1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

3
00:00:12,200 --> 00:00:15,720
‫שלוש, שתיים, אחת. קדימה!‬

4
00:00:31,160 --> 00:00:32,360
‫ניצחתי!‬

5
00:00:32,440 --> 00:00:34,400
‫בואי נעשה את זה שוב.‬

6
00:00:35,600 --> 00:00:37,080
‫בסדר.‬

7
00:00:37,160 --> 00:00:39,040
‫אני בטוחה שאנצח הפעם.‬

8
00:00:45,480 --> 00:00:49,680
‫- כעבור 20 שנה -‬

9
00:01:12,160 --> 00:01:18,280
‫- מותק, תתקשרי אליי. אני רוצה לדבר איתך. -‬

10
00:01:33,400 --> 00:01:34,800
‫- אני רוצה לדבר איתך. -‬

11
00:01:34,880 --> 00:01:37,400
‫לוסיה, את מתכתבת בטלפון בזמן השיעור?‬

12
00:01:43,280 --> 00:01:46,800
‫רות, מותק, תתקשרי אליי. בסדר?‬

13
00:01:54,800 --> 00:01:56,960
‫העדכון האחרון בנוגע לאלחנדרו הואלבה,‬

14
00:01:57,040 --> 00:02:00,920
‫הילד בן התשע שנעלם ב-23 באוקטובר.‬

15
00:02:01,000 --> 00:02:03,760
‫קבוצות של מתנדבים,‬
‫בעיקר שכנים מהעיירה מיירס,‬

16
00:02:03,840 --> 00:02:07,480
‫משתפים פעולה עם המשמר האזרחי בחיפושים‬

17
00:02:07,560 --> 00:02:09,880
‫שעד כה לא הניבו תוצאות.‬

18
00:02:09,960 --> 00:02:12,160
‫הרשויות הקצו מספר טלפון מיוחד...‬

19
00:02:12,240 --> 00:02:13,080
‫- מתקשר...‬
‫רות -‬

20
00:02:13,160 --> 00:02:14,720
‫שכל אזרח יכול להתקשר אליו...‬

21
00:02:15,320 --> 00:02:17,920
‫אלחנדרו!‬
‫-אלחנדרו!‬

22
00:02:18,000 --> 00:02:20,480
‫אלחנדרו!‬
‫-אלחנדרו!‬

23
00:02:20,560 --> 00:02:23,600
‫...כדי לספק מידע‬
‫על המקרה באופן אנונימי לחלוטין.‬

24
00:02:23,680 --> 00:02:29,080
‫המספר הוא 984-555-6704.‬

25
00:02:29,160 --> 00:02:31,160
‫ועכשיו, לחדשות אחרות.‬

26
00:02:31,240 --> 00:02:33,240
‫שיעור התעסוקה ברבעון האחרון...‬

27
00:03:13,160 --> 00:03:18,000
‫- אמונות -‬

28
00:03:48,840 --> 00:03:50,120
‫- אימא -‬

29
00:04:01,240 --> 00:04:03,200
‫היי, הכול בסדר?‬

30
00:04:03,280 --> 00:04:04,840
‫כן, אני בסדר.‬

31
00:04:04,920 --> 00:04:06,360
‫אני יודעת מה את צריכה.‬

32
00:04:06,440 --> 00:04:09,040
‫לא, אנחנו לא יוצאות הערב.‬

33
00:04:09,920 --> 00:04:11,920
‫בסדר, לא משנה.‬

34
00:04:13,240 --> 00:04:14,640
‫לחיים!‬
‫-לחיים!‬

35
00:04:23,200 --> 00:04:25,960
‫- אימא‬
‫רות, בבקשה. תתקשרי אליי. זה חשוב. -‬

36
00:04:26,040 --> 00:04:27,480
‫הכול טוב?‬

37
00:04:28,000 --> 00:04:28,960
‫כן.‬

38
00:04:30,440 --> 00:04:31,280
‫עוד שניים!‬

39
00:04:43,360 --> 00:04:45,080
‫את נראית נהדר.‬
‫-אוי, לא!‬

40
00:04:45,160 --> 00:04:46,560
‫דווקא כן.‬
‫-פאק!‬

41
00:04:48,200 --> 00:04:50,560
‫מה השעה?‬
‫-כן, יש אור בחוץ, אז...‬

42
00:04:50,640 --> 00:04:52,000
‫אני לא יודעת.‬
‫-נכון!‬

43
00:04:52,080 --> 00:04:55,680
‫שבע? שמונה?‬
‫-זה לא היה אמור לקרות, רות.‬

44
00:04:55,760 --> 00:04:57,040
‫אני יכולה לשתות קפה עכשיו.‬

45
00:04:57,120 --> 00:04:58,800
‫קפה גדול עם חלב, בבקשה.‬

46
00:04:58,880 --> 00:05:00,400
‫ככה אומרים את זה?‬
‫-כן.‬

47
00:05:00,480 --> 00:05:02,760
‫יופי.‬
‫-אוי, פאק.‬

48
00:05:04,160 --> 00:05:06,000
‫אני הולכת להביא משהו לאכול.‬
‫-כן.‬

49
00:05:11,480 --> 00:05:13,640
‫מה העניין?‬
‫-רות...‬

50
00:05:14,160 --> 00:05:15,280
‫זאת אימא.‬

51
00:05:15,360 --> 00:05:17,600
‫מה?‬
‫-אימא נפלה.‬

52
00:05:17,680 --> 00:05:19,280
‫מה? היא מה?‬

53
00:05:20,680 --> 00:05:21,880
‫איפה היא נפלה?‬

54
00:05:23,320 --> 00:05:24,920
‫אימא מתה, רות.‬

55
00:05:58,480 --> 00:06:03,480
‫קריאה אחרונה לנוסעים בטיסה 817 למדריד.‬

56
00:06:03,560 --> 00:06:05,760
‫אנא המשיכו לשער העלייה למטוס.‬

57
00:06:06,560 --> 00:06:07,680
‫קריאה אחרונה...‬

58
00:06:07,760 --> 00:06:09,240
‫- דחוף‬
‫נעדר -‬

59
00:06:09,320 --> 00:06:11,960
‫לנוסעים בטיסה 817 למדריד.‬

60
00:06:15,840 --> 00:06:18,240
‫הוא יצא לרכיבה על האופניים‬
‫כמו בכל יום אחר הצהריים,‬

61
00:06:18,320 --> 00:06:20,640
‫אבל שעות חלפו, והוא לא חזר.‬

62
00:06:20,720 --> 00:06:22,800
‫ו... הוא עדיין לא חזר.‬

63
00:06:22,880 --> 00:06:26,160
‫אנחנו יודעים שהוא שם בחוץ.‬
‫אם מישהו יראה אותו, בבקשה...‬

64
00:06:26,240 --> 00:06:28,240
‫אם הילד הזה לא הופיע עד עכשיו...‬

65
00:06:29,800 --> 00:06:32,200
‫איזו טרגדיה. כל העיירה בהלם.‬

66
00:06:34,240 --> 00:06:37,680
‫הם יוצאים לחפש אותו כל יום,‬
‫אבל אני לא חושב שיש הרבה תקווה.‬

67
00:07:07,320 --> 00:07:08,760
‫תודה.‬
‫-על לא דבר.‬

68
00:07:19,120 --> 00:07:20,160
‫מה קרה?‬

69
00:07:25,280 --> 00:07:26,520
‫אנחנו צריכים להיות חזקים.‬

70
00:07:29,400 --> 00:07:30,600
‫אני במיוחד.‬

71
00:07:33,960 --> 00:07:35,920
‫מה המשמר האזרחי עושה כאן?‬

72
00:07:43,680 --> 00:07:45,360
‫בסדר. תודה, קרלוס.‬

73
00:07:48,240 --> 00:07:50,000
‫חבר'ה, אני מצטער, אבל...‬

74
00:07:50,080 --> 00:07:53,960
‫גם אם זו הייתה תאונה מצערת,‬
‫אנחנו צריכים לתעד את מה שקרה.‬

75
00:07:55,760 --> 00:07:57,000
‫אז מה קרה?‬

76
00:07:59,120 --> 00:08:00,960
‫היא החליקה במקלחת.‬

77
00:08:01,480 --> 00:08:04,480
‫מתברר שהיא שתתה.‬

78
00:08:08,200 --> 00:08:09,280
‫בלתי אפשרי.‬

79
00:08:10,320 --> 00:08:11,640
‫סליחה?‬
‫-לא.‬

80
00:08:11,720 --> 00:08:14,480
‫היא לא... אימא שלי לא שתתה.‬

81
00:08:14,560 --> 00:08:16,200
‫היא שתתה לאחרונה.‬

82
00:08:19,200 --> 00:08:20,600
‫היא שתתה.‬

83
00:08:20,680 --> 00:08:24,600
‫רות, נראה שאימא שלך, בסביבות חצות,‬

84
00:08:24,680 --> 00:08:27,320
‫עלתה למעלה לחדר האמבטיה כדי להתקלח.‬

85
00:08:27,840 --> 00:08:28,960
‫שנעלה למעלה?‬

86
00:08:29,040 --> 00:08:30,040
‫בהחלט.‬

87
00:08:34,800 --> 00:08:36,760
‫אבא שלך היה למעלה, בעליית הגג,‬

88
00:08:36,840 --> 00:08:39,560
‫ושם לב שאימא שלך מתעכבת שם.‬

89
00:08:40,040 --> 00:08:43,960
‫קראתי לה והיא לא ענתה,‬
‫אבל שמעתי את המים זורמים, אז...‬

90
00:08:44,040 --> 00:08:46,160
‫נאלצתי לפרוץ את הדלת.‬

91
00:08:49,960 --> 00:08:52,760
‫היא הייתה... חסרת תנועה.‬

92
00:08:52,840 --> 00:08:54,480
‫היא לא נשמה.‬

93
00:08:54,560 --> 00:08:57,680
‫אנחנו מאמינים שכשהיא החליקה,‬

94
00:08:57,760 --> 00:09:00,120
‫היא נפלה על דלת המקלחון והיא התנפצה.‬

95
00:09:00,720 --> 00:09:02,680
‫הראש שלה נחבט ברצפה ו...‬

96
00:09:02,760 --> 00:09:05,520
‫טוב, המוות היה מהיר.‬

97
00:09:09,280 --> 00:09:12,000
‫מצטער, אסור לך לגעת בשום דבר בינתיים.‬

98
00:09:12,600 --> 00:09:13,920
‫סליחה, פשוט...‬

99
00:09:14,000 --> 00:09:16,440
‫אימא שלי מעולם לא נעלה את הדלתות.‬

100
00:09:16,520 --> 00:09:19,520
‫היא לא אהבה את זה.‬
‫היא אסרה עליי לנעול אותן.‬

101
00:09:19,600 --> 00:09:22,000
‫היא נזפה בי קשות כשהייתי נועלת.‬

102
00:09:22,080 --> 00:09:22,920
‫מותק.‬

103
00:09:24,440 --> 00:09:27,440
‫זה נשמע כאילו‬
‫אנחנו מדברים על מישהי זרה, לא?‬

104
00:09:28,400 --> 00:09:29,760
‫רות.‬

105
00:09:30,440 --> 00:09:31,640
‫אני לא מזהה אותה.‬

106
00:09:32,440 --> 00:09:35,200
‫לא היית כאן כמעט שנתיים.‬

107
00:09:36,200 --> 00:09:37,960
‫איך את מצפה להכיר אותה?‬

108
00:09:46,760 --> 00:09:49,200
‫סבלנות.‬
‫-סבלנות. אין לנו ברירה.‬

109
00:09:50,200 --> 00:09:51,960
‫בדיוק אמרתי לאבא שלך‬

110
00:09:52,040 --> 00:09:55,120
‫שיש עוד ניירת והליכים שגרתיים.‬

111
00:09:55,200 --> 00:09:57,080
‫נו, את יודעת איך זה.‬

112
00:09:57,160 --> 00:09:59,520
‫אבל ברגע שנקבל את דוח הרעלים‬

113
00:09:59,600 --> 00:10:01,720
‫ונוודא שהכול תקין,‬

114
00:10:01,800 --> 00:10:06,080
‫הגופה תהיה זמינה להלוויה, לאשכבה וכן הלאה.‬

115
00:10:06,160 --> 00:10:07,840
‫אני מקווה שזה לא יתעכב.‬

116
00:10:07,920 --> 00:10:10,640
‫בינתיים, אם תצטרכו משהו, אני כאן, בסדר?‬

117
00:10:13,840 --> 00:10:15,160
‫בוא נלך.‬

118
00:10:15,240 --> 00:10:17,800
‫מרטין, אתה יודע איפה למצוא אותי.‬

119
00:10:17,880 --> 00:10:19,160
‫שוב תודה.‬
‫-על לא דבר.‬

120
00:10:19,240 --> 00:10:21,240
‫המשך יום טוב.‬
‫-המשך יום טוב.‬

121
00:10:30,680 --> 00:10:32,960
‫- לה קאסה אזול -‬

122
00:10:37,600 --> 00:10:39,600
‫- סיידר -‬

123
00:10:44,680 --> 00:10:47,560
‫אם תצטרכי משהו, את יודעת איפה אני.‬

124
00:10:50,600 --> 00:10:51,600
‫אבא.‬

125
00:10:56,000 --> 00:10:57,520
‫קרה משהו אתמול?‬

126
00:11:00,400 --> 00:11:01,720
‫למה את שואלת?‬

127
00:11:02,800 --> 00:11:04,200
‫כי אימא התקשרה אליי.‬

128
00:11:05,600 --> 00:11:06,720
‫כמה פעמים.‬

129
00:11:06,800 --> 00:11:10,160
‫היה לי יום רע ולא עניתי.‬

130
00:11:10,240 --> 00:11:13,000
‫והיא גם שלחה לי הודעות.‬

131
00:11:13,600 --> 00:11:14,600
‫מה היא כתבה?‬

132
00:11:17,680 --> 00:11:18,880
‫שהיא צריכה לדבר.‬

133
00:11:21,160 --> 00:11:22,640
‫רבנו קצת.‬

134
00:11:23,920 --> 00:11:24,920
‫למה?‬

135
00:11:27,600 --> 00:11:29,720
‫כי הפריע לי שהיא שתתה.‬

136
00:11:31,040 --> 00:11:33,680
‫אני חושב שזו הסיבה‬
‫שהיא נעלה את עצמה בחדר האמבטיה.‬

137
00:11:33,760 --> 00:11:36,920
‫כדי שהיא תוכל להמשיך לשתות בלי שאגיד כלום.‬

138
00:11:37,920 --> 00:11:39,520
‫אבל הכוס שלה הייתה למטה.‬

139
00:11:39,600 --> 00:11:40,680
‫מה?‬

140
00:11:41,200 --> 00:11:44,480
‫הכוס שלה. היא לא לקחה אותה איתה.‬
‫היא השאירה אותה למטה.‬

141
00:11:45,640 --> 00:11:47,840
‫היא בטח שכחה אותה. היא הייתה שיכורה.‬

142
00:11:48,960 --> 00:11:49,960
‫מה זה משנה?‬

143
00:11:51,560 --> 00:11:53,600
‫זה משנה. זה משנה, אבא.‬

144
00:11:53,680 --> 00:11:57,520
‫היא התקשרה אליי ולא עניתי.‬
‫רציתי להתקשר אליה היום.‬

145
00:11:57,600 --> 00:12:00,320
‫התכוונתי להתקשר אליה היום, ועכשיו...‬

146
00:12:51,800 --> 00:12:55,280
‫רות, אני יודעת שאת לא אוהבת לדבר בטלפון.‬

147
00:12:56,080 --> 00:12:59,760
‫אבל אם אני מתקשרת או מסמסת לך,‬
‫זה בגלל שזה חשוב.‬

148
00:12:59,840 --> 00:13:04,280
‫אל תדאגי, אני לא אנדנד לך‬
‫שתחזרי הביתה בזמן הקרוב.‬

