> 00:49:43,730
‫כעסתי על כולם.‬

833
00:49:43,814 --> 00:49:48,235
‫החיים שהיו לנו הסתיימו.‬
‫הכול התהפך. פשוט כעסתי על כל העולם.‬

834
00:49:50,195 --> 00:49:54,324
‫לאחר המעצר הוטל עליי לבצע את צו החיפוש‬

835
00:49:54,408 --> 00:49:57,828
‫בבית שבו התגורר דניס ראדר עם אשתו.‬

836
00:49:58,328 --> 00:50:01,289
‫כשנכנסתי פנימה, הדבר הראשון שראיתי‬

837
00:50:01,373 --> 00:50:04,793
‫היו תמונות על הקיר, מעל לספה,‬

838
00:50:04,876 --> 00:50:10,841
‫שבהן היו הוא ומשפחתו‬
‫באירועים של אוניברסיטת קנזס,‬

839
00:50:10,924 --> 00:50:13,468
‫משחקי פוטבול ועוד, כל מיני דברים.‬

840
00:50:13,552 --> 00:50:16,388
‫וחשבתי לי, "ואו".‬

841
00:50:17,055 --> 00:50:19,182
‫הדברים שמצאנו בבית‬

842
00:50:19,266 --> 00:50:22,144
‫רק העלו במחשבותיי שאלות נוספות.‬

843
00:50:23,103 --> 00:50:25,605
‫לדוגמה, בכניסה, ליד הדלת הקדמית,‬

844
00:50:26,148 --> 00:50:27,774
‫היה ארון מעילים.‬

845
00:50:28,525 --> 00:50:30,485
‫אבל על המדף,‬

846
00:50:30,569 --> 00:50:33,113
‫ממש מעל למעילים, הייתה ערכת רצח.‬

847
00:50:34,156 --> 00:50:38,326
‫זה היה תיק קטן עם חבלים‬
‫שכבר הוכנו בהם קשרים, בנדנה…‬

848
00:50:38,410 --> 00:50:42,247
‫היו שם אזיקים, אקדח בקוטר 0.32 אינץ'…‬

849
00:50:44,791 --> 00:50:48,045
‫במחסן שמאחור היו מספר דברים מעניינים.‬

850
00:50:48,128 --> 00:50:52,340
‫כמה מזכרות, תכשיטים, דברים שנגעו בעורם.‬

851
00:50:52,424 --> 00:50:54,718
‫בגדים, בפרט הלבשה תחתונה.‬

852
00:50:54,801 --> 00:50:56,178
‫הוא שמר את הכול.‬

853
00:50:57,429 --> 00:51:00,640
‫היו שם דברים שברור היה‬
‫שאפשר לעשות בהם שימוש,‬

854
00:51:00,724 --> 00:51:04,019
‫ואולי אכן נעשה בהם שימוש,‬
‫כדי לענות כמה מקורבנותיו.‬

855
00:51:10,567 --> 00:51:13,445
‫כחוקר, זה הטריד אותי מאוד.‬

856
00:51:13,528 --> 00:51:17,657
‫אז חשבתי, "זה באמת‬
‫מספק לנו הצצה לתוך ראשו".‬

857
00:51:18,867 --> 00:51:21,620
‫זהו אתר שמושך מאות אנשים‬

858
00:51:21,703 --> 00:51:23,705
‫רק לבוא ולצפות בזירה.‬

859
00:51:23,789 --> 00:51:27,084
‫פארק סיטי, קהילה קטנה‬
‫שבה כולם מכירים את כולם.‬

860
00:51:27,167 --> 00:51:28,710
‫זה מה שחשבו כאן, בכל אופן.‬

861
00:51:31,379 --> 00:51:35,592
‫דיברתי עם אשתו, והיא הייתה בהכחשה מוחלטת.‬

862
00:51:35,675 --> 00:51:39,596
‫היא אמרה, "זה לא נכון". היא הייתה‬
‫נחמדה ומנומסת. היא לא צעקה עלינו.‬

863
00:51:39,679 --> 00:51:41,890
‫היא אמרה, "תפסתם את האיש הלא נכון".‬

864
00:51:41,973 --> 00:51:45,477
‫ובזמן שדיברנו איתה, קרי התקשרה אל הבית.‬

865
00:51:46,436 --> 00:51:49,648
‫הצלחנו להשיג את אימא שלי‬
‫רק בשעה מאוחרת יותר באותו יום.‬

866
00:51:50,148 --> 00:51:52,317
‫היא הייתה על הפנים, כמוני.‬

867
00:51:52,400 --> 00:51:54,736
‫פשוט לא הצלחנו להבין מה קורה.‬

868
00:51:55,320 --> 00:51:57,656
‫היא אמרה לקרי, "את מכירה את אבא שלך.‬

869
00:51:57,739 --> 00:52:01,576
‫"את יודעת שזה לא נכון. זאת טעות נוראה.‬

870
00:52:01,660 --> 00:52:04,246
‫"זה לא הוא. הוא לא רוצח.‬

871
00:52:04,329 --> 00:52:05,539
‫"זה לא הוא."‬

872
00:52:07,666 --> 00:52:10,168
‫חשבתי שלא אצליח לעבור את הלילה ההוא.‬

873
00:52:13,505 --> 00:52:15,423
‫כלומר, אתם שני אנשים‬

874
00:52:16,258 --> 00:52:19,302
‫שחיים ביחד, מתנהלים ביחד,‬

875
00:52:19,845 --> 00:52:22,681
‫חולקים ביניהם הרבה דברים…‬

876
00:52:22,764 --> 00:52:25,267
‫האם אני חושב שהיא ידעה משהו?‬

877
00:52:25,767 --> 00:52:26,726
‫לא.‬

878
00:52:28,103 --> 00:52:30,397
‫סביר שאם הרגישה במשהו אי פעם,‬

879
00:52:31,231 --> 00:52:32,149
‫זה היה כאשר…‬

880
00:52:32,232 --> 00:52:35,193
‫הם ישבו וצפו בטלוויזיה,‬

881
00:52:35,277 --> 00:52:37,195
‫ובאחת התחנות‬

882
00:52:37,279 --> 00:52:39,030
‫הקריאו את אחד המסרים שלו.‬

883
00:52:39,698 --> 00:52:43,743
‫ולאחר שהשידור הסתיים,‬

884
00:52:43,827 --> 00:52:46,079
‫היא אמרה, "BTK הזה…‬

885
00:52:46,663 --> 00:52:48,623
‫"כותב ממש כמוך."‬

886
00:52:49,541 --> 00:52:51,626
‫והוא…‬

887
00:52:52,627 --> 00:52:54,880
‫הוא לא אמר שום דבר,‬

888
00:52:54,963 --> 00:53:00,427
‫אבל בהחלט הרגשתי, עמוק בבטן שלי,‬
‫שאם הייתה היא מנסה להמשיך לחקור בעניין…‬

889
00:53:01,970 --> 00:53:03,638
‫הוא היה נפטר ממנה.‬

890
00:53:04,973 --> 00:53:06,683
‫- דה ארלי שואו -‬

891
00:53:06,766 --> 00:53:08,185
‫- משטרת ויצ'יטה -‬

892
00:53:08,268 --> 00:53:10,020
‫דניס, יש לי שאלה אליך.‬

893
00:53:10,687 --> 00:53:13,190
‫איך קרה שבאנו לדבר איתך, לדעתך?‬

894
00:53:14,399 --> 00:53:15,567
‫אני לא יודע.‬

895
00:53:16,943 --> 00:53:19,821
‫כחשוד, אני מניח שאתם יודעים עליי משהו.‬

896
00:53:20,322 --> 00:53:22,782
‫לא מסקרן אותך לדעת מה זה?‬
‫-כן.‬

897
00:53:24,868 --> 00:53:26,119
‫שנחלוק בזה איתך?‬

898
00:53:26,620 --> 00:53:29,331
‫התשאול הראשון שלו היה עם קני לנדוור‬

899
00:53:29,414 --> 00:53:32,792
‫ועם אחד המומחים‬
‫למדעי ההתנהגות מהאף-בי-איי.‬

900
00:53:33,793 --> 00:53:36,087
‫בעיקרון, קני הניח בפניו‬

901
00:53:36,171 --> 00:53:39,674
‫את כל הראיות המפלילות שהיו לנו נגדו.‬

902
00:53:40,258 --> 00:53:42,469
‫אתה יודע מה זה?‬
‫-זה דיסקט.‬

903
00:53:42,552 --> 00:53:43,678
‫כן.‬

904
00:53:43,762 --> 00:53:48,308
‫תראה, הסיבה שהשקיעו הרבה מאוד כסף‬

905
00:53:48,391 --> 00:53:51,645
‫כדי להכשיר אנשי מחשבים‬
‫בשירות החוק היא פורנו ילדים.‬

906
00:53:51,728 --> 00:53:53,772
‫סליחה? לא, לא.‬
‫-פורנו ילדים.‬

907
00:53:53,855 --> 00:53:57,234
‫וכך, האף-בי-איי והמשטרה המקומית‬

908
00:53:57,817 --> 00:54:01,029
‫השתפרו מאוד בבדיקת של דיסקטים של אנשים‬

909
00:54:01,112 --> 00:54:03,490
‫וביכולת לאתר אותם.‬

910
00:54:03,573 --> 00:54:05,659
‫זה מעניין.‬
‫-אז אם אנחנו משיגים…‬

911
00:54:05,742 --> 00:54:10,205
‫אם אנחנו מקבלים משהו כזה,‬
‫אנחנו יכולים לחדור לתוכו‬

912
00:54:10,288 --> 00:54:15,377
‫ולגלות שהוא הגיע מהכנסייה הלותרנית.‬

913
00:54:15,460 --> 00:54:18,505
‫אז אנחנו יכולים לגשת‬
‫אל כמה מהמחשבים שם ולברר‬

914
00:54:18,588 --> 00:54:21,758
‫שדניס הוא זה שהשתמש בהם.‬

915
00:54:22,550 --> 00:54:25,637
‫כשהגענו לדי-אן-איי, הוא ידע שזה הסוף.‬

916
00:54:26,137 --> 00:54:27,681
‫קני לנדוור אמר לו…‬

917
00:54:27,764 --> 00:54:30,267
‫"ביצענו לך התאמת די-אן-איי דרך בתך".‬

918
00:54:30,350 --> 00:54:33,019
‫הילדים שלך עברו טיפולים רפואיים.‬

919
00:54:33,103 --> 00:54:35,897
‫אני יכול לקחת את הדגימות מהם ולבדוק אותן,‬

920
00:54:35,981 --> 00:54:39,901
‫ואני יודע ש-BTK הוא אביהם של הילדים שלך.‬

921
00:54:39,985 --> 00:54:41,695
‫כך הגעתי אליך.‬

922
00:54:42,946 --> 00:54:46,908
‫ואני חושב שאז…‬
‫הוא איבד את התקווה. ראו את זה.‬