149
00:13:04,360 --> 00:13:08,800
‫אני יודעת שהטיסות יקרות וכל זה.‬

150
00:13:10,600 --> 00:13:12,360
‫זה בנוגע לאבא שלך, רות.‬

151
00:13:12,440 --> 00:13:14,720
‫אבא שלך הוא לא הגבר שהכרת.‬

152
00:13:15,760 --> 00:13:18,160
‫אבא שלך הוא... הוא אדם אחר.‬

153
00:13:18,240 --> 00:13:19,600
‫כבר זמן מה.‬

154
00:13:19,680 --> 00:13:22,640
‫לא רציתי לספר לך כדי שלא תדאגי.‬

155
00:13:22,720 --> 00:13:24,040
‫אבל...‬

156
00:13:25,960 --> 00:13:27,040
‫סליחה.‬

157
00:13:27,560 --> 00:13:30,760
‫חשבתי ששמעתי אותו מגיע.‬

158
00:13:31,920 --> 00:13:32,920
‫רות.‬

159
00:13:34,160 --> 00:13:35,320
‫אבא שלך...‬

160
00:13:35,840 --> 00:13:37,600
‫אבא שלך מפחיד אותי.‬

161
00:13:38,080 --> 00:13:42,640
‫הוא מסתגר כל היום בעליית הגג.‬

162
00:13:42,720 --> 00:13:45,160
‫אני לא יכולה להסביר לך עכשיו, אבל...‬

163
00:13:46,040 --> 00:13:49,000
‫אני חוששת שיום אחד הוא יעשה משהו מטורף.‬

164
00:13:49,760 --> 00:13:51,680
‫תתקשרי אליי, בבקשה.‬

165
00:13:51,760 --> 00:13:52,800
‫אני אוהבת אותך.‬

166
00:14:32,160 --> 00:14:35,640
{\an8}‫- המשמר האזרחי‬
‫אין כניסה -‬

167
00:14:55,520 --> 00:14:56,520
‫אבא?‬

168
00:15:20,480 --> 00:15:21,880
‫ישנת טוב?‬

169
00:15:23,320 --> 00:15:25,360
‫הן קצת רכות. כמו שאת אוהבת, נכון?‬

170
00:15:28,360 --> 00:15:30,040
‫בבקשה.‬
‫-תודה.‬

171
00:15:32,360 --> 00:15:34,480
‫רוצה עוד משהו? קצת מיץ?‬

172
00:15:34,560 --> 00:15:36,680
‫לא, אני לא רעבה במיוחד.‬

173
00:15:37,520 --> 00:15:39,560
‫אני יכולה לעזור לך במשהו היום?‬

174
00:15:40,200 --> 00:15:41,600
‫לא, אל תדאגי.‬

175
00:15:41,680 --> 00:15:45,160
‫לא נוכל לעשות הרבה‬
‫עד שנקבל אישור מהמשמר האזרחי.‬

176
00:15:45,240 --> 00:15:46,840
‫אני יכולה לעשות קניות.‬

177
00:15:47,640 --> 00:15:49,440
‫או שאוכל לעזור לך בחממה.‬

178
00:15:49,520 --> 00:15:53,040
‫הזנחתי את החממה לאחרונה.‬

179
00:15:55,760 --> 00:15:57,040
‫למה?‬

180
00:15:57,120 --> 00:15:58,640
‫הייתי עסוק.‬

181
00:16:00,400 --> 00:16:02,200
‫אתה בפנסיה, אבא.‬

182
00:16:03,320 --> 00:16:06,560
‫אנחנו מפסיקים להיות בני אדם‬
‫כשאנחנו בפנסיה או מה?‬

183
00:16:07,320 --> 00:16:08,320
‫תאכלי.‬

184
00:16:13,040 --> 00:16:15,320
‫אתמול בלילה שמעתי את קולה של אימא שלך.‬

185
00:16:16,680 --> 00:16:18,000
‫בחלום או...?‬

186
00:16:18,080 --> 00:16:19,440
‫לא.‬

187
00:16:19,520 --> 00:16:21,680
‫בטלפון שלך, אני מניח.‬

188
00:16:23,080 --> 00:16:24,520
‫היא שלחה לך הודעה?‬

189
00:16:26,360 --> 00:16:29,640
‫לא, אלה היו הודעות קוליות ישנות.‬

190
00:16:30,200 --> 00:16:31,400
‫את בטוחה?‬

191
00:16:32,520 --> 00:16:33,440
‫למה?‬

192
00:16:34,200 --> 00:16:37,120
‫אני אבא שלך, מותק.‬
‫אני יודע מתי את משקרת לי.‬

193
00:16:37,760 --> 00:16:39,800
‫אז הייתי שמחה אם היית קולט את הרמז‬

194
00:16:39,880 --> 00:16:41,960
‫כשאני לא רוצה לדבר על משהו.‬

195
00:16:42,040 --> 00:16:44,000
‫למה את לא מספרת מה היא אמרה לך?‬

196
00:16:44,080 --> 00:16:45,560
‫כי זה היה בינינו, אבא.‬

197
00:16:45,640 --> 00:16:47,440
‫כן, נכון. כרגיל.‬

198
00:16:47,920 --> 00:16:51,160
‫חלילה שיהיה לי חלק בעולם שלכן.‬

199
00:16:51,760 --> 00:16:54,480
‫תמיד רבתן, אבל ברגע שניסיתי להתערב,‬

200
00:16:54,560 --> 00:16:56,960
‫הייתן נסגרות ומשאירות אותי בחוץ.‬

201
00:16:57,040 --> 00:16:59,080
‫זה לא סיפור גדול.‬

202
00:16:59,160 --> 00:17:01,760
‫טוב, זה נגמר עכשיו, מותק.‬

203
00:17:02,560 --> 00:17:05,400
‫מעכשיו אסור שיהיו סודות בינינו.‬

204
00:17:06,400 --> 00:17:08,960
‫אימא שלך איננה. את מבינה?‬

205
00:17:10,960 --> 00:17:11,960
‫כן, אבא.‬

206
00:17:40,960 --> 00:17:42,520
‫תודה רבה.‬

207
00:17:42,600 --> 00:17:43,800
‫רות.‬

208
00:17:46,960 --> 00:17:49,520
‫הסמל מהמשמר האזרחי התקשר.‬

209
00:17:50,040 --> 00:17:53,360
‫הפתולוג סיים. הם מחזירים לנו את אימא.‬

210
00:17:54,320 --> 00:17:57,000
‫לא מצאו שום דבר חריג?‬

211
00:17:57,760 --> 00:17:59,800
‫מה הם היו אמורים למצוא?‬

212
00:17:59,880 --> 00:18:02,200
‫היא שתתה ונפלה. זהו זה.‬

213
00:18:13,320 --> 00:18:14,320
‫אפשר לעזור לך?‬

214
00:18:14,400 --> 00:18:16,440
‫אין צורך, מותק.‬

215
00:18:17,720 --> 00:18:20,200
‫אבא! תן לי לעזור לך.‬

216
00:18:20,280 --> 00:18:22,320
‫אני לא זקוק לעזרתך.‬

217
00:18:22,400 --> 00:18:23,360
‫תן לי.‬

218
00:18:24,480 --> 00:18:27,080
‫בואי נתחרה בשחייה. נראה מי ינצח.‬

219
00:18:27,160 --> 00:18:29,200
‫עדיף סתם לעשות כמה בריכות, לא?‬

220
00:18:29,280 --> 00:18:30,840
‫זה לא יהיה הוגן.‬

221
00:18:31,520 --> 00:18:34,920
‫אי אפשר להתחרות בבתולת ים במים.‬

222
00:18:39,920 --> 00:18:42,560
‫בתולת הים הזאת קצת חלודה.‬

223
00:18:46,520 --> 00:18:47,760
‫מה אתה עושה?‬

224
00:18:48,280 --> 00:18:50,360
‫זורק את הזבל הזה.‬

225
00:18:52,280 --> 00:18:53,800
‫אלה הקרמים של אימא.‬

226
00:18:53,880 --> 00:18:55,160
‫זבל.‬

227
00:18:56,000 --> 00:18:59,200
‫והחלאות לוקחים על זה הון תועפות.‬

228
00:19:00,760 --> 00:19:03,200
‫אתה מקלל הרבה לאחרונה, נכון?‬

229
00:19:03,280 --> 00:19:09,080
‫הבני זונות האלה הורסים לאנשים את החיים‬
‫ואז לוקחים את הכסף שלהם.‬

230
00:19:11,160 --> 00:19:12,520
‫על מי אנחנו מדברים?‬

231
00:19:14,520 --> 00:19:16,640
‫תעשיית התרופות.‬

232
00:19:17,640 --> 00:19:20,200
‫את יודעת מה הן עשו בארצות הברית?‬

233
00:19:20,280 --> 00:19:22,880
‫הם גרמו לחצי מהמדינה להתמכר למשככי כאבים.‬

234
00:19:22,960 --> 00:19:25,000
‫שלא לדבר על פנטניל.‬

235
00:19:25,080 --> 00:19:28,720
‫הם מסממים אותם,‬
‫מרוששים אותם, והופכים אותם לזומבים.‬

236
00:19:31,080 --> 00:19:33,560
‫איך זה קשור לקרמים של אימא?‬

237
00:19:33,640 --> 00:19:37,240
‫את יודעת איך הם מכינים אותם?‬
‫הם עושים ניסויים בבעלי חיים.‬

238
00:19:37,960 --> 00:19:38,960
‫אני יודעת.‬

239
00:19:39,480 --> 00:19:40,680
‫ובבני אדם.‬

240
00:19:42,440 --> 00:19:43,440
‫בני אדם?‬

241
00:19:43,520 --> 00:19:45,000
‫בילדים.‬

242
00:19:45,920 --> 00:19:47,560
‫בילדים כמו אלחנדרו.‬

243
00:19:47,640 --> 00:19:48,640
‫לא שמעת?‬

244
00:19:50,000 --> 00:19:51,880
‫אי אפשר שלא לשמוע על זה.‬

245
00:19:53,360 --> 00:19:55,960
‫הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.‬

246
00:19:56,040 --> 00:19:58,880
‫ותנחשי מי הגיע לאזור לאחרונה?‬

247
00:19:59,840 --> 00:20:02,640
‫המטה הראשי של חברת תרופות אמריקאית גדולה.‬

248
00:20:02,720 --> 00:20:03,640
‫איזה צירוף מקרים.‬

249
00:20:04,640 --> 00:20:06,920
‫אין צירופי מקרים, מותק.‬

250
00:20:08,040 --> 00:20:09,920
‫אני יכול לשלוח לך קישורים.‬

251
00:20:10,000 --> 00:20:14,400
‫יש אלפי סרטונים, כתבות,‬
‫אנשים שנאבקים לחשוף את זה.‬

252
00:20:14,480 --> 00:20:15,720
‫אבא.‬

253
00:20:16,400 --> 00:20:17,400
‫טוב.‬

254
00:20:18,280 --> 00:20:20,000
‫אני לא יודע למה אני מופתע.‬

255
00:20:20,880 --> 00:20:22,720
‫את בדיוק כמו אימא שלך.‬

256
00:20:30,400 --> 00:20:31,800
‫שלום, סמל. מה שלומך?‬

257
00:20:31,880 --> 00:20:34,520
‫אני רות, בתו של מרטין.‬

258
00:20:34,600 --> 00:20:38,080
‫אבא שלי אמר לי שקיבלתם את דוח הפתולוג‬

259
00:20:38,160 --> 00:20:40,080
‫ושהוא קובע שזו הייתה תאונה.‬

260
00:20:40,160 --> 00:20:42,360
‫נכון.‬
‫-כן.‬

261
00:20:42,440 --> 00:20:46,400
‫טוב, אני... תגיד לי אם אני מגזימה,‬
‫או אם זה לא במקום,‬

262
00:20:46,480 --> 00:20:51,640
‫אבל רציתי לדעת אם יתאפשר לי...‬

263
00:20:51,720 --> 00:20:54,320
‫לראות את הדוח בעצמי.‬

264
00:20:54,400 --> 00:20:55,640
‫או...‬

265
00:20:56,160 --> 00:20:59,440
‫או את התמונות או משהו, כי...‬

266
00:20:59,520 --> 00:21:03,720
‫טוב, פשוט, אני רוצה לדעת בדיוק...‬

267
00:21:04,240 --> 00:21:05,640
‫מה קרה.‬

268
00:21:05,720 --> 00:21:06,720
‫ו...‬

269
00:21:08,200 --> 00:21:09,200
‫הלו?‬

270
00:21:09,960 --> 00:21:12,880
‫את רוצה לראות עותק של הדוח?‬

271
00:21:13,480 --> 00:21:17,440
‫כן, אם זה אפשרי. אני אשמח.‬

272
00:21:18,840 --> 00:21:20,320
‫אין בעיה.‬

273
00:21:20,400 --> 00:21:21,400
‫טוב.‬

274
00:21:54,240 --> 00:21:57,200
‫- תתעוררו -‬

275
00:21:57,280 --> 00:21:59,120
‫מה החומר הזה בדיוק?‬

276
00:21:59,200 --> 00:22:03,360
‫אדרנוכרום מופק באמצעות‬
‫שחרור אדרנלין בדמם של ילדים.‬

277
00:22:03,440 --> 00:22:05,640
‫ילדים נחטפים.‬

278
00:22:05,720 --> 00:22:09,240
‫ואז מטילים עליהם אימה, מענים אותם,‬

279
00:22:09,320 --> 00:22:12,240
‫והם עוברים זוועות‬
‫כדי להציף את דמם באדרנלין.‬

280
00:22:12,320 --> 00:22:15,320
‫האליטות צורכות אותו כסם שמחזיר את הנעורים.‬

281
00:22:15,400 --> 00:22:17,280
‫כמובן, אלה שעשירים מספיק.‬

282
00:22:17,360 --> 00:22:20,440
‫ולכאורה, הוא מעורבב עם סם מוכר אחר.‬

283
00:22:20,520 --> 00:22:22,440
‫אכן. פנטניל.‬

284
00:22:22,520 --> 00:22:25,120
‫פנטניל, שדרך אגב, מגיע מאוקראינה.‬

285
00:22:25,200 --> 00:22:26,480
‫איזה צירוף מקרים.‬

286
00:22:26,560 --> 00:22:27,880
‫הכול מחובר.‬

287
00:22:27,960 --> 00:22:30,960
‫למה אין לנו עוד מידע על הנושא המחריד הזה?‬

288
00:22:31,040 --> 00:22:33,520
‫כי התקשורת לא רוצה שהאמת תתגלה.‬

289
00:22:33,600 --> 00:22:36,480
‫רק מעטים מבינינו יודעים את האמת.‬

290
00:22:58,040 --> 00:22:59,080
‫אני מצטערת.‬

291
00:23:06,640 --> 00:23:07,720
‫שלום, סבתא.‬

292
00:23:07,800 --> 00:23:09,040
‫שלום, מותק.‬

293
00:23:11,720 --> 00:23:13,240
‫היי, מותק. מה שלומך?‬

294
00:23:17,760 --> 00:23:19,120
‫איזה אסון.‬

295
00:23:20,280 --> 00:23:21,640
‫מה שלום אבא שלך?‬

296
00:23:21,720 --> 00:23:24,840
‫כמו כולנו. בהלם.‬

297
00:23:48,120 --> 00:23:49,520
‫תודה.‬

298
00:23:50,520 --> 00:23:52,520
‫לא אכלתי כלום כבר יומיים.‬

299
00:23:53,640 --> 00:23:56,320
‫אני מדמיין את אימא שלך שוכבת על הרצפה ו...‬

300
00:23:57,600 --> 00:24:00,400
‫אני לא מבין איך דבר כזה קרה.‬

301
00:24:01,920 --> 00:24:03,120
‫גם אני לא מבינה.‬

302
00:24:04,480 --> 00:24:06,480
‫ידעת שהיא שתתה?‬

303
00:24:08,000 --> 00:24:08,920
‫כן.‬

304
00:24:09,720 --> 00:24:11,680
‫אימא שלך לא הייתה בסדר לאחרונה.‬

305
00:24:11,760 --> 00:24:15,560
‫היא הרגישה מדוכדכת. עצובה.‬

306
00:24:16,840 --> 00:24:18,320
‫לא ידעתי שום דבר.‬

307
00:24:19,440 --> 00:24:23,200
‫אני לא יודע.‬
‫זה ממש מוזר בשבילי לדבר איתך על זה.‬

308
00:24:23,280 --> 00:24:24,840
‫במיוחד בזמן עבר.‬

309
00:24:27,360 --> 00:24:28,920
‫אתה חושב שזה היה בגלל אבא?‬

310
00:24:29,000 --> 00:24:30,080
‫תראי, אבא שלך...‬

311
00:24:30,160 --> 00:24:33,600
‫אל תזכירי את אבא שלך,‬
‫כי אבא שלך... מתנהג מוזר.‬

312
00:24:33,680 --> 00:24:36,040
‫מי יודע? אולי הפרישה...‬

313
00:24:36,640 --> 00:24:38,600
‫סביר להניח שהיא לא עושה לו טוב.‬

314
00:24:38,680 --> 00:24:40,400
‫וגם המגפה.‬

315
00:24:40,480 --> 00:24:42,400
‫היא הייתה קשה לו ולכולם.‬

316
00:24:42,480 --> 00:24:46,520
‫ידעת שנאלצנו לקחת את אימא שלך‬
‫להתחסן בחשאי?‬

317
00:24:47,520 --> 00:24:49,080
‫היא דאגה כל כך.‬

318
00:24:49,160 --> 00:24:51,960
‫היא חששה שהוא יגלה.‬

319
00:24:52,040 --> 00:24:54,600
‫היא לא ידעה איך הוא יגיב לזה.‬

320
00:24:57,920 --> 00:24:59,120
‫אבל אתה...?‬

321
00:25:01,320 --> 00:25:03,320
‫לא יודעת, אתה חושב ש...‬

322
00:25:04,400 --> 00:25:07,000
‫שהם התווכחו, או שהוא נהיה אלים או משהו?‬

323
00:25:07,080 --> 00:25:08,400
‫אולי הוא...‬

324
00:25:08,480 --> 00:25:09,600
‫אני לא ממש יודע.‬

325
00:25:09,680 --> 00:25:14,160
‫את יודעת שאימא שלך‬
‫לא סיפרה לי הרבה, לא לי ולא לאחרים.‬

326
00:25:38,160 --> 00:25:39,240
‫בבקשה.‬

327
00:25:39,320 --> 00:25:40,680
‫עותק של הדוח.‬

328
00:25:41,400 --> 00:25:44,080
‫יש שם צילומים של הגופה על הרצפה.‬

329
00:25:44,160 --> 00:25:46,520
‫אני במקומך לא הייתי מסתכל עליהם.‬

330
00:26:04,000 --> 00:26:06,120
‫- דוח פתולוג -‬

331
00:26:08,840 --> 00:26:13,000
‫- סיבת מוות משוערת:‬
‫פגיעת ראש קשה עקב נפילה -‬

332
00:26:57,720 --> 00:26:59,880
‫רות, אני כל כך מצטערת.‬

333
00:27:02,240 --> 00:27:03,840
‫משתתפת בצערך.‬

334
00:27:04,960 --> 00:27:06,120
‫היא קרעה אותנו.‬

335
00:27:07,200 --> 00:27:08,840
‫כל היום שחינו בריכות שלמות.‬

336
00:27:08,920 --> 00:27:11,600
‫היא הייתה קשוחה, אבל אהובה מאוד.‬

337
00:27:12,200 --> 00:27:13,680
‫היא התגעגעה אלייך מאוד.‬

338
00:27:13,760 --> 00:27:15,040
‫טוב.‬

339
00:27:15,720 --> 00:27:18,080
‫סליחה, אתן יודעות עם מי אבא שלי מדבר?‬

340
00:27:19,120 --> 00:27:21,360
‫האיש הזה? הוא חלק מצוות החיפוש שלו.‬

341
00:27:23,000 --> 00:27:24,680
‫איזה חיפוש?‬

342
00:27:25,200 --> 00:27:27,680
‫אולי לא שמעת, אבל נעלם כאן ילד.‬

343
00:27:27,760 --> 00:27:31,440
‫השכנים הקימו צוותים שיבצעו חיפושים אחריו.‬

344
00:27:31,520 --> 00:27:33,640
‫זה מריאנו, המפקד החדש.‬

345
00:27:33,720 --> 00:27:35,600
‫לואיס מהמוסך.‬

346
00:27:35,680 --> 00:27:38,560
‫וזה אלפונסו, רופא המשטרה.‬

347
00:27:39,240 --> 00:27:40,400
‫מה?‬

348
00:27:41,360 --> 00:27:42,800
‫את יודעת, הרופא...‬

349
00:27:43,880 --> 00:27:44,920
‫איך קוראים לזה?‬

350
00:27:45,000 --> 00:27:45,920
‫הפתולוג.‬

351
00:27:47,080 --> 00:27:48,040
‫הפתולוג.‬

352
00:27:54,240 --> 00:27:56,440
‫סלחו לי.‬
‫-כמובן.‬

353
00:28:11,760 --> 00:28:12,880
‫"אלפונסו."‬

354
00:28:12,960 --> 00:28:16,000
‫- הפתולוג אלפונסו גרסיה מרין -‬

355
00:28:25,960 --> 00:28:28,600
‫לוסיה היקרה, שאלוהים ישמור עלייך.‬

356
00:28:29,320 --> 00:28:31,200
‫אנחנו נתגעגע אלייך.‬

357
00:28:31,280 --> 00:28:33,520
‫במיוחד בעלך ובתך.‬

358
00:28:34,560 --> 00:28:36,040
‫הם לא לבד.‬

359
00:28:36,120 --> 00:28:40,120
‫האל יהיה איתם עד שהם יפגשו אותך שוב.‬

360
00:28:41,120 --> 00:28:45,480
‫האמונה הכרחית ביותר בזמנים כאלה.‬

361
00:28:46,200 --> 00:28:50,160
‫חשוב ביותר להאמין שמישהו ממתין לנו...‬

362
00:28:50,240 --> 00:28:53,200
‫אבא, מי האישה שעומדת שם ליד העמוד?‬

363
00:28:54,840 --> 00:28:56,760
‫אנחנו נזכרים באלוהים רק...‬

364
00:28:56,840 --> 00:28:58,400
‫אין לי מושג.‬

365
00:28:58,920 --> 00:29:00,480
‫אבל אנחנו נזכרים...‬

366
00:29:00,560 --> 00:29:03,200
‫היא הייתה גם אצלנו בבית. בטקס האשכבה.‬

367
00:29:03,280 --> 00:29:06,520
‫כמה יתומים הם חסרי האמונה.‬

368
00:29:06,600 --> 00:29:09,760
‫או הסוגדים לאלילי שקר.‬

369
00:29:09,840 --> 00:29:13,560
‫או אלה הנותנים לעצמם‬
‫ללכת שולל אחר אמונות מופרכות‬

370
00:29:14,080 --> 00:29:17,120
‫בחיפוש אחר מי יודע מה.‬

371
00:29:18,280 --> 00:29:21,200
‫למה אנחנו צריכים להקשיב לכל השטויות האלה?‬

372
00:29:22,160 --> 00:29:25,840
‫לנביאי השקר, לתגרני המקדש,‬

373
00:29:25,920 --> 00:29:28,360
‫ולנאורים בעיני עצמם,‬

374
00:29:28,440 --> 00:29:30,800
‫אלוהים אומר:‬

375
00:29:32,080 --> 00:29:33,520
‫אני הדרך.‬

376
00:29:34,480 --> 00:29:35,880
‫והאמת.‬

377
00:29:36,400 --> 00:29:37,640
‫והחיים עצמם.‬

378
00:30:32,320 --> 00:30:33,720
‫ארון!‬

379
00:30:34,480 --> 00:30:35,680
‫ארון?‬

380
00:30:41,200 --> 00:30:42,200
‫רות.‬

381
00:30:43,960 --> 00:30:45,280
‫שנים לא התראינו.‬

382
00:30:45,360 --> 00:30:46,520
‫כן.‬

383
00:30:52,480 --> 00:30:54,280
‫אתה עדיין מוכר?‬

384
00:30:54,360 --> 00:30:57,080
‫אנסה למצוא משהו, אבל רק כי זה בשבילך.‬

385
00:30:57,160 --> 00:30:58,800
‫אני כבר לא מתעסק בזה.‬

386
00:30:58,880 --> 00:31:00,600
‫התקדמתי בחיים.‬

387
00:31:00,680 --> 00:31:02,080
‫אני עובד בניקיון.‬

388
00:31:04,160 --> 00:31:05,160
‫טוב.‬

389
00:31:08,600 --> 00:31:09,600
‫קחי.‬

390
00:31:10,720 --> 00:31:12,120
‫תודה.‬

391
00:31:12,200 --> 00:31:14,640
‫סליחה, רציתי לבוא להלוויה.‬

392
00:31:15,520 --> 00:31:19,680
‫אבל אימא שלך לא סבלה אותי,‬
‫אז לא היה לי נעים.‬

393
00:31:19,760 --> 00:31:21,080
‫אבל עכשיו אני מתחרט.‬

394
00:31:21,680 --> 00:31:25,360
‫הרי לא הולכים להלוויות למען המתים,‬
‫אלא למען החיים שנותרו מאחור.‬

395
00:31:26,280 --> 00:31:29,160
‫הייתי אסיר תודה‬
‫לאנשים שבאו להלוויה של אבא שלי.‬

396
00:31:29,240 --> 00:31:30,680
‫אל תדאג.‬

397
00:31:30,760 --> 00:31:33,360
‫אימא שלי לא ממש הייתה מעריצה שלך.‬

398
00:31:34,800 --> 00:31:37,840
‫היא הייתה צריכה להאשים מישהו‬
‫בכך שהבת שלה איבדה את הדרך.‬

399
00:31:37,920 --> 00:31:41,120
‫על מה אתה מדבר? אני לא אבודה.‬

400
00:31:41,200 --> 00:31:43,800
‫אבל החיים שלי כבר לא מתנהלים בקו ישר.‬

401
00:31:43,880 --> 00:31:45,080
‫זה ממש פיוטי.‬

402
00:31:46,040 --> 00:31:47,520
‫לא, ברצינות.‬

403
00:31:47,600 --> 00:31:51,040
‫אני מבין למה אימא שלך‬
‫שנאה את החבר שגרר אותך לעשן מריחואנה.‬

404
00:31:51,120 --> 00:31:52,200
‫חבר?‬

405
00:31:52,800 --> 00:31:55,560
‫טוב, יזיז. בסדר? יזיז.‬

406
00:31:55,640 --> 00:31:57,720
‫אני חושב שהיא לא אהבה גם את זה.‬

407
00:32:01,200 --> 00:32:03,960
‫אבל אבא שלך תוקע בי מבטים של שנאה לאחרונה.‬

408
00:32:04,680 --> 00:32:05,720
‫למה?‬

409
00:32:07,920 --> 00:32:11,400
‫לא יודע. הוא היה פחות מפחיד‬
‫כשהוא היה במשמר האזרחי.‬

410
00:32:11,480 --> 00:32:14,600
‫כשהיינו נפגשים, הוא היה מציע לי‬
‫עבודות אבטחה או משהו.‬

411
00:32:14,680 --> 00:32:16,600
‫משמרות קצרות, כסף טוב.‬

412
00:32:17,320 --> 00:32:19,240
‫אבל מאז שהתחלתי לעבוד ב"סרטיקס"...‬

413
00:32:20,680 --> 00:32:22,880
‫זו חברת התרופות החדשה?‬
‫-כן.‬

414
00:32:23,640 --> 00:32:26,880
‫זה לא שהוא לא אומר שלום.‬
‫זה כאילו שהוא רוצה להרוג אותי.‬

415
00:32:31,560 --> 00:32:32,560
‫מה?‬

416
00:32:35,360 --> 00:32:36,400
‫אני לא יודעת.‬

417
00:32:36,480 --> 00:32:39,200
‫יכול להיות שאבא שלי איבד את זה,‬

418
00:32:39,280 --> 00:32:41,960
‫אבל כרגע אני זאת שמשתגעת.‬

419
00:32:44,720 --> 00:32:46,520
‫הוא מתנהג מוזר, מבין?‬

420
00:32:47,520 --> 00:32:48,720
‫שונה.‬

421
00:32:50,000 --> 00:32:51,000
‫אז?‬

422
00:32:53,400 --> 00:32:55,560
‫אפילו חשבתי שאולי...‬

423
00:32:58,880 --> 00:33:01,240
‫גם אני לא כמו שהייתי לפני כמה שנים.‬

424
00:33:04,360 --> 00:33:05,320
‫לא השתנית.‬

425
00:33:10,600 --> 00:33:11,800
‫לעזאזל.‬

426
00:33:13,960 --> 00:33:14,960
‫למה?‬

427
00:33:17,520 --> 00:33:20,560
‫ניצחתי את סרטן המעי הגס. מה תגידי?‬

428
00:33:23,760 --> 00:33:25,560
‫לא יודעת. לא היה לי מושג.‬

429
00:33:26,840 --> 00:33:29,760
‫כן, טוב, לא דיברנו הרבה זמן.‬

430
00:33:29,840 --> 00:33:32,040
‫לא רציתי לספר לך במייל.‬

431
00:33:32,640 --> 00:33:36,720
‫השקית הקטנה הזאת‬
‫בהחלט שינתה קצת את חיי, אבל...‬

432
00:33:39,280 --> 00:33:41,840
‫יש ימים שהיא נראית‬
‫כמו הסיוט הכי גדול בעולם.‬

433
00:33:42,320 --> 00:33:44,200
‫ויש ימים שאני אסיר תודה עליה.‬

434
00:33:45,200 --> 00:33:48,440
‫כי זו תזכורת‬
‫לכך שהייתי קרוב למוות, וזה לא קרה.‬

435
00:33:48,520 --> 00:33:51,000
‫זה תמיד גורם לי לרצות לחגוג.‬

436
00:33:53,240 --> 00:33:54,440
‫באמת?‬

437
00:34:25,040 --> 00:34:26,040
‫מה?‬

438
00:34:27,360 --> 00:34:30,880
‫פשוט עכשיו, עם השקית עליי...‬

439
00:34:32,360 --> 00:34:33,800
‫מה? אתה לא יכול לעשות את זה?‬

440
00:34:33,880 --> 00:34:37,040
‫אני לא יודע. אני באמת לא יודע.‬

441
00:34:38,680 --> 00:34:40,960
‫לא שכבתי עם אף אחת מאז שזה קרה.‬

442
00:34:41,040 --> 00:34:42,560
‫למה?‬

443
00:34:42,640 --> 00:34:46,920
‫זה לא גורם לי להרגיש מושך במיוחד.‬

444
00:34:47,000 --> 00:34:48,000
‫אם לומר את האמת.‬

445
00:34:48,800 --> 00:34:50,840
‫אתה שווה יותר מאי פעם.‬

446
00:34:50,920 --> 00:34:52,000
‫באמת?‬

447
00:35:08,200 --> 00:35:09,560
‫- סרטיקס‬
‫ארון דיאז בואנו -‬

448
00:35:09,640 --> 00:35:11,240
‫תראי את הבניין הענק הזה.‬

449
00:35:12,400 --> 00:35:13,680
‫כאן אני עובד.‬

450
00:35:24,280 --> 00:35:26,040
‫זה היה ערב כיפי.‬

451
00:35:31,000 --> 00:35:33,040
‫שמור על עצמך.‬
‫-גם את.‬

452
00:35:47,080 --> 00:35:49,760
‫- חברת התרופות סרטיקס -‬

453
00:36:17,000 --> 00:36:18,280
‫מה אתה עושה?‬

454
00:36:19,840 --> 00:36:21,040
‫את לא רואה?‬

455
00:36:23,120 --> 00:36:24,560
‫כל כך מהר?‬

456
00:36:25,400 --> 00:36:28,800
‫עדיף לסיים עם זה בהקדם,‬
‫כדי שנוכל להמשיך הלאה.‬

457
00:36:30,400 --> 00:36:32,400
‫ואז תוכל לחזור לעליית הגג, נכון?‬

458
00:36:42,280 --> 00:36:44,160
‫מה אתה עושה שם למעלה, אבא?‬

459
00:36:47,520 --> 00:36:51,000
‫קורא. אני צופה בסרטונים. אני מתעדכן.‬

460
00:36:52,360 --> 00:36:54,360
‫זה מה שכולם צריכים לעשות.‬

461
00:36:55,960 --> 00:36:58,040
‫ואתה צריך לנעול את עצמך בשביל זה?‬

462
00:36:58,120 --> 00:37:00,760
‫אני לא אוהב שאנשים מתערבים בעניינים שלי.‬

463
00:37:00,840 --> 00:37:02,480
‫גם את היית כזאת.‬

464
00:37:02,560 --> 00:37:05,680
‫הכרחת אותנו לשים מנעולים בכל הבית המזוין.‬

465
00:37:05,760 --> 00:37:07,320
‫"הבית המזוין"?‬

466
00:37:07,400 --> 00:37:08,720
‫כן.‬

467
00:37:08,800 --> 00:37:11,800
‫הייתי נערה מתבגרת, אבא. בניגוד אליך.‬

468
00:37:11,880 --> 00:37:14,280
‫מעולם לא דיברת איתי ככה.‬

469
00:37:16,800 --> 00:37:19,880
‫אולי זה מה שהיית צריכה, מותק.‬

470
00:37:19,960 --> 00:37:21,280
‫קצת אמת בפנים.‬

471
00:37:22,920 --> 00:37:24,200
‫אני לא מזהה אותך.‬

472
00:37:26,680 --> 00:37:28,560
‫אבל את לא השתנית.‬

473
00:37:29,320 --> 00:37:32,920
‫אפילו את ההלוויה של אימא שלך‬
‫היית חייבת לעזוב באמצע.‬