923
00:54:46,992 --> 00:54:50,745
‫הוא אמר, "דניס, תגיד לנו מי אתה".‬

924
00:54:50,829 --> 00:54:52,372
‫למה שלא פשוט תגיד את זה?‬

925
00:54:53,081 --> 00:54:54,332
‫אני מניח שאתם יודעים…‬

926
00:54:55,083 --> 00:54:57,252
‫מה עוד?‬
‫-תגיד את זה. תגיד מי אתה.‬

927
00:54:57,335 --> 00:54:59,462
‫BTK.‬
‫-אתה BTK.‬

928
00:55:03,133 --> 00:55:06,678
‫לאחר שהצליח לומר זאת לאנשי החוק,‬

929
00:55:06,761 --> 00:55:10,724
‫הסכר פשוט נפרץ והוא דיבר על כל מעשי הפשע.‬

930
00:55:10,807 --> 00:55:12,517
‫שני מעשי פשע שאנחנו…‬

931
00:55:13,476 --> 00:55:15,854
‫לא קשרנו אליו קודם לכן.‬

932
00:55:16,646 --> 00:55:18,315
‫זה פרויקט "דוגסייד".‬

933
00:55:19,441 --> 00:55:21,359
‫זה היה שם הקוד שלה.‬

934
00:55:21,943 --> 00:55:25,196
‫בעיקרון, היה לי זמן פנוי בערבים.‬

935
00:55:25,280 --> 00:55:26,990
‫הרגתי אותה בשישי בערב.‬

936
00:55:27,490 --> 00:55:28,658
‫- דולורס דייוויס -‬

937
00:55:28,742 --> 00:55:34,456
‫19 בינואר, 1991.‬
‫דולורס ד. דייוויס נחטפה מביתה.‬

938
00:55:34,539 --> 00:55:36,666
‫גופתה נמצאה 13 ימים לאחר מכן,‬

939
00:55:36,750 --> 00:55:39,336
‫מתחת לגשר בצפון מחוז סדג'וויק.‬

940
00:55:40,754 --> 00:55:42,380
‫ובכן, קשרתי אותה,‬

941
00:55:42,464 --> 00:55:45,300
‫ואני חושב שאז היא הבינה שזה לא ייגמר בטוב.‬

942
00:55:45,383 --> 00:55:47,052
‫היא אמרה, "אל תהרוג אותי".‬

943
00:55:47,135 --> 00:55:49,971
‫שמתי את הגרביונים על ראשה וחנקתי אותה.‬

944
00:55:51,389 --> 00:55:54,100
‫לקחתי אותה לשם והשארתי אותה…‬

945
00:55:55,226 --> 00:55:56,353
‫מתחת לגשר.‬

946
00:55:58,229 --> 00:55:59,939
‫ינואר 1991…‬

947
00:56:00,899 --> 00:56:04,778
‫אימא שלי הייתה חולה מאוד והייתה מאושפזת‬

948
00:56:04,861 --> 00:56:07,238
‫מזה עשרה או 12 ימים, בגלל דלקת ריאות.‬

949
00:56:07,322 --> 00:56:10,700
‫אבא היה לחוץ מאוד, כי הוא לא עבד.‬

950
00:56:11,534 --> 00:56:13,953
‫לא היה לנו מספיק כסף. הוא ניסה לבשל לנו.‬

951
00:56:15,622 --> 00:56:17,874
‫הוא לא היה מסוגל לבשל.‬
‫הביצים שהכין יצאו מוזר.‬

952
00:56:21,753 --> 00:56:24,381
‫זמן קצר לאחר מכן הוא רצח את גברת דייוויס.‬

953
00:56:28,301 --> 00:56:31,221
‫הוא שם את גופתה‬
‫בחלק האחורי של הסטיישן ואגון שלנו.‬

954
00:56:34,057 --> 00:56:37,644
‫אז הוא נתן לי את הסטיישן ואגון,‬
‫לשימושי האישי כשלמדתי בתיכון.‬

955
00:56:37,727 --> 00:56:39,687
‫- בוגרת מחזור 96' -‬

956
00:56:39,771 --> 00:56:42,399
‫וחשבתי, "לא, זה לא בסדר".‬

957
00:56:43,483 --> 00:56:46,403
‫עצם המחשבה שגברת דייוויס הייתה ברכב הזה…‬

958
00:56:49,489 --> 00:56:52,700
‫הוטל עליי לחקור את תיק מרין הדג'.‬

959
00:56:53,410 --> 00:56:54,411
‫ו…‬

960
00:56:55,912 --> 00:56:59,999
‫אני רוצה לדעת, מה משך אותך אליה?‬

961
00:57:00,708 --> 00:57:04,879
‫טוב, כפי שהסברתי לחבר'ה האחרים,‬
‫היו לי המון דברים כאלה כל הזמן.‬

962
00:57:04,963 --> 00:57:07,632
‫אני קורא להם פרויקטים.‬
‫היא הייתה "פרויקט פרח".‬

963
00:57:07,715 --> 00:57:09,384
‫לא, עוגייה. "פרויקט עוגייה".‬

964
00:57:09,467 --> 00:57:13,430
‫- מרין הדג' -‬

965
00:57:15,390 --> 00:57:17,058
‫אני זוכרת שכשהייתי בת שש,‬

966
00:57:17,142 --> 00:57:19,769
‫השכנה שלנו, גברת הדג', נעלמה.‬

967
00:57:20,520 --> 00:57:24,899
‫מצאו את גופתה‬
‫כמה שבועות לאחר מכן. היא נחנקה.‬

968
00:57:25,567 --> 00:57:26,901
‫עשיתי את זה‬

969
00:57:27,402 --> 00:57:29,070
‫במהלך פעילות של הצופים.‬

970
00:57:29,154 --> 00:57:31,281
‫זה היה מסווה טוב למישהו כמוני.‬

971
00:57:31,364 --> 00:57:34,200
‫אתה יוצא עם הצופים‬
‫לפעילות ואז עוזב את המקום.‬

972
00:57:34,284 --> 00:57:36,911
‫החניתי את המכונית שלי ליד אולם הבאולינג.‬

973
00:57:37,996 --> 00:57:41,374
‫לקחתי את תיק הבאולינג שלי וקניתי בירה.‬

974
00:57:41,458 --> 00:57:44,544
‫ניתקתי את חוט הטלפון, פתחתי את החלון בשקט,‬

975
00:57:44,627 --> 00:57:45,962
‫וחדרתי פנימה.‬

976
00:57:48,381 --> 00:57:50,967
‫ערכת החיסול של אבא שלי מרצח הדג'.‬

977
00:57:51,050 --> 00:57:54,429
‫זה היה תיק באולינג‬
‫ישן בצבע חום, עם פס לבן.‬

978
00:57:55,722 --> 00:57:58,641
‫אבא לא שיחק באולינג.‬
‫הלכנו לשחק באולינג רק פעמים ספורות.‬

979
00:57:59,225 --> 00:58:02,061
‫אז למה אימא שלי לא אמרה,‬

980
00:58:02,145 --> 00:58:04,939
‫"למה יש לך תיק באולינג פתאום?"‬

981
00:58:06,649 --> 00:58:11,571
‫אבל הטירוף הוא שלאחר‬
‫שרצח את גברת הדג' במיטתה,‬

982
00:58:12,530 --> 00:58:14,657
‫הוא נשא אותה משם, עטופה בשמיכה,‬

983
00:58:15,241 --> 00:58:18,369
‫שם אותה במכוניתה, בתא המטען,‬

984
00:58:20,079 --> 00:58:23,541
‫לקח אותה לכנסייה הלותרנית שאליה נהגנו ללכת‬

985
00:58:23,625 --> 00:58:26,419
‫ואז הפשיט אותה, החליף את בגדיה,‬

986
00:58:27,504 --> 00:58:32,300
‫ביצע בונדג' על גופתה וצילם את זה.‬

987
00:58:33,468 --> 00:58:36,971
‫אז כבר החלטת שאתה רוצה לקחת אותה לכנסייה.‬
‫-כן.‬

988
00:58:37,055 --> 00:58:40,600
‫חיה או מתה, היא עמדה להגיע לכנסייה ההיא.‬

989
00:58:41,351 --> 00:58:45,688
‫בעיקרון ניסיתי להכין מעין מאורה של BTK,‬

990
00:58:45,772 --> 00:58:48,316
‫בבית, מעין חדר עינויים.‬

991
00:58:48,942 --> 00:58:52,111
‫זה מה שרציתי ליצור, בעולם הדמיוני שלי.‬

992
00:58:55,240 --> 00:58:58,243
‫כשהייתי ילדה אני זוכרת שביום א' אחד‬

993
00:58:58,326 --> 00:59:00,620
‫הייתי בכנסייה הלותרנית,‬

994
00:59:00,703 --> 00:59:06,209
‫וטיפסתי על אחד מעצי האורן‬
‫הגבוהים שעליהם טיפסתי בכנסייה תמיד.‬

995
00:59:09,420 --> 00:59:11,839
‫כשגברת הדג' נמצאה, מספר שבועות לאחר מכן,‬

996
00:59:12,340 --> 00:59:15,843
‫נמצאו ליד גופתה‬
‫כמה מחטי אורן ארוכות ומשונות.‬

997
00:59:16,553 --> 00:59:20,265
‫החוקרים לא ידעו מניין הן הגיעו,‬
‫כי עצי אורן הם די נדירים בקנזס.‬

998
00:59:20,348 --> 00:59:22,850
‫אם אתה רוצה עץ אורן כאן, עליך לשתול אותו.‬

999
00:59:25,019 --> 00:59:28,856
‫אותן מחטי אורן הגיעו‬
‫מעצי האורן שעליהם טיפסתי בכנסייה.‬

1000
00:59:37,031 --> 00:59:41,661
‫היה לי ברור שהוא‬
‫התגאה מאוד במעשי הרצח האלה.‬

1001
00:59:41,744 --> 00:59:43,162
‫הוא הביע משאלה…‬

1002
00:59:43,746 --> 00:59:47,125
‫בפנינו, בקול רם, שהיה רוצה‬
‫להספיק לבצע יותר מעשים כאלה.‬

1003
00:59:48,001 --> 00:59:51,713
‫הוא אמר לנו, "אם הייתי זאב בודד,‬

1004
00:59:51,796 --> 00:59:54,299
‫"ללא כל המחויבויות החברתיות שלי,‬

1005
00:59:54,382 --> 00:59:56,593
‫"משפחה, כנסייה, עבודה…‬

1006
00:59:57,260 --> 00:59:59,262
‫"אם לא הייתי צריך לעשות את כל זה,‬

1007
01:00:00,305 --> 01:00:02,140
‫"היו הרבה יותר מעשי רצח."‬

1008
01:00:02,640 --> 01:00:06,019
‫- BTK חזר, מרכז ויצ'יטה -‬

1009
01:00:06,102 --> 01:00:10,398
‫אמצעי התקשורת הלאומיים נאספים כאן,‬
‫כמו "בוקר טוב אמריקה", "סי-אן-אן",‬

1010
01:00:10,481 --> 01:00:15,653
‫"דייטליין", "פריימטיים לייב"…‬
‫כולם יגיעו אל ויצ'יטה במהלך היום,‬

1011
01:00:15,737 --> 01:00:19,324
‫כי הסיפור הזה הוא בקנה מידה לאומי.‬

1012
01:00:24,037 --> 01:00:29,917
‫כמובן, כולם סיקרו אותו‬
‫בשידור חי, ומפקד משטרת ויצ'יטה אמר…‬

1013
01:00:30,585 --> 01:00:34,213
‫בשורה התחתונה, BTK נעצר.‬

1014
01:00:38,843 --> 01:00:40,595
‫הקהל הריע.‬

1015
01:00:40,678 --> 01:00:43,514
‫היה שם קהל, במסיבת העיתונאים ההיא.‬

1016
01:00:45,975 --> 01:00:50,188
‫ובאמצעי התקשורת הלאומיים שאלו,‬
‫"מיהם האנשים האלה, שמריעים שם?"‬