474
00:37:35,120 --> 00:37:36,120
‫תודה.‬

475
00:37:47,080 --> 00:37:48,080
‫- רות ארסה -‬

476
00:37:48,160 --> 00:37:49,400
‫- מרטין א. דומינגז -‬

477
00:37:56,040 --> 00:38:00,200
‫- תהליך חמצון‬
‫אדרנלין - אדרנוכרום -‬

478
00:38:19,200 --> 00:38:24,000
‫רות, חשבתי שאולי‬
‫תרצי לשמור את הטלפון של אימא.‬

479
00:38:24,080 --> 00:38:25,320
‫הוא כמעט חדש.‬

480
00:38:25,400 --> 00:38:27,440
‫ושלך בבירור לא.‬

481
00:38:29,600 --> 00:38:30,600
‫תודה.‬

482
00:38:32,120 --> 00:38:34,040
‫בחיי, הוא יקר.‬

483
00:38:34,120 --> 00:38:34,960
‫כן.‬

484
00:38:36,080 --> 00:38:38,600
‫זה ממש הפריע לה.‬

485
00:38:39,120 --> 00:38:41,760
‫היא שאלה אותי למה הוצאתי כל כך הרבה כסף.‬

486
00:38:42,520 --> 00:38:43,920
‫הכול הפריע לה.‬

487
00:38:44,760 --> 00:38:45,960
‫ממתי?‬

488
00:38:46,720 --> 00:38:49,560
‫בהתחלה היא כעסה עלייך, כי עזבת.‬

489
00:38:49,640 --> 00:38:51,960
‫כי לא סיימת את הלימודים.‬

490
00:38:52,040 --> 00:38:54,280
‫כי היית אי שם, ורק אלוהים במה התעסקת.‬

491
00:38:54,360 --> 00:38:58,160
‫אבל מה הטעם לכעוס על מישהי שבכלל לא כאן?‬

492
00:38:59,640 --> 00:39:02,120
‫אני היחיד שעמד לה מול העיניים.‬

493
00:39:02,200 --> 00:39:05,360
‫היחיד שאפשר להאשים אותו בכול.‬

494
00:39:05,440 --> 00:39:08,520
‫היא האשימה אותי שלא הייתי מספיק קשוח איתך.‬

495
00:39:09,400 --> 00:39:12,640
‫תמיד קל יותר להאשים מישהו אחר.‬

496
00:39:15,800 --> 00:39:17,520
‫זו הייתה תקופה קשה מאוד.‬

497
00:39:19,080 --> 00:39:20,760
‫אבל אל תדאגי.‬

498
00:39:20,840 --> 00:39:22,680
‫אני מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו.‬

499
00:39:24,000 --> 00:39:25,200
‫אני הולך.‬

500
00:39:27,640 --> 00:39:28,520
‫אבא.‬

501
00:39:30,080 --> 00:39:32,960
‫יש לך את הסיסמה של הטלפון?‬

502
00:39:33,040 --> 00:39:36,560
‫את לא צריכה אותה.‬
‫ביצעתי איפוס להגדרות היצרן אתמול.‬

503
00:39:39,200 --> 00:39:40,960
‫וכל מה שהיה עליו?‬

504
00:39:41,880 --> 00:39:43,480
‫אימא שלך מתה.‬

505
00:39:43,560 --> 00:39:46,640
‫למה שהיא תצטרך את מה שהיה עליו?‬

506
00:39:46,720 --> 00:39:48,040
‫למה שאת תצטרכי?‬

507
00:39:48,640 --> 00:39:50,000
‫אני?‬

508
00:39:50,080 --> 00:39:51,120
‫אני לא.‬

509
00:39:51,200 --> 00:39:52,720
‫לא משנה.‬
‫-ברור.‬

510
00:41:32,680 --> 00:41:35,920
‫אתה חושב שתוכל‬
‫למצוא משהו מהמידע שהיה בפנים?‬

511
00:41:36,000 --> 00:41:38,440
‫אני יכול לנסות לשחזר את מה שהיה בענן.‬

512
00:41:38,520 --> 00:41:40,880
‫אבל בחנות שבעיר בטח יעשו את זה טוב יותר.‬

513
00:41:40,960 --> 00:41:43,120
‫כולם בעיר מכירים את אבא שלי.‬

514
00:41:44,040 --> 00:41:45,640
‫אז מה?‬

515
00:41:48,000 --> 00:41:49,480
‫רות, מה קורה, לעזאזל?‬

516
00:41:54,240 --> 00:41:56,760
‫הוא מסתגר כל היום בעליית הגג.‬

517
00:41:57,920 --> 00:42:00,560
‫אני לא יכולה להסביר לך עכשיו, אבל...‬

518
00:42:00,640 --> 00:42:03,360
‫אני חוששת שיום אחד הוא יעשה משהו מטורף.‬

519
00:42:05,920 --> 00:42:10,440
‫בגיל של אבא שלך‬
‫משהו מטורף יכול להיות כל דבר, רות. כל דבר.‬

520
00:42:11,880 --> 00:42:13,680
‫גירושים. או לקנות מכונית עם גג נפתח.‬

521
00:42:13,760 --> 00:42:15,720
‫אבל היא אמרה שהיא מפחדת, ארון.‬

522
00:42:16,320 --> 00:42:18,560
‫אימא שלי לא פחדה משום דבר.‬

523
00:42:19,360 --> 00:42:20,440
‫כן.‬

524
00:42:20,960 --> 00:42:22,960
‫אבל לא ראית אותה הרבה זמן.‬

525
00:42:23,040 --> 00:42:25,200
‫אני יודעת. אבל היא אימא שלי.‬

526
00:42:25,280 --> 00:42:28,000
‫היא הייתה הולכת לשירותים‬
‫ומשאירה את הדלת פתוחה.‬

527
00:42:28,080 --> 00:42:30,960
‫היא לא אהבה דלתות סגורות‬
‫והיא לא אהבה סודות.‬

528
00:42:31,040 --> 00:42:34,440
‫ואני בטוחה שהיא לא אהבה‬
‫את זה שאבא שלי מסתגר בעליית הגג.‬

529
00:42:36,800 --> 00:42:39,400
‫אולי היא נכנסה לשם וראתה משהו?‬

530
00:42:39,480 --> 00:42:41,920
‫משהו שאבא שלי לא רוצה שאף אחד יראה.‬

531
00:42:42,000 --> 00:42:44,000
‫הם התווכחו ולכן היא התקשרה אליי.‬

532
00:42:45,040 --> 00:42:46,560
‫אולי בגלל זה הרגו אותה?‬

533
00:42:48,000 --> 00:42:50,920
‫חכי, רות. בואי נראה...‬

534
00:42:51,000 --> 00:42:52,680
‫דיברת עם המשמר האזרחי?‬

535
00:42:52,760 --> 00:42:55,120
‫כל המשמר האזרחי הם חברים של אבי.‬

536
00:42:55,200 --> 00:42:56,560
‫כלומר, אני לא יודע.‬

537
00:42:56,640 --> 00:42:58,200
‫אתה חושב שאני מדמיינת?‬

538
00:42:58,280 --> 00:43:02,000
‫לא, אני לא יודע. אני לא יודע, רות.‬

539
00:43:04,920 --> 00:43:07,120
‫בגלל זה את נשארת עוד כמה ימים?‬

540
00:43:11,680 --> 00:43:15,080
‫אני צריכה לדעת שמה שאני מדמיינת אינו נכון.‬

541
00:43:16,080 --> 00:43:18,240
‫נכנסנו.‬
‫-מה יש שם?‬

542
00:43:18,320 --> 00:43:20,480
‫כתוב שיש 200 תמונות.‬

543
00:43:21,160 --> 00:43:23,120
‫זה לא נראה לי הרבה.‬

544
00:43:23,200 --> 00:43:25,200
‫כן, זה טלפון חדש.‬

545
00:43:25,720 --> 00:43:28,120
‫אני חושבת שהיא קיבלה אותו לחג המולד.‬

546
00:43:28,200 --> 00:43:30,240
‫שום דבר. אין פה כלום.‬

547
00:43:30,320 --> 00:43:32,680
‫אולי יש תיקייה?‬

548
00:43:33,280 --> 00:43:35,520
‫משהו שהוא לא רצה שתראי?‬

549
00:43:35,600 --> 00:43:36,600
‫מה זה?‬

550
00:43:36,680 --> 00:43:39,320
‫יש כאן אחת. ללא שם.‬

551
00:43:40,080 --> 00:43:41,280
‫תעצמי עיניים.‬

552
00:43:41,360 --> 00:43:42,400
‫למה?‬

553
00:43:42,480 --> 00:43:44,560
‫שיהיה, לכל מקרה.‬
‫-איזה מקרה בדיוק?‬

554
00:43:44,640 --> 00:43:47,800
‫תארי לעצמך שיש תמונות עירום‬
‫של אימא שלך או של אבא שלך.‬

555
00:43:47,880 --> 00:43:48,920
‫בחייך, ארון.‬

556
00:43:49,000 --> 00:43:51,640
‫או ששניהם עירומים. את לא רוצה לראות את זה.‬

557
00:43:51,720 --> 00:43:54,120
‫אתה כזה טיפש.‬
‫-וגם אני לא, בכנות.‬

558
00:43:54,200 --> 00:43:58,120
‫אבל אם זה מה שאני‬
‫צריך לעשות כדי להתחתן איתך, אעשה זאת.‬

559
00:44:00,400 --> 00:44:02,920
‫אני צוחק. קדימה, תעצמי עיניים.‬

560
00:44:04,200 --> 00:44:06,160
‫טוב. קדימה.‬

561
00:44:07,440 --> 00:44:08,440
‫אפשר לפתוח?‬

562
00:44:09,360 --> 00:44:10,760
‫מי זאת?‬

563
00:44:12,480 --> 00:44:13,720
‫לעזאזל.‬

564
00:44:15,000 --> 00:44:16,720
‫לעזאזל, ידעתי.‬

565
00:44:16,800 --> 00:44:19,120
‫ידעתי.‬
‫-מה קורה?‬

566
00:44:19,200 --> 00:44:21,560
‫זו האישה שהייתה בטקס האשכבה ובהלוויה.‬

567
00:44:21,640 --> 00:44:25,880
‫שאלתי את אבא שלי מי היא,‬
‫והוא אמר שהוא לא יודע.‬

568
00:44:25,960 --> 00:44:27,680
‫מי היא, לעזאזל?‬

569
00:44:27,760 --> 00:44:29,120
‫אני לא יודע.‬

570
00:44:29,200 --> 00:44:31,720
‫רק אימא ואבא שלך יודעים.‬

571
00:44:31,800 --> 00:44:34,200
‫גם אני רוצה לדעת. אני אגלה.‬

572
00:44:34,280 --> 00:44:35,760
‫אבל איך תבררי את זה?‬

573
00:44:35,840 --> 00:44:40,200
‫אני אראה את התמונות לאבא שלי‬
‫ואכריח אותו לספר לי את האמת.‬

574
00:44:40,280 --> 00:44:41,720
‫ואת תעשי את זה בעצמך?‬

575
00:44:51,160 --> 00:44:53,680
‫נו באמת, ארון. עישנת ברכב? ברצינות?‬

576
00:44:53,760 --> 00:44:56,760
‫הייתי לחוץ.‬
‫אבל אני יכול להתמודד עם זה, טוב?‬

577
00:45:00,160 --> 00:45:01,440
‫שלום, אבא.‬

578
00:45:02,080 --> 00:45:03,520
‫אתה זוכר את ארון?‬

579
00:45:08,360 --> 00:45:09,800
‫הזמנתי אותו לארוחת ערב.‬

580
00:45:10,680 --> 00:45:11,520
‫ערב טוב.‬

581
00:45:13,160 --> 00:45:14,160
‫נהדר.‬

582
00:45:17,120 --> 00:45:19,720
‫סליחה, לא בישלתי הרבה לאחרונה.‬

583
00:45:20,760 --> 00:45:22,880
‫אני מכין רק ארוחות מהירות.‬

584
00:45:22,960 --> 00:45:25,560
‫אל תדאג, מרטין.‬
‫מבחינתי זו רמה של כוכב מישלן.‬

585
00:45:25,640 --> 00:45:27,440
‫אתה אוכל הרבה זבל?‬

586
00:45:27,920 --> 00:45:31,120
‫בבוקר אני מנקה חרא, ובערב אני אוכל אותו.‬

587
00:45:32,480 --> 00:45:34,360
‫אולי משם הגיע הסרטן.‬

588
00:45:34,440 --> 00:45:35,520
‫אבא.‬

589
00:45:35,600 --> 00:45:38,480
‫לא, זו לא אשמתך.‬

590
00:45:38,560 --> 00:45:41,920
‫אלה הכימיקלים שהם מכניסים לכל דבר בימינו.‬

591
00:45:42,440 --> 00:45:44,240
‫והם עושים את זה בכוונה תחילה.‬

592
00:45:44,320 --> 00:45:47,640
‫הם גורמים לך להיות חולה‬
‫ואז מוכרים לך את התרופה.‬

593
00:45:48,320 --> 00:45:52,320
‫במקביל, הם מחריבים את הרפואה הציבורית‬
‫כדי שכולנו נצטרך לשלם מכיסנו.‬

594
00:45:54,880 --> 00:45:55,920
‫"הם"?‬

595
00:45:56,880 --> 00:45:58,200
‫האנשים שאתה עובד בשבילם.‬

596
00:45:59,120 --> 00:46:00,560
‫מרטין, אני מנקה רצפות.‬

597
00:46:01,800 --> 00:46:03,200
‫אתה עובד בשביל רוצחים.‬

598
00:46:03,800 --> 00:46:05,840
‫וחוטפי ילדים.‬

599
00:46:05,920 --> 00:46:06,880
‫אל תשכח את זה.‬

600
00:46:07,840 --> 00:46:09,520
‫נראה לך שזה מצחיק?‬

601
00:46:09,600 --> 00:46:11,520
‫רגע, מרטין, תן לי להבין.‬

602
00:46:12,640 --> 00:46:15,520
‫אתה חושב שהבוסים שלי אשמים בסרטן שלי?‬

603
00:46:15,600 --> 00:46:18,240
‫אני לא יודע אם הבוסים שלך ספציפית, אבל...‬

604
00:46:18,760 --> 00:46:20,880
‫אתה מתכוון לחברות הגדולות.‬

605
00:46:20,960 --> 00:46:22,560
‫והממשלות.‬

606
00:46:24,240 --> 00:46:25,480
‫מרטין, בחייך.‬

607
00:46:25,560 --> 00:46:27,520
‫מי עוד אשם?‬

608
00:46:27,600 --> 00:46:30,760
‫טוב, תמיד קל יותר להאשים מישהו אחר.‬

609
00:46:31,480 --> 00:46:33,320
‫הלוואי שמישהו היה אשם.‬

610
00:46:33,400 --> 00:46:36,520
‫הלוואי שהסרטן היה נוצר איפשהו‬

611
00:46:36,600 --> 00:46:40,760
‫ואז היינו יכולים ללכת לשם,‬
‫להשמיד הכול ולהיפטר מהחרא הזה.‬

612
00:46:40,840 --> 00:46:42,720
‫אבל זה לא עובד ככה, מרטין.‬

613
00:46:42,800 --> 00:46:44,080
‫באמת?‬
‫-לא.‬

614
00:46:44,160 --> 00:46:45,360
‫אז איך זה עובד?‬

615
00:46:45,440 --> 00:46:47,040
‫אם קיבלת את זה, זה מבאס.‬

616
00:46:47,120 --> 00:46:49,320
‫ואי אפשר לדעת מתי זה יחזור.‬

617
00:46:49,920 --> 00:46:52,080
‫אז אתה לוקח את כל הפחד ובולע אותו.‬

618
00:46:52,960 --> 00:46:55,000
‫אבל אתה לא בולע. אתה מעשן, נכון?‬

619
00:47:00,600 --> 00:47:04,520
‫אתה מעשן, שוכב על הספה, ואתה לא עושה כלום.‬

620
00:47:04,600 --> 00:47:06,840
‫ונותן להם לעשות מה שהם רוצים.‬

621
00:47:06,920 --> 00:47:08,800
‫ומה אתה עושה, אבא?‬

622
00:47:08,880 --> 00:47:12,080
‫אני שואל את עצמי שאלות. אני חוקר.‬

623
00:47:12,160 --> 00:47:13,200
‫אני מתעמק.‬

624
00:47:15,600 --> 00:47:17,360
‫זה מה שאתה עושה עם החברה שלך?‬

625
00:47:17,440 --> 00:47:20,360
‫זו שבטקס האשכבה אמרת שאתה לא מכיר?‬

626
00:47:22,040 --> 00:47:25,360
‫אתה מבין, אבא,‬
‫לאימא היו תמונות של שניכם בטלפון.‬