1017
01:00:50,271 --> 01:00:54,025
‫הם לא הבינו את ההקלה שחשנו‬

1018
01:00:54,108 --> 01:00:56,444
‫מכך שהוא נתפס סוף סוף.‬

1019
01:00:57,528 --> 01:01:00,990
‫העיר ויצ'יטה, על המשטרה והקורבנות שבה,‬

1020
01:01:01,074 --> 01:01:05,453
‫חשה הקלה היום,‬
‫לאחר שהרשויות עצרו את דניס ראדר בן ה-59.‬

1021
01:01:05,536 --> 01:01:07,163
‫זה לא ייאמן, אבל זה טוב.‬

1022
01:01:07,246 --> 01:01:09,165
‫- דייל פוקס, אביה של ננסי פוקס -‬

1023
01:01:09,248 --> 01:01:11,209
‫כעת נוכל להותיר את כל זה מאחור.‬

1024
01:01:11,292 --> 01:01:14,712
‫הכול יתברר בסוף והוא יקבל את מה שמגיע לו.‬

1025
01:01:14,796 --> 01:01:16,506
‫זה היה מאמץ קבוצתי של רשויות החוק…‬

1026
01:01:16,589 --> 01:01:21,427
‫מה דעתך על כך שהוא התגורר‬
‫בקהילה הזאת במשך כל השנים?‬

1027
01:01:23,179 --> 01:01:25,139
‫שהוא חי בה, נשם בה ועבד בה?‬

1028
01:01:26,933 --> 01:01:29,310
‫הוא בן זונה ממש פיקח.‬

1029
01:01:30,812 --> 01:01:31,896
‫זה בסדר.‬

1030
01:01:33,731 --> 01:01:36,984
‫אני זוכרת שאחי התקשר אליי,‬
‫בבוקר מסיבת העיתונאים.‬

1031
01:01:37,068 --> 01:01:41,114
‫הוא אמר, "הם אומרים שמדובר‬
‫בלוכד הכלבים של פארק סיטי".‬

1032
01:01:41,197 --> 01:01:44,742
‫ואני זוכרת שאמרתי, "מה?"‬

1033
01:01:44,826 --> 01:01:49,038
‫לוכד הכלבים של פארק סיטי?‬
‫בפארק סיטי יש רק לוכד כלבים אחד.‬

1034
01:01:50,331 --> 01:01:51,874
‫אבא של קרי.‬

1035
01:01:54,460 --> 01:01:57,672
‫לעולם לא אשכח‬
‫שאבי אמר, "אין מצב שזה דניס".‬

1036
01:01:57,755 --> 01:01:59,966
‫לאחר מכן נצמדתי לטלוויזיה.‬

1037
01:02:00,758 --> 01:02:03,553
‫שכנים שדיברתי איתם זוכרים את האנשים‬

1038
01:02:03,636 --> 01:02:06,514
‫שגרו בבית שעליו סגרה המשטרה.‬

1039
01:02:06,597 --> 01:02:11,269
‫זה ממש מפחיד. ההורים שלי‬
‫התקשרו אליי. אבא שלי כמעט בכה.‬

1040
01:02:11,352 --> 01:02:12,854
‫עצם המחשבה ש…‬

1041
01:02:12,937 --> 01:02:16,983
‫אני אם יחידנית וגרה כאן עם שני ילדים,‬
‫והאיש הזה היה בביתי כמה פעמים.‬

1042
01:02:17,066 --> 01:02:22,947
‫הייתי המומה לחלוטין מכך שזה היה‬
‫מישהו מהקהילה הזאת, מישהו שהכרתי.‬

1043
01:02:23,030 --> 01:02:24,240
‫- הכנסייה הלותרנית -‬

1044
01:02:24,323 --> 01:02:28,578
‫במהלך התקופה שהכרתי את דניס,‬
‫אני יכול לומר שבשיחותינו לא עלה שום דבר‬

1045
01:02:28,661 --> 01:02:32,123
‫שהיה יכול להוביל להאשמות האלו.‬

1046
01:02:32,665 --> 01:02:34,375
‫הוא היה ראש גדוד נהדר בצופים,‬

1047
01:02:34,876 --> 01:02:38,045
‫אבל כשהוא הזדקן‬
‫והילדים שלו גדלו ועזבו את הבית,‬

1048
01:02:38,129 --> 01:02:39,422
‫הוא הפך למוזר קצת.‬

1049
01:02:40,548 --> 01:02:45,595
‫לדעתי, ויצ'יטה הוכתה בהלם‬
‫בעיקר כי הוא היה איש מן השורה.‬

1050
01:02:45,678 --> 01:02:48,389
‫הוא היה אדם שהלך לעבודה מדי יום,‬

1051
01:02:48,473 --> 01:02:51,100
‫עם משפחה, אישה, שני ילדים…‬

1052
01:02:51,809 --> 01:02:53,603
‫והוא רוצח סדרתי?‬

1053
01:02:53,686 --> 01:02:57,190
‫כולם רצו ריאיון‬
‫עם פולה, עם קרי או עם אחיה.‬

1054
01:02:57,273 --> 01:02:58,858
‫כולם רצו את זה.‬

1055
01:03:01,903 --> 01:03:03,196
‫כמובן שאנשים אמרו,‬

1056
01:03:03,279 --> 01:03:05,615
‫"איך יכולת לא לדעת? איך הם לא ידעו?"‬

1057
01:03:05,698 --> 01:03:08,409
‫ואני זוכרת שגוננתי עליהם מאוד,‬

1058
01:03:08,493 --> 01:03:10,453
‫ואמרתי שהם לא ידעו.‬

1059
01:03:10,536 --> 01:03:11,704
‫איש מאיתנו לא ידע.‬

1060
01:03:12,955 --> 01:03:15,500
‫הוא לא עבד רק על המשפחה שלו.‬

1061
01:03:15,583 --> 01:03:17,293
‫הוא עבד על הכנסייה.‬

1062
01:03:18,336 --> 01:03:20,546
‫הוא עבד על עיר שלמה.‬

1063
01:03:20,630 --> 01:03:23,132
‫הוא פשוט עבד על כולם.‬

1064
01:03:25,468 --> 01:03:30,473
‫- ישו אוהב את ויצ'יטה -‬

1065
01:03:38,231 --> 01:03:42,819
‫בסוף השבוע הראשון שלאחר מעצרו של אבי,‬

1066
01:03:43,486 --> 01:03:48,407
‫אימא שלי הרגישה ממש נורא.‬
‫היא הייתה בהלם. אני הייתי בהלם.‬

1067
01:03:48,491 --> 01:03:50,535
‫הסבים שלי היו שם.‬

1068
01:03:50,618 --> 01:03:52,161
‫הדודנים שלי היו שם.‬

1069
01:03:52,829 --> 01:03:55,957
‫הדודה שלי הביאה "קנטקי פרייד צ'יקן",‬

1070
01:03:56,040 --> 01:03:58,292
‫עם כל התוספות.‬

1071
01:03:58,793 --> 01:04:00,628
‫כולנו פשוט ישבנו שם ואכלנו.‬

1072
01:04:00,711 --> 01:04:03,172
‫מבחינתי זה היה כמו להיות בלוויה.‬

1073
01:04:06,759 --> 01:04:09,470
‫את פשוט יושבת ואוכלת,‬

1074
01:04:09,554 --> 01:04:12,348
‫ואפילו ברגע הזה את צוחקת קצת,‬

1075
01:04:12,431 --> 01:04:14,433
‫או שאת בוכה באותו זמן.‬

1076
01:04:14,517 --> 01:04:15,977
‫את חולקת בסיפורים.‬

1077
01:04:16,561 --> 01:04:21,023
‫ואימא שלי אמרה, ממש בחופזה,‬

1078
01:04:21,107 --> 01:04:24,527
‫"אני מרגישה כאילו‬
‫שאבא שלך מת ושהתכנסנו כאן‬

1079
01:04:25,027 --> 01:04:26,445
‫"לאחר הלוויה שלו."‬

1080
01:04:27,071 --> 01:04:28,865
‫אז אמרתי, "כן, אני יודעת, אימא".‬

1081
01:04:32,368 --> 01:04:34,579
‫ואז אימא שלי, בלילה הראשון,‬

1082
01:04:34,662 --> 01:04:37,498
‫בכתה ורצתה שאישן במיטה שלה.‬

1083
01:04:37,582 --> 01:04:40,501
‫אבל לא הייתי מסוגלת. זה היה יותר מדי.‬

1084
01:04:41,043 --> 01:04:43,796
‫עדיין רעדתי והייתי מנותקת לגמרי,‬

1085
01:04:43,880 --> 01:04:46,674
‫וזה פשוט היה יותר מדי‬
‫ולא הייתי מסוגלת, ואני…‬

1086
01:04:47,592 --> 01:04:50,636
‫פשוט נאלצתי להשאיר את אימא שלי לבדה.‬

1087
01:04:50,720 --> 01:04:54,599
‫זה היה יותר מדי. פשוט לא הייתי מסוגלת.‬

1088
01:04:58,561 --> 01:05:03,733
‫מערכת היחסים שלי עם אימי‬
‫לא הייתה קיימת באותו רגע.‬

1089
01:05:03,816 --> 01:05:05,318
‫היינו מנוכרות.‬

1090
01:05:06,903 --> 01:05:09,071
‫הכול היה בסדר בינינו כשגדלתי,‬

1091
01:05:09,155 --> 01:05:13,951
‫וגם לאחר המעצר.‬

1092
01:05:15,077 --> 01:05:16,412
‫אבל התנהגתי כמצופה ממני.‬

1093
01:05:18,831 --> 01:05:22,835
‫את לא מדברת על זה.‬
‫את מכריחה את עצמך לקום וללכת לעבודה.‬

1094
01:05:23,753 --> 01:05:25,379
‫את לא מספרת לאנשים.‬

1095
01:05:28,215 --> 01:05:30,384
‫אני הדמות הציבורית היחידה במשפחתי.‬

1096
01:05:33,304 --> 01:05:37,058
‫אני לא יודעת. זה ממש מתסכל, כי…‬

1097
01:05:38,351 --> 01:05:41,646
‫אבא שלי חי עדיין. הוא עדיין אבא שלי, כן?‬

1098
01:05:41,729 --> 01:05:45,024
‫אימא שלי יכולה להתגרש ממנו.‬

1099
01:05:45,107 --> 01:05:47,318
‫היא יכולה להתנתק ממנו.‬
‫יש לה את היכולת הזאת,‬

1100
01:05:47,401 --> 01:05:49,278
‫להפריד את חייה מחייו ולהמשיך הלאה.‬

1101
01:05:49,862 --> 01:05:52,281
‫אבל אני ואחי לא יכולים לעשות זאת.‬

1102
01:05:52,365 --> 01:05:54,867
‫הוא תמיד יהיה אבי, נכון? אני נראית כמוהו.‬

1103
01:05:55,534 --> 01:05:56,744
‫אז אני עצמי‬

1104
01:05:56,827 --> 01:05:58,913
‫מעולם לא חשבתי על אבא שלי כמת.‬

1105
01:06:03,250 --> 01:06:06,295
‫בשלב מוקדם, הכומר אמר שהוא חושב שיועיל‬

1106
01:06:06,379 --> 01:06:09,465
‫שנכתוב לאבא שלי‬
‫ונגיד את מה שאנחנו צריכים לומר.‬