627
00:47:26,360 --> 00:47:28,080
‫מסתובבים בעיר.‬

628
00:47:28,600 --> 00:47:29,800
‫מה את עושה, מותק?‬

629
00:47:29,880 --> 00:47:32,320
‫שום דבר. אני חוקרת. בדיוק כמוך.‬

630
00:47:33,040 --> 00:47:34,040
‫מי זאת?‬

631
00:47:36,040 --> 00:47:37,480
‫קוראים לה ברטה.‬

632
00:47:39,000 --> 00:47:40,680
‫קוראים לה ברטה.‬

633
00:47:40,760 --> 00:47:42,160
‫מצוין.‬

634
00:47:43,560 --> 00:47:45,840
‫מי זאת ברטה?‬
‫-ברטה היא ידידה.‬

635
00:47:46,840 --> 00:47:47,680
‫ידידה.‬

636
00:47:47,760 --> 00:47:51,320
‫כן, בגילי אפשר גם להכיר ידידים חדשים.‬

637
00:47:51,400 --> 00:47:55,240
‫אבל אנשים בעיר נוטים לקבל רושם מוטעה.‬

638
00:47:55,320 --> 00:47:57,200
‫לכן אני מעדיף לשמור על שתיקה.‬

639
00:47:57,800 --> 00:47:59,640
‫ואיפה?‬
‫-מה?‬

640
00:47:59,720 --> 00:48:01,480
‫איפה? איפה פגשת אותה?‬

641
00:48:03,000 --> 00:48:04,200
‫באינטרנט.‬

642
00:48:04,280 --> 00:48:05,160
‫בטינדר?‬

643
00:48:06,600 --> 00:48:09,560
‫לא. בפורומים שעוסקים במחקר.‬

644
00:48:09,640 --> 00:48:11,040
‫מי נכנס לפורומים האלה, אבא?‬

645
00:48:11,120 --> 00:48:13,680
‫הרבה יותר אנשים משנדמה לך.‬

646
00:48:13,760 --> 00:48:15,600
‫באמת?‬
‫-כן.‬

647
00:48:15,680 --> 00:48:18,280
‫רוב האנשים שותקים כי...‬

648
00:48:19,240 --> 00:48:20,320
‫למה?‬

649
00:48:21,360 --> 00:48:24,280
‫כי לא קל לדבר על דברים מסוימים.‬

650
00:48:25,440 --> 00:48:27,920
‫כי אפשר לאבד אנשים בדרך.‬

651
00:48:29,560 --> 00:48:31,360
‫זה מה שקרה לך?‬

652
00:48:32,880 --> 00:48:34,120
‫עם אימא?‬

653
00:48:36,320 --> 00:48:37,240
‫יכול להיות.‬

654
00:48:40,760 --> 00:48:42,880
‫ברטה איבדה הרבה אנשים.‬

655
00:48:43,400 --> 00:48:46,680
‫היא איבדה את בעלה.‬
‫היא איבדה את המשמורת על ילדיה.‬

656
00:48:47,600 --> 00:48:49,600
‫וכרגע היא מרגישה בודדה מאוד.‬

657
00:48:49,680 --> 00:48:53,320
‫כידיד, אני מנסה לארח לה חברה,‬
‫להעביר איתה את הזמן.‬

658
00:48:53,400 --> 00:48:55,320
‫אני מנסה להגיש עזרה לידידה.‬

659
00:48:55,840 --> 00:48:57,560
‫זה רע?‬

660
00:49:11,120 --> 00:49:12,160
‫מה דעתך?‬

661
00:49:14,000 --> 00:49:16,640
‫אני מבין למה זה מכעיס אותך, באמת.‬

662
00:49:16,720 --> 00:49:22,760
‫אבל בלי קשר‬
‫לכל מה שקורה בראש שלו, הוא עדיין אותו אדם.‬

663
00:49:23,240 --> 00:49:26,560
‫כלומר, הוא במשמר האזרחי, אבל הוא אדם טוב.‬

664
00:49:26,640 --> 00:49:28,480
‫אפילו בסיפור שיש לו בראש,‬

665
00:49:28,560 --> 00:49:31,800
‫הוא ליהק את עצמו‬
‫כגיבור שמציל ילדים מאליטות מרושעות.‬

666
00:49:39,640 --> 00:49:43,000
‫היי, החדר הזה מעלה זיכרונות.‬

667
00:49:44,440 --> 00:49:47,280
‫יהיה מדליק לעשות את זה כאן,‬
‫כשאבא שלך בחדר ליד.‬

668
00:49:47,360 --> 00:49:49,440
‫כמו פעם.‬
‫-ארון.‬

669
00:49:57,680 --> 00:49:59,600
‫אתה יודע איך לפרוץ דלת?‬

670
00:50:01,840 --> 00:50:05,120
‫אני צריכה להיכנס לעליית הגג‬
‫ולראות מה אימא שלי ראתה.‬

671
00:50:07,400 --> 00:50:08,520
‫ולמה שיהיה לי אכפת?‬

672
00:50:09,680 --> 00:50:13,360
‫אני לא מכירה אף אחד שיודע לפרוץ מנעול.‬

673
00:50:14,280 --> 00:50:15,440
‫ואני יכול?‬

674
00:50:15,960 --> 00:50:18,240
‫למה? כי פעם מכרתי מריחואנה?‬

675
00:50:18,320 --> 00:50:22,040
‫לא יודעת. פשוט חשבתי‬
‫לשאול אם תוכל לעזור לי.‬

676
00:50:23,680 --> 00:50:25,680
‫רות, אני לא פושע.‬

677
00:50:29,280 --> 00:50:33,640
‫אני יודעת, ארון.‬
‫חשבתי שאולי אתה מכיר מישהו.‬

678
00:50:33,720 --> 00:50:36,480
‫עם אילו אנשים את חושבת שאני מסתובב?‬

679
00:50:37,000 --> 00:50:38,040
‫מי את חושבת שאני?‬

680
00:50:41,480 --> 00:50:43,480
‫תשכחי מזה, רות. זה לא משנה.‬

681
00:51:19,480 --> 00:51:23,440
‫קודם כול, מוציאים את הצילינדר בזהירות.‬

682
00:51:23,520 --> 00:51:26,800
‫ככה. שימו לב שהתופסנים לא ייתקעו...‬

683
00:51:55,200 --> 00:51:56,560
‫- ארון -‬

684
00:53:11,680 --> 00:53:13,320
‫- ארון -‬

685
00:53:16,720 --> 00:53:17,640
‫כן?‬

686
00:53:17,720 --> 00:53:20,520
‫אני מצטערת, ארון. הייתי...‬

687
00:53:20,600 --> 00:53:23,160
‫ראית במקרה את התג שלי שם?‬

688
00:53:23,240 --> 00:53:24,120
‫המה שלך?‬

689
00:53:24,720 --> 00:53:27,080
‫יש עליו תמונה שלי וברקוד.‬

690
00:53:27,600 --> 00:53:30,120
‫וגם שרוך כחול. אני לא מוצא אותו בשום מקום.‬

691
00:53:30,200 --> 00:53:31,440
‫איפה השארת אותו?‬

692
00:53:31,520 --> 00:53:33,240
‫אני תמיד תולה אותו ברכב שלי.‬

693
00:53:33,320 --> 00:53:35,880
‫אבל אולי השארתי אותו אצלך אתמול בטעות.‬

694
00:53:35,960 --> 00:53:39,040
‫התג הזה מאפשר כניסה חופשית לחברת התרופות?‬

695
00:53:39,120 --> 00:53:40,360
‫כן, כמובן.‬

696
00:53:41,920 --> 00:53:44,280
‫הבנתי.‬
‫-רות, מה את חושבת?‬

697
00:53:44,360 --> 00:53:46,320
‫זה מוזר, לא?‬
‫-מה זאת אומרת?‬

698
00:53:46,400 --> 00:53:50,440
‫אתה לא חושב שזה מוזר‬
‫שבאת לכאן ואיבדת את התג שלך?‬

699
00:53:50,520 --> 00:53:53,000
‫לא נעלת את הרכב?‬
‫-הוא חייב להיות איפשהו.‬

700
00:53:53,080 --> 00:53:57,040
‫אל תדאגי. אני אנסה להשיג העתק. ביי.‬

701
00:54:07,680 --> 00:54:08,800
‫- ברטה מרטינז -‬

702
00:54:13,800 --> 00:54:16,840
‫- לאס וגאס‬
‫בית ספר ציבורי -‬

703
00:54:23,880 --> 00:54:25,880
‫אשתי לשעבר לא בריאה.‬

704
00:54:27,760 --> 00:54:31,200
‫נאלצתי להוציא צו הרחקה. הם אישרו את זה.‬

705
00:54:31,960 --> 00:54:33,120
‫ללא היסוס.‬

706
00:54:33,640 --> 00:54:35,160
‫כי היא מסוכנת.‬

707
00:54:35,960 --> 00:54:37,160
‫היא מסוכנת.‬

708
00:54:37,960 --> 00:54:39,600
‫באיזה מובן?‬

709
00:54:39,680 --> 00:54:41,200
‫היא יצאה מדעתה.‬

710
00:54:41,280 --> 00:54:42,480
‫היא הייתה...‬

711
00:54:43,640 --> 00:54:46,600
‫היא הייתה אישה נפלאה.‬
‫היא הייתה נהדרת. היא הייתה...‬

712
00:54:47,880 --> 00:54:50,080
‫אבל היא איבדה את זה.‬

713
00:54:50,720 --> 00:54:51,560
‫היא חלתה.‬

714
00:54:51,640 --> 00:54:56,960
‫היא חוותה דיכאון קשה שנמשך חודשים רבים.‬

715
00:54:57,040 --> 00:54:58,240
‫זה היה נורא.‬

716
00:54:59,040 --> 00:55:00,920
‫והיא הסתגרה.‬

717
00:55:01,000 --> 00:55:03,960
‫היא בודדה את עצמה והתחילה להאמין בשטויות.‬

718
00:55:04,040 --> 00:55:06,480
‫היא אמרה שציפורים הן לא ציפורים.‬

719
00:55:07,160 --> 00:55:08,960
‫שהם צופים בנו.‬

720
00:55:09,040 --> 00:55:13,600
‫שהמטוסים מרססים‬
‫חלקיקי ננו-טכנולוגיה כדי לשלוט בנו.‬

721
00:55:13,680 --> 00:55:16,800
‫פתאום, כמה אנשים ממש רעים שלטו בכול.‬

722
00:55:17,520 --> 00:55:21,880
‫והיא הייתה חייבת להביס אותם,‬
‫ואז יסתיים כל הכאב שקיים בעולם.‬

723
00:55:23,200 --> 00:55:26,000
‫ואז היא פיתחה אובססיה לפרשת ההיעלמויות.‬

724
00:55:26,760 --> 00:55:28,480
‫עם הילדים הנעדרים.‬

725
00:55:28,560 --> 00:55:31,640
‫לא הייתה דרך לשכנע אותה שהכול שטויות?‬

726
00:55:31,720 --> 00:55:32,680
‫הלוואי.‬

727
00:55:32,760 --> 00:55:36,240
‫היא התחילה להשגיח‬
‫בצורה כפייתית על הילדים שלי. הילדים שלנו.‬

728
00:55:36,720 --> 00:55:40,840
‫כשהם היו חוזרים הביתה,‬
‫היא הייתה מחפשת עליהם מצלמות.‬

729
00:55:40,920 --> 00:55:44,760
‫היא התעקשה להיות בשליטה כל היום.‬

730
00:55:46,840 --> 00:55:49,760
‫היא חידשה את רישיון הנשק שלה‬
‫ואספה כלי נשק בבית.‬

731
00:55:49,840 --> 00:55:54,280
‫ובמקום שזה ייעצר שם, זה רק הלך והחמיר.‬

732
00:55:54,360 --> 00:55:58,040
‫אשתי לשעבר הייתה‬
‫מומחית לחומרי נפץ בשירות הצבאי שלה.‬

733
00:55:59,520 --> 00:56:03,760
‫הייתה תחושה שהיא עומדת‬
‫לפוצץ משהו בכל רגע נתון.‬

734
00:56:03,840 --> 00:56:05,720
‫אני יודע ש...‬

735
00:56:06,600 --> 00:56:09,680
‫יום אחד אראה את שמה בעיתונים. אני יודע.‬

736
00:56:11,840 --> 00:56:14,800
‫אבא שלי הוא כמו אדם אחר.‬

737
00:56:14,880 --> 00:56:17,320
‫אני יודע שמה שאגיד לך יהיה קשה.‬

738
00:56:17,840 --> 00:56:19,040
‫אבל תתרחקי ממנו.‬

739
00:56:19,120 --> 00:56:22,280
‫תתרחקי. הכי רחוק שאת יכולה.‬

740
00:57:03,720 --> 00:57:05,000
‫מה אתה עושה?‬

741
00:57:06,720 --> 00:57:07,920
‫מתאמן.‬

742
00:57:08,600 --> 00:57:09,560
‫יש בעיה?‬

743
00:57:12,520 --> 00:57:14,320
‫מעולם לא ראיתי אותך יורה.‬

744
00:57:22,640 --> 00:57:25,560
‫ומה עם האקדח? לא מחזירים אותו אחרי הפרישה?‬

745
00:57:26,920 --> 00:57:29,400
‫אי אפשר לדעת מתי אצטרך אותו.‬

746
00:59:33,920 --> 00:59:35,920
‫לילה טוב, רות.‬

747
00:59:50,600 --> 00:59:52,800
‫אני צריכה עוד כמה ימים. אני לא יכולה...‬

748
00:59:53,320 --> 00:59:57,320
‫אימא שלי בדיוק מתה.‬
‫אני עוזרת כאן לאבא שלי, ו...‬

749
00:59:57,840 --> 01:00:02,280
‫טוב, בסדר. תפטר אותי. כאילו...‬
‫אתם לא המועדון המחורבן היחיד בברלין.‬

750
01:00:02,360 --> 01:00:03,360
‫כן.‬

751
01:00:10,320 --> 01:00:12,640
‫עם מי דיברת? בשורות רעות?‬

752
01:00:12,720 --> 01:00:15,600
‫לא. העבודה שלי בברלין.‬

753
01:00:20,000 --> 01:00:20,920
‫לאן אתה הולך?‬

754
01:00:22,000 --> 01:00:24,880
‫אנחנו עדיין מחפשים את אלחנדרו.‬

755
01:00:25,760 --> 01:00:28,600
‫אני הולך לאגם. רוצה לבוא?‬

756
01:00:28,680 --> 01:00:30,280
‫אהבת להיות שם כשהיית קטנה.‬

757
01:00:36,000 --> 01:00:37,520
‫טוב.‬

758
01:00:44,320 --> 01:00:48,320
‫סרקנו את כל היער ולא מצאנו דבר.‬

759
01:00:48,400 --> 01:00:50,520
‫אם הוא היה הולך לאיבוד, אם הוא היה נופל,‬

760
01:00:50,600 --> 01:00:54,080
‫או אם הוא היה מת,‬
‫היינו כבר מוצאים את הגופה.‬

761
01:00:56,760 --> 01:00:58,560
‫אז מה אנחנו עושים פה?‬

762
01:00:58,640 --> 01:01:00,960
‫יש מנהרות.‬
‫-מנהרות?‬

763
01:01:01,040 --> 01:01:03,400
‫כן. הן קיימות כבר מאות שנים.‬

764
01:01:03,480 --> 01:01:08,040
‫בזמן המלחמה, אנשי המחתרת‬
‫השתמשו בהן כדי לבקר את המשפחות שלהם בעיר.‬

765
01:01:08,120 --> 01:01:09,360
‫תסתכלי.‬

766
01:01:11,040 --> 01:01:12,040
‫רואה?‬

767
01:01:12,720 --> 01:01:15,320
‫את יודעת מה נמצא בצד השני עכשיו?‬

768
01:01:15,400 --> 01:01:17,720
‫מה?‬
‫-חברת התרופות.‬

769
01:01:21,120 --> 01:01:22,480
‫הבנתי.‬

770
01:01:22,560 --> 01:01:23,640
‫שנלך?‬

771
01:01:34,520 --> 01:01:38,520
‫- השחייה אסורה -‬

772
01:01:51,280 --> 01:01:52,840
‫אולי מספיק כבר, אבא?‬

773
01:01:54,520 --> 01:01:57,520
‫מה אם הכניסה למנהרות הייתה באגם?‬

774
01:01:58,560 --> 01:02:03,120
‫טענו שזרמו שפכים לתוך האגם לפני כמה שנים.‬
‫לכן אף אחד לא הולך לשחות.‬

775
01:02:03,640 --> 01:02:05,280
‫אנשים משתמשים בו כמזבלה.‬

776
01:02:05,360 --> 01:02:09,040
‫אבל מה אם זה סיפור כיסוי‬
‫שנועד להרחיק אנשים מהמים,‬

777
01:02:09,120 --> 01:02:10,600
‫כדי שלא ימצאו את המנהרות?‬

778
01:02:13,000 --> 01:02:15,480
‫אצטרך לחזור עם חליפת צלילה.‬

779
01:02:15,560 --> 01:02:18,560
‫אתה יודע מה? אין צורך.‬

780
01:02:20,200 --> 01:02:21,080
‫מה את עושה?‬

781
01:02:22,200 --> 01:02:24,480
‫מחפשת את המנהרות.‬
‫-מה?‬

782
01:02:25,760 --> 01:02:27,760
‫הוא מלא בזבל!‬

783
01:02:29,880 --> 01:02:31,520
‫איפה המנהרות, אבא?‬

784
01:02:31,600 --> 01:02:34,080
‫מכאן? או משם?‬

785
01:02:36,800 --> 01:02:38,560
‫מה את עושה?‬

786
01:02:38,640 --> 01:02:40,160
‫אותם דברים כמוך.‬

787
01:02:40,240 --> 01:02:42,720
‫אותם דברים מטורפים שאתה עושה בכל יום.‬

788
01:02:42,800 --> 01:02:44,280
‫זה לא מצחיק, נכון?‬

789
01:02:53,840 --> 01:02:55,520
‫אני לא רואה כלום.‬

790
01:02:57,240 --> 01:02:58,840
‫אולי מכאן?‬

791
01:03:01,960 --> 01:03:03,000
‫מה קרה?‬

792
01:03:05,200 --> 01:03:06,240
‫לעזאזל.‬

793
01:03:10,160 --> 01:03:12,320
‫נחתכתי.‬
‫-אמרתי לך.‬

794
01:03:28,800 --> 01:03:29,800
‫קח אותי הביתה.‬

795
01:03:31,000 --> 01:03:32,040
‫מה?‬

796
01:03:32,120 --> 01:03:34,360
‫אתה יודע כמה זבל יש שם בפנים?‬

797
01:03:34,440 --> 01:03:37,080
‫אני יודע. הזהרתי אותך.‬

798
01:03:37,160 --> 01:03:40,760
‫אני צריכה לנקות את הפצע כדי שלא יזדהם.‬
‫-זה שום דבר.‬

799
01:03:40,840 --> 01:03:42,720
‫אני רוצה לבדוק משהו שם למעלה.‬

800
01:03:42,800 --> 01:03:44,520
‫תזדרזי. עומד לרדת גשם.‬

801
01:03:57,320 --> 01:04:01,480
‫נראה שהדבר היחיד שאכפת לך ממנו‬
‫זה האובססיה שלך עם הילד הזה.‬

802
01:04:01,560 --> 01:04:05,040
‫הרגע קברנו את אימא,‬
‫ואתה שוב מתעסק עם זה, לעזאזל.‬

803
01:04:05,120 --> 01:04:06,800
‫לא יודעת, אני מרגישה כאילו...‬

804
01:04:06,880 --> 01:04:10,800
‫כאילו המוות של אימא הרגיז אותך‬
‫כי הוא עיכב ביומיים את החיפושים שלך.‬

805
01:04:10,880 --> 01:04:13,720
‫את טוענת שלא אכפת לי שאשתי מתה?‬

806
01:04:14,320 --> 01:04:16,640
‫למה אכפת לך כל כך מהילד הזה?‬

807
01:04:17,160 --> 01:04:19,040
‫מה הקטע? אתה רוצה להרשים אותה?‬

808
01:04:19,120 --> 01:04:20,120
‫את מי?‬

809
01:04:21,280 --> 01:04:22,600
‫החברה שלך, ברטה.‬

810
01:04:22,680 --> 01:04:25,040
‫היא זו ששטפה לך את המוח?‬

811
01:04:25,560 --> 01:04:28,160
‫אני לא יודעת. תגיד לי. אתה מאוהב או מה?‬

812
01:04:28,680 --> 01:04:31,400
‫אהבתי רק אישה אחת. אימא שלך.‬

813
01:04:31,480 --> 01:04:32,720
‫למרות השתייה.‬

814
01:04:32,800 --> 01:04:37,280
‫למרות שפתאום היא התחילה‬
‫ללכת למיסה בכל יום ראשון באדיקות.‬

815
01:04:37,360 --> 01:04:39,880
‫אימא שלך לא הייתה בריאה כבר זמן רב, רות.‬

816
01:04:39,960 --> 01:04:40,920
‫מאז שעזבת.‬

817
01:04:42,720 --> 01:04:45,120
‫בטח. עכשיו זו אשמתי, נכון?‬

818
01:04:45,200 --> 01:04:46,960
‫אתה יודע למה עזבתי, אבא?‬

819
01:04:47,040 --> 01:04:48,960
‫כי לא יכולתי לסבול את זה יותר.‬

820
01:04:49,040 --> 01:04:51,800
‫כי רציתי להפסיק לשחות, ואתם לא נתתם לי.‬

821
01:04:51,880 --> 01:04:53,600
‫ורציתי לחיות את חיי.‬

822
01:04:54,880 --> 01:04:56,760
‫אימא שלך העריצה אותך, רות.‬

823
01:04:57,560 --> 01:05:01,440
‫היית האור של חייה,‬
‫ופתאום השארת אותה בחושך.‬

824
01:05:01,520 --> 01:05:03,800
‫את עדיין מופתעת שהיא התחילה לשתות?‬

825
01:05:06,080 --> 01:05:09,600
‫אולי זה קרה‬
‫כי נמאס לה לחיות ליד איש זקן וזועף‬

826
01:05:09,680 --> 01:05:12,760
‫שנעשה מטורף מיום ליום‬
‫עם הקונספירציות המחורבנות שלו.‬

827
01:05:13,600 --> 01:05:16,880
‫את יודעת כמה קשה לאהוב מישהי שמביטה בך כך?‬

828
01:05:16,960 --> 01:05:19,800
‫שכבר לא מכבדת אותך? שכבר לא אוהבת אותך?‬

829
01:05:19,880 --> 01:05:22,400
‫שפתאום רואה בך לא יותר מזקן חסר תועלת?‬

830
01:05:30,920 --> 01:05:34,320
‫אני מניחה שזו גם אשמתי‬
‫שאתה כל כך חולה בראש, נכון?‬

831
01:05:34,400 --> 01:05:38,480
‫אני שפוי לגמרי. שפוי מתמיד. אני ער.‬

832
01:05:38,560 --> 01:05:41,800
‫זה את וכל האנשים כמוך‬
‫שבוחרים לחיות בבורות.‬

833
01:05:41,880 --> 01:05:44,720
‫בוחרים להתעלם מהסבל ומהכאב‬
‫של הילדים ושל המשפחות שלהם.‬

834
01:05:44,800 --> 01:05:48,920
‫נמאס לי. אני לא מסוגלת להתמודד עם זה‬
‫שאתה חוזר לטירוף המזוין שלך שוב ושוב.‬

835
01:05:49,000 --> 01:05:50,200
‫אני לא משוגע!‬

836
01:05:50,280 --> 01:05:52,920
‫אם הייתה מגפה של ילדים נעדרים,‬

837
01:05:53,000 --> 01:05:55,640
‫זה היה מופיע‬
‫בעמוד הראשי של כל עיתון, לעזאזל!‬

838
01:05:55,720 --> 01:05:57,520
‫את תמימה כל כך, מותק.‬

839
01:05:57,600 --> 01:06:00,920
‫אני באמת צריך‬
‫להסביר לך בשלב הזה איך העולם עובד?‬

840
01:06:02,320 --> 01:06:06,520
‫אני מעדיף לחשוב‬
‫שאת תמימה ולא משהו גרוע יותר.‬

841
01:06:08,280 --> 01:06:10,920
‫עכשיו תתחיל לחשוד גם בי?‬

842
01:06:11,000 --> 01:06:14,400
‫בטח, כולם מקבלים שוחד חוץ ממך. נכון, אבא?‬

843
01:06:14,480 --> 01:06:16,160
‫כולם אידיוטים חוץ ממך.‬

844
01:06:16,240 --> 01:06:18,600
‫הסתכלת על עצמך במראה?‬

845
01:06:18,680 --> 01:06:20,240
‫ראית איך אתה נראה?‬

846
01:06:20,320 --> 01:06:22,880
‫כי זה לא בדיוק מראה של גאון.‬

847
01:06:22,960 --> 01:06:24,800
‫אתה לא נראה כמו האיש המואר הזה‬

848
01:06:24,880 --> 01:06:27,440
‫שיודע את האמת וכולם צריכים ללכת בעקבותיו.‬

849
01:06:28,040 --> 01:06:31,680
‫אתה סתם זקן דפוק‬
‫שמסתגר בעליית גג ומתעסק באלוהים יודע מה.‬

850
01:06:31,760 --> 01:06:33,440
‫זה מה שאתה, אבא.‬

851
01:06:34,520 --> 01:06:37,000
‫את רוצה לדעת מה אני עושה בעליית הגג, נכון?‬

852
01:06:37,880 --> 01:06:40,640
‫בגלל זה ניסית לפרוץ את הדלת אתמול?‬

853
01:06:42,960 --> 01:06:44,800
‫ריגלת אחריי?‬

854
01:06:45,320 --> 01:06:47,160
‫נהדר.‬
‫-לאן את הולכת?‬

855
01:06:47,240 --> 01:06:49,640
‫את תלכי לאיבוד! רות!‬
‫-תעזוב אותי!‬

856
01:06:51,840 --> 01:06:54,080
‫עזוב אותי בשקט!‬
‫-רות!‬

857
01:06:55,640 --> 01:06:56,600
‫רות.‬

858
01:06:57,600 --> 01:06:59,120
‫רות!‬

859
01:06:59,200 --> 01:07:00,040
‫שקט!‬

860
01:07:00,640 --> 01:07:01,720
‫תניח לי!‬

861
01:07:09,000 --> 01:07:09,960
‫רות!‬

862
01:07:27,160 --> 01:07:30,160
‫איבדת את ההכרה, אבל את בסדר עכשיו.‬

863
01:07:30,240 --> 01:07:34,040
‫תצטרכי כמה ימי מנוחה,‬
‫אחרת הקרסול הזה יסבול.‬

864
01:07:34,880 --> 01:07:37,080
‫אם הוא יכאב, קחי משכך כאבים כל שמונה שעות.‬

865
01:07:37,160 --> 01:07:41,280
‫ותשתי מהחליטות שאביך מכין.‬
‫הוא מומחה בעשבי מרפא.‬

866
01:07:41,360 --> 01:07:45,360
‫אבל בעיקר תנוחי. אנחנו לא רוצים‬
‫שהקרסול יחלים בצורה רעה, טוב?‬

867
01:07:48,000 --> 01:07:49,000
‫בסדר.‬

868
01:09:28,560 --> 01:09:31,520
‫מה לעזאזל כל המצלמות האלה עושות בבית?‬

869
01:09:32,040 --> 01:09:34,680
‫אתה מרגל אחריי, או שריגלת אחרי אימא?‬

870
01:09:35,200 --> 01:09:38,200
‫על מה את מדברת?‬
‫למה לי לרגל אחרייך? אל תדברי שטויות.‬

871
01:09:38,280 --> 01:09:39,760
‫שטויות. עכשיו אני מדברת שטויות.‬

872
01:09:39,840 --> 01:09:41,960
‫התקנתי אותן כאמצעי הגנה.‬

873
01:09:42,040 --> 01:09:45,400
‫כי חששתי שהאנשים האלה ירדפו אחרינו.‬

874
01:09:45,480 --> 01:09:46,520
‫למען השם, באמת.‬

875
01:09:46,600 --> 01:09:50,680
‫את רואה? ידעתי שלא תאמיני לי.‬
‫בגלל זה לא סיפרתי לך.‬

876
01:09:50,760 --> 01:09:52,800
‫מי ירדוף אחרינו, אבא?‬

877
01:09:52,880 --> 01:09:55,040
‫מי? אנשי חברת התרופות?‬

878
01:09:55,120 --> 01:09:57,800
‫והפוליטיקאים. והמשטרה.‬

879
01:09:57,880 --> 01:10:01,160
‫הם יכולים לשחד כל אחד,‬
‫אפילו את אלה שהכי פחות היית מעלה על הדעת.‬

880
01:10:01,920 --> 01:10:03,640
‫תחשבי על זה לרגע.‬

881
01:10:03,720 --> 01:10:06,680
‫הם מבצעים מעשי זוועה בילדים.‬

882
01:10:06,760 --> 01:10:10,800
‫הם מסוגלים לעשות הכול לכל מי שמטריד אותם.‬

883
01:10:10,880 --> 01:10:12,760
‫והם יודעים שאני חוקר אותם.‬

884
01:10:12,840 --> 01:10:15,640
‫לא מזמן הם תפסו אותי‬
‫בולש סביב הבניין שלהם.‬

885
01:10:15,720 --> 01:10:18,040
‫השומר ביקש ממני תעודת זהות. סירבתי.‬

886
01:10:18,120 --> 01:10:20,760
‫אבל הם יודעים מי אני ואיפה אני גר.‬

887
01:10:24,400 --> 01:10:25,960
‫מה עשית שם, אבא?‬

888
01:10:27,080 --> 01:10:29,440
‫המנהרות מסתיימות שם. במרתף שלהם.‬

889
01:10:29,520 --> 01:10:32,200
‫תראה, אני לא עומדת בזה יותר. אני לא יכולה.‬

890
01:10:32,280 --> 01:10:36,520
‫אני לא יכולה לשבת פה ולהישאר אדישה‬
‫בזמן שאתה מספר לי על מנהרות וילדים חטופים.‬

891
01:10:36,600 --> 01:10:37,640
‫אני לא עומדת בזה.‬

892
01:10:37,720 --> 01:10:40,560
‫את לא מקשיבה לי. הם מסוכנים מאוד.‬

893
01:10:40,640 --> 01:10:44,000
‫האדם היחיד שעוקב אחריי ברכב שלו‬
‫זאת הידידה שלך.‬

894
01:10:44,080 --> 01:10:45,960
‫היא מגנה עלייך, רות.‬

895
01:10:47,480 --> 01:10:48,320
‫מפני מה?‬

896
01:10:48,920 --> 01:10:51,440
‫היא עוקבת אחרייך כדי לוודא שאת בסדר.‬

897
01:10:51,520 --> 01:10:54,240
‫זה שאת הבת שלי הופך אותך למטרה.‬

898
01:11:00,960 --> 01:11:04,120
‫המצלמות פעלו בערב שבו אימא מתה?‬

899
01:11:05,640 --> 01:11:06,640
‫כמובן.‬

900
01:11:08,040 --> 01:11:09,120
‫ומה הן מראות?‬

901
01:11:09,720 --> 01:11:13,440
‫הן מראות את אימא שלך‬
‫נכנסת לחדר האמבטיה. זה הכול.‬

902
01:11:15,160 --> 01:11:16,560
‫המשמר האזרחי יודע?‬

903
01:11:16,640 --> 01:11:18,600
‫כן. נתתי להם הכול.‬

904
01:11:18,680 --> 01:11:20,360
‫זה הדבר הראשון שעשיתי.‬

905
01:11:21,240 --> 01:11:23,200
‫לא סיפרת לי את זה.‬

906
01:11:23,280 --> 01:11:26,080
‫כי לא היית מאמינה לי. זו הסיבה.‬

907
01:11:31,200 --> 01:11:33,000
‫תודה.‬
‫-על לא דבר.‬

908
01:11:34,480 --> 01:11:35,880
‫תני לי להראות לך, בסדר?‬

909
01:11:36,880 --> 01:11:40,000
‫הסרטון הזה צולם‬
‫כשאימא שלך כבר הייתה בחדר האמבטיה.‬

910
01:11:40,080 --> 01:11:42,680
‫ביום שבו היא... מתה.‬

911
01:11:42,760 --> 01:11:43,760
‫נכון.‬

912
01:11:53,880 --> 01:11:55,160
‫אבל אין קול.‬

913
01:11:55,240 --> 01:11:56,280
‫לא, כמובן.‬

914
01:11:56,360 --> 01:11:59,000
‫אנחנו לא יודעים אם אימא שלי ענתה.‬

915
01:12:00,000 --> 01:12:01,840
‫מה אם אבא שלי סתם עושה הצגה?‬

916
01:12:01,920 --> 01:12:05,560
‫זה אומר שאבא שלך לקח בחשבון את המצלמות‬

917
01:12:05,640 --> 01:12:10,920
‫כדי להוציא לפועל תוכנית שתספק לו אליבי,‬
‫ותאפשר לו לרצוח את אימא שלך בדם קר.‬