1107
01:06:10,841 --> 01:06:15,304
‫התחלתי לכתוב לאבי מכתבים במרץ 05'.‬

1108
01:06:15,805 --> 01:06:20,643
‫"שלום, אבא. אני בסדר מבחינה גופנית.‬
‫אני בריאה ושלמה ונמצאת בבית שלי במישיגן.‬

1109
01:06:21,394 --> 01:06:23,688
‫"בתקשורת אומרים שאני הסגרתי אותך.‬

1110
01:06:23,771 --> 01:06:24,855
‫"זה לא נכון.‬

1111
01:06:24,939 --> 01:06:29,193
‫"כמו כולם, לא ידעתי שום דבר‬
‫לפני שהאף-בי-איי דפקו על דלתי.‬

1112
01:06:29,777 --> 01:06:32,363
‫"ניסיתי לומר להם שאתה בן אדם נהדר,‬

1113
01:06:32,446 --> 01:06:33,906
‫"שאתה אב נהדר,‬

1114
01:06:33,990 --> 01:06:36,951
‫"ושהם טעו לגמרי ועצרו את האיש הלא נכון.‬

1115
01:06:37,034 --> 01:06:39,829
‫"ניסיתי. כולנו ניסינו, אבל הם לא הקשיבו.‬

1116
01:06:40,746 --> 01:06:43,290
‫"אנחנו לא יודעים מיהו האדם האחר הזה,‬

1117
01:06:43,374 --> 01:06:47,044
‫"אבל אנחנו אוהבים את הבעל והאב,‬
‫את האדם שכולנו מכירים בליבנו.‬

1118
01:06:48,295 --> 01:06:50,631
‫"תהיתי אם קרה לך משהו בילדותך‬

1119
01:06:50,715 --> 01:06:52,842
‫"ואם אתה רוצה להיפתח ולדבר על זה.‬

1120
01:06:52,925 --> 01:06:55,594
‫"אני מצטערת מאוד אם קרה לך משהו.‬

1121
01:06:55,678 --> 01:06:59,432
‫"אתה צריך לדעת שאם קרה לך‬
‫משהו כשהיית קטן, זו לא אשמתך.‬

1122
01:06:59,515 --> 01:07:03,728
‫"יום אחד נרצה לקבל תשובות,‬
‫אם תוכל לספק אותן, או לקבל תשובות בעצמך."‬

1123
01:07:04,687 --> 01:07:09,233
‫ניסיתי לכתוב את המכתב‬
‫שלי בקפידה ולא להביע זעם,‬

1124
01:07:09,316 --> 01:07:12,903
‫לא להביע יותר מדי רגשות,‬
‫רק שהוא ידע שאני עדיין אוהבת אותו.‬

1125
01:07:12,987 --> 01:07:14,447
‫- קרי היקרה -‬

1126
01:07:15,573 --> 01:07:18,701
‫הוא כתב לי בחזרה ב-26 במרץ, 2005.‬

1127
01:07:19,326 --> 01:07:22,538
‫"קרי היקרה, איחולים מאוחרים לחג פסחא שמח.‬

1128
01:07:22,621 --> 01:07:26,751
‫"תודה רבה על המכתב ששלחת.‬
‫רגשות ואושר הציפו אותי.‬

1129
01:07:26,834 --> 01:07:30,379
‫"כבר התחלתי לחשוב‬
‫שאף אחד מהמשפחה לא יכתוב לי.‬

1130
01:07:31,172 --> 01:07:35,885
‫"המכתב שלך היה כן מאוד ואני רואה‬
‫שהוא נכתב בידי בת אוהבת מאוד ומבינה.‬

1131
01:07:35,968 --> 01:07:38,095
‫"הקראת כתב האישום תהיה ב-19 באפריל.‬

1132
01:07:38,179 --> 01:07:41,682
‫"דיברנו על כך שאטען‬
‫לאי שפיות, אבל אני לא יודע‬

1133
01:07:41,766 --> 01:07:46,145
‫"אם בטווח הארוך עדיף לי להיות‬
‫בכלא או בבית חולים של המדינה."‬

1134
01:07:48,606 --> 01:07:50,816
‫הוא שינה את דעתו שוב ושוב‬

1135
01:07:50,900 --> 01:07:52,985
‫ולא הבנו מה קורה.‬

1136
01:07:53,069 --> 01:07:55,404
‫כזה, אתה יודע מה הם יודעים עליך.‬

1137
01:07:55,488 --> 01:07:57,615
‫ועשית את זה. תהיה גבר.‬

1138
01:07:58,240 --> 01:08:00,534
‫זה היה ממש מתסכל.‬

1139
01:08:01,410 --> 01:08:03,454
‫לא רצינו לעבור את הסבל שבמשפט.‬

1140
01:08:04,330 --> 01:08:08,959
‫אבל אז, ביוני 05', אבא שלי הודה באשמה‬

1141
01:08:09,585 --> 01:08:13,506
‫וזו הייתה הפעם הראשונה‬
‫שבה התייחסנו לעניין באופן ישיר.‬

1142
01:08:13,589 --> 01:08:14,965
‫- בית המשפט של מחוז סדג'וויק -‬

1143
01:08:15,049 --> 01:08:18,886
‫קשה להאמין שזהו האדם שלדברי הרשויות…‬

1144
01:08:18,969 --> 01:08:20,304
‫- 27 ביוני, 2005 -‬

1145
01:08:20,387 --> 01:08:23,516
‫הטיל את אימתו‬
‫על העיר ויצ'יטה שבקנזס מאז 1974.‬

1146
01:08:23,599 --> 01:08:26,393
‫אך ראדר מואשם בעשרה סעיפים של רצח‬

1147
01:08:26,477 --> 01:08:30,022
‫בתיקי החקירה שנודעו כתיקי ה-BTK.‬

1148
01:08:30,898 --> 01:08:35,694
‫באולם המשפטים רואות לראשונה‬
‫משפחותיהם של כמה מקורבנותיו של BTK‬

1149
01:08:35,778 --> 01:08:38,697
‫את האדם שהמשטרה סבורה שהרג את יקיריהן.‬

1150
01:08:39,198 --> 01:08:40,407
‫נא לקום.‬

1151
01:08:42,993 --> 01:08:47,873
‫הדיון הראשון במשפטו‬
‫של דניס ראדר נערך ביוני 2005.‬

1152
01:08:48,374 --> 01:08:51,544
‫הוא הודה באשמה. אז אמרנו,‬
‫"טוב, זהו, אפשר ללכת הביתה".‬

1153
01:08:51,627 --> 01:08:52,920
‫ממש לא.‬

1154
01:08:55,172 --> 01:08:59,093
‫דניס ראדר התחיל לספר על כל רצח ורצח‬

1155
01:08:59,176 --> 01:09:01,720
‫בפרטי פרטים.‬

1156
01:09:01,804 --> 01:09:06,517
‫אני רוצה שתספר לי,‬
‫בניסוח משלך, מדוע אתה סבור שאתה אשם.‬

1157
01:09:07,184 --> 01:09:09,228
‫נתחיל בסעיף מספר אחת.‬

1158
01:09:09,979 --> 01:09:12,439
‫מעולם לא חנקתי מישהו קודם לכן,‬

1159
01:09:12,523 --> 01:09:15,359
‫אז לא ידעתי כמה לחץ צריך להפעיל על בן אדם‬

1160
01:09:15,442 --> 01:09:16,819
‫או כמה זמן זה ייקח.‬

1161
01:09:16,902 --> 01:09:20,030
‫היא נאבקה, אז בעיקרון איבדתי את השליטה.‬

1162
01:09:20,114 --> 01:09:24,493
‫לא הצלחתי לחנוק אותה, אז השתמשתי בסכין.‬

1163
01:09:24,577 --> 01:09:27,621
‫הבאתי לה כוס מים, ניחמתי אותה קצת,‬

1164
01:09:27,705 --> 01:09:30,457
‫ולאחר מכן קשרתי אותה ואז…‬

1165
01:09:30,541 --> 01:09:33,043
‫שמתי על ראשה שקית וחנקתי אותה.‬

1166
01:09:33,127 --> 01:09:36,338
‫זה נמשך על פני 45 דקות נוראות.‬

1167
01:09:36,422 --> 01:09:38,716
‫דניס ראדר בן ה-60 תיאר באופן רגוע,‬

1168
01:09:38,799 --> 01:09:42,887
‫קליני אפילו, את הפרטים‬
‫מעשרת מעשי הרצח שביצע.‬

1169
01:09:43,762 --> 01:09:46,557
‫לא התקרבנו לבית המשפט. לא רצינו להיות שם.‬

1170
01:09:46,640 --> 01:09:48,350
‫לא יכולנו להתמודד עם התקשורת.‬

1171
01:09:48,434 --> 01:09:51,437
‫רצינו שהמשפחות יקבלו‬
‫את הזמן הזה בבית המשפט.‬

1172
01:09:51,520 --> 01:09:55,441
‫לא רצינו לגרום למהומה.‬
‫פשוט לא היינו מסוגלים להתמודד עם זה.‬

1173
01:09:56,692 --> 01:10:00,863
‫היה קשה מאוד לשמוע אותו מודה באשמה,‬

1174
01:10:00,946 --> 01:10:02,865
‫במו פיו.‬

1175
01:10:02,948 --> 01:10:04,783
‫מי שקרא הרבה על רוצחים סדרתיים‬

1176
01:10:04,867 --> 01:10:07,578
‫יודע שהם עוברים שלבים שונים.‬

1177
01:10:07,661 --> 01:10:11,081
‫אחד השלבים שהם עוברים הוא פרישת הרשת.‬

1178
01:10:11,165 --> 01:10:13,209
‫בעיקרון, אתה מחפש קורבן.‬

1179
01:10:13,292 --> 01:10:16,587
‫אבל לאחר שאתה ננעל‬
‫על אדם מסוים, אתה מתחיל לעקוב אחריו.‬

1180
01:10:16,670 --> 01:10:19,965
‫ייתכן שיהיו כמה כאלה,‬
‫אבל למעשה אתה נעול רק על אחד.‬

1181
01:10:20,716 --> 01:10:22,051
‫וזהו הקורבן.‬

1182
01:10:22,968 --> 01:10:24,970
‫בסדר, האם זה נכון?‬

1183
01:10:25,554 --> 01:10:28,432
‫כל המקרים האלה, עשרת הסעיפים האלה,‬

1184
01:10:28,515 --> 01:10:32,937
‫התרחשו כי רצית להגשים‬
‫פנטזיה מינית. האם זה נכון?‬

1185
01:10:33,437 --> 01:10:34,480
‫כן.‬

1186
01:10:35,439 --> 01:10:37,858
‫בסדר. אתה רשאי לשבת, מר ראדר.‬

1187
01:10:40,361 --> 01:10:43,864
‫זהו דניס ראדר, שתיאר עשרה מעשה רצח אכזריים‬

1188
01:10:43,948 --> 01:10:45,574
‫כאילו שזו הייתה פשוט עבודה.‬

1189
01:10:45,658 --> 01:10:48,327
‫אתה צודק. בשבילו זו הייתה פשוט עבודה,‬

1190
01:10:48,410 --> 01:10:51,330
‫והוא פשוט ביצע את תפקידו.‬

1191
01:10:51,413 --> 01:10:54,291
‫המגיש שלצידי ואני היינו כזה…‬

1192
01:10:54,792 --> 01:10:56,502
‫"זה לא אמיתי".‬

1193
01:10:56,585 --> 01:11:00,172
‫תתארו לעצמכם מה זה להיות‬
‫בתו או בנו או אשתו, באותו יום.‬