918
01:12:11,000 --> 01:12:12,200
‫את מאמינה בזה?‬

919
01:12:13,040 --> 01:12:17,040
‫לא. אבל אימא שלי נעלה את עצמה ונפלה.‬

920
01:12:17,120 --> 01:12:19,440
‫איך היא נפלה?‬
‫-האלכוהול.‬

921
01:12:20,160 --> 01:12:22,800
‫אימא שלי לא הייתה מסוגלת לשתות כל כך הרבה.‬

922
01:12:23,680 --> 01:12:24,680
‫טוב.‬

923
01:12:26,480 --> 01:12:28,880
‫התיעוד הזה הוא מכמה ימים קודם לכן.‬

924
01:12:28,960 --> 01:12:31,040
‫הוא עלול להיות קשה לצפייה עבורך.‬

925
01:12:35,200 --> 01:12:38,120
‫ניכר שהיא שתתה גם באותו יום.‬

926
01:12:53,240 --> 01:12:56,720
‫תכבה את זה, בבקשה.‬
‫-כן. כמובן. אני מצטער.‬

927
01:12:56,800 --> 01:13:00,680
‫אולי אני דוחף את האף‬
‫לעניינים שלא קשורים אליי.‬

928
01:13:02,440 --> 01:13:03,680
‫הכול בסדר בבית?‬

929
01:13:06,520 --> 01:13:08,440
‫אנחנו כאן בשביל כל מה שתצטרכי.‬

930
01:13:11,320 --> 01:13:12,320
‫בסדר?‬

931
01:13:17,280 --> 01:13:20,520
‫איך חשבת בכלל לנהוג כשהרגל שלך במצב כזה?‬

932
01:13:21,360 --> 01:13:22,960
‫לא הקשבת למה שהרופא אמר?‬

933
01:13:26,160 --> 01:13:28,320
‫את רוצה לעשות תאונה?‬

934
01:13:28,400 --> 01:13:29,680
‫רוצה שאאבד גם אותך?‬

935
01:13:30,280 --> 01:13:31,680
‫הייתי צריכה לדעת.‬

936
01:13:32,440 --> 01:13:33,440
‫לדעת מה?‬

937
01:13:34,280 --> 01:13:37,040
‫שאימא שלך שתתה עד שהיא התעלפה?‬

938
01:13:37,120 --> 01:13:38,840
‫זה מה שהיית צריך לדעת?‬

939
01:13:39,360 --> 01:13:42,280
‫זה בדיוק מה שרציתי להגן עלייך מפניו, מותק.‬

940
01:13:42,360 --> 01:13:43,880
‫מהתמונות האלה.‬

941
01:13:43,960 --> 01:13:45,520
‫לא היית צריכה לדעת את זה.‬

942
01:13:45,600 --> 01:13:48,320
‫אני לא רוצה שתזכרי את אימא שלך ככה.‬

943
01:13:48,840 --> 01:13:49,720
‫אני מצטערת.‬

944
01:13:51,080 --> 01:13:55,520
‫תבטיח לי שתנוחי ותפסיקי לחשוב יותר מדי.‬

945
01:13:56,320 --> 01:13:58,520
‫תתקלחי ותירגעי.‬

946
01:14:00,200 --> 01:14:02,440
‫תשתי את החליטה. היא תעשה לך טוב.‬

947
01:15:03,240 --> 01:15:05,560
‫רות, את צריכה משהו?‬

948
01:15:09,160 --> 01:15:11,160
‫מותק, את בסדר?‬

949
01:15:12,280 --> 01:15:13,880
‫רות, תגידי משהו.‬

950
01:15:16,960 --> 01:15:17,960
‫רות.‬

951
01:15:21,160 --> 01:15:22,880
‫את בסדר? מה קרה?‬

952
01:15:36,280 --> 01:15:39,760
‫זה כל כך מוזר. הייתי בסדר.‬

953
01:15:39,840 --> 01:15:44,480
‫שתיתי את החליטה המזוינת שאבא נתן לי‬
‫והתחלתי להרגיש סחרחורת. מבין?‬

954
01:15:44,560 --> 01:15:47,760
‫טוב.‬
‫-התחלתי לאבד שיווי משקל.‬

955
01:15:47,840 --> 01:15:49,960
‫חוסר יציבות. כמו אימא שלי בסרטונים.‬

956
01:15:50,040 --> 01:15:53,640
‫אז התחלתי לחשוב שאולי אבא שלי נתן לה משהו.‬

957
01:15:53,720 --> 01:15:56,720
‫משהו שהחבר שלו,‬
‫הפתולוג, לא ציין בדוח המזוין.‬

958
01:15:56,800 --> 01:15:58,320
‫לכן זה לא מופיע שם.‬
‫-רגע.‬

959
01:15:58,400 --> 01:16:01,920
‫חכי, עכשיו אני לא מבין כלום.‬

960
01:16:02,000 --> 01:16:03,640
‫ואני קצת מסטול.‬

961
01:16:03,720 --> 01:16:08,000
‫חשבתי שבסרטון רואים‬
‫את אבא שלך דופק על הדלת ואימא שלך לא...‬

962
01:16:08,080 --> 01:16:09,560
‫מי אמר לך את זה?‬

963
01:16:10,760 --> 01:16:13,200
‫כי אפשר לראות את זה, אבל לא שומעים כלום.‬

964
01:16:13,280 --> 01:16:15,880
‫אולי הכול היה הצגה.‬

965
01:16:15,960 --> 01:16:17,840
‫דופק על הדלת. פורץ אותה פנימה.‬

966
01:16:17,920 --> 01:16:21,440
‫וכשהוא נכנס וראה‬
‫שהיא לא יכולה לזוז או משהו,‬

967
01:16:21,520 --> 01:16:23,280
‫הוא הרג אותה בדם קר, מבין?‬

968
01:16:23,360 --> 01:16:26,760
‫רות, את מקשיבה לעצמך?‬
‫את שומעת מה את אומרת?‬

969
01:16:26,840 --> 01:16:30,560
‫הוא סימם אותי. לא יכולתי לעמוד.‬

970
01:16:30,640 --> 01:16:32,880
‫לא יודע. אולי עישנת.‬

971
01:16:32,960 --> 01:16:35,920
‫לא עישנתי.‬
‫-לקחת משהו אחר?‬

972
01:16:36,000 --> 01:16:37,240
‫שום דבר.‬

973
01:16:37,760 --> 01:16:38,920
‫לקחתי...‬

974
01:16:39,000 --> 01:16:43,920
‫לקחתי משכך כאבים‬
‫בשביל הרגל שלי ואת מה שהם נתנו לי בתחנה.‬

975
01:16:44,000 --> 01:16:45,640
‫טוב, אולי זה העניין.‬

976
01:16:47,680 --> 01:16:50,160
‫למה אתה לא מאמין לי? אה?‬

977
01:16:50,680 --> 01:16:53,280
‫על מה דיברת עם אבא שלי?‬

978
01:16:53,360 --> 01:16:54,880
‫ראיתי את שניכם מתלחשים.‬

979
01:16:54,960 --> 01:16:58,040
‫רות, אבא שלך ממש מודאג לגבייך. זה הכול.‬

980
01:16:58,120 --> 01:17:00,360
‫אתה בטוח?‬
‫-כן.‬

981
01:17:00,440 --> 01:17:01,800
‫הוא לא הציע לך עבודה?‬

982
01:17:02,760 --> 01:17:04,440
‫לא, מספיק עם זה.‬

983
01:17:04,520 --> 01:17:06,120
‫טוב, רות. זהו.‬

984
01:17:06,200 --> 01:17:09,880
‫בפעם הבאה שתחשבי שאבא שלך‬
‫מנסה להרוג אותך או שהוא רואה חייזרים,‬

985
01:17:09,960 --> 01:17:11,320
‫תתקשרי למישהו אחר, טוב?‬

986
01:17:11,400 --> 01:17:13,000
‫כי נמאס לי מזה, רות.‬

987
01:17:13,080 --> 01:17:16,160
‫נמאס לי לבוא בריצה בכל פעם שאת צריכה זיון,‬

988
01:17:16,240 --> 01:17:17,840
‫מריחואנה, או מנעולן.‬

989
01:17:19,840 --> 01:17:20,840
‫הבנתי.‬

990
01:17:22,400 --> 01:17:25,400
‫אז אני זאת שמנצלת אותך, מה?‬

991
01:17:26,120 --> 01:17:29,880
‫כל הדברים שאתה עושה‬
‫נובעים רק מטוב לב. נכון, ארון?‬

992
01:17:31,280 --> 01:17:34,960
‫לא בגלל שאתה חושב‬
‫שאולי יש סיכוי שנחזור להיות ביחד.‬

993
01:17:37,160 --> 01:17:38,360
‫סיימתי, רות.‬

994
01:18:28,400 --> 01:18:29,400
‫רות.‬

995
01:18:29,960 --> 01:18:31,280
‫תפתחי את הדלת.‬

996
01:18:32,000 --> 01:18:33,000
‫רות.‬

997
01:18:34,200 --> 01:18:35,400
‫את בסדר?‬

998
01:18:35,880 --> 01:18:37,920
‫את רוצה שאתקשר לד"ר ולסקו?‬

999
01:18:51,680 --> 01:18:55,520
‫- ד"ר ולסקו -‬

1000
01:19:01,120 --> 01:19:03,800
‫- אנדרס ולסקו ארנץ -‬

1001
01:19:17,280 --> 01:19:19,320
‫- אלפונסו גרסיה מרין -‬

1002
01:19:21,200 --> 01:19:23,200
‫- 26 בפברואר 2024 -‬

1003
01:19:27,720 --> 01:19:30,600
‫- אלפונסו תמיד גורם לנו לחייך -‬

1004
01:20:02,880 --> 01:20:04,680
‫- המשמר האזרחי -‬

1005
01:20:24,960 --> 01:20:26,760
‫באתי לדבר עם סמל באלסטר.‬

1006
01:20:32,240 --> 01:20:33,800
‫הוא לא עונה. חכי בבקשה.‬

1007
01:20:33,880 --> 01:20:36,160
‫אני לא יכולה לחכות. זה דחוף.‬
‫-היי!‬

1008
01:20:41,720 --> 01:20:42,720
‫היי!‬

1009
01:20:52,280 --> 01:20:53,280
‫סליחה.‬

1010
01:20:54,720 --> 01:20:56,160
‫את לא יכולה להיות כאן.‬

1011
01:21:48,480 --> 01:21:50,880
‫רות! מה את עושה?‬

1012
01:21:52,520 --> 01:21:53,760
‫מה את עושה?‬

1013
01:21:58,560 --> 01:21:59,560
‫אני מצטערת.‬

1014
01:22:01,080 --> 01:22:02,680
‫אני מצטערת, אבא.‬

1015
01:22:07,000 --> 01:22:10,120
‫אתה יכול להכין לי אחת מהחליטות שלך, בבקשה?‬

1016
01:22:11,000 --> 01:22:12,000
‫בטח.‬

1017
01:23:08,520 --> 01:23:12,400
‫- מספר לא מוכר -‬

1018
01:23:12,480 --> 01:23:14,240
‫- השב -‬

1019
01:23:17,160 --> 01:23:20,920
‫רות, מדבר סמל באלסטר. אמרו לי שחיפשת אותי.‬

1020
01:23:22,400 --> 01:23:23,600
‫כן.‬

1021
01:23:24,200 --> 01:23:27,160
‫אני מניח שראית את אבא שלך במשרד שלי.‬

1022
01:23:27,760 --> 01:23:30,360
‫אני חושב שאנחנו צריכים לדבר.‬
‫-למה?‬

1023
01:23:30,880 --> 01:23:34,280
‫אבא שלך הגיע אליי הבוקר‬
‫כדי להגיד לי שהוא חושב...‬

1024
01:23:34,360 --> 01:23:35,240
‫- רות ארסה -‬

1025
01:23:35,320 --> 01:23:40,360
‫שייתכן שבאופן כלשהו‬
‫יש לך קשר למותה של אימך.‬

1026
01:23:41,160 --> 01:23:43,960
‫הוא חושב שאת קשורה לחברת התרופות‬

1027
01:23:44,040 --> 01:23:47,840
‫שפתחה סניף באזור,‬
‫ושאת אולי משתפת פעולה עם עוד אנשים.‬

1028
01:23:47,920 --> 01:23:49,040
‫- ארון דיאז בואנו -‬

1029
01:23:49,920 --> 01:23:52,200
‫שאין צירופי מקרים.‬

1030
01:23:52,280 --> 01:23:56,240
‫בכל אופן, סתם קשקושים‬
‫של אדם בודד עם יותר מדי זמן פנוי.‬

1031
01:23:56,960 --> 01:23:58,960
‫אנחנו רואים את זה הרבה לאחרונה.‬

1032
01:23:59,600 --> 01:24:00,720
‫- ילד נעדר‬
‫לבדוק באגם -‬

1033
01:24:00,800 --> 01:24:02,240
‫- הם עובדים בשבילם? -‬

1034
01:24:02,320 --> 01:24:06,960
‫אני רק רוצה שתדעי שמבחינתנו,‬
‫ומבחינת כל מי שיש לו טיפה שכל,‬

1035
01:24:07,040 --> 01:24:09,600
‫התיק סגור ולא בוצע שום פשע.‬

1036
01:24:11,480 --> 01:24:12,880
‫זו הייתה תאונה.‬

1037
01:24:13,400 --> 01:24:17,600
‫כל הממצאים מצביעים על כך‬
‫שזו הייתה תאונה מצערת, כן.‬

1038
01:24:23,240 --> 01:24:24,720
‫אז למה?‬

1039
01:24:25,400 --> 01:24:26,400
‫למה מה?‬

1040
01:24:30,400 --> 01:24:33,240
‫למה להמציא את כל הדברים האלה?‬

1041
01:24:35,040 --> 01:24:40,400
‫כי אני מניח שקשה מאוד‬
‫להשלים עם העובדה שאיבדת את האדם שאהבת...‬

1042
01:24:40,480 --> 01:24:42,160
‫בצורה מטופשת כל כך.‬

1043
01:24:49,720 --> 01:24:52,120
‫תמיד קל יותר להאשים מישהו אחר.‬

1044
01:24:55,200 --> 01:24:57,440
‫לא קל לדעת מה עושים עם כל כך הרבה כאב.‬

1045
01:24:58,400 --> 01:25:03,320
‫אני חושב שהרעיונות האלה‬
‫גרמו לאבא שלך להרגיש מיוחד, מועיל.‬

1046
01:25:11,000 --> 01:25:16,240
‫אבל רק רציתי להזהיר אותך.‬
‫יש לו נחישות של קנאי.‬

1047
01:25:16,320 --> 01:25:18,080
‫ואדם קנאי הוא...‬

1048
01:25:19,080 --> 01:25:20,880
‫האדם המסוכן מכולם.‬

1049
01:25:30,360 --> 01:25:32,160
‫תיזהרי איתו, בבקשה.‬

1050
01:25:34,320 --> 01:25:35,160
‫תודה.‬

1051
01:25:49,040 --> 01:25:50,040
‫אבא?‬

1052
01:25:53,560 --> 01:25:56,120
‫אבא. אני מצטערת.‬

1053
01:25:56,200 --> 01:25:58,560
‫היי. תתרחקי ממנו.‬
‫-אני מצטערת.‬

1054
01:25:58,640 --> 01:25:59,720
‫אני רק רוצה לדבר.‬

1055
01:25:59,800 --> 01:26:01,920
‫כמעט הרגת אותו, לעזאזל.‬

1056
01:26:02,000 --> 01:26:04,800
‫תן לי להסביר. הכול בסדר.‬

1057
01:26:05,920 --> 01:26:06,920
‫אבא.‬

1058
01:26:07,560 --> 01:26:09,160
‫הוא מפחד ממך. את לא רואה?‬

1059
01:26:09,240 --> 01:26:10,680
‫וזה לא מפתיע.‬

1060
01:26:12,160 --> 01:26:14,160
‫לעזאזל, אבא.‬
‫-תני לי את הידיים שלך.‬

1061
01:26:15,960 --> 01:26:18,800
‫תוכלי לדבר רק עם ידיים קשורות.‬
‫-מה?‬

1062
01:26:18,880 --> 01:26:21,800
‫לא נוכל להסתכן בכך שתתקפי אותו שוב.‬

1063
01:26:21,880 --> 01:26:23,200
‫אבא.‬

1064
01:26:28,520 --> 01:26:30,080
‫תעשי מה שהיא אומרת, מותק.‬

1065
01:26:44,240 --> 01:26:47,320
‫חשבתי שהיית מעורב איכשהו במוות של אימא.‬

1066
01:26:48,520 --> 01:26:50,640
‫אני מצטערת. אני מצטערת, אבא.‬

1067
01:26:50,720 --> 01:26:52,640
‫לא חשבתי. אני...‬

1068
01:26:52,720 --> 01:26:54,600
‫לא רציתי לפגוע בך, באמת.‬

1069
01:26:57,880 --> 01:27:00,000
‫מה אתם מתכוונים לעשות?‬

1070
01:27:00,080 --> 01:27:02,360
‫אתם מתכוונים להתקשר למשמר האזרחי?‬

1071
01:27:04,200 --> 01:27:05,200
‫מה העניין?‬

1072
01:27:07,120 --> 01:27:09,920
‫לעזאזל!‬
‫-זה לא הכרחי.‬

1073
01:27:13,080 --> 01:27:14,040
‫בוא.‬

1074
01:27:19,760 --> 01:27:22,840
‫כרגע יש לנו בעיה עם בתך, מרטין.‬

1075
01:27:22,920 --> 01:27:25,840
‫אנחנו לא יודעים‬
‫מה היא ראתה או לא ראתה בעליית הגג.‬