1194
01:11:01,882 --> 01:11:05,678
‫התנתקתי מהרבה דברים שהתגלו.‬

1195
01:11:06,595 --> 01:11:09,098
‫זה היה אסון. זה היה פשוט…‬

1196
01:11:09,682 --> 01:11:13,060
‫לא עמדתי בזה.‬
‫פשוט לא הייתי מסוגלת לעמוד בזה.‬

1197
01:11:14,103 --> 01:11:15,145
‫נא לקום.‬

1198
01:11:15,896 --> 01:11:19,692
‫מסתמן שבאולם המשפטים בקנזס‬
‫צפויים לנו כמה ימים טעונים ברגשות.‬

1199
01:11:19,775 --> 01:11:23,946
‫הבוקר מתחיל מתן פסק דינו‬
‫של הרוצח הסדרתי דניס ראדר.‬

1200
01:11:24,029 --> 01:11:28,117
‫ההליכים זוכים להתעניינות רבה‬
‫בכל רחבי ויצ'יטה, עיר בת 350,000 תושבים,‬

1201
01:11:28,200 --> 01:11:31,412
‫שרבים בה אינם מכירים עולם ללא BTK.‬

1202
01:11:31,996 --> 01:11:34,373
‫התובעת המחוזית, נולה פולסטון,‬

1203
01:11:34,456 --> 01:11:37,501
‫רצתה להשפיל את דניס ראדר עד כמה שאפשר‬

1204
01:11:37,584 --> 01:11:42,840
‫במהלך הדיון במתן פסק הדין.‬

1205
01:11:42,923 --> 01:11:44,258
‫מה זה, אדוני?‬

1206
01:11:44,341 --> 01:11:47,886
‫זו מסכה מפלסטיק.‬

1207
01:11:48,470 --> 01:11:52,224
‫מספר צווי חיפוש הוגשו ברחבי ויצ'יטה.‬

1208
01:11:52,308 --> 01:11:55,686
‫דניס ראדר אמר, "אתם תמצאו הכול במשרד שלי,‬

1209
01:11:55,769 --> 01:11:57,187
‫"בארונית התיוק שלי."‬

1210
01:11:57,855 --> 01:12:01,942
‫ארונית התיוק לא הייתה נעולה,‬
‫כך שברור שהוא לא הרגיש כל סכנה‬

1211
01:12:02,026 --> 01:12:04,153
‫מכך שהחזיק שם בדברים האלה.‬

1212
01:12:04,236 --> 01:12:06,322
‫היו שם הרבה תצלומים,‬

1213
01:12:06,405 --> 01:12:10,326
‫תמונות שצילם במשך תקופה ארוכה,‬

1214
01:12:10,409 --> 01:12:11,952
‫והרבה איורים.‬

1215
01:12:13,329 --> 01:12:17,666
‫הכול היה מסודר לפי תאריכים וסדר האלף-בית.‬

1216
01:12:17,750 --> 01:12:20,669
‫היה שם אינדקס, כך שיוכל למצוא דברים בקלות.‬

1217
01:12:20,753 --> 01:12:24,923
‫בעיקרון, הוא יצר מעין מסד נתונים‬

1218
01:12:25,007 --> 01:12:26,967
‫של הפרויקטים שלו.‬

1219
01:12:27,051 --> 01:12:29,803
‫אלה מכשירים שהוא צילם.‬

1220
01:12:30,387 --> 01:12:34,058
‫כשכתבתי לאבי, הוא סיפר לנו‬
‫שדברים נוראים יותר עומדים להתגלות,‬

1221
01:12:34,141 --> 01:12:36,518
‫וחשבתי, "מה יכול להיות נורא יותר מרצח?"‬

1222
01:12:36,602 --> 01:12:38,062
‫יש עוד כאלה?‬

1223
01:12:38,145 --> 01:12:40,189
‫היו לו מאות כאלו, אולי אלפים.‬

1224
01:12:40,272 --> 01:12:43,609
‫התובעת המחוזית הראתה תמונות של דניס ראדר‬

1225
01:12:43,692 --> 01:12:46,612
‫עם גרביוני ניילון על ראשו,‬

1226
01:12:46,695 --> 01:12:51,533
‫והיא רצתה להראות לעולם‬
‫עד כמה האדם הזה חולני.‬

1227
01:12:52,618 --> 01:12:55,954
‫לפתע פתאום נחשפו‬
‫תמונות של אבא שלי בבונדג',‬

1228
01:12:56,038 --> 01:13:00,250
‫עירום במרתף ביתם של הסבים שלי,‬
‫לבוש בבגדיהם של קורבנותיו.‬

1229
01:13:00,751 --> 01:13:03,670
‫זה היה פשוט מופע בלתי פוסק מהגיהינום.‬

1230
01:13:12,388 --> 01:13:15,307
‫התובעים מציגים את הפרטים המזוויעים.‬

1231
01:13:15,391 --> 01:13:18,685
‫כמה ממשפחות הקורבנות נמצאות‬
‫בבית המשפט, עוברות את הסיוט מחדש,‬

1232
01:13:18,769 --> 01:13:22,356
‫והיום יוכלו המשפחות האלו‬
‫להתעמת עם ראדר עצמו.‬

1233
01:13:26,985 --> 01:13:29,988
‫חרף מאמציו של דניס ראדר‬
‫להרוס את משפחתי, אנו שרדנו…‬

1234
01:13:30,072 --> 01:13:32,324
‫- צ'ארלי אוטרו, אח ובן במשפחת אוטרו -‬

1235
01:13:32,408 --> 01:13:35,953
‫חזקים וקרובים יותר מאי פעם.‬
‫אהבתנו זה לזה נצרפה בכאב ובאובדן.‬

1236
01:13:36,036 --> 01:13:38,956
‫מבחינתי, בסיכומו של דבר,‬

1237
01:13:39,039 --> 01:13:42,126
‫דניס ראדר כשל במאמציו‬
‫להרוג את משפחת אוטרו.‬

1238
01:13:42,835 --> 01:13:45,337
‫למרות שלא נפגשנו מעולם, ראית את פניי בעבר.‬

1239
01:13:45,421 --> 01:13:47,798
‫- כרמן מונטויה, אחות ובת ובמשפחת אוטרו -‬

1240
01:13:47,881 --> 01:13:50,134
‫אלה הפנים שרצחת לפני יותר מ-30 שנה,‬

1241
01:13:50,217 --> 01:13:52,803
‫פניה של אימא שלי, ג'וליה אוטרו.‬

1242
01:13:53,762 --> 01:13:56,265
‫- קווין ברייט, שורד, אחיה של קתרין ברייט -‬

1243
01:13:56,348 --> 01:14:00,644
‫הכאב והסבל שהוא גרם למשפחה שלנו‬
‫ואובדנה של אישה צעירה, יפה כל כך, בגיל 21…‬

1244
01:14:01,311 --> 01:14:04,398
‫מאז הוא חי את חייו כבר 31 שנים,‬

1245
01:14:04,481 --> 01:14:07,067
‫מגדל משפחה וילדים.‬

1246
01:14:08,569 --> 01:14:13,407
‫אני לא מסוגלת להסביר לך. אין מילים‬
‫שבאמצעותן תבין מה העובדה שאיבדנו את ננסי‬

1247
01:14:13,490 --> 01:14:15,492
‫- בברלי פלאפ, אחותה של ננסי פוקס -‬

1248
01:14:15,576 --> 01:14:18,245
‫גרמה לי ולמשפחה שלי.‬

1249
01:14:19,496 --> 01:14:23,000
‫אני איבדתי חברה, אשת סוד.‬

1250
01:14:23,500 --> 01:14:26,170
‫לילדים שלי לא תהיה דודה לעולם,‬

1251
01:14:26,253 --> 01:14:28,255
‫ולי לא תהיה לי אחות אחרת לעולם.‬

1252
01:14:28,338 --> 01:14:30,424
‫כמעט 19 שנים חלפו מאז שמאחי וממני…‬

1253
01:14:30,507 --> 01:14:32,509
‫- סטפני קליין, בתה של ויקי וגרלי -‬

1254
01:14:32,593 --> 01:14:34,928
‫נלקחה האישה החשובה ביותר בחיינו.‬

1255
01:14:36,763 --> 01:14:40,684
‫לא הוגן שהיה לנו כל כך מעט זמן איתה.‬

1256
01:14:44,396 --> 01:14:46,064
‫בקשתי היחידה מבית המשפט‬

1257
01:14:46,148 --> 01:14:50,068
‫היא להטיל על המפלצת הזאת‬
‫את העונש המרבי שהחוק מאפשר.‬

1258
01:14:50,152 --> 01:14:52,070
‫- רודני הוק, חתנה של מרין הדג' -‬

1259
01:14:53,155 --> 01:14:54,239
‫אני לא…‬

1260
01:14:58,619 --> 01:15:00,621
‫התכוננתי להצהרה הזאת, אבל…‬

1261
01:15:01,955 --> 01:15:03,290
‫אתם יודעים,‬

1262
01:15:03,373 --> 01:15:07,503
‫אני רוצה רק שהוא יסבול במשך שארית חייו.‬

1263
01:15:09,505 --> 01:15:10,589
‫ו…‬

1264
01:15:11,840 --> 01:15:13,050
‫אתם יודעים, אני לא…‬

1265
01:15:17,554 --> 01:15:18,805
‫זה הכול.‬

1266
01:15:22,142 --> 01:15:24,311
‫בשם אימי, שנמצאת עימנו ברוחה, בשם משפחתי…‬

1267
01:15:24,394 --> 01:15:26,772
‫- ג'פרי דייוויס, בנה של דולורס דייוויס -‬

1268
01:15:26,855 --> 01:15:29,483
‫ואני מקווה שגם בשמה‬
‫של כל משפחת השורדים שנמצאת כאן היום,‬

1269
01:15:29,566 --> 01:15:32,277
‫אנחנו מקדישים את היום הזה‬
‫לזכרם של אלה שכבר אינם עימנו.‬

1270
01:15:32,361 --> 01:15:35,280
‫היום, כל אחד מאיתנו יזכור בדומיה אב,‬

1271
01:15:35,781 --> 01:15:37,032
‫אח,‬

1272
01:15:37,533 --> 01:15:38,617
‫אישה,‬

1273
01:15:39,368 --> 01:15:40,410
‫אם,‬

1274
01:15:40,911 --> 01:15:42,037
‫אחות,‬

1275
01:15:43,121 --> 01:15:45,791
‫בת, סבתא.‬

1276
01:15:47,125 --> 01:15:49,753
‫בעוד שאתה תתייסר לנוכח המציאות,‬

1277
01:15:49,836 --> 01:15:53,423
‫לפיה קורבנותיך האחרונים‬
‫היו משפחתך אתה, למרבה האירוניה,‬

1278
01:15:53,924 --> 01:15:56,385
‫אנחנו נאמץ אל ליבנו‬
‫את המשפחה החדשה שיש לנו כעת,‬

1279
01:15:56,468 --> 01:15:59,054
‫ושעימה תמיד יהיה לנו קשר משותף,‬

1280
01:15:59,137 --> 01:16:01,640
‫שנצרף בכאב שבקשיים ובאובדן.‬

1281
01:16:04,434 --> 01:16:07,813
‫המשפחות של הקורבנות היו מדהימות.‬

1282
01:16:07,896 --> 01:16:11,191
‫כשהשופט נתן לדניס ראדר הזדמנות לדבר,‬

1283
01:16:11,275 --> 01:16:16,321
‫הם לא רצו שדניס ראדר ירגיש שכאילו ניצח.‬

1284
01:16:16,405 --> 01:16:19,992
‫מר ראדר, האם אתה רוצה לומר משהו מטעמך,‬

1285
01:16:20,075 --> 01:16:21,952
‫לצורך הקלה בעונשך?‬

1286
01:16:22,452 --> 01:16:26,206
‫משפחות הקורבנות יצאו אז מאולם המשפטים.‬

1287
01:16:28,375 --> 01:16:31,670
‫כבודו, מחוז סדג'וויק, הקורבנות.‬

1288
01:16:32,754 --> 01:16:35,299
‫אני מבין שמעשי הפשע שביצעתי…‬

1289
01:16:38,885 --> 01:16:40,637
‫שאמשיך, או ש…‬

1290
01:16:40,721 --> 01:16:41,597
‫בסדר.‬

1291
01:16:42,889 --> 01:16:46,184
‫לאחר ההצהרות מטעם הקורבנות, נתנו לו לדבר.‬

1292
01:16:46,268 --> 01:16:48,437
‫כעת הייתה לו הזדמנות להתנצל,‬

1293
01:16:48,520 --> 01:16:52,899
‫או לומר משהו בעל משמעות,‬
‫או, אתם יודעים, שהוא מתחרט על הכול.‬

1294
01:16:52,983 --> 01:16:55,527
‫במקום זאת, הוא קם והודה לכולם.‬

1295
01:16:55,611 --> 01:16:57,696
‫הוא הודה למשטרה, לתובעת המחוזית,‬

1296
01:16:57,779 --> 01:17:00,866
‫למשפחות הקורבנות ולשופט.‬

1297
01:17:00,949 --> 01:17:03,201
‫זה היה ממש ביזארי.‬

1298
01:17:03,785 --> 01:17:05,829
‫מר ראדר, אתה מוכן לעמוד?‬

1299
01:17:08,790 --> 01:17:14,630
‫אדוני, על סמך הודאתך באשמה,‬
‫שניתנה ב-27 ביוני 2005 בפני בית המשפט הזה,‬

1300
01:17:14,713 --> 01:17:17,215
‫אני פוסק שוב שאתה אשם בדין.‬

1301
01:17:18,091 --> 01:17:21,511
‫השופט גזר עליו מאסר של 175 שנים,‬

1302
01:17:22,012 --> 01:17:26,016
‫וזו הייתה הפעם האחרונה‬
‫שהאיש הזה היה מחוץ לכותלי בית הכלא.‬

1303
01:17:34,441 --> 01:17:39,029
‫- מלונית -‬

1304
01:17:47,079 --> 01:17:50,791
‫לאחר שאבי נעצר,‬
‫לא דיברתי על שום דבר מכל זה.‬

1305
01:17:50,874 --> 01:17:55,837
‫לא התייחסתי לשום דבר‬
‫מכל זה כבר עשר שנים כמעט.‬

1306
01:17:56,880 --> 01:17:59,966
‫כשאנשים אמרו לי,‬
‫"ספרי לי על חייך או על אבא שלך",‬

1307
01:18:00,050 --> 01:18:02,427
‫או סתם בשיחה יומיומית,‬

1308
01:18:02,511 --> 01:18:06,390
‫נהגתי לומר שאין לי קשר עם אבי.‬
‫לכל היותר אמרתי שאבי נמצא בכלא.‬

1309
01:18:06,473 --> 01:18:09,935
‫פעלתי בהתאם לקוד המערב התיכון.‬
‫לא מדברים על הדברים הרעים.‬

1310
01:18:10,018 --> 01:18:12,979
‫ואז, באותו לילה, נודע לי שסטיבן קינג…‬

1311
01:18:13,647 --> 01:18:14,648
‫כזה…‬

1312
01:18:14,731 --> 01:18:16,983
‫כשהכתב מה"איגל" התקשר אליי…‬

1313
01:18:17,067 --> 01:18:18,110
‫- ויצ'יטה איגל -‬

1314
01:18:18,193 --> 01:18:20,487
‫- בתו של BTK:‬
‫סטיבן קינג מנצל את קורבנותיו של אבי -‬

1315
01:18:20,570 --> 01:18:23,615
‫אפשר לומר שזו הייתה הפעם הראשונה‬
‫שבה קיבלתי רשות לדבר ולפרוק הכול.‬

1316
01:18:23,699 --> 01:18:26,660
‫ומייד כשמישהו אמר,‬
‫"זה בסדר, את יכולה לדבר על זה",‬

1317
01:18:26,743 --> 01:18:27,994
‫נתתי לזה…‬

1318
01:18:28,078 --> 01:18:30,247
‫זה פרץ מתוכי, ואז התחלתי להחלים.‬

1319
01:18:31,748 --> 01:18:34,167
‫בשנת 2015 התחלתי ללמוד כתיבה.‬

1320
01:18:34,668 --> 01:18:37,170
‫לקח לי ארבע שנים לכתוב את הספר הראשון שלי,‬

1321
01:18:37,254 --> 01:18:42,259
‫והוא הפך לרב-מכר לאומי בשנת 2019.‬

1322
01:18:42,801 --> 01:18:46,471
‫את אדם אמיץ באופן שלא ייאמן,‬
‫כי כתבת את זה, כי עמדת מול העולם.‬

1323
01:18:46,555 --> 01:18:50,225
‫עברתי גיהינום ואני עדיין כאן,‬
‫אז המסר שלי הוא, "תחזיקו מעמד".‬

1324
01:18:50,308 --> 01:18:53,019
‫התקווה נמצאת בטווח יד.‬
‫אל תאמרו נואש לעולם.‬

1325
01:18:55,063 --> 01:18:58,108
‫כשאני יושבת כאן,‬

1326
01:19:00,694 --> 01:19:03,530
‫אני מוקפת בדברים שקשורים באבי,‬

1327
01:19:03,613 --> 01:19:07,033
‫תמונות של אבי, הספר שלי על אבי…‬

1328
01:19:07,826 --> 01:19:10,203
‫תראו, הרבה ממי שאני עכשיו,‬

1329
01:19:10,287 --> 01:19:14,499
‫מהזהות שלי, כרוך באבא שלי, לצערי.‬

1330
01:19:15,834 --> 01:19:21,798
‫היו לי בעיות בפייסבוק‬
‫ואנשים שלחו לי מיילים,‬

1331
01:19:21,882 --> 01:19:25,010
‫הודעות אינסטגרם, מסרונים,‬

1332
01:19:25,093 --> 01:19:27,888
‫עשו לי סטוקינג, איימו להרוג אותי,‬

1333
01:19:27,971 --> 01:19:32,267
‫אמרו דברים כמו שחבל שלאבי‬
‫לא היה גם קורבן 11 במספר, כלומר אני.‬

1334
01:19:33,894 --> 01:19:36,354
‫מטפל הטראומה שלי אמר לאחרונה,‬

1335
01:19:36,438 --> 01:19:39,816
‫"מה יקרה אם פשוט תקומי ותתרחקי מכל זה?"‬

1336
01:19:39,900 --> 01:19:42,736
‫אמרתי שאז אמצא שלווה.‬

1337
01:19:43,820 --> 01:19:48,158
‫אבל למעשה, הקריירה שלי קשורה בכל זה כעת.‬

1338
01:19:53,538 --> 01:19:57,209
‫- משרד השריף, מחוז אוסייג' -‬

1339
01:19:58,084 --> 01:19:59,961
‫תראי את זה, ואת זה…‬

1340
01:20:00,045 --> 01:20:02,798
‫את יודעת, זה קשור לרצח לא פתור.‬

1341
01:20:05,467 --> 01:20:07,677
‫זו הסיבה שאני רוצה לבקר אותו.‬

1342
01:20:08,178 --> 01:20:10,555
‫"חשד שאם בת 26 שנעלמה בשבת,‬

1343
01:20:10,639 --> 01:20:13,600
‫"בזמן שיצאה לייבש כביסה,‬
‫נפלה קורבן למעשה זדון.‬

1344
01:20:14,684 --> 01:20:20,023
‫"דניס ראת'ברן, בת 25,‬
‫יצאה מביתה בין השעות 15:00 ו-20:30 בשבת,‬

1345
01:20:20,106 --> 01:20:22,484
‫"דוחפת עגלת תינוק מלאה בכביסה רטובה.‬

1346
01:20:22,567 --> 01:20:23,819
‫"היא לא שבה."‬

1347
01:20:26,029 --> 01:20:27,489
‫מה דעתך על האזור הזה?‬

1348
01:20:28,156 --> 01:20:30,200
‫נהגנו לנסוע שם באופניים.‬

1349
01:20:30,283 --> 01:20:34,120
‫נסענו שם באופניים,‬
‫אז אנחנו יכולים ללכת להעיף מבט וכל זה.‬

1350
01:20:34,871 --> 01:20:37,666
‫ערכנו דיון בנושא.‬
‫בדקתי את הרשומות של אבא שלי.‬

1351
01:20:37,749 --> 01:20:40,710
‫היו לו מחברות ספירלה קטנות,‬
‫והוא נהג לשחזר רשומות,‬

1352
01:20:40,794 --> 01:20:44,756
‫ואת הפרויקטים שלו,‬
‫שהיו מעקבים ולפעמים מעשי רצח,‬

1353
01:20:44,840 --> 01:20:48,134
‫ופריצות לבתים.‬
‫יש לו לפחות כ-70 או 80 כאלו.‬

1354
01:20:48,218 --> 01:20:51,346
‫ואז הם פשוט התנתקו ממני.‬

1355
01:20:51,429 --> 01:20:55,225
‫הדברים האלה מתויקים כראיות מאז שנת 05',‬

1356
01:20:55,308 --> 01:20:57,644
‫אבל איש לא שיתף אותי בכך, כן?‬

1357
01:20:57,727 --> 01:21:02,357
‫מיקום ספציפי, מקום שממש‬
‫נוכל לנסוע אליו לבדוק אותו.‬

1358
01:21:02,440 --> 01:21:05,861
‫קראתי את הרשומות של אבי והוא ציין שם משהו:‬

1359
01:21:05,944 --> 01:21:07,863
‫81', כלומר שנת 1981.‬

1360
01:21:07,946 --> 01:21:10,866
‫הייתי אז בת שנתיים או שלוש.‬

1361
01:21:10,949 --> 01:21:13,869
‫הוא כתב באותיות רישיות, "קרי",‬

1362
01:21:13,952 --> 01:21:17,038
‫לוכסן, "בי אנד די",‬
‫כלומר בונדג', לוכסן, "משחק".‬