1076
01:27:28,080 --> 01:27:29,360
‫חייבים לפעול עכשיו.‬

1077
01:27:30,240 --> 01:27:33,760
‫אנחנו חייבים להגיע למנהרות.‬
‫אנחנו צריכים למצוא את הילדים.‬

1078
01:27:41,200 --> 01:27:42,560
‫מי זה עכשיו, לעזאזל?‬

1079
01:27:42,640 --> 01:27:45,160
‫זה הרופא. הוא בטח בא לבדוק את רות.‬

1080
01:27:46,080 --> 01:27:47,520
‫תגיד לו להסתלק.‬

1081
01:27:47,600 --> 01:27:48,920
‫מה זה שם, אבא?‬

1082
01:27:49,520 --> 01:27:50,960
‫זה התג של ארון?‬

1083
01:27:55,520 --> 01:27:57,680
‫אבא! לא! אבא!‬

1084
01:27:57,760 --> 01:27:59,480
‫אבא, בבקשה, אל תשאיר אותי פה!‬

1085
01:27:59,560 --> 01:28:00,600
‫תשתקי, לעזאזל.‬

1086
01:28:00,680 --> 01:28:02,240
‫אבא!‬
‫-בוא נלך על המילים...‬

1087
01:28:02,320 --> 01:28:03,560
‫הצילו!‬

1088
01:28:03,640 --> 01:28:05,080
‫את מוכנה לשתוק?‬

1089
01:28:05,600 --> 01:28:07,080
‫אבא!‬
‫-את תשתקי.‬

1090
01:28:07,160 --> 01:28:12,720
‫...באסטורית. והמילה החביבה שלנו היום‬
‫היא בת שש אותיות.‬

1091
01:28:13,760 --> 01:28:15,800
‫"אינמה"? לא?‬

1092
01:28:15,880 --> 01:28:18,960
‫בואי נירגע קצת?‬

1093
01:28:21,200 --> 01:28:24,200
‫היי, תירגעי. אני אטפל בזה.‬

1094
01:28:24,280 --> 01:28:27,160
‫למילה החביבה הזאת אין ריח טוב במיוחד.‬

1095
01:28:28,360 --> 01:28:30,160
‫אני אחכה לך במכונית.‬

1096
01:28:31,680 --> 01:28:33,360
‫לא, ריבאונד.‬

1097
01:28:46,000 --> 01:28:48,960
‫אבא, מה אתה מתכוון לעשות עם התג של ארון?‬

1098
01:28:50,240 --> 01:28:52,280
‫זה מה שאימא ראתה? את מה שאתה עומד לעשות?‬

1099
01:28:52,880 --> 01:28:55,520
‫בגלל זה מחקת את כל מה שהיה בטלפון שלה?‬

1100
01:28:55,600 --> 01:28:57,400
‫גם היא נכנסה לעליית הגג.‬

1101
01:28:57,480 --> 01:29:01,720
‫היא גילתה מה אנחנו מתכננים לעשות‬
‫והיא השתגעה.‬

1102
01:29:01,800 --> 01:29:04,400
‫ואז, כן, היא התחילה לשתות יותר מהרגיל.‬

1103
01:29:04,480 --> 01:29:07,400
‫אבל אני לא חושב שזו הייתה תאונה.‬

1104
01:29:07,480 --> 01:29:09,480
‫אני חושב שמישהו הרג אותה.‬

1105
01:29:10,920 --> 01:29:13,160
‫אתה באמת חושב שהיה לי קשר לזה?‬

1106
01:29:13,240 --> 01:29:16,240
‫אני יודע שלעולם לא היית פוגעת באימא שלך.‬

1107
01:29:16,320 --> 01:29:21,440
‫אבל אולי הם מנצלים אותך‬
‫כדי לנסות לסבך אותי ולהיפטר ממני.‬

1108
01:29:21,520 --> 01:29:24,240
‫לא חשבתי כך בהתחלה, אבל כל זה,‬

1109
01:29:24,320 --> 01:29:29,760
‫מותה של אימא שלך‬
‫מייד אחרי שהם ראו אותי בסביבת הבניין שלהם,‬

1110
01:29:29,840 --> 01:29:31,320
‫זה צירוף מקרים משונה מדי.‬

1111
01:29:32,120 --> 01:29:33,080
‫אימא נפלה.‬

1112
01:29:33,800 --> 01:29:36,440
‫אני יודעת שקשה לקבל את זה,‬
‫אבל אין לנו ברירה.‬

1113
01:29:36,520 --> 01:29:40,000
‫אני יודעת שזה מפחיד,‬
‫אבל להמציא סיפורים לא עוזר.‬

1114
01:29:40,080 --> 01:29:43,160
‫אמרתי לרופא שאת ישנה‬
‫וביקשתי שיבוא אחר הצהריים.‬

1115
01:29:43,240 --> 01:29:44,640
‫הוא ישחרר אותך.‬

1116
01:29:49,320 --> 01:29:50,320
‫אבא.‬

1117
01:29:51,440 --> 01:29:52,280
‫אבא!‬

1118
01:29:52,880 --> 01:29:53,880
‫לעזאזל.‬

1119
01:30:11,720 --> 01:30:12,720
‫לעזאזל.‬

1120
01:30:18,080 --> 01:30:19,400
‫הצילו!‬

1121
01:30:19,920 --> 01:30:21,480
‫תעזרו לי, בבקשה!‬

1122
01:30:29,880 --> 01:30:33,040
‫- נמשכים החיפושים אחר אלחנדרו הואלבה -‬

1123
01:30:40,680 --> 01:30:41,880
‫הוא באגם.‬

1124
01:31:35,840 --> 01:31:37,760
‫ארון, בבקשה, תקשיב לי.‬

1125
01:31:38,360 --> 01:31:41,360
‫אני יודע שאמרתי המון שטויות לאחרונה.‬

1126
01:31:41,440 --> 01:31:43,920
‫אני יודעת. אבל זה לא המקרה.‬

1127
01:31:44,000 --> 01:31:47,880
‫התג שלך נמצא אצל אבא שלי‬
‫והוא ישתמש בו כדי להיכנס לבניין.‬

1128
01:31:48,680 --> 01:31:52,880
‫ייתכן שהוא כבר בפנים.‬
‫וזה לא הכול. יש לו אקדח וחומרי נפץ.‬

1129
01:31:52,960 --> 01:31:57,040
‫האישה שנמצאת איתו‬
‫שירתה בצבא ויודעת איך להשתמש בהם.‬

1130
01:31:57,120 --> 01:31:58,400
‫הם הולכים למרתף.‬

1131
01:31:58,480 --> 01:32:03,280
‫הם חושבים שילדים‬
‫מוסתרים שם במנהרות סודיות או משהו.‬

1132
01:32:03,360 --> 01:32:05,800
‫אלוהים יודע מה הם יעשו כדי למצוא אותם.‬

1133
01:32:05,880 --> 01:32:09,360
‫אני בדרך. אבל אני לא בטוחה שאגיע בזמן.‬

1134
01:32:09,440 --> 01:32:13,000
‫אני צריכה שתאמין לי. בבקשה, ארון. בבקשה.‬

1135
01:32:14,680 --> 01:32:17,080
‫...והוא ישתמש בו כדי להיכנס לבניין.‬

1136
01:32:17,160 --> 01:32:19,080
‫ייתכן שהוא כבר בפנים.‬

1137
01:32:19,160 --> 01:32:22,000
‫וזה לא הכול. יש לו אקדח וחומרי נפץ.‬

1138
01:32:24,360 --> 01:32:25,360
‫זהירות.‬

1139
01:32:37,360 --> 01:32:38,640
‫רגע.‬

1140
01:32:41,000 --> 01:32:42,000
‫קדימה.‬

1141
01:32:52,880 --> 01:32:53,960
‫אני אלך.‬

1142
01:33:25,520 --> 01:33:26,480
‫הכול בסדר.‬

1143
01:33:28,400 --> 01:33:29,400
‫קדימה.‬

1144
01:33:53,640 --> 01:33:55,200
‫תעצרי. את לא יכולה להיכנס.‬

1145
01:33:55,280 --> 01:33:57,680
‫אבא שלי בפנים. אני צריכה להיכנס.‬

1146
01:34:16,040 --> 01:34:18,680
‫ארון. היי, אתה בסדר?‬

1147
01:34:28,320 --> 01:34:31,840
‫בואי ננסה את הקיר הבא. הם בטח מאחוריו.‬

1148
01:34:41,400 --> 01:34:42,440
‫אבא.‬

1149
01:34:43,120 --> 01:34:45,320
‫רות! מה את עושה כאן? לכי הביתה.‬

1150
01:34:45,400 --> 01:34:47,000
‫לא, אתה בא איתי.‬

1151
01:34:47,760 --> 01:34:48,880
‫אני לא יכול, מותק.‬

1152
01:34:48,960 --> 01:34:50,200
‫הילד לא כאן.‬

1153
01:34:50,280 --> 01:34:52,440
‫זוכר שנחתכתי מאיזו מתכת באגם?‬

1154
01:34:52,520 --> 01:34:54,760
‫אלה היו האופניים של אלחנדרו.‬

1155
01:34:54,840 --> 01:34:58,040
‫הילד שם. הוא טבע עם האופניים. אני בטוחה.‬

1156
01:34:58,920 --> 01:35:01,880
‫את תגידי כל דבר‬
‫כדי לגרום לי לשנות את דעתי.‬

1157
01:35:01,960 --> 01:35:04,680
‫לא, אבא. אם אתה לא מאמין לי,‬
‫נוכל ללכת למשטרה.‬

1158
01:35:04,760 --> 01:35:06,800
‫הם ימצאו אותו. הוא באגם.‬

1159
01:35:06,880 --> 01:35:10,680
‫גם אם זה נכון, זה לא רק אלחנדרו.‬

1160
01:35:10,760 --> 01:35:12,680
‫זה כל שאר הילדים.‬

1161
01:35:12,760 --> 01:35:15,120
‫אלה שהיו ואלה שיבואו אחריהם.‬

1162
01:35:15,200 --> 01:35:18,320
‫את לא מבינה‬
‫שנוכל להציל אותם אם נחשוף את האמת?‬

1163
01:35:18,400 --> 01:35:21,920
‫אני מבינה אותך, באמת.‬
‫אבל אתה לא צריך להציל אף אחד.‬

1164
01:35:22,000 --> 01:35:23,760
‫אתה לא צריך שום ילדים.‬

1165
01:35:23,840 --> 01:35:27,000
‫אתה לא צריך לשנות את העולם.‬
‫אתה לא צריך להיות גיבור.‬

1166
01:35:28,280 --> 01:35:30,920
‫לא מספיק לך להיות אבא שלי?‬

1167
01:35:31,000 --> 01:35:32,480
‫כי אני זקוקה לך.‬

1168
01:35:33,840 --> 01:35:36,960
‫בוא נלך. בוא נחשוב על תוכנית אחרת.‬
‫בוא נחזור ביום אחר.‬

1169
01:35:37,040 --> 01:35:39,240
‫מה שתרצה. אני לא עוזבת אותך יותר.‬

1170
01:35:39,320 --> 01:35:41,280
‫אני אשאר לצידך. אני נשבעת.‬

1171
01:35:41,360 --> 01:35:42,280
‫אני נשבעת, אבא.‬

1172
01:35:44,400 --> 01:35:45,560
‫אני אוהב אותך.‬

1173
01:35:50,560 --> 01:35:53,800
‫לא! אבא!‬
‫-בואי! רות!‬

1174
01:36:44,920 --> 01:36:47,880
‫הבוקר התעוררנו לבשורות הקשות‬
‫על כך שאלחנדרו הואלבה,‬

1175
01:36:47,960 --> 01:36:49,600
‫הילד שנעלם לפני כחודש,‬

1176
01:36:49,680 --> 01:36:51,880
‫נמצא ללא רוח חיים באגם קלדס.‬

1177
01:36:51,960 --> 01:36:55,120
‫הגופה התגלתה כשהיא לכודה בתוך הסבך.‬

1178
01:36:55,200 --> 01:36:57,960
‫הטרגדיה הזו מגיעה בהמשך למותם בשבוע שעבר‬

1179
01:36:58,040 --> 01:36:59,720
‫של מרטין ארסה וברטה מרטינז,‬

1180
01:36:59,800 --> 01:37:02,520
‫קורבנות הפיצוצים שהם עצמם יזמו‬

1181
01:37:02,600 --> 01:37:05,000
‫במרתף חברת התרופות "סרטיקס".‬

1182
01:37:05,080 --> 01:37:07,400
‫נראה כי השניים האמינו שבמרתף‬

1183
01:37:07,480 --> 01:37:12,760
‫ישנן מנהרות שבהן מוחזקים‬
‫אלחנדרו וילדים נעדרים אחרים.‬

1184
01:37:12,840 --> 01:37:14,440
‫מדובר בתיאורית קונספירציה‬

1185
01:37:14,520 --> 01:37:17,120
‫שצברה תאוצה בחודשים האחרונים...‬

1186
01:37:39,680 --> 01:37:43,240
‫- מדריד -‬

1187
01:37:43,320 --> 01:37:45,400
‫- כעבור שנה -‬

1188
01:38:45,040 --> 01:38:46,040
‫שלום.‬

1189
01:38:46,560 --> 01:38:48,520
‫את הבת של מרטין, נכון?‬

1190
01:38:50,840 --> 01:38:52,600
‫ההוא מחברת התרופות.‬

1191
01:38:54,440 --> 01:38:56,840
‫תגידי לי משהו. הוא לא מת, נכון?‬

1192
01:38:57,600 --> 01:38:58,560
‫מה?‬

1193
01:38:59,280 --> 01:39:02,000
‫הכול זה כיסוי כדי שהוא ימשיך לחקור, נכון?‬

1194
01:39:02,080 --> 01:39:03,760
‫כדי שהם יניחו לו.‬

1195
01:39:04,680 --> 01:39:05,960
‫אף אחד לא יכול לדעת.‬

1196
01:39:06,040 --> 01:39:09,480
‫כי המשטרה והתקשורת מעורבים בזה.‬

1197
01:39:09,560 --> 01:39:13,640
‫ברור שהם ערכו ניסויים על הילד הזה‬
‫ואז זרקו אותו לאגם.‬

1198
01:39:14,600 --> 01:39:16,160
‫על מה אתה מדבר?‬

1199
01:39:17,040 --> 01:39:19,120
‫אתה לא מבין שזה לא הגיוני בכלל?‬

1200
01:39:23,400 --> 01:39:24,400
‫בטח.‬

1201
01:39:25,200 --> 01:39:28,280
‫את לא יכולה לדבר, נכון? זה יסכן אותך?‬

1202
01:39:29,320 --> 01:39:30,680
‫אני מבין.‬

1203
01:39:30,760 --> 01:39:32,920
‫אבל יום אחד האמת תצא לאור.‬

1204
01:39:33,000 --> 01:39:35,600
‫אני חושב שאבא שלך יחשוף את הכול.‬

1205
01:39:35,680 --> 01:39:38,720
‫הוא מקור השראה להמון אנשים.‬

1206
01:39:39,240 --> 01:39:40,680
‫תגידי לו את זה בשמי.‬

1207
01:39:43,440 --> 01:39:44,440
‫מגניב.‬

1208
01:40:17,920 --> 01:40:19,960
‫- לא עוד שקרים -‬

1209
01:40:20,040 --> 01:40:22,480
‫- מי עומד מאחורי הכול? -‬

1210
01:40:22,560 --> 01:40:24,200
‫- די להרג‬
‫רוצחים -‬

1211
01:40:24,280 --> 01:40:26,880
‫- תתעוררו -‬

1212
01:40:26,960 --> 01:40:30,000
{\an8}‫- שחררו את ילדינו עכשיו -‬

1213
01:40:30,080 --> 01:40:32,920
{\an8}‫- אנחנו רוצים את האמת -‬

1214
01:40:33,000 --> 01:40:36,880
{\an8}‫- בלי שקרים. תתעוררו! -‬

1215
01:44:19,040 --> 01:44:24,040
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן-קיש‬