1363
01:21:18,081 --> 01:21:21,293
‫כשראיתי את זה חשבתי, "מה לכל הרוחות?"‬

1364
01:21:22,419 --> 01:21:26,423
‫והייתה רשומה נוספת, מייד אחריה,‬

1365
01:21:26,506 --> 01:21:29,843
‫שבה נכתב, "ילדים/אמבטיה/'אס'".‬

1366
01:21:29,926 --> 01:21:31,761
‫זה היה הסימון של אבא שלי לסקס.‬

1367
01:21:32,596 --> 01:21:37,392
‫אז חשבתי, האם אבא התעלל בי מינית‬
‫באמבטיה כשהייתי בת שלוש כזה?"‬

1368
01:21:38,268 --> 01:21:41,730
‫ולמה השם שלי מופיע במשחק בונדג'?‬

1369
01:21:42,856 --> 01:21:48,194
‫בשלב זה כבר הייתי מסוחררת, ממש מבולבלת.‬

1370
01:21:50,113 --> 01:21:52,657
‫אולי אבא התאמן בחדר שלי.‬

1371
01:21:52,741 --> 01:21:54,409
‫האם הוא התאמן עליי?‬

1372
01:21:57,120 --> 01:22:00,415
‫כשגדלתי היו לי סיוטים‬
‫וכל מיני פחדים בחדר שלי.‬

1373
01:22:05,795 --> 01:22:08,632
‫לחלק מהסיוטים האלה…‬

1374
01:22:09,132 --> 01:22:13,845
‫הרטבה במיטה, פחד מהחושך,‬
‫לשכב מפוחדת במיטתי,‬

1375
01:22:13,929 --> 01:22:17,015
‫היה קשר לנוכחותו של איש רע בבית.‬

1376
01:22:17,933 --> 01:22:20,060
‫אבל זה היה כמו פריצה לבית.‬

1377
01:22:21,519 --> 01:22:23,313
‫זה מה שהוא עשה לקורבנות.‬

1378
01:22:23,980 --> 01:22:26,316
‫מעולם לא גיליתי מה גרם לזה.‬

1379
01:22:28,944 --> 01:22:32,864
‫לדעתי, תת ההכרה שלי מנסה‬
‫לגרום לי להכיר בכך מאז שהייתי ילדה קטנה…‬

1380
01:22:35,825 --> 01:22:38,453
‫היא אומרת, "יש בן אדם רע בבית שלי".‬

1381
01:22:42,749 --> 01:22:46,211
‫לראות את שמי בכתב היד שלו,‬
‫ברשומות הפרויקטים שלו…‬

1382
01:22:46,294 --> 01:22:47,754
‫זה הרבה.‬

1383
01:22:47,837 --> 01:22:50,048
‫האדם היחיד שמדבר איתי, למעשה…‬

1384
01:22:50,840 --> 01:22:53,218
‫רק החוקרים ממחוז אוסייג' מדברים איתי.‬

1385
01:22:53,927 --> 01:22:56,638
‫אז כמובן שאני מזדהה עם הגישה שלהם.‬

1386
01:22:57,847 --> 01:23:02,268
‫אנו מנסים להבין, "האם הוא ביצע‬
‫מעשי רצח נוספים?" אני לא יודעת.‬

1387
01:23:06,606 --> 01:23:08,984
‫כל אחד ואחותו רוצים ממני משהו.‬

1388
01:23:09,484 --> 01:23:13,738
‫"אנחנו יכולים לכתוב לאביך?‬
‫את יכולה לקשר בינינו לבין אביך?"‬

1389
01:23:14,406 --> 01:23:18,910
‫בשלב זה יש מעט מאוד אנשים‬
‫שאני יכולה להיות בטוחה שרוצים להכיר אותי,‬

1390
01:23:19,661 --> 01:23:23,123
‫כי הכול סובב סביב אבי.‬

1391
01:23:23,790 --> 01:23:27,794
‫ועושים לי טרולינג בטוויטר,‬
‫ואנשים אומרים, "את שום דבר בלי אבא שלך.‬

1392
01:23:27,877 --> 01:23:30,088
‫"אין לך חיים ואין לך קריירה."‬

1393
01:23:30,672 --> 01:23:32,465
‫אז אני נסערת היום.‬

1394
01:23:33,425 --> 01:23:36,720
‫אני מתוסכלת, כועסת ועצובה,‬

1395
01:23:36,803 --> 01:23:38,596
‫ורוצה להרים ידיים.‬

1396
01:23:39,264 --> 01:23:40,181
‫ופשוט…‬

1397
01:23:41,266 --> 01:23:42,308
‫לברוח.‬

1398
01:23:44,519 --> 01:23:47,647
‫כל זה גרם לי הרגשה‬
‫ממש רעה, והמטפל שלי אמר,‬

1399
01:23:47,731 --> 01:23:50,316
‫"את יודעת מה? אנשי החוק רק בודקים דברים‬

1400
01:23:50,400 --> 01:23:52,402
‫"ושואלים שאלות, וזה בסדר."‬

1401
01:23:52,485 --> 01:23:54,612
‫כזה, "זאת העבודה שלהם. זה בסדר".‬

1402
01:23:54,696 --> 01:23:57,282
‫עוזר לי מאוד שאומרים לי שזה בסדר.‬

1403
01:24:02,203 --> 01:24:06,499
‫הם ביקשו ממני ללכת לבקר‬
‫את אבא שלי בכלא, כדי לברר…‬

1404
01:24:07,292 --> 01:24:10,128
‫האם ביצע פשעים נוספים?‬
‫האם יש מעשי רצח נוספים?‬

1405
01:24:11,129 --> 01:24:13,173
‫אם אבא שלי ביצע מעשי רצח נוספים,‬

1406
01:24:13,256 --> 01:24:15,467
‫אנחנו חייבים להגיע לחקר האמת,‬

1407
01:24:15,550 --> 01:24:18,303
‫ואנחנו צריכים לעשות זאת‬
‫לפני שאבי ילך לעולמו.‬

1408
01:24:19,763 --> 01:24:21,431
‫הם ראו שאני חוששת.‬

1409
01:24:21,514 --> 01:24:23,975
‫לא ראיתי אותו כבר 18 וחצי שנים,‬

1410
01:24:24,059 --> 01:24:26,853
‫אבל הם לא יוכלו לבקר את אבי בלעדיי.‬

1411
01:24:27,645 --> 01:24:30,565
‫אז עדיין לא גמרתי עם אבא.‬

1412
01:24:36,780 --> 01:24:39,908
‫עבדתי ימים שלמים על דברים‬
‫שעליי לדבר עליהם עם אבא שלי.‬

1413
01:24:39,991 --> 01:24:43,620
‫אנשי החוק היו איתי. הם אמרו,‬
‫"אסור לך לדבר על ההתעללות המינית.‬

1414
01:24:44,579 --> 01:24:46,623
‫"זה יגרום לו להיסגר."‬

1415
01:24:49,292 --> 01:24:51,211
‫כשהגענו לכלא…‬

1416
01:24:51,294 --> 01:24:53,963
‫צריך לעבור ליד מגדל שמירה פנימי,‬

1417
01:24:54,047 --> 01:24:58,510
‫ודרך סדרה של דלתות נעולות.‬

1418
01:24:59,010 --> 01:25:02,430
‫נכנסתי פנימה עם שני חוקרים, גבר ואישה.‬

1419
01:25:05,016 --> 01:25:08,603
‫אתם יודעים, הוא שברירי. הוא בכיסא גלגלים.‬

1420
01:25:08,686 --> 01:25:12,232
‫והוא ממש בכה.‬
‫הוא היה כל כך מאושר לראות אותי.‬

1421
01:25:12,774 --> 01:25:15,652
‫הוא שמח כל כך לראות את הילדה שלו.‬

1422
01:25:16,486 --> 01:25:20,115
‫הוא היה במרחק של כמטר ממני, מאחורי שולחן.‬

1423
01:25:20,824 --> 01:25:24,119
‫הייתי שם במשך שעתיים או שלוש‬

1424
01:25:24,202 --> 01:25:28,289
‫ושאלתי אותו שאלות על כל מה שקורה.‬

1425
01:25:30,583 --> 01:25:32,585
‫אמרתי, "יש סדרה של נשים נעדרות.‬

1426
01:25:32,669 --> 01:25:35,296
‫"יש מקרים שנראה שאולי אתה ביצעת.‬

1427
01:25:35,380 --> 01:25:39,134
‫"הם תואמים לשיטת הפעולה שלך‬
‫וגם מסגרת הזמן מתאימה."‬

1428
01:25:39,217 --> 01:25:41,261
‫והוא אמר, "על מה את מדברת?‬

1429
01:25:41,761 --> 01:25:47,183
‫"אנחנו לא יכולים פשוט להעלות זיכרונות?‬
‫פשוט להיות אבא ובת? פשוט להיזכר בדברים?"‬

1430
01:25:47,267 --> 01:25:49,352
‫אמרתי לו, "אבא, לא באתי בשביל זה".‬

1431
01:25:51,312 --> 01:25:53,606
‫הוא התחמק מדברים, אמר שהוא שוכח דברים,‬

1432
01:25:53,690 --> 01:25:55,233
‫אבל הזיכרון שלו חד מאוד.‬

1433
01:25:55,316 --> 01:25:56,901
‫הוא הכחיש הכול.‬

1434
01:25:56,985 --> 01:25:58,486
‫הוא חף מפשע.‬

1435
01:25:58,570 --> 01:26:01,239
‫הוא ממש קדוש, פרט לכל שאר הדברים שעשה.‬

1436
01:26:03,158 --> 01:26:05,952
‫הוא אמר, "את יודעת,‬
‫היו רק עשרת המקרים האלה".‬

1437
01:26:06,703 --> 01:26:09,080
‫ואז הוא פשוט התהפך.‬

1438
01:26:09,581 --> 01:26:11,875
‫הוא כעס על החקירה.‬

1439
01:26:11,958 --> 01:26:15,128
‫הוא כעס על התקשורת.‬
‫הוא חשב שהכול כבר מאחוריו.‬

1440
01:26:15,211 --> 01:26:16,671
‫הוא פשוט כעס.‬

1441
01:26:18,298 --> 01:26:22,093
‫לא הייתי צריכה לעשות את זה,‬
‫אבל בסוף שאלתי את אבא שלי‬

1442
01:26:22,177 --> 01:26:24,262
‫לגבי הרשומות ביומנו.‬

1443
01:26:24,345 --> 01:26:27,640
‫אמרתי, "אבא, מה המשמעות‬
‫של קרי/משחק/בונדג'?"‬

1444
01:26:27,724 --> 01:26:31,227
‫ואבא שלי אמר, "זאת הייתה‬
‫רק פנטזיה. מעולם לא נגעתי במשפחה".‬

1445
01:26:32,312 --> 01:26:36,691
‫הוא אמר, "עכשיו את רק ממציאה‬
‫דברים בקשר אליי, כדי להתפרסם".‬

1446
01:26:36,774 --> 01:26:38,318
‫והטראומה שלי חזרה.‬

1447
01:26:42,530 --> 01:26:45,366
‫הכול סגר עליי.‬
‫לא יכולתי לראות. לא יכולתי לחשוב.‬

1448
01:26:45,450 --> 01:26:51,206
‫אז חשבתי, "עד כאן. סיימתי. לא אכפת לי",‬
‫ואז הייתה התפרצות של 45 שנים של זעם,‬

1449
01:26:51,289 --> 01:26:52,999
‫וכל שאר הדברים, כלפי אבא שלי.‬

1450
01:26:55,001 --> 01:26:57,503
‫סטיתי מהתוכנית לגמרי‬

1451
01:26:57,587 --> 01:27:00,590
‫ופשוט צעקתי עליו‬
‫על כל דבר, על הרצח של גברת הדג',‬

1452
01:27:00,673 --> 01:27:03,009
‫על מחטי האורן, על זה שהייתי בת שש‬

1453
01:27:03,092 --> 01:27:07,889
‫והוא שם אותי בחלק האחורי של האולדסמוביל,‬
‫שבו שם את גופתה של גברת דייוויס אחר כך.‬

1454
01:27:08,389 --> 01:27:11,309
‫פשוט צעקתי עליו‬
‫בגלל כל הדברים שהצטברו בתוכי.‬

1455
01:27:12,477 --> 01:27:16,356
‫זה היה כדור ענק של טראומה‬
‫ואני פשוט הטחתי אותו בו.‬

1456
01:27:17,732 --> 01:27:20,860
‫זה היה כאילו שאני‬
‫בבית שלי שוב והאיש ההוא מגיע הביתה,‬

1457
01:27:20,944 --> 01:27:23,738
‫נכנס מבעד לדלת, ולא ידעת מי נכנס.‬

1458
01:27:23,821 --> 01:27:26,491
‫האם אבא מגיע הביתה?‬
‫האם האיש הכועס מגיע הביתה?‬

1459
01:27:31,829 --> 01:27:35,166
‫הייתי נסערת והוא אמר,‬
‫"קרי, את גרמת את זה לעצמך".‬

1460
01:27:40,088 --> 01:27:44,550
‫והוא ממש עשה לי גזלייטינג ומניפולציה,‬

1461
01:27:44,634 --> 01:27:47,762
‫שיקר לי, במרחק מטר וחצי ממני.‬

1462
01:27:50,348 --> 01:27:54,978
‫זה היה כאילו שאני לא מדברת‬
‫עם אבא שלי בכלל, אלא עם יצור תת-אנושי.‬

1463
01:27:55,979 --> 01:27:58,731
‫אז למרות שכולם אמרו שהוא פסיכופת,‬

1464
01:27:58,815 --> 01:28:01,734
‫ונרקיסיסט, ושהם לא רוצים להיות בחברתו,‬

1465
01:28:02,735 --> 01:28:06,781
‫עדיין מצאתי בו אנושיות,‬
‫אבל לפתע כבר לא יכולתי למצוא אותה.‬

1466
01:28:10,201 --> 01:28:13,830
‫אני לא רוצה להתקרב אל האדם הזה שוב לעולם.‬

1467
01:28:13,913 --> 01:28:15,915
‫זה לא אבא שלי. אני לא יודעת מי זה.‬

1468
01:28:38,187 --> 01:28:41,691
‫אני אתאבל על הזיכרונות האלה,‬
‫על הילדה הזאת, ועל המשפחה הזאת.‬

1469
01:28:42,442 --> 01:28:43,901
‫איבדתי את כל זה.‬

1470
01:28:44,902 --> 01:28:48,906
‫אבל פשוט לא רציתי להמשיך לתת לו משהו ממני,‬

1471
01:28:48,990 --> 01:28:52,076
‫וממש לא רציתי שום דבר מכל זה בחיי.‬

1472
01:28:55,788 --> 01:28:59,083
‫התחלתי ליצור מרחק ביני לבין…‬

1473
01:28:59,584 --> 01:29:02,920
‫הרוע הזה, שהיה קיים באבא שלי.‬

1474
01:29:03,421 --> 01:29:08,885
‫זו הייתה החלטה‬
‫להפריד את עצמי, אתם יודעים, מהרוע.‬

1475
01:29:10,053 --> 01:29:11,804
‫כמה שנים חלפו מאז?‬

1476
01:29:11,888 --> 01:29:13,389
‫כמה? מאז התיכון.‬
‫-עשרים…‬

1477
01:29:13,473 --> 01:29:14,432
‫- ריטה שפילד -‬

1478
01:29:14,515 --> 01:29:15,767
‫שנת 96'?‬
‫-קשה לי לחשב.‬

1479
01:29:15,850 --> 01:29:16,684
‫גם לי.‬

1480
01:29:16,768 --> 01:29:17,852
‫- אנדריאה רוג'רס -‬

1481
01:29:17,977 --> 01:29:20,521
‫כן, אני זוכרת שחלפו 25…‬
‫-27.‬

1482
01:29:20,605 --> 01:29:21,689
‫לא נכון!‬

1483
01:29:21,773 --> 01:29:25,526
‫עשרים ושבע מאז התיכון‬
‫ו-26 מאז שהתחלנו את הקולג'.‬

1484
01:29:26,486 --> 01:29:28,321
‫כן, זה רע. זה ממש רע.‬

1485
01:29:28,404 --> 01:29:31,908
‫כי מוסיפה את זה‬
‫לגילך דאז, וחושבת, "לא נכון".‬

1486
01:29:31,991 --> 01:29:33,910
‫לא הגעת לכנס המחזור.‬

1487
01:29:33,993 --> 01:29:36,788
‫אלוהים, אני לא הולכת‬
‫לכנסי מחזור. את רצינית?‬

1488
01:29:37,288 --> 01:29:40,208
‫יגידו לי שם, "איך היה‬
‫לגדול איתו? את נראית כמוהו".‬

1489
01:29:40,291 --> 01:29:43,961
‫אתן מכירות את אימא שלי. אני נראית כמותה.‬
‫-כן. זה נכון, לדעתי.‬

1490
01:29:44,045 --> 01:29:47,799
‫איש לא יודע איך אימא שלי נראית,‬
‫אז אני אומרת, "אני נראית כמותה".‬

1491
01:29:47,882 --> 01:29:49,926
‫כל מי שהכיר אותי‬

1492
01:29:50,009 --> 01:29:53,888
‫לפני שאבא נעצר, מכיר אותי כקרי‬
‫ומכיר את המשפחה שלי באופן הזה.‬

1493
01:29:53,971 --> 01:29:55,390
‫כן? והם מכבדים את זה.‬

1494
01:29:56,891 --> 01:30:01,229
‫אני מכירה את אנדריאה מאז שהייתי בגן.‬

1495
01:30:01,938 --> 01:30:04,899
‫את ריטה אני מכירה מאז חטיבת הביניים.‬

1496
01:30:06,109 --> 01:30:08,903
‫והן עדיין רואות בי את מי שאני.‬

1497
01:30:09,529 --> 01:30:12,949
‫לפני כמה ימים דיברתי עם בעלי ואמרתי,‬

1498
01:30:13,032 --> 01:30:15,701
‫"בסיכומו של דבר, מה שאני מאחלת לקרי‬

1499
01:30:15,785 --> 01:30:18,579
‫"הוא שתמצאי שלווה,‬

1500
01:30:18,663 --> 01:30:21,624
‫"אבל תוכלי לחיות את חייך‬
‫ללא העננה השחורה הזאת."‬

1501
01:30:21,707 --> 01:30:23,501
‫זה מגיע לך.‬
‫-באמת.‬

1502
01:30:23,584 --> 01:30:24,752
‫לגמרי מגיע לך.‬

1503
01:30:24,836 --> 01:30:25,753
‫אני יודעת.‬

1504
01:30:27,004 --> 01:30:30,258
‫למדתי להציב גבולות. למדתי לדבר.‬

1505
01:30:30,341 --> 01:30:34,303
‫הפכתי לדמות ציבורית‬
‫שמדברת בשמם של קורבנות פשע,‬

1506
01:30:34,387 --> 01:30:38,141
‫קורבנות טראומה ושורדים ו…‬

1507
01:30:38,224 --> 01:30:39,559
‫- קריים-קון, נאשוויל -‬

1508
01:30:39,642 --> 01:30:42,311
‫ואני עוזרת לא רק לאנשים‬
‫שעברו מה שאני עברתי,‬

1509
01:30:42,395 --> 01:30:43,980
‫אלא למשפחות כמו שלי ו…‬

1510
01:30:44,480 --> 01:30:46,149
‫- בתו של רוצח ה-BTK מדברת על המעצר -‬

1511
01:30:46,190 --> 01:30:47,024
‫קורבנות אחרים.‬

1512
01:30:47,650 --> 01:30:50,987
‫אני פשוט אמשיך לנסות להשתמש בקולי כדי לדבר‬

1513
01:30:51,070 --> 01:30:54,323
‫בשמן של משפחות אחרות, כשיהיה בכך צורך.‬

1514
01:30:57,577 --> 01:31:01,038
‫כל כותרת בעשר השנים האחרונות הייתה,‬

1515
01:31:01,122 --> 01:31:03,082
‫"בתו של BTK".‬

1516
01:31:03,166 --> 01:31:08,796
‫כותרת אחת הייתה נכונה: "קרי רוסון,‬
‫בתו של דניס ראדר, רוצח ה-BTK".‬

1517
01:31:10,173 --> 01:31:14,635
‫אני רוצה שיזהו אותי כקרי רוסון.‬

1518
01:31:17,346 --> 01:31:21,100
‫אני מניחה שזוהי זהותי בעיני רוב האנשים,‬

1519
01:31:21,184 --> 01:31:22,768
‫אבל אני הרבה יותר מכך.‬

1520
01:31:22,852 --> 01:31:24,854
‫כלבה טובה.‬

1521
01:31:24,937 --> 01:31:28,483
‫אני אם, אז אני מבלה‬
‫עם ילדיי, ואנחנו הולכים לחוף הים.‬

1522
01:31:28,983 --> 01:31:31,319
‫אני אוהבת לקרוא ולצפות בטלוויזיה ו…‬

1523
01:31:31,402 --> 01:31:32,236
‫כמו כולם,‬

1524
01:31:32,320 --> 01:31:35,448
‫ופשוט להתרגע. אני בן אדם נורמלי.‬

1525
01:31:37,492 --> 01:31:41,078
‫וברוב הימים אני בכלל‬
‫לא חושבת על זהותו של אבי.‬

1526
01:31:41,162 --> 01:31:42,580
‫אני לא חושבת עליו.‬

1527
01:31:43,164 --> 01:31:46,000
‫קדימה, בואי נלך לשתות. כלבה טובה.‬

1528
01:31:48,169 --> 01:31:49,212
‫אני פשוט אני.‬

1529
01:31:54,383 --> 01:32:01,390
‫- נכון לעכשיו לא הוגשו‬
‫נגד דניס ראדר אישומים חדשים ברצח. -‬

1530
01:32:01,891 --> 01:32:05,686
‫- יוצרי הסרט פנו‬
‫אל משפחותיהם של קורבנותיו של ראדר -‬

1531
01:32:05,770 --> 01:32:07,605
‫- ואל השורדים ממתקפותיו. -‬

1532
01:32:07,688 --> 01:32:10,024
‫- הם בחרו לא להשתתף בסרט הזה. -‬

1533
01:32:10,525 --> 01:32:14,320
‫- אם אתם או אחרים שאתם מכירים‬
‫נפלתם קורבן להתעללות מינית, -‬

1534
01:32:14,403 --> 01:32:19,116
‫- מידע ומשאבים זמינים בעבורכם‬
‫ב-WWW.WANNATALKABOUTIT.COM -‬

1535
01:33:07,665 --> 01:33:10,585
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